הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות שבת סימן רמ"ג - רמ"ד

Kind: captions Language: iw עלינו מעשה ידינו כונה עלינו מעשה ידינו קונה בן פורת יוסף זכינו לסלם לצים אפשר לומר 240 סימנים בערך עם הלכה ברורה מרן שולחן ערוך והלכה ברורה ועוד ספרים מרן רבנו ודי יוסף עכשיו אנחנו מתחילים בסיעתא דשמיא סימן רב היום תאריך ח בשבט תשפו כאן ישיבת חזון מרדכי בסיעתא דשמעי השם מורנו ורבנו רשן רב מרדכי שרבי ערב ערב הילולה של הרשש הקדוש זכותו יגן עלינו ועלכם אלף המגן הלכה ראשונה בשולחן ערוך סימן רמב כן מרן כותב אפילו מי שצריך לאחרים יש לו מעט מי שלא צריך לזרז את עצמו לכבד את השבת תכף נראה מה זה נקרא כבוד מה זה נקרא עונג? יש כבוד ויש להענג את השבת. יש לכבד את השבת ויש להענג את השבת. ולא אמרו עשה שבתך חול ואל תצרך לבריות. כלומר בשבת תרים את הרף. תרים את הרב שלך. אלא למי שהשעתה תחוקה לו ביותר. מה הכוונה? גם אם הוא ילווה לא יודע איפה להחזיר. על כן צריך לצמצם גם כאן. גם אם אין לו. צריך לצמצם ישאר ימים כדי לכבד את השבת. כלומר, תדאג שבשבת יהיה לך יותר טוב משא משאר הימים. מרן ממשיך וכותב, מביא את אחד מתקנת תקנת עזרע הסופר שהוא כותב עזרע הסופר אומר תיקן שהוא מחפשים בגדי בחמישי בשבת מפני כבוד השבת. כן. אז למה באמת צריך לעשות את זה? למה צריך לכבד? לחבש ביום שישי, יום חמישי, למה? כדי שיהיו פנויים להכין צורכי שבת. היום בזמננו יש מכונות כביסה, יותר מכילים בזה, אבל פעם היו עושים ביד וזה היה לוקח חצי יום. תר לך עכשיו שאדם חצי יום רק מחבש. עכשיו אומר הרמה נוהגים ללוש כדי שהוא חלה בבית ולמה לעשות מהם לחמים ומכבוד השבת ביום טוב לשנות אז הפשט הוא משום שזה יהיה טרי בדרך כלל פעם לא היו כל יום מופיעים אז היו אוכלים לפעמים לחם יבש אומר לכבוד שבת יפה גם עוד דבר שזה נראה כבוד השבת שאתה עופה וגם יש אומרים ככה הביאו הפוסקים כדי שתפריד שהאישה חלה מן העיסה שמצוות חלה נמסרה לאישה שגרמה חטא לאדם הראשון יבטה חלתו של עולם אישה יכולה בעיקרון אם היא לא מספיקה להכין את הבצק כל הדברים האלה כבר מערב שם מיום חמישי בערב ולתת את זה לתפוח אולי לשים את זה במקר ב מחמה מחרה היא יכולה לאפות עכשיו אם אין לה יש לה משפחה קטנה היא לא יכולה להגיע לשו חנה כאילו 560 נכון יכולה להגיע אז היא תעשה והיא תקפיא כל פעם תוציא חלק או שתחלק לאחרים או או אוהו ברוך הבא ברוך הבא שתמיד תלך משמחה לשמחה אמן אמן חל >> ואם לא תבוא זה יהיה מחמת שמחות >> אמן חל >> וגם זה אנחנו מברכים שתמיד תוכל לבוא >> אמן >> והדברים שאנחנו אומרים לנשמת האח היקר גמליאל בן חנינא שושנה אמן פילה >> והיא על ידי הלימוד התורה גנה עליך ועל כל עם ישראל ועל כל המשפחות אז בדיוק עכשיו רבי ישראל הגעת ואנחנו מתחילים נושא חדש בדיוק עכשיו הלכות שבת >> אז אתה נכנסת בדיוק בהתחלת הלכות שבתח שמו יוסף >> כן שנזכה >> אז מרן כותב אפילו מי שצריך לאחרים אם יש לו מעט משלו זה הלכה ראשונה צריך צריך יזרץ עצמו לכבד את השבת ולא אמרו עשה שבת חכחול ו צריך לבריות אלא למי שהשעת חוקה לו ביותר עוד דבר ראינו פה הלכה בסימן רמב הלכה א' מרן כותב ב בשולחן ערוך מרן כותב תקנת עזרה לחבש את הבגדים ביום שיש ביום חמישי זה שיעור פנויים והוא מכבוד השבת הרמק כותב נוהגים ללוש חלה ביום שישי הבאנו כמה טעמים למה צריך ללוש ועוד דבר שלא קראנו אותו האשכנזים נוהגים לאכול מוליתה פשטידה למה זה זכר למן למה מה זה פשטידה יש לך בצק למעלה בצק ק למטה הם באמצע יש מילוי עכשיו שירד המן היה ירד מן ירד תא למטה תא למעלה ובאמצע היה ה הת ה הת הט המחילה המן עצמו >> צריכים ללוש ביום כל יום שיר או שאפשר ללוש פעם >> לא חובה זה מה שאהרון אמר לנו שהרב בן ציון אבא שאול כותב שכל זה נאמר על פעם שלא היה לחם טרי לא היה חנויות >> מקפיד לא היה >> לא היה אז היו אה ברוך הבא גם כבודו פה לא היה חנויות אז היו אז עניין שהיו עופים אומר היום שברוך השם יש הכל לא צריך אבל מה הבן איש חי כותב שפעמיים בשנה לכל לפחות אדם אישה תעשה יכול לפחות פעמיים בשנה קיים את המצווה >> אם הבעל עושה >> או או >> אם הבעל עושה יתן לה יתן לאישה תוציא את הכיפה מבחינה יתן לה, תביא לו שפה, יתן להפריש את החל עיקר המצווה זה האישה. האישה צריכה להפריש חלנו ביום רביעי את הנושא חדש, אנחנו בדיוק חוזרים ובדיוק החבר הגיע. ברוך השם וך בודר מציד. אז ראינו מי שצריך לאחרים גם בכל הפן אמרנו שאדם יצמצם יחשוב ברוך השם היום אין את זה היום שתומכים עוזרים אחזור כמה נקודות שאמרנו ביום רביעי בגמרא כתוב אמר רבי יוחנן שום רבי יוסא כל המנהג את השבת נותנים לו מחנה ולמצרים אמרנו יש עונג ויש כבוד כבוד שהבגדים יהיו נקיים אדם מתקלח הבית יהיה נקי הבית יהיה מסודר זה נקרא כבוד. עונג זה משהו אחר. מה שני >> אמן שאתה אוכל אתה צריך להקפיד את הדברים שאתה אוכל שהיו ברמה יותר טובה מיום חול. זה נקרא עונג שבת. וגם יש אדם העונג שלו שהוא ער בשבת יקרוא את התהילים. יש אחד העונג שלו כל השבוע עובד קשה צריך יותר לנוח. כל אחד יש לו את העונג שלו. יש כבוד ויש עונג. רבותינו אומרים בגמרא אם אדם רוצה אחד אומר לך אני רוצה דירה טובה וזה תציע לו תכבד את השבת תכבד את השבת נותנים נחלה בלי מצרה באמת הייתי בצפת בשיעור אמר לו יהודים יהודי שהיה בעל חוב גדול תלמיד של הרב ארוש אמר לו תכניס שבת יותר מוקדם ותוציא אותה יותר מאוחר מכבד יותר את השבת אמר לי שתוך חודש היה לו חוב גדול שנעלם לו רואים את זה בעלין זה דבר ראשון דבר שני אדם שהוא שומר את השבת בת ניצ משעיבוד גלויות. שעיבוד גלויות יש בכל הגלות. יש שעיבוד מסוים יש תכתיבים של גלות. שלישי נותנים לו משלות ליבו. אדם ששומר את השבת הקדוש ברוך הוא עוזר לו. עוד דבר המדרש אומר שהקדוש ברוך הוא אפילו מבטל גזרות בזכות אלה ששומרים שבת. יש גם כתוב שמי ששומר שבת נעשה שותף לקדוש ברוך הוא. היה רבי שלמה מזווין היה גר בבית ישראל בירושלים והיו היה זמן של השואה ובאו ואמרו לו שגרמנים הפציצו את תל אביב שלחו איתלקים קודם כל הוא בדק אמר זה לא נכון ודבר שני הוא אמר תמיד לבוא להגיד לו לפני שהוא טובה לכבוד שבת מקבל שבת בתבינה אומר למה הוא אומר כתוב מישהו שומר שבת הוא שותף של הקדוש ברוך שותף יכול לקבוע גם בבריאה חמה יכול לקבוע לו בבריאה לפני שעושים את שותפות אתה יכול לתת תנאים אחרי שעשית שותפות אתה לא יכול כבר לתת תנאים אומר כבר קיבלתי את השבת איך אני אעשה לכן הוא הקפיד לפני זה יודע שעבד ברכבת בחיפה והערבים לפני קום המדינה אמרו לו אם תבוא לפה הם ירצחו אותו בע לרב אמר לו אתה שומר שבת אמר לו כן אמר לו אף אחד לא יכול לגע בך תלך לשם מי שיגע בך ימות בא לתחנת הרכבת לעבוד ביום ראשון ראה אותו אחד הערבים העמיד את כל הערבים בעיגון בא לתת לו מכה אותו רגע נפל הערבי ומת מאז השאירו אותו לעמוד אמר מישהו הוא שומר שבת שותף להשם השם שומר עליו ראינו את זה לצערנו גם ב יום שמחת תורה שהמחבלים נכנסו למקומות ששמה לא היה שום זיק לשבת רואה פה כיבוץ שלצערנו חילי שבת ממולו כיבוץ ששמר פיפטי פיפטי את השבת שמה לא נכנסו פה נכנסו אתה רואה את זה לכל אורך המסע של המחבלים שכל המקומות ששברו שבת זה לא חרדים אנשים דתיים לא יודע מה הם מבינים הלכות שבת כמו בית הגדי זה כלום מה היה לפרוץ את זה את הגדר שום דבר בשביל צלו עוד דבר אומרת הגמרא אם אדם שומר שבת אפילו עבד עבודה עבודה זרה הקדוש ברוך הוא מוכל לו למה שבת בעצם אתה מראה שהשם אחד ושמו אחד מי בעצם מה מה זה שבת אתה שובט בשבת למה אתה מאמין שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בשש ימים והם משפיעו שבת בעצם אתה בשמירת שבת אתה מראה שהשם הוא זה שבורא את העולם עוד דבר אמרנו ביום רביעי אמר עובדה הרב למלא שמור ישראל שבת אחת אין אף ומה ולשון יכולים לשלוות בהם שני שבתות אמר רבי שמעון בן יוחאי מיד ניגעים עוד דבר ראינו אמן הלווא שיזכו עוד דבר ראינו מי ששומר את השבת מכבד זוכה לעשירות עוד דבר יש הרב עובדיה כותב שאדם אומר טוב אני אכפת לי מעונג דברים כאלה אמר תדע לך אדם שהוא מענג את השבת רוב הפוסקים סוברים שהוא מקיים מצוות עשה דאורייתא אפילו שזה זה אנחנו לא רואים את זה כתוב מפורש חכם עובדיה הביא דיוקים וגם אנשים חייבות במצוות עונג שבת ראינו גם עוד דבר אדם ביום חול לא מקפיד מה הוא אוכל אמר לו לכל לפחות שיהיה לו שתי תבשילים אבל אם הוא אוכל ביום חול שתי תבשילים שיהיה לו שלוש להוסיף משהו לכבוד שבת אם גם חל גם שבת גם ראש חודש כדאי להוסיף עוד משהו לראש חודש. עכשיו, עיקר השמחה, אדם אה אוכל בשר, שותה קצת יין, אבל אדם לא מתענג מהדברים האלה. זה כך דבר שואב אה חנוקה בפנים. >> אז עוד דבר הוסיף עוד דבר, הוסיף סופגניה מיוחדת, חלבית אחרי זה יהיה לו יוכל לאכול אותם בשרי בנחל. יש אומרים שצריך בכוס אודן לאכול דגים. לפי הארי מספיק סעודה שלישית שאדם איתם דגים. עכשיו אחד שלא אוהב דגים אמן אז הוא לא צריך לאכול דגים. כל זה מדובר שאדם מהדגים. אם הדגים נהנים ממנו הוא לא צריך לאכול אותו. עוד דבר ראינו שבוע שעבר. ראוי לאדם שיעשה חציו להשם וחציו לכם. ינוח יאכל הכל טוב יהיה בבית. גם חצי מהזמן גם יבוא ילמד בפרט אלה שכל השבוע הם עובדים ואין להם זמן ללמוד כמו שכתוב במדרש תלמוד ירושלמי אמר בחיה ברבא לא ניתנו שבתות דים טובים מישראל כדי שיעסקו בתורה למה רבותינו אומרים אמרה תורה לפני הקדוש ברוך הוא עם ישראל אתה מכניס אותם לארץ ישראל כל אחד זה ילך תחת קרבות תחת אינתו אז יעבדו בצדות יעבדו בזה מתי תורה מתענה אמר יש לי בת זוג בשבילך קוראים לה שבת שבת בת אסור לעבוד לא בשדה שום דבר אין עבודה מה עושים מלומדים אדם שהוא עמל כל השבוע בתורה יכול יותר לנוח עכשיו אחד שאוהב לעמול התייגע אין בעיה אומר מה עכשיו הוא מתאמץ להבין כאילו זה התאמצות אולי זה חסר בעונג שבת אין בעיה אותו דבר אם אדם מתעורר ער מהר ר בחינה קם מוקדם לא זה עונג כמעט שהוא קם מוקדם אז אין בזה מים הוא נקרא צער כל המרבה בכבוד שבת יש כאלה עושים 10 שלטים סלטים יש עושים שבע יש עושים 20 סלטים משה יותר שמרא אז ראינו היום בזמננו שיש מכונות כביסה אפשר לחבש גם ביום שישי ראינו כבר ביום חמישי כדאי להדר בשבת לקנות א לחם עם האפיות של יהודים פעם הקלו לקנות משל גויים למה לא היה לא היה ארץ ישראל היה ברמן ואנג'ן היו גרים בכל מיני מדינות ערב וכולי ואיפה היה מה לישראל היה מאפיות גדולות היו קונים מגויים אז איך מותר מדובר שזה היה קמח ומים שמים שמה שמן דברים כאלה צריך לבדוק את הדברים האלה ראינו עוד דבר אמרנו דגים או דברים כאלה מפקיעים את השערים יודעים ש שיהיהודים קונים רוצים לנצל את זה קתל לבניים טוב עוד דבר ראינו אדם עכשיו אמא שלו הכינה לו איזה מאכל מיוחד דברים כאלה שהלכה לו ביום חול מאוד מאוד אוהב את זה כל דבר טעים עדיף להשאיר את זה לכבוד שבת ואנחנו בעצם עכשיו סיימנו את הסימן הראשון נכון? אנחנו עכשיו נתחיל כבר את הסימן השני. לפני זה ניתן הקדמה קצרה. נגיד כקריאת שמע הוא צודק הלכה בשולחן ערוך שמה ישראל כל לבך וכל נפש והיו שיננתם לבניח לפני שנראה את הסימנים הבאים אז אז רבי דוד יוסף מביא פה הקדמה קדמה שלו אומרת ככה אדם אסור לו ודי אסור לו לעשות בשבת מלאכות מסוימות אסור לחל שבת שאלה אומר אני לא מחל שבת יש לי פועל גוי יש לי אה עוזרת בית גויה או עוזר בית גוי או יש עוזרים לזקנים לזקנות אם הוא מדליק לחשמל אם הוא עושה מה הבעיה בשבילי הרי אני לא אני לא עשיתי שום איסור הגוי עשה הגוי עשה >> או שאתה יודע שהוא עושה בשבילו זה גם אסור אז ככה בגמרא כתוב בכמה מקומות בגמרא הם מסכת שבת מסכת גיטין מסכת עירובין בבוקמה בב מציע ועוד כן כן, שמה כתוב שאמירה לגוי אסורה. ולמה? כותב הרמב"ם, למה אסור להגיד לגוי? אומר הרמב"ם, יש כמה כמה טעמים. טעם ראשון, אם תתיר לגוי, אז ה אז תהיה שבת קלה בינם. מה הבעיה? אסור לך עכשיו לבשל, אסור לך עכשיו לברור, אסור לך מוקצה הכל. אז אז תיקח גוי ששבת, תגיד לו תעשה לי, תעשה לי זה בסוף אין שבת. הוא ינקה לך את הבית, ישוב טוב לך את הבית, ינקה את הגינה, ישקה את הצמחים, כל מה שאסור לך. תביא גוי, תשלם לו כסף, יהיה לך איזה עבד בבית, יעשה לך את הכל, דליק חשמל, הכל הוא יעשה לך. אז אין הבדן בשבת אחיה קלה, תהיה שבת קלה בינם. לפי הרמב"ם, כן? לפי הרמב"ם כדי שלא תהיה הכלה קלה בעיניו השבת אסור להגיד לגויים. עוד דבר אומר אם אתה תגיד הגוי אתה תראה את הגוי עושה קורא לו משהו קוראה לו כלום ותהיה שבת קלה בעיניו ואדם עצמו בסוף יבוא וידרדר הוא התחיל לחל שבת יש אומרים עוד דבר ששלוחו של אדם כמותו אם אתה אומר למישהו לעשות משהו זה כמו שאתה עשית שלוחו של אדם כמוו לא היה עושה לא היית אומר לו אז מי גרם לו לעשות אתה אם כי שיש אומרים שאין שליחות לגוי אבל יש אומרים לחומרה מדין חומרה יש שליחות לגוי דבר זה זה סיבה שנייה סיבה שלישית למה אסור להגיד לגוי כתוב בתורה ודבר דבר מה זה דבר כמו שש שמלאכה אסורה ככה דיבור אסור כלומר לא בגלל הטעמים שעכשיו תהיה שבת קלה בעיניך משום שליחות לא אסור לדבר דברים שאסור לעשות אותם בשבת. באמת ככה עכשיו אחד רוצה לנסוע למשל אומר אנחנו מחר נטוס. אנחנו מחר נסדר פה את כל הגינה. אנחנו נלך מחר נעשה עבודה כזו נשבור להרוס. זה אסור להגיד בשבת. כל דבר שאסור לך לעשות בשבת אסור לדבר עליו. עוד איסור בשבת. יכול להגיד אנחנו נלך למקום פלוני. ללכת אין בעיה ללכת. אם כ שיש מגבלה אבל הטוס טיסה בשבת אסורה אם לא פיקוח נפש דברים כאלה בחוץ ממכם חיילים דברים כאלה שחייבים לטוס בשביל צורך ביטחוני אבל אם לא כן זה דבר יש טעם רביעי ארבעה טעמים טעם רביעי כתוב בתורה כל מלאכה לא כתוב לא תעשה אלא כתוב לא יעשה בהם אמרו רבותינו מה זה לא יעשה עשה לא אתה תעשה גם לא יעשה אם מישהו אחר עושה בשבילך זה גם אסור השאלה היא פה שואלים החברים איסור אמירה לגוי זה דאורייתא או דרבנן מה נפקמינה מה כאילו מה אכפת לי אם זה אסור מהתורה דרבנן כמינה יפה אם זה ספק מסתפק אסור מותר אם זה דרבנן ספק דרבנן לכולה אם זה דאורייתא אז זה נקרא לו לחומרה זה אסור רוב הפוסקים כותבים רוב הפוסקים כותבים שאיסור אמירה לגוי אסור אמירה לגוי כן מדרבנן לכן יש לי ספק בדבר יכול להקל בדבר עיקר דין אמירה לגוי זה כותב רבי דוד יוסף זה יהיה בסימן שו כלומר עוד בן פורת יוסף למעלה מ-60 סימנים אבל עכשיו אנחנו נכנס לסימן הבא סימן רשג ג שמה זה יהודי וגוי שעובדים בשותפות או באריסות או הריס שלך או שהבאת קבלן שיעשה משהו נראה גם דבר שעכשיו אתה תעשה בצורה מותרת נגיד אתה אומר לגוי תשמע אני צריך זה קח קבלנות ככה אתה מביא לו בימחו שיעשה משהו אבל יש דברים שאנשים לא יודעים שזה בא בקבלנות לא יודעים שזה חושבים שהוא עובד שלך עכשיו יש לך חנות היא בטוחה בשבת לא יודעים שאתה שותף של הגוי כמובן במקום של גויים לא שבהם יודעים קונים אז אם אתה עכשיו קונה נגיד חנות בעירה עתיקה ואתה והגוי מתחלקים הרווחים חצי וחצי תעשה חלוקה עם הגוי אתה אומר לו תשמע ראשון שני שלישי חצי מרביעי זה שני חצי מרביעי חמישי שישי שבת זה שלך אין בעיה כל זה ממקום שיהיהודים לא קונים, רק גויים. אבל אם זה מקום שאין דבר כזה חלוקה כזאת, קודם זה בחנות שלך, אז זה שלך. לא חושבים שהגוי הוא שותף שלך. הדברים שיש חשש, פעם זה היה ככה, שהיה מה שנקרא לא כמו היום. היום ברוך השם לכולכם יש מקלחות בבית. פעם לא היה מקלחות בבתים הרי שירותים היה שירותים אחד לכמה שכנים. היה גם המטבח היה משותף. אתה זוכר את זה? מטבח משותף עם שכנים ישזה בירושלים ביקר >> אה >> יש איזה בירושלים בעיקר >> היה היה בירושלים מזבח משותף אה >> מטבח משותף שתי שכנים עובדים במטבח ביחד הם מחלקים ביניהם את הזמן אותו דבר מקלחת לא הייתה מקלחת איפה היה אחד לשני אחד לשני >> כן זה בהחלט משהו אחר גם לא ידוד שמש איך תחמם מה הם היו מחממים מפרימוס הם מחממים אה >> מחב גדול ועם זה ככה היה לפני 50 שנה היה מקומות שככה היו מתקלחים היה לנו גם תקופה כזו בבית >> חמיממים פח אומרים אתה מתקלח מפח מסתבן שופך מים לוקח כלי מערבב את הכלי מים קרים חמים ושופך על עצמך זו הייתה המקלחת >> 50 שנה >> כן אני הייתי מתקלח >> 50 שנה ככה העולם מתקדם >> כןדות >> כן נכון סו כפות קצרות עליה ועל כל מי שצריך בחמש בזה תה מיוון בתנעים נעומי עמו ישראל אמן >> כל המוברות הודות פרט פרט בת ורד אלידה קלה בשעה מעולה אישה בריאה בריא ושלם >> אמן יהיה צר לאף בית >> הרצועים החולים את הנפש רופת הגוף עכשיו זה היה מרחץ גם מרחץ גם כזה דבר לא היה בבית היה בית מרחץ עירוני ככה זה היה כמו מקווה של היום אבל פעם זה לא היה מקווה זה היה בית מרחץ כך קראו זה חמם היה בוחרים קראו לזה חמם הטורקי זה משהו לפני איזה 200 שנה ככה משהו כזה 150 שנה אנשים באים שם יש לך מקלחה עכשיו המקום הזה זה היה מוזכר היה מישהו אדם והוא אנשים רוצים או מזכירים ממנו את זה או שהוא הוא בעל המקום או שהיה רוצה להביא גוי אנחנו נראה שדברים שלא היה דרך לתת בקבלנות. היו מביאים פועלים יומיים. תן לגוי, כל יום שאתה עובד אתה מפעיל את המקום. הוא חבה. אתה מקבל כך וכך אז הוא בעצם שליח שלך. עכשיו שבאים גויים מתקלחים שם בשבת זה אז זה המקום שלך צריך לשבות. אסור לך לעבוד בשבת. מקום שלך אסור שיהיה פתוח בשבת. אז גם אם הגוי עובד המקום שלך אז זה המקום שלך זה אסור. גם אם תיתן לו את זה באמת תמכור לו את זה. תגיד לו לימים כאלה וכאלה בוא נעשה מכירה דברים כאלה כיוון שזה היה שם שאין דבר כזה אדם שיש לו אתה בית מרחד זה שלו והיה חשד עשרו דברים משום החשד תכף נכנס לזה עוד דבר יהודי שנתן לגוי באמת לעשות עבודה בשבת אז הנגיד בישל לו דברים כאלה זה אסור לו לעולם אחרים בכדי שיעשו צור לראה את כל הפרטים. כלומר אדם יגיד, טוב אני לא שומע, נותן לי כ פתאום בא מישהו הסביר לו, תשמע, זה כמו שאתה בישלת בשבת, זה כמו שאתה אתה עשית, אתה חיבזת עכשיו בשבת אתה עשית את האיסור. אומר, מה זה הגוי עשה? לא, לא, בשמיים נכתב, תודה רבה שאתה בעל העבירה אני לא ידעתי אז מה אני אעשה? אמר לך עכשיו אסור לך להשתמש בזה משהו עשה, חכמים עשו נראה גם חוץ ממכם, חוץ ממכם מקום שנבנה על ידי גויים בשבת. הכוונה יהודי נתן לגוי כסף שיבנה לו בשבת זה נראה שהדברים האלה בניין ש בניין תכף יש הבדל בין אם הוא פועל יומי קבלן כל הדברים האלה מקומות מסוים שכן מקומות הבניין הזה בעיקרון זה יש בו בעיה לגור בו קרדין מי שגר בו אין לו בעיה אבל בעיקרון זה אסור אסור להיות בוה שלמה אנחנו נראה דבר כזה לגבי רכב למשל נותנים למוסך לו מספיק זמן בערב שבת לתקן את זה הגוי בוחר מקבל על זה מחיר כך וכך אז זה הגוי עושה על דעת עצמו זה נקרא קבלנות מקבל כך וכך אז אז הבחירה של הגוי לעשות בשבת ביום חול אם הוא רוצה לעשות בשבת זה לא בעיה שלי רק מה שחמ עובדיה מביא שאם אם עכשיו זה איזה טנדר או משהו כתוב איזה חברה יהודית שעוברים שמה אנשים רואים שבשבת מתקנים לחברה היהודית את האוטובוסים את הדברים האלה וזה זה יש להחמיר בדבר הזה גם שהוא הוא מסר לו מסר לו בזמן שהוא יכל לתקן את הרכב מה שביא לו בערב שבת ממש אז איך אתה רוצה שהוא יתקן גם אסור לך להגיד לו תתקן לי בשבת אבל קבלן לבנות בית בשבת אסור יש מקומות שקלו בדברים האלה יש כללו לגבי בניית בית הכנסת דברים כאלה יותר זה הדברים מאלה זה היה בחוץ לארץ החמירו חכמים אומר רבי דוד יוסף בהקדמה בשדה בתמיכה צחוברים חששו למרית את העין למה לא יודעים עכשיו יודעים שזה השדה שלך באים ערבים עובדים באים עובדים זרים עובדים לך בשדה בשבת אומרים אלה פועלים שלך אתה נותן להם יומית שהוא בעצם יעבוד באדמה שלך כל זה שאמרנו קבלנות אבל אם אתה נותן לפי ימים ודאי שאסור לך למה עכשיו הוא הוא יעבוד בשבת, אתה משלם על העבודה בשבת. זה אסור. עכשיו יש עוד דין נראה גם לקמן. נזכיר כלי עבודה לעבודה בשבת. זה תלוי. לפי מרן מותר. מותר לך להזכיר לו כלי עבודה. אם הוא עובד בזה אבל בד שאתה מזכיר לו את זה בערב שבת לפי רמת צריך כמה ימים לפני זה להזכיר לו כל זה דווקא כלים שעושים בזה עבודה אבל אם אתה עכשיו נותן לו למשל שולחנות מפות מפות לשולחנות דברים כאלה זה לא נקרא כלים שאתה עושה בהם מלאכה גם לדעת הרמה מותר להזכיר את זה עוד דבר יש עוד איסור עכשיו אדם יש לו היום היום אין את זה אבל פעם היו חורשים את השדות בשברים, בחמורים, הם היו חורשים. עכשיו גוי רוצה להזכיר ממך את הבהמה שלך, את השור שלך בשביל לחרוש ואת החמור כדי לחרוש את השדה. ואתה יודע שהוא יעשה בו מלאכה בשבת. זה אסור. אפילו שיקח בקבלנות או כל דרך שהיא אסור. למה? כתוב בתורה למען ינוח שורך וחמורך. כן ם זה למדו רבותינו שהבהמה שלך גם צריכה לשבות בשבת א להם כן עשית שותפות ועשיתם תנאים עכשיו נגיע ל סימן הבא שנקרא סימן רמג ג לא יזכיר אדם רחץ לגוי שלו בני שנקרא את השמו בגו זה שעושה בו מלאכה בשבת סתם וגוזה עושה בו מלאכה מלאכה מלאכה בו בשבת סתם מרחץ לא להריסות אביד מרינ את שכל הרווח של ישראל ושכר ר את הגול בכך וכך ליום ונמצא הגוי עושה מלאכה בשליחותו של ישראל והשדה מותר שכן לקבל שדה באריסות אף על פי שיודעים שהשדה של ישראל רואים הגוי לקחה באריסות לעצמו הוא עובד ותנור דינו כמרחץ ורחיים דינו כשדה אז פעם כמו שאמרנו היה כן המקור הוא מסכת עבודה מסכת את העבודה זרה דף כא פעם היה כזה דבר שהיה בתהחד של יהודים עכשיו אתה נותן לגוי שהוא יעבוד בזה תגיד אתה רוצה לתת לו את זה בקבלנות לתת לו את זה בכל מיני דברים כאלה בדרך שמותר אז זה אסור למה היה כל ה העבודה פעם הייתה שאין כזה דבר שנותנים לו את זה בקבל לוקחים פועלים יומית שהוא יעבוד מלא שהמרחץ שלך עכשיו פתוח בשבת אומרים זה סך הכל כל שמת פוען בשביל להרוויח כסף הוא בעצם מכניס דרך כסף בשבת מקום שלך פוען בשבת אפילו שזה לא נכון שום מריאן חכמים עשו את זה אבל בשדות גם היום לפעמים בא מישהו אומר תשמע יש לך שדה השדה שלך מושבטת אני מוכן לקחת לאבד לחרוש לשרוע להשקות הכל אני אתן לך כך וכך תן לך 40% מהשדה אני עובד אני הכל 60% אליי 70% אליי 30% אליך זה נקרא ריסות. הריסות מותרת. למה? דרך העולם. לא תמיד בעל השדה ומאבד את השדה. מביא או פועלים או מביא אנשים שלוקחים את זה באריסות. לכן זה מותר. תנו. פעם גם נבין עכשיו עוד דבר. א יוסי האישה בבית זה התקופה שלפניי. כן? אפילו ספק אם זה היה בזמן ישראל. כן. בישראל ספק אם זה היה בדורכה זה היה לפני 100 שנה היה כזה דבר תנור מרכזי מה זה תנור כזי אמא שלך הייתה עכשיו עושה חמישבת אין כזה דבר שיש לאמא שלך תנור איפה לשים את זה היה אופה והאופה כל הסירים של כל השכונה הייתה אצל האופא אתה זוכר את דבר הזה שמעת דבר כזה >> זה היה ככה זה היה העולם דונס >> אה דו >> ככה זה וכל אחד היה לו סימן על הסיר. בשבת אהרון כל הרחוב מלא סירים. הולכים לאופה, פותחים בשבת מרים פותח את התנור. היה איזה דרך שמותר וכל אחד לוקח את הסיר שלו וככה ה היה לו סיר. >> ריח טוב. >> כן. היהום כל הרחוב היה חמין. זה נקרא תנור. היו כולם באים להפות באותו תנור. ככה זה היה תנו אותו דבר עכשיו חוץ ממכם אדום אתה ברוך השם יום אתה רוצה מי עופה בהחלט אבל אם אתה עופה יש לך קמח לך לחנות תקנה קמח קמח שטיבל קמח כזה קמח כזה קמח כוסמין קמח א מלא מה שאתה רוצה שתך ברוך הוא ברוך שמו ברוך הוא ברוך שמו ברוך הוא ברוך שמו גם לזמן בין פורת יוסף גם בחינה תורנית בחינה רוחנית בחינה גשמית ברוך השם הכל יש לעם ישראל. עם ישראל הולך וגדן ושונאי ישראל יש להם סדות נפט והכל. אין להם מים, אין להם חשמל, אין להם כלום. מתקיים בהם חרב בוודר בו. >> איפה לבנון? איפה זה? איפה יש להם ויש להם ביניהם כלום. והעם שם מסכן לא דבר סו מה נותר נכנס בלי סוף נעזה ואנשים הרבה מהם מסכנים. ברוך השם הפוך השם אלא לך את הקללה לברכה הקדוש ברוך הוא לקח את כל הקללה לתים רק השבוע רוצים לראות שקצת טראמפ יהיה קצת מאופס פעיל את כל הכלים שלו >> תן לנו את איראן אמן כי רצון >> כמו שהיה לנו פרשת השבוע בשלח יעשה לו בשלח את משיח >> הטביע אותם כמו קריאת ת ים סוף >> כליבנו שונאנו כלב בקשה רחנו השם יתן לנו מנהיגים טובים >> אנשים טובים טובים אנשים טובים שאסור רק טוב לעם ישראל חיים דינו כשדה אז גם פעם לא היה קמח תם היה קונה חיטים היה כמו שהיה אדם אדם הולך להופא פעם היה אדם הולך לוקח את החיטים שלו היה מתחנה מה שנקרא התחינה הזאת זה הייתה ריחיים היה אדם שתוחן בריחיים אתה מביא את החיטה שלך שם לך מציא לך קמח אז גם זה היה משנים כמה פרוטות והיה והיו עושים לך את זה רבי דוד יוסף מביא בו חידוש שכל מה שמותר להזכיר שדות ובאריסות וכל הדברים האלה אומר שזה מדובר בחוץ לארץ אבל בארץ ישראל אומר אסור להזכיר שדה לגוי למה אהרון הסביר לנו משום שכתוב בתורה לא תחונם מה זה לא תחונם שלושה פירושים א' אל תיתן להם חן אל תגיד כמה הגוי הזה טוב לא שהגוי לא טוב אסור למה מחר יש אנשים שהתחברו אליו כמה העבודה שלו טובה כמה זה אסור לך לפרגן לא משום שזה זה שאסור להגיד את האמת. זה אמת אבל הבעיה חכמינו ידעו שאם אתה יותר מדי תשבח אותם אנשים ילכו לידבק בהם נקרא לו תחונם מותר לך להגיד לגוי שהוא עובד העבודה שלך טובה תמשיך תעשה זה מותר לך להגיד לו למה הוא פועל שלך אתה רוצה לדרבן אותו זה מה שאתה תתחיל עכשיו לתת לו פידבקים סתם זה אסור לך לתת זה פירוש אחד תן לו לא תכונ פירוש שני לא תחונם את תיתן לו חניה בקרקע אסור להזכיר מבחינה תורנית אני מדבר בא עכשיו גוי רוצה תשמע אני רוצה בא עכשיו איזה מין א במדינה עכשיו רוצה לזכור לבית פה בשביל לעשות שמה איך זה נקרא שיש להם פה >> איך >> שגרירות לפי ההלכה אסור להזכיר להם עכשיו קודם כל עובד עבודה זרה אסור אסור אולי לא ישכנו בארצך זה הלכה זה שולחן ערוך זה גם תורה זה תורה עכשיו גם ערבי שהוא לא עובד עבודה זרה מעיקר הדין אסור למה הוא נמצא בשכונה מתעסק עם יהודיות תעסק עם בחורות תעסק עם זה איפה מכת גנבות איפה זה אסור לתת להם זה נקרא איסור מהתורה תבינו איסור מהתורה לתת להם חניה בארץ אותו דבר אסור להזכיר להם שדות וקרבים. כן. כמובן מי שיגיד את זה יגיד לו תשמע אתה >> פנטי. >> לא רק פנטי >> גזעני. >> גזעני זה מה שגיד. איך אמרו לי? עשתה לגזענות. הדברים שדיברת נגד הרופאים אתה מסיט לגזענות. יש להם הרבה מילים יפות. עשתה לגזענון. זה העווירה לעשית לגזענון. סית גז דבר שלישי. >> דבר שלישי מה זה לא תחונם? אסור לתת לך מתנה. אסור לתת לו מתנה בחינם. שם לך דברים לערבי אסור לתת בחינם. כל זה ככשהתורה רצתה שאדם יתרחק מהם. לכן כל שאתה אומר הריסוד וזה זה מדובר זה אני לא חשבתי על זה אבל מה שיוצא מפה שזה מדובר בחוץ לארץ אבל בארץ ישראל אסור מותר לך להביא אותו בטור פועל אין בעיה מותר לך שהרבי יעבוד לך בשדה אין בזה שום בעיה אתה יכול לקחת אותו בטור פועל כן אבל בטור לתת לו חלק באדמה בארץ ישראל אסור שאלה להזכיר להם חנויות. אז אותו דבר מחוץ לארץ. בארץ ישראל נראה שזה אסור. אבל אם זה מקום מחוץ לארץ יודעים שזה החנות שלך. אם דרך העולם חנות שלי שאני מזכיר לאחרים, אין בזה בעיה. אותו דבר עובד פעם בשבת, אין בעיה. אותו דבר משרד, אין בעיה. יש לך מובדיה כותב. בכל פען ראיתי את זה פה. אני חושב שזה לך מובדיה. אולי בניו הם כותבים שעכשיו יש לי בית אדם יש לו גר במקום יש לו דירה במקום חילוני עכשיו זה שסוחם מך הוא יחלה שבת בדירה הוא יעשה בעיקר הדין אין בזה בעיה ודאי עדיף שישמרו שבת בבית שלך בעיקר הדין הם זה בעיה אלה שיש להם מכונות שתייה ודברים כאלה מפזרים את זה במקומות ציבוריים שבת זה בעיה אתה צריך לסגור את זה בשבת שלא יבואו אנשים בשבת בטעות וישלמו ויקחו משת אנחנו הגענו להלכה ב חברים בסימן רמג אפילו מרחץ אותנו מזכירם שנה אחרי שנה מפרסם הדבר ד כך שאין דרכו לזכור פנים להזכירם וכן מנהג רוב אנשי אותו מקום להזכירם יתן באריסות מותר לזכירם לגונת רוש דבר שכל העולם יודעים שזה לא שלי המקום הנכס הוא שלי אבל הפועל הוא לא פועל שלי הוא פשוט הזכיר את המקום אז אם אם התפשט הדבר זה כבר התפרסם הדבר שהוא הזכיר את המקום הלכה למעשה מרן כותב שאין בעיה לעשות את זה אבל עכשיו אדם יש לו חנות חנות הזה זה נמצאת ב אדם רוצה עכשיו לזכור חנות איפה בקניון והקניון הזה פתוח בשבת אומר מה אני אחל שבת לא רוצה אז הוא רוצה לשים שם פועל זה אסור הבעיה במקומות האלה בקניונים ואתה לא פותח אותו בשבת אז סוגרים לך את החנות לצערנו היה לי באמת שאלה של בן אדם שהוא עשה את זה שכר שכר חנות בזה היו חייבים אותו לפתח בשבת. עכשיו אדם יש לו חנות אזור של יהודים עכשיו עכשיו בנובי ישראל לצערנו ופנו שם בלילנים חדשים אז פותחים את החנויות בשבת אחד קנה שם חנויות עכשיו בא מישהו אומר אני רוצה להזכיר את זה הוא יפתח בשבת אז אסור לך להזכיר לו את זה למה אתה מכשיל אותו עוד דברם אם אתה יודע שהחילוני הזה עכשיו יעמבד את השדה בשבת ויעשה ספר זה גם אסור כל דבר שאתה יכול להכשיל מה הכוונה יכולים להקשל בזה עוד אנשים זה אסור חברים יקרים הגענו לסימן רמד איזו מלאכה כותרת יכול הגוי לעשות בעד פוסק מה הכוונה פוסק אדם עושה תנאים עם הגוי על המלאכה וקוצץו דמים והגוי עושה לעצמו כמו שאמרתי לכם אתה נותן לו מכונית אמר לו תשמע כמה אתה רוצה זה אמר לך אני רוצה כך וכך תקן אותו עכשיו זה לא משנה לך מתי הוא יעשה מה הכוונה זה לא משנה תעשה היום תעשה אתמול תעשה שלשום זה לא משנה לי אני ביום שני רוצה את זה מוכן את הרכב נגיד צביעה כל הדברים האלה על פי שיעשה את זה בשבת אומר מרן מותר במים אמורים בצינה שאנו מכירים כל שזה המלכה נעשה בשביל ישראל ידועה מפורסמת אסור שרואה את הגוי עושה נוא יודע שקצץ מה הכוונה נתן לו התנה איתו זכום מסוים אומר שפלוני שכר את הגוי לעשות לו מלאכה בשבת לפי כך הפוסק עם הגוי לבנות אותו חצרו כותנו או לקצור שדה תה מלאכה במדינה בתוך התחום אסור אתה אתה אומר לו, תשמע, אני צריך את השדה הזה קצורה. כן מתי דיברת איתו ביום ראשון עכשיו ההוא מתחשק לו לבוא ביום שבת מצידך אין בעיה למה אתה לא דיברת איתו על השבת בא קוצר בשבת אבל כל זה מדובר שזה לא באזור של יהודים באזור של יהודים זה אסור למה זה נקרא יש איסור בשבת שנקראת מראית העין שאנשים אתה גורם לאנשים לחשוד בך אומר ואם הוא יחיד גר שם באזור שתחוץ שלי אורחים אותה המנחה חוץ לתחום וגם אין אחר בתוך תרומה של מקום שסיים את המחה מותר אז קודם כל כל דבר שלא מחובר לקרקע ואתה נותן את זה בקבלנות מותר ולא דווקא אם הוא לא עושה בבית שלך עושה במקום אחר אין בעיה בעשילים אמרתי רבי דראיתי שרחם עובדיה כותב כמדומני ב בשוטח ודעת שגם אם על הרכב כתוב שזה של יהודי בדיעבד זה מותר שאני אומר אסור לעשות בשכונה של יהודים אפילו בחדרי חדרים אף אחד לא רואה זה אסור רבי דוד כתב פה בלי סוף יש עכשיו חברים שלנו בארץ ישראל עכשיו יש פינוי השפה ברוך ברוך שמו ברוך ברוך שום שיש לך פינו השפה חוץ לארץ אין כזה דבר שבשבת לא יעבור המשאית את כל הדברים האלה גם בשבת מפני השפה השאלה כן אומר בחוץ לארץ יש את כמו היום אתה משלם ארנונה משלם ארנונה כן ובאה עירייה יוספת כמובן עירייה של גויים עכשיו מה תגיד הלו אל תחנסו פה עכשיו לברוקלין תחנסו לבורו פארק את תחנסו למקומות כאלה אולי הם האשכנזים באמת יכול להיות שהם מקפידים על זה אולי הם מכבדים אותם לא נכנסים לשבת לפנות להם את ההשפעה יש מקומות שיש חרדים נכנסים אין בזה בעיה אתה רוצה שם בפח אם הוא בא מפנה את ההשפה בשבת אין לך בעיה אומר ככה רבי דוד בחוץ לארץ עושים כן גם בשבת בחור שנים נמגרים שם ואין צריך למחוט באדם אבל אומר רבי דוד יוסף תיזהר לפנות את ההשפעה בערב שבת אל תוציא השפה בשבת מקום השפעה כל כמ שיש שירוב אתה יודע שעוד רגע יבוא לפנות את זה אתה יודע שיבוא מכונית בשבת ויקח את ההשפעה כן זה לכתחילה אל תעשה את זה אל תשים שם השפעה בשבת הכל בערב שבת חוץ לארץ יש כזה דבר ארץ ישראל זה משהו אחר שאנחנו בתוך היהודים כמויות של יהודים אצלרץ יותר יש אה לא כל היהודים עושים שמה זה לא שלהם המדינה עכשיו שמה היו מקילים היו בונים בתי כנסת בשבת מה הכוונה לוקחים קבלים שים לו סכום מסוים הוא עושה הוא לא חייב דווקא לבוא עכשיו בשבת אומר ואם יש כזה דבר שאם לא יבנו את זה לא תיתן לקבלן הזה והוא עובד גם בשבת תבטל בבניית בית הכנסת שיהיה צורך גדול להקדים לבנותו למשמל שנים כמו שהם הביא עוד פע כך עוד פעם הגיע הצדיק הזה היום הביא את השלומי שליח הסביבה שהיה שמה את כל הפנלים צאנו את הכל מה שהוא ביקש עשינו כן ברוך השם הוא לא כבר קיבל את הברוך השם את ההתורה ש אתה יודע ששם עכשיו אם אתה לא תבנה מהר ערב הגויים שמה הנוצרים לא יכולים לראות שבונים עשו צרות אתה חייב למהר שמה בחוץ לארץ למהר בבנייה אין לך ברירה אומר כל שהמנהג אנשי המקום מסור עבודת הקבלנה עבודת הבנייה בקבלנות כן הם לא אומרים לגוי לבנות בשבת וזה המנהג המקום יש צורך להקל ועשו גם הודעה שהכל הגוי עושה על ידי דעת אנחנו ביקש ממנו תאריך יד תשמע תוך ארבע חודשים אנחנו וצים את הבניין בנוי אז הוא יכול לעשות את זה לעבוד יום ולילה כמובן לפי ההיתרים אז שם מותר לעבוד ביום בלילה ואז ש בבוקר תחלה תחיל את יכול להביא כמה וכמה צבות אין בעיה יכול לעשות את זה גם תוך חודש מעיקר הדין אין בעיה הלכה שנייה בסימן רמד לפסולים תקן הכל מקורות אפילו בתור של גוי אסור כי הם צורך מחובר ואם אסור לו שלא ישקעם בעצמם עכשיו היום כל האבנים כל הדברים האלה הגוי עושה את זה זה עבודה שלו הם חוצבים הם אין בעיה מדובר שזה שלך הוא לוקח את העצים שלך הוא חותך הוא לוקח את האבן שלך הוא מסתטט ככה זה סבא שלי לפני 100 שנה קנס שטח ב בא ב בא ב באיזה אזור שוק מחני יהודה מערבים בקושן ראיתי את הכושן הזה היה מזמן הטורקים טורקים כנראה זה היה טורקים זוכרים טורקים >> כן זה היה קושן אבל הוא היה בזמן האנגלים אבל היה לזה את הקושן של הטורקים עכשיו הוא רצה לא היה מים היה מים לפני 100 שנה אז היו בונים בור בונים בור מביאים ערבי הוא מסתטט איך הבורח חמש על חמש חמש עומק רוחב אורך באבנים האלה שהוא סיטט הוא עשה את הבור אצלנו בחוב הגריפס באבנים האלה בנוי את הבניין כלומר זה זה לא מביאים אבנים היו חוצבים אצלך מהבור הזה עומק 5ח מטר חמש חמש וערבי אחד חפר את הכל סבא שלי אומר שהוא היה היה אצל בא לבית אצלנו, יושן בבור, אוכל בבור, הכל בבור, כל השבוע, יום חמישי, שישי לוקח את החמור שלו, הולך לשכונת מלכה שם מה הבית שלו מסתט, בנה להם את כל המון. עכשיו את האבנים האלה זה נקרא שמשלך עושים את זה אסור. אם עכשיו הוא יגיד, טוב, אני אקח את זה, אני אשכן שלך, אני אקח את האבנים, אצי, אני אסדת לך זה אסור. יודעים שזה שלך זה אסור אבל אם זה שלו יש לו מחצבה שלו אין בעיה הוא גם מהבים מביאים אבנים גם לא כולם היו עושים את זה מרן הלכה ג' י בנו לישראל גויים בית בשבת באיסור כן לא עשו איתו כמו שאמרנו מנהג המקום ואת כל הפרטים האלה אומר מרן נכון נחמיר שלא יכנס לגור בבית הזה כן הבית בעיקר בעיקר הדין בעיקר הדין כן המקור הוא זה מסכת מועד קטן רש מביאה לגבי מורזוטר שלא רצו חכמים להכנס לביתו והגויים בנו את זה בשם בעיקר הדין זה היה אתה צריך בכדי שיעשו ואז יהיה מותר לך לחנס לשם שזה כמובן הרבה עכשיו כל זה שזה לא קבתו בקבלן מקבל יומית אבל אם זה קבלן אין בזה בעיה. זה רק משום אם זה קבלן זה יותר כאן. למה? זה עושה את זה עד עצמו. אבל אם כל העיר ככה בונים לידי גוי בשבת זה מנהג המקום. אומר זה ככה מביא רבי דוד יוסף יש להקל אפילו לכתחילה לבנות את זה. למה? כולם יודעים שכל מה שהוא עושה הוא עושה את זה בשביל זה מנהג המקום. מנהג המקום זה קבלנות. אין בזה בעיה. אומר רבי דוד יוסף מביא פה מקורות אליה רבה ועוד מביאה בלמותה עכשיו מה יעשה עם הבית הזה אתה אומר להחמיר מה לא יגור בבית הזה מותר לי למכור את זה מותר למכור את זה הגענו להלכה ד' מחל מלאכת בפרסיה אפילו מטלים כמו ספיני דן ישראל דינה כמו מלכת מחוב פה דברים שכולם יודעים שעכשיו עושים ליהודי בפרסיה כן אז אמרנו אסור אמרנו בית אסור מטלטלים מותר אבל אם כולם יודעים שזה בשביל היהודי אסור הלכה דעלתי עם שכר גוי לשנה או לשתיים שכתוב לו שרוג לו הרי זה כותב והורג בשבת כאילו קצת מו שכתוב לו ספר שלו בגד שהוא עושה בכל שרצה שלא חשב כמו יום יום נעשה מלאכה בית ישראל שעושה מסוכר גוי לזמן כמו שאמרנו קבלן מה זה קבלנות אתה נותן לו את זה והוא אתה צריך עכשיו שיעשה לך כך וכך מטרים של בל כן או אתה צריך פעם היה מה שנקרא סופרים לא היה מכונות דפוס אז היו אנשים כתבנים שהיו כותבים בין בעיקר הדין זה מותר הלכה ו יהודי הקונה את המכס אין זה המקור שלו זה מרדכי בשם רבנו מאיר מרוטנבורג וסוחר לו גוי לקבל מכס בשבת מותר מקבלנות דן שאומר תגווה 100 דינרים תן לך כך וכך ויכול להזכיר המכסכל שבתות גוי והגוי קח הרווח של שבת עצמו ולא אחרי שאין כן שמרו לתורך ישראל עושה מקום סדה לא חששוב ישראל מנה למטבע של המלך מה זה מטבע היה דפס היה פעם היהודים הם יהיו הדפסים זה לא היה דפס כמובן זה היה מיצרים את המטבעות היהודים היה להם בתי עסק של הטבעות ישראל מנהל למטבעה של מלך דינו כדן מכסף אף על פי שמשעים כל בשבת קת המטבח היה כל זרך שלא יושב בישראל אצל הגוי בשבת שעוסק מלכת המטבע בקבלת המנכס אני לא מעריך בכוונה בדברים האלה הואיל והדברים האלה אצלנו הם כבר לא מצויים אז אנחנו ברוך השם בזכות כל החברים זכינו להם ללמוד שלושה סימנים רמב רג ורמד אחר בעזרת השם יתברך בסיעתא דשמיא נראה סימן רמ מה אנחנו נראה שמה זה הנה שותפות תודה רבה לכל החברים נראה או רבי ישראל תה בורך מפי עניון פי מניון >> ברוך השם בן פורת יוסף בן פורת עלעין כבר נראה כבר נסתדר המספר חברו שלנו נועגיעוד מצוות של בין אדם לחברו כן הוא מדבר לשון הרע הוא ככה הוא ככה זה נקרא לשון הרע השם יערחם כאשר חבר מסבר לעבור לעזרך גם אסור לך לדבר את זה זה גם נקרא לשון הרע כבוד תודה רבה הרגשנו בחסרונך שבוע שעבר אני >> תודה רבה היום יום ראשון חטא בשבט תשפו אם נמצאים לפניו הדס ושמן מבוסם צע בשמים ברכותיהם שבות ברך על הדס ופתוך את השמן היו לפניו פרות שברכתן נותן רכתו בפירות ובשמים הקדים לברך על הבשמים קודם הפירות ואם יש לו בורא מיני בשמים ופירות קודם כל יברך על הפירות זה בכ >> מה זה >> זה בכונה אחרי כל >> איך איך >> אחרי אדמה אחרי העץ >> כן יום טירת רבי אברהם מאיר לא ידעתי קוראים לו אברהם בר רפאל רבה של אליזדת היזדי מחבר לקוטי שושנים בספר זכרו מעיר קבור בה בהר המנוחות >> אני קרוי על שמו באמת היום היינו עם עניין שם. מה אתה אומר? יו היום רבי אהרון דוד זה הצדיק הנסתר בדיוק אתמון דיברתי עליו יום פטירת רבי אהרון דוד היה ראש כולל בית חכם ואהרון בחולון הכרת את זה נפטר בתשפ היה בעל רוח הקודש גדול חיבר ספר ועד יעלה אור דוד לב אהרון משנת אהרון זכותם יגן אלינו חבל הייתי היום יכול לעשות שם משהו היום טירת רבי רבי חיים רבא ולקוור רבי יוסף פליג'י רבי יצחק ותהא רבי בנמיני בדל עידו רבי יוסף ניסים בן אדהן רבי יעקב הזריה רבי עקיבא הבטבול רבי יוסף ג'יען בי מחלוף אביך צירה צ'וצ'ו בי דוד מוין >> ביום שבת הרב היה של רבי ניסים >> מי >> רבי ניסים >> או הקדוש קודש קודשים י מלאך היינו בקברו פעם אתה זוכר >> נכון אומרים שהם זה >> זה המקום כן לא זה לא המקום העוסק בתורה ניצול מן העמים כן מהגיהינם ואין דבר משבר כוח אויבים כמו עסק התורה ימנחה השם נדרי בכוח הנה זה בדיוק פרשת השבוע דאורייתא וזה תראה צויב אין לך דבר בעולם ששובר את הכוח של של הגויים כמו התורה שם זקנו או כמה תורה יש בעם ישראל כמה תורה כמה תורה זה זכות התורה תגן בעדינו בעדם במאור במאור העולם מאור העולם עיקר הידבקות ישראל עם הקדוש ברוך הוא שמירת הברית וסיבת התרחקותם הוא גם הברית >> קר האיכות עלו בשמירת האריות מתגברים על יצרם על הם נאמר גיבורי כוח עושה דברו שומר עצמו הרי כשושנה בין החוכמה טוב שם זקן אה אז אנחנו בעצם סיימנו אתה צריך להגיד קדיש עכשיו לא חודש מט אח היקר >> אני אגיד שנה בקדוש >> אני אגיד שנה >> אה שנהג >> רבי חליפה רבי חליפה ואהרון אתה גם אומר ‏y