הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר רפ"ז

Kind: captions Language: iw יודע שאמרתי שני לא יודע אם זה >> טוב חברים >> חברים יקרים אנחנו מסכת ירובין דף סט סדר רפז היום אנחנו נמצאים בשם זקנו בראש חודש תמוז תמוז גימטריה חוד גימטריה מלך המשיח בעזרת השם יתברך זריזים מקדימים ועושים תשובה זריזים מקדיבים מקדיבים גם פרשת חוקת אז זהו עירובין דף סט סדר רפז ויעקום שדה אפון אשר במכפלה אשר לפני ממרי השדה ומהר אשר בו כל העץ אשר ב שדה אשר בכל גו איך ויעקב ברגע שאדם צדיק קונה חפץ נהיה לו תקומה לכן ויעקב יצא מידו וילך לד אברהם לידבר לאברהם למגנן עני בני חיני בני חוב בישער עכשיו בזמן שמואל הנביא אמר אר להם תעשו תשובה למה הפלישתים קמו עליהם עשו להם בעיות עשו תשובה שמעו לשמואל קריב קורבן והצליחו היהודים להקות בפלישתים אחרי שהפלישתים עשו להם בת ספר בדיוק עכשיו כל הצרות מהפלישתים בא איך אמר להם שמואל מהעוונות שלך כל הצרות שיש עם טראמפ ממיתנו ויקנו הפלישתים ספרב בגב ישראל אדפלשתים כל ימי שמואן השם יכר אותם בתשובני ירים שכביש מאת ישראל מעקרון ועד גד ואת גבולן ציל ישראל פלישתי מישון בן ישראל בין האם הורי אומר יש עוד דומה שהייתה בארץ אמורי הפסיקו ברגע שפלישתים נגד ישראל גם מורה נגדם עכשיו היה שלום ביניהם וישפוט שמועד את כל את ישראל כל ימי חייו אומר ואף לאחר שמלאך שאול שפטו והלך מדי שנה בשנה ושבה בית אל והגילג והמצווה בשבת ישראל כל המקומות אלה היה מחטת רגלם שוב התואהרה מטה כי שם בטוב ושם שבת ישראל ושם מזבח לאדוני זה קטע מהנביא עכשיו אנחנו קטע מהמשנה מסכת תרומות פרק ח ועל זו ועל זו אמר רבי יהושע לא היא זו תרומה שאני מזרח להם את המאה אלא מלוכלה בתמאה כצד עובר מקום למקום כקרות שתרומה בידו אמר לו הגוי תן לי אחד מהם טמאנה ואם להרטמ כולה וזה אומר יתמד כולה ולא יתן לו אחד מהם ויטמ אומרת לפניו אחד מהם על הסדר כלומר אם אתה לא יודע על זו ועל זו דבר שאתה ספק אם הוא טמא כוונת תרומנית מת, הולכת לאיבוד, אתה לא מוזר על על לגרום להם לא להתאמפק. אנחנו בגמרא במסכת ירובין דף סט והתנן מי שנתן רשותו שיש לו מחצר ומבוי בכל זאת יוצאים בתו מקום שביתן בין שהוציא בשוגג בין במזיד הריסר דברי רבי מאיר אמר רב יוסף אמה חי אינו עוסר אלא לדעת רבי מאיר ואילו אמר הב אמר לא קשיה כאן שכבר החזיקו בני מבוי במבוי נכון לא לא עוסר אפילו אם חזר והחזיק כאן שלא החזיקו בני בבוי במבור נתניה ישראל ששכח לערב ולא נתן רשותו עבר בשבת והוציא בן מוציא בשוגג במזיד יכול לבטל אתה דברי רבי מאיר עמדה אומר משוגג יכול מזיד לא יכול מי שנתן רשותו והוציא מביתו לרשות שביטן בן משוק במזיד הרי זה עוסר איך כאילו זה לא הרשות שלך דברי רבי מאיר רבי ד אומר במזיד עוסר שוגק שוג למה שסיסור אמר רבי מאיר במי דברים אומרים שלא החזיקו בני מבוי במבוא החזיקו בן שחזר וחזיק בשוגג זהסר למה אתה נתת להם את זה לשבת אמר מור רבי יהודה אומר בלשון אחרת מהרוב עשו זו תוכמה בבית שלך שר וסר עליכם למה יש עלי מומר או גוי אז הוא ברגע שהוא שמה אז הוא עוסר את המבואי על מצדוק נוכיו וענן עד שלא הוציאו תנן אז אתה רואה שהצדוקי הוא כמו ישראל אמת שלא ציו הוא כמו גוי ובתי מלוק שק צודים צדוקים אמר לך שבתות בצנאה כאן בפרסיה אז ממר לחל שבתוותו בפרסיה אינו מבטל רשות במה כמה נזנדת מומר בגילוי פנים לא מבטל רשות גילוי פנים מומרה אלא מומר שבתות בגילוי פנים חל שבת פרסנו יכול לבת לרשות כמן כרבי יהודה הוא גבראה דנפק בחומרתה דשוותה היה רגיל לצאת בקשר של בסמי זה מסוי כמ דחזה גבר לרבי יהודה נסיעה כסיה כיסא אותו אמר רבי יהודה כיוון שהוא כיסא הוא לא נחשב מחלל שבת בפרסיה מבטל רשות רבי יהודה אמר רבני זה ישראל אמר זה מחלל שבתות בפרסיה אמר רב נחמן ממה נפשכת קשה כמ אמרת כרבי מי חשוב דבר אחד חשוב את כל התורה כולה אפילו בכל משים שבת תורה נמים ויקר רבנן חשוב דבר אחד דבר חשוב לכל התורה כולה עדמר לעבודת כוכבים למה שכל המודה בה ככופר בכל התורה כולה אבל חליל שבפרסיה לו אמר רב נחמן בר יצחק תן רשות מה שאמר אבונדבי מומר לא לכל התורה ניתן רשות רשות כי דתן ישראל מומר משמר שבתו בשוק לא רק בצינה מבטל רשות שאינו שמבטל רשות דין יהודי מה שלא משמר שבתו אפילו בשוק אינו מבטל חשוד מ שאמרו רק ישראל נותן רשות נוכרי עד שהזכיר כיצד הואמר לחלש בפרסת דינו כגוי אומר לו רשותי קנויה לך רשותי מבטנת לך ואין צריך לזכות ורב רב אשא אמר גם עולם כל דבר הוא חשוב רשות ול דווקא לעניין ביטול רשות בשבת אם הוא חשוד בדבר אחד זה לא חשוד לכל התורה כי איתנו חמירה לשבת כבד זר כדתניה מכם אדם ככיר מכם לא כולכם פרטם ומר מכם בכם בבני ישראל חלקתם מרשמר ולא באומות מן הבהמה להביא בני אדם דומים לבהמה רשעים כאן אמרו מקבלים קורבנות מפושעי ישראל כדי שיחזרו בתשובה חוץ מנמר ומנסחין עבודה זרה מחנן שבתות פרס גופה קשיה אמרת מכם לכולכם צית מומר אחר כך אמרת קורבן פושע ישראל הרי מומר הוא אומרת הגמרא לא קשה קם ממר לכל התורה כולה כאן אמר דבר אחד אם הסף החוצה מרמנס יין מרחידמ אם אמר לכל התורה רואה יש ואם דבר אחד קשה מציעתה אמרת מקבלים נדבות אליו הכי קחוץ מנסך יין עובדה זרה חלל שבתות על מה דה זרה בשבת כינו השם מאמין משנה אשר חצר שכר אחד מהם לא ירבית להם את רשות החצר הרי ביתו אסור להכניס ולהוציא לו ולהם שהחצר היא ששאר בני אדם ובתו אסור לו ביתם שלהם מותרים להכניס ולהוציא לו ולהם ואם נתנו שאר בני חצר לא את רשותם בחצר הוא מותר והם אסורים היו שניים ששכחו ונתנו את שאר בני החצר לשניהם את רשותם החצר וסרים שוחים זה על זה מוציא לחצר שאחד נותן רשות ואחד נותל רשות שניים נותנים רשות והן נותנים רשות רשות שאין מועיל לשניים נטילת רשות מהם מתי זמן בוא נותנים רשות בית שמיים אומרים בעוד יום בית יל אומרים שכה שכך מי שנתן רשותו ואחר כך רוצים ביתו בן שהוציא בשוגג מזיד אחרי זה חוזר בס וה במידה אומר אם הזיד אסור אומרת הגמרא אשר חצר שכר אחד מהם לא ירב ביתו אסור להכניס ולהוציא לו ולהם בטוב דסור א חצרוש איך ידמי איטל כל רשות שיש לו בתו מה אסור ואילו ביטל חצרו המשריה רב מזכן ק שביטל רשות חצרו ולא ביטל רשות בתור עשה ורבנן בטל רשות חצרו רשות בתור לא ביטל למה שדירן יש בבית גם בלא חצר שלהן מותר לא ולהן למה אומרת הגמרא משום דביא אורח לגבי נתנו לו רשותם מותר והן אסורים אומרת הגמרא נביא יהיו לגבי כי אומרת הגמרא אחת לגבי חמישה ואורך לאח חמישה לגבי אחד שמע מן הבתים וחוזרים בתים כי כמה תנו להם מרשותם ומותר בין אסורים שוכרים שניים זה פשיטה לא צריכה דר אחד מן היו בטיל לחברה כ שתראה כמה שמנן כמד בידנה נבטיל לאבנה שריותה מה יחצר לא יכול האחד לחזור ולבטל לחברו שאחד נותן רשות תולה מלי שמונה שאחד נותן רשות התנינה ואם מנחד נותן רשות רשות התנינה ספר יצרח שני תים רשות הנמי פשיטה קטע בתלמוד ירושלמי כל סיעה של זראים שיש ברוב ועקו ממין אחר ימעט אותם למה הם לא זהיה כלאים ויוסה אומר יבוא צריך להוציא אותם בין ממניח שני מינים רבי שמעון אומר לו אמרו מעט אלמרה רוב העקו הוא ממין אחד שני מינים מצרפים לסו תערבות וזריעה חכמים אומרים כל שהוא כילם בשיעה מצרף לרובה דורים במורים תבואה בתבואה סורים בחיטים בקטנית בקטנית תבואה בקטנית קטנית בטבואה באמת אמרו זהני גינה שאינם נאכל מצטרפים אחד מארבעה מ-24 ונופל לבית שעה רבי שמעון אומר כשם שמרו להחמיר בזרורני גינה פלי הכן פשתן כמו דוגמה פשתן בתבואה מצפת אחד מ24 מלפני בית שער אננין אומרת הגמרא שיש ברוב מין אחר היא תנה תנה שנפל לתוכן אמר במנה מהד אמר שיש בה אחד מ24 מה אמר שנפל לתוכן 25 אמר רב זה ברביון כמן בן דמר שמר כמן לאמר שנפל לתוך הנחת 24 מיקדון מה ההבדל ביניהם אומרת הגמרא מי שיש בו בתלוש מה אתה אומר שנפל לתוכו במחובר מה באמת הנכה למעשה אם מתכוון לזרוע אפילו חיטה אחת אסור ואם לערב את שניהם למוחם בשוק אפילו כלשהו אסור להרב שהוא מונאה יעקב באביה שם רמברו מוכר חברו פירות מקבל עליו רבותינופת מורר צרות מתוך כירו של חברו להעמיד לו חיטים יפות תחתן אמר בס זאת אומרת שאסור לערב משומר לי לערב למה לחיטין איפה תחתן לחיטים מה הוא לא דרבנן אברה אינו מנקל אותו רובה למה רבי יעקב ברכה אבא ברחיה בשם רב בור צרום תוכיתין למי תוחין פתח ראה רובה אחד מחצה מה הוא שנקה אותו עוד חצי הרובה רבי חנינה רבי מנה רבי חנינה אמר מנקל מנה אמר היא לא מנקל נתבו לי והנה צרם זרקה הייתי צורר כל בסק פני ש תינופת הרבו דרך דרך מכנס והתנין באמת אמרו זרוני גינת שנה מחלים מצטרפים אחד מ24 ונופל לבית שיער מתנ כגון קו וחצי וכולי חש למראית צריך לצאת בסדר תוספתא קרם שנטוע שוקלחתו שורה אחת נכנס אחד יוצא שהוא מודד לקרם ארבע שורה שלישה תפחים תוחלכתו פנים החיצונים כנגד בינתיים נודד נותן לקרם מבפנים ארבע עמות פנים שישה טפחים גפן שנטועם במדרגה אם לעבודתם זרעים וירקות במדרגה נותנים להם עבודתם שתי שדות להם תוה קרים ועליוני נתו הקרים זונ שמגיע לאוויר השרה של היונן תוען דועקרים זור את התחתונה המדרגה שמגיע לכר גפנים גפן שנתוע בנ כעמוקרה ורחב ארבעה למה עבודת למטה בכל מכן למנעבודת למעלה חות שבת דלקת נר בשבת אינה רשות רצה מדליק לא מדליק לא מצווה שלנו חייב לכתוב אחריה כן ברך הצרות וכולי אלא זה חובה אחד אנשים ואחד נשים חייבים להיות בתיהם לך דלוק בשבת אפילו אין מה לאכול שנה פתחים לוקח שם דיג את הנר כלל עונג שמה היה אדם מברך קודם הדקה ש קדש מצתה וציונו להדליק נר של שבת כדר שמברך על כל הדברים שהוא חייב בהם מדברי ס חייב דם מברך קודם הדלקה לא כמו אחנום אשכנזים מדליקים ואחר כך מברכים בן חי >> כן לא כמו בן איש חי תפז רמבם אנחנו באוצר היומי היום יום שני של ראש חודש תמוז מותר להשתמש בנר של שבת שלא כי הדבר צריך הרבה דרך הדבר שצריך לדקדק ביראתו אסור למה שמה יתה מדליק צריך להדליק בעוד יום קודם שקת החמה אנשים בצורת דבר זה יותר למה הם מצויות בבתים אז כל מיני דבר מי כן צריך שנזירה לבדוק מה בלשון רכה מדליקו את הנר ספק חשן מדליקים שתשכה החמה עד שהוא שלושה כוכבים בין השמשות ספק יום ספק לנה דנין להחמיר בכל מקום וכך אין מדקים עושה מלאכה בין השמשות שבת חייב חטאת כוכבים לא גדולים לא קטנים אלא בינונים שלושה כוכבים ואילה ודאי תילת שמדליקים על שבת אין עושים אותה מדבר שהאש לא נכס בטוב כון צמר שיער משי שיער ומשי צמר הארז משתן של מנופץ של דקת מעץ הרכין דבר שהוא נתלט בו פשתן נפוצה מתיששמר יוצא בהם דקצר שלקרוב הפתינה יוצא יוצא במות ניסן ורואה איונות שמצאים פרח אומר ברוך אתה השם שלא חיסר בעולמו כלום ברא בריאות טובות ינות טובות בהם אדם אחרי לברך לא הפירות לאברך שולחן ערוך סימן ער נוהגים לומר פרמת צדיקים שרדים אומרים אותו קודר רבית וה נכון יש שומרים שלא אומרים אותו ביום טוב שחבר שבת אומרים של אומרים טוב בשבת של חנוכה מדרש שלחו מה יקום אבי הכיר את כל הכי לחרד אמר מי אתה למה שיעקב נכנס כנס איתו כגן הדן שבה דעתו שמרחבניסד שברכו השם נכנס עשו נפתח לו גיהינם רד יצחק ערבה יטמא יצחק בלבו עשו מסיק אותו רש רבה אלה תודות נוח נוח אמת מה צריך קרא אליו אמר אל תודות נוח שם חלו לעולם נחנו אומר למה קוראים לו נוח נוח נוח לעולם נוח לאבות נוח לבנים נוח לעליונים נוח לתחתונים נוח בעולם הזה נוח בעולם הבא ספר הזוהר אמרה תורה הבנתי ולמדתי ושימוש עשיתי ש כל בני אדם של אנוש סופרים נוכלו לכתוב חזרו תלמד תלמיד החוכמתי אלא כמכרון בעין ואני מרבות שותה זה רבי אליעזר כד שואלים אותו בתוס שלבור עד שצומר אולי יש שם רבי עקיבא צא אותו רבי עקיבא שמת קרא בגדו שרוב דם ירד נשר זקנו צובח בוכה ויצא החוצה שמיים שמיים השם שמ שהאור מאיר יותר מהם נחשה אמר שנשמת הצדיק רוצה לצאת שמחה צדיק בתוך מיתתו כדי לקבור ירו צקרתם איזה מקום פתח הורן שתחו ארצה כנגד השכנה רבי יוחנן פתח ואמר עד שהפוח היום סוף דמל אחד דוד צביר הלים את שפו אחים זה הנר לבני אדם ועוד בעולם הזה שהוא כרף העין מה כתוב היה אלף שנים כן עכשיו כיום אחד אמר רבי שמעון נשמתו של אדם מטרה בו עד שהפוח היום כערף עין הפוח היום זה נראה לדם בעולם הזה כערף עין מה צביקת ברגלם עופר הילים לעשות רצון בורכה רשמים הר השם אמר ברמר מסתכלים פרשה זאת כן בחוכמה אין ראש בסופה תראה את האדם בפרשה מיתפרשה זו בזו כחנ מעט מים צאו רגליכם מקחפת לחם וימהר אברהם האוה אל שרה אבל בקר רץ אברהם וקח עםאב וחלו שבא רב דמי אמר לא מצא נשמה טוען את הגוף למשחמז בקנר זה הקורבנות לו הקורבנות מתנה תורה זה שלא מתעסק קורבנות יעסוק בתורה יועי לו יותר אמר רבי יוחנן ר הקדוש ברוך הוא קורבנות משה ריבונו של עולם תינחמתם גלו מעל דמת מה היה עשו אמר שעסקו בתורה מוכל בשבילה תוכל הכוונות זה שאמר זאת התורה כלומר זאת התורה בשביל עולה אמר ביקוספדי מי שמזכיר בפי בתי כנסת בית שני קורבנות ברית קרוטה שמלכים זה חטאו כדי להרע לו לא יכולים להרע לו מי יחשה זו שלושה אנשים מצבים עליו מה זה אין בדינו אמר אברהם אוה מה הוא בית המדרש מרישעים כמר קורבנות שמ מתכוונת בהם בקרץ אברהם אז נוח להם רבי פנחס פתר נגב מצוני ישראל פרשה שעברה וכתוב משן אהרון קח את מחתן צר המגפה גם כתוב כתוב מהר שם כתוב מארי מה לנן קורבן נצן אף כאן קורבן נצן שורש אם נתן מהם נתן מה הקדוש ברוך הוא חשב שמשיך בית המקדש הייתי לבתי לא כך כל זמן שלא עק שהיה בגלות שורשי נמלא טען שכינה בגלות חיים שלהו טען כותב מורן פרטה בחינת הדיבור מצעים בן אדם מן דכורין שמורה בוא פתטה א וכפר פתטתיה סניק במים דיבור צריך לבוא לעשות תשובה לפעמים תגל מרכב אותם מה היא בחינת אדם וכולי נקוטי תפילות אנה השם תניצ חנינה ישועה שלמה שימי פלא מת בחיים חסד וזחמיך עצם הטוב שיש בי הלכות קר שמירת התורה שנה לידי משה רבנו ודיע לנו תכנית סוף הדעת קיים את התורה צלים כל רע זוכים מה שזוכים עין לא ראתה כן כן תקנו קריאת התורה בציבור שלא יעבור שלושה ימים דף תצג מסילת ישרים מל מרועים האמיתיים של ישראל קדוש ברוך הוא חפץ בהם שומע מי השם אוהב אותו מי שמוסר עצמו על צונו מדרושים שנים שלמים טובתם כל הדרכים לומדים תמיד תפנל עליהם תוחנים שרי הברכה לאב שאינו מכיר שום אדם יותר ש רואה שהוא אוהב את בניו אהבה נאמנת הוא דבר שהטבע יעיד כהן גדול שמרו עליו כהן גדול בוכים הבאים קש רחמים הדורם אמרו הו גברהם פשוט הוא שתהיה בעדי לשמור על הילדים >> אהחינה טוב סליחה צ'וצ'ו צ'וצ'ו >> ברנו חלקי החסידות ר בהם דרך יש פשו שכל דבר בעיתו יש לך כוח לראות עוד דף או שאתה ממהר? ‏H