הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות שבת סימן רמ"ה - רמ"ו

Kind: captions Language: iw בשבעת תשפו יום ערב ההלולה של מורנו ורבנו הרשש זכותו יגן עלינו ועלייכם >> בעזרת השם זכות הצדיק הזה גן בת כולם מלחמות על שונאי ישראל וברות ברות ושלמות ילדים בריאים שלפרט אפרט בתורת רק הלל בן אורטל אפריים בן אסתרח חנה סיגלית ואורטל בני ויקטוריה בריאים יש לי כל כולם ישראל ומשלמים אף יהודי לא ידע צער >> אנחנו בסימן רמ עם הלכה ברורה בעזרת השם כותרת של הסימן ישראל וגוש שותפים איך התנהגו בשבת קור הדין צריך לדעת שכל הסימן הזה פה בעיקרון בכל פן ההתחלה שלו מחלוק זה במסכת עבודה זרה דף כב הגמרא שמה מדברת אם ישראל וגוי לקחו שדה בשותפות או תכף נראה חנות או דברים כאלה אז הגמרא כותבת שיגיד לו ישראל אתה תיקח את יום שבת מחילה לא יגידו אתה תיקח בשבת ואת חולה אסור בעיקר המשותפות כן יעשו בחילה יעשו תודה רבה לך מחילה כן אז אגיד לו כן יכול להגיד לו שאתה תיקח את שבת תעבוד בשבת ואני אקח כנגד זה יום אחר השאר ההכנסות והוצאות נעשה חצי חצי וכל זה צריך לפני שהם עושים את השותפות אז בוא נראה במרן ישראל וגוי שיש להם שדה או תנור כמו שאמרנו היום זה נקרא מאפייה או מרחץ היום קוראים לזה מקווה אורכיים של מים כוונה מתחנה של קמח משותפות או שהם שותפים בחנות בסחורה הם יתנו מתחילה בשעה שבאו להשתתף מה הכוונה לפני שעשו את השותפות שיהיה שכר שבת לגוי לבדו אם מעט ועם הרבה אפילו יום שבת זה יום של קניות יש שלו סכר יום אחד כנגד יום שבת לבדו מותר אם לא יתנו בתחילה כשיבואו לחלוק נותן לגוי שכר שבתות כולם זה הכל לגוי ישאר חולקים אותו ואם לא היה שכר שבת ידוע עכשיו לא יודעים מאיפה יודעים כמה כמה היה בשבת אם יש קופה של שבת אז אם זה נכנס בשבת אם אין קופה של שבת איפה הם יודעים מה של שבת הגוי לבדו שביעית השכר שים זה שבע חלקים מקבל שביעית וחולקים הש רמה מקד רמה כותב שבדיעבד אפילו לא יתנו תנו מפסד גדול יש לסמוך הלב ויש אומרים שכל זה שכל יום עומדים ביחד אבל אם הגוי עובד בשבת לבד נתר לחו כמו כל השכר למה כואב דעתה דנפש אתה לא אמרת לו לא לעבוד בשבת הוא ראשם מישהו הלך לעבוד ואין ישראל במלכת שבת למה הוא לא אמר לו לך איך תעבוד כמ שאין עליו ניתן לעשות כל מקום לא תחס מכל מקום ברמה לא יתו זכר שבת אלא בהבלאה משאר ימים אנחנו נראה שהרב א במושה פיינשטיין אומר שכיוון שאצל הגויים מתי מתחיל היום מתחיל ב-12 בלילה עכשיו מתי מסתיים היום 12 בלילה כלומר יוצא שבת אז יוצא בעצם בעצם שאומר לך אני לוקח על יום פלוני הוא לא לוקח נותן ליהודי נגיד חלק משבת אז הוא לא לוקח רק על שבת כיוון שחלק מהיום אצל הגויים זה יום חול וגם בערב שבת ש נכנס אצלהם היום ב-12 בלילה נמצא שיום שישי זה אצלהם הליל שבת זה יום שישי אצלהם אז תמיד זה שכר שבת בהבלה כותב הרב פיינשטיין אז בוא נראה איך מסכם את זה. הלכה ברורה אומר הלכה ברורה יהודי וגוי שיש להם עסק משותף או כגון חנות או שדה שתחיל השותפות לא יתנו ביניהם אסור לומר אסור ליהודי לומר לגוי עבוד אתה בשבת ואני אעבוד יום אחר כ ביום חול כנגדך על פי שהגוי העובד בשבת עוסק אתד עצמו מכיוון שאותו עסק שייך גם ליהודי וגם עליו מותר את העבודה באותו עסק נמצא שמה שעובד הגוי בשבת אחרי הוא עושה כן מקום היהודי כאילו גם מתי אתה צריך לעבוד בשבת? שאתה לא עובד בשבת זה בגלל שהתורה שלך לא מרשה אבל אנחנו שותפים אז מה שאני עובד זה גם בשבילך אומר אבל לא יתנו גם גא עובד מעצמו בשבת לא אמר לו תשמע אני יהודי לא דיבר איתו אני אקח יום אחד ואתה תיקח שבת לא הגוי אמר אני לוקח לבד על עצמי אני עובד בשבת אוקיי ואם הגוי עבד מעצוב בשבת די עובד כנגד יום חול ממות השבוע לאחר מכם שעה שב לחלוק הרווחים רוצה ידי לומר לגוי טול אתה רווחים ואני זה זה אסור למה הוא מגלה בעצמו שמה שהוא עבד ביום חו זה כן נגד מה שהגוי עבד בשבת לכן אומר שלפני זה יעשו תנאי ביניהם ברגע שעשו תנאי בעצם שילקתי את עצמי לגמרי מעבודות השבת אז אמרנו שהמקור כמו שאמרנו מסכת עבודה זרה אומר עכשיו לפעמים גוי ויהודי מה תמיד זה 50 יכול להיות שהגוי הזה יש לו 70 יכול להיות שהיהודי יש לו 70 80 והיהודי יש לו נגיד היהודי יש לו 70 והגוי יש לו 30% גם ב גם בדוגמאות האלה שיש לו 30% הדין אותו דבר אומר זה לא משנה כמה שהוא שטוף כמה שהוא משותף, תודה רבה שבאת. כמה שיש שותפות אפילו אחי זה דינם שווים שווים ושווים. מה הכוונה לדין שותפות נקרא שותף אפילו שהוא קצת או יותר זה לא משנה. היהודי לא צריך להגיד עוד שמע אין לי חלק בשבת. מספיק שאומר לו אנח אתה עובד בשבת, אני ביום חול. אפילו שהוא לא פירש את התנאי ההפוך. אני אין לי חלק. לא צריך להגיד. גם אם לא אמר את זה, זה בסדר. עכשיו איזה יום הוא צריך לעבוד? זה לא משנה. לא יגיד לו טוב אני עבדתי בשבת, אתה צריך לעבוד עכשיו ביום ראשון. זה לא משנה. איזה יום שאתה רוצה תעבוד. אומר, אומר רבי דוד יוסף, צריך לכתוב את הדברים. זה לא תנאים בעל פה, צריך לכתוב את זה. למה? אומר, ברגע שדברים בעל פה זה קיום וגם זה אמון. הוא אמר, הוא אמר, בסדר. ברגע שכותבים אז זה מראה שיש לי לנו כובד הדבר הזה. לכן צריך לכתוב חוזה ויאמינו זה לזה שהחוזה האמיתי ותקף ביניהם. אומר, ואפילו שזה לא כתוב על פי כל חוקי המדינה שנמצא בה, אבל עצם זה שהם כותבים ביחד זה כתוב. זה מחייב מראה שהיום נקרא בעם חברת בעם בירון מוגבל זה גם נקרא שם שותפים אומר כן גם אם זה חברה בעם זה גם נקרא שם שותפים ועכשיו אחד רוצה באמת הוא לא יודע מה לכתוב עם הגוי איפה אני יודע הוא יודע מה מה הנוסח? אז אומר רבי דוד יוסף, תסתכל ב מי שהיה הרבה הרבה בדבר הזה, זה אלה שגרים בחוץ לארץ באמריקה. מי היה עובד על הדברים האלה? זה היה הרב משה פיינשטיין. תסתכל בספר שלו בחלק דאור החיים סימן לו. הביא את השטר. אמר אדם לא צריך לשבור את הראש של איזה נוסח שטר. תסתכל שמה, תעתיק את השטר ותיתן לגוי. למה? עכשיו תיקחו בארצות הברית כל המקומות האלה הרבה עסקים ישפו יהודים וגויים. או שעכשיו הגוי יש לו שותפות ויש לו עסק. יהודי רוצה לחנס איתו, רואה שהמקום זה רוחי, רוצה לחנס איתו. לא תמיד. תודה רבה מחילה. לא תמיד אפשר לדעת מור כמה ה כמה עובדים בשבת. אי אפשר לדעת כמה השכר בשבת. אז אומר יכולים לחלוק את זה שווה בשווה ויכול להיות יהודי שנותן כסף לגוי והוא מסתחר בזה בבורסה. יעקב בני דברים כאלה או שהיכול להיות להפך הגוי נותן ליהודי כסף אומר לו ב אתה תסתחר בזה בכסף הזה עכשיו הוא רוצה גם לעבוד בשבת אז הגוי אומר תראה אתה לא עובד בשבת אני אעבוד בזה בשבת אומר אם הגוי נתן לך כסף והוא רוצה שתסתחר בזה עכשיו ביום שבת בא הגוי ועובד בכסף הזה עכשיו אתה לא יכול לקבל חלק מזה למה אתה אתה נהנה בכסף של שבת זה אסור לךזה מקום של ג מדברים גם על המקום של גויים אשכנזים יותר מקילים בזה אם יש הפסד מרובה יש אומרים שכל הדינים האמורים לאן צריך שיתנו בניהם בחינה לעבדת יום שבת אלו שבמות אכל עובדים כל אחד ביום אחר אחר ואם אין שניהם והם לא עובדים ביחד אם שניהם עובדים ביחד ורצה הגוי לעבוד לבדו ביום שבת יהודים חצי מהרוחים יש להקל בזה יש איזה גוי לארץ אומר בסדר אני שאסור לך אני אתן לך חץ אין בעיה עכשיו אומר יש כאלה יהודי וגוי עובדים לא חנו היהודי אמר לגוי תשמע אני בשבת לא עובד כן יעקב היהודי אמר לגוי בשבת תחנות סגורה לא שבא עם יהודים לקנות רק גויים אמר אני לא רוצה בא הגוי הזה החליט לפתוח קצת בשבת יש לו חברים רוצים לקנות צלזה צחורה דברים כאלה עכשיו מה הדין הרווח הזה אומר כב שהוא עשה על דעת עצמו אתה לא הוא לא עושה כנגדך לא שכאילו הוא עובד ביום שבת ואתה עובד ביום חול וכנגדו כ שהוא עשה על דעת של עצמו מותר ליהודי לקבל מזה ברוך הבא. עכשיו אומר פאר מסביר דבר כזה יש ספר ל אולי תן לארון ספר יופי תודה רבה אנחנו פה מדברים פאר שגוי ויהודי בחוץ לארץ הם שותפים בדרך כלל בחנויות דברים כאלה עכשיו הגוי רוצה שיעבדו גם בשבת צריך לעשות תנאי לפני הזה שהגוי עובד ביום חו ביום שבת והיהודי יובץ כנגד זה ביום חול. למה אחרי זה אם לא אז אסור לקחת מסחר שבת שהגוי עבד בשבת. אם הגוי רצה לפרגן לו לתת לו בחינם אין בעיה אבל אם הם עושים זה כנגד זה הנה אני עבדתי בשבת אתה תן לי ביום חול ואני אתן לך גם בשבת זה אסור אלא אם כן עשו הסכם ביניהם חלוקה לא עשו הסכם יהודי מקבל רק חצי מש% משישית הכוונה מחלק את זה לשבע חלקים מקבל משש חלקים הגוי לוקח את כל שבת למה לא עשו תנוי זה שכר שבת אבל הוא אומר כל זה דווקא ששניהם עובדים זה מין חנות דמקר דברים דברים כאלה אבל יש חנויות שלא עובדים שמה לא עובדים בחנות אז אתה רק יושב מה הכוונה יש לך חמישה מכונות כביסה בהם אנשים זה או שיש שם מכונות שתייה אנשים לוקחים שתייה >> מחנות באינטרנט כאילו מה מה הדין הזה חניות >> יפה אם זה נכנס לבד אין בזה בעיה כי אמר אני לא עשיתי שום פעילות אם אני לא עשיתי שום פעילות לא נכנס בשבת >> אה >> לא נכנס בשבת עסקה עוברת רק א >> ניקח כמה ימים >> בלילה שמוצא שבת כפסי השרים ש לכתחילה על זה סומכים >> אומר שסומכים על זה שבמתי שהכסף יחנה זה אחרי 24 שעות ואז כבר זהיה מוצאי שבת ומה תעשה אם זה היה ביום שישי עשוי את העסקה זה נכנס בליל שבת >> אין בש >> אין בשישי מס שבת ב-12 זה הספרות טובות >> ביום שישי ליל שבת אין >> מה עשית עסקה ביום שישי רק במשבת תראו >> ביום חמישי מה >> חמישי עבר >> אז רגע אבל מה הדין אם אין לו שותף גוי והוא רק יהודי אז גם מותר לפתוח האתר שלו שיהיה פתור בשבת >> אם זה רק גויים >> לא אם זה רק יהודים יהודי אסור לו ש >> לא מה וודים הולכים א משתמשים בזה בשבת >> מי קונה בזה לא נגיד יכול להיות שאתה שזה נקרא בינלאומי השאלה אם היהודים מותר לו להנות מזהרוח פשטות כאילו מה הבעיה בזה זה בטל >> הוא אומר אם יש לו אתר אתר אתר אינטרנט >> כן אתר מכירות בן לאומי נגיד לא לא לא >> אבל זה מה שהוא הסביר שתמיד אחרי 24 שעות רואים את הכסף אה בחוץ לארץ מהחשיטה זה לא >> מתי הכסף נכנס מיד או שזה לוקח 24 שעות >> זה תלוי מה ההסכם עם ה בדרך זה תלוי מה ההסכם החברת אשראי יש זמן ב שהוא נכנס הכל בבתה זה לא >> יש כזה דבר זה נכנס אונליין הכל במכה א כן אבל זה תאריך מסוים לא לא נתשלומים שו הביט וכל הזה זה מגיע באותו רגע >> יכול להיות גם ביום של הפגיון אותו יום יהיה גם מסכר אז אותו יום זה כמו שאדם יש לו מכונת שתייה כל שמקרה >> אין בזה בעיקרון בעיה מה הבעיה בזה אני לא עובד פה ולא כלום זה נראה כמו הבלה זה עובד לבד הוא לא עושה שום פעולה לא מחייב זה סוג של הבלה אני חושב בארץ בטח שאסור נכון כאילו >> לא אם זה אם אתה יודע שיהיהודים בהחלט אתה צריך לסגור את זה כל דבר שול יש לך חנות אתה יכול גם יהודי יכול לקנות בחול שהוא יכול לקנות >> לא זה בסדר זה אנחנו לא נדקדק בטלזה בטל >> לא חוששים ל יהודי אחד או שתיים שיבוא >> יש כזה תוכנה שעושה את האתר שבא צריך שומר שבתי באתר אם הוא שומר שבת אז לא >> איך >> אם האתר שומר שבת אז זה יהיה אפשר אבל אם האתר לא שומר אז לא יודע אם אפשר לסגור את זה רק בשבת אתחוץ לארץ >> כן >> לא זה שבארץ >> תודה רבה לךשם >> אוטומט השבת זה נסגר לא יכול להכנס שרח >> ש כוח כוד תכניס את זה למוס כן מה עשך לתנור זה בסדר שמחה רבה שהשם יברך אותך אבל כתבת מה שצריך לכתוב >> טוב בסדר גם השם יברך אותך >> הוא כותב פה ככה רבי הוא שואל לגבי חניות זה של יהודים באים יהודים חולים שם אסור אתה מחתיא את היהודים צריך לסגור את החניהם בשבת אין כזה דבר >> נכון או שתשאיר זה פתוח אסור להחטית את היהודים היהודים אסור עכשיו יש לך מכונות שתייה יהיהודים באים ונכשלים בזה אסור כלומר יש חניות בשבת שפועלות לאתרים כאילו להבדיל משחקי כדורגל דברים כאלה >> כן יש מלא כן פה ליד הים בכל מקום >> אה הוא אומר ליד הים >> באמת זה בעיה מה יעשה מי שעכשיו בא לבית חולים תודה רבה לך אדום תודה רבח >> מאמין בתי חולים דתיים בטח חושבים על זה שירם פתוח או משהו אתה בא לננידו את יודע הגוי מכניך את הרכב >> בא לננידו >> אתה בא עוצר משאיר לו את הזה ככה השגול בא הולך מכני שמתחות שם בפ >> לא לא הוא לא מחבל לך את כאילו אתה לא מכבד את האוטו אתה בא משאיר את האוטונה שעים ישראל שילכו רק לשמחות >> אמן אמן אמן כל מיני ילדות >> ילדות מ קעמך ישראל אומר יהודי השותף השותף בעסק עם גוי ואין השותפים עובדים כמו שיש להם תנורי אפייה או מכונות כביסה באים שמה גויים ועופים מחפשים שלמים משותף שותפים דמי שכירות עבור השימוש בתנור מכונת הכפיסה והגוי השותף נמצא שם בשבת וגם מהשכירות מותר שיקח יהודים מהגוי את חלקו עבור דמי השכירות של שבת יש אומרים שצריך שזה יהיה בהבלאה כאן שיתן מאות אלו ביחד עם חלק המגיע ממות החול ויש מכילים אפילו מה שקיבל ביום שבת מלבד מקור לזה מביא מגן אברהם אומר שיכול לחלוק איתו בהבלה אומר המקור שלו זה זה זה מכל מקום איזה אלה כשהגוי שותף בא לקבוות מאוד בשבת הדעת עצמו מסכים לחלוק את הכסף עם היהודי אבל אם אין רשע אבל היהודי לא יכול להגיד לגוי לך תעבוד בשבת ונגווה ביחד תן לך חלק מהם יהודי השותף בעסק עם גוי תנה תחילה שכראוי שיהיה רווח יום שבת לגוי לבדו ורוצה שותף הגוי לזכור פועלים גויים שעבדו בשבת אם משלם השותף הגוי שכר הפועלים תוך קופות השותפות אין להקשם של הפועלים בא חלקו של היהודים בשותפות נמצא שהגויים עובדים בשבת הם שכיריו של היהודי מכל מקום אין לה שותף הגוף הגוי מוסיף לפועלים הגויים עבור עבדת יום שבת אלא משלם למשכורת של חות שית קבוהה בין יעבד אתם מבינים יש פה עכשיו חנות שהחנות הזו היא פתוחה שש שב בשבוע בא הגוי רוצה לפתוח את זה בשבת יש שמה רק קליינטים גויים עכשיו יש פועלים עכשיו אז הגוי הוא מקבל את הרווח של שבת אליו יהודי מקבל רווח של יום אחר אבל הפועלים שעובדים נגיד סופר הפועלים שעובדים ביום שבת שם אז הפועלים האלה מוקחים את זה מהקופה כאילו מקבלים מהקופה עוד יום עבודה מקבלים עוד וזה אומר זה אסור למה זה היהודי עצמו משלם לפועלים לעבוד בשבת אלא אם כן זה משכורות גלובלית בין אם הוא בא או לא הוא בא זה המשכורת צריך לעבור אבל המשכורת היא גלובלית לא קשור ל אה מלון מלון >> כן שמה >> יש יורדים יהודים שעובדים שמה מקבלים בהבלה עובדים בשבת אבל לא מחללים שבת >> אז איך הם לא מחללים שבת >> נגיד מגישים אוכל דברים >> אה זה כן זה זה משהו אחר זה כמו ביבי סיטר כל האנשים האלה מקבלים את הכסף עבור יום חול כן, >> שמעתי שאפשר לחלק את הים, יומיים או שלושה הגוי שתכוללת שבת ושמים זה >> ואיך יחלקו את זה אהרון ש >> אז >> לפני שעשו שותפות או אחרי שעשו שותפות >> שעשו שוטפות ביחד זה ההסכם של ביניהם >> זה ההסכם נכון >> זה ההסכם ביניהם אז אין ב >> אז לפני שהתחלנו את הסימן הוא קרא לנו את זה ברוך השם כודו הגיע בזמן אז אתה צודק, אבל הם כבר הם הפתיח של הסימן זה היה מה שהם הסבירו לי ככה. אומר יהודי שיש לו עסק השייך לא לבדו ורוצה שגוי יעבוד בבימות החול וגם בשבת. דת מרן הבית יוסף יכול להתנות עם הגוי מתחילה שהוא רווח. כמובן אין שמה יהודים. שוע הרווחים הבאים מעבודת יום השבת שחים לגויים. מורה לכך יבוא הגוי עצמו מהעסק בימי החול והרוחים שייכים ליהודי לבדו שם שיכול לתנות קנן עם עם גוי השותף כן אומר ראית מה זה אומר עכשיו אם יהודי וגוי שותפים אומר לו תשמע אתה תיקח לפני שעושים אתה תיקח את שבת אני לוקח אותך אומר לא רק זה של היהודי שמביא גוי שעובד יכול להגיד לגוי תפתח גם בשבת אבל אתה תיקח את כל מה שבשבת ואני אקח כנגד זה ביום החיים ועל היום הזה אתה לא תקבל שום משכורת הוא אומר שזה מותר ולדעת מרן אומר שיש אומרים לא אם הגוי לא שותף פעיל בעסק הוא לא חלק מהעסק הוא לא השקיע שמה אפשר לעשות את זה אפשר לעשות את זה >> צריך להיות יש כאלה אומרים להלכה למעשה הוא מקל להלכה מעשה הוא מקל חברים יקרים, אנחנו בהלכה ב'. איך אז שיתנו בתחילה, זה מה שעכשיו ישראל אמר לנו, סודניא ביניהם. אתה תיקח שבת, אומר להגוי, אני אקח יום יום ראשון, יום שני. ואחר כך שת חלוקה נתרצע הגוי לחלוק שווה בשווה. מותר. אומר לו, "תשמע, למה שאני אקח את שבת, אתה תיקח את יום ראשון? הכל זה חצי חצי." אמר לו, "אב שבת אתה מרוויח יותר?" אמר לו, "מה אכפת לך? אני חצי חצי הכל. אם עכשיו יוצא שאתה מקבל חלק על שבת, אומר, אין בעיה. אתה עשית את התנאי. פסוק שמע ישראל לא אמרנו. חברים שמה ישראל אדוני אלו הלכה ג חברים אם לא יתנו בתחילה מה יעשו יש תיקון די שיחזיר המוכר להם את דמי הקרקע הם קראו להישחר ויחזור ויקנו בשותפות ויתנו בשעת הקנייה שתתפו בחנות ולא יתנו יחזור כל אחד בתור חלקו ובטלו השותפות אומר עכשיו הם לא עשו רוצים אבל עכשיו שהגוי יעבוד בשבת אומר אפשר לבטל את המכירה ביניהם או שימכרו את זה למישהו ויחזרו ויקנו את זה בחזרה לכן אם קיבלו עלו קרקע לעשות במלאכה בשותפות בטלו השיתוף עם חלו זה על הזה ואז אחסרו להשתתף אנו בתחילה מישהו נלמן שלא יעשה להם תרגש >> אומר רבי דוד יוסף שעושים את הבחירה זה צריך להיות כדין >> כן כד וקדין אבל שיהיה אדם אמין שלא יגיד אני ש רוצה להתפס >> אם אחד אמר לי עכשיו נתן פה למישהו לקשור ציצית גנב טיל תכלת אמרתי לו אני לא בעד הדבר הזה 230 30 שק יודע איך עלה לו ככה יקר תכלת >> הפטילתכל יקר >> רק הפתיל >> אומר אחרי זה הוא רואה עכשיו בטלית שלו אחד הבחורים שזה פתיל חלט אחר שם לו משהו דק הוא קנה משהו יפה >> אומר ההוא הרימה אותו אמרתי לו מה הבית תלך אליו אומר הוא מודה לי שהוא לקח משהו אחר מה תגיד לו הכל טוב יפה תחליף את זה תקנה מה שהיה לי ותשים חדש אצלי מה הבעיה או אפילו בטלית קושר טלית הוא גונב חוט שמים מאוד מסכן אנחנו בהלכה ד' חברים יכול ישראל לתת לגוי מעוד להסתסק בלי שהגוי נוסא ונותן בהם שבת וכל כמו כל השכר בשווה פני שאין אין מנחה זו נותן את הניצר לעשות סותטה שמח שהגוי עושה שליחותו ואין עסק ניכר ממנו אדם למשל עכשיו הוא מלווה כסף יש לו צ'נץ' מה שנקרא מלווה הכוונה פורט וגם מלווה הרביות שלו גוי עכשיו הגוי הזה בא ליהודי לקח היהודי השקיע את הכסף לצ'נצ' הזה להלוואות עכשיו הגוי הזה עובד בשבת בכסף הכסף למי שייך של היהודי אז הוא אומר שאין בזה בעיה. למה? למה הגוי לא עושה את שליחותך? הוא סך הכל זה עסק שלו שהוא משקיע ב הוא מקבל את הרווחים שלו, עושה הדעתה דעתה דנפשה. אף על פי שהוא יודע, היהודי יודע שהיה הבן אדם, הגוי הזה יעבוד בכסף בשבת, מותר אפילו לכתחינה. אף על פי שהכסף שייך ליהודי. כיון שהגוי עוסק לבד ואין היהודי צריך לעבוד עמו. זה הוא כאילו עכשיו לקח ממך כסף בהלוואה, להשקעה, לא משנה למה, ותן לך אחרי זה רווחים. זה לא משנה. לא שאמרת לו תכתעבוד בשבת. הוא עובד בכסף. הוא לא נחשב לשליחו. וגם אין בזה מראית העין. למה לא יודעים מי זה? אין לזה איזה סימן שלהם הכל זה דווקא שהגוי עובד לבד וזה לא ניקר שזה עסק של היהודים וגם הגוי יושב בחנות שלו לא בחנות של יהודים אבל אם הגוי יושב בחנות גבוהה של היהודים וכולם יודעים שמסתחר בכסף של הודי אסור שהוא מראי את העין באים >> אומר באשכנזים צריך שיעבוד בזה גם ביום חול ועכשיו אחד גוי אחד אומר לו אני רוצה לעבוד רק בשבת בכסף בסדר אתה מחזיר אתה לא מחזיר את אותו כסף ליהודי זה כסף אחר של עזכה אז אין בזה בשבת >> אם באים שמה יהודים בשבת >> מי באים >> יהודים >> ברור כל דבר שאתה מחתיא יהודי אסור יש בזה משום לא תפני העיוור לא תיתן מכשול לא צריך גם לקבוע את זכר מסוים >> לא צריך להגיד לו תשמע אה אני רוצה סכום כזה וכזה שכאילו עובד עדה יכול להגיד לו איך שאתה רוצה רק נחל כבר רווחים אבל אסור להגיד לו תעבוד בשבת אבל גם כל זה דווקא שהגוי עובד לבד אבל אם יהודי אומר לו אתה תעבוד ביום שבת אני אעבוד ביום חול כנגדך זה כבר צריך את ה את התנאים לפני לפני העבודה חברים אנחנו בהלכה ה >> אומר שהוא עושה לוות לוקח ריבית >> כן מה הבעיה הוא לוקח מגויים >> אמן אין בעיה לקחת מגויים ריבית >> גם לך מותר להלבות באים שמה יהודים >> כל דבר של יהודים אסור לך זה הכסף של יהודי והוא מלווה אותו בריבית אין שאלה יכולות שגם זה בעיה אני לא מלווה בריבית שואל אם כסף של יהודים הוא יש גוי שמלווה את זה ליהודים לגויים זה לא משנה חושב שככה שלך עבירה >> בגוי צריך לבדוק את זה זה אני לא יודע הלכה היא מותר לישראל לתת סחורה לגולים כור שעכשיו הוא יבואן של בגדים של נעליים כל מיני דברים הוא צריך השמל לא משנה מה אז הוא נותן לגוי למכור יש לו שכר הכוונה הוא קבע איתו רוצה לנעליים ככה על הבגדים ככה הגוי הזה עכשיו הולך לכל מיני מקומות בארץ מתכוון אצל גויים מוכר בשבת מסתסק משווק סחורה בשבת הוא לא משווק שלך הוא קונה ממך והוא משווק אם הוא משווק שלך אסור משווק שלך ללכת עכשיו למכור בשבת סחורה אסור לו אבל זה הסחורה שלך. אבל אם הסחורה שלך אבל הוא קנה את הסחורה הז אז מה הבעיה? לא שרק אפילו לא קנה אפילו רק קצו שכר אומר תשמע אתה תקבל על זה אם קנה ודאי תודה רבה >> אומר אפילו רק קצצה שכר אמר לו תשמע אתה תקבל כך וכך על הסחורה הזו בוא תמכור אותה נגיד הנעליים האלה אני רוצה הזוק 100 שק שווה בחנות 500 ש₪ 60% שלי 40% שלך עכשיו הגוי עושה בשבילך הגוי עושה בשבילו רוצה להרוויח כסף אתה לא אומר לו תשמע תעבוד בשבת הוא הולך מוכר לגויים בשבת >> לא בא לי לעובד >> כן זה כמ שהוא עובד עם גויים בשבת זה אין לך בעיה זה נקרא דעתה דנפשי כאביד מותר על פי שהוא עושה בזה עסק בשבת כמובן שס אסור לעשות בחנות של יהודי או דברים כאלה או שיודעים למכור ליהודים זה אסור מביא את זה הבית יוסף בשם הסמק זה המקור שלי אומר רבי דוד יוסף לאור האמור מותר לתת לגוי מעות על מנת שיסתחר בהם מותר ליטול חלק מהרווחים אף על פי שהגוי מסחר בשבת כמו שלא אמר לו לכן מותר להפקיד כסף בבנק של גויים תחברים הבאים מחמת שיהיה כספו מפקד בבנק בשבת יש לי הכל בזה אפילו אם מקבל מהבנק רווחים עבור כל יום ויום בפני עצמו. לכן מותר למסור לבנק של גויים צ'קים. על ממנת שהפקידם הגויים העובדים בבנק הפקידו אותו שיגיע הזמן פירונם אפילו מכל יום הפירונת שקל בשבת. כל שנו אומר להם אתה להפחיד אותם. לכן מותר לתת תורת קנייה מכירה של מניות ומניות וניירות ערך מטבע חוץ דרך המחשב דרך הבנק דרך חברה של גויים כש לא כל לעשות פעולות אלה בשבת דווקא נותן לו רע במות החולצע פעולות האלה והם הולכים עושים זה שבת שר אף הגם מבצע פעולות אלו בשבת מקבל עמלה לעבור ביצוע פעילות פעילויות אלו כן קובע המוכר הקונה כאשר הגיע ערך המניות זכום מסוים יקנו קרו בשבילו לא אמר להם שזה יהיה בשבת רגע שהתשועה היא כזו גבוהה תמכרו לי את אין בעיה אפילו שעושים לך את זה בשבת אומר מאמור לאל יש ללמוד שמותר לקנות מניות של חברה מנהלת על ידי גויים העובדים גם בשבת כמו כל של היהודי מחזיק במלעב אלא רק מקבל חלק מהרווח הוא נושא בהפסד של החברה אפילו אם קונה כמות גדולה של מניות ברוב באופן שרוב המניות מהחברה שייכים לו כל שישניהם גויים המנהלים את החברה קראות אליהם ואין היהודי בעל למניות מתערה בעבודתם להקל ואפילו שהם מקבלים אחוזים ומסיקים גם עובדים אחרים ומקבלים משכורת קבורה להקל בזה כל שכן שכל העובדים גויים מקבלים לפני אחוזים כל מקום אלה הכל שאין שמו של דין קרא אותו חברה ולא יודעים שהחברה שייכת ליהודי יהודי שקיבל עסק מהגוי כמשכון וירבון עבור חובו של גויים אותו הגוי עובד באותו עסק בשבת תן לודי את כל הרווחים אשר יהודי לקבל בד שלו אמר לעבוד בשבת אומר אחד עכשיו חייב כסף ליהודי בא יהודי לקח לו את החנות שלו אמר לו ברגע שכל מ שכנס לחנות עובר אליי גם גמר רחוב בבקשה החנות שלך עכשיו הגוי עובד גם בשבת אומר אין בעיה אתה לא אמרת לו לעבוד בשבת חברים אנחנו בהלכה בהם הפו גויים בתנורו של ישראל בשבת בעל כורחו נתו לו פת בסכר תנועו אסור להנות ממנו מי מקבל את השבת? >> מה זה? >> מי מקבל את אמצ שבת? >> מקבל את אמצא שבת >> לא זה לא משנה. אם היה לגוי חלק בזה או משהו זה תנאי שהוא עופה בזה והוא מקבל עושה דעתה דעצמו כן אבל היהודי שמבשל בשבת לא אסור לאחרים נותן את השבת >> הוא אומר תראה מה זה אף על הפי שגוי שעשה מלאכה בשבת בשביל יהודי מותר לההנות ממנה בכדי שיעשו היינו משום שיצריך חכמים שלא יהנה כלל מאותה מלאכה שנעשית בשבת לאחר שעבר זמן בכדי שעשו מלא עכשיו כנאנה אבל עניין זכר שבת אותו רווח שהרוויח תמיד זה מחמת שבת עכשיו גוי בא משתלט לך לתנור מאפעשה מה שעשה עכשיו אומר תשמע זה לא יפה לקחת לך את התנור הכל מאכשר שלך, הכל כשר 100% הכל מנופה הכל עובד אוטומט אומר טוב עכשיו קח חלק מהעוגות בשבילך כך זה אסור לך לקחת ממקום שאסור להשתמש במעות הבאים צכר שבת לא יכול לתת את זה לצדקה טוב חברים גמרנו סימן רמ עכשיו אנחנו ברשותכם סימן רמ ממב פה הדין פה יש מחלוקת מה הדין הכלים של הבן אדם שעובדים ב שגוי עובד בהם >> אדם בדיוק אדם צובה שביטת בהמתו כן כלב חייב או לא אסור לטרקשר שלא לעבוד או זה בא עכשיו גוי רוצה לעבוד בטרקטור שלם לו אתה לא עובד בזה הגוי עובד בזה מותר האם אתה חייב גם על שביטת כלליך או לא יש מושג יש בזה מחלוקת ראשונים בין הרמבם והראש ועוד בין התוספות הם מקילים מהתוספות תוסר רמה אני זוכר שהוא מחמיך בדבר אז בוא נראה מותר לשיב להזכיר כלים לגוי אף על פי שהוא עושה בהם מלאכה בשבת שם צובים שבידת כלים רוצה לקח את הטרקטור שלך כמ רואים את הטרקטור הזה כתוב הזה זה ישראל חשמל לישראל לא כתוב לו זה חשמל לישראל יש אומרים שכלים שעושים בהם מלכה כגון מחרישה אסור להזכיר לגוב ערב שבת ביום חמישי מותר להזכיר עלו בלבד שלא יתו שכר שבת אלא בהבלאה כמו שזכיר לו לחודש אלא שבוע לשאילו מותר אפילו בערב שבת הרמה אנחנו מחמירים עיקר כספר חרונה שאסור מותר להשאיל לו להשאיל לו בערב שבת אבל גם שמתנה שהגוי יחזיר ושאיל לו טוב בסדר גמור. בכל אופן, בספרדים יש יותר קלות להשאיל כלי עבודה. אם על הכלי העבודה הזה אין שום כיטוב שזה שייך ליהודי. עכשיו כל זה דווקא שמזכיר לו בערב שבת לכן יש מחמירה אני מזכיר לו את זה ביום רביעי חמישי והגוי כבר אחרי זה ימשיך להשתמש בזה בשבת. אין בזה משום מראית. למה? אם זה בערב שבת אפשר לחשוב אולי אתה רוצה שהוא יעבוד בזה. אם זה כבר כמה ימים אז זה מותר. ועכשיו אם אתה מזכיר לו את זה רק לשבת אז יש אומרים שאת הכסף הזה שיבליע לך במשהו אחר. ויש אומרים של דעת מרן אין בזה אפילו שכר שבת מותר אומר בכל מקום מנהג האשכנזים אסור להזכיר כלים לגוי עבורם שבת בלבד לכן אסור לפי יומית כמו שאמרת גלובלי כמו שאמרנו לא כתוב על הכלי עבודה א חברה של יהודים אומר עכשיו כמו שמוזכר מותר להזכיר לי עבודה מותר להזכיר חדרים בבית מלון בערב שבת לצורך השבת בין יהודים לגויים אפילו סוברים שהזכרת כלים לגוי אסורה אשכנזים זה אסור נראה שנותה שכר שבת מכל מקום זכרת חדרים הכוונה שלך יש בית מנותן ואתה מזכיר לא שאתה סוחר מחשבת כשכר שבת בהבלה אפילו מזכיר לו את זה בשבת בלבדו כמו שכן שמזכירם גם זמן מסוים קודם שבת למה בדרך כלל יש הרבה דברים שאתה לא משלם בגלל השבת אתה משלם את זה בגלל שיש בזה א גם עבודות ביום חול הבית מלון הזה הוא לא הבא בשבת הכינו לך אותו כבר יש הרבה דברים שלפני שבת השקיעו בזה כסף אומר עכשיו אחד יש לו חברת מכוניות בא בר גוי רוצה לזכור ממנו מכונית במכונית הזו הוא ישע בשבת שבת מותר להזכיר לו גוי מכונית אפילו יודע שמשתמש בה בשבת וכן אדם שיש לו חברה טלפונים סלולרים ומזכיר טלפונים יכול להזכיר את זה גם שהגוי השתמש בזה בשבת ואפילו אומר משלם פי קילומטרים אז רוצה שמשלם לו את זה או אפילו מספר טלפונים סלולרים שלם פי שיחות אפילו אחרי שלקט יעקן אפילו בלכתחיל חילה כמו שאמרתי מכוניות של כתוב הזה חברת פלוני אסור להזכיר כלים ליהודי עכשיו יהודי רוצה לבוא לכברה לזכור רכב נסוע זה בשבת אסור סוכה נזכיר >> כן אבל אומר לך טוב אני לא אשב בשבת בנוס >> לא הבעיה שלך לא ראש קטן אנחנו זה לא צריכים לדקדק אם אתה יודע שהוא שקרן והוא יעשה את זה זה תרגיל ודאי שאתה תיתן לו צריך לדעת שודי שאתה עושה לו משהו שהוא מחנה שבת אתה נותן לו רעל כמו שנתת ליהודי רעל יהודי שחוטא זה רעל אנחנו ברגע שמצילים יהודים בחד צילים אותו מר רוע בשבילו אומר עכשיו מכוניות כמו שמחילה מכונות שנמצאים בכל הארץ אלה שתייה סיגריות כל הדברים האלה מכונות של כל מיני דברים מכונות אוטומטיות שהם מוכרים כמו חל משתה לא משנה מה אומר עכשיו מותר לשים את זה בכל העולם עולם כול אין בעיה שיהיה לך רק לא שיהיה מקומות של יהודי אפילו שהגוי בא ובשבת קונה בזה אין בזה בעיה למה מה יש פה משיטת כלים אין בזה אין בזה גם נקרא מקח ממכר בשבת כדאי להגיד שהוא רוצה לזכות בכסף הזה אחרי בוא נראה הלכה הלכה ב' אסור להשאיל שום שום כלי לגוי בשבת אפילו בערב שבת אם סמוך לך שחקשה שות צום פתח ביתו של המשיל קודם שוא סיפור מדובר פה חברים במקום שאין ירוב אסור להוציא מרשות רשות גוי בא אליך ואתה נטש אומרים שכאילו נראה מרית העין כאילו שאתה אומר לו לך תיקח תעביר לי את הכלי מקום למקום למר הוא גוי של שבת אתה אסור לך אז הוא מותר לו מקום שמותר להזכיר כלים לגוי דווקא בערב שבת אתה את הספרדים של אשכנזים זה לפני זה אז זה שתי כן אומר כל זה דווקא שאתה רוצה להשאיר לו שהוא בא בערב שבת אבל בשבת עצמו אין להקל לתת לו שום כלי שום דבר אומר מכל מכל מקום אין להקל השיר לגוי כלים בשבת עצמה במקום שיש בו עירוב אל דווקא כלים שאין עושים במלאכה כלי אכילה ושולחנות וכיסאות אבל כלים שעושים במלאכה אסור להשיל להם לגוי בשבת כמו שאמרתי בערב שבת אין בעיה חברים הגענו למלכה ג' אסור להזכיר ולהשאיל באמתו לגוי כדי במלאכה בשבת שאדם מצוג שיטת בהם פה שתי הלכות הקודמות מה ראינו בסימן הקודם מה ראינו שמותר לך לתת לגוי כלי טרקטור הכל למה אתה לא מצווה שהוא ידד ב כלך ואשכנזים מחמירים אבל פסוק מפורש בתורה למען נוח שורך וחמורך חייבים לנוח אסור לך להשתמש בהם לא יעשה בו כל מלאכה למה נח שורך וחמורך לכן כיוון שזה נקרא איסור שביטת הבהמה, הבהמה אסור לה לעבוד בשבת, אתה יכול להשאיר אותה ככה, אבל לא לא לעבוד איתה משב. אסור לעבוד איתה בשבת. זה מצווה עשה מהתורה שהיא תנוח, שהיא לא תעבוד. אומר מרן, אסור להזכיר באמתו לגו שעשה במנחה בשבת. שאדם מצוות שדתד בהמתו. ואם אמר לו להחזיר אותה קודם השבת והכב אותה, הפכיר אותה, אמר באמת לגוי. כמו שאמרנו, זה פסוק מפורש בתורה. אז למה באמת אסור לעבוד מהעבודה? אומר לה מה למען אני נוח שאם לא כן תורה אחת שצאה בעלי חיים שלה בעל חיים זה סיבה ראשונה סיבה שנייה שאם תתיר לבן אדם לעשות עם הבהמה שלו לקחת כך וכך בסוף מה יצא שאדם לא ישבות בשבת ילך ישן ילך ממקום למקום כל הדברים האלה לכן אסור א אמרו שסור לעבוד בבהמה אלא צריכה לשבות עכשיו שביש בעל חי שהוא ממילא עושה דברים, לא קשור אליך. זה כל מיני פעולות שזה טוב לך אז יש אומרים שחייב למנוע באדם לעשות את המלאכה ויש אומרים שאין לבעל הבמה עכשיו נגיד יש לו קוף קוף הזה קוף מאומן הולך כוטף לך עושה לך מביא לך אסור שבשבת את הכואף הקוף הזה יעשה לך למה זה הוא צריך לשבוט ויש אומרים לא כמו שאתה לא אמרת לה אבל הוא כבר רגיל בזה ביום חו לעשות את זה יש אומרים שאין בעיה גם אישה שיש לה בעלי לחיים צבים השביטתם אה דווקא מלאכה שהיא אסורה שנגיד אדם יש לו קוף אומר לו תפתח לי את הדלק לא לא עושה מלאכה שהיא אסורה כש נותן לו מפעיל אותו >> עוד פעם מה אתה אומר >> אדם לדוגמה יש לו כלב בבית הוא אומר לו תפתח את הדלתכ >> דווקא מלאכה שהיא אסורה או >> מה יש בזה אין בזה זה אין בזה שום בעיה גם להבדיל כמותך מותר למה של הכלב יהיה אסור אז אין בזה שום איסור גם בדבר הזה דווקא מדובר עכשיו אומר הנה כגון חייב אדם בשבדת בהמתו ושלמדו זה שמי שיש לו קוף מלמדם להדליק את האור אסור לעשות תם כן בשבת אסור לעשות כן בשבת גדולי הדורות האחרונים כתבו לדון באדם שיש לו בהמות במדינה רחוקה ששקעת ת השם שם מאוחרת מכאן ונמצא בארץ ישראל הוא נמצא גר פה הבהמות שלו הפה בארצות הברית השאלה אם אני חייב בשביטת הבהמות שלי שאצלי כבר רצה שבתשם >> בדיוק אומר מעיקר הדין כדאי להחמיר בזה שהבמה שלך תנוח שם אני פעם שזה חבר באמריקה אד אני לא מתקשר אליו שצ צ שבת כי עדיין שמה שבת >> אה אסור מה הכוונה אסור לשלוח להודעה מוצאי שבת למ רואה את זה ויכול להיות שפתאום הוא יחלל שבת יכתוב לך או להתקשר אליו בטלפון אם תקשר אליו אם אני מתקשר אליו אז הוא עצמו מתנהל שבת אסור >> אסור בטח שאסור >> אומר גדולי הדורות כן צ שבת אני לא עונ >> מה זה >> טוב אבל הוא מתקשר אבל אני יודע הוא מתקשר אני יודע אצלו שבת אני לא עונ >> אז אסור לך לענות לו תגיד לו גם אומר אף על פי שאסרו חכמים למכור בהמה גסה לגוי שחששו שמה יעבודו ישילן או לזכירה לגוי ועושה הגוי מלאכה בשבת מצד שודי עובר על איסור מן התורה שיטת בהמתו אומר מכל מקום בדורנו כתבו רבותינו הראשונים שנהגו להקל מכמה טעמים בין בהמת טהורה בהמת פעלה יש להקל אפילו שקונה בהמה על מנת למוכרה למשל סוסים כל הדברים האלה אסור להזכיר ולהשאיל בהמה גסה לגוי פני שיש לחו שמה יעשה בגוי מלאכה בשבת על פי שנמצאת הבהמה ברשות טור של הגוי בהשאלה מכל מקום גופה שייך לעדי הגוי נחשב לבעלים של הבהמה הרבה מאות דקות אין בזה עבודה אומר לדעת רבים מהפוסקים כשם שודים מזכיר במה גסה לגוי עושה במה מלאכה בשבת עובר היהודים משום שביטת באמת כך יהודי זו סוכר בהמה גסה מגוי עושה בהמה מלאכה בשבת עובר היהודים משום שביטת בהמתו אומר הבהמה למי שייכת לגוי אבל אם אתה מזכיר אותה לשבת בערב שבת והבהמה הזו עושה לך משהו בשבת זה אסור ויש חולקים יסורים שהסוחר אינו עובר שביטת באמת תוכלו כלל והעיקר להלכה כדברי המחמירים בדבר הזה אז הוא אומר איך מותר מה כן אפשר לעשות אומר מותר להזכיר במה לגבי באופן שמתנה מגוי בשעת הזכרתו שיחזיר לנו קודם השבת אני לא יכול להתנות איתו שמע תעשה במלאכה בשבת אומר עכשיו יש כאלה שהם יש להם בעלי חיים הם לא הולכים לטפל בהם מביא גוי והגוי מטפל בהם מותר למסור בהמה לרואעה גוי כדי לראותה שרן הרועי רשע לעשות בהמלאכה כלל ואין לחוש שמה יעשה בה רועי מלאכה בשבת מי שיש לו בתחרושת או שר מיני עסקים רוצה להפעילהם על ידי גוי רוצה להפקיר את הנכסים מערב שבת אסור שהרי לא התירו להפקיר את הבהמה שיתנה עם הגו שחזיר אבל כתחילה לא התירו להזכיר ולשיל במה לגוי מ שזכיר קודם שבת מה הדיל ביום טוב אומר אותו דבר אותו דבר לגבי יום הכיפורים ישראל שהזכיר שברים לגוי לחרוש בהם חורש בהם יש מתירים אם קיבל עליו בגוי אחראית מטה וגזינה וגניבה קרה וזוהל ויוזדלה ויש אוסרים כן חברים הלכה ה אם ישראל וג שותפים בבהמה כן יש לו סוסים עכשיו את הסוס הזה יש לו חות סוסים היום בוא נגיד את זה ככה משהו יותר יפה יש לו חתות סוסים סוסים האלה הוא מזכיר לאנשים רוכבים זא דברים כאלה אז הוא אומר אם יש ישראל וגול שותפים בבהמה מותר לבסוסים מותר לעשות את הגויים מלאכה בשבת זה שתנה עם הגוי תחילה הוא יעשה בה ביום כמו שאמרנו יהודים לא נכשלים בזה יעשה ביום שבת ושא ביום חול ואם לא יתנו לא אי אפשר לעשות ואם ילווה אותם לגוי בהלוואה גמורה שבשביל זה שלום מה שרוצה עשיתם לזכוף אדמים על הגוי באחריות מותר ויש מתירים על ידי שזהיר ישראל את הגוש של עשה במלאכה בשבת ום יעבור תחתו עליו אפילו מהאונס ויכתוב כן ברכות בהרכאותיהם ואז שאתה בא לעשות מלאכה בשבת הנה במת ישראל שר כנהגות חייב באונס ‏Ja. חברת הבטחה, חברת שמירה. היהודי יש לו חברת שמירה, חברת הבטחה על בתים או על עסקים, חייב גם לבטח את זה בשבת. עכשיו יש לו הוא לא ילך חיסם בשבת, אבל יש לו גוי שהוא שהוא שותף שלו בזה והוא עצמו הולך ועושה כן בשבת, הוא מאבטח את הדברים או שיש לו זיכיון מהמדינה להפעיל איזה עסק וחיבו אותו לעבוד כל השבוע, לא יכול לברוח מזה. אומר צריך למכור את זה לגוי על היום הזה. רגע אבל אני אגיד אם א יש לו חברה והוא הוא מעשי את הכל ובתום מפתיח בשבת גיד מה הבעיה בזה טוב חברים סימן רמז שולח אדם מגרת ביד גוי אפילו בערב שבת עם שחו שהוא קוצץ לדמים היום יש דואר פעם לא היה דואר, היה דבר. מה זה דבר? היה בן אדם שהשליחות שלו שהוא סף מכל השכונה, כל ה הרחוב, העיר, דוערבו עצמו הולך. הוא היה דבר פרטי, מה שנקרא. עכשיו, מי היה עושה את זה? היה גויים גם. אז הוא אומר, מותר לך לשלוח בעד גוי בערב שבת בט שאתה אומר לו, אתה מקבל כך וככה, הוא לא חייב ללכת בשבת, יכול ללכת ביום אחר. אל תגיד לו רק שילך בשבת. צריך אבל הרב לתת לו קצת זמן לפני השבוע את הדבר הזה. לא >> בטח. אומר אז אם יש בית דואר אז אין בעיה שאפילו זה יהיה בערב שבת. אם לא אומר ואם לא קצץ אם לא זה אסור צריך לקצוץ הכוונה לתת לו סכום מסוים. אפילו אתה יודע שהוא לא יספיק הגוי הזה אבל אתה נותן לו כסף אזה אין בעיה. רק אל תגידו שילך בשבת לתת את הדורה. אומר, אותו דבר, לא רק דפו, עכשיו אתה שולח כלים לחברך, כל מיני דברים. בשבת בערב שבת סליחה אתה נותן לגוי והגוי הולך אז יש להקל בדבר רק אל תגידו שילך בשבת חברים הלכה ב' אם תנאמו שיתן לו שכרו אף על פי שלא פירש כמה יתן לו דינוק קוצץ שמחה דת דד קטך עובד בשבילו סתם אף על פי שה יש בדעתו שיתן שכר אסור זה לא שמח חגעתם ישראל כסר כתרך הלכה ג עם זכרו לימים דבר קצוב בכל מלכתוב בחזרתו אלה שלא מקפידו מתי ילך אם בערב שבת אסור למה אתה יודע שזה לפי ימים עכשיו הוא ילך איתו עכשיו שיוצא בשבת נראה כאילו איתה איתו אחד ד' עם הגוי מוליך הכתב בחינם אפילו דולר שבת מותר שהוא עושה מעצמו ואין עושה כן חזיק טובה לישראל זה כאילו קצץ גוי הולך מעצמו וישראל נותן לו הגרת מדר בכל גבוה מה שאמרנו שצריך שיהיה הדעתן לנפש ו הוא יש דואר אין מקום בדואר אם הגוי הוא ממילא הולך אז אין בעיה לתת לגוי כלומר שורך חמורך עבדך מתך כן אבל סתם גוי אחר אין בעיה אלא אם כן עושה בשבילך עבודה זה אסור זה כמו שאמרנו מה שלך אסור אסור להגיד לגוי לעשות פה הולך ממילא הלכה ו' מי שיש לו שכיר גהן לשנה יותר אסור לשלוח ערב שבת באיגרת מי שיש לו שכיר גול שנה אסור לשלחו בערב שבת באיגרת מי אם לא שכר רק לשלחות איגרת יש מתירים אומר למה הגוי הזה כל יום עובד בשבילך היום הוא יעשה את זה מחר יהיה לו הוא יהיה פנוי לעבודה שאתה מבקש ממנו. זה נקרא שהוא עבד בשבת בשבילך. אומר מקום שהחברות הדבר הם רק של גויים. מותר לך לשים מעטפה ביום שישי. על פי שאתה יודע שבהם מוציאים את זה ומתחילים לחשוב איך להעביר אותם. מעבירים אותו עליי בדברים מובטחים. מעבירים את זה. אז מותר לך לשים דואר שאתה יודע שבשבת מפנים את זה חברה של גויים אבל אם יש בדואר הזה יהודים אסור רק כי מה העובדים שם בדואר גויים. בסדר? הגענו לסימן רמך. זה הפלגה בשבת. עכשיו אדם רוצה לנסוע בספינה של גויים בערב שבת אז אם הוא נוסע לארץ ישראל לחנסייה אפילו אפילו ביום שישי. אז שאר הזה שלו צריך לנסוע לפני זה בשבת אחרי זה אם הם כבר מפליגים זה בעיה שלהם זה לא בעיה שלך טוב אז הגענו לסימן רמח בן פורת יוסף טוב ברוך השם >> למה אסור לנסוע בספינה בערב שבת שהגויים מנהלים אותה למה הוא מבטל עונג שבת הכוונה ורוב הנושאים כולם גויים לא כאילו שהוא עושה בשבילך גם אדם שהוא מתחיל לנסוע בים ביום הראשון יש לו כמו בחילות כמו זה אז הוא מבטל את העונג שבת אלא אם כן זה דבר מצווה לעלות לארץ ישראל מותר אפילו בערב שבת אין אדם רשא לספר לחברו כי הוא חסר מעלות מסוימות לא משנה באשמתו או לא אם הוא חסר החוכמה או השכלה זה נקרא לשון הרע אה בפרט אם הוא תלמיד חכם כל יהודי זה עוון חמור תלמיד חכם עוד יותר כתוב ולא חווה ירושלים אלא עד שבזו בתלמידי חכמים לשון הרע זה לא דווקא רע גם אתה ממעיט אומרים לך תשמע הוא גאון מדי שסמ בדיוק ככה הוא בערך אבל הוא קרוב מתקרב זה גם אם מורידים קצת בערך של הבן אדם זה גם נקרא לשון הרע. זה לא לשון הרע. כן. זה לא זה לא שם המוות לגמרי 100% זה 20% לגויים. אותו דבר גם ממעיד בקושור של אומן בעל משהו. עכשיו באמת קבלן טוב, אוהל טוב שמה הוא לא מי יודע מה. אז הרשתה לו את העבודה שלו. באמת הוא עושה עבודה טובה. זה נקרא לשון הרע. אבל באמת הוא לא יודע. מותר לך להגיד. אבל אם סתם אתה מספר אין לך בזה שום תועלת. אתה מספר שהוא לא יודע לעבוד טוב. זה נקרא לשון הרע. יש לך טוענת. מותר להגיד לך. הרב מרדכי אליהו פעם אמר רוב אלה שהם מתעסקים במשא של בנייה רובם אנשים מבין יבין. נפקמינה שלפי הדין אם אדם עכשיו בא עשה לו איזה קטע אז הוא צריך ללכת קודם כל לדין תורה ובדין תורה צריכים לתת לו אישור ללכת לרכאות אבל הוא אמר הדבר כזה לא צריך דין תורה ישר אומר אחד ש אתה יכול לרכאות היה לי חבר שמישהו דווקא נראה דתי שיפצו את הבית ורימה אותו הביא לו בלט סוג זה עבודה ערבית מה שנקרא עשה לו ח מרדכי אמר לך ישר תדבר אותו בבית משפט אבל היום הכל עקום. גם שמה יש אנשים ברוך השם הראש שלהם ישר >> בוא נעשה השם ירחם >> אם טעה ברך עצה בשמים על בשמים שברכתם בורא עסבה בשמים או שברך עסבה על עצה בשמים לא יצא בשמים שברכתם עצה סבבה טעם ברךים בורא מיני בשמים שהכל נהיה בדברו יצא בדיעבד פרית שברכתו נותן רחתו בפירות אותם ברך עליו ורא עצה בשמים יצא תמיד היום טירת רבי ניס הרן רבי ניסים מי גירונדי צ'ו צ'ו בשלום שבזי אה היום טבט >> אהזה >> כן רבי שלום שבזי יוסף פמנטא באליהו ישראל רבי שלום שבזי הוא היה בעיר הוא לא הוא לא הרשש נראה לי הוא היה מעיר שנקראת שבז הוא היה גם ענק >> גם מקובל גדול >> טיבר איזה מני לא טועה אלף שירים >> הרבה שירים הוא חייב שירי רבי שלום שבזי מטירת רבי אליהו ישראל רודוס יוון יום רבי רפאל ישעיהו אזולאי הוא הבן של הרב חידה רבי אברהם אשכנזי ש את השט שלו יצחק אדסנטבי יצחק אגסי רבי נתניין חבובה רבי חברותה של רבי אלימני רבי ימין צבח רבי נתן וזן רבי אברהם אמינו תלמודי רבי רפאל משה ענטבי רבי מרדכי אנבז רבי שלום יצחק הלוי רבי רביסיה הכהן באלברט חביב רבי מיכאל הכהן ג'רבה יוסף שלמה טריקי זכות כל הצדיקים האלה יגן בעדכם בעדן בעד כל עם ישראל >> אמן >> מחר תשמע טוב זה הפטירה של רבי רחמים חייכואית איך הוא הכהן טוניסד דתי טוב זכ זכותם מגן לעניין >> בעליכם רביעים >> רביע כן יום רביעי זה מחר בלילה נכון מחר איזה יום >> מחר בלילה >> היום יום שני מחר זה יום פה עושה לול >> מחר יום יום שלישי >> שלישי בלילה >> בלילה זה שלישי נכון שלישי זה י זהול התרש הקדוש כל מי שרוצה שיתפלו בלילה עשו לו משהו יסאו כנראה שולח מניין לעשות שם את כל הטעילים אצל הרשש אני מתכנן את זה לא יודע איך אני אעשה אבל ר זה מי שרוצה להשתתף נותן יותר נגיד אם לוקחים 200 נותן יותר למה זה מבצע להגיע עד שמה סיפור מהפטרה זה יש אנשים נרשמו לא משנה אני עושה >> בדרך כלל לקחנו מ-260 נכון לאדם גם בתיקון נזכיר אותו אומר על ידי תפילת שליח ציבור רגול מסתלק הדין אומר שאדם א רוצה שהדין יסתדר יסתדר ממנו שהשליח ציבור איך העורך דין שלך איך הוא נראה ככה המשפט שלך כמובן לפי הטבע אתה צריך עורך דין טוב אז אומר גם בזה אתה צריך עורך עורך דין טוב. העורך דין טוב של הבן אדם זה ה שם זקן. עשית פרסומת טובה. טוב היום יש פה הילולה של הרשש אחרי התפילה מיד א אנחנו עושים שולחן מתוק אבל גם חשוב לצדיק זכותו הגן עלינו לנח אה יש פה טוב אם יש פה יש פה חברות הנה חבר יש לנו מה יש לנו עוד עכשיו את זה אתה לא שתית היום באת שבוע שלם לוקים [‏צחוק] צריך להשלים >> אני שתיתי בקבוק פני שנכנס להשלים עכשיו הוא מקבל אני קיבלתי בקבוק שלם הוא אפילו אחד בקושי קל אולי פה גם שבוע >> אמן כל עם ישראל שיהיה טוב העיקר שירגעו העירייה והפקחים זיר את הל >> אה ברוך השם >> גופות של מי50 מה >> חשבו שהוא חשבו שהוא בשבילהם רעים מדהים שחורים >> אז שמו אותו עם כל פרות שמה >> אבל שהוא שמה >> 250 גופות חירות >> שלנו עברו אחד א אחד אחד א אחד א >> הביאו אותו ולבקו אותו זהו >> אם הברים שלוש >> כולם חזרוים >> הקדוש >> שנים בשר >> אה בשר כ >> הבשר שלו נשאר שומרזה >> צדיק היה בטח כל החייל בפנים סביב >> הם מה אכפת להם שכלבים יכלו הם לא אכפת להם עם ישראל תראה מה זה עם ישראל מתאמצים בשביל מישהו >> צע שלם צה שניסו לשם טרקטורים מלא חיילים מלא >> תוך בית גברות שלהם >> כן כן מצאו מצאו את הרבים כמו איך שהוא יצא בבוקר של השבילה העשרית ככה מצאו אותו שלם עם אותו בגדים אותו עם החדים >> אומר בגדים שחורים ש >> המז קצת קרוע חוץ מזה הוא חזר בן בדיוק >> נעליים כמו שהוא יצא >> כמו השלושה מחנה נערים האלה שנחתפו >> שלוש שנים >> שנתיים ומשהו6 >> אה ש6 שנים >> כמה 8006 נשאר משהו כזה הקריב את עצמו קידוש שמיים אותו אותו יהודי >> היה עוד פה מישהו שהוא לא מהשבק חדש שהיה פה ביום יום ראשון אמר לי אנחנו גם הלכנו מנעו מם ללכת להציל לא >> אבל הם הלכו אין מי שידבר מילה. מי שידבר מילה הכניס אותו בפנים. תפרו לו תיק. יח אפשר להציל. ברוך פודע ומציא. אומר בספר החינוך כתב שאפשר לפרט כל העניינים שצריך רחק מנעריות רק הזכירו מקצתם כל שדבר כלשה הוא שלא לעשות שום דבר מביא לידי רהור. הוא לא במעשה ולא בדיבור שם זקן ולא בשום רמז קרב דעת האישה הקלה עם דעתו אלא באשתו בלבד כותב רבי יעקב וחציר למה נקרא יסוד יסוד לפי שהוא יסוד ועיקר בשורש הכל אם היסוד בנוי חזק אז הגוף נישן עליו ורצה העיקר לא להתייאש זה העיקר גם אדם נופל אני לא מתייאש עוד פעם עוד פעם עוד פעם יצר הרע רואה בן אדם שהוא נלחם בסוף עוזב אותו אבל אם הוא מתיין זה מה שהוא רוצה רוצה שאדם מתייאש לא להשבר צריך לדעת אני מה שיהיה אני נלחם כמו שאתה לא מתייאש גם אני לא >> מתישר לו הכדורים >> אה עד שיגמר לו הכדורים אמן שלא נביא די ניסיון די ביזיון ‏J