הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות ראש השנה סימן תקפ"ה - תקפ"ט

Kind: captions Language: iw טוב היום חברים אנחנו בי באלול תשפה הלכות ראש השנה דיני ברכת השופר ובו חמישה סעיפים צריך לתקוע מעומד למה מעומד כתוב בתורה יום תרועה יה לכם ולכם בעומר כתוב חרמש בקמה אמרו רבותינו דרשו אל תקרא בקמה אלא בקומה אבל חוץ ממכם הוא אם תקמיושב יצא לא מעכב הציבור עומדים או לא? אצלנו הציבור יושבים בשעת הברכות. למה? הברכות הם מרוכות. אבל המשנה בורה כותב ועכשיו נהגו הציבור לעמוד כולם בשעת התקיעות. גם משעת התקיעות אנחנו לא נוהגים לזה. ברכות אתם עומדים נכון? חות של תקיעות בש >> בתקיעת בתק יש תקיעות אתה אומר תקיעות מי יושב ככה אתה אומר תקיעות מיושב ישמעה שלמידה >> אצל האשכנזים אין כזה דבר תקיעות מיושב גם במיושבים הם עומדים אומר זה נקרא מיושב אתה יכול לשבת אצל ספרדים לא אתה יושב אבל חוץ ממכם חוץ מכל עם ישראל מישהו חולה בא תוקע לביתו לתקוע לו חייב לעמוד למה בית הכנסת יש לך יושב יש לך מעומד בבית אין לך מעומד הכל 30 קו אז אתה עומד חוץ ממכם חס וחל בן אדם שהוא חולה של אדם מצר אז ישב לא יכול לשכב פר מינן שישכב מה נעשה לא מעכב קר שיהיה בן אדם כך שיחזור בתשובה לכולם >> אמן הלכה ב' הפרעתי במחנה קודם שיתקה יברך לשמוע כל שופר אתה תוקע אתה מברך לשמוע לתקוע מה זה לשמוע מסביר שהכוונה שלמה למה למה תוקעים כדי לשמוע אז אני בעצם אומר את התוצאה זה הכפת לי בתקה עכשיו החלת קו אבל לא שמעת ידי חובה העיקר זה אם שמעת או לא שמעת הוא אדם תוקע אבל הוא >> אם הוא תוקע בשביל עצמו >> והוא שם אתמי אוזניים ויצא ידי חובה לא יצא ידי חובה צריך לשמוע לכן כל המטרה היא שמיע לכן אנחנו אומרים לשמוע כל שופר >> אפילו שהוא מסיק עצמו לבד >> אז אני אומר עוד פעם כל המטרה היא לשמוע או לתקוע לשמוע לא משנה להתקע צריך צריך לשמוע את התקיעות. אם עכשיו שמעת מאוני לולו את התקיעות, מישהו אצלך בבניין תוקע, כיוונת לצאת ידי חובה, יצאת די חובה. למה הוא מכוון להוציא את כולם? >> אה, >> אפילו בלי ברכות? >> בטח לא צריך ברכות לאומות. אף פעם ברכות לא >> מברך שהחיינו ברוחניות בלכות. כן >> ודאי שצריך להשתים >> שותים אז >> בטח אומר אומר הרמב אין חילוק בין אם מברך לעצמו שכבר יצא מברך להוציא את אחרים אפילו אחי מברך תוקע שתי ברכות מה תוקעים ב-30 תקיעות שלוש פעמים תשרת אז אמר לי רבי יוסף תשרת זה תקיעה שברים תרועה תקיעה הכוונה טו טו טו טו טו טו טוטוטו זה הכוונה זה שלוש פעמים אחרי זה שלוש פעמים תשת תקיעה שברים תקיעה אחרי זה טרת שלוש פעמים תקיעה תרועה תקעה אומר הרמ כדאי לתקוע בצד ימין למה אומר המשנה ברורה בצד ימין דכתיב והשטן עומד על ימינה לסות אז אין לו ימין בסדר גד זה לא כל דבר יש כאלה מישהו עלה לתורה ישר מהירים ישר פוגעים יש פחות לעיר אחי השם זקן >> לא אני אומר אדם לא כל דבר יעיר >> לא >> אני אומר אדם עשה ככה ככה אז לא יעכונה בפה או >> אז איך רבי מהסביר >> פה בשפתיים מין מסמל כל ממי פה בשפה זה >> אז איפה מה אתה רש אני שואל לא יודע >> ימין הכב בנה בצד ימין של הפה לכן יהפוך השופר למעלה שנאמר על האלוהים בתרו הלאה חברים הלכה ג אם מתחיל לתקוע ולא יכול להשלים שנים אחר אפילו שלושה ארבעה ודי ברכה שברך הראשון הוא שם מתוקים האחרונים שד הברכה אפילו אם ברך לא יכול לתקוע כלל שני תוקע בלא ברכה ולא אביה ברכה לבתנה אפילו בירך הוא לא יכול לתקום זכר תוקע המקור הוא טור בשם רימה בהתחלה ראינו שעושה את השרת שלוש פעמים תשע טרת אז הוא פה מביא במאר הגולה שהמקור הוא מרבי אבהו היה בקיסרי אחד אהוב על על המלך קיסריה על מחילה על רומי קראו לו רבי אבהו קבור שם >> כן הוא התקין את זה ואנחנו עושים כמו אז הוא בא במסכת ראש השנה דף לד כך הוא מביא הלאה הלכה ד' אחר תוקע ולא שליח ציבור מי כתב את זה מביא זה בשם רב גאון לפני לפני 1000 שנה למה ראינו במסכת ראש השנה דף לב עמוד ב שהשני מתקיע לא אמר תוקע אחד אחר תוקע ולא שליח ציבור למה כדי שלא יתבל אבל אם אין מי שתוקע יש אתה שלח ציבור הוא יודע שהוא לא מתבלבל כבר מבולבל בלי זה אם הוא אם הוא הבטחתו שהוא חוזר על התפילה אין בעיה שתקו >> זה כמו כהן >> אה >> כן >> חזר >> תודה עכשיו אין אין שם תוקע רק הוא הוא מסתפק מהם בולבלנו ש בז מחלוקת יש שעשה צ אחרי התפילה יש משים שם >> שים שם מישהו שים לב >> בעמידה מדבר >> לא בלך אנחנו עדיין ביושב >> לא לא אנחנו ביושביושב >> אנחנו אחרי קריאת התורה >> אז מה מה שיכול לבלבל אם לא בעמידה במידה יכול לבלבל כאילו איפה הוא נמצא אבל בגל של מה מה >> כנראה הוא טרוד כל הטרדה שהוא חזר הוא צריך שים לב אין בעיה ש סומך לידו שיגיד לו את ה את התקיעות אבל בלאח שיש לו בעיה הוא לא יכול אומר פעם משנה ברורה דבר מבהיל תראה מה שאתה אומר ודווקא תפילות תקיעות של סדר התפילה התפילה עצמה בעמידה אבל אבל כיעות שיתוקים מיושב קודם שפללי מוסף אומר אזה בעיה בדיוק מה שאתה אומר משמש לא סומך זה לא בעיה >> ממנה שליח ציבור תוקע מיושב ראוי שאותו התוקע התקע גם כן על סדר הברכות התחיל במצווה אומרים לו גמור אומר הרמא שורה אחרונה ונוהגים להקרות לפני התוקע סדר התקיעות מילה במילה סומך סליחה כדי שלא יתאבן נכון אומר מרן בהלכה ה נותן שכר לתקוע שופר בראש השנה או כדי להתפלל לתרכן שבתות והם טובים אינו רואה שכר סימן ברכה >> אם זה אברך אברך לו בגל >> למה הוא עושה את זה >> נותים לו בבל >> אין לו כסף >> צריך לשם שמיים זהברך אין בעיה שסג גם אם נותן בהבלה נגמר הסיפור אתה אומר זה זה השכה שלך שכל חודש אתה לא אומר לו זה לקריאה או ל או משהו כזה וזה ממיפור >> הוא אמר אפילו להתפלל נשמה תורה כן כן כל דבר אתה אומר לו זה אז יש לו כל החודש אני אומר לסיפור לא >> אבל אסור גם הוא אומר גם לא טוב גם על התפילות >> איך יגיד הכל אתה מדבר משהו אחר >> אז אם בוא התפלל ביום יום לפני זה על תפילה אחת וזהו ואז יגידו לו זה השכר שלך >> יעקב מבין יעקב רוצה להגיד אתה אומר שכר שבת נכון לפחד לא מדברים על שכר שבת >> לא מדובר עכר שבת מדבר >> סכר כש עצם זה ש עושה בכסף אין בזה בר >> כל תפילה כאילו >> הנה הוא אומר הנוטל שכר לתקוע שופר בראש השנה כדי להתפלל תרכיהם שבתות והם טובים אינו רואה לא טוב חסבתים טובים זה שבת לא יום חול לא דבר ים חול >> גם הרב קורא בתורה >> זה עוד פעם אמרתי היום כן בן תורה הוא חייב לעשות את זה שיוכל להמשיך ללמוד זה משהו אחר >> כל אמור גם לקחת כסף כדי שלא יהיה זז בנשים לא זז מה שס >> ודאי אתה צודק יש פה זה >> זה משהו אחר זה בכלל משהו אוכל לגמרי זה שיצרח ושיתאמץ בתפילה ולא יגיד זה >> שלא כל אחד גם ירצה להיות שניחציבור באותו כנסת הגמים יכולים לזלזל בך כאילו >> לא יבוא אחד שלא מתאים בכלל תפלל חז ש >> כל אחד >> צו >> כל אחד יוצה אין זה פירוש בכלל במשנה ברורה יש בהלכות שבת הוא כתב יכול לעשות עשות טובה להבי משנה מורח ג יכול להיות שיש שם הוא כותב שמה הוא רצה ביאור שמה מבי >> אם הרב אדם נגיד הולך >> יעקב היה פה וקלית נכון זה מוקלט מוקלט כן. >> מה השאלה? אם אדם עושה נגיד כמו אירוע >> פתח סימן שו תחילה רבית >> כמו שבתות חתן >> סעיף ה >> מובים אין צרים מהצרים לא אמורים להתנדב זה עבודה עצמה זה שכת חתן שבו >> עשו משהו במוצאי שבת קבלו על זה בשביל שכר שבת זה באמת צריך לזה נקרא שכר שבת פה זה תודה רבה זה פה זה שכר של מצווה >> כן כן. תודה רבה רבי >> הלכה ה פה בהלכות שבת סימן סו אסור להזכיר חזנים להתפלל בשבת ויש מ שמתיר ואם שכרו לשנה או לחודש הוא לא מה מותר כנגד שבת >> מה >> כנגד השבת ביום אחד הוא ביום חול >> מה שאמיר שואל אומר ויש מי שמתיר שלא גזרו על שכר שבת בזה זה רק לגבי שכר שבת אומר המשנה ברורה מכל מקום פ לא רואה סימן ברכה >> אז איך איך איך מה השיטה כאילו לעשות לעשות שזה יהיה >> תגיד לקדוש ברוך הוא אני אין לי פרנסה זה הפרנסה שלו >> כן אבל בכל זאת יש יודע שיש נשמע השם שומע השם רואה בן תורה למה הוא עושה מה רוצה כסף כסף תודה רבה בסמיים >> שם שמיים צריך להשם שמיים >> הוא לא זה גם מכין את זה מה זה זמן סימן תקפו הנה שופר של ראש השנה בו כג סעיפים סופר של סופר של ראש השנה מצוותו יהיה שעשוי מעיל מה זה עיל זה כבש זה הכוונה ואם כפסה שתבורה בסדר גם זכר לאלו למה עושים של עין זכר לעקדת יצחק שהיה בעין יש כאלה אומרים לא אל תביא לי משל נקבה למה כתוב עין לא כתוב איילה ובעין המקור הוא מרבי הבאו מסכת ראש השנה דף טז עמוד א ככה מביא במר הגונן שופר של ראש השלם מצתו יה בשל עיל וכפוף למה כפוף אם זה ישר לא טוב אומר כדי לרמז לאנשים שיהיו בהכנעה שם זקן בדיאבד כל השופרות כשרי גם להבדיל אם זה עז או יעלים אלה שנמצאים באנגדי זה נקרא יען אבל פרה אסור למה פרה היא לא קרן היא לא שופר היא קרן מה זה שופר ומה זה קרן שופר תמיד הוא מורכב משתי חלקים יש את השופר שאתם רואים בפנים יש עצם אבא שלי היה עושה שופרות היה קונה את זה היינוגים היה מביא שופרות היה קונה את זה גולמי אחרי שחתו והיה מרתיח חבית של מים חמים ושם את זה בפנים. אחרי זה זורק את זה על הרצפה והעצם הזה הוא משתחרר. ואיפה שהפיע הוא היה קודח, חותך קודח היה לו מכונות שיוב של הנעליים. הוא היה מייצר הוא היהג היה סנדר, הוא היה עושה סוליות עכשיו הוא צריך לשייף אותם. זה היה לנו מכונת שיוף כזה גדול כזה שעש מכירים את זה סנדלרים היה לו מכונת שיוף משאיף את זה זה היה משאיף גם את השופרות היה אוהב לעשות ושם הרבה שופרות הרבה התנדב מהם היו גם באים לקנות אבל הרבה הוא שם איזה ארגז אחד במקובלים מסליחות כל הילדים מזה למדתי והים תוקעים בשופר מתלמדים היו היו הרבה תוקעים יודעים לתקוע בזכותו ילדים כל אחד מנסה טו טו טו טו אז היה לא היה כמו היום היה עניות נוראה לא היה דברים כאלה היה לרג' היה נותן מי שרוצה תמיד אהב שופרות הוא היה הולך בח עובר מחנות של שופרות תמיד הוא נכנס קונה שופרות כל השופרות שפה הגדולים הגיע על יד הבית של אבא שלי חנות של שופרות תמיד נכנס כל איזה שופר היה לו מין אובי כזה כמו יש אחד אוהב שעונים כן אוהב שופרות תמיד היה בעל המקובלים שופר היה לו במשרד ככה שופר >> כמו בתמונה שלך למדת עם הרוח >> זה שלו >> אה כן >> הכל שלו גם שאני תוקע בו שאצלי בתיבה זה הוא נתן לי מה שלו אמר זה תיקחת גם יש כאלה גדולים ראית לתיבה אחד גדול מישהו הביא לו במרוקו היה רואה שופרות מיוחדים היה אוהב את זה ה אנשים רואים שיש להם שופרות ואבא מסתכל רושים לשמח אותו זה שמח אותו תביא לשופר הוא היה שמח אומר בוא תראה היית די בנו בוא תראה איזה שופר קיבלתי בוא זהו היה סוחר שזה ושל אתרוגים מה זה היה בנשמתה היה אוהב הרבה את היה קונה גלי הוא נתן רבני הוא נתן שופר היה קונה הרבה גם חצוצרה הביאו אז הוא אומר הכל כשר המצווה בכפופים יותר פשוטים של פרה פסול למה זה לא שופר זה קרן כולו עצם אין לו חלול ושמה צריך את הכל לקדוח שהם עצם אחד אומר וכן קרני רוב החיות הם ככה ואין להם בפנים זכרות פסולים שופעם בהמת מאה פסול אומר הצביא גם אותו דבר ראים למה שופר הוא מלשון שפרפרת אז אין לו יש לו רק קרן פרה לא נכון לכה ב' סימן תקפו תודה רבה הגוזל שופר ותקב יצא אפילו את ישוע בעלים ממנו הגוזלת שופר ותקבו יצא למה מה אתה לא גוזל את השופר מחילה אתה גזלת את השופר אבל את התקיעה היא יוצאת אין גזל בתקיעה >> זה מה שהמשנה בורה כותב ואינו דומה לדולב גזול שמצוות השופר אין לה בשמיעה ואין בשמיעה כל דין גזל שהרי בשמיעתו לא נוגע בשופר כלל פי כך אף פישהו גזל את השופר כ שבעיקר המצווה שיש שמע אין בה גזן צד חובה כתחילה ודאי שאסור אבל לברך על זה זה ברור שזה אסור דמוחים זה מותר ליטות שופר של חברו בל דעתו תניחה תלוי איזה שופר תוקעים יש להם שופרות מחים לא הולכים לחנות קונים את זה שופר זה שהוא תוקע טוב זה מזל גדול כמו מכונית טובה בשופרות אני הוא נתן לי את השופר הזה שיש לי מידו אמר לי תתקע תתקע ראיתי זה זה טוב אמרתי לו נתת לי אחד נתן לי איזה שלוש כאלה אמרת נתת לי הרב בנ אומר מה אתה מדבר אמר לך תיקח תיקח מה אתה עכשיו מתחיל להיות פה חסיד לא רוצה לקחת תיקח הוא יודע מה אומר לך אומר לך תיקח תיקח זה שלמעלה זה תיקח תיקח אומר מרן בהלכה ג תקה בשופר של עבודה זרה של ישראל לא יצא שינה בטלה עולמית וכתי מכתת שיעורי אלא שיעור של של עבודה זרה של גוי או במשמשי עבודת כוכבים של גויים לא התקבת הקב יצא הוא שלא התכוון לזכות בו התכוון לזכות בו לא יצא וה עבדה כוכבים של ישראל ולמה לא תוקעים ממנה משום דמאיס אתה אומר בכל אין בעיה זה מאוס אומר הלכה ד' שופר שתקרוב את העבודה זרה אפילו היה עובד כוכבים שתקע בנעצם משום דינה לעומר מה זה תקרובת הכוונה הביא את כל הבהמה קורבן ברמין אז השופר שלה זה אין את זה תקנה הלכה ה המודר הנאה משופר אמר אני מודרנה לא רוצה לשמע זה אדם אחר תוקע בו וזה יצא ידי חובתו אתה בסדר את אתה אסור לך להנות משופר מהכול של השופר אתה יכול אמר כולם תקיעה עליי תקיעה אסור אפילו לתקוע בו תקיעה של מצווה הלאה לכה ו' היה קולות של השופר עודק מאוד כשר שכל הקולות כשרים לשופר כתוב בברייתא שופר שיש בו חור עם ניקב אם לא סתם אף על פי שנשתנה קולו קשה ואם סתמו שלא במינו ואינו מעכב את התקיעה שחזר כלול כמו שהיה פסול אם סתמת את השופר בחומר לא של מינו פסול אפילו נשתאר בו רובו סתמו במינו אם נשת רובו שלם ולא יקבוע הנקבים חזר כלו כמו שהיה כשר מחסר אחד משלוש אלה פסוק שאת הדחק שתכשיר סתמו במינו ושת רובו אפילו חזר כל שהיה כן כן ישכשיר בסתמו שלא במינו הלכה ח שופר שנסתק לאורכו פסול יש אומרים אפילו בכל שהוא פסול אלא אם כן ידקו הרבה ובחוט ממשיכה ויש אומרים דווקא ברובו אם דבקו אם דבקו כשר אפילו דבקו בדבק ויש מי שאומר שאינו כשר אלא בעצמו עצמו חימם את השופר ואז הדביק אותו. אבל אם נסדה כל השופר אפילו מצד אחד פסול, אפילו חימם אותו באש וחיבר אותו פסול. זה לאורכו. אבל אם נסדק לרוחבו מעותו כשר רובו פסול. אלא אם כן נשאר מצד מצד פיו שיעור תקע ארבעה גודלים. אמרנו כל גודל רוכבו שתי סנטים. רבי חיים נ חזון איש 2 וחצי סנטימים 10 סנטימטר שהאר בו כך כשר אפילו אפילו מעכב את התקיעה הלכה היה דיבק שפרי שופרות זה עם זה ועשה מהם שופר פס יש איזה אחד אמן היה מבולבל על השכל קח חתחות של שופר ועשה שופר להראות שהוא אמן מיוחד זה לא אמן בא' זה אמן בה' פילו אם יש בסבר שכנג נגד פיב שיעור שופר פסול זה יפה שיהיה בויטרינה זה יפה לתת לחוטים שם בתמה אבל תמלקד אותו כמו הביפרים יא מוסיף עליו כושו בין במינו שלא במינו פסול אפילו שיעור מה הכוונה העריך אותו למה שופר אמר רחמנה ולא יותר משופר הלכה יבך את השופר ואת כמה הכוונה אם אתה מכניס אותו למים חמים זה נהיה כמו מסטיק ואתה יכול להפוך אותו איך עושים את הצורות של השופר חמימים את זה ומים חמים ואז נערך כל הצורות שאתם רואים של השופרות זה לא טבעי זה מייצרים את זה יש בתי מלאכה שמייצרים את זה כל הכפות האלה וכל הזה שופר הוא לא בא ככה יפה אנחנו היינו רואים איך עושים שופרות כן פשוט שמים את זה במים חמים זה נהיה הרך ואז זה מעצבים אותו יפה היום ראיתי עכשיו אצלנו בישיבה אחד פתח למטה חנות של שופרות לא ראיתי כזה דבר בעולם משהו כנראה מצאו איזה מפעל חזק השתחלו מאוד היום היקר שהוא ידקע יפה בין הפחוק כדי שהופכים את החלוק הפך בגד או את הרחב עשה צר ואת הצר עשה רחב הלכה יג היה ארוך בקיצרו שאר בשיעור תקיעה כשר יד גרדו מבפנים בחוץ עד שעשה עוד דק מאוד כשר לא הוציא את זכותו אלא ניקב בו כשר כלומר אמרנו שהשופר מורכב משתי חלקים עצם וה והו והשופר עצמו שופר זה גם סוגי עצם ואני מוציא את הזכות ועשה ממנו שופר כגון שניקב בו פסוק הלכה טז אם עכשיו אביא היא ציפה את הזהב את השופר בזהב מקום הנחת הפה פסול שלא מקום הנחת הפה כאשר ציפה הוא זהב מבפנים פסול למה זה לא כופר זה כו שזה מבחוץ אם שתאר כולו כמו שהיה פסול אם נשתנה כולו סליחה ואם לב כשר מפרשים מקום הנחת הפה עובי ויש אומרים דעוביו מקום הקצר הלכה יז הם ציירים בשופרות צורות במיני צבעונים לנאותו לא יפה הם עושים מה היכולת שישתנה קולו אם נתן זהב על עובי השופר בצד הרחב פסול חיק את השופר ונפח בו ותקע בו פסול אדם לא תפס את השופר בפה אלא יש לו כזה ראות חזקות נתן כזו נשיפה חזקה שאפילו שהשופר רחוק מפיו דקה ניתן שופר לתוך שופר אם הפנימי עודף על החיצו עם שני זדה ונתן פנימי בפי ותקשר ו שלא ישתנה קולו ואם הפסוק נכה כא עמוד סא שופר של ראש השנה חלילים מעליו יום טוב אפילו בדבר שיש שום משות כצד היה שופר באילן מעבר הנהר ואין שופר אליו הוא אינו עולה באילן לא שת פני המים להביאו על ידי גוי מותר שהוא שכה כב אם גוי הביא לו שופר מחוץ לתחום בראש השנה תוקעים בו והדני מסע גוי שופר ביום טוב מותר לתקוע בו אומר אפילו עשה את זה בשביל היהודי אבל מדובר בשופר של הגוי הוא עשה או שהוא לקח ממשלה ליהודי ויצר למה זה שלו? מה תגיד? תגיד לו שיעשה שופר אף אחד לא ילך יגיד לו נעשה ראש השנה מי ילך לעשות דבר כזה לכה כג יכול ליתן בתוכו מים אוי יצחצכו אלכוהול אתה שם אלכוהול זה מנכה אותו על מי רגליים סוף יכול אסור פני הכבוד מה הכוונה שלא יהיו מצוות בזויות עליו סימן תקפז התוקע בתוך הבור או בתוך המערה אותם עומדים בתוך הבור והמערה יצאו עמדים בחוץ עם כל שופר שמעו יצאו עם כל הברה שמעו לא יצאו זה משנה מסרת ראש השנה דווקז עמוד ב אז מי תוקע בתוך מערה מדובר בזמן המשנה היה של טופו הרומאי ומסרו על עם ישראל קיים מצוות אז היו נכנסים לתוך המערה והתוקים זה לא רק היה באינקוויזיציה וברוסיה זה כבר היה גם לפני 2000 שנה בחורבן אסרו להם כ אסרו להם תנו לחתופים שמה איזה >> אולי יתנו לחתופים >> חתופים לא צריכים שופרות >> מוגנים אה >> השם יעזור שיחזיר אותי בתשובה ויוציא אותי >> אמן אחת שהיה לה 10 ילדים קיבלה מחלה ואבא שלה שלח לאבא שלי כסף שעשה לה תיקון שהיא תתרפא הוא לא רצה עשה לה רק פדיון נפש. לחצתי אותו מאוד שיעשה בשביל. אחרי זה נפטרה. שלי חיכה איזה חודש לכיתי ברחוב. יש כאלה שהם לא רואים בשמיים אז הם נותנים עצור שומרים למה ככה? למה ככה? מי שרואה הוא לא מדבר. הוא סיפר שהיה איזה רב אחד שנפטר. הוא מבטיח שהוא יביא את המשיח. אז הוא בא בחנות אמר מי שבשמיים רואה שהכל חסד בארץ רואים את הדין הסתכלות בשמיים היא אחרת לפעמים אדם אנחנו לא יודעים למה הקדוש ברוך הוא זה דברים כל נשמה לפני שהיא בא לעולם מראים לה את כל העתיד שלה אם הוא יהיה שבוי אם הוא יהיה פצוע יהיה במלחמה מי זאת אשתו מי זה ילדיו מי זה שכונתו מי זה חבר אם הוא אומר כן הוא יורד הוא לא רוצה הוא לא ירד לא עלינו אחד בלי רגליים אחד בלי יד בלי רגל אחד עיוור אחד חרש אומ שלא ם מצרות כן שיהיה לכולם ילדים בריאים ושלמים והכל יהיה בסדר >> אבל לדעת כל דבר העולם הזה זה עולם התיקון יש אחד בא לי 30 שנה ברמינה שלו 20 שנה לא יודעים מה הסיבה שזה סובל וזה וזה וזה שאני שמעתי פעם שאלה שנרגו בעזה זה אנשים שהיו מוציאה דיבה על ארץ ישראל שבאו לעלות מ במדבר אנשים שציאו דיבר על הארץ לכן הם נהרגים על הארץ ים לכפר על זה שהם דיברו דברים רעים על השם יעזור שם שיהיה טוב >> לתת את הדין מעל כולם שיהיה חסד. חסד. למה אם אדם יש לו מעשים טובים אז מסדרים הרבה דברים? אז התוקע בתוך הבור בתוך המערה אותם בתוך אותם העומדים בתוך הבור יצאו להם. שומעים באמת כל שופר עומדים בחוץ. עם כל שופר ש יצאו. זה לא דווקא מער. עכשיו אדם נמצא בקומות תת קרקעיות כן נמצא בתוך אה איך קוראים לזה? מקלט. לא ועם כל עברה שמול לא יצאו לכן ה תוקע לתוך הבית גדולה כל שופר שם מה יצא עם כל עברה לא יצא שהבריטים היו פה שולטים היה אסור לתקוע בכותל אסור היה לתקוע בקוטל הערבים היו כועסים אז הבריטים כיבדו אותם אז כל שהם מתפללים בראש השנה בכותן היה אסור להם לתקוע היו גיבורים שהם היו מחביעים את זה תוקים ואז באה המשטרה הבריטית והבל בלאגן גדול והערבים בלאגן גדול לאחרה בתים התחיל לתקוע בבור ועלה תוך כדי יצא שכל מי ששמע בין בפנים בין בחוץ הוא עצמו יצא שומע מקצה תקיה שלא בחיוב קצתה בחיוב שאמר לתוקיה במתעסק כוניציאני דרך חובתי ותקע משך בשיעור תקיעה לא יצא למה הוא צריך לכוון ויש אומרים שיצא אם יש שיעור תקעה בחייו סימן תקפ"ח עמוד סב לסב עמוד ב זמן תקיעת שופר בו חמישה סעיפים זמן תקיעת שופר ביום ולא בלילה למה כתוב בתורה יום תרועה תהיה לכם לא לילה יום תרועה מצוותה משעת שת הנצח חמה ואין לך ואם תקש לעמוד השחר יצא למה זה מתחיל היום זה לא לכתחילה אבל יצא אם שמע מקצתה קודם שעלה עמוד השחר מקצתה אחר של עמוד השחר לא יצא על הלכה ב שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא אפילו תשעה בני אדם תקיעה מזה תורה מזה תקיה מזה ויש אומרים דווקא שלא הפסיק ביניהם מכל שופר אחר שאינו ראוי ג שמע תשע תקיעות מתשעה בני אדם תקעו כולם אחד לא יצא טריקלה לא משתעמי למה שאין כאן פשוטה לפניה פשוטה לאחריה ואם אם שתיים תקעו יצא אפילו אחד תקע בחד צוצרה מותר לתקוע בחצרה תקע סו ייב דעת יאללה שופר היה זה צריך פשוטה לפניה וזה צריך פשוטה לאחריה תקיעה חמצרים תשרת תקיעה שמרים תורה תקיעה זה צריך את התקיעה הראשונה זה צריך את האחר תקיעה צי שתי הלכה ה חברים יום טוב של ראש השנה שכל להיות בשבת אין תוקעים בשופר למה שמה טלטלנו אז שיטלטל בשביל יהודי אחד שיקשר בשבת ביטלו לכולם הבנת מה זה? סימן תקפ". קפט. מי מראים תקיעת שופר? כל שאינו מוכיה בדבר. אוהו, אינו מוציא את האחרים ידי חובתן. מי זה? חרש שותה וקטן ב חרש שותה וקטם טורים חרש אפילו מדבר ואינו שומע מדבר ואינו שומע שמח >> אינו מוציא כיוון שאינו שומע אינו בר חיוב שומע ואינו מדבר אפילו לכתחילה יכול אחר לברך והוא תוקע שוחר ששומע על ידי כלי. מה זה כלי? היום זה הכונת שמיעה. אישה פטורה. למה? מצוות עשה שהזמן גרמה יכולה לבוא לתקיעת שופר אין בעיה. מצווה אנדרוגינוס מוציא את מינו. טומטום את מי אינו מוציא. מה זה אנדרוגינוס? ספק זכר, ספק נקבה. מי שחצה אוהב חצו בןחורים לא מוציא אפילו את עצמו צריך שיתקל בנחורים אף על פי שנשים פטורות יכולות לתקוע וכן אחר שכבר יצא יכול לתקוע להיות צין שעה אומרת תתקע אני תתקע אבל אין ברחות לא יברכו להם הלכה שביעית המודר הנחברו מותר לתקוע לו תקה של מצד דווקא שהוא תוקע מאליו חטא המתעסק בתקעת שופר להתלמד לא יצא ידי חובה וכן השומע ממנו כן התוקע לשורר לא יצא מתכוון שומע לצאת לא מתכוון התוקע להוציא או או לא יצא למה שמיים מה זה ראשי תיבות שמיים שומע משמיעתם מכמנה מי שתקע מתכוון להוציא את כל השומע די תקיעתו שמה שומע מתכוון צחוב אף על פי שלא תוקע מתכוון לא יצא לפי כך מי שהולך בדרך או יושב בתוך ביתוב שמע תקיות משליח ציבור אחד שומע השכנים שלו זה בית הכנסת שומע את קת שופר והוא בבית יצא ידי חובה שח ציבור מתכוון להוציא את כולם ידי חובה הגענו לסימן הכי קשה תקצ יום ראשון בסיעתא דשמיא >> מקווה שמחר יהיה מנחה לא יהיה פה צריך להגיד להם >> הם יעלו אל תדאג יש עוד כמה דקות אמרתי לו להכין חל חות רכילות המזיר את חברו פני שותפות שותפות שתסב לו נזקע כי חברו עומד להיכנס לשותפות או להשתדו או לקחתו כעובד ונראה לו שיש לו מזה נזק מותר להזירו בהתאם לחמש תנאים קודם כל עלב להיות בטוח כי אכן כן הדבר ב' עליו לדייק שם זקן ג עליו להתקיים ואין רק לתועלת לא שיש לו איזה כעס עליו אז הוא רוצה עכשיו לנקום בו ד' אם הוא יכול אפשרותו לחברו בדרך אחרת יעשה את זה היי הוא רשי לספר את הידוע לו על האיש בתנאי שדבריו לא יגרמו לו רעה של ממש הורה נוספת יותר מהמותר על הפיידן תורה השם הציל אותנו מלשון הרעמן >> היום יום רביעי י באלול בכל ימי חודש שלי צריך כל אחד לפשפש במעשיו הי יעקב צריך לחזור בתשובה אני אני והרבה בתורה מעשים טובים שוב בתשובה אין מעשים רעים אין מידות לא טובות נוהגים שהיה כותב מכתב כותב לו שנה טובה חסידים ואנשי מעשה היו בודקים את התפילין את הזוזות אבל מעיקר הדין אם התפילין נכתבו בדיס סופר ומוכן צריך לבות כך היום טירת רבי יצחק אל בעלי ויעקב מוצר רבי יוסף יהושע קריו בברוך ירושלמי ביצחק אדיד הלוי א רבי רחמים שושני רבי מרדכי זהעפרים זכותם מיל שמעת את הסיפור על המיטה של בגיל שלוש מה הרב סיפר עם מחלוקתח עוד הזהיר אותו >> והזהיר אותו מה אור >> עוד אמר לו שהוא ישמע בקולו איך הוא לא נראה >> מה זה להיות רב עיר איזה כבוד זה כמה כסף ההולך בדרך כלל התורה זוכה לצלוקים וכל הבריאים יראים ממנו השם זקן אישע גריה ביער כל מי שמשתדל בתורה בעבודת הקדוש ברוך הוא עכשיו קדיש רבי רק יש מניין >> אבל הוא יצר הוא לא שומע שכל מי ששתדל בתורה בעבודת הקדוש ברוך הוא פחדו ויראתו על הכל הקדוש ברוך הוא ברא את הבריות שיפחדו מאדה כל הבעלי חיים למה הם לא מפחדים למה אנחנו גם לא מפחדים אה הנה הוא יצא צד שמר אדם כן מצור ברכו איך יכול להתגבר על יצרו אומר אני השם אלוקיכם כוח האלוקי נוצרך כוח הטבעי הגשמי. מצד זה יש כוח לאדם לנצח חפץ לפי הרצון. פייר חנניה בן הקשום. תודה רבה ארצה הגדול כנס רבנ