הרב מאיר דוד שמואלי - סימן רל"ג • זמן תפילת המנחה

Kind: captions Language: iw סימן רלד. חברים יקרים, אנחנו בספר הלכה ברורה מרן שולחן ערוך. היום אנחנו בתאריך כט דבד. בעצם ראש חודש שבט כבר נכנסנו. הדברים שנגיד זה עכשיו בדיוק זה ההזכרה של סבא שלי שנפטר בראש חודש שבט נחמיה בן רחל ובדיוק הבן שלו גם שנה שעברה הלך להילול לזה שלו וגם נפטר. חזר מהציון ונפטר ועכשיו זה בדיוק השנה שלו עזרה בן מזל אז הדבר יהיה גם לעילו נשמתו של עזרה בן מזל בתוך שאר כל בתוך שאר כל עם ישראל בעזרת השם יתברך לעבודתו יתברך שיעור תורה הרוצה להתפלל מנחה גדולה מנחה קטנה אין ראוי להתפלל רשות אלא הגדולה אומר אחד רוצה להתפלל פעמיים תראה מה זה איזה אין ראוי להתפלל אין להגדונה רשות למה עיקר התפילה החובה זאת מלכה קטנה מי מתפלל לגדולה חובה לא התפלל לקטנה כי עם רשות אבל אין ראוי להתפלל תפילת רשות אלא אם כן מכיר בעצמו שהוא זהיר וזריז ועמיד בדעתו לכוון בתפילתו מראש עד הסוף בנו סחדה פעם היה כתוב בגמרא אשר מי שמתפלל כל היום כולו הלוואי שיתפלל אדם כל היום כולו על מה מדובר שהיו מכוונים בתפילתם מה על אה הלוואי איך שם כתוב אומרת הגמרא הלוואי שאנחנו את התפילה שאנחנו צריכים להתפלל נתפלל ככה הגמרא כותבת למה שם כתוב שאם אדם א הוא לא מכוון אז עליו נאמר הפסוק למה לרוב זבחכם אמר השם אז קודם כל תעשה מה שצריך אומר מרן אבן ראוי להתפלל תפילת רשות אלה אם כן מכיר בעצמו שהוא זעיר וזריז ועמיד בדעתו לקפילתו מראש עד סוף ולא סיחדה אבל מכוון ביפה קרין עלם לי רוב זבככם אבל אין לומר אשרי קודם מנחה אלא שיש מניין בבית הכנסת כדי שמרו עליו הקדיש אבל אין לומר אשרי קודם מנחה אלא כשיש מניין בבית הכנסת כדי שמרו עליו הקדיש שלפני תמילת המלחה יש אומרים שאי אפשר להגיד לא מתחילים אשרי מאין עשרה אבלם עובדיה כותב שלא צריך עשרה מספיק שעצם זה שלפני התפילה אתה אומר כמה דברים במניין. אז עצם זה שהיו אומרים תיקון תפילתי כת לפניך זה מספיק. אין לומר אשרי קודם מנחה אלא שיש מניין. יש שכתבו שנוהגים לומר פרשת התמית קודם אשרי של תפילת המנחה נגד תמיד של בן ארבעים מנהג יפה. יש אומרים ולכן הספרדים זה ודאי כן ודאי שאומרים חברים יקרים אנחנו מתקדמים בהלכה ב בשולחן ערוך אם שכח ולא התפלל מנחה שמתפל ערבית שתיים אומר אשרי קודם תפילה שהתשלומים לתפילת המנחה אדם עמד ערבית עכשיו רואה שהוא לא התפלל מנחה בהחלט אז קודם כל מתפלל ערבית למה מה שלימד אותנו ברק יש לנו כלל בעל בית ואורח. מי קודם? בעל בית קודם. מי זה הבעל הבית? ערבית. מי זה האורח? המנחה. אז בעל הבית קודם לכן אנחנו קודם כל עושים את ה את התפילת ערבית. אחרי זה עושים תפילת פנחה. מכל מקום שיש ספק אם מתפלל או כשהיתעורר לו ספק אם מצא ידי חובת תפילה אף בזמן הזה חוזר ומתפלל בדני שנתבה. מחילה. חינה אני קראתי ברבי דוד אז אומר מרן כותב שיגיד אשרי כאילו להבדיל בין תפילה לתפילה מה העניין להגיד אשרי גמרא כותבת כל מי שאומר אשרי שביתך תלוד לא כתוב אשרי אשרי זה פרק לפני לדוד ברוך השם צורי מלמד יד הקרב עץ באותיל זה לדוד תהילה לדוד מתחיל הפרק השני זה פרק קמ אז כתוב בגמרא כל אומר שלוש פעמים תפילת תהילה לדוד הרי הוא בן העולם הבא למה יש שמה פי א'ב ו לכן צריך להגיד את זה גם בתפילת מנחה למה אמרנו את זה בשחרית פעמיים א' בהללויות ב אחרי אחרי ה אחרי הבידוי אתה אומר את זה עכשיו צריך צריך עוד פעם אתה מורים את זה לפני מנחה לכן כמה שאתה משלים אתה צריך לעשות את זה פעם שנייה רבי דוד מביא שהיו קהילות שבתפילת מנחים רצה השם אלוהן עמך ישראל היו אומרים ישראל תפילתם מרב תגב תפילות תפילתנו אלא אם כן יש תענית ציבור ויש שם ניסיאות כפיים אז אומרים רצה לכן ביום הכיפורים אבל היום המנהג השתנה בכל המקומות אומרים רצה אז רק מחילה שאני אמרתי לכם ככה הפסוק מתחיל כמו שאמרנו תהילה לדוד איפה אשר בביתך זה לא בפרק קד ממש טעות זה בפרק פד פסוק ה אשר פרק פד ד ושמה איפה זה שאנחנו אומרים למנצח לגיטב בני כוח מזבור זה פרק פד שמה יש אשרש בתחס זה בעצם הפסוק משם יש עוד פסוק בפרק באמת ככה זה בסימן קמד דוד השם >> איך >> בדיוק לדוד ברוך השם צורה מלמד ידי הקרב שמה כן יש את הפסוק אשרי עם שכחלו אשרי שהשם אלוהי ואחר כך אומרים ואנחנו נברך מעתה דולם הללויה זה גם שאומר השם השם מדבר פיברך בשר שמותם בעת בזה מסתיים פלא פלאים אשרי שבתך פרק קמ מסתיים מה זה ואנחנו ברחיה מתבדם הללויה זה הפרק אחריו אכילה לא אחריו זה פרק קטז פרק קטז שמה ב בהלל נחל ברחיה מתהדו מהל כלומר לקחו ו חיברו את זה מי כתב את זה הביא את זה בסדר רב אמרם גאון הוא כתב להגיד את זה גבי שמעון מגרמיזה ספר המנהיג כל הכניסו את אז מה זה ואנחנו ברחיה אנחנו כל מי שאומר את ההילה לדוד זכמרו לעולם הבא מה שהוא אומר ואנחנו ורחיה מעתה ועד עולם הללויה עכשיו למה אומרים אשר ביתך יש אומרים מפי התוספות שאומרים הגמרא כותב נכנס לבית הכנסת ישאה קצת אז יושווה זה הכוונה עיכוב זה הכוונה שרש בביתך יש גם אומרים שאומרים שיש א'ב ב בתהילה לדוד אין א'ב א' חסר יש בכל יום וחקה אין א' לכן אומרים אשר ביתך להשלים את הא' כלומר נ באמת חסר למה למה? כמו שלימד אותן ברק שכתוב נפלה לו תוסף קום בצרים אחר יש שאומרים שכן אומרים תשרי בבוקר שומרים שלא אומרים את הפסוק הזה מפד מפרק פד נג העולם להגיד אמיר מביא פה את ההלכה עכשיו ב סימן רלד מרן כותב בהלכה ב ר לד כל הדברים שלגיד את ידינו ישראל בלחנינה שושנה חותנו בפה של שמה שלמה בעת השם לימוד תורה שאנחנו עושים לימוד תורה למעלה זה בעזרת השם בכ רפואתו אז מרן כותב שאתה אם עשית ערבית ולא עשית מנחה אז אתה עושה עכשיו עוד פעם ערבית בדיוק אתה עושה עוד פעם ערבית והערבית הזו שאתה עושה אותה עכשיו אה אה בסדר גמור כל הכבוד כל הכבוד כל הכבוד כל הכבוד שכם שכם ברוך ברוך שם ברוך הוא ברוך שם עכשיו לפי הבן לפי הבן תורת יוסף לפי ה לפי הקבלה לא כדאי להגיד תהילים בלילה אז לכן לפי לפי הארי לא לא אומרים תשרבתך הרי כותב בעצם זה שאדם כתוב בגמרא שאדם מחכה ארבע עמות בין תפילה לתפילה ומה שאמר לידידי רבי אור סיבוני אחד עכשיו מגיע לתפילה אם יגיד אשרי עשית תפילה בציבור אז הוא אומר לו ידלג על אשרי יתחיל מיד את השם ספות התפילה אז זה כן אחר כך יחזור >> אם הוא עכשיו היום נגיד מתפלל במניין של מקובלים יודע עכשיו הלחש עכשיו 25 והגיע באיחוד והוא יודע יכול לקרוא קורבנות עכשיו לשם איחוד ודאי יהיה איתם ביחד בחזרה >> ודאי שיעשה >> יעשה ככה לא >> כן חב רבי >> כאילו העניין זה שיגיע לקושה ביחד עם החזר >> כן שים ישראל שים ישראל מצוות קר אתם יודעים שה חושב שבקתחים סופר צובה שמה שמה בא שמה בשם אשתו קונטרס היהלו שהוא כתב את כל החלומות שלו מישהו פעם אחת תחיל את התפילה ודילג את הקורבנות אני לא מטאה בא אליו בחלום למה דילגת את חבל שדילגת את הקורבנות אמר משמיים שמים דגש על הדבר הזה רמה כותב לא להגיד אשרי שבתיךם אין מניין ככה הרמק כותב אבל אמרתי לכם שגם הנה עכשיו נראה שרבי דוד כותב את הדברים האלה שמר דוד אמר שכון שאנחנו אומרים את שתי פסוקים תיקון תפילד בניחס קבחת ערב שיבה לכל שבים מלכב כילכת פלל השתי פסוקים האלה זה זה מספיק. כן עכשיו בעצם מה שנראה יעקב למה אומרים אשרי בשביל להגיד קדיש כאילו מה אתה אומר קדיש התגדל והתקדש מרבה על מה כאילו צריך שיהיה על מה לומר לכן בערבית למשל יש מנהגים בליל שבת מנהג של ידות שאומרים כמה פסוקים מקובלים אומרים שבתנו קבש מצק את העלמות ואז אומרים בעיקרון אחת הסיבות בכל מה שאני רואה פה שלמה אומרים תאשרי בשביל להגיד את זה קדיש לכן צריך שיהיה מניין על מה מה מניין על מה יגיד מניין בא בסוף לא שמע את האשרי אבל היום שיש לנו את א תיקון תפילתי וזה זה מספיק הדברים האלה כך כותב רבי דוד יוסף וזה בשם ספר אפיל וגם בכ ועיין בכ כף אח אבל אומר רבי דוד מנהג הספרדים נתחיל מילמנצח בנעל הגיטית לבני קורח מזמור מנהג כל הספרדים אומר רבי דוד יוסף נגיד פרשת התמיד פרשת הקטורת תדעו לכם שהפשט מה שיעקב אמר לי שם בעל רוח הקודש אחד מה זה רוח הקודש שם יודע מה זה רוח אמר שהאושר מגיע הרבה פעמים לבן אדם שרגיל להגיד בטומת תורת כך כתוב בגמרא הגמרא כותבת רבותינו כותבים סליחה שקטורת מעשרת עושר מאיפה בא עושר מקטורת אמירת פיתום הקטורת אז אם אדם אומר את זה בדביקות הלה והכל, השם יעזור שיהיה לכולם אושר ועושר. זה מחלוקת גדולה אם אומרים להצח נגידית את המקור שלו הביא בספר בית יוסף יש הרבה חולקים בזה הלכה למעשה אנחנו אומרים אומרים את זה מדוד מביא פה ככה כותב בזוהר פרשת קל דף רע פליק מאוד בחשיבות אמירה פיתום הקטורת ושם אמרו שכל אמר פיתום הקטורת נצל מאותו יום אין המוות שולט שם וינצל מכל מיני דברים רעים וחביבו מעשה הקטור לפני הקדוש ברוך הוא מכל מעשה עבודת הקרבנות אומר אומר הרבי שמעון בר יוחאי שתועלת אמירת פיטום הקטורת יותר מהתפילה עצמה תראה מה זה פחד פחדים אומר פה שאמר רבי שמעון הם היו יודעים בני אדם כמה עליון מעשה הקטורת בני הקדוש ברוך הוא לוקחים כל מילה עושים אותם הטרה מכתר של ככתר ש זהב ומי שמכוון בה זוכה לעולם הבא צלמה המקובלים אחד באמת פעם תשובה צדיק 40 שנה ועוד הילדים שלו מסכן קצת פרשו ראיתי שהוא כל שעה פיתום הכתובת כל שעה פיתום הכתובות כל שעה אתה רואה יש ילדים שתחילים ברוך השם אפשר להגיד הרבה אחוזים שזכו לחזור לדרך השם באחוזים ‏Ja. ואם אדם יודע שיעבור זמן התפילה אם יגיד את ה את הפיתום הקטורת את הדברים האלה אמר את זה אחר כך ות זמן תפילה אומר גם הספרדים צריכים להקפיד על תפילת החזרה. אף על פי שיש אכן אשכנזים שלא אומרים תפילת החזרה, מתמידים גדולים. יש אומרים שטוב לומר פרשת העקידה גם בתפילת המלחה ויש אומרים שגם בתפילת המנחה היא לא אין נהגו. אגב המועלם היה אומר אותו קדוש עליון שהיה הרב שלנו היה מלאך השם חותן עם הרב בן ציון אמר שהיה מלאך ממש מלאך השם עץ שרה אל הגויים יגיד שבע פעמים את העקידה רק שיהיה בריא שבוע שעבר נתן לי כסף ביקש לחפש לו מישהו כזה אמרת לו ברק מה אתה רוצה אומר אני רוצה שבוע שנים שעשו פתאום כל יום שבע פעמים הייתה עקדה אמרתי לו מה יש בזה ברק סגולה גדולה אז באמת שמעתי לצדיק ביר לי כסף לקחתי איזה תלמיד חכם אחד כל בוקר הוא עושה עושה שבע פעמים עקדה בשביל הישיבה אומר אני מה אני יכול לעשות תרום לישיבה זה אני יכול שיהיה שבע פעמים עקדה שיהיה ברי עשה שבע פעמים עקדה פעולה גדולה הזאת הייתי דבר פלא עכשיו קוראים להספר גבורות ארי אותו מלאך בושה שרבני שהבן איש חי ליוה אותו כמדומה ליד האוניה הביא לו כסף והביא לו זה ואחר כך הוא מצבו היה קשה אז הוא שלח נראה לי לרב הראשי שידאג לו וזה אז הוא אומר ש אומר אנחנו ביום ביום יום קם ביום זה איך קוראים לו ששת הימים ואנחנו מנצחים אומר איך אתה יודע עשיתי בלילה 600 פעם יושב בסדר צרה ליעקב 600 פעם שבסתר עניין אומר אני הגנתי על כולם 600 פעם עשיתי יושב יושב אדם זקן היה שם תענית הפסקה תענית הפסקה ונראה לי כמדומה שהיה הולך מפורת יוסף עד הכותל ברגל איזה גובה שתי מטר חזק אני לא זוכר אותו אחים שזוכרים כנראה שהייתי רואה אותו אבל אני הייתי קטן בשביל קטן קטן זכה שומרה שעבר שהייתי בטבריה בתיקון אז אמר לי חי בשם רבי רובן שרבני הבן שלו דבר חזק הוא הנכד שלו שאלו אותו על אותו אחד שהרב עובדיה עצבנו בבני ברק חתם נגדו מחזיר בתשובה אפשר לדבר או אסור לדבר אמר אתה יודע מה חם עובדיה אמר אמר אבל תדע לך נכון שחמ עובדיה אומר אבל אדם יענש אומר תלמיד חכם אפילו ששאנו שום ענה צה לו שום רע עשה דברים לא טובים בגטרל חכם ומי שמדבר עליו יענש שנה הוא פירש מסכן יצא הוא מדבר עליו אישית זה כל שמדברים על היינוק מדברים על משחקים באש איך אומרים זה עוד משפט נעים להגיד משחקים בנשמות של הילדים שלהם חס וכס להגיד כזה רבי כמה היה מוריד קפדות שאף יהודי לא יענש בשבת זה כמה היה מוריד פקפדות מאנשים אמרתי להם הם בשיעור היה בן אדם 10 שנים היה עושה דירה חלה היה שבוע שעבר הם לא מתפללים עליו סתם לו כל המעים שעשות רחוב המעים זה בן אדם זה גמר בחיים שלו עשיתי לו כמה פעמים בידיון נפש וגם פה עשיתי עליו תפילות יצם בית החולים הבנתי ברוך השם צם ברשלים ואנשים הלכו אמרו לו תדע לך שהרב עשה צע לך בן אדם מה זה מתבייש מעצמו 10 שנים טונות של השנה בחונות ורוח גדול שאם זכית לעשות א להחזיר טובה תחת רעה לא תמוש טובה מבתחל מה זה דבר גדול לעשות את הדברים זה מחזיר טובות טובות מפלא אומר גדול הקטורת יותר גדולה מעצם התפילה עצמה קריאת פרשת זה קטורת יותר גדולה מ תפילה זה אולי ככה מזלזלים בזה מזלז אנשים היו יודעים מה זה היה באיזה מקום בירושלים אבא שלי בנה איזה 15 מדרגות נגד אחד רצו לקרוע ממש קרוע את הישיבה הכל לחצות כל יום אבא שלי הוציא שמה מניין קוראים אותו מדרגות ש חודשים הגיע הפקח רואה את זה לא מתלונן איזה גדר אחד שברו את הגדר ונגמר זה המים האחרונים אתה רואה את הפקח מסתכל מסתכל מסתכל לא עושה כלום 15 מדרגות הוא היה מוטר ומורה אמרו לו דיר בלק אם תבנה פה מדרגה עצוב שלוש ארבע חודשים פתאום הקטורת ש גם פה ברוך השם עוד אף עוד פעם לא עשינו עברה נגד החוקים הירידה שמה הייתה מחלק חייבים להביא קצת ביטון לשפוך ובדיוק היה רב הראש העיר של היום פדלון ראש העיר היה פדלון לא היה ליברייטי חייב להביא איזה קצת כמה קצת דליים של מיטון לא מסאית יכול שב משאית שבחה שם מתאון לא יודע יצא מדינת של מיתון ידעתי שבא הבוקר הוצאתי את כולם שיעשו שם פיתוח טובה 11 12 הגיע משאית שפחה שמה על כל הידה בסדר אתה רואה שהוא בא יריד צועק תראו מה זה מן ראש הער חורפה שיש פה שופרים פה עושים צעקות בכל הרשתות כל הזה כל שת כוח שביטוכ תראה מה זה הקדוש ברוך הוא אחרי זה צבענו את זה בשחורידה וא למה צבעת את זה בשחור למ שהביאנו את את ה את העתיד גם הזמבה לא תבדוק אם הוא לא חיב בר את זה באדמה תבדוק כל זה היו באים לבדוק יודע אם יש פה מבנה בעיר שעבר כל כך הרבה כמו הישיבה לא יודע אם יש דבר כזה והזכות הזה שמורבי הרי טבל אולי 80 שנה במקווה מורבי 70 שנה סוף ימיו כבר לא יכול לטבול יכול להיות את הדמין מקווה. מי שגרם שאת כל המקווה זה הישיבה. תרמו פה 50,000 דולר. אחרי זה השם גלגל עלדי מישהו שהוא נתן 60,000 דולר. 110 אלף דולר. ככה מרובה היה לו מקווה. אמרתי, יכול להיות שהכיבוד אבהם שם סירות נפש ולי לא היה פה כסף. תבין, לא היה לי כסף לגמור את החודש. היה לי כסף. ברגע שעשיתי את זה, כל התורים של הישיבה עשו שום את הכסף והכתובות שלהם הכל שמה מקובלים. אולי הזכות הזו עומדת שהמקווה הזה נה אני ככצי להתירם את זה לישיבה רק הקדוש ברוך הוא פלי משורת הדין תודה רבה יעקב תודה רבה שהלכתם איתו ועשיתם פלא פלא ברוך השם פלא שך יעקב אומר רבי דוד יוסף מביא פה אומר מפללים תפילת מנחה סמוך לסוף הזמן יזהרו לסיים תפילה ולומר קדיש קודם צת הכוכבים ואם סיימו עוד תפילת החזרה ואמירת וידוי ונפילת הפעם בדיוק בזמן צאת הכוכבים לא אמרו קדיש תתקבל אחר צת הכוכבים הוא לא יגיד קדיש תתקבל אחר צת הכוכבים איזה דבר זה? יום אחר >> אה >> מה זה >> זה יום אחר >> אומר אחר המידת וידוי מנהג ישראל לומר קדיש תתקבל כך כותב הרמבם טוב כן בסידורי הגאוני וכן בכל מנהג ספרד מנהג מנהג ישראל בכל המקום ו התפל תפילת מחסבוך לסוף הזמן לי סיים תפילה אמר קדיש תתקבל קבל קודם צאת הכוכבים ואם עשו בדיוק בצאת הכוכבים לא קדית בכל מקום זרו לסיים תפילת החזרה והרדו קודם צא את הכוכבים ואם יודעים שלא יסימו אינם רשאים לומר חזרה ואף בידוי ודאי לומר אחרי צאת הכוכבים אומר ואם התחילו התפילה סמוך לזמן צת הכוכבים תראה עכשיו הוא חור סותר את עצמו קצת ואם התחילה התפילה סמוך לזמן צת >> מחמת כן היה צריך לדלג בה בחזרה להגיד עד אתה קדוש >> לאחר מכן המשיכו עד ציבור תפילתם מלאכה סיימות תפילת מנס זמן מאוד אחר צת הכוכבים אומר השםח ציבור קדישת התקבל איך >> פה אומר קדיש התקבל לא אבל הוא אומר מחילה הוא סיים באותו יום >> לא נשמה הוא אומר וסימו תפילת 18 זמן מועט אחר צת הכוכבים אבל לפני זה גם הוא אמר רבנו >> לא לפני זה הוא סיים הכוכבים >> אז בוא נראה אני אקרא לך עוד פעם אם תפלל תפילת מנחה סמוך לסוף הזמן זרופ קודם ואם סיימו בדיוק בזמן צ את הכוכבים סיים בצ את הכוכבים אומר רבי דניאל לא יאמרו קדיש להתקבל בכל יגידו איך זהחשבתי >> אז אני מקריא לך פה אין מגן אברהם שבי בשם שוט תרומת הדשא שמקצת ציבור התפללו מנחה בזמנה ונמשך עד הלילה אין לו מרכזדי שחר התפילה כיוון שיתחדש יום החרב שהפסיק מפלל וכתב המגן כן אברהם בן דין נמשך ואמירה תבינו מלכנו שאין לומר קדיש תתקבה שמעת פעם דבר כזה ברק בעולם לא שמעתי הלכה כז שמעת פעם הלכה כזו שמעת דניאל שמעת הלכה כזו אם אדם סיים תפילת מנחה אחרי התחיל לפני צת הכוכבים סיים אותו אחרי צת הכוכבים לא יגיד כזה שיתקבן אתה אומר תפילה לדוד אתה לא אומר כזאת ואם היה עשרה כנסת ויצאו מקצתם יושב את >> זה לא אומר לא קדיש אם חזרה עוד מעט קדישים לא >> לא אומרים נראה לי קדיש תתקבל >> אומרים תגיד אומרים את הגדש הראשון אומרים >> אומרים הראשון אנחנו אומרים >> אפילו שהוא אין 10 אין 10 כי הרב אומר שהקדיש הוא לא חלק מה-18 אנחנו אומרים שה 18 >> כאילו זה מקשה אחת >> אותו דבר פה אמור להיות >> אז כן צריך להגיד >> כן כן צריך להגיד ככה שכאילו יש ביום >> אומר האליה רבה כתב העיר דברי המגן אברהם שבתרומת הדשן לא כתב כלל ונמשכה עדיין לילה שכונה תרומת הדשן להפך דווקא איפה ש איך שהפסיקו את פלל קודם חדש היום לא אומרו קדיש אבל ממשיכה תפילת הלילה כן אומרו קדיש אומר תפילת יום נהנת יום הכיפורים יוכיח אני אגיד לך גם אני מבין משהו גם יעקב. למה? הרי אתה לא אומר אנה. נכון? ברגע שהגיע לצאת הכוכב אתה לא אומר אנה. כאילו אז הוא מבין אולי שתתקבל זה עלנה לכאורה תתכבד תתקבד אצל אותנה על החזרה על הלחש. אומר משמע דברי פרי מגדים. שאף המקן אברהם הוד כמו האליה רבה לכן כתב בלשומר אף המגן אברהם עודד שפיר לומר קדיש אפילו עם יום אחר כאילו גם יש מחלוקת עכשיו בדת המגן אברהם >> תראה יעקב מה אומר יעקב חכם זה רבנו סימן נה סעסיף יג סעיף קטן יג הוא אומר הפוך אבל תראה אומר הנה הגיע הרב אומר בשער הציון הבאתי בשם הבית יוסף אתה שומ שומע >> בשם רבי דוד הבודרם בשם תשובת הרמבם פאר הדור שאם התחילו תפילת החזרה בעשרה ויצאו מקצת טעם אף על פי שמשלימים החזרה לא יאמרו קדיש התקבל ושכן יעקב כתבו כמה הראשונים וכן דעת השולחן ערוך לא להגיד קדיש תתקבל לא כמו שכבודו אומר אה תבדוק מה אומר רבי שמים >> לא לא אתה תגיד אתה תגיד אנחנו מחכים לך מה אתה אומר >> נה הוא אומר ככה הוא מביא רבי דוד ולפי דברי מצ דג קדישקבלנו שיך תפילת החזרה אולם תרומת הדשן פסק שאפילו יצאו מקצתן מרו קדיש וכן פסק הרמה וכן פסקו הפוך הרמה יעקב פסק שכן >> פרי מגדים ואת של אברהם וזה וזה לפי זה יש לברר כאן בדעת המגן אברהם שמה שכתב שלא אמרו קדיש תתקבל מנה ששימו אתה חזרה כל נמצא את הכוכבים זה אומר קדיש תתקבל למה ואבינו מלכנו כד יום אחר הוא אבל המשכה התפילה עצמה תחתצ את הכוכבים זה החילוק וזה לא מערי המגן אברהם משום שדבר זה לא ייתכן כלל המגן הראשית תאזין אומר צריך לסיים כל התפילה בזמנה ולא מעני שיתחיל את התפילה בתוך זמנה וישם מחר הזמן. הוא רוצה להגיד חילוק פה. הוא אומר אם אתה סיימת בצאת הכוכבים ועכשיו הגיע צת הכוכבים בדיוק את תגיד קדיש התקבל. אבל אם סיימת את התפילה בהמשך אם בחצת הכוכבים אז אומר כן תגיד. הוא מביא את זה פה. הנה שמה שכתב של מרוקדיש בניין ששמוח חזרה קודם צא את הכוכבים אין לו מרקדישת כן דיום אחר הוא אבל אם נפשכה התפילה עצמה חרצה את הכוכבים אז זה לא מר מגן אברהם שום זה דבר זה לא יתכן כלד המגן אברהם שתאזין שצריך שסיים כל התפילה בתוך זמנה ולא מענה שיתחיל תפילה בתוך זמנה סיים אחר שעבור הזמן שכן וחוכרח בשולחן ערוך זהיה מובן להגיד אבל אם הוא התחיל לפני צת הכוכבים וסיים אחרי צת הכוכבים כי זה אחר אבל הוא פה הוא כבר הכילו התפילה כבר הייתה בצת הכוכבים עצמה הוא כאילו כבר נכנס לאותו יום זה המשך הלו רבי עידן לא יודע יש פה דבר שאנחנו לא מבינים רבי דוד מביא פה הלכה אם מתפללים תפילת מלחץ סמוך לסוף הזמן יזהרו לומר קדיש תתקבל קודם צאת הכוכבים אם סת תפילת החזרה ובידוי בדיוק בזמן צאת הכוכבים אל תגיד קדיש התקבל אחר צאת הכוכבים שמעת כזה הלכה לא >> פעם בחיים. אז הנה אין בית מדרש ולא חידוש. אבל הוא אומר, אם סיימת את התפילה, אחרת את הכוכבים, דקה שים שלוש, כן, כאן תגיד קדיש. ואז פה עכשיו פה רבי דוד, רבי יעקב רוצה להגיד לנו מה הדין עכשיו היית עשרה. באמצע החזרה נעלמו אנשים. אתה אומר אחרי זה קדיש התקבל או לא אומר קדיש התקבל? אז פה רבי דוד הם טוענים שכן. פה אני מקריא להם רבי דוד מביא בשם הרמבם בדעת השולחן ערוך שלא יגיד קדיש התכבה רמ אומר שכן זה בדיוק הפוך ממהשם אומרים >> מה זאת אומרת צו הרב >> היו עשרה נעלמו עכשיו המהרים לעבודה עכשיו שהנץ מאוחר יעקב למשל ממהר לבוא ללמוד תורה רבי דניאל ממהר רוצה לבוא ללמוד תורה אז אלה הצדיקים האלה שהם ממהרים מה יעשה יוצאים לך באמצע חזרה הולכים ללבטו רואה ש >> ואז מגיעים לכם שתיים >> הם מגיעים מה עושים עכשיו >> כל עד הקדיש >> עד הקדיש אבל מה יעקב אתה זוכר שנסיאות כפיים לא יגידו נכון אם אין מניין >> לא לא אם אדם פתאום נעלם המניין >> יום אחד יצאנו בבית כנסת התבלבלנו היינו 10 ב18 ואז אחד יצא בתודע החזרה >> כן מצוין >> אבל את החנון יכול >> רגע רגע רגע >> אה התחלתם את החזרה בלי 10ה >> עוד לא התחלנו היינו תשע ואז מישהו אמר ש צריך אם היינו 10 מותר להתחיל >> ודאי אז לא הבאתם אחד מבחוץ לא אמרתי את היית צריך להתחיל שמתחיל את החזרה ואז אם יוצא בעצם מותר להמשיך אבל אם הוא לא התחיל שהיה שרה אי אפשר להתחיל חזרה >> וברור >> אז זה מה שהוא רצה להגיד לך >> מצב שלזה אסור נכון >> ודאי ודאי זה הכוונה מנהג הספרדים מה אז מה אתה אומר על ההלכה הזאת מה חידוש שההלכה הזאת או ברוך הבא >> ברוך הבא יש גם מדידות למעלה היום של חברת ה העץ ש כמה שעות מדידות היום >> בשביל העצים למעלה הראש שלי מועל לפעמים מאוב הדברים מז >> בוא אומר מנהג האשכנזים לומר עלינו שבח מיד אחר קדיש התקבל ואז אומרים קדיש שיש שלמה רבה ויש מהספרדים שנהגו לומר מלבד קדיש שיש של אלמר רבה קודם אני אשבח כם חיצי קדיש אחר אני שבח אה >> הפחנו >> הפכתם >> אתה שומע פרק למדנו פה הלכה שאנחנו לא מבינים אותה לא ידענו אותה מעולם אומר אם עכשיו התפללו מנחה סיימו את המנחה בדיוק בצת סיימו מחילה את החזרה בצאת הכוכבים צת הכו כוכבים אי אפשר להגיד קדיש התקבל כאילו קדיש התקבל זה שייך ליום הקודם אבל הוא אומר אם סיימת את החזרה אחרצת הכוכבים אתה כן יכול להגיד קדיש התקבל ידע שעצום אף פעם לא שמענו את כזה דבר מה אם אני עכשיו סיימתי בצת הכוכבים הקדיש הזה זה חלק מהתפילה על נשבח אני אומר קדיש אשמה אני כן אומר קדיש התקבל לא קדיש מה בדיוק תתקבל אתה לא תגיד ככה אומר רבי דוד יש שם ארבע פסוק >> אהכ יש שם ארבעה על פסוק ואז אז אז אתה אומר אחרי לפני צת הכוכבים >> אם גמרת בצאת הכוכבים אם לפני צאת הכוכבים ודאי שזה מצוין אבל אם גמרת בדיוק בצאת הכוכבים ברך את ישראל בשלום אתה לא יכול להגיד קדיש התקבל למה זה יום אחר >> אתה אומר למנצח מנגינות יש שלמה קדיש שלמה ועל שבע אבל קדיש תתקבל אתה לא אומר אבל אם סיימת את התפילה אחרץ את הכוכבים אתה כן יכול להגיד ופה רצו להגיד עוד הלכה זה הלכה ידועה היינו היית מניין באמצע חזרה אנשים יערו הלכו אתה מסיים את התפינה בלי מניין ממשיך חזרה אמן ברוך ברוך שמו גם בקדיש אם עשית קדיש יש לך עשרה התגדל והתקדש מרבה אמן בעל וזה אמן פתאום ברחו לך אנשים בלכו חו לך אנשים אתה ממשיך את הקדיש השאלה היא אחרת אני ממשיך את החזרה אמרת אני יכול קדיש תתקבל אני יכול להגיד או לא יכול להגיד קדיש תתקבל לא פי האשכנזים כיוון שבחזרה לא היה לך מניין באמצע החזרה ברחו לך המניין אתה מסיים את התפילה קדיש אתה לא יכול להגיד אז אם קדיש תתקבע זה כן לפי האשכנזים רפואה שלמה ישראל בן חנינאה שושנה ספרדי המתפלל אשכנזים שנהגו לומר עליהם משבח אחר קדיש התקבל אינו צריך לשנות מסדר תפילתו לומר עלים משבח של לומר למנצח אמר שומרים ואנחנו משתחווים יגידו יש מה רבותינו המקובלים שכתו שיש לחזור להניח תפילין בכל משע תפילת מנחה מניחים תפילין רשי כדעת השימושה רבה רב וכן נהג הארי מניחים אותם מברכה ואם אין לו יניח תפילין רבנו תם מעיקר הדין מניח תפילין קודם שקלת החמה רשירים אליו כל הזמן שאין הולך לישון רבותינו אין מורים כן הלכה כן שבע יונחם בלילה לכן פסק מרן למדת רבנו המקובלים שאסור להשאיר תפילין ננה בנכ צריך לחלוץ לתפילין אתה שומע מה שאתה אומר ברק זה החכם הזה שנמצא בקבר בנימין >> שיש עליו תפילין רבי דוד מביא פה אם הוא הניח את זה ביום יכול להמשיך עם זה כל היום >> כל זה אבל גם בלילה הוא לא שם את זה שהוא שם איזה בצ >> אמרו לי ראו אחד גם בשבת עם תפינים >> תעלה למעלה תגיד לזיב או למישהו תעשות רגע מצלעין לישראל ישראל בן חנינא שש גם אשתו אשתו הרב >> הם יודעים נחלקו רבותינו המקובלים להכין תפילת שימושה רבה בערב שבת במכה של ערב טוב במנהג שלא נניחה מחילה אולי תביא את הסכרים יש מקומות ידעתם את זה שאומרים ברחו בסיום תפילת מנחה יעקב בזמננו פשט המנהג שלא לאמרו אבל היו אומרים היה שיטה שאומרים כך כתב פתח הדביר פתח הדביר נראה לי זה הבן של הרב פלצ'י אולי אני טועה העריך להוכיח שיש לקיים המנהג שנהגו בכמה מקומות לומר ברחו אחר קדיש בטרה אלא אומר שכן דעת מרן הבית יוסף תשובת הרש שנו ציון רבי חיים ניסים לב היה עכשיו אחד שהתפללנו עליו הרבה פה בישיבה והיה צריך נס גדול כמה שנים ונעשה לו הנס אמר לי בשבת שהוא חלם שלוקחים אותו לשמיים מכניסים אותו על היחד של רבי חיים אבולפיה ואומרה את האחד שלו בשמיים בית הכנסת נעה ויפה הכל מזהב וכתבו לו שם תגיד נשמת כל חי עכשיו שאל אותי מה הקשר שלך של רבי חיים בלפיה של התפילה? אמרת לו כנראה שהוא פעל אליך בשמיים. אמר לקחתי לו כמה מניינים אצל הרב שרעבי ועוד. בן אדם שחולם חלומות אמת. גם מחש גדול בו שפע גדול שפע גדול מי שרואה נחש >> סימן ששפע גדול הולך לבוא עליו ואשת חיים ונחת מהילדים ושלא ידברו על הברעות >> זה גם הרי שכל החברים ככה מה אומר בצד >> מדבר על תפילין שבת יום טוב תפילין שבת ויום טוב לא זמן תפילין מכל מקום לקסו להניחה או או זה נכון קודות צודק בתוספות מרן אבל מה כותב תודה רבה >> מרן כותב אסור אז אנחנו לא משיגים עליו נכון משיגים על אנשים מה עושה שיהיה בריא חילה אנחנו לא משיגים על אנשים שהוא שם אותך בצורה פסולה כדי לפעמר כן >> ככה הבנתי כמה שאלת מזה >> אני לא משיג השגות על אנשים משתדל יש הרבה הרבה דברים קשים שורים בציבור פוצצים את השכל הכי טוב על רבנים לא להשיג וזה זהו ככה אתה לא נופל אומר מי שפורק עול מעלה מלכות שמיים וחוטה במזיד צריך מאוד להיזהר בזה צריך להוכיח אותו לא פשוט אב שמותר לספר בגנותו אסור לקבל את הדברים כמת מוחלטת תודה רבה לך אדנו אוהו תודה רבה תברוח צ'וצ'וך אדם שמסרב לקיים פסק דין מותר בר מיני לפרסם אותו אסור להגיד על פלוני שהוא הוא גנב אבל גם אסור להגיד שיש לו מידה רעות מידות רעות אומר מידות רעות זה לא פחות מגנב וגזנן הרמבם כותב שעל גנבות וגזלות אפשר לחזור בתשובה אבל מידות >> אם הוא שונא אותו אסור לו >> אומר מידות יותר קשה >> אם הוא שנ את הבן אסור לפרסם אותו מותר אז וחלילה בעבנתיים רובים יודע שאנחנו עם נגיעות מר קורא קריאת שמע שעל המיטה נשמתו עולה למעלה ונחשב לו מי שקורא קריאת שמע של ערבית ושחרית נחשב שסק בתורה יו בלילה ויש 60יות בקריאת שמה בקטע הראשון אומר לוקחים אותו 60 מלאכים שמקיפים את הכיסא כל אחד אות אחת זמרים בהם כל הלילה זה נאמר ולקח הכהן אתה לי מידיך קריאת שמה היא רפואה לגופו של האדם בקורא קריאת שמע ולא מחסר אותיות זוכה לשגן עדין מאבות הקדושים חוט ימי ושנים לכל עם ישראל >> אמן >> היום היה פטירת רבי יצחק כדורי זכותי הגן ענן בעלים כתב בספר החינוי אי אפשר החינוך אי אפשר לפרט כל עיניים שצריך להתרחיק מן העריות לא דבר של עשות שום דבר בעולם מביא לידיאו ויו הדברים האלה לבבך מי שיש בידו פגם העריות שם מחזיר אותי בתשובה לא ש ממנו כל העבירות שומר בהם כל המצוות קיים כולם בטילים בוטלים היה פה אחד שבוע שעבר כל הגוף שלו במחלה וזה אמרו לי שהיה בחור צעיר דתי לא היה עבירה בברית שלו עבר בר עליה. הוא בא לפה, רוצה ישועה. לא מספר לך שהוא בלאגניסט, אבא של הבלאגניסטים. רב, אני רוצה רפואה. מה עשית? אבל כל הזמן אומר רודה נקרא פגם הוא שיח רב שנתי ברך על המזווה בשמים ככה רבי העומר פלא פלא אה >> פלא זה עץ גמור עץ הוא חי איזה חמש שש שנים טורים מדברים נהנם ורחם שברך עלים בור עזבי בשמים כוסברה אם נהנה מהרח שבא שברך בורא ממים היה פטירת רבי בנימין אבון רבי חיים חנוך פיפינו רבי יהודה בן מויין רבי חמוס אג'רבי רבי יוסף אלב בז רבי משה אליהו משה פנזין משה השר רבי מרדכי מצבי שלום קדם רבי נחמיה עזרה מזרחי סבא שלי יצחק נחמני יצחק חדורי במיר נפו אומר חודש יש שבט מלשון בשבט יקה כפי שהמטר הורק כשבט שכר השבט שלו זה שכר שבט תורה בחודש זה עושים רוב גשמי ברכה והבורות מלאים שבואת בחינת אוד דתו של אהרון צריך לרדוף שלום לרדוף שלום שבעת ראשי תיבות שלום ברכה טובה ויזהר מאוד לכבד לומדי התורה לחזיק ברכיים כושלות סגולה לפרי בטן שבלי תשא בשבט יכתוב בקשתו על פתק ונחם בשקית על עץ רימון אני יודע לילדים צריך ללכת לרבי מיר לגמור את כל הטאים היום טירת רבי אברהם משורון לופס רבי יצחק אורינת רבי משה ממן רבי שמואל אמנואל מויין רבי ישמעאל הג'ג'ן פם בשי רבי חיים אברהם מנשר רבי קהנת מארי אבא יצחק יסו אתיופיה רבי שלום משולם רבי יה לוי רבי ורגני יהונתן ישועה מזוז ג'רבה זכות כל הצדיקים מגן בעדכם בעדן עד כל ישראל תודה רבה לכולם רבי חנניה בן הקשיה אומר זהך בם מצוות ‏So