הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות בית הכנסת סימן קנ"ג - קנ"ד

Kind: captions Language: iw אז אנחנו חברים היום נמצאים בתאריך יז בתמוז תשפה תשפה תה שנת פה המשיח פה הגאולה בעזרת השם ההרת פנים פדיון השכינה שנת הפה אמר שנת פיקוד העורף צריך לקחת את העורף של הבן אדם ולעבוד איתו חידוש יפה זה פיקוד העורף ככה ת ופיקוד העורף זה ראשי תיבות פה שכל הבית מתחילות מהפה של הבן אבר אנחנו התחלנו או הגיע רבי יעקב התחלנו ברשותכם סימן קנג כבר הגענו בין פורת יוסף לסעיף ג נראה רגע ברשותכם את הלכה א' ונכנס עוד פעם לנושא מותר לעשות בית הכנסת בית המדרש אבל לא מבית המדרש בית הכנסת סימן קנגמ איך אמרנו תמוז כמטריה המלך המשיח האורות שמתגלים עכשיו עצומים של הגאולה ועם ישראל זה עם הכי טוב שהשם מצא היום והדור הזה בית המדרש לבית הכנסת >> שואל מה זה בית הכנסת מה זה בית המדרש בית הכנסת זה מקום שאח ורק רק >> מתפללים בו ברוך הבא ומה שאמר לי לימד אותי רבי אבישי שיש דרגות בתר הכנסת קדושתו פחוטה בית הכנסת קדושתו פחוטה אבל אם גם לומדים שם או רק לומדים יש ישיבות מה שנקרא כוללים אין תפילות יש רק לימוד זה יותר קדוש מבית הכנסת ואם גם לומדים וגם מתפללים זה יותר קדוש מבית מדרש מה שלימדו אותי פה החברים שצריך לאכול לפחות שעה לימון שעה דרשה שעה היה לומדים בן שי היה מלמד כל יום את הבעלי בתים שלוש שעות איך כותב אחד חוקר מירה שעה היה מלמד אותם מהלכה שעה גמרא כנראה אין יעקב ושעה מוסר כל יום בן איש חי שהיה קודש קודשים הם היו אנשים מיוחדים מי אצל לבן שחי אכפרה דרך חכמים שעה הוא לימד אותם כל יום מוס איזה ספרים אני לא יודע זה נקרא בית מדרש. בכל אופן בשוט דבר שמואל ככה אנחנו רואים בסימן קנג כתב היינו לימוד שעה אחת צופת לחלבים צריך כל העדות ללמוד מהם הם בארצות הברית עושים עסקים חובקי עולם חופקי עולם שרדים מפוארים אבל הם לא פותחים שום עסק לפני שהם לומדים שעה בעיון גמרא שעה בעיון גמרא גם שכמה פעמים שהם היו אצלי בישיבה אצם צרה פנחס תראו אותם הם לומדים עם שעו ממש תלמידי חכמים תוספות מרדם צריך ללמוד מזה בעל בית לא יגיד אני אמא לא אתה צריך שיהיה חכם חותה אפילו פעם בשבוע צריך שיהיה אפילו בערב אדם בוא לא מספיק ביום בגלל שהוא עובד בערב ככה איזה חברותה הטובה הביא אותו ישלם לו יגיד אתה יושב איתי עכשיו אני רוצה ללמוד לך גמרא ככה המורבי היה עושה אחרי כל התפילות וכוונות מי שזוכר היה אחד פרסי נמוך זה מטר 60 מטר 50 קראו לו רבי אהרון כהן זה קודש קודשים מלאך הוא היה מלמד את אבא שלי גמרא אבא שלי אף פעם לא למד גמרא אז הוא התחיל ללמוד בערך בגיל 70 80 גמר הייתה אבא שלי בגיל 90 בא מישהו מלמד אותו גמרא גיל 90 >> קבלה למד >> קבלה משה ידע גמרא לא למדו פעם זה היה מגיע מלמד אותם גמרא קראו לו אהרון כהן צדיק זה אז זו היה חבוד השם מורפי אדם בע בית בית צריך להאמין בכוחות שלו לצלול עמוקתחת סדרים התחיל אפילו ברכות בעיון להאמין שב כ דבר חרוך ארוך ארוך ארוך אפילו עוד 10 שנה 20 שנה עושה סתושה להאמין כל דבר אפילו פרויקטים של שנים לא לפחד זה ראינו עכשיו בגלל סעיף בני העיר שמכו בית הכנסת איך איך מכרו אפשר למכור בית הכנסת אז נראה שלמכור בית הכנסת זה יותר של כפרים של ערים זה הפרוצדורה הגדולה של כפר זה אנשים קטנים יש שבעה טובי הכפר אלה אוספים תוספים זה שהם מכרו הם לא סתם מוכרים יש להם כמה בתים ביתי כנסת יש להם צורך מסוים שהם מכרו לא סתם שיש להם היתר למכור אסור למכור עכשיו רוצים את הכסף הזה לשתמש בור משל עכשיו הם בנו בית הכנסת מרכזית יפה אין להם מה לעשות עם זה רוצים למכור אותו בדברים האלה יעשו דברים טובים דברים מוכנים יכולים לקח בדמיו תיבה מה זה תיבה תיבה זה הכוונה ארון קודש למה זה יותר יותר קדוש התיבה האכן מי מי מבית הכנסת או לוח שמעמדים עליו ספר תורה מחרו תיבה מותר לקחת בדבר מפחד של ספר תורה מטפחת ספרים מה זה ספרים כל חומש לבדו לכן הביאים וכתובים מכרו ספרים לוקח ספר תורה אבל הוריד קדושתם לא ואפילו קנו עלו בקדושה אפשר קצת כסף גם את הכסף אי אפשר לשמ כסף זה תמיד נשאר לקדושה חמורה אומר מרן בהלכה ג כל זה קראנו אני רק חוזר ספר תורה שנמצא בוטעות הרי דינוק ככו מה שהיא ספר תורה שנמצא בו טעות דינוק כמו חומשים מי כתב את זה ככה כתב הרמבם קבל לטלטל אותו אם נקרא ספר תורה אתה לא יכול לטלטל אותו צריך לפסול אותו תל אותו ממקום למקום גם לגבי כמה זה שווה. אז אי אפשר לקרוא בו בתורה. אבל אם זה מה שיש לך בבית הכנסת קם. אבל בלי ברכה. זה ההלכה שמרן מביא חמובדיה פעם מאוד החמירו באיכל לא בו שום דבר. חמובדיה כותב שזה נקרא תשמיש של מצווה. מותר להניח שמה תוך אהרון הקודש. כן. חילה הוא לא כותב שזה תשמיש המצו. אבל היום אני אומר זה תשמיש מצווה. למה? ה הספר תורה מה שומר עליו? התיק תיק של הספרדים או תיק של אשכנזים הבת. זה נקרא תשמיש קדושה. חרב כבר נקרא תשמיש מצוות. מה אחריו יש? יש היכל. היכן הזה מה? ספר תורה נוגע בהתשמיש שנמצא. לכן פשטות מותר לכנישם דברים. חכם עובד כמובן מביקורות אחרים למה הרבה הרבה הרבה פוסקים של דבר >> הללה חברים אמר לו אפילו להלוות הכסף הזה זה לא פשוט אומר הרמב אם קנו בדמים אלו שגבו העצים חל הקדושה לעצים אסור לשן אותם מתי שהגיעו ליד הגבאי כל עוד שזה בדרך אמר לה אני מקדיש כב בית הכנסת ‏Ja. חברים, אנחנו גמרנו את ההלכה ה הגענו עכשיו להלכה שהפסקנו ביום רביעי. פה הפסקנו מוכרים בית הכנסת יש שאר דברים שבקדושה ואפילו ספר תורה ספקת תלמידים נשיא תומים בדמיו כן ביום שבועים גם כן יפה עכשיו מותר למכור בית הכנסת כי אם אתה לא יכול אם אין לך ספר תורה וכאילו אתה יכול להסתדר בלי זה או כשאתה לא יכול להסתדר אבל אין לשלם רבנים שבואו ללמד את הילדים דברי תורה בשביל הילדים צריכים אוכל או להשי תומים בדבר בדבר חברים אומרים בית הכנסת וכן שאר הדברים שבקדושה ספר תורה אומר תראה מה זה איך החלבים זה שמעתי פעם סיפור מדהים איך הם הגיעו להיות כאלה נדבנים איך מה קרה עכשיו איש סיפר לי לפני 20 30 שנה בישיבה עשו אז קרא לי אחד שהוא היה תורם אדיר של ישיבות מה הוא עשה הוא הלך לחלבים חלבי תרמו תתרמו לא רוצה משהו עכשיו ישיבות אין להם איך להתקיים אמר תדעו מחר הוא היה הגבאי את כל הספרי תורה של אבא שלכם של סבא שלכם את הכל אני מכר אשאיר לכם פה ספר תורה אחד הוא היה רציני הצית הכל למכירה עוד מעט אתה משובש עשינו אותך גבאי שתמכור את הכל אמר אין ברירה אני הגבאי אני קובע ואני צריך כסף לתלמדי תורה לישיבות יש לכם אפשרות תתרמו מיד כולם רוא שזה ספרי תורה שלהם כל העשירים התחילו לתרום את הכסף כמה היה חסר ל 100 200 300,000 דולר מקום נתנו לזה מיליון מאז הוא ככה התגלגל איתם וככה נפתח להם היד והלב והיום החלבים זה אחד מהתורמים כמעט הכי גדולים שיש לעולם כל הארץ כל זה מי עשה הוא עשה בא להם פתח להם שולחן ערוך נראה להם מוכרים בית הכנסת אפילו ספר תורה הספקת תלמידים אמר אפשר למכור ספר תורה אני לוקח לכם את כל הספרי תורה >> אבל אם הספר שלו אדם פרטי אם זה פרטי באמת הוא אומר שאי אפשר גם דבר שהוא הקדיש אותו מתי אם הוא כתב אני משאיל כמו שחמ עובדיה כותב בוודאי שהוא מתכוון גםשנה ודאי שלא יכול למקות זה פשוט זה כמו שמישהו יקח יתפוק לך בבית יקח איזה ראית מקור כל הספרים הרב שהם בבית כנסת שאנשים מכניסים ספר ספר ב זה תרומה זהו זה הספר של הבית כנסת של בן אדם בחסד תלוי מה הוא מתנה הוא מתנה שזה יהיה שלו זה שלו מה שאדם תורם ספר מה שהוא אומר בדרך כלל כולם כותבים תורם את זה על המנת שאם ירצה להעביר אותו אני יכול למשל הדוד שני כתב ספר תורה השקיע עליו 10 שנה המון כסף כתב הצבא שמי שמחליט על הספר זל אם מחר אני רוצה יכול להביא אותו לפה שום בעיה לך למה הוא הוא זה זה מה שהוא רצה אבל זה פרטי אבל אם זה כמו שאתה אומר זה בית הכנסת שספר תורה שהקן עשוי זה אפשר לק פרטי ודאי אפשר זה מראה לך כמה חשובה התורה שמוכרים ספרי תורה בשביל אדם רוצה רוצה לראות משהו ויזואלי מעלה אנשים כסף היו כסף הזה משקיעים בכול וואו ללמוד תור המקור הוא זה שוטריבש כתוב לעשי הטוב מי ששואל למה מה יתום לא יתומה למה יתומה לא טוב ברה שבת יצרה היא לא חייב פיה ברשה רק האיש חיה מה יש עוד פסוק שאומר לא טוב ברא של יצרה וזה מזה לומדים גם לזה הלכה שביעית חברים זה כל מה שראיתי בהלכה ו' חייבים לדעת את זה בהלכה שבי זה יסוד גדול עד בית הכנסת נמכר עני מילה של כפרים מה זה כפרים ששובים קטנים שאין בהם אנשים קומות אחרים שלא נעשה הדבר אלא לבני הכפר לבד ולכן יכולים למוכרו למוכרו כל מקום מאוד נשאר מקדושתם אין מרשים שהם להורידם מקדושתם כמו שאמרנו צריך לדעת שכל מהעניין של המכירה זה רק של כפרים, אבל לא של כרחים. וזה אנחנו רואים בהלכה שביעית עד בית הכנסת נמכר למי יש של כפרים שאין בהם אנשים מקומות אחרים שלא נעשה לבני הכפר לבד לכן יכולים למכור כל מקום למה אם זה של כל העולם שתרב לבית הכנסת לך תשיג את כל העולם שאתה רוצה עכשיו למכור את זה מכל מקום המאות ישאר מקדושתם לא משהו ותקדושתם שמכו בני העיר שלא מדעת פרנסיהם והדין הם מכו שבעת טוב שלא במעמבד אשארים אבל הם הסכימו שבעת טוב במ באותו מכר היו במעמד אנשי העיר הכוונה אנשים מתפללה בית הכנסת שהיו להוציא המאות לכל מה שרצו לומר למרן למרן בית הכנסת שזה לא של רבין אתה יכול למכור כן אבל או שזה על ידי שיבעת טובה העיר או הכי טוב שזה להביא את ה אנשי העיר אבל אם הסכימוש טובה העיר באותו מכר והיו במעמד אנשי העיר רשעים להוציא את המאות לכל מה שרצובים כי אם לא היה להם בני בפירוש במכר זה כל מה שיעשה אפילו יחיד מה שעשה ועכשיו יש אדמורים יש להם בתי מדרש בתי זה תלוי באדמור למה הוא הוא על פי אישה כלי וכל ר נג ברגע שהוא מחליט עכשיו שהוא רוצה למכור את המקום כול אומר מה זה בית הכנסת של כרחין עוד דבר אומר אוכרים בית הכנסת, בוכרים ספרי תורה של פדיון שבועי וכמו שאמרנו ללמד ילדים. אותו דבר יותר חמור. אם אין מקווה טהרה לנשים זה כמובן תמיד אומר תראו כמה חשוב המקווה אז מוכרים את הבית הכנסת בשביל לבנות מקווה אמר אם לא היה להביא שכסף פה את המקווה היה צריך למכור בית הכנסת של לבנות מקווה ככה אומר לנשים אומר כרחים רגילים לבוא אנשים במקומות אחרים מתפללים שם אפילו לא ישתפו בבניית בית הכנסת כמ שרגילים יבואו לשם הרי בנו את אותו בית הכנסת דעת כל העולם הרי כדישו על דעתו אבל אם אין מקווה טהרה קודם לכל קודם כל מקווה טהרה כתח שאלה ברב פיינשטיין מרדה ודביט בספרו שאם אין מקווה אפשר לקחת את הבית הכנסת להפוך את הבית הכנסת למקווה ואת הקדושה בבית הכנסת לעלות לקומה למעלה יש מקום למעלה עכשיו איפה מה תבנה במקווה בקומה שנייה לא שייך צריך אדמה לקחת את האדמה הזאת ואת המקווה ל כמה חשוב מקת אומר אם בשעה שבנו את בית הכנסת העיר קטנה לא לא היו באים שם אנשים אחרי זה הגיע איזה רב התחיל לדבר שם באו בא אנשים רוצים לשמוע אותו נחשב עדיין בית הכנסת של כפרים למבנה לצורך מה או שבשעה שבנו תרמו אית הכסף למד שזה בית הכנסת שלנו או של כל העולם שלנו שר אומר יש אומרים שבקהילות שיש להם מנהיגים פרנסים אומר רבי דוד מעלה סמכות וכוח לעשות כפי הבנתם אפילו אותו מקום כל כך גדול שאנשים ראים באים בשם מקומות אחרים שהם אותם מנהיגים למכור בית הכנסת ולהוציא את המקום חולי למה יש בעיה ברגע שאתה עכשיו רוצה למשל להשתדרג או דברים כאלה שאלה מתי אתה יכול למכור ואיך אתה יכול למכור מה זה שיבה טוב בערך כןשיבה טוב עצם זה שבחרו אותם הציבור זה הכוונה מה זה ממעמד אנשי העיר הכוונה עושים פרסומת שאלת המכירה צריכים להיות כולם כל זה דווקא שיש בית הכנסת אחר אבל אין להבית הכנסת אחר אסור למכור אותו אומר המרן אבל של כרחים שבהם קומות אחרים אפילו בנו אותם שלהם לא נמקר אלא אם כן תלו אותו בדעת היחיד שאז יעשה בו בהסכמת הציבור יש אומרים שהם כבר בנו בית הכנסת ענקית ואין מה לעשות אם זה מותר למקור אותו אומר הרבי דוד זה וראיתי את זה ואז גם חמרדכי א רב שלמה רשי הרב שלמה אמר בתי כנסיות שאין פנים בהם יותר כגון בתי כנסת שמנו בקנת ישראל בגולה ועזבו היהודים את אותו מקום ואין גרים שם יותר יהודים ואם נראה שיחזרו היהודים זמן לגור שם אין רע ברוך השם מותר למוכרם על פי התנאים שנאמרו לאן לעניין בית הכנסת של כפרים ואפילו הם היו כרחים גדולים בזמן שמתפלים בהם היו באים מקומות אנשים כל מיני מקומות בעולם או מאותו ארץ מותר למוח אבל רק שלא יעשו מהמקום בית כיסו בחץ או בית טפ מי כתב את זה? כתב את זה בשוט אה רבי העומר גם מחדעת ואני גם ראיתי את זה שכתבתי את זה גם בשם שוט שם שלמה אומר שבעצם זה שלא מתפללים שם כבר פקע ממנו הקדושה הכוונה שזה יותר קל הלאה חברים אומר מרן הוא על דין דברי קדושה שנזכרו כאן כולו גריר בטר בית הכנסת כלומר עכשיו ישב בית הכנסת של כרחים הספר תורה שלהם גם נקרא בית הכנסת של כרחים אלא אם כן כמו שאמרנו שהם מוכרים את הבית הכנסת לא בגלל אז אלא בגלל שצריך לצורך יתום או יתומה נעשיה תורה או פדיון שהוא אומר עכשיו אדם היה לו בית רוצה לתת אותו לבית הכנסת אין בו שום קדושה עד שיתחיל להתפלל בו הלכה ט שמוכרים אנשי הכפר בית הכנסת יכולים למוחו מקר עולם כך יכול לעשות בו גם בצמרחז בתס אז יש הבדל חברים מה מוכרים אם זה בית הכנסת של כרחין השם מרחם גם של כפרים אז אפשר גם שעשו שמה אחרי זה דברים נוכינים כמובן אדם שצריך לשים לב ברגע שהוא מוכ זוכר להתנות איתם שלא יעשו במקום הזה. מה שאז לימדו אותי החברים, יש תשובה ביבי העומר שהיה פיגוע במצרים לפני איזה 60 שנה ליהודים 60 70 שנה. חבדיה כתב בהביעה אומר שהסיבה של הפיגוע בגלל שהיה שם בית הכנסת והבית הכנסת הייתה שוממת אז מכרו אותה לאיזה לא משנה מה והיו עשו בחתרי נוחיות. מה עשו חדרנו חיות? >> עשו שם חדרי אנוכיות >> איפה? במצרים בבית הכנסת הכוונה מכרו את זה אין מה לעשות עם זה מכרו זה היה אסור לא עשו את זה כעוגן אז הוא אומר חם עובדיה שזה הסיבה שהייתה שמה היה שמה את הפגוע בחיח אותם על זה אמר להם לא עשיתם מפיעה לך היה שאלה כזו גם לרד שמנחסים בתל אביב שכונה שעזבו את זה היהודים הגיעו שמה עם מחשימה הריטרם יודע מה קוראים הם הגיעו לקוש עכשיו אף אחד כולם מפחדים לבוא להתפלל בית הכנסת תראו איזה שאלות יש בתל אביב מפחדים מותר למכור אותו ולהעביר את הקדושה שלו למקום אחר מה שזוכר שהוא אמר שכן כמה אני ביקר אבל אשרה מי שמחזיק אילם נהיה בעזרת השם בילונת הרב מציון רם נשמה אצל פעם הלכנו בטח עם הרב זה בית הכנסת בתוך שכונה הערבית גם השם של החוב הרב נראה לי יהודה גאון מסים גאון מה השם של מה השם של הרחוב הרחובות שמה אתה רואה מורי זה ומורי זה אתה רואה שכונות של ערבים יש מי שאומר אנחנו רואים הלכה י אז ככה באמת עשו בזה בהלכה עובדיה הלכה באים ואז סידרו את זה יש שאלות קשות אמר לי אחד שלפני 50 שנה היה גר בתל אביב רצו להרחיב את הכביש היה איזה לא יודע כמה עשרות בתי כנסת עלינו עיריית תל אביב ועכש את כולם בשביל להרחיב כביש כל זה בגלל שלא מלמדים בתוך ה בתי ספר את הערך של הדברים הסמנים של הקדושה אז הם מגיעים זה אבל אם היו יודעים את הערך של בתי כנסת איך לשמור איך לנקות הן עובדם ומראים אדם שניקע תראה מה קרה לו תראה איך הוא הרוויח כל מי שעשה זה זה חזק את האנשים לעשות את זה ממילא לא צרכו לעשות דברים כאלה אף אחד לא יעשה דברים כאלה הלכה י יש מי ששוברים חיד ושלא אפילו ספר תורה זה מה שמי שאמר תן חו לעשות בם כל מה שרוצה יש מי שאומר אין לימוד תורה סכורה יש ויש אבל חכה ויש לכאורה אז אני חוזר על הלכה היהודי יש אומרים שיחיד ושלא אפילו ספר תורה תענו מכוון לעשות בדמיו ויש מי שעוסר אומר אבל תדע לך כתוב בגמרא במגילה דף כז מוכר ספר תורה שלא פרטי לא רואה בזה ברכה אבל סוכר שספרי תורה ודאי שמותר הגענו חברים להלכה יא בית הכנסת או לבנים ועצים בית הכנסת ישן שסתר חולים יתן במתנה דילה דבו הנאה מנה לאבנו ואני חוזר שוב פעם בית הכנסת או לבנים בצים בית הכנסת שטור במתנה דילה ולכן זה נקרא מחיר לכן יכולים להחליפם באחרים יוצאים לחולין אבל אסור למשכנן ספירן שילן אפילו דשבת טובה העיר שעדיין שרו בקדושתן שאין כאן דבר אחר שתחו קדושתן אלוה עכשיו מוכרים ספריות בתי כנסת עכשיו רוצים לעשות משהו משודרג יש בספרויות האלה קדושה צריך להגיד שכל הקדושה שלהם תחול על הספריות החדשות ככה אני עשיתי פה היה פה הרבה ספריות הבאנו את החדש אז אמרתי שכל שנותן פה זה כן נג את זה. אז העברתי את הקדושה מכל הספריות הספריות שפה. אומר, מותר לתת לציבור ספר תורה במתנה לציבור אחר. על מנת שיקראו בו. אפילו נותנים את זה לאנשים אחרת. בהלכה יב יש מי ש מי שיש לו ניקה שלא יוכל לבנות בית הכנסת כי אם הוא וזרעו הוא לא יכול למכור זכות לאחרים. שאחד גם באיזה כפר הוא עשיר גדול אמר עשה איתי שרק הוא יכול למכור כן רק הוא יכול לבנות בתי כנסת עכשיו הוא רוצה למכור את הזכות הזה לאחר ‏Ja. הלכה טו אין אדם יכול לאסור רגע יש לנו יג הנה אחי יג חברים גברו מאות בניין בית הכנסת הוא בא להם דבר מצווה מוצאים בהמאות יש להם כסף של בית הכנסת קנו אבנים וקורות לאכרו דבר מצווה פדיון שבועים על פי שבעו אבנים וגרו קורות פסלום כוים הכל לפדיון שבועים בלבד יש לנו פה אני שוב פעם חוזר עם גבו מאות עם ביני בית הכנסת בא להם דבר מצוה מצו מאות מוציאים באמאות הכוונה אפשר לקנות בזה דבר מצווה קנו אבנים וקורות לאכרו דבר מצווה עם פדיון שבועים אף על פי שהביאו את האבנים מוכרים הכל פדיון שבועים בלבד כלומר פדיון שבועים זה אחד הדברים החדו שעכשיו הולכים באוונות שמרובים מפקירים עשרות אלפי חלים בשביל 20 שבועים עכשיו ודאי מצווה לפדות אותם לא אפשר להרוג עשרות בשביל להציל הלכה יד ראובן שאמר ככה זה נותן לבנות עליה בית הכנסת לא רצו גחם כאל אומרים לבנות עליו תלמוד תורה אני אומר לא אני רציתי בית הכנסת לא יכול ראובן לחזור בו ואם ראובן לא היה גרשם יכולים לשן אותה לפני אותו העיר אין להם השם שלהם אם הוא עומד וצובח אלא אם כן יש שם חבר עיר וכל מעט הדעת יד שבעה אנשים שאומרים מטעם העיר להחליט על בתי הכנסת הלכה טו אין אדם יכול לסוך חלקום בית הכנסת עכשיו אחד תרם בית הכנסת רב עם מישהו או תרם ספרים צה להגיד לפלוני אל תקרא בזה עכשיו נראה הלכה טו אין אדם יכול לאסור חלק על קום בית הכנסת ולא מהספרים ואין לו נסר ואם השר אין לו כלום שך עד עכשיו טרם אומר מה אני מקפיד על המקום מה אתה רוצה רוצה לעשות לסוד חלקו שאף אחד לא יוכל להנות שם וגם כן אני חוזר אין אדם מכון לסור חלקום בית הכנסת ם הספרים בשר אין לו כלום כלומר לא יכול רב עם מישהו יגיד לה אתה לא תעלה לספר תורה שלי [מחיאות כפיים] הריצרח למכור את הספר תורה ש לעשות שנה הלכה תז מי שהשיל ביתו לבית הכנסת ויש לו מריבה עם אחד מהקהל זה על אותו עיקרון לא יכול לסרה עכשיו הבית הכנסת זה שלו פרטי זה שטח של מושען אלא אם כן יסר לכל קלקח ‏M. אומר תראה איזה דבר יפה אומר רבי דוד חבורה שהיו לומדים זמן רב באופן קבוע בבית אחד ורצו לישון אחר מכן מוד בית אחר אינם רשעים מפני חזקתו של בעבית הראשון גם באנלי אם כן יהיה איזה סיבה אומר אחד לא היה בית הכנסת אחד נתן את ביתו שהתפללו שם אז אי אפשר לקחת לו את זה. אין להם כזה לפי שעה. אומר יש לה הנחה מוזרת פה, הכוונה לנו. אחד שהוא היו מתפללים בביתו זמן ימים רבים לאחר מכן רצו הציבור לשנות לעבור למקום אחר אינם מרשם אפילו לא עשה את ביתו לבית הכנסת קבו >> אם הוא מקפיד אם הוא רוצה שישארו >> אלא רק קבע מניין מתפלל בביתו אפילו אם הפסיקו להתפלל בביתו מכן עבר העונס צריכים לחזור להתפללים בביתו אין להם כן שלם רעיה ברורה שנתחש בחזקת פילו שיש להם טענה נגד נקרא חזקה במצוות. יש אומרים שמצווה שאין דרך הציבור למוכה וכל הרוצה יכול לבוא לתנה אפילו מחזיק באדם זמן רע ואין שכבה חזקה ורק במצווה שדרך הציבור למוכה להשתמש יש במות צורך ציבור אף על פי שלא נתן איזה מאות הרזק נתנו אותם מתנה שבחזקה אם לא היה לציבור ספר תורה בא אחד נתן עם ספר תורה שלו לאחר מכן קנה ציבור נתנו להם ספר תורה אחר אין הראשון יכול לעקב באדם שיקרו דווקא בספר תורה שלו אלא אם כן נשא את התנאי אותו דבר דבר בפרחות עם אחד כמו קנה פרוכית יקרה יקרה עכשיו אחד אחר בא אומר לא אני רוצה גם פרוכת עושים רוטציה ‏Ja. אומר מרן בהלכה יח מי שאומר שכלי כסף שכלי הקדש של כסף שנהגו עלפם תמיד בבית הכנסת בחגים אין יכולים לנוצם יכולים למוכם כלל יכולים תופסם שישארו בחזקת הקדש אחר מתת המקדיש פעם עד כדי כך תבינו שלא היה אפילו כלים לבית הכנסת אפילו הקשט את הספר תורה שמה שם יש מי שאומר שימצא לך מיטת אדם שכתב שהקדיש כלים בין עליו ולא מסרו לקהל אפילו הכי ברוך הבא >> יש מי שאומר שאם נמצא אחר מיטת אדם כתב כתב כתוב שהקדיש כלים ואין על עבדים לא מסרולק אפילו אחרי בגד אומר מרן בהלכה כ יש מי שאומר שספר תורה שהוחזק שהיה שלבותם של הובן אין הציבור יכול להחזיק מה הכי טוב שאדם יכתוב על הספר תורה שהוא משאיל או מפקיד הכי טוב הלכה כאן לקנות מעילים ששתמשו בהם אדיוט תשמיש של קדושה פעם לא היה כמו היום יש עכשיו חנות שעושה פרחות זה קונה בגד יפה והיו ודפים בזה איזה בד יפה אחד היה לו בית יפה שהיה מתעטף בזה בבית עכשיו רוצה להביא את זה שזה מעיל של ספר תורה לא היה יכול לעשות דבר כזה >> אפילו שזה מעלים בקודש >> כן הלכה כב אדם כן אדם ש רגיל בשום מצווה כגון גלילה כן נתנו למישהו מכרו לו הוא תמיד גולד את הספר יראונס רונס ונתנו הקהל המצווה לאחר משלם על זה אחר כך השיר ורצה שיחזרו יחזירו לו את המצווה אם בשעה שנתנו הקל את המצווה לשנייה סיפק בדרך שהוא לתת מה שהיה נותן כל שנה ולא רצה רצהו עם השאר כאן לתת בצותו הכוונה הוא יכל לתת הוא לא רצה לתת אבל אם שנתנו על השני לא היה בד הראשון סיפ לתת אתה ישבדו אז אני חוזר עוד פעם אדם שהיה רגיל בשום מצווה הלכה כב גלילה ואין לו כסף עכשיו אחרי זה הוא חזר ונהיה לו כסף מישהו אחר לקח אז אם בשעה שהוא נתן את הוא ביטה הוא לא לקח את המצלם לא היה לו אז הוא יכול לחזור בו אבל אם היה לו והוא התקמצן לו >> מה הכוונה >> אחד רגיל כל פתיחת האחד >> רק כאילו רק הוא קול >> רק הוא כל במשך שנים הסכימו איתו שהוא >> כל הקהל מבותר לו >> כן הסכימו לו קב מכבד מפעם אין בעיה לכבד הוא זכה אחרי זה נהיה אני אין לו לשלם אז תנו את זה למישהו אחר אחרי זה הוא השאיר עוד פעם לראשון את הזכות שלו היום מה שעושים אצל כל המקומות אין כזה דבר הוא זכה לגמרי >> כל מי שרוצה את >> אז זה היו עושים לשנה כאילו >> שנה אני יותר פעם שלם שלום ככה אין מכירים >> מה זה >> יכולים פעם שנה זה טוב >> כן אבל פה לא מדובר פעם שנה פה לכל החיים אדם שים בזמן דוקא מנשיני אם הוא קנה את זה לכל >> לא אבל אה יפה אבל הוא גם כל פעם מחיילה מחינה הוא אתה צודק הוא החזיק במצווה ולשלם בחינלא לא קנה לכל החיים אבל נותנים לו את הזכות שהוא קונה קודם >> הוא קונה כל שבת או קונה פעם בשנה >> לא לא אפילו בלי לשלם פעם שנה הוא זוכה במצווה כמובן אם יבוא אנשים שהם הרבה עשירים יותר ממנו אז אי אפשר להגיד תשמע מה ה מלחה בית הכנסת תפסיד ודאי שלא עושה זהני שעשו את זה שנתי >> פה לא כתוב שנתי אחרי זה הוא יני לא יכול לקנות אחר כן אחרי זה הוא חזר וישיר זה נקרא שהוא החזיק במצווה כן זה היה פעם היה עולם אחר הספרי תורה וכל הדברים העיקרים לא היו נשארים בית הכנסים שזה בית שומרים על זה בית >> כן זה בית של מישהו שמה הפריצו שם מה זה זה בית הכנסת זה לא דבר שני גם היו אצל גויים מה >> יש כספות ישבית כנסת פעם לא היה דבר דבר שני היה עניות אז אחד היה תורם את זה והוא לוקח עליו אחד תורם את זה והוא לוקח עליו לא היה כמו היום הוא תורם הוא תורם הוא תורם הוא תורם לא היה זה היו עניים רוב האנשים שהיו מתפגלים היו עניים אנחנו בעצם הגענו לסימן האחרון של חוק בית סימן קנד ד' ובו טו סעיף תראו שמוכרים עושים דברים בית הכנסת אני אאמת שישבתי פה שכתבתי את הספר היה לי קשה לכתוב את זה עם כל הספר בית הכנסת קל לך זה דבר שהוא לא שגרתי אתה לא יודע בדיוק לא ראית דבר כזה אתה לא יודע מה לכתוב אבל עברתי אין הרבה תשובות בהלכה לצערי יש דברים נצערים בתי כנסת שנסגרים מוכרים אותם כמו ספרים יש הרבה מי שיסתכל בבית הכנסת כהנחה יהנה שמע יפה פסקים יפה פסקים ממש זה רק סיעתא דשמע זה לא בן אדם שיגיד אני כתבתי את זה לא שהשם היה בהתערבות וזה לא שיפרש נמכר 10,000 עותקים כל הארץ 10 שקריך פיו בית כנסת >> כן כל ה חסרו ואין לוקחים השם יעזור שני ממשיך בני 20 שנה לא >> תשס 25 >> כן היינו קוראים בזה >> אנשים ראיתי שלא ידעו מה זה קדושת בית הכנסת עד שלצא הספר הזה? אנשים לא ידעו רגע שהתחילו לקרוא >> שדקו בזכות זה ספר השני בהרבה יותר יפה בהלכות יפות מאוד אף אחד לא עשה ספר כזה מה זה >> הוא היה יפה גם הקריכה שלו אנשים היו אוהבים את בחוץ שלו >> יעקב איך שמה אמר אחד שסוף כל סוף הגיע זה ספרדי שעושה דבר יקר מה הספרדים באים פה ל ב לדפוס ולקריחות עושים את הכי זול הכי זה הכי עני אשכנזים באים נוסעים ישר עשיר לא לא ראיתי ספרדים שיבואו ידברו בראש לא היה אין לי את הכסף הזה אבל הטעם שלי היה כזה אמרתי שתעם שלו לבר אמרתי הכי יקר שפע לך צך אבל גם את הישיבה כמה שה ישיבה יפה צריך לעשות בהרבה יותר יפה. >> כן. >> זה רק התחלה >> רק אני הגיע המקום שאפשר. הייתי השבוע בהזיר מסרתי שם שיעור יכול לבנות מה שהוא רוצה. יש לו שי תחנות סוגר בונה הכל. אין אין אין צפ מצפצף. זה אצלי מה אפשר לחס אפשר להביא אישור עם כמה קומות תחת אולמות הכל וואו >> מה ברור שגם היום כבר טרקטור לאחד התלמידים סתם אנשים קונים פה טרקטור מכינים את השטח >> מכינים את השטח השם זקן בוא נראה את ההלכה הראשונה מחר בעזרת השם תמקד מזה חבל של עיר אף על פי שמתפללים בה בתעניות אין בה משום קדושה למה מה שאמרנו היקר והנעים יעקב >> רבי יעקב שרבי יעקב לימד אותו ויעקב לימד אותנו שהרי אי אפשר היה להתפלל בבית הכנסת בערב ראש חודש רוב הציבור שהיה בא היו לוקחים רחבה לוקחים איזה כיכר שלי רוסה אומר אז זה לא מקבל קדושה אפילו שבא עם כולם וכן בתים וחצרות שמתקבצים בהם מתפלל באקראי לא בדרך כביות אין בהם שום שהפעמים בלובי יש אומרים למשל לפעמים עלינו שיש 77 אז >> אז כולם עושים >> מי שאומר שלא הלכים בכל מקורס אומר הרמה ועל זה מאיר דוד כתב תשובה פעם בהלכה זה לא נקרא קודש אלא כמין הרגש ששו רק לכאות ספר תורה ואנרון הבנוי בחומה ניסה נשמירה זה לא נקרא תשמיש קדושה כל שכן אם הספרים מתקלקנים זה מותר משהו על מה שכן כותב הבן שחי שיש קצת קדושה בחצר של בית הכנסת שמתפללים שם שמה יש כן קצת קודש יש עוד מניין למחרה בכשו אומר הרבה פעמים אדם רוצה יש יש פרסים שיש להם יד רחבה רוסים פניים עכשיו ופתאום הוא בא נתקל עם השני אומר לו קמצן בו קמול אסור לך לספר לאחרים לגנותו לפזותו אפילו פי שאתה זכית לא כל אחד זוכה להיות לחג' אנשים מסכנים שניהם נולדו קמצנים שלא נדעם מצרות אחד כמו הרב דן למשל יש לו ות גדולה ורחבה המגני ציבור שלם תם חסר אפשר להגיד מרוקאים כך פרסים כך עיראקים כך טונסים כך חוט כך סו כל מי יש אנשים טוב >> אתה אומר לך >> הכל אי אפשר לגנות גני ציבור שך אין כזה דבר ציבור זה שמתי לב הרבה פעמים מרוקאים אומרים עצבני הכרתי מרוקאים מאוד רגוע >> אבל הגויים אפשר להגיד התימנים הגויים כ >> צריך להגיד צריך להדגיש שזה גויים לעשות אתס >> פרסים יכול להות שהיו פעם קצת יותר זה רוב העין הרע שעשו עלים שהם קמצנים >> שבה של אה צ מים הרציון שמה >> עכשיו עושים עלמנים זה לא עובד >> היום יום ראשון יז בתמוז נאמר בנביא צום הרביעי תהפך לעם ישראל שסון שמחה >> אומרים עננו שחרית מנחה ואם שכח אני לא חוזר הם טירת רבי ישראל אנקה זה אבא שלי היה >> ישראל או בפל ישראל כמובן זה נהרג על קידוש השם בספרד בתוטיל בל מנורת הזה יש לו ספר המשנה את הספר הזה נקרא מנורת המאור לא הידוע של התימנים שקוראים זה רבי ישראל הבואה לא זה רבי ישראל קרו >> הייתי לוקח את זה בדרך לומר עכשיו הוא נעלם מבית מורבי די איפה מיום רבי יצחק הכהן הרב פפות רבי שמואל דרמון זה טוניס רבי גבריאל בן ד ינינה ינינה זה בית הכנסת כזה רבי שמואל קריספיין רבי יעקב יוסף קובו רבי יהודה שושן >> בשלמה אבור רביע ברפאל הכהן צבא רבי שמואל שמעון בטון רבי אהרון פו מעלי הכהן רבי הבגול זה הכרתי אותו רב העדה אפגנית אדם מיוחד בירושלים אדם טוב במיכאל שרביט רבי יוסף חטב זה זה האח של מישהו שלמד מסכן לחצין מטוניס כןצאים צעים משפחת חתם דחכמים נתינת צדקה מבטאת את הדין מתעסק בצדקה מתממונות צדקה ניצא מנהר דיבור אומר מי שמזקן בצדקה, משתדל בצדקה, תן ממונו ועבר באותו מקום לא פוחד. אומר ואין עליו דין יותר מישהו מרבה בצדקה שם זה כן ש זכות גדולה בר 11 חודש של הבן של הרב אב ביום חמישי >> הבן של הרב אבואה >> שנה >> 11 חות >> וואו את זה >> ביום חמישי 11חה היום בלילה זה פטירה של מרים בתרחן של מי שהזכיר אותה תודה >> כן אישה טובה הייתה קונה את כל החליפותח ב >> הייתה קונה לה את כל הדיבגול בשחליפה ש הכל שה צדיק >> אין כזו מציאות שאדם בפילה >> גם שאדם לא יכול לקבור על התאוה שמשלה ש עושה עבה סורי אדם שהוא בוש ממנו הפסיק לחוש אתה רואה ש למה אתה מתבייש פי ש מישהו רואה אותך אתה מתבייש למה אחד הנה יש עשירי קודנני כ