הרב מאיר דוד שמואלי שליט"א - הלכות שבת שולחן ערוך סימן רע"ט

Kind: captions Language: iw טוב חברים אנחנו נמצאים בסיעתא דשמיא בסימן רעט הדת הנה טלטול הנר בשבת וב שבעה סעיפים תנטול נר בשבת נר שדיקדוש שבת פי שקבע סו לטלו לכן מותר השם שבנה שהדליקו בו באותו שבת סו לטן שיסתפק מ באותה שבת אומר מרן בסימן רעט תראו רעט סעיף פר שהדיקו בו באותו שבת מי שקבע אסור לטת לכן מותר השמן שבניך שהדליקו בתו שבת אסור לתת הסתפק ממנו אותו שבת למה מה שלימדו אותנו חברים מגודת קצה לבין השמשות התקצה לכולנו לאן נתבאר שלב את הנר אומר אומר לדוד יוסף אנחנו היום נמצאים בכב ס בס תשפו כב בסביבה תשפו ערב הילולת הזכרת השנתיים למורבי רבי שלום אהרון בן רחל נר שהידקו בבותו שבת אסור לטלטל לו אומר למה אומר רבי דוד יוסף לאן התבאר ששלב את הנרשבת למוקצא ונקראת מוקצה מחמת איסור הוא הדין שאף הנר שבשם נחשב למוקצא גם השמן למה שנעשה שמן בסיס זה דבר האיסור כלומר מה שלנו רבי מאור מה המוקצא זה האש עצמה כמו שאמרו במסכת ביצה שהמסתפק מן השמן משום חבה חייב משום חבה אפילו שקבע הנר אסור לטת את הנר את השמן כל דבר שמקצא בין השמשות הרי הוא מקצא לכן נר שלא של חלב שאנותר ממנו מקצא אף אחד שקבע שלבד שנעשה נותר בסיס נחשב גם מוקצה מחמת האיסור עצמו איפה ראינו את זה אומר רבי דוד יוסף שלבת אם מוקצא ככה ראינו במסכת שבת דף מזונח לנר שמן ופטילה ונעשה בסיס לדבר אסור מרשי לשלבת מה שלבת גוד התקצה לבין השמשות כך כתוב במסכת ביצה דף כב התקצה לכול יום אומר לא רק זה גם השם גם הנרות ש הפעמותים שנרות מונחים בתוכם גם הם מוקצא שהוא מקצא בין השמשות אפילו השולחן ש להם מוקצה בסיס אבל יש תנאי מסוימים אם אדם שם שמה עוד דבר זה להיתר ולאיסור סיסהר ולאיסור אבל אם אדם קבע נרות ויש חשש שיהיה נזק לבני אדם עוברים שם אולי תקלו פלו אז הוא אומר מותר לטלטל ויש להחמיר שלא לטלטל הנרות אחר שקבו כשיש לחוש שיבוא לידי הפסד ממון כלומר אם זה נזק גופני יכולים ליפול אז מותר. הגענו לסעיף ב' חברים. כן כבוד כבודו יחזור תעשה מה שהוא אומר כן פתח תודה רבה שהשם מברך אותכם אה בסדר שיהיה בשורות טובות שיהיה בשורות טובות או שתבוא ברכבת בעזרת השם תבוא ברכבת כן שהשם יתן לך בשורות טובות תפה שמה לכל בית ישראל תודה רבה תודה רבה אפשר כוח שיהיה רפואה שלמה בבטנ שהשם יקוד אתכם דרך הטבע זכות מורי ורבי מורבי שלום אהרון בן רחם אתה וכל בית ישראל יהיה לכם ישראל בן ישראל בן >> בן >> איך אלי >> אלי נתן אלי נתן והגברת הלל בת >> תורית דרך הטבע תיפקדו כל עם ישראל דרך הטבע בשורות טובות >> טוב חברים הגענו לנר מה אומר משהו הלכתי מה אומר >> שואל אם יש אפשרות להגדיל >> אחרי שעון שבת דלוק עד עכשיו הוא אמור להתחבות בשעה א להגדים לו להתחבד לפני עכשיו בבוקר >> ראינו ראינו שלשום לפני שוב שבר תמיד לאחר אמרנו אין בעיה להקדים אמרנו אם זה חולה או שאין בו סכנה או דברים כאלה או צער גדול אני חושב שכן מה הרב אומר >> ככה >> מה >> זה לא ככה אפשרות >> לא מצב כזה >> בדיוק ככה ככה ככה >> כן >> ככה ראינו ברבי דוד יוסף >> ביום טוב מותר גם >> ביום טוב ראינו זה מותר >> ביום טוב למה >> ביום טוב זה יותר קל >> כי גרם א >> כיבוי כיבוי של דרבנן טר דרבנן >> טר דרבנן >> אין הברה ביום טוב >> אין הברה בט כוח זה בזכותכם שבוע שעבר אני כמובן זה רק הולך ומתחדש כל הדברים החדשים שבאים לעולם קורה ב >> נהיה טסלה נהיה מכונות חשמליות נהיה זה נהיה >> ברוך השם זה פחות איסור בשבת >> זה שמח >> כמי אדם יש לו אוטו רגיל באוטו חשמלי ויש לו יולד הוא חייב לשרטו חשמלי ככה אלפי נפקמיות הלכה ב' נר שאמרנו שעשו את תלו פי צורך גופו צורך מקומו אסוך כלומר פלי שמחמד שמלאכתו לאיסור גופו מקומו מותר יותר חמור אומר מרן ויש מי שיתירו ולא נראו דבריו לומר ככה מחלוקת ראשונים כך מביא הבי רבי דוד יוסף הבית יוסף שספר ה מחילה מרן הביא בשם המורדכי וכן בשם האגור כן בשם האגור שם רבי ישעיה הביאו בפסקי ריאז כך כתב גם בחידושי הרטוה גם כתב הם כותבים שנר שדלק בשבת צורך גופות צורך מקומות תת אבל הבית יוסף כותב שמדברי הרמבם לא משמע כך שכתב כלי שהוא קצת מחמת איסור כמו נר וכולי על פי שקבע הנר אסור למה הוקצה קצא לכול יומה אסור אסור לטלו אפילו לצורך גופו לצורך מקומו שכן נראה גם מדברי הראש רבנו ירחם כלומר אומר ככה הרי כל כלי שמחתו לי איסור זה המוקצא בבין השמשות צא לכול יום הוא אומר נכון זה מדין כלי אבל לא ברגע שאתה עושה בו שימוש שאסור אז זה נקרא מגודית קצר אבל לא בגלל שהמהות שלו מוקצת ככה כל מוקצה תגיד אין לך דרך להשתמש בו >> למה תמיד בערב שבת זה היה מוקצה אז מה תגיד לכן לא יש לך חלק בין אם עשית בו איסו בשעת ש בין השמשות ש בו איסור או לא נעשה בו איסור אומר ואל תחשוב שזה רק המרדכי והגור רבי דוד יוסף מביא יש הרבה ראשונים שפוסקים כך הביאו רעבד שהוא התיר רבה גם ריבבן פרנס שמש אומרים ספר אגודה ככה נראה גם דעת הרשבה. אז אומר הבית יוסף נכון דעת המתירים יש גם דעת האוסרים אז למה מרן נסר? למה למרן משמע ששתיים תוך שלוש עמודי הורה עוסרים זה הרבה והראש מרן עוסר את זה לכן אומר מרן ויש מי שיתרו ולא לראות דבריו ויש אומרים דמישניס והנס מאו של מותר להוצדיד כגרף של רן המחמיר לא הפסיד מחמיר לו את זה. דוד כותב את הרמה הזה להלכה אומר מישהו אסטניס וזה מקיל אותו לראות שקבו אם יש לו כזה נרבים מותר להוציא אותו אומר וכל זה מדובר באיסטניס אמיתי כל אחד יגיד זה כבר לא נראה לי טוב מתי זה אם זה כלי חרס או של עץ נר של מתכת עכשיו למוס אבל אם זה עכשיו נמצא לו בסלון אומר מה עושה זה לא תישאר מזה על השולחן אומר ואם אם הנר מעשן סר אחר בכל הבית כן אם יש אורחים יש בזה משום כבוד הבריות יש להכף כן להקל להוציא את הנר על ידי גוי שרושבו תשבו מקום צר חידוש עצוב נר שמוציא עשן קצת דולק פני אומר מרן בסעיף ג' חברים לטלטל נר על ידי שנותנים עליו לחם בשבת אסור למה בערב שבת זה מוקצה. מה יעזור שאתה שם אליו בשבת? זה לא מה שרבי מר אומר חוץ ממכם שלא תדעו מצרות. שאם יש לנו מת שמת בשבת אתה יכול לשים עליו כיכר אותי לטלטל אותו. זה לא מת. תעשה עליו ככה. אומר, "ואם שם את זה מערב שבת, אומר מרן, אם שם את זה מערב שבת הנר, זה ספר שם את הנר את מחילה את הלחם מערב שבת יש מי שמתך מרן כותב ואין לסמוך עליו ודוד כותב שהתר שיהיה בסיס היתר צריך להיות יותר חשוב מהדבר האסור אומר ומה שתשים רבי דוד יוסף בחדש חידוש עצום אומר מה שתשים תמיד הנר הנר שבת יותר חשוב גם משעון יקר ששווה הרבה כסף עשבת יותר זה לא חשיבות גשמית זה חשיבות רוחנית כל מקום דווקא לתת הנרות שקבו בעצמם טל פמותים שמעדים דים להדליק בהם בלבד אין רגילות להשתמש בהם לכן אין כיכר שאר דברים שחשובים יותר משלוש נל טיטול השולחן להקל אם שמת על השולחן כיכר לכם למה השולחן מיועד לעוד דברים ואדרבה עיקר השולחן זה לדברים אחרים על פי שהוא מונח שם ערב שבת נרות שבת וזה נשא בסיס דבר אסור כל מקום משאיר לחם או שאר דברים של נתרסה על השולחן מסייס דבר אסור כלומר אם אתה שם על הנר עצמו זה משהו יקר על המגע שלו זה לא עוזר אבל אם אתה שם על השולחן זה כן עוזר יכול לטלטל את השולחן עצמו אלא כמו שאמרנו יש לו איזה צער גדול זה הגמת נפש או שזה מאוס עליו או שזה מעשן הלו מה שאתה אומר חידוש עצום שעכשיו של רבי דוד כנראה שאולי עוד פוסקים כותבים מה שאתה אומר שאם אתה מניח על הכיכר או או על המגע של הפמותים זה לא מועיל דווקא בזמניהם שהם משתמשים אך ורק בנר של הפמותים אבל בדורנו שיש לנו את ה את החשמל אומר זה לא כל כך חשוב כן כבר יש לך תאורה אומר אז אומר יש להקל אוהת את הנרות הפמותים אחר שקבו הנרות יכל להם כיכר מערב שבת כל שכן שיש להקן ברוך הבא עניין שולחד שמונחים עליו נרות כשאורח השמל דולק ידעת את החידוש הזה רבי מאו >> רבי עקיבא >> רבי עקיבא איגר היה חשמל בזמנו של רבי עקיבא עיגר לפני 100 ומשהו שמ שאם יש מקור אור אחר אז אפשר לת כן >> כן בדיוק איך כתב גם בשוט מקור ברוך קרקתה בכנסת הגדולה לכאורה זה לפני רבי עקיבא גר כל ברוך ויש לומר דבט הגרשר חולק בזה למגן אברהם יודע להקל לא רק טיטול הנרות אלא אפילו עניין טיטול המנורה יש לומר שבכל קצה וזה תפילים לגם השנו חברים סיר אוזנו משמוע תורה גם תפילתו סו חברים אנחנו בהלכה ד' וזה רבי מאור מסכים עם ההלכה הזאת היא ניתנה מערב שבת הנר של התלמ שיקבה סגור סגור את הדלת דור >> הסעיף המפורסם >> סעיף סעיף המפורסם אומר אם תנה מערב שבת הנר זה שיתל שיכבה מותר אתה חר שקבה היא מתנה מערב שבת הנר זה שאתה שיכבה מותן תתן לו אחר שקבה ויש אומרים דלא מעני תנאים לכן נוהגים דנות אלף דין התנאי וכולי נוהגים את התנה על ידי גויים ואין בזה משום איסור אמירה לגוי הילמינה ככה וכאילו דנה בתחילה ושרה אמרנו לדעת מרן גוד התקצה לבין השמשות התקצה לכול יומה אסור לך לטלטל אותו אבל הוא אומר כן אם אתה עושה תנאי אז התנאי הזה מועיל כלומר השיטה ויש בזה כמה שיטות שיטת הרמבן שמותר הביא ראיה מהירושלמי כן הסכימו רבים מהראשונים שמתל אתת הנר בשבת אחר שקבע קושתנ שומע רבים מהראשונים אומר למה הסביר המגיד משנה שהוא משנה רשוי לקבות אומר תשב שלא הוקצע אלא לאורו אבל לגופו לא הוקצע ועוד דולק לא נסתו משום חשש כיבוי שכבה גלי מיתה ד לא מקצת תושה לצורך אורו שיתנעל מצד זה לא תקצה לגופו כלל כן כתבו הראשונים מבאר שיטתם לפי מה שאמרו לעניין סוכה שנפלה שהיא מתנה הכל לפי תנאו הינו סוכה שהייתה מוקצה בין השמשות מהנשב מתנה בבערב יום שאם תיפול למחר השתמש בעצים כמו שאמר לנו הרב ברק שאם אתה תולה פירות בסוכה אז אתה עושה תנאי ני בוד מהם אז זה שיטת מי שיטת הרמבן שיטה שנייה היא שיטת התוספות שלא מועין אומר בגלל בגלל שנר הוא קצת בפן השמשות וכאילו דחית אותו בידיים. מי כותב את זה? זה שיטת התוספות. פסק רבנו רוחם? הרבה ראשונים שביאים את השיטה הזאת. שיטה ג' שיטת הראש בתשובה להחמיר שלא מועיל תנאי. לכן ביאר בדעת הריף. ככה הוא ביאר. אומר מביא מקום אחר בראש לא כותב ככה כותב שהכל כן לא תלוי לפתנה מרן הבית יוסף אומר רבי דוד יוסף ממחלוקת הראשונים בדין טיטול נרשק והיא בשם הריבש דברי הרמבם סיגה דבריו שיש לדון בהתר זה כל מקם כבר הורה זקן היה בית יוסף בשם הרשב שם אבי הרשבץ שסתר ראה את הרשבץ נגד הרמבן ואמר שלא אמרו כן תתקצה לבין השמשות תקצה לקמה אלא בדבר שהוא מוקצא מעצמו נר שהדליקו בונו מוקצה מצד עצמו מצד השלבת דולגת בו סכים אומ הרמבן נוהגים בבתן מות אדונינו הזקן הדעת מי זה הרמבן מסימה בנת יוסף כ שמוקצ דרבן בנן כדאי כלנך חבתה תשרו לתל על ידי תנאי לסמוך עליהם לכן פסק בשולחן ערוך לשפיר מעדיני תנאי לכן כתב מרזולים כן הנוהגים בוערכי יוסף למר כתב אני לא ראיתי שנוהגים אז מה אתה אומר? זה חידוש עצום. זה >> לגבי מוסי תנאי על הפמותות. >> כן. >> אבל גם מה שלימדו אותי על פמות דווקא שאין לו חידוקים בפנים. הוא יציקה אחת. למה? אני חושב שמרן כתב לקמן כן ציקה הרב >> כן שהיא מוצקת אחת. למה יש חשש של שהיא תתפרק ויבוא לחבר אותה בשבת? נכון זה מרן אחר כך לא ככה זה לא שולחן חצ שלנו >> כן אצלנו כל הנרות זה פרקים נכון >> שעוה >> לא נרות לא אני מתכוון הפעמותים הנה >> אה זה בשד >> תסתכלו לא חס וחלילה פה סעיף ז' חברים תסתכלו סעיף ז' מנורה בן גדולה בין קטנות של פרקין אין מתתי למותה דחשין שמה תיפול ותתפרק זה עשוי לזה אז אין בעיה >> אה >> מה הכוונה >> רוצים אסורים להבריק להכניס להתיקנו לא מה פתאום זה אם אתה רגיל בכך אבל אם זה פעם אחת אתה עושה את ההברגה זה לא מועיל >> פעם אחת בסדר הוא גם מי הדק >> הוא גם מהודק ברת זה מודק מה אתה אומר אין מצב שהוא מתפרק היום שאין מצב הוא יותר מודח מפעם >> אתה אומר שמה שמרה כתב פה בהלכה שביעית זה דווקא בזמניהם זה לא קשור לזמננו מדקים חזק על >> טוב חידוש עצום >> לא כי זה קשור לבניין וסתירה בכלים בסוף הזה >> תראו מה מה רבי דוד יוסף כותב נורא פמותים עושים כמה חלקים פרקים סות להם שבת שכחו שמת יפלו ויתפרקו אפילו אם עשה כמה חלקים אסור לטלהם לפי שהמנורה הם חדשים שלא ישמשו בהם מהעולם מכל מקום דעת כמה ראשונים דווקא בנורה פומטים שאם תפרקו צריך מעשה ומנות חזירה אבל אם אין צריך מעשה ומנות אינם קשר פעם אותות מביאים צד להקל כמו שאומר רבי מאור כיוון שזה לא מעשה ניה וסתירה בכיבים >> נורא פעם מסמים מחלק אחד יש בהם חריצים מסביים אפילו גדולים ביותר ננם שאר פעם אותוות ונרות שנברא אור הזה זה התנאי הנה כן מנורה הפרמותים העשויים בח כמה חלקים מפרקים אלא שדרכם תמיד יו מחוברים ברפיון אבל אם מחוברים ברפיון לגמרי אפילו אם מחוברים בחזקה יש לאח מעניין למה לא כי הוא אומר הפוך הוא כי הוא אומר מחובר בחזק אז אומרת שלא זה לא עשוי לכך יש לך פעם לא אומר הפוך כי אם זה תפרק תחזיר תעשה כה פטיש ב שזה לא היה חזק אחד תחזק >> הוא עשוי להיות חזק כן אבל אפיון >> אף פעם לא שמעתי מה שהוא שהוא אומר זה פעם ראשונה שאני שומע מה שרבי מאר אומר עד היום ידעתי שפמותים אסורים בטלטול למה הועיל וזה של פרקים אבל לא חשבתי מעולם מה שהוא אומר הועיל וזה עשוי להתפרק לא חשבתי על זה >> זה הרב יצ אומר הרבה ולא שמעתי מעולם זה חוסר הסכנה שלי אז מביא פה שתי דברים או שזה או שזה מחובר חזק או שצריך מעשה אומנות בדורן שלא צריך מעשה אומנות אז אומר אפשר לטלטל את הפעמותות האלה ואין בעיה שהם יתפרקו מה רצית להראות לנו >> חלק הפוסקיםלאש >> לא קשור >> זה חלק מהפוסקים כן אבל רבי דוד מביא אותו להקל בו מטלטלת אומר אתה אומר מגודית קצי בין השמשות קצי לכולה יומ שי תודה רבה קצי לכולה יומה נכון כך אתה אומר אומר אבל לכן מותל תתנרות למה זה לא לכל השבת כן ואיזשהו שלב זה כבר לא יהלוק נסינו למצוא כל מני קולות אבל אם אומר אם אדם שם שמן שזה באמת ידלק כל השבת קבע נר קודם השמן לא שעבר מערב שבת שאחר שיכבו הנרות יהיה מותר לטלם מנהג הספרדים רשע לטלם וכן רשע להשתמש בשמן זה חידוש עצום >> מחלוקת מרן רמאים זה השמן זה בסיס או מוקצי עצמו מה זה בס סיסכיר רק לשל >> מה אתה אומר שמה >> זה מחר מרן רמה זה השמן נקרא בסיס נקרא >> כן ראיתי שרבי דוד יוסף כותב שהשלבת רק השלבת >> לפי >> הביא גמרא לא >> לפי גמרא >> נכון >> הביא רש"י רש"י הביא רש"י >> חובת ראשונה >> רש"י כותב את זה >> אבל הרמה פה שעוסר כי הוא סובר זה לא בסיס שמו מוקצה עצמו >> השם אין הוא מוקצה לפי עצמו מה ברגע שקבע שלבת אז אומר רבי יוסף אין פה את המוקצה ככה אומר רבי יוסף זה גם תנאי לא מועיל שוב >> מה אמרת תמחילה >> זה גם אחת הסתירות שתנאי לא רואים >> לרמה יש לנו שתי דרכים להקד >> או שזה כל אחד יכול לחבר אותו גם זה יפול דבר שני זה מעודק חזק כלומר גם מה שמרן כותב פמותים אסור אם זה שתי הדברים האלה אז יש להקל בדבר בזמנם בכלל לא היה פמות שזכ הגיע זה ספרים שם ברוך הבא. מה? סיימנו את הספר. לא. פרק התשיעי עוסק בשאלה מתי באיך רשע אדם להזהיר צולתו פני שותפית מזיקה שותף שאינו זהיר בממון אחרים אתה יודע שהוא לא נזהר בכסף אתה חייב להגיד לו שותף אני אבל עגול וישר שותף חסר הצלחה בעבר או שאתה רוצה להזהיר כבר בני שותף שהוא קיים אצלך זה גם זוכר שלמד חייב אדם להיזהר ביותר שלא להיעץ לחברו לעשות שותפות מי שותפות עשויה להזיק לו ספר על מגראות בעניין שידוך מחלה רצינית ספר לך תן לאחר גמר שיתוך הוצאה על הונאה כספית או מחלה חוץ ממכם אומר ככה, ישנם שאלות רבות בנוגע לא אסור ולמותר לספר בנייני שידוכים הרב נשאר איתנו נכון כבר נעלה אומר שיש לך שטחן עומד באמצע בן בני זוג שהוא רוצה לשדרך וזה לא נראה לך אז לא להגיד לשח חן את המגרעות שלה או את המגרעות שלה כדאי להשאיר את זה בצורה אנונימית באמת עכשיו זכינו היום אז הדברים יהיה נחת רוחבה גם אנחנו עכשיו מסיימים שמירת על השם שנסיים היום כבוד נשמת מורבי שזכינו לסיים עכשיו הנה באתם לסיום ספר שמירת הלשון זכות הזו עמוד כל בית ישראל >> אמן כל ההל כל התומכים בפרט בעזרת השם יתברך שבדיוק בדיוק ביום שלו באקראי סיימנו >> בהקראי סיימנו שזה בדיוקו הוא אדם שהוא כל הזמן רצה שלא לדבר לשון הרע והיום זכינו בדיוק תראה מה זה זכינו עכשיו בהקראי לסיים את הספר שומעת אנשים הרב יותר מזה בשידור אני בשידור לא לא הרב קרם בזה מול קרה בהתחלה לא קר שרב סיים ש >> אז הרב סיים >> אומר אתם שומעים תודה רבה >> היום יום שני >> תודה רבה בית שבספינה פטור ממזוזה פני שדירת הרי הוא הדין למטוס ומסוק פטורים במזוזה המתלילים באוניות שעשויים יש להם דירות חייבים במזוזה מה אתה אומר מעלית פטורה ממזוזה מחמיר תבוא עלי ברכה יש בהר בעל ארבע אה מכונית שיש בפתח קבוע 10ה טפחים אוטובוס טנדר קונות רכבת פורים מן כפי שאינם עשויים לדירת קבע לכן קרון לו מחובר למכונית שאפשר לאכול ולישון שם פטור כיוון שאין דרים בו דירות קבע אבל קראונה עשוי לדירה כגון קרבון אבל כפי שהוא מטלטל ממקום למקום חיה במזוזה חניית רכב אפילו היא מקורה ויש לה צורת הפתח עקב בה מזוזה ולא ברכה היום טירת רבי חיים משה מרייון רבי מצליח מאיר >> רבי יצחק חיים אורסולוני מרפאל ממן אליהו ניסים רבי חיים דמרי טונס רבי שלום עופריע הלוי הבוסט רבי משה מרדכי רבי רפאל שבילי רבי שלום אהרון שמואלי אני >> זכה זכה לכתוב אותו בדף שלום טוב כן היינו היום באמת והיה אורות גדולים שם עכשיו חכם בן הו שם אנחנו פה צריך לעשות סימן תודה רבה לכודו חינם מכודו תחיל תחילת הסעיף שהשם יברך אותך ויהיה לך נחת עם כל עם ישראל בדיוק עכשיו פרשת השבוע הקטורת בדיוק בדיוק הגענו לזוהר גם לקטורת לא שמנו לב אמר רבי קרוס בדי מי ש קורא בבתי כנסיות עניין הכתוב הקורבנות אחרי זה הוא מביא גם את הקטורת. כל המלאכים שמזכירים חטאו להרע לו עשו לו רק טוב. אומר פרשה זאת הוכיח כמה שכתוב הני שלושה אנשים ניצבים עליו אין בדינות. אומר מה זה מריסים כן? מה עניין הקורבנות? בפנחן פנחס פתח ונהל הנגף בעם שונא ישראל ומשה לאהרון קח את המחתה כתוב שמה הרי שלוש סים כמחז מה לנן קורבן ינצל אףן קורבן ינצל אומר הזוהר יש קבלה בידינו שאם בני אדם אם עם ישראל כנסו בתוך בתי כנסת ואמרו ברצון הלב והנפש את הקטורת זה צריך לשים לב לזה התבטל המוות מהם התבטל המוות וככה אמרו לי פה החברים שראו ניסים מעל הטבע אוה בישיבה שעשו פיתום הקטורת דברים הזויים זה עניין של הקטורת חינם מקבות תורתו יש לנו פה מניין קדיש אין ספק אם רצוננו נחזיר לעצמנו את פארנו ולשמוע יהחו דיותנו על טהרתנו ועל משפחתנו עננו מבקר את טבמצא תקשורת שמכניסים לביתנו אדם משלם במתב כספו להכניס את האויב לתוך ביתו שעושה ארס בינו לבין משפחתו. איך אנשים שבועים מרשים לעצמם להרעיל והודעים מוח ילדיהם? אדם המצוי בר הדעת הלא תדע בהכניסך את המחשב אינטרנט תוך ביתך רינך מאפשר לכל האנשים הלא נורמלים גלי עריות להיות בת בעלי לביתך לא משנה מצאים בסנון מחוי הזכוכית טוב השם יציל את כולם יש פה מניין חברים טוב מחנניה בן הקשיה אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזרקות ישראל בכך רבא להם תורה מצוות שנאמר אדוניפ ‏P