The Torah Podcast

Cours de Torah — disponibles sur vos plateformes favorites

הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר רצ"ב

הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר רצ"ב

הרב מאיר דוד שמואלי ·

Etude de Torah
Vitesse :

הרב מאיר דוד שמואלי שליט"א השיעור המרכזי של הרב מאיר דוד שמואלי שליט"א, הנמסר במוסדות התורה "חזון מרדכי" בהרצליה, ע"ש המקובל האלקי רבינו מרדכי שרעבי זצוק"ל. 🗓️ השיעור המרכזי נמסר בימי שני ורביעי בשעה תשע בלילה בישיבה בהרצליה. מטרת השיעורים היא להפיץ תורה תוך שימת דגש על מידות טובות ויראת שמיים. לתרומה לשותפות בפעילות הישיבה או לקבלת ייעוץ מהרב מאיר דוד שמואלי שליט"א: https://nedar.im/aDPy פרטי התקשרות: 📞 משרד: 03-778-1778 📧 דוא"ל: yhazonm@gmail.com

Transcription
Kind: captions Language: iw חברים מסכת עירובים דף עד עמוד הראשון דף קסב אולי כבוד יבוא רבנו מלב כמה דקות בוא בוא עם המתם בוא הנה בוא >> קשה לי הרב אחרי זה גםש >> אה >> קשה לי >> מה קשה >> קשה גם עכשיו גם אחרי זה לשיעור >> כמה דקות קח איזה רבי עובד אני לא אכלתיךציף קודם של מיואמר להזריזים השם ימח תקסב עמוד הראשון אדוני אלוה שם לקחן בית דוד מארץ מלתי מאשר דיבר לי מאשר לי למזחי תן את הזאת הואשלח מהכל יכול לפניך נקד האישה לבנים שם אומר לו אליעזר לאברהם אם האישה לא תרצה לבוא אחריי תודה רבה אמר לו הוא ישלח מלאכו אז איך יהיה לך זיווג הני יצא לך בדיוק השם שלח מלאכו אם לא טובה האישה לכת אחריך מנקיתם שבואת הזאת רק את בניילה תשב שמה תן שמואל אט עכשיו שאול היה בחור רגיל נבד לאבא שלו אתונות אז הוא הלך כיוון שנאבד לאתונות הוא הלך לחפש את האתונות לא מצא הלך לרואה מי זה הרואה שמואל הנביא עכשיו הוא לא יודע איפה הוא נמצא רב בנות שאל אותם איפה התחיל לדבר איתו למה היה בחור יפה יבוא אחי מצאו יותר טר במטה לאכול כי לא יוכל לעמד בו יברך זבכלו הקירועים ועתלו כי היום תמצן אותו אחר רש"י כותב כן אבל השלמים ברחים באכילתם טוב מעניין ויעלו העירם הבאים תור בנשב יוצא לקראת לעלות הבמה אוקיי למה הוא בא חשב שהוא בא לקחת את האתונו ואדוני גנשמח לפני בו שהוא לאמור כעת מחר יש לאחיך איש מרצבן מין שכתו לנגיד מישראל ישראל שהתמיד את בן שתים כי ראיתי את עמי כי בא צעקתו אלי בדיוק שמעתי את הרב יגן בדיוק הזה ובדיוק אנחנו למדים את זה גן אומר למה השם כעס למה משהמואל כעס עליהם רוצים מלך אומר להם עם ישראל לא צריכים מלך השם הוא המלך ו שמואל רא את שאול ואדוני יענהו הנה היש אמרתי לך זה יעצור בעמי ויגע שאול שמואל בתוך השער ומגיד אני איזה בית רואה א מי זה הרואה? אז הוא אמר לו אני הרואה. על זה הוא נאנש אמר לו אני הרואה. תרומות פרק טנה ה מה לגינה של תרומה. כן. אם עשית 100 ארוגות של תרומה ואחד מהם זה חולין אתה לא יודע מה החולין. כולם מותרים בדבר שזר כולל. הרוגה אחת מתרת את כולם. דבר שאין זרוק עלה. אפילו מח של חולין ואחת של תרומה כולן אסורים. ובדבר שאין זרעו כלי. מה הכוונה? כנראה שזורעים אותו זה נעלם. הטבל גידוליו מותרים מדבר שזה קלה. אם זרעת טבל אז אתה יכול לאכול אותו הרי. אבל דבר שם זרוק עלי גדולי גדולים אסורים. מה אתה צריך לעשות מעשר? איזה דבר שם זרוק עלה? הנה אומר לך כגון אלוף ושום ביצנים כן זה עצמו השום הקטן הנה הפך לשום גדול כן למה כל אלה הם באים משפחת הבצלים רבי יהודה אומר השוב כסעורים אומר זרוק כן עד שהיו שני בתים שתי אחד צרום פתוחים את החוכ של המבוי אז הוא מותר בלחי או קורה שמואל אמר אפילו ביטחו לתו אפילו היה פתוח לתוכו של המבואים בית אחד ולא חצר וחצר אחד פתוח לתוכה הרי ניתר בלכי וקומה קורה יוחנן אמר אפילו חורבה פתוחה למבואי ועוד חצרם בית פתוחה למבואי א נתר בלכי וקורה אמר לו הבסף אמר רבי יוחנן אפילו בשביל שקרמים שהיה פתוח אמר לו לא אמר רבי יוחנן חורבן דבר חזר לדירה ש קרמי הוא לא חז זה לדירה לא אמר רבנ חיילנה ואז רבי יוחנן מטעמנן אחד גנות אחד כרפיפות אחד חצרות רשות אחת הן לך כלים ששבטו לתוכם ולא לכלים ששבטו בתוך הבית ם הרב אמר רבי שמעון הוא שלא ערבו אבל ערבו יזרינן דיל מעטפו מנה כלים שבטו בבתים מחצה לחצר שמואל אמר בין ערבו בנו רבו כן אמר רבי יוחנן אחרי כרבי שמעון בין ערבו בן ערבו על מה זה לא גזרן דין מהתל פוקד בתים לחצה כן הלכה כרבי שמעון הוא שלא ירבח חצר פני עצמן למה שאז אין יכולים להוציא הכלים שבטו בבית החצרם אבל עשו עירו גזרינן שלא יתטל מחצר לחצר דין תלפו כמנה כלים שבטו בבתים מחצר לחצר שמואל אמר בן ארועים לא ערבו לכן אמר רבי יוחנן אחר כךשון ורבוים לא רבו מסגזרינטלפתים לחצל גזרינן הנה הטלפוק בנה לחורבן תברונה וכמה שמעתה אמר לו רבי אלעזר ברב אחי אמר שמואל אחי אמר לו הם אמר לו אכבוש ביז שמואל שנו אמר אחי את האכוונה הביאו הביאו אותו לפני שמואל אמר לו אמר מור אחי אמר לו שאלו ואמור מרדם אמר מרובינ כפי השמש בשנתנו שמבואל חצרות חצרות הבתים למה כתוב חצרות לשון רבים מלמד שנקרא מבוא אלא אם כן כמה חצרות פתוחות לו לא חצר אחד כל שכן שמי מבואלת תיר בנך בקורן החצרי תרג בפס כי איך היא אמרת שחשוב מבואל לתרום בלך בכו בית וחצר אחת שתיק שמואל אומרת הגמרא מה זה השתיקה הם משתקע כהודה או קיבלה מינה או לא קיבלה תה שמב אבות בראי שם חכם ועוד הייתה חצר אחת באותו מבוא אחרת שהייתה שם בית אחד בלבד עבד דהיבות נכי כדי להתירו ושר אל שמואל לטלטלטל במור דף תקסז חוץ ממכם אחר שנפטר שמואל בא רבנן שלי את הלכים למה לא היה שמה שני בתים בחצר אחד והם שתי חצרות אמר טמא אני עליו כבדרי תם שמת שמועים בא בגלל ש מתיר בגלל שמואלים ניתי רבנן ברב הוא חולק שמואלים נשדמן כן שמע מינם תראו שמואל איב אותו קיבלה מינה מה אומר מסבר דסגה בחצר כל שכן נחר כלומר שמואל אולי יוסר אבל הוא מתיר אז הגמרא ר לעולם מלך קיבלה מנה ואחר אז איך הוא התיר במבוי הזה משום היה בית הכנסת היה בבית אחד שהתירו לו שמואל חזנה הוא דבר הכי נעמה בטב בגית בבית כנסתה היה לל בבית הכנסת לכן חשב שבית הכנסת קרא בייבות ברא אי הבין שהברשה מותר שאין לה חזן למה שהוא מקום פיתה גר לא מקום השינה אומרת הגמרא שמואלת טעמה שמקום לנה גרי איפה אתה ישן איפה אתה אוכל לא איפה אתה אוכל ואז אתה דודק ככה נעסור אתה תח בתוכו מודה רב שח צורה אחד עובד כוכבים מתוכן לב צורה אחד ישראל חצר אחד שמת פתוחה לבב של אחד מהם לא פתוחה לבב יש בשתי החצרות חנון רחב ארבע על ארבע שמועיל בעם להתיר חצרות פילו אחי אין להבי אותו דרך לו להתירו עם החצרות ר פתחים של החצר השנייה למבוי והדים של מרבים יש בהם פתחים בין החצרות אמר לא עושים תחים בין בית לבית אמר לרב הבי לרב יוסף אמר רב אפילו בחצר שצור אחד בית של נוכרי צידור אחד בית של ישראל ויש עוד בתים כל הבתים פתוחים לזה לזה בחלונות אבל לא פתוחים לחצר גם בזה לא מערבים אמר לו לא מערבים לא אמר לא אמר מים אמר מים קל נאמר שיהיה דין זה במבוי ולא בחצר צריך לברר אם אמנם נאמר ד זה גם בחצר מה לי מבוא מה לחצה הגמרא אינדימר רביעדיה גם החצר מודין מסבואי אמר דרב שקצבן מבוא ניתן לך בקורעת שני בתים שני חצרות שני חצרו פתוחים אתה רוצה למל גם בתים וגם חצרות צריך דהי הפכנו דף חברים תלמוד ירושל אמר רבי יוסף חילו באשע לפרשי עבירה עבר עבירה אסור משום גזל לא משום עבירה אסור משום גזל לא עבר עבירה מותר משום גזל מחילה אז מה אומר למטה בידיד נפש אמר רבי זה בחילו בא יהושע לפרש מה מדוע יהושע לא פירשט תקנות תנאים שעשה להתיר לכל אדם לקות עסב מדוע לפרשד תטן אסור אלא זה לעוברי עבירה. אלה שהם קיימי כיליים שאם עשו עבירה עשבים אסורים שום גזל. לא עשה עבירה עשבים תורים שום גזל. עבר עבירה אסור לקות העשבים שום גזל. רגע אבל אסור לקיים כי לא עבר עבירה ואין בו דין כי אתה אומר משום גזל מותר משום גזל. איך יכול להיות? אומרת הגמרא והשניה איש זרעה לזר שזרעה לאמיר. אומר קשה מדוע שתי כן שאסור לקדם שום גזל אומר אנשים בעלנים נוח להם שיבואו ויקרו להם את העשבים האלה ככ יהושע תיקן לטובת עוברי עבירה אתנין כן תיתן של מני עשבים חייבים אותו לנקש מנעניהם חייבו טועה עניהם לנקש בשם רבי משה רבי ח אמר צאו בהן כינו הקרו הולכים מפניו מוצא כילה מבקר משרום גז מעתה צה כילה מקר אסור שום גזל שהוא רוצה בהם כאילו עקור מלחם פניו סב לא אמר כן אלא שבסוף הוא רוצה כאילו עקור מלחם פניו אומר הבענים לא רוצים אותו אבל אחרי שעקרו אותם כן טוב להם אתה מצא כילם מקר מסוים שום גזל שבסוף הוא רוצה כאילו עקרוים לכים פניו כן יש לו עם מי להכנס כן אין לו מי להכנס יכול להכניס אותם עם ברורות אזרא מהקר רב נחמן אמרב רבי מ מנה באים גצמחה שלו שדה אחר שתיתן צמחה לכשו למי לכנס לתלטן יכול להביא את זה לשדה טן מליון דרבנן פליגה למה רבי זרכם שם רבי י רבי עני כל הספיכין אסורים חוץ בשדה בור שדה ניר שד קרן שדה זרע אמר תיטן זרני זרע אמר מלט רבי יוחנן סיע סב אחד של הכי רכה של גינה מן הגוי קנה את כל הגינה והכל זרוע הכיניים בא של רבי יוחנן אמר לו צם קות קור מרקות רי אסרו אתה מקיים קינם פשוק מך טי רבי אבוק אומר רבי יוחנן בכן מקום מגרנו הרבה מקומו מוכיח עליו תיבנה כאן אסור משום גזל וכאן תרשום גזל אתה משיבני דבר שעשו גזלם דבר שר שום גזל כיד אמר רבי עמי אשרים יהיו בתשובות אוי בא כעד אמר הולך כמו רבי נשא כיני שית בטרן תאמין תחד מנ תוספת נצאת אומר שלוש מדות במחיצה כל שפות צריך שיהיה בינו לחברו שלושה תפחים לכנס אגדי שלושה שלושה דרבן צור שבנו חברו כמלאו כדי שוצות כבניין תורות על הבניין אסור כל שאין ארבע ארבע למה י בנו בן חברו כבנו וכולי הוא דף חברים רמבם עיר שישראל ונוכר דעירים בתוכה ומחזכ בשבת רוב נוכרים אותו חוץ מר שיש שבת מןדם חימו את המים לא בשביל היהודי רוב ישראל אסור מחצה על מחצה הרתים את שיחמו ישראל שמר לכל לעשות מלאכה בשבת ועבר מקים אותו מכתוות מותר להנות מאותה מלאכה לערב אחר שמתין יודע שאסור אסור בכל מקום שמתין שאם תאמר מותר מיד שמגיד לג לגוי לעשות ממוצאי שבת יש לו מוכן כ שעשרו עד שמתין אז מה מה יצא לו שהוא אמר לגוי לא רבח מזה כלום תה דבר של מנחה בן אז סטו בשבת שום בשבת ישראל אמר לגונה סטופ שב שבה שיש מקצת חולים או מצווה קצת אומר לגוי תביא לו אילן תעלה באילן שהוא תמנה מביא לו שופר או סכין מילה ואין שמה עירוב או מים חמים לקטן לוקח בית בארץ ישראלים לגוי טר בשבת טוב שטר שם רע לג בשבת אסורם שו משו בארץ ישראל כן לוקח בית ממסוריה סור זה דבר פוסק עדנוכי למלאכה וקוצא דמים באנוכי הפלב שצאה בשבת מותר כן זוכ ימים הרבה זה בשבת מותר כן צחת אנוכי שם כתוב לו שרוב לו כותב הורים בשבת למה כאילו קצת צמור לא אמר לו תעשה בשבת שרוצה יעשה באמת דורר עם צנעה אבל אם הייתה דה מפורסמת אסורה שואר את אנוכי עוסקת יודע שקצר באה תורים שגמר סעודתו יחזור לומד ואפשר לאדם לא שינת הצהריים שת רבה הרבה אמר רבי אסור לשון בהם באים יותר משנת הסוס כמה היא שתי שבי היה יושן כך וכך קרא יוסף עד מתי צכל מחזיקו כל מה שעשית לך זה הסימן הזה הכי קשה בעולם זה אמר לי את זה הרב הבואב מנתניה גיסוש הרב ניסים אח אשתו אמר לי הסימן הכי קשה בשולחן ערוך ראה אותי בהלולה של הבית יוסף זה רל שיהיו כל מעשיך לשם שמה אדם עושה דברים רואים >> בחוטה היה שמה נכון >> אתה צודק אבל למטה בקבר מי היה >> אברהם לא ראית אותו למטה בקבר >> כן אח של אשתו מיוחד היה פה שנפטר בניסים הבאתי אותו צדיק גדול אז הוא אמר לי הנה שהסימן הכי קשה זה רד למה אומר הסימן זה כל מעשיך לשם שמיים אדם תמיד חושב עכשיו למשל תומר הוא באמת חושב שם שמ שהוא נעלם כמה ימים באמת מצ שהוא רוצה הוא לא בא לברוח מהישיבה עושה הכל שם שמיים מבין שהוא מבין הוא עושה לא הוא מתקשר למה הוא מבין שהוא מבין יותר טוב מה לא צריך להתקשר הוא לא עושה במז צריך גם אם אתה לא רואה אותו פה עושה מצוות זה ברור אבל צריך להרים טלפון אדם נעלם אז מה אני אעלם כמה ימים הוא יעלם כמה ימים הוא יעלם אז מה יהיה פה עם הישיבה פתם כולם יעלמו אפשר להתעלם פה יש פה רב יהיו כל מעשיך לשם שפים דברים של רשות אכילה שתייה אכילה ישיבה קימה שיחה הכל לשם שמיים אכילה ושתייה קצר אין צריך מה שלא יוכב שתי דברים אסורים רפי מוכב ושותה והיה רעים וצמא עשה נלנת גופו אין זה משובח אין להם כן שניים צוחי גופו או כי ישיבה בהניכה אן צריך לומר שמצת מצת רשעים שומע אפילו אתה יושב על יד צדיק אם אתה עושה לנת עצמך אין זו משובח שמעת אלא אתה צריך לשמוע ממנו הנהגות אתה שומע שכיבה כיצד אדם מתגרה בשינה אין ראוי אפילו צריך לישון כן לא יעשה לנת גופו כבד שיהיה לו כוח לעבוד את השם שיחה קצ צד אם צריך לספר לשון הרע כן כוונתו כל דבר בוודאי שזה אסור לפי חכמים כוונתו בשביל להבין לעבודת בור לא שדבר כל דבר אדם יעשה שם שמה מצא מדות מצוות מצב בור הכל ימר אפילו שאוכל שותה הכל אז זה אמר רבנו הקדוש גלוי וידוע שלא נהניתי מהם שהם שמיים ישן שינת עריי אין צריך לברך ברכת התורה שחזור משל מיתתו קבע צריך לברך בוצע לפת שתי בשבת שתי כיכרות שלח ז בדו בצע תחתונה זמן נמצא בשבת פרוסה גדולה מסובים רשום עד שיטעם הבוצעה דעת ששחרית אי אפשר לעשות סותם ולשם יונה אמר לקדוש ברוך הוא קום לכנבה ויעקום יונה לברוח תרשם וירד יפו כל הצרות לא הדג נמר צר ראשו אחר כך שלא בטובתו ירמיה אמר הקדוש מצורך בבטן תאמר נהר אנוכי רש רבה מתנחד נסר שני בנים הולך עם ר הגדול בוא ולך לפני כך יה אברהם שהיה כוחו יפה לך נוח שהיה כוחו ראית את אלוהים מתהלך נוח כן משלו של שתקע בציץ אמר לו המלך נו בוא אני לך יד אותו דבר אם היה חושך מאיר לו כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם וכולי ספר הזוהר בורא בן אדם שאחר הקדוש ברוך הוא שהוא כתוב בם הזה דרך דרך לעלות למעלה אמר רבי אבם אחד פגש ב אחד ש מ קדם תוך חוכמה ראשונים קרבו לי ספר כמו שהרצון ש אתה רואה למה כתוב סות כמו שהרצון של האדם מתכוון בה בעולם הזה ככה משיכ רוח מלמעלה שמעת מה רצונך הנה צל בדיוק ככה אתה מקבל רוח מלמעלה אם אתה מתכוון לדבר קדוש ככה יהיה צריך להידבק בצד האחרים חס כל מעשים וכולי כל תלוי לפי המחשבות של הבן אדם כך מושכים אותו בעולם אם בקודש קודם בקודש וכולי אמרתי להם בניי כולי אותם ספרים שלא יסתסטו אחרי עבודת הקדוש הרי כל הספרים מטעים את בני אדם זה בצד שמאל למטה שבני קדם היו חכמים רשו מאברהם שנתן לבני הפילגשים נתן מתנות אחר כך אפשרו בצד קצת זרע יצחק חלק האומה השם ניצב עליו מלב והר השם כי חפשה לשב נפשו נפש דוד הוראה תהפוך לדף תקעו תקעו תיקונה הזוהר א חותם דיני בנת מר סימן כחותם ליבך אפלג דסתלקנח לא תעדה מיני כוח כותם לא תעדה מני כותב מרן שום דרדפי מיה אלא רוטפים אחר כבוד מים אלא כבוד יראים השם זוזכנו להגיע לחזור לארץ ישראל כי הרקות הגלות חמת עוון הגדלות ו הכבוד ת כל הוא מהגדלות תפילות אתה עזרנינה זכנמצאני קיצני שזכה בחמיך הרבים מזכיר את שמי אתבטב מזכיר את עצמי הצלחתי חנת חיים שתי הלכות מבחינת קריאת המפטיר ח קריאת התורה בשבת קר הקריאה פוסקים מה המגזורים שלא מקור בתורה מביאים לא הגזרה כנ בדיוק אנחנו גם בהלכה בזה תדע לך עכשיו למטה אנחנו בדיוק בהלכת תקעט פסילת ישרים דרך קניית החסידות זה משהו הרבה לקנות החסידות הסתכלות והתבוננות הרבה להתבונן רומותו יתברך רוב שם בן גדות בשופתותינו שמלא יראוה אדם מלפניו בדבדו על רובתבוננו על רוב חסדיו מן גודל אהבתו לישראל מן העיונים ונימוד דין דועבה זתאו ליתבקמם ברך ברכנים כן בנים צריך להתבודד בחבר לקבוץ כל מדעו תמונתו בוודאי ברוך הבא זר זה לרוב ההתמדה מרניהם כולם מלאים בהם בני חסידות לא ימנם תעורר בו תעורות הצדות רבותם קר בסיפור מעזי החסדים מורים את השכל זה מבואר הרב מאור כן, תחזיר את שלי. רק דקה שלי אני אשאיר. Да.