הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות קריאת התורה סימן קל"ט - קמ"א

Kind: captions Language: iw כן פורת יוסף עם כל עם ישראל אנחנו נמצאים בתאריך גמוז תשום הלולה של אה היום כמו שהוא אומר אומר יפה מאוד היום זה ההילולה של אותו ענק במלובביץ' דיברנו עליו בבוקר צריך ללמוד ממנו איך הוא המיד בכוח כוחות שהקדוש ברוך הוא נתן לו והגיע לאן שהגיע באותו יום שהוא נפטר היה יהודי שאמר לי שהוא ראה רוח הקודש אצל מורבי מאוד קב לו אחד התלמידים במקובלים היום הוא מורה הוראה מאוד גדול שמה הרב דן גבאי שהרבי חולה הוא שמע שאנשים עושים תפילות ממי הוא סן נסן לכברו של מורנו ורבנו הרב שרבי 31 שנים הבנתי שהוא נפטר 10 שנים בערך אחרי פטירת הרב שהוא חזר הוא היה ברחוב הגריפס לקראת הישיבה אז אבא שלי פוגש את דן הזה רב דן אמר לו דן תדע לך יום שנפטר בו צדיק כוחות שלו באווירה כל המידות שלו כל אחד יכול לקבל את הכוח שלו כלומר אבא שלי ראה שהוא הלך להתפלל הוא ידע שכבר נגזרה גזרה והוא יפתר אז אמר אמר לו ברמז תדע לך שהיום יהיה הרבה כוח באוויר צל זה אתה הלכת התפללת ואת יודע שכבר שנגזירה הגזרה סיפור ככה שמעתי בשם אחי שאבא שלי קיבל את הישיבה לפני 40 שנה להיות הרב אז אחי שמואל הגיע הרבי מלובביץ'נו כנראה 200 דולר אמר לו, "תגיד לעם שלך שישמור את זה יהיה לו הרבה שפע ועם זה יחזיק את המקובלים." ככה הוא מספר שהיא חיקה בטוב והוא אמר גם עוד דבר. מספרים שפעם הגיע יהודי לעשות תיקון אז אמרו לו איך אתה יודע על התיקון? אז הוא מספר והוא אמר הוא מספר והוא אמר מספר והוא אמר שהרבי מלובביץ' שלח אותו אמר לו יש סנלר בירושלים לך אליו שעשה לך תיקון אמר הרבי דיבר עם הרבי אז אמר דע לך בירושלים יש איזה סנדר בר לך צדיק לך אליו מברך אותך יעשה לך את זה צדיקים יודעים הוא היה אחד מן מדבר צדיקים נסתרים הרבי היו עוד צדיקים מחלוקת בין הגדולים האם להביא את המשיח בתש אבל יכול להיות הרבה שפיכת דמים או לחכות שחו גם מלמדו מה הרב לבוביץ' שהם פחדו החליטו לדחוץ את זה השנים האלה לא כמו שהרבי חשב לכן כנראה היה ביניהם מחלוקת גדולה בין הרבי מנוובביץ' הרב שך זה לא המחלוקת שכולם אומרים משיח לא משיח כן משיח מחלוקת הייתה במהותה עם לעשות הגאולה באותו רגע לא לעשות הגאולה בעצם הצדיקים הם קובעים את זה. אמר לי יהודי גדול שלפעמים אנשים הולכים אצלו ורואים ישועות יודע שהוא רואה בשניות ככה הוא אמר לי שאין כבר מה לעשות זהו הגאולה נחתמה והגאולה בדרך שלאף אחד שלא יסתפק אם רואים שהמלחמה פסקה באיראן תמשיך אנחנו הגענו ברשות ידידנו רבי יוסף בסימן קלט. שבוע שעבר בן פורת יוסף ראינו כמה עולים, איך הם עולים, מה הם קוראים. כן. פורת יוסף. צריך שיהיה לכל הפחות שלוש שלוש פסוקים. ראינו עכשיו זה היה בקל ז גם אותו דבר היינו ב בקלח שלא יתחיל פחות משלוש פסוקים לא יסיים פחות משלוש פסוקים הגענו עכשיו לאחד הסימנים החשובים ביותר הלכות קריאת התורה הלכות קריאת התורה הוא לא מדבר דווקא על שבת ברשותכם הוא מדבר על שני וחמישי כל קריאת התורה סימן הזה בוא 11 סעיפים 11 סעיפים האלה הרים רלוונטיים לכל השנה גם הסימן שבא אחריו גם סימן קמ גם סימן קמא הם סימנים שהם בעצם כל פעם שעולים לתורה הם א חשובים מאוד נראה את הסימנים הבאים זה הלכות קריאת התורה חשוב מאוד אומר מרן בסימן קלט במקום שנהגו שהולי עצמו קורא בכל רב אם לא סידר הפרשה פעמיים שלוש בינו לבין עצמו לא יעלה היום יש בעל קורא אדם בא לתורה קריאת התורה יש בעל קורא בעל קורא קורא אפילו הקורה מתאמן על השלושה פשוט על הבזרה בטוח שכן כן לא יש בעל קורא בעל קורא הוא כבר מאומן אתה לא צריך לדאוק פעם זה לא היה ככה מי שהיה עולה הוא קורא כזה דבר שבעל קורא יקר לכן אומר מרן במקום שנהגו שהעולה עצמו קורא בכל רם רואים ש אתה עולה כמו התימנים תימנים שהם עולים לתורה הם קוראים בתורה נכון כמו שאתם עולים לתורה אתם קוראים והם מדקדקים טוב למה המורי חינך אותם טוב ונתן להם קצת א קופקות עם המקל נתן להם מכות אז זה נכנס להתם בעצמות מה שנקרא אם לא סידר תחילה הפרשה פעמיים שלוש ביני בין עצמו לא יעב צריך שיחסור על זה כמה פעמים כדי שיכנס למה כתוב בת בא ביוב פרק כח פסוק כז אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ויאמר לאדם כלומר ראה ספרה מחילה ספרה הכינה חקרה שלושה פעמים לומר אתה צריך לחזור על זה שלוש פעמים שאומרים ארבע כנראה שהם גם התראה הם גם יקחו איתם מקור הדין כן כן במדרש רבה וגם תלחומה שצריך לחזור ארבע פעמים. כך כתב גם בזוהר הקדוש דף ה עמוד א'. כך כתב מהראשונים חות חיים ארי הבואב. אבל יש מהדורה של תנחומה כותב שתיים שלוש פעמים. יש אומרים פעמיים מספיק. טוב אז זה מה שכותב מרן שלא אם לא סידר הפעם הפרשה פעמיים שלוש כלומר מרן הלך להקל אומר ויש אדם יוסף אומר שהוא יחזור 10 פעמים הוא לא זוכר עד שהוא יזכור אמר אין מספר מדובר ב אדם נורמטיבי בעל זיכרון שפעמיים שלוש הוא רגיל בזה בדרך כלל שקוראים אז הם רגילים בזה כלומר ואדם כזה שהוא קורא בתורה אפילו שקראו לו בשמו בוא תעלה לתורה לא יקרא אבל אם אין מי שיקרא אם הוא לא יענה והוא לא קורא כל כך טוב רשי לעמוד לעלות אבל מישהו יעזור לו בקריא כל זה היה בזמנם שהיה קורא בתורה הוא קורא זמננו לא מצווה לתורהמצווה מן המובחר שיכין גם העולה את הפרשה גם כשיש שליח ציבור מצווה להכין את זה אתה רוצה לאכול לפחות לעלות במשהו לכן ראוי לכל אדם שיקרא שניים קרא ואחד תמידים קודם התורה בשבת שחרית כדי שיקראו להתורה דע לקרוא אמא שלי אח ציבור גם לדעת לקרוא אמא של אח ציבור צריך לקרוא יש פסוקים שהם לא כמו שאתה קורא אותם נכתבים לכן צריך ש אדם ידע גם איך קוראים אתה רק רואה איתו בלחץ צריך לא לקרוא בטעות הלכה ב חברים סימן קל אם לא אמרתי רק הסתכלתי ולא קראתי גם יצאתי יצאתי אם אני רק שומע לא קורה יצאתי נכון הרב קראת התורה ככה זה נראה אבל אני בכל אופן בדיעבד גמור אבל אני תכף נראה את זה זה כתוב אדם צריך לקרוא איתו תכף אני אראה את זה כתוב אני אגיד לך כן אומר אם אדם לא יודע לקרוא רוצה לעלות צריך למחוט בידו אומר מרן בסעיף ב' שלא יעלה ואם צריכים לזה שאינו יודע לקרוא לפי שהוא כהן הוא לוי ואין שם אחר זולתו סימן קלט סעיף ב אם שיקרא לו שליח ציבור מילה במילה ידע לאומרה לקרותם מן הכתב יכול לעם לו ואל יעלה אנחנו באיזה סימן קלט בסימן קמא סעיף ה אומר העולה לתורה צריך לקרוא בלחש עם משליח ציבור. ואם אינו קורא בלחש הרי הוא מברך ברכות בתנה. ‏Vai [מוזיקה] עד כדי כך אם יודע צורת האותיות של לשון הקודש אם אינו יודע צורת האותיות אבל יודע לחזור מילה במילה אחר שיחצ ציבור הקורא בתורה מלא שיקרא מתוך הספר יודע לדקלים לדעת מרן אינו רשאי לעלות התורה עד כדי כך אמנם אם יש מקומות שנהגו להקל להעלות לתורה אדם שלא מכיר את השפה עברית שהם לסמוך על מנהגה ויש מקומות שנהגו להקן להעלות עם הארץ לתורה אפילו לא יודע לחזור בלקוח שלך ציבור כל מקום נכון לחמיר שהוסיפו עוד עולוני אז להלכה למעשה הוא אומר שבסימן קמא הנה אני פותח סעיף ايם רואים סעיף א כן קנ א' כן כתוב לכם סעיף ה מצאת רבי יעקבו יקרא אין הציבור השם לנות אמן על שתכלה ברכה מפ מפי הקורא ואין הקורא שם לקור בתורה שכל אמן לפני הציבור הוא אומר את הדבר הזה של האדם שלא קורא עם שליח ציבור קא סעיף הבר ברר שהעולה לתורה צריך לקרוא בלחש משיח ציבור קופסיפה שמע מפה שהוא צריך לקרוא אבל איפה ראינו שאם הוא לא קורא אז אנחנו לא רואים כזה הלכה פהג ג לא מוצא דבר כזה חושב שיש רק סעיף א אולי בקג סעיף ה יותר ממני קנ קמג סעיף מג סעיף בוא נראה בית הכנסת שאין בהם מי שיודע לקרות אלא אחד יברך ויקרא קצת פסוקים ויברך לאחריהם וחוזר יברך וכתחילה וקורא קצת פסוקים ברך לאחריהם כן יעשה כמה וכמה פעמים מספר העולים של אותו יום בות שרצ פה אומר מקום שלא יודעים לקרוא לכאורה אתה צודק מה זה משנה אם יודעים או לא יודעים אם הוא לא קורא עם החזן זה קרה שהוא לא קורא שר כותב כן כן ככה הוא כותב צריך לומר שאינם יודעים לקרות אחרי החצם מילה מתוך הכתב כדים לקרוא ואם הם יודעים והם לא קוראים אז לא יצא אז יוצא שאתה שומע חכם יוצא שזה אולי בדיעבד גמור אולי אומר רבי אומר רבי דוד תראה מקומות שנהגו להקל אנחנו בסימן קלט סעיף ב לעלות לתורה מי שאינו יודע צורת האותיות רשאים לסמוך אפילו כתחילה ויש כאלה שנהגו להקן אפילו לא יודע לחזור ולקרוא אחר שלך ציבור מכל מקום נכון שיוסיפו על המיניין העולים שיהיו יודעים לקרוא מילה במילה אחר שלחצ ‏B ורה שהוא בדיעבד כן מקל רבי דוד במקומות שנהגו להקל התורה אפילו לא חוזר יכול להחמיר זה נכון מה ודאי זה לא לכתחילה זה מדובר על הם יצאו י חובת הקריאה לא עצמו לבטלה לא לבטלה ודאי ברך אם מצטרפים למניין או לא זה ההלה של פה האם אם מצטרפים למניין אם זה מצטרף לקריאה של האלוים כ אומר שלא מצטרף עדיף שלא מדיבד כן הוא לא רוצה להגיד שזה מה שהם פה הם זה מועיל בגלל שיש מישהו אחר אחרי זה משלים את הקריאה אבל אם אין זה לא הוא אומר רק נכון להחמיר כלומר אם לא עשית את זה זה בסדר כן מהות מטלה אה ברכות בטלה מצד העולה זה ברכות בטלה מצד הציבור צו ידי חובה מי שרוצה להחמיר להוסיף על העולים שיחמיר גם פה הוא לא אומר מקומות שנהגו להקל רשאים לסמוך על מנהגם מי שלא יודע צורות האותיות אפילו לכתחילה להקל במה שמצטרף או שיעלה ויברך לעלות אם הוא מה שהוא מברך אז אנחנו חברים אנחנו בסימן קלט סעיף ב בעצם מפה זה הדין מי שאינו יודע לקרוא צריך למחוט בידו שלא יהו ספר התורה ואם צריכים לזה שאין יודע לקרות לפי שהוא כהן הוא לוי ואין שם אחר זולתו אם שיקרא לה שולח ציבור מילה במילה יודע לומר ככ ולקרותה מן הכתב יכול לענות ואם לו לא יעלה ומרן משמע שזה חמור מאוד אז גם אם הוא יודע לקרוא אבל הוא לא עולה גם אם הוא יודע גם אם הוא אם הוא לא יודע לקרוא אם הוא יודע לקרוא אז ודאי גם אם הוא יודע לקרוא ולא ולא עונה גם לא יכול לעציג ג אפילו ראש בית הכנסת או חזן הוא יקרא שמרו לו קרח נהגו ששליח ציבור שרוצה מברך וקורה בלי אינטרנט שו ש מדבק כאילו שיהיה שיבנו שניח ציבור שועל כך אומר לא כל אחד עכשיו יקפוץ יעלה לקראת התורה מה יהיה שמה ואם שניח ציבור קבוע אז רשע לעלות מלי שזמינו ‏M. אבל היום ברוך השם גם קוראים דבר שני היום אומרים לו יש איזה אומרים לו קטע שזה מראה שכולם שמחים אותו כי ירבו עמך וסיפו לך שנות חיים כאילו נותנים לו רשות פשוט מנהג רוב קהילות ספרד שאדם עולה עושה לו מי שברך מחילה לא אומרים לו יעלה פלוני בן פלוני אצל אשכנזים זה לא ככה אומרים לו יעלה פלוני ופלוני שכן אצל הספרדים אומרים שמו ושם משפחתו ואינם מזכירים שהם אבימר מי שלא יודע מי זה אביו בוא בוא נלך לקמה ישח אומר אחד שלא לכם לא יודע מי זה אביו שומרים קוראים לו השם אבי אמו אם לא אומרים לו בן אברהם אבל נוהגים לקרוא לעולה לתורה משמו בשם אביו. אם אביו מומר קראו בשם אביב כדי שלא נביישו. ואם אבי ועמיר דתו לא עלינו שבן גדול הוא גם לקרוא בשם אבי מקום שיש לחו שב ממר ירנו צריכים לקרוא לו בשם אבי אבל לא יכנהו בתואר אבי מורי או רבי או מורנו ברוך הבא כמו שאמר לנו אמיר שספרדים לא אומרים את שם האבא בקריאת הטוב הלך לפי כמוכרים. אצלכם מוכרים גם אם לא מוכרים אז הוא מכבד מכבד לפי הטור אומר הרמי שאבי מומר קוראים לו בשם אבי אביו אבל לא בשמו בלבד שלא לבשו ברבים דווקא שלא עלה מימה בשם אבי אבל אם הוא גדול וורגר לו לעלות בשם אביב דתו קוראים אותו בשם אביו כמו שהורגה שלא לביישו ברבים מיקחש וכן אם מיק למחשבת המומר אז קוראים לו למה פעם הם מסוכנים אומר הר מרן סומה אינו קורה לפי שאסור לקרות אפילו את החת שלו מן הכתב מרן כתב עכשיו קורה סומק כמו שאנו מכירים בתורה לעמרץ לדעת מרן השולחן ערוך אומר רבי דוד יוסף הראשון לציון אין הסומר ש לעלות התורה אפילו יודע לחסור זה ספרי הם זה ספר ספר שהוא מבריט הכוונה הברכות של כן גם הברכות גם הספר עצמו קורא על ידי נגיעה ספר ספר תורה ספר תורה חייב להיות כתוב רק על קלף לא אני אומר שעל הקלף יש את האותיות כאילו של הברייט כמו נקודות כאלה שהוא מרגיש את זה מיד יש דבר כזה צריך להיות צריך לפי מרן אסור מה עושים רוב המקומות נהגו להקל על צומה לתורה ךשים סמוך למשמחה על מנגם גם במקובלים ראיתי את הרב בניו שהיה מעלי נכון להחמיר קורא אה צריך לקרוא איתו אה יש תמיד בעל קורא לא זה שעולה זה שעולה לתורה ויש את הבעל קורא זה שעולה לתורה צריך כאילו כאילו בלחש גם לקרוא איך העיבר קורה אם הוא לא רואה ודאי יעקב אומר תמיד שיש בעל קורא קורא בקל אה קורא בקול ולפי זה הוא עונה ברור צפק מה שישראל אומר מרן כותב שלא לעלות עיור בעזרת השם שם יפתח לכולם את האינמן ברוב המקומות להקל לעלות השם סמו סמוך יכול להחמיר שהוסיפו עוד אחד אלא אם כן הוא יפגע הוא יהיה מחלוקת יכול לחזור על מה שהוא קרה בתורה כל מקום כשמוציאים שני ספרים כל שכן פרשת זכור יש להחמיר שלא יעלה כהן אומר וסומר חוץ ממכם שהוא לא עליכם גם חרש וגם לא שומע אינו רשי לענותו לתורה אחרי מי שאין לו שומע ואין לאו מדבר גם אינו מדבר איך הוא יקרא איך הוא יברך לכן אין לעלות שוטה לתורה אבל מישהו חרה שמדבר ואינו שומע ואינו סומלכה מרן כותב שסומה לא עולה אז למה היום סומ הכוונה עיוור עולה המנהג לא כמו מרן אולי יש מקומות נוהג גים ככה אני לא יודע אצלכם מה עושים מעלה אמר שרק ש רק אם צריך יש לו איזה אירוע לא צהו כזה סתם ככה לא אז שוב פעם אנחנו חוזרים ואומרים שאדם חייב לקרוע עם ה עם החזן עצמו עם הקורא אם הוא לא קורא עם החזן צריך לד לדעת ש99% זה ברכות כמו ברכותה לא יכול להגיד לגמרי למה אולי מרבי דוד לא מובן ככה לכן אני לא רוצה להגיד ככה צריך לקרוע כל או שהוא מספיק אפילו שלושה פסוקים ראשונים שהוא קורא הוא כאילו יצא שהיה פחות יכול מה אתה אומר שמה כללי מיני של עלייה זה שלוש פסוקים נכון אז פה נגיד בן אדם עליו קורא קרב והוא קרא אחיו עוד שלוש פסוקים כל העלייה לחש צא בידי חובה לא שמעתי אני אומר שבן אדם עלה לתורה והוא קרא רק את השלוש פסוקים הראשונים. הבעל קורא המשיך העלייה אבל הוא קרא את השלוש הקב חב רק בשלוש הראשון. אמר בלחש הוא זה לא יחשב ברכות לבטלה. מה אתה חושב? לכאורה שלוש זה יצא ידך לכאורה אבל זה כמו מה שאומרים בלשון הרחוב קומבינה כן אדם עכשיו יש לו בעיה ברכב באים מחברים לו כל מיני חוטים שברמים יודע באיזה עליה באיזה ירידה בסיבוב יש שם משהו אחר טוב ואז הוא יקנה רכב חדש יש חובה להשמיע עלוזות בוא דבר זה חרש לעולם מה שכתוב חירש שהוא לא עולה שאינו שומע חרי שאינו שומע הוא לא שומע כלום לא יוצא עלים מה יעשה אדם חולה בוא נראה הלכה ד' כל הקוראים ברחים לפניה ולאחריה פותח את הספר קודם שיברך ורואה את הפסוק שצריך להתחיל בו ואחר כך יברך שם זקן אחר שקורא גולל מברך אי אפשר לברך בלי שאתה רואה איפה באים איפה איפה אתה צריך לקרוא איפה הכוונה קראו לך זה מה שמרן כותב כל הקוראים מברכים לפניו לאחריה פותח את הספר רואה את הפסוק ויברך שקורא גולל מברך אז בוא ניתן ככה בעיה ברורה. אז קודם כל צריך לראות את האותיות. גם צריך לדעת שלפעמים אם אדם היה מבין מה זה השם הרחם עליו מה זה קריאת התורה כולם היו רצים לקרוא בתורה. שאנשים אומרים לו אתה תקרא עם בעל קורא עם ההורות הכי גדולים האורות הכי גדולים שקורא בתורה מקבל אתם יותר מהקורים יותר מהעולים יותר מכולם מי שמקבל את רוב האורות את הכל זה לכן אמר לי פה אחד מה מסתפק לקרוא ביום א מול בשעה ש פה ימניין מי קרה בתורה בסוף שבת היה פה היה הבנתי שהיה משהו מבאר שבע איזה עניינים השם שלח לי שליח בנץ בשמונה מי קרה נראה לי אתה היה פה אני חושב ש כן אחד אחר מהבעלי בטים רצה להכין אמרתי לו אם יש לך שכל תכין בא אליי למה הוא אמר שרוב ה אשר כוח אומר שה אומר שמי שקורא פרט נהרי שהוא קורא אז הוא לוקח את האורות לא אורות של זה הוא לא משווק אורות אבל אורות אני מכוון ספרדים מכסים את ה את הספר תורה, הכוונה במטפחת. אשכנזים יש שתי מנהגים. יש את המנהג שיוסף אומר שגוללים מנהג אחר שמשאירים פתוח אבל עוצמים את העיניים. בברכה כן יש גם כאלה נוגעים באותיות עם התגיד משקים מכסים את זה תמיד אם קורא לכם לא מכסים את זה אז אני מראה לכם חברים שלוש דעות שרבי דוד מביא יש מאשכנזים שנהגו לברך שהספר פתוח ועוצמים אלים שת הברכה ויש שיטה שנייה נוהגים להפוך פניהם לצד שמאל שעת הברכה ויש מהם שנוהגים לגלוט את הספר תורה קודם הברכה בכל מקום עסוקים כמנהג תדעו שהכי טוב היה בעולם זה שהיו סוגרים את הספרתו למה פרחים חתידה שמאח וזה מנהג הספרדים מנהג הספרדים מה צריך הרבה חסות בשם זה אסור שזה סתם יהיה גדול לא מכבודו הפתם אחרי זה יש דיבור או משהו את כל הברכות בעוונותם רבים שהם ברכים זה יהיו כאלה יש אני יודע בתי כנסת ששמה לא עושים שברך קוראים רצוף סוף השבע עולים עושים שברך עלשיבה שבע ככה עושים צח אצל הרב שרבי עשו כמו שקופה עושים כל עולה מברכים אותו עושים זה היו מברכים מברכים זה דבר חמור ויצחק אלפי מביא בספרו הרבה דברים זה לא על קריאת התורה איך יעשה ככה של לפגוע בספר מבחינת כותב אני זוכר טוב שיסגור את הספר בן לעולה עולה יסגור ואז יברך את מ שח עולה בברכה הזאת הכל ספר תסו שיהיה פתוח רק לקר אבל לפני שהוא מברך שהוא סוגר אותו הרב הוא צריך להסתכל לראות איפה הוא מתחיל הקריאה שהוא הוא בר בחזן חזק אנחנו חוזרים שוב פעם קוראים כל הקוראים בפנים הולכים לפניו חרי הפותח הספר קודם שיברך ורואה הפסוק אחר כך ברך מרן לא כותב יקח מטפח לא יקח מטפח זה כתוב שזה על פי האריסי הכי טוב סגור את הספר לא רוצים פחות מה אמרת מצד שני את הספר אנחנו מוציאים פתוח לא זה משהו אחר זה מראה את גילוי האורות לא סתם אנחנו מוציאים אותו פתוח כאילו שאתה פותח יצא לך אור אור גדול שיר אותו פתוח שהאור הזה יצא שמעתי ש בסוף קריאת התורה סוף העל האחרון ש כאילו מפסיר נגמר כל העורות יש עניין להזיז אותו פתוח כי א לא הלכו האורות כבר נדבר שאתה אתה מחזיר אותו הלכו האורות למה סוגרים האורות הלכו אין אין עניין צורה ש פתוח אבל יעקב אומר שתלו במנהג המקומות יש מקומות שנהגו להחזיר פתוח כי בקודספ כותב א כן להחזיר פתוח כן אנחנו אצל הרב שרבי ועוד הרבה בתי כנסת היו סוגרים אצלנו יש את השלושה שיטות של האשכנזי האם מוצב את העיניים או מסתכל הצידה או שמכסה בחינה כן השם חסר סוגר הכוונה גולל כל יש פה את הראשונים בירור הלכה את כל כל ראשון וראשון אשכנזים כוללים הרב יש עוד הלכה ראיתי שאדם קורא בתורה זה בכף החיים מובא שיתפוס בשתי אדם כתוב מרן כותב שמברך יתפוס בצד ימין אם תלית או במטפחת כדאי לתפוס לפי הלכה בשתי ידיים שתי הצדדים של הספר אחר כך חשוב שאדם מוריד את יד שמאל גם אתה לא יכול לשים גם אלא הוא צריך לקרוא אז אתה ממשיך לתפוס עם המטפחת כל קריאת התורה אתה צריך לתפוס לתפוס את ה את הירייעה את היריעה עצמה כן לא את הבית לא את הבית את הרי עצמה אם מטפחד בטח אסור לי מטפחד כתוב תופס ספר תורה נקבר ארום ערום נקבר במצווה הזאת נקבר ארום בלי המצווה בדיוק כמו מה שאתה אומר כתב מסת מגילה נכון מסכת מגילה נכון מרן לא צריך לחסות הספר לא מרן לא צריך לעשות ספר כן הנה כל הקוראים ככים לפניו פותח את הספר ספר פסוק ברך לא כתוב מביא רבי דוד רבי דוד יוסף מביא מנהג הספרדים על פי הארי אצלכם גם ככה חס אומר מנהג הספרדים המזרח שהעולה מכסה הכתב של ספר תורה אתמול היה דבר מעניין מתו של רבי יעקב בן מזל נפטרס מישהו בשכו ונה רב ירחי חר רבי ירחי הידוע אח שלו גיל 80 הוא היה מקובל היה קשור לישיבת או רחל של המקובלים היה מקובל אחד גדול צנו שהרב קרמיאל הוא גם תלמיד שלו זה חבר שלו ביעקב זה כל היום סידור כוונות הולך בשתי מלחים לא מתבייש נראה לי טוניסי כזה לא מתבייש הולך אז אח שלו רב ירחי יושב שבה הצלחתי לנחם אותו פה בדיוק הגיע הרב זקאי התחילתי לשבת על ידו אז הוא סיפר לרב יחי שהוא פעם אמרתי לו דיברו ביניהם שמה אמרו זה דברי תורה וביקשתי סליחה חצי שעה שאני הולך יש לי שיעור 10 אמרתי אני חייב לצאת שיעור אז אמרו לי מה אתה מחכה פה ישר תרוץ לא לחכות יש שיעור תורה אסור לחכות פר תצא אז הוא אמר אני צריך לספר סיפור הזה הוא אומר שהוא פעם אחד הוא היה איזה אירוע והיה חם עובדיה וחם יצחק יוסף דרך לחיים טוב הוא רואה שהרב עובדיה מדבר לא יפה לרבי יצחק אמר תתקיפו הוכיח אותו הוכיח אותו אחרי זה שאל את הרב יצחק מה מה אבא שלך אמר לך אמר לו דבר מזעזע אמר לו השם החזיר אותי בתשובה אומר שהיה לו שיעור תורה לרב לרב עובדיה ו שהוא מתחיל בשש ואז אבא שלו שאל את הרבי יצחק מתי התחלת את השיעור אמר לו 6 וב אמר לו ולמה אומר לו הספקתי מנך אמר לו בעוונותינו רבי אם היית מבין מה זה שיעור תורה היית צריך להתפלל יחיד כדי לאחר לשיעור תורה מהבין מה זה שיעור תורה אומר הוא התחיל לצעוק עליו אמר לו איך איך ביתלת ציבור שלם תורה של תפילה במניין א תראה מה זה מזעזע אומר שומע שהוא צועק עליו מה מה זה היית צריך להתפלל יחיד לאבד מניין רק לא לאבד רבע שעה לציבור למה זה באו כל כך הבד אולי זה היה בברוך שיעורים גדולים וואלה אתה מבין מה זה שיעור תורה ניר תרוץ תרוץ ילך שיעור תורה תחכה פה תלך תראה מה זה איך מי זה החכם עובדיה איך הקפיד שזה ש זמן זה זמן הרבה אנשים אומרים לי בכל הארץ מתקשרים לא הולך לו פרנסה אני אצלי בדבר בדוק מי שלא בא לשיעורי תורה אין לו פרנסה אין לו ברכה חייבים תורה בלי תורה אין הצלחה בחיים שיהיה צדיק הדור חייבים תורה אז הרבה אומרים לי את מתקשר אליי מישהו מפגש אותך לפני שלוש שלוש שנים אבל הפרנסה על הפנים אומר לי אז אני רואה ברשת אמרת לו רשת לא שווה כלום זה טוב למי שרואה ברשת היא עכשיו עושה כלים היא עושה זה אין לו ברירה בדרך זה כן אבל לא לבוא לשיעור תורה בגלל שאתה רואה ברשת זה בר מינן זה לקבוש את המלקיים עם הבית זה למי שבר מינן כבר בעוונותם רובים יש לו מכשיר שאנחנו נגד המכשיר הזה יש לו מכשיר. רואה שיעורי תורה ובגלל זה הוא לא בא לשיעור תורה זה אסור. ילך לשיעור תורה. מי שיכול ללכת ממש זה אין כמו זה. יש עניין לקנות תורה. ברגע שהולכים ברגליים קונים את התורה. עכשיו אדם רוצה לנצת את עצמה שזוא שומע שומע שיעורי תורה רואה שיעורי תורה זה משהו אחר. אבל כל היום הוא לא בא כל השבוע הוא לא בא לשיעור תורה בגלל שהוא כבר נהיה נהיה נהיה תלמיד ברשת זה לא טוב זה לא מועילי שפע שפע אתה צריך לבוא לשיעור תורה בפועל מתחבר לקבוצה מתחבר לרב כל אחד משאגשות יש כוח בחבורה צריך לדעת שבאים חבורה ולומדים כתוב שמשיח יבוא בזכות הלומדים תורה בחבורה ראיתי את זה החפץ חיים הביא את זה אומר אחי כן לא לזלזל בכבור שישה אנשים שער השכינה בדיוק גם עכשיו אתה בא למשל בא מישהו אחר לך תדע המילה שהרב אמר לפעמים אני זורק מילים בתוך השיעור עכשיו יש אחד שהוא בראש שלו זה לגרש את אשתו או שהיא עכשיו הרב אמר כמה מילים ברוך השם זכות שבאים לשיעור תורה אם לא תבוא לשיעור תורה הוא לא יבוא לא יבוא לא יש שיעור תורה אנשים הולכים לאיבוד הרבה הסונות הרב יכול לבטל רצח אפילו יש אחד רוצה להוריד את השנים לפעמים בא לשיעור תורה שומע את הרב הוא לא אומר לך כלום אבל הוא כבר יורד מהשני היה לי פה איזה כמה פעמים אנשים שפני שנים רצו לפגוע במישהו ושם לא לכן זה חשוב מאוד מספר תמיד כולם היה פה יהודי במשרד רעד נכנס סמסד זה נראה ודי ממש יהודי כזה אתה יודע מיוחד אה הוא מתווך אבל ככה מכובד הולך בכבוד אומר שהוא העבירו לו צ'קים ומזוייפים לא התכוון לתת את זה הוא לא ידע אז הוא היה עוקץ עכשיו המשטרה שאלה אותו מי נתן לך את הצ'קים הוא לא רוצה להפיל אותו אמרו אתה תישב במקומו אז הוא בא לפה והתחיל לראות אומר מה ועכשיו ועלו עליי ברשת פיצו את זה באינטרנט אמרתי לא תפחד מכלום אם אתה מוכן לקבל כמה קבלות אמרת אני מבטיח לך תראה ש אתה לא תשב בצורה אתה תראה שאתה לא תשב אומר לי הרב זה לא שהיגח ששבצ אין זה עקיצה של עשרות אלפים 100 אלפים אומר לי מה הדברים אמרתי לו א' אתה מקפיד על טהרה ב' אתה מקפיד על שבת ג' על שיעור תורה אתה בא פה שלוש פעמים בשבוע וד קדושה עושה כמה תיקונים הוא עשה את זה וכל האינטרנט בעיר פה היה נגדו שהוא זה והוא זה יצא לשם רע מאוד חזק באותו זמן יצא חוק שמי שעשה כך וכך עד סכום כזה הוא לא יושב בצר הוא רק משלם רק משלם כנס יש לו עבודות שירות מחינה יש לו בעבודות שירות אמרתי אתה רואה אתה לא ישבת והיה ספק אם יצא החוק לא יצא החוק אומר אם אני אפספס את החוק עד המשפט החוק לא יצא זהיבו אותי מה אתה יודע אתה תקפיד על תורה שיעורי תורה אתה תראה שהדינים ילכו ממך הדינים ימכו ממך וככה היה שאדם בא ויושב לומד תורה בחבורה סיר מעליו דינים לא מבין מה זה כמה שיותר תורה וכמה שיותר רצוף הנה היום בכולן 30 40 50 אבכים קשה לנו להחזיק את זה מה אתה מכיר לך הכי כאן בעולם ברגע שהכל אצלך ישבו שלוש שעות לימוד רצוף כמו שהם דיברתי אפילו תעשו תקופה אמרת אין לך שפע עשיתי את זה עם אחד הכוללים הוא כבר אמר שהוא סוגר לא רק שהוא לא סגר עוד הוסיף אבריחים תדע לך אני אומר לך 100% זה לא צריך שום דבר בעולם דמי ברית וזה צריך להיזהר אין מה לעשות וצריך להתקן. לא מזלזל באף קבר של אף צדיק, לא משנה מי ומה. זה יותר פועל מכל הסגולות שבעולם. אדם השם לומד רצוף כמה שעות. זה הפעולה הכי גדולה בעולם שיכול. מה אתה אומר החלבן? מתחבר לקדוש ברוך הוא. כך כותב רבי יעקב אדס. תודה לך. אומר ה אומר רבי דוד אחר שסיים הקריאה בתורה סגרו גמרו גמרו סגור את הספר תורה ויברך ברכה אחרונה שהספר סגור אז מה באמת המקורות? אמרנו מרן כתוב שהספר תורה פתוח. ברכי יוסף כנסת הגדולה כותב שיסתכל צד ימין. סתכל בחוץ אחריי אדם כתב יעצוב מנה והארי כתב שיכסה במטפחת לכן פסק הבן איש חי אבל בסוף ודאי שתזכור להשאיר את זה פתוח גמרת אומר והאשכנזים נהגו לסגור את הספר תורה ונשאר ספר תורה סגור עד שאליה עולה שלא אחריו מנגם אין צריך לסגור גם את ספר התורה וגם לכסותו. רק אחר שנה שביעית לתורה נוהגים גם לסגור את הספר תורה וגם לכסותו בשעה שאומרים חצי קדיש לכסותו מה זה לכסותו עולם זה אשכנזים זה מדובר בגלל הם מפסיקים בין עלייה לעלייה כדי להשאיר לכבוד חתן ג שצריך מאוד להיזהר בעזרת השם צל ברקשת חיים אז הוא שיהיה בריא אז הוא אומר עכשיו הוא עלה לתורה ורוצים לזרוק סוכה קריות זה חשוב מאוד אבל מה יש כאלה זורקים את זה ממש קשה חזק וגעים בספר תורה אתה שומע רעש מן ספר תורה בום בום בום זה בזל של תורה שיש כאלה רוצים לסגור חשבונות באמצע קריאת התורה רואים זה מישהו צולפים עליו זה דבר נורא והיום זה ביזיון כתוב שהיה אחד שעשה את זה ולא עלינו לא עלינו על הגויים מת הוא ילדיו אבל זה זיזו בתוך בית הכנר להיום לצרוק דברים ככה גם יש כאלה זורקים שהוא הולך עם הספר תורה זורקים סוכר זה טיפשות צריך לתת לו ללכת אחרי שהוא הלך זורקים לא לפניו לפניו הוא כל הילדים משתתחים על ה מתכופפים לקחת את הסוכרות הוא לא יכול ללכת מי עשה את זה בוודנן למה אתה זורק יש כאלה גם זורקים חזק פוגעים לו בפנים פוגעים לו בראש זה לא יפה דברים ואם את חכם סתם בן אדם אסור לעשות דברים כאלה שם לא מבינים דברים כאלה חס וחל שלא תדעו משלמים צאו להתניק בצורה כזאת זה מראה על הבן אדם אז הוא אומר עכשיו שרים לו רוצים לשאיר לו לחתן זה אתה צריך לסגור אותו אל תשאיר אותו ככה פתוח עם המפר כך כותב הידר הבא בצ רבי דוד יוסף אומר ויש הנהגות תמיד לסגור את הספר תורה ספרי תורה של האשכנזים ספרדים סליחה יש להם תיק נוהגים רק לכעשות את הכתב בין עונה לעולה של השביעי אומרים חצי קדיש אלא אם כן כמו שאמרתי ששרים. זה מה שרבי יעקב אמר. רבי יעקב אמר פה, אם שמתם לב שאדם ברך על התורה לא צריך לכסות אותו. לא כתוב לכסות. מרן כותב כן בהלכה ה שנהגו לכסות הכתב בין גברה לגברה. זה כן בין אדם לאדם. את הסוג יש נוהגים לכרוע בשמברכים לרכות את התורה מכל מקום לא יכרע גם בסוף הברכה אם טעם עולה לתורה במקום לברך אשר בחר התחיל אשר נתן ולא אמר ברוך אתה השם נותן התורה יחזור ואמר אשר בכר ואם נזכר אחר שאמר נותן התורה יחתום נותן התורה אמר ברוך אתה השם אחרי הקריאה יברך אשר בכה בנו חידוש עצום שמתם לב אדם אדם לא סבל מבחינה הלכתית מירך את הברכה של הסוף להתחלה את הברכה של ההתחלה עושה בסוף יש כאלה שלא יודעים לתאום ברוך את השם המבורך קל עונה ברוך השם ברוך עולם בעד הם לא אומרים את זה עוד הפעם ממשיכי זה גם מעכה לא מעכב זה לא טוב אומר אחד אמר ברוך אתה השם ככה משה בחר מצוין אחרי שאמר משה בחר בסוף עוד פעם אמר אבל סיים את הברכה אינו חוזר וספק ברכות להקל דעבד הלכה ו חברים אומר ברכו את השם ובורך והברכות בכל רם את אומר בלחש טועם ויש אומרים שצריך לחזור לברך בכל רם כדי שנו ברכו את השם מבורך לנב יש אומרים שאם הוא לא אמר את זה בקל הוא לא היה יצא ידי חובה יש אומרים שנקרא גזן אבל אם בכל אופן לא עשה את זה אז יצא ידי חובה יש מרן לימד אותי הרב ברק שאדם שלא הספיק 100 ברכות יכול לכוון מה שהעולים לתורה מברכים לצאת בזה ידי חובה זה כבר זה יש בזה כוח בברכות האלה לצאת חולה ב100 ברכות אומר וכל שן עשרה ששומעים את קולו נחשב כאומר בלחש כתחילה צריך שישמעו אותו כל הציבור אומר אם לא שומעו אותו אומר ברכו את השם ברוך שומעים את החזל אומר ברוך השם בך לאבד לא יגידו איתו יענו אמן אומר למה הוא צריך להגיד אחרי זה עוד פעם ברוך ברוך השם בורך כדי לכלול את עצמו עם המברכים כלומר ונהגו ברוב המקומות שהולך עוזר אומר ברוך השם זה מנהג מה שאתה שאלת אמיר אומר שזה מנהג אז בוא נראה את ההלכה בהלכה שביעית אחר שנועם ברכו את השם מבורך חוזר מברך ואומר ברוך השם בורך כדי לכלול את עצמו בכלל מברכים זה ממש מרן זכה חטא אפילו ברך ברכת התורה לעצמו תכף כראו לעלות התורה צריך לחזור ולברך אשר בכר בנו רגע בירכתי משום דכבוד התורה משום כבוד התורה נתקנה כשקורה בציבור אני חוזר על הלכה ח אפילו ברך ברכת התורה לעצמו עכשיו ברך את הברכה האישית עולה עוד פעם עוד פעם ברך למה זה משום כבוד התורה תקנה שומר בציבור הוא אומר שבטור הביא את אחיו רבי יחיד שלא חוזר אז שאל את אבא שלו הראש ואמר לו לחזור אנחנו בהלכה ט אם קראו לעלות את התורה קודם שיברך ברכות את התורה לעצמו כבר נפטר ואך השם בחר מעומר עכשיו אחד הנה אמר ברוך אתה השם ברוך אתה השם נותן לתורה אחרי זה שהוא קורא ברכות התורה לא יגיד כבר למה שאמרת ברכות את הברכה אשר ברכה בנו כבר אמרת שעלית לתורה כבר יצאת ידי חובה של ברכות התורה שאתה אומר שאתה אומר ב בזה בברכות השחר מר אבל יש ברכה אחת שלא ברכת מה זה ברכת על דברי תורה והרבנה זה אתה תשחק אומר ברכה אחרונה אומר מרן בהלכה י' אשר נתן תורתו אותו תורת אמת זה תורה שמכתב חיי עולם נתן בתוכנו כוונה גמרא תורה שבע הנה הגענו להלכה הזאת להלכה יא הקורא בתורה צריך לאחוז בספר תורה משל אתה רואה הספר תורה זה מה שישראל הדגיש לנו ישראל הדגיש שצריך לתפוס את הספר את היריעות לא את תיק מה שהוא אומר קורא בתורה צריך לכוז בספר התורה בשעת הברכה א שאתה ברכה בגלל הקריים הנה עכשיו אנחנו נביא את זה וזה על מה שנאמר בושע לא המי ספר תורה זה מפיך חזק מץ העולה לתורה אני קורא לכם רבי דוד צריך לאחוז בספר תורה משה שמברך מנהג האשכנזים לאחוץ בעמודי הספר תורה ונשאר אוחז בספר תורה משעת הקריאה וספרדים נהגו שמשעת הברכה אוחז שתי אדם בירעות ספר אחר הברכה מסיר ידו השמאלית במנהג נשאר אוכל בספר תורה בידו הימנית אומר כך כתב מחזור ויטרי לא כן כתב האמת ליעקב כך כתב הרב חידה בן איש חי קיצור שולחן ערוך שר אפרים פל דרכי חיים שלום שוט הלל אומר אז מה בעצם השאלה שלך מה אנחנו עושים תופסים את העריון תופסים את העריות בזמן המ בדיוק אחרי שגמרת לברך ביד ימין אתה ממשיך לתפוס לא ביד שמאל איפה שהקורה עומד את תפריע לו בקריאה קדמ אשכנזים נהגו לנענה את הספר תורה ונתן לנו תורתו תורת אמת ספרדים לא נהגו כ יש נוהגים לנשק את הספר תורה אחר הקריאה יש שלא נהגו מה זה הרב שאומרים אמת תורתנו הקדושה לפני השם בכ זה הפסק לא מרוקאים א מה אתה אומר עכשיו לפני שהוא מברך את הברכה האחרונה אחרי שכבר קרו את הקריאה אז הוא סוגר את עשה הוא אומר אמת תורתנו הקדושה ואז הוא מברך מרוקאים נראה לי עושים את זה בדרך כל מה הם עושים הוא ענה לתורה דירה חמה ברום הבעל קורה קרה סיים את הקריאה סגר את הספר לפני שהוא מברך הפעחרונה הוא אומר לנשק אומר אמת תורתנו הקדושה ואז הוא מברך יש כזה יש יש כזה מנהגים זה מנהגים עסק איזה כ מנהג כמה עדות מהספרדים שעולה לתורה אומר קודם שמתחיל ברכו את השם בורך השם עמכם ך השם אומר זה כן אומר גם חזק ברוך חיזקו וימצאו כל הדברים האלה גם מקום פנה גם מקום אז זה ברוך השם בן פורת יוסף זכינו ברשותכם זכות רבי רפאל נסיים סימן קלט תודה רבה עכשיו אנחנו סימן קמ מה קורה בתורה לא הלחם ופתאום הוא לא יכול לקרוא שום מה יש לו איזה לך העומד יתחיל מקום שהתחיל הראשון ויברך בתחילה ובסוף והרמבם לא יברך בתחילה מר קורא בתורה ונהיה משוטה זה הכוונה לא יכול אותו רגע אז הוא אומר התחיל מקום שהתחיל הראשון יברך בתחילה ובסוף לרמבם לא יברך בתחילה אז תראו ככה אומר מרן העולה השני לתורה אינו חוזר מברך אשר בכה בנו רק אשר נתנו אחר קריאתו אומר אם אחד עכשיו באמצע הקריאה לא לא יכול להמשיך. אז השני שעולה אחריו על יד ראשון הוא עכשיו שני בעצם לא מברך לפני זה ממשיך לא מפסיק יש בזה מחלוקת הפוסקים מרן כתב בסתם שחוזר ומברך אחר כך הביא שיטת הרמבם כלל גדול ביד מדת השולחן ערוך שסתם ויש לך כסתם ש אומרים ספק ברכות נגד מרן ש אומרים את לא משנה אם כר שלא פסוקים לא משנה ואם הוא רוצה לברך יכול. יש דרישה שאומר שלא קרא שלושה פסוקים. רבי דוד בן יוסף מביא אותו. אז חוזר השם ברך ברכה שלפניה. אבל אם קרא שלושה פסוקים לא. מאמר מורוחי והפרים מגדים איך שזה נראה שהם חולקים עליו. הלכה בומר העומד לקרוא בתורה מברך ברכה שלפניה וקצת וקרא מקצת פסוקים פסק ודיבר דברי תורה ודברי חול והפסק ואינו צריך לחזור לברך רבנו יואל אומר שפסק שאם מתחיל לקרוא והפסיק בדיבור דברי תורה צריך לחזור לברך אבל רבנו אפרי תשובתו כתב שלו ככ מרן מביא פה מביא פה הרבה הרבה פוסקים אם סיים העולה לתורה לקרוא קודם שר ברכה אחרונה הפסיק בדיבור פרשך ברכה אחרונה מנהג כמה מידות הספרדים שכל נמשך ברכה אחרונה אומר אמת תורת הקדושה טוב שלא נעשות כן שרב לברכי אומרים שנת תורתו תורתמ כל מקום מנוהגים כן למחות בן אדם שיש להם על מה שישמוך יש בזה הרבה הביא אומר הרב פלצ'י מאוד מחמיר אומר אפילו אדם גמר עכשיו לפני מפטיר לא יגיד גועלנו שם צקות שמו דוש ישראל כך הוא כותב זמננו פש פשט המנהג שכן אבל בזמנם אפילו בזה הקפידו אם אחד עכשיו אם הוא לא ברך ברכה אחרונה אשר נתן תק עשה חצי קדיש בסדר אחרי זה עשו את הברכה מרך עונה לתורה ברכה שקודם הקורה לא התחיל לקרוא דיבר צריך לחזור אלא אם כן זה שייך לעניין הקריאה הלכה שלישית אתה עולה לקרוא בתורה ור למקום שצריך לקרות ברך על התורה תחיל לקרות לא התחיל זכרו שפרשה אחרת צריך לקרות וגלה לספר תורה יש שובים שלא צריך לחזור לברך ויש שבועים שצריך בטעות תוציאו ספר תורה אחר או לא נמצא במקום שלו או התחיל מנקודה אחרת משמע כאילו משמע שהוא לא צריך לחסוך ככה משמע טוב חברים זכינו ברזכותכם לגמר שתי סימנים קלט וקמ עכשיו יש למעלה מנחה למי שלא תפלל. יש פה אנשים שלא התפללו מנחה חברים שלי מי לא התפלל מנחה? יופי אוו יש לנו מניין בזכותכם יש לנו מניין השם זכנו סו לבזות אדם נחם אותו אפילו אם נפטר ים הארץ זה דברי תורה לא רק שאסור לבלות את אדם גם דבריו דברי תורתו אסור לכן אסור לספר לשון הרע לקרובים שם זקן וכן לא יספר הבעל לשון הרע לאשתו אשתו לא תספר לבעל לפעמים אומרת לו כך קרה כך קורא להם כן שתועלת השם החזיר אותי בתשובה וכולנו נזכה לחזור בתשובה של מירת לשון אמן אחד הדברים שאדם לא מתכוון פתאום רואה שהוא מדבר יום ראשון ג תמוז תבשיל שבשלו גוי עסרו משתי טעמים שמה יבוא לידי חתנות ב שלא יהיה רגיל לאכול אצל הגוי ואף אם הגוי בישל לביתו של ישראל בכליו ויודע שמאכל קשה אסור אין חילוק בסוגי הגויים לא משנה כולם אותו מרה דבר בעדינות שאולי גויים אסורים רק במאחד שלא נאכל כמו תשורחי ועולה על שולחן מלכים למה ואין בזה כי הוא ידע בר שלא עולה על שולחן מלכי מותר נכון לאדם חשוב להחמיר על עצמו שלא לאכול מחה של בשל ידי גוי אפילו שלא אסור חכמים שום רואים היום טירת רבי ברוך תולדנו רבי בנימין יחזקאל יהודה רבי אליהו זרח עבד טונס רבי דוד כהן יונתן כל פעם טונס רבי משה הלוי הבא הראשון של בת ים אח של רבי ציון לוי רב שלפה לא ידעתי יעקב אל מליח רב משה תלמיד רבי משה מאיר שרבני תלמיד רבי רבי יהודה דרעי היום זה יום שישי לא ככה יום שישי היום טירת רבי יהודה כן היום זה מה אתה אומר היום זה גם רבי מביץ מנוחתו שנה חייתי הרבה לזכות אצלו בכל יש לו 50 אברכים שנה של שהיה חיף כמה פעמים הייתי ש כל שמהפך מקצה לקצה הנה זה מה שזכיתם לעשות צדקת הציד ממוות אומר ויקום משם משקים שיר פניסון צדום רבי אלעזר אמר בוא רואה כמה נוהג הקדוש ברוך הוא טובה עם בריות אפילו בזמן שרוצה לדון את העולם השם השם השם אוהב בבן אדם שיש דין בעולם שולח לא אני בפתח וזה מציל אותי הנה רבי אהרון הגיעור דרבני אה אה בדרך לשמה יש לי קצת א התחיל כרגע התחילה כן מי שברך לימות קדושות צרה רבה רחל ולהברך השם הטוב דנה בתנינה יה הכל בקלות כל נשות ישראל נשים בריאות ידיים מלאות אמן שום צר באף בית אמן בטרם יבוא חבלה רק תבוא לשם תישב בנחת תגיד אבא אמא סבא סבתא דקה אמן הוא התקשרו אליי ב3 בלילה לא הלכתי לישון היה קצת עד ארבע עד שרשמתי שילדו רק אז הלכתי שמעתי ילדו הלכתי לישון כן כמה שת חצי שעה שנת עליו אה חצי שעה כן כן הרבה הרבה כמה שעות מה יש פי איראן הרב שיטו אותם מה ישרן מה מה קורה באיראן שהרב אתמול ביקש לבוא ב איראן שלא יפגעו ביהודים מה יש בו עכשיו קוראים בהם שמה עצרו אותם שמה בתי סו מה עושים מה הערבים מנתפים אותם זורקים להם צ'לבות א פופקורנים מה הם אוהבים את היהודים מביאים להם בורי כסים מה אתה חושב מה הם רוצים רוצים לטלוט אותם לשמוע שלוצאו כבר את ההורה אתה מבין ככה הם עשו שהפציצו להם את הקור העיראקי הם תלו 10 יוד יהודים היה כתבה זה לפני עשרות שנים אני זוכר את זה העלילו על 10 יהודים וטעלו אותם עשו להם לינץ' מה זה הם לא יכולים לראות שמפסידים מהתחלה שהתחילה מלחמה היינו מתפללים על זה בחור מהשם איך אדם יכול שלא להתפלל זה כלל גדול שאדם הולך בדרך השם זקן היא תמיד להוריד את הראש למטה שם זקן שלא הכניס את האדם עצמו לידי ניסיון ואדם מחנך את עצמו בזה זה ויצליח בעזרת השם אמן ברוך שכוח עיקר בקרוב הגאולה תתכוננו תכינו עוגות למשיח אה חינה כל שישי סוגות לא לא למשיח משיח לא היית סוגות אז מה יש כבר מקפיק אתה מקפיק היא אמרה לי הרב אומר ‏No.