הרב מאיר דוד שמואלי • סימן רי"א • סעיף ד' והלאה - דיני קדימה בברכת הפירות

Kind: captions Language: iw אנחנו בסימן ר סעיף ד כל הקודם בפסוק ארץ חיטה ושעורה קודם לברכה וארץ בתרי פסיק העניין כל הסמוך לו חשוב מהמאחר בנו לארץ קמה אין כך תמרים קודמים לענבים זה שני לארץ בתרה וזה שלישי לארץ קמה אומר כתוב לנו בפסוק ארץ חיטה ושורה וגפן אז גפן זה מצב שלישי והפסוק השני שני כתוב בהמשך כתוב ארץ זה שמן דבש יוצא שהתמרים קודמים לענבים זה מה שאומר מרן כל הכתוב כל הקודם בפסוק הוא קודם לברכה הארץ השני הוא הפסיק וכל הסמוך לוץ השני חשוב מהמאחר ממנו לארץ קמה כלומר הענבים שזה שלישי תמרים עוקפים אותם יקח תמרים קודמים לענבים זה שני וזה זה שלישי אומר הרמה ודווקא שאוכל ענבים אבל אם עשה מהם יין בורא פרי הגפן חשוב והיא קודמת לברך עלה תחילה מפה יצא מהרמה הראשי תיבות הידוע והמפורסם בעולם מגע אש מאיפה יצא מפה יצא אבל מעשה קטירה [כחכוח][שיעול] מחמש מיני דגן אמר טוב אתה אומר יין ומה הדינים כ אז בוא תלך אחורה אתה אומר חיטה אם עשיתי מחיטה עוגה אומר כן זה גם קודם ליין חשוב יותר מהין וכל הנאמר סמוך לארץ כמה קודם למה שנאמר סמוך לארץ בתראה לאחר ששווה לו בשמיכה לארץ כלומר ארץ חיטה אז אל תגיד שהזתים קודמים לחיטה אל תגיד שהזתים קודמים לחיטה אלא הזתים קודמים ל החיטה קודמת זתים אבל איזה חיטה דווקא שעשית מזה עוגה זה קודם לכל אז כמו שאמר לנו אתמול ישראל שלפי הגרעינים בזית יש גרעין אחד בתמר הוא גרעין אחד חולק נראה לשתיים בענבים אומר הענבים ה האוריגינלים האמיתיים בהתחלה הם היו שלושה גרעינים אחרי זה יש לך תאנים זה עם הרבה גרעינים ויש לך רימונים שזה הכי הרבה גרעינים תספור את הגרנים לפי זה תדע מה קודם שיש לו גרעין אחד הוא ראשון התמר שיש לו כמו שתיים הוא שני הענבים שיש להם שלוש ומספר שלוש לכן א זה הדרך כל אחד לפינה אומר ומה הדין אם הביאו לו חביב אפילו אין חביב כמו שהוא אמר אמר לנו אתמול חביב חביב ולא בריך קודם כל זה הקודם חביב נכון הרמב"ם כותב חביב אבל אנחנו ברוך השם הולכים לפי פשט מרן שזה קודם כל שבעת המינים קודם לחביב עכשיו הביאו לו חיטה הכוונה הביאו לו תבשיל שנשא מחיטה שברכתה מזונות אז קודם כל מברך על קודם כל מברך על החיתים שהם הראשונים אחר כך על הזיתים עכשיו אביא שואל שאלה חזקה מאוד. אתה אמרת שהחיטה היא ראשונה. מה אחרי חיטה? שעורה. עשיתי עוגה מסעורה ומצד שני יש לי זתים. זה שני וזה ראשון. מה יהיה? חידוש הוא שגם בזה שעורה קודמת. אפילו שהזיתים הם ראשונים והשעורה יש לי מספר שתיים. למה? הועיל וזה אה הועיל וזה זה נסע וזה דבר משובח כמו מזונות או דברים כאלה מברך עליו קודם הביאו לפניו פת הבא בכיסים תפשיים סירוש בחתם מזונות תמרים הוא לא דיבר על א מה הדין עם זתים הזתים לא הביא הביאו לפניו פתאק וחתם גם זתים בוא נראה מה הדין מה הדין הנה [נחירות בוז] V ואפילו הביאו לפניו עוגה וזתים יש להקדים מזונות על פי שהשיעורים הם שניים והזתים ראשונים למה שהשיעורים ראוי לעשות מהם פת וגם ברכת מזונות חשובה ובוררת יותר מברכת העץ אז יש לנו פה ככה מה שאמר לי דידי רבי אבי שזה מחלוקת הפוסקים להלכה למעשה זה בדיוק מה שאנחנו אמרנו עכשיו שהשורה הקודמת אבל צריך לדעת שהטור כתב לא ככה הטור כתב שהזתים קודמים למה אנחנו אומרים שהחיטה קודמת שהשעורה קודמת לא הזתים בגלל שהמגן אברהם עצמו הוא חולק על הטור ויש עוד פוסקים שחולקים על הטור ואנחנו לפי החולקים שהם אומרים שתמיד ברכת מזונות הוא משובח גם אם הוא שני לארץ והזתים הם ראשון לארץ ואנחנו מתקדמים עכשיו מה שהגענו חברים למחלוקת החזקה ביותר מה הדין אם יש לי יין ופירות בשבעת המילים מה שאת כולנו לימדו כל החברים שנמצאים פה בחדר לימדו אותנו מגע אש מזונות גפן, עץ, אדמה, שהכל ככה לימדו אותם. בוא נראה רבי דוד כותב ככה, הביאו לפניו יין ופירות שבת מינים ראוי, שמתם לב למילה, ראוי להקדים את היין. אפילו היו הפירות זתים או תמרים ומנהג האשכנזים צריך מן הדין להקדים את היין. עכשיו ישאלו אותך, מגע יש למי זה? תגיד אחנו אשכנזים. מה עם הספרדים ראוי אבל מה שלימדו אותי פה כל החברים שימו לב שמוראנו ורבנו הרב עובדיה יוסף הוא כותב שאין את הדבר הזה הוא כתב שתמיד העץ קודם לברכת הגפן ואומר בזמן הזה אין מגעש אז מה יש כן מזונות כן עץ עץ עץ מזונות עץ הרב הכי פשוט להגיד מזונות בהתחלה שהכל בסוף >> גפן עץ ואדמה גם עץ ואדמה זה מה הכי פשוט הד שהכל בסוף >> יופי כל מה שצ [נחירות בוז] >> באמצע מה שירצה >> עץ אדמה אופן או שרוצה ילדים ראו >> הרבי דוד אני קורא לכם הנכה הוא כותב הרי בוודאי רוצה להקדים את האין אין בכך כלום כיוון שאין ברכותיהם שבות בין ברכותיהם שבות לבד דמרן שולחן ערוך שפיר דמלקדים דים איזה ממשרצה אפילו דבר שלא קודם למשיבתה אם כן כן עדיף יותר לקדים את הן לצד כל הבנתם את הסברה יפה כותב רבי דוד מה שהוא אומר הוא רוצה להגיד מזונות תמידם קודמים או או פת ב א מחילה המוציא לכם המוציא לכם המוציא לכם לארץ קודם אחרי זה יש לי מזונות ואחרי זה האשכנזים אומרים גפן אומר כן אבל אנחנו ברגע שיש עץ ואדמה או שיש לי גפן ועץ זה אין ברכותיהם שוות זה לא משנה איזה זה כבר אין דין קדימה אין דין שבעת המינים אז הוא צודק תמיד שהכל זה אחרון אבל מה קודם עץ עץ לאדמה אה אה צ'וצ'ו צ'וצ'ו מה קודם עץ לאדמה בחילה או גפן לעץ אין אין קודם מצד סברה הוא כותב שאין קודם אבל הוא אומר שאביו כותב לו יש להקדים את העץ לברכת הגפת כלומר >> כן ככה הוא אומר >> מגש >> אין מגעש לפי רבי דוד אתה צודק אומר למה אומר אביו כותב למה מרן השמיט את זה אז הוא לא סובר ככה וגם אומר שב בבית יוסף משמע שהוא לא שמח חס וכה בדברי רבנו פרץ [כחכוח] כאילו לא קיבל את הדברים שלו הוא אומר ככה אומר ראיתי בתורת חיים סופר שכתב דת השולחן ערוך [כחכוח] שמרן לא פוסק כמו רבנו פרץ שלברך קודם על הגפן לכן פסק אדוני אבי מורי ורבי הראשון לציון שליטה חזון עובדיה הביא דברי כמה אחרונים שבכל מקום ששמי בשולחן ערוך ואין יכולים סיבה למצוא למשמית ככה הוא סובר להנחה כמו שכן בנידוננו ש בדברי בית יוסף מוכח באדיה שלא ניחלה בדברי רבנו פרץ כתב לתמו על הבן איש חי שהוא פסק כמו רבנו פרץ וכתב לדחות גם דברי רבי משה לוי בספר ברכת השם שהריך לבאר דברי הבית יוסף באופן שלמסקת הדברים אין לך שאין סובר כדבר בנו מר תדעו שיש דבר שמרן כן סובר כמו רבנו פרס עניין ברכה האחרונה ושם מביא שכן כתב מורנו ורבנו רבי מאיר מזוז זכרונו לברכה באכון אור תורה תשמז מתי זה אחרי מלחמת יום הכיפורים שלפי מסקנת הבית יוסף אין הלכות דברי רבנו מה שכתב בבית יוסף שמנהג העולם לא כמו רבנו פרץ ומדברי הסמק ולא שהבית יוסף מעיד על המנהג בזמנו. זה דעת רבי מאיר מזוז. לפי רבי מאיר מזוז יש מגע אש. לפי ברכת השם. לפי רבי משה לוי יש לך מגע אש. לפי הבן איש חי יש לך מגע אש. זה שיטה ראשונה. שיטה שנייה זה רבי דוד יוסף. בהלכה מורה. עדיף מגעש. עדיף מגעש. שיטת הרב עובדיה. אין מגעש. אין דבר כזה מגעש לספרדים. אז מה יש? יש מזונות, יש עץ. אחרי זה עץ. ראוי להקדים את העץ. יש לי אדמה. עץ מחילה גפן. עץ הגפן. ואחרי זה יש לי אישה. יש דין של חביב >> אז זה מה שיעקב אמר לי אין דין חביב אבל הוא רוצה להגיד שאין ברכותיהם שבות מה שהבישה אתמול לימד אותנו שאין ברכותיהם שבות אין מגעש עכשיו יש פה אמיר שאל שאלה מאוד יפה. אמיר אמיר שואל שאלה כזאת הוא אומר אם יש לי זתים תמרים בענבים מה קודם זתים תמרים קודמים לענבים על מה הענבים בוסר המחילה הזתים או התמרים בוסר אז מה קודם תמרים בוסר לענבים טובים או הענבים טובים קודמים קודמים ל >> בוסר אבל אפשר לאכול את זה או שזה לא >> בוסר שאפשר >> הוא יורד אבל בברכה שלו לא >> אז הוא אומר ככה הביאו לפניו כמה בני פירות שבעת המינים והיה אחד מפי בוסר שעדיין לא יתבשל כל צורכו צורכו אף על פי שהוא קודם בפסוק אינו קודם לברכה >> כי הוא לא מברך הארץ >> אה לא מקלים [נחירות בוז] את צלמת הלך [נחירות בוז] אומר ככה לפי דברי המגן אברהם אפילו עליבה דמרן השולחן ערוך שפסק שבכל הפירות שיוצאים מברך העץ מכל מקום ניין קדימה וברכות לא חשיב כמין שבעה וכן פסקו קו כמה אחרונים דפירות שלא נגמר הפרי לא חשיב כי מיישבעה שאלה מה זה בוסר שאלה חזקה אולי נאכל על ידי שעת הדחק אומר אפילו שאתה מברך עליו העץ רבנו ככה הוא אומר אפילו שאתה מברך עליו העץ אומר הוא לא קודם חידוש עצום אומר עכשיו שאלה שאלה שאלה איפה יושב שואל יוסיף מה הדין אם יש לי תמר חצי תמר צד שני יש לי עניו שלם מה קודם שלם או קודם בארץ >> הוא צודק החצי קודם >> אמר מין שבעה עדיף תשלם עכשיו בוא נראה הלכה היא הלכה מאוד מעניינת עד היחידה וסורה הקודמים דווקא שעשה מהם תבשיל עשה עוגה כן כן או פת אבל זחיטה ברכתו אדמה אינה קודמת לברכת בורא פרי העץ מה מפה לכאורה מוכח שעץ קודם לאדמה לכאור >> אה >> חביב ככה רבי >> ככה הסביר לך הרב אברהם למדת את שחיטה אומר שיש מחלוקת שמרן כותב מחילה שכתוב בתורה שכתוב בתורה ארץ חיטה מה השם מתכוון שהוא כתב חיטה הוא התכוון חיטה עוגה פת הוא התכוון חיטה כפשטה מביא ספק שמה הפסוק הקדוש ברוך הוא לא התכוון בכוס חיטה אומר לפי זה חיטה זה לא בכלל שבעת המינים רק עוגה זה בכלל שבת המינים אומר וכתב מוכיח מדברי הראש ורבנו יונה דסביר עליו כסברת בהלכות גדולות לפי תראה לפי בהלכות גדולות תמיד עץ קודם לאדמה וזה כן אפשר שהפרוש סובר ככה וכן פסק בשולחן ערוך וכן הסכים הגרה על הבך אומר לו כוסס חיטה יש לה קדימה לברכת העץ כלומר אתם רואים פה את השולחן ערוך אומר כוסס חיטה לא קודם שחולקים על השולחן ערוך זה הרב עובדי אמר שעץ קודם >> מה אתה אומר >> זה אמר שעץ >> יכול להיות אנחנו [נחירות בוז] הבאנו כבר לא צריך את זה יש לנו בהלכות גדולות אחד מהראשונים שהוא תובר שתמיד אמר הוא גם קבלה אבל לפי הלכות גדולות קרוב 700 800 שנה כנראה >> אבל יש אחד רב קוראים לו יפה ללב זה כמדומניים מה שלימדו אותי פה החברים שזה הבן של הרב פלצ'י כותב מפה ראיה שמרן סובר שעץ קודם לאדמה ככה הוא רוצה להוכיח מפה ואני אני רואה פה את הסברה של יעקב אמנם מגן אברהם כתב דברי השולחן ערוך שהשני חביב עליו אבל שניהם חביבים הוא סובר שכוסס החידה קודם כלומר מרן סתם מרן לא כתב חביב כתב מסתם חיטה לא קודמת נהיה רבא כתב זה שולחן ערוך בכל עניין צריך להקדים את החיטה לא כמגן אברהם >> הוא לא כתב את צריך להקדים את העץ >> מה אתה אומר לא כתב עינה קודמת >> מר במילים אחרות האצקות מרן שמה שמין שעה קודם אז הוא לא צריך להגיד עיני קודם צריך להגיד איזה ממש צבע יש לנו שהחליטה שתפוס אותה היא לא נקראתה שצריך להגד >> אז הוא יכול להגיד לי אדם אין דין קדימה וגם אני אלמד שאין אין דין חביבות וחיטה כלומר חיטה דווקא שהיא מזונות יכול לכתוב לי גם בלשון השני מחלוקת בהסבר בדעת מרן מה מרן התכוון היפה ללב מבין שהוא מתכוון בדווקא להוכיח לך שעץ קודם אין צריך להקדים את החיטה ויש זה עליה רבה אומר כמוך איזה ממש צבך תחילה [כחכוח] מגן אברהם ו שמקן אברהם סובר שזה בדווקא ואליה רבא אומר כמו שכבודו אומר זה גם מחלוקת. [נחירות בוז] שיטה גם שומר מסבירה שזה מין חביב. המשנה ברורה כותב, אם הכיתה חביבה עליו, עדיף לברר עליה. כן למה אומר למה עיקר כדברי יש אומרים בסעיף א' שבן ברכותיהם שבות חביב קודם לפי מה שנדבר לל בירור הלכה דעיקר בדת מרן שולחן ערוך כסבר ראשונה זה מם שרצה הקדים בן דוננו יש לומר כן בדעת השולחן ערוך >> [נחירות בוז][כחכוח] >> לפי הרשבא חיטה בהחלט זה לא מן שבעה מכל מקום שהחיטה חביבה יותר וודאי שטוב להחמיר להקדימה לחוש לדברי יש אומרים שבסעיף א' לחוש זה עוד פעם פירחם עובדיה אין לחוש כמו שכתב במשנה ברורה מה גם שדבר מגן אברהם אפילו שניהם חביבים חיטה קודמת או או בישראל הוא רואה שנים משנתכם ונרדמים קיצו יום הייתי בעיר של אחותך בן טיבות פרשת עם ראש הכולל של ה של ה אחיין שלך >> כן דם כולל של קבלה בקבר שבבא סאלי מ-12 בלילה עד אחד בצהריים לא הולכים כזה דבר לומדים כולל חצות ראיתי את הבעל הבית יש לו כמה כוללים והם טיבות יש להם דבר יפה אף פעם לא ראיתי בעולם דבר כזה >> מה >> הראש כולל ראיתי אותו המארגן של הכל יש לו רשת של כל הבנתי >> לא קשור לבוכיס בהחלט לברבי יש עוד אחד בעל ראייה קוראים לו הרב ברבי כמו שיש איפר גם יש את הרב ברבי >> זהכן >> מראה בעצמו חבר שלי הוא הראש הכל יוצא ב 60 70 אברכים 50 60 אברכים ושמה אתה למה אנינה ללכת לשם? שאתה עובר ברחוב הם הם הכולל בתוך בתים בתוך בית אתה עובר ברחוב חוב האשל בתוך נתיבות אתה לא יודע שלומדים שמה אברכים אין אברך אחד ברחוב כולם בתוך הלומדים אתה לא רואה מטלים פעם הלכתי לחפש את זה אמרים אתזה שלום יוסף נכון >> לא ראיתי טוב מעולם טוב לא ראיתי לא מכיר אותו מכיר את המרגן שלו אדם צדיק הרב עקנין צדיק ממש צדיק מה נהניתי? >> נראה לי פעם כבודו הקפיץ אותי לשם >> היינו בכל בתוך >> היינו ב בתוך בית גג אתה רואה את הגג כלומרדים בתוך >> מאוד יפה הם שיפצו מאוד יפה אתה לא מרגיש שאתה בתוך גג שמצו את זה בצורה טובה מה כולם לומדים >> מה זה קבלה יש כל דבר >> הם לומדים פשט לומדים טוב ויש כולל בבאסלי שלומדים קבלה אני לא שמעתי מעולם כולל כזה. לומדים מ-12 בלילה עד הבוקר, מתפללים בסידור הרש 20 מכוונים, אוכלים ארוחת בוקר, יש בקול ארוחת בוקר בתע ממשיכים ויש להם גם אחרי צהריים עוד מסגרת, כולל ערבית בכוונה וכולל קריאת שמע שעל המיטה בכוונות. למה? ברשע בבית אלא עושים בבית קריאת שמע למיתה, עושים בכוונות בבית הכנסת אחר כך מדברים לפני שהולכים לישון עושים ככה [נחירות בוז] איפה עכשיו ישבו בבית אבא שלי יושב חצי שעה עושה קריאת שמע למיתה לוקח לו חצי שעה כל הכוונות סידור רבי אמרתי תראה מה זה עם ישראל קיימים הייתי שמה כבר שנתיים כל הזמן פיצוצים פיצוצים מאז זה [כחכוח] עכשיו כבר הכל שקט גיד תודה >> יש להם 70 כוללים בנתיבות הייתי בקול של הרב יורם ברשיין איזה 60 70 אברחים שמה בונים אין עירייה >> לא צריך >> בנה כמו כל הישיבה עכשיו הוסיף עוד מבחוץ מה עם השכנים אומר לא מפריע לך פה פה הכנסתי אתמול הבאנו סחורה מאיזה מקום למדרון סגר וקנין תחנות אז מה שנשאר לו הבאתי צריך לשפץ אחרי ישורים כבר השכנים התקשרו לעיריה אתמול בשלשון אז הפקח שואל הראשי פה שואל את עבדלה אמר לו תגיד לי מה אתם עושים במדרון אמרתי מה עשו נכנסו מה אסור לך כנס לצאת אמקבל אישור נשפץ אין ש אנשים כל פיפס אנשים מתקשר >> שקפות לא נורמלי משהו בסדר חושב שמה כולם חיים ב בתים בהרמוניה כולם מאוד יפה שם זה הייתי [כחכוח] בתלמים גם וכפלאים היה מישהו מזמרט עכשיו זמרט זה 3ל קילומטר מעזה כל מי ששמר שבת אפילו מחבלים הגיעו המשיכו כל מושב דתי ששמר שבת אפילו לא אנשים חמים פיפטי פיפטי הגיעו המחבלים המשיכו זה פלא פלאים עשרות מושבים הם לא נכנסו השם הראה לנו מה זה שבת אתה אחת שהחליטה אותו שבת היא עושה ריצה בשבת שבת מי שאמר לה שזה חילול שבת אסור לך ללכת יותר מ-2000 שנה בין תוך העיר אין בעיה אבל מחוץ לעיר אמרה אני לא ירוץ כל בוקר עושה את הריצה בש בבוקר אותו בוקר החליטה שלא לרוץ אותו בוקר מצלם תראה מה זה ששבת יותר מה שישראל שומרים אותו בשבת השבת שומ עם ישראל זכאים מישהו נכנס החנות שמה שסוגר וק סוגר כל השנה לקחתי פה בארז פה מנורה פה זה הרבה כסף אני חייב מישהו התקשר אלים מהחנות הרב אתה חייב כן אמרת אני אשלם אני אשלם תשאיר אמר לו הרב אני לוקח את זה עליי עשרות אלפי שקלים [כחכוח] אדם חילוני אדם בלי כיפה ובלי כלום שילם את הכל עליו איזה זכות יש עם ישראל תדעו לכם צדיקים ארץ ישראל גדולה יש מקום לכולם לבנות דבילות לכל עם ישראל לא צריך בניין 140 קומות ועוד אילס ועוד שטויות ואבלים סך הכל עושים פקקים פינוי בינוי זה נזק גדול יש מספיק אדמות לבנות טוב חברים אומר הביאו לפניו גרעיני חיטה חיים וקלויים תודה רבה ומן פרי אחר שלום משבעת המינים אה יום שישי אתה מארגן מעיקר הדין שעה 8 תפילה >> מעיקר הדין רשא להקדים איזה ם שירצה >> אתה יכול לבוא בנץ לחכות לשמונה מכל מקום טוב להקדים את החיטה לפרי >> ראש חודש >> אה אוהו שאינו משבעת המינים. מכל מקום טוב להחמיר, להקדים את החיטה לפרי שאינו משבעת המינים. אומר עכשיו בוא ניקח שאלה יפה. אתה אומרת חיצה בסעורה. אז חיטה יש לה חשיבות. מה הדין אם יש לי עכשיו תפוח או זה ויש לי חיטה שהיא אדמה? אומר חיטה ראוי להקדים אותו. רועי לי בשבעת המנים רואים להקד עכשיו אומר הביאו לפניו גרעיני חיטה חיים או כלוויים וגם גרעיני שעורה חיים קלויים כן לך תמצא לגריני שהורה קלויים הלו זה בריא מאוד תאכל את זה צריך להקדים את גרעיני החיטה לברכה וכל שכן למנהג האשכנזים מבכים על גריני סור חיים הוא כלוים שהכל שצריך מן הדין להקדים גרעיני החיטה אוהו אוהו שברכת האדמה אה הבאים מברך הבא בא צי טוב אומר ברכת המוציא על הפת קודמת בברכת מזונות וכל שכן שהיא קודמת לכל שאר הברכות אפילו לפניו פתאב באה בכיסים תבשיל עשו מחיטים ופתאה עשויה מסעורים תראו עכשיו חידוש מה קודם חיטה שעורה יש לי לחם עשו עשו מסעורה יש לי עוגה העשויה מ עוגה לא אמר כן כן עוגה עשויה מחיטה מה קודם >> איזה יופי פת לחם זה ברכה יותר גבוהה המוציא פת הסורים ברכת המוציא על הפת קודמת כן כתב מהראשונים מי כתב רבי שמואל בר חופני גאון הגאונים היו לפני אלף שנים גאונים היו לפני 1000 [נחירות בוז] שנה היה בזמן ה הבית בזמן בית המקדש היה תנאים אחרי זה היה תקופת אמוראים סבוראים ואז לפני 1000 שנה היה גאונים מה זה גאונים יודעים את כל התורה בעל פה מא' עד ת כמו שאתה יודע שרשבתך יודעים ואז הגיע ריף זה ראשונים הרמבם רשי כל אלה תקופת הראשונים אחרי בערך ש 400 שנה מהם התחיל תקופת האחרונים זמן הבית יוסף אנחנו לא אחרונים אחרונה אחרונה אחרונה אחרונה אחרונה כמה מעלינו יהיו דורות של תורה אנחנו נזכי משיח >> מחזק משיח >> כל המשרה שיזכו אנחנו בשנת גאולה וישועה לעם ישראל שנה הכי טובה שנה הזו נראה ניסים ונפלאות בעזרת השם יתברך אמן ברכת המוציא על הפת קודם ברכת מזונות אתה שומע ויקטור יש לך עכשיו לחם עשוי עם מסעורים ויש לך מה זה אשתך הכין העוגה ללקק את האצבעות הלחם מסעורים ככה אתה יודע טעם של שעורים לא טעים מה אתה צריך לברך קודם המוציא על הלחם יש לי ואחרי זה מזונות צריך חבל שיהיה למזונות את התנאים שאפשר לברך עליהם מזונות כוסס מלא וזה או אתה מברך על החיטה שהחיטה היא קודם כתובה בתורה חיטה ואחרי זה כתוב סור מה אתה אומר חכם ויקטור >> שאלה מכשילה >> אה שאלה יפה התשובה כותב שיבולי עלקת בשם רבי שמואל ברך הופני הגאון שברכת את המוציא קודם ברכת מזונות יש עוד ראשון חיבר ספר קוראים לזה אגור אגור בא' כן בבית יוסף וכן פסק הרמה באגב וכתב עולה תמיד אן אפילו הפת מסעורים מזונות ברחיתים וכן בדברי [כחכוח] הרמה כן כתב הסולת בלולה והברתם משנה ברורה וכף החיים לפתור את הלחם זה הכוונה >> הלחם פותר אפילו שהוא שעורה >> אם אני אוכל את העוגה השם אני אפת >> ודאי שאתה לא פותר אותו שאלה מה קודם אבל וידו שהמוציא קודם בגל זה השאלה אבל השאלה בגלל שזה שני בארץ זה שני מחינה הוא ארץ חיטה שהורה מה קודם תמיד הראשון הוא קודם כותב רק רבי דוד יוסף כותב פה רק ההרה תשים להם אפשר לברך אחרי שיברך את המוצאים אתה יכול לברך מזונות יכול לקחת ו לפתור או לקחת חתכת ביס למה המזונות בתוך הסעודה לא מברכים >> אם זה עוגה במיוחד זה דיבר >> לא מברכים על עוגה בתוך האוכל צריך לעשות ברכת המוציא ואז אלא אם כן תביא חתיכת בפלה או משהו אחר שהוא 100% מזונות או ככובים או דברים כאלה >> יפה עכשיו הוא שואל אותך שאלה יפה. קוגל, מה אתה מברך עליו? או איזה אור גדול הגיע. ברוך הבא אור האורות הבנתם >> אה רמתגן מהתם קרוב שכר פסיעות >> אין עליך ליאור בן שרה תודה רבה לז אומר ככה עכשיו הוא אומר יש לך עוגה יש לך מחילה קוגל מה אתה מברך עליו >> מזונות >> מזונות עכשיו לבריאות היית רעב אכלת סיר ברמינן של קוגן אתה יודע אחרי זה אתה צריך דיאטה ברמינן אכלת ואכלת מה אתה מברך ברכה אחרונה >> מען שלוש זה לא >> יופי ואם אכלתי עכשיו רבע קילו >> גם >> גם זה כמו פסטה זה כי זה >> זה מבושל יפה מאוד אז כל דבר שהוא מבושל של מעולם אתה לא יכול להגיע לברכת המזון אבל אם אכלת עוגה הגעת למ >> איך 200 >> ו16 גרם אתה כבר צריך ליטול ידיים מה השאלה השאלה פה נשאלת אם יש לי פה עוגה שעשויה מחיטה ויש לי פה תבשיל העשוי מחיטה גוגל לא משנה מה אני מברך על מה אני מברך קודם על העוגה ש אם אני אוכל ממנה כמות אני אגיע לברכת המזון ברכה מגיע למוצי או אני מברך על ה אין לי בעיה אני יכול לברך גם על הקוגל גם על תבשיל >> הוא יגיע לברכת המזון >> זה לא מגיע >> יכול להגיע יש לו אפשרות יש לו אופציה >> לא אבל אם הוא יודע שהוא מגיע עוצר וחמותחה פשוט זה פשוט זה פשוט שזה קודם יש אפשרות לא שום הגיע אפילו ש הוא לא יגיע אבל כיוון שהסוג הזה של העוגה יכולה לעלות בברכה שלה יותר חשובה נגיד יותר חשוב אז אתה צריך קודם לברך עליו אומר רבי דוד יוסף ככה יש אומרים שאמר לפניו פתא בכסנין עוגה ותבשיל עשו מחמש מיני דגן צריך להגדים מזונות על העוגה למה שבעוגה שייך להגיע דין כיבוץ סעודה לברך עליה המוציא מה שאין כן בתבשיל לא יכול לעולם להגיע לברכת המוציא מביא שיש סברה כזאת הוא דבר חשוב אז הוא פותר את הדבר פחות חשוב. מביא את זה ככה יש ספר של רבנו רבי זנמן קוראים לזה סדר ברכות הנהנים. מביא רשבא שאין הדבר שאינו חשוב פותר את הדבר חשוב אלא אם כן התכוון בפירוש לפותרו. עכשיו שעושה לאיש ויקטור לא יודע היום אוהבים לשאול אותך שאלות יום רביעי מחר זה הילולה עכשיו בלילה >> רבנו יונה >> היום בלילה רבנו יונה >> כן >> מה אתה אומר זכותו יגן עלינו ועלכם >> אמן >> היה לפני 1000 שנים אומר מי שאינו לו בעל מידות טובות התורה לא שוכת >> היום יום שני >> היום יום שלישי עכשיו יום שלישי >> מחר יום רביעי >> כן נראה לי כח כח >> עכשיו כחו >> עכשיו כח נכון עכשיו כח אז עכשיו גם פטירה של המולה אושרגה עכשיו >> את הלימוד יהיה גם לזכותו שהוא יגן עלינו גם >> עליך ישראל הרב מחר לדבר עליו >> סיפר לי בעלמה המעשה צבאי צבא רלס בגובה גדול כמה קומות לא יודע הוא נפל מהרלס ללמעלה מלמעלה ללמטה חסיד מאוד של הרב אורשרגה הוא צעק באמצע הנפילה מנני בזכות מול האורשרגה אני זוכר שהוא סיפר לי את זה אישית הוא הגיע נחת על הארץ לא קרה לו כלום >> הכוח של הצדיק הזה עבור זכותו יגן עלינו ועלכם >> אמן כן >> עכשיו בוא אוהבים לשאול אותך ויקטור מחר הילול השלו אתה הולך להביא לי פה שפים פרסים איך שהסברת לי לא מאיראן תיזהר תכניס לי פה איראנים שלא יגידו שאנחנו מרגלים בסדר אל תכניס לי פה מאיראן אנשים אבל עשית לי פה מה שנקרא ביידיש אשפולחור >> חורש סבזי לא יודע כל מיני מאחלים זה מה זה אורז חבל על הזמן ישפול כן הבנת פצ'ה פצ'ה עם צימוקים שקדים לא השפה לאו ככה שפה לאו שפה לאו אמיתי עכשיו הריח שלו עולה כולם נהנים ממנו ומצד שני יש לך איזה עוגה ככה מצוקמקת לא יפה קנית בכמה שקלים מבחוץ זה עשוי מחיטה וזה עשוי מאורז והאורז טעים חבל חבל על הזמן זה ברכתו מזונות וזה ברכתו מזונות על מה תברך על העוג המצ'וקמקת או על האורז המשובח והמעולה אם זה הפרן אמיתי כך בחשבון >> זה הפרן ממשעד שעוז שאל האיש מה תענה לו תשובה מה עשו ספזי אמה >> בעוגה חיטה >> חיטה אבל זה >> אבל האורז מה מה זה האורז >> האורז זה פעם בשנה אורז כזה זה פעם בשנה עם לימון פרסי ועני >> הרב אמר מקודם על ה >> אגב הם עושים ממולהם הפרסים בתוך הבטיח תכוננו אם אתה חושב לעשות לי פה משהו מפנק אז תדע שאתה עדיין לא >> לא יודע לא לפנק >> אתה לא יודע >> תוך ביזדים שהרב מביא משפחת מיניין הם היו מכינים לו בתוך הבטיח ממורים מומחים מומחים גדולים מה >> מה מכינים בתוך הטיח >> בתוך הבטיח ממולים >> אני לא ראיתי את זה ולא טעמתי רבני מבין בזה מבין בכל אז [נחירות בוז] הנה אני קורא לכם ויקטור בשבילך אני קורא הביאו לפניו תבשיל של אור שבכתו מזונות מהב איזה אורז בשער מני תבשיל שניסו מחמש מיני דגן צריך להקדים לברכה את התבשיל שנסע מחמש מיני דגן על העוגה הסוג ב' בני שהוא ממין שבעת המינים והאורז זה לא נחשב לדגן אורז זה לא מין דגן אם אתה עושה מצה מאורז יצא את ידי חובת מצה נכון זה לא מחמש מיני דגן אתה לא יכול לצאת ידי חובה גם אתברך עליו המוציא מזונו אם עכשיו אני אקח קמח ואורז ונעשה מזה לחם נראה לי שהכל לא אפילו שהוא יה נפש הכל [כחכוח] >> הרב אף על פי שזה חביב עליו האורז עכשיו >> כן לימד אותנו פה לימדו אותי החברים שחביב זה מחילה סוג ב' חס וך להגיד את אבל אם הביאו לפניו אור שר מני פירות וירקות אפילו פירות משבעת המינים תראה מה אומר פה זה חידוש פצצה תדעו אם יש לך אורז והוא לא מחמש מיני דגן הוא לא חיטה והוא לא שעה ויש לי פה פירות משבעת המינים יותר חשוב מהאורז על מה מברך על האורז הועיל הברכה שלו היא חשובה האורז לא חשוב כמו הברכה הברכת מזונות זה ברכה זה חידוש עצום אתם יכולים לשתות שלה אתם אתם יכולים להתקיל בשאלה הזאת אנשים ויש לי אורז אורז זה לא חיטה זה לא שעורה זה לא שום דבר מחמש מיני דגן למה שזה הקדים רק בגלל הברכה >> אף על פי שהרמבם סובר בצורה ברורה לכל הדעות >> שחביב >> שהחביב תמיד לפני כולם >> אתה צודק >> חזק כתוב בצורה ברורה וחזקה ביותר >> אבל מה נעשה שאתמול החברים פה לימדו אותי שמרן הביא את זה בסעיף ב' וכתב ודעת הרמב"ם אז הם פתחו לי ספרים אני לא מבין פתחו לי ספרים ויראו לי שמרן או חוש פוסק כמו מחלוקת בין חכם בן ציון לבין חמורד >> מי עוד סובר כרמבם >> יש עוד כמה אבל רוב הראשונים לא סוברים כמו >> רוב לא סוברים הראשונים >> רוב הראשונים לא כמו הרמבם לכן מרן לא פסק כמו הרמבם מרן הביא בסתם בסעיף א' לא את הרמבם אבל תראו, יש פה חידוש גדול מביא רבי דוד יוסף למטה. מהקש בהגעות דרך לחם כתב שאין האורז כותם לשבעת המינים. אנחנו אמרנו כן שרלדת הגאות פמוניות תשובה להלכה בשולחן ערוך מעשה קדרה כוסמין שיבולת שועל שיפון קודמים לגפן תאנה ורימון משום שהם חשובים שמברכים עליהם המוציא אם נרצה אבל באורז אם יעשה מנופת הם מברכים עליו המוציא נכון שברכת המזונות היארת אומר אינוך קודם שבת המינים כן כתב לכם את משה פרי מגדים הם שסוברים אפילו זתים קודמים לעוגה של שעורים. אנחנו לא פוסקים ככה. אומר לכאורה אומר רבי דוד יוסף יש בנידונינו כן ספק ספקה שלא להקדים את האורז שמה כתז מגן אברהם סיעתם אפילו מעשה קדרה אין לו קודם אם תמצא לומר שמעשה קדרה מעשה קדרה מסעורים קודם אפילו לז תודה רבה לחבר הטוב שמכאחרונים שכתבו דווקא במני דגן חשיבה תודה רבה שם כאחרונים שכתוב דווקא מנדגן חשב ברכת מזונות יותר מן שבעה [כחכוח] ואין בחסד לאלפים שהם זונות קודם ליין מדבריו כל שכן שקודם למין שבעה חסד לאלפים מי זה חסד לאלפים >> מי זה חסד לאלפים >> בעל הפה ליועץ >> כן כן, הוא חיבר ספר בהלכה. כן. הרבה מהבן איש חי זה מחסד לאלפים. תראו, חסל, שי תיבות חסל ראשי תיבות חסד לאלפים שוברים שהוא היה גלבול שלו לכן הוא ציין אותו הרבה. ספר שלו בנוי על הספר של חסד לאלפים. אומר רבי דוד יוסף סיכום דיני סדר קדימה בברכות לפי כל המבואר לאל יוצא איפה שסדר הקדימה בברכות הם כך פת מחיתין פת מסעורים פת מכוסמין פת משיבולת שוען פת משפעון לפי הסדר של חמש מיני דגן זה לחם שלב שני עוגה עוגה לפי הסדר חיטה סורה סמין שיפולת שועל שיפון עכשיו מהדורה שלישית שלב שלישי זה אורז זה לא שמנו לב אורז קודם לשבעת המינים ככה פוסק >> עם כי שזה מחלוקת רבי דוד כך פוסק אחר כך זתים אחר כך תמרים אחר כך ענבים תאנים רימונים מנהג האשכנזים קודם מעין קודם לשבת המינים בפירות ואפילו לזתים ואף למנהג הספרדים נכון להקדים תן לזתים תמרים לאחר שבעת המנים סדר הדברים עץ ואדמה איזה מהם שירצה קדים וטוב להחמיר להקדים את העץ האדמה לאחר מכן ברכת שהכל כמובן אם יש לו בשמים אחר כך ברכת הבשמים כל אל ישנם עוד חילוקי דינים חביב ונו חביב בחותם שבות אין בכותם שבות שנם שנושם כמו שנראה >> עכשיו אם יש לפניו כמו שהרב אמר פת ויש גם אורז אבל הוא לא רוצה לאכול מהפת >> ודאי שאין >> אז אין מה >> כל החברים פה לימדו אותי שאין דבר רק אם אני רוצה רוצה גם מזה וגם מזה >> לא חייב לאכול שום דבר שהוא לא רוצה לאכול אפשר קצת לעלות מעלה ודאי אין הכריח פה פה רק אם אדם רוצה לאכול לא אומרים לו הלו תאכל את זה זה לא מצה שהם חייבים אותך לאכול מצה בליל הסדר. גם אם אתה לא אוהב אתה חייב לאכול מצה. עכשיו מה זה חובה מהתורה לאכול מצה? בליל הסדר. בשאר השבוע אין חובה לאכול מצה. יכול לאכול מה שאתה רוצה. רק מגיע שבת בפסח אתה חייב לאכול שלושה סעודות בפת. אז הפת זה המצא. תאכל מצה. כל אמור להלניין סדר קדימה אלוה שיש לפניו שני מילים דעתו לאכול משניהם אבל לא רוצה לאכול על מאחד מהם אבל פי שיודע שלאחר זמן מסוים ירצה לאכול גם אתמין השני עכשיו לא רוצה עוד שעה כן מה אתה עכשיו רוצה אתה לא צריך לחכות עוד שעה לא צריך להקדים מני שני על פי שהוא חשוב יותר והוא חביב יותר מביא את הרתוה שהוא כותב את זה וגם אם אין לפניך אלא מין אחד ותכף אשתך עוד 15 דקות הלכה לשוק אומרת לך כן אני הבאתי לך פרי מיוחד לא צריך לחכות תאכל מה שלפניך ואינו חייב להמתין אפילו זמן מועט אפילו יש את זה במטבח מסודר שיביאו יביאו ואם יש לו סיבה מצד סדר אכילתו להקדים לאכול מאכל מסוים עכשיו מבחינה בריאותית כן שי להקדים לעשות כאן אחד הרופא אמר לו אתה צריך לאכול קודם סדר אכילה שאנשים לא הלחם יש להם חומציות למה אוכלים דברים שאסור לאכול אסור לו לאכול את זה זה לא טוב לו לא בריא לו בסדר לא כל דבר מתאים כל דבר באוכל ואם יש לפניו מין מאכל שברכתו העץ או אדמה מין מאכל שמחמת הספק שברך עליו שהכל רוצה להקט את השכל שמברך העץ פותר אותו כל שהיה לפניו סוכר עשו מכני סוכר שיש יש ספק בריכתו עץ או אדמה מקדים לברך שהכל לצאת ידי ספק יכול גם לברך העץ ולכוון בברכתו בפירוש שהוא לא רוצה לפתור כמו שכן מן לפניו מנמחש ברכתו העץ מנמחש ברכתו הספק ברך עליו אדם יש להקדים האדמה קודם העץ הרי שיש להקדים אם מברך את העץ וכל לברך האדמה אלא אם כן הוא רוצה לעשות כוונה נגדית יש אומרים לך שתייה, לא משנה איזה שתייה, רק לא קוקה-קולה טעם החיים מאוד בריא קולה לכן הצבע שלו גם יפה רואה כמה הוא טוב, בריא. שים מסמר בפנים, תראה מה ישאר בבוקר מהמסמר. כן? אז אתה רוצה משקאות בשביל הבטן שלך, אתה רוצה לשתות משהו מים ועניינים כאלה. אז די מטרות לך לברך קודם. יש אומרים דווקא שמאכל ומשקי ברכתם שבר רשי להקתיב. יש כאלה שחוץ ממכם יש להם עצירות. צ החופא אומר לו, אתה יודע למה יש לך עצירות? למה אתה אוכל ואתה לא שותה? בבוקר שאתה קם? קודם כל תשתה שתיים שלוש של מים אחרי זה תאכל מבחינה בריאותית הוא צריך לשתות מים גם בריא קודם כל שתות מים אז כל המשקאות עכשיו אדם קונה יש משקאות עם הרבה צבעים זה יפה לגן זה יפה הצבעים האלה עדיף לקנות משהו פחות עם צבעים משה יותר טבעי אומר מרן בהלכה ו סימן ר הלכה ו' היו לפניו תבשיל מקמח כוסמין שיבולת שוען שיפון גפן תאנה ורימון כיוון שברך לתבשיל בורא מיני מזונות ברכתו קודמת אף עלגב דנך מן שבעה אומר עכשיו בוא תיקח בחשבון מה כתוב בתורה חיטה שעורה כתוב שיפון כתוב שיבולת שועה כתוב כוסמי לא כתוב באו רבותינו אמרו שמיש חמש מיני דגן חשובים חיטה שעורה שיבולת שועל שיפון וכוסמין [כחכוח] מחינה כוסמין שיפון לימדו אותך אבל לא כתוב בתורה אז אומר עכשיו אם עשיתי עוגה משלוש המינים שלא כתובים בתורה ויש לי עכשיו חיטה ושעורה גפן אבל לא כתוב שיפון מה קודם אומר כיוון שהם לא הם לא ממין שבעה כם שברכים עליהם מזונו או המוציא כן כן אז הם קודמים היה לפניו תבשיל מקמח כוסמין שבולת שוען ושיפעון וגפן ותנה ורמעון כיוון שמברך על התבשיל בורא מיני מזונות בחינתו קודמת גם גב שהוא לא ממין שיבה כל מקום כבד חשיב אפשר לעשות מזה גם לחם מברך עלצך עלים המוציא ברכת המזון קודמת אף על פי שלא עשו טופו פע אפילו זה ברכת מזונות קודם לזית כיוון שהיא ברכה חשובה. חבר, אני גמרנו סימן כבד מאוד, חשוב מאוד. >> אז אורז זה מיני מזונות קודם לזית. >> ככה ראינו נכון? הלכה למעשה ראינו כיוון שזה ברכה מבוררת מברך אם כי שאתה צודק יש בזה מחלוקת רבי דוד ככה פסע אולי תמצא מהפוסקים שאתם נוהגים לא ככה כמו איזה ספר כבוד הולך בהלכה מי הפוסק שלך [שיעול] >> דוד סיכם יפה עשה עבודה יפה אם כי למדנו גם וזאת הברכה >> כן ודאי יפה זה סדר שולחן ערוך רוצה ללמוד סדר שולחן ערוך על הסדר מרן זה סיכום שלו יפה זה זאת הברכה זה סיכום נכון ספר יפה מאוד זאת הברכה >> מאוד יפה >> אבל זה המקור של וזאת הברכה מה הכוונה זה ה זה התוכנית של כל הספר מפה למדו הוא למד איך נכתוב את זה צריך לדעת את המקורות יש יודעים סיכומי הלכות אבל איפה זה כתוב מה המקורות מה כתוב במקורות איך הגיעו למסקנה הוא לא יודע הוא יודע סיכומים פה אתה יודע את המחלוקת בדבר ואיך הגיעו ל למסקנה התורה נתנה עצה לאדם להינצל מלשון הרע זכות אשר עשה השם לך למרים מרים מרים נאשב בעונש חמור שהיא דיברה לשון הרע מה זה לשון הרע היא לא אמרה תשמע הוא לא בסדר הוא רשע אמרה אולי צריך לנהוג ככה לא הוא נביא הוא גדול הדור הוא השם זקן הוא הכל אבל ההתנהקות שלו שמשה רבנו אולי צריך לפרוש מהאישה הוא לא יודע שהקדוש ברוך הוא אמר לה יודע מה התכוונה לתועלת אחותו הגדולה רוצה להוכיח את האח הקטן והיא לא דיברה בבר ברבים, לא במדיה ולא באינטרנט ולא בכלום, רק עם אהרון. אהרון אח שלה. מרים, כל המים של ארץ של עם ישראל זה בא בזכות מרים. בארה של מרים. 40 שנה במדבר היה להם סלע שמוציאה מים בזכות מרים הנביאה. תראה איזה צדקת. ובזכותה בהחלט הוא נולד. זכות מרים. הרי אבא שלה אמרה, פרש מאשתו. אמר, "מה זרקו את הילדים למים? מי הלך הוכיח אותו? מרים אתה יותר קשה מפרעה. פרעה אמר זכרים, אתה גם גוזר על הנקבות. הלך וחזר לאשתו. אז מי הביא את משה רבנו לעולם? מי בזכות מי? הוא מי שמר עליו שהוא היה [כחכוח] באסוף היא. מי אמרה והלכה אליך הבתי לך אישה מנקת מן העבריות? היא כמה היא עזרה למשה רבנו אפילו הכינן שם. למה? למד אותנו שהשם יחזיר אותנו תשובה מלשון הרע כמה אנחנו על ימין ועל שמאל אוי השם זכני כולנו אומר בפרט אם אדם השם הוא לומד אז עוד יותר צריך להיזהר אומר ככל שאדם מתחזק מדת הביטחון מפני הסכנה שקשה לשון הרע מי שחברו גרם לו הפסד כספי הוא פגע בכבודו יצרו מפטא אותו בוא תשיב לו נתן בדחונו בהשם יודע כי הכסף והקבות נמ לו מידו יתברך ואין אדם יכול לגרוע מ אשר נגזר לו מן השמיים ממילא נכנס כוח היצר מפטהו לגנות את זה שהרא לו יום יום שלישי כז בחשבן עכשיו כח רואה מקום שנעשה נס לאביו אומר ברוך שעשה נס לאבי שם מלכות וכן הרואה מקום שנסא נס לזקנו אור שעשה ה מקום שנעשה לסבא רבא לא בלי שום מלכות מדובר שהוא היה חי באותו רגע שנסא נס. רואה נס שנעשה לאמו לא אמו בלי שום מלכשתו או לבעלה אינו מברך. יכול להגיד בלי שם מלכות היום טירת רבי יעקב בן חביב מי זה מחבר הספר יעקב מה שנקרא הר אב הרלבך רבי לוי בן חביב היה לפני מרן לפני השולחן ערוך כמעט 500 600 שנה הוא היה בסמלקה בספרד ואחרי זה הוא היה בסלוניקי היום טירת רבי יוסף הצרפתי הוא הרבה מפורסם לפני 300 שנה יותר רבי רפאל אשכנזי רבי רחמים חיים דוד בן זמרא ויהודה תולידנו יהודה בן עתרם סיסו זה לא שמעתי עליו רבי דוד המסלם טוב זכותם מגן עלינו >> הנה הוא אומר כח רבי אור שרג הרבה של יזד שם מנוחתו כבוד מתי היה תקנד היו צדיקים היו שם אנשים צדיקים אז הוא אומר שרבי פנחס ראה את אליהו הנביא אמר תן לי דבר טוב שמועיל הבריות אמר לו מקום שקוראים את הקורבנות לא מזכירים דברים רעים על הבן אדם ואומר אם יכנסו אנשים בית הכנסת ויגידו בראות נפשיו עניין הקטורת התבטל המוות זה זה הסגולה שנתן השטן למשה רבנו קח את מחתם מזב כתורת כי יצא הקצף את הצר המגפה לפני מלחמת המפרץ הרב כדורי ביקש שעשרה אנשים יעמדו בארבע קצוות ארץ ישראל ויגידו את פיטוב הקטורת מהר שזה יכול להגיד מפני הטילים של מורבי לקח מטוס מסביב לארץ ועשה את אנשים בעיתונות פרסמו שהם הרימו מטוס ועשו, אמרו לאבא שלי, תראה, אנשים לוקחים את העצה יקר עשינו לא משנה שיתדרו בנוצות לא שלהם שים היה צדיק נסתר >> בנצות לא שלהם >> איך בנוצות לא שלהם כן לא אכפת להם הם מדברים איתו לשון הרע הזה ל העיניים אינם הפקר וישא אברהם את עיניו היה מרים את העיניים להסתכל השם זקן רבי חנניה בן הקשיה אומר הצוד ישראל לפי בא להם תורה ומצוות יעקב שנאמר Да.