הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר רס"ט

Kind: captions Language: iw היה משהו על 500 טוב טוב חברים שלי תפתח דף קעד בוא בוא לפה בוא שאל אותך שאלות בואג >> אה אז אנחנו נמצאים חברים היום ד' בסיון תשפ ו מחר יהיה פה בעזרת השם הרב אברהם יש שיעור עצום לפני הכניסה ליום הגדול יום חג השבועות דחי יצחק חייבים להיות תרים מי שלא בלילה הזה הוא גם אפילו חבל לכתוב בתעודה שהוא טיפש גם הדף כבר שווה יותר מזה אדם מקבל 70% 70 ברכות מהשם ל ביטוח חיים שנה שלמה שלא יקרה לו כלום איך כתוב מפורש ונכתב לפני השם בספר הזכרונות לפניו שהקדוש ברוך הוא מברך אותו בכל המוחות שבעולם מי יכול לפספס את חד שיהיה מתאמץ דף קד חברים ויקח אברהם אתצע עולם ם יצחק בנו ויקח ביתו אתש אותם חכו שניהם יחדיו מרשי אברהם היה יודע לשחות את בנו היה הלכו ביחד ויעשה ויאמר יצחק אל אברהם אבי ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה הישים ויעשה לעולם שמואל א'ב ואיש לא אכ לך ממזבחי לכלות את עיניך להדיב את נפשך וכל מרבית ביתו בר מינן ימותו הנשים בר מינ שלא תדעו עשו חילול השם בנים של אלי היו גונבים ת בשר היו עושים מדברים לא יפה אמר תדע לך אני מכבד אותך אלי אני לא אראה לך סונות בחייך אמר תדע לך שאחרי שהוא יפתר אמר לו כל הצצאים שימותו אנשים צעירים תכו לי ברנן וזה לךות אשר בוא אל שני בניך אל חופני פנחס במחדמותו שניהם מר מינן מר מינן מר מינן ו קימותי לכהן נאמן כאשר בלבבי בנפשי יעשה בניתי לו בית נאמן תלך שירי כל הימים והיה כל הנותרה בתכם חבותנו גורת כסף גרם ואמר ספחינחקו בכל בתחין מה אתה חושב אתה תגנוב? שלך יגנבו רבינן זה שם כתוב בגמרא רבי יוחנן ראה משפחה אחת מתים מגיל 18 19 20 אמר שהם הם בני אלי בדקו כזכורני הם בני אלי אמר להם אם ככה תעסקו בתורה וגמנות חסדים הביי ורבי עם בני אלי אחד עסק רק בתורה חי בגיל 40 השני עשה גם בחסד עשה חסד חי 60 שנה אני מכיר עד היום משפחת אלי עליכם השם רחם השם יתן מלכות ימים רוטה תן ליל כל גזרות קשות ורע דף קעה קעה לרפואת האמא אלונה שרה בת רחין רפואתה מסכת ערומות פרק ה ש סיעה תרומה שנפלה למאה היא גביעה נפלה למקום אחר שרבי אליעזר אומר מדמד כתרומת ודאי כן בתרומה לא טובה נפלה לתרומה טובה אז היא בעצם אם ישה אז זה בטן חכמים אומרים אינ מדעת פי חשבון מה זה מדה מה זה ספק משנה ו' סיעת תרומה שנפל פחות ונדמעו זה נהיה עכשיו ספק ונפל מן המדומה למקום אחר מה דינו אליזר אומר מדומד כטומת ודאי זה עוד פעם צריך מהחכמים אומרים אין דומה מדמן לפי חשבון כמה יש בו כמה אחוזים לפי זה ואין המחומץ מחמיץ לפי חשבון סד של חולים שתחמצה בשיעור של טרומה גם מפי חשבון תגיד עכשיו כל העיסה תפחה אז כולה חמץ אז כולה צריך פי כולה זה לא כמה חמץ יש פה כמה שמרים יש פה בין המים שובים פה שים את המכוון לפי יש פה מקווה שעושים אסור לעשות ממים שאתה פותח את הברז אלא צריך לקחת יש אוצר למטה אצלנו במקווה של גשמים רוצים ללמוד את המקווה שובחים מים לתוך האוצר וזה נשפח למקווה כל פעם בטל יכול להיות אלף שנים ככה אם פעם היה שם ממקווה תמיד אפשר שם משהו היה ממקווה שמים זה בטל המג המים שבאים מהעריה בטלים במים של הגשמים נשפחים למקווה וככה בונים מקווה אפילו טומאת דאורייתא אדם יכול לצאת מזה ככה עשו פה קחו דף חברים שלי תסתכלו בדף קעו אמר רבה אם אדם אמר הוא באמצע הדרך ביער אמר אני קונה שביטה איפה שהעץ איפה האילן איפה העץ של האילן הגזע אומרת הגמרא דווקא אחד חיה ראיתי קרוש אלנן מיין שאמר שקשבת ממטה קודם כניסת השבת נמצא שהוא נמצא תחת הענן אבל אם הוא רחוק לא יכול להגיע לו כאן אמר ביה וה אשכה לו קטנה לא יכול להגיע לעיקרו שענין הרי ברגלם הרי בדיבור קנה בעיקרו של ענן חשם טעם לא צריך להערב כמה שחשכח לו שבת יכול להגיע לביתו צריך מול להרב כראשן מצא זה יכול להגיע לשם קד אמר מהרבה חשה לו ולא יכול להגיע כי מזגה קלה אבל אם ראית מטה קנה אם ירוץ יגיע ילך לאט קנה עכשיו הוא מגיע שם לעץ הזה במקום מהחושך שמה הוא סופר עוד 2000 אמה ונכנס לעיר למה אם לא איפה שהוא נמצא סופר 2000 אמה לכן יכול מהעץ הזו אמר תומר שיכול רבא ורב יוסף אבו כזני בערב שבת ברוך היו הולכים בדרך אמר לו רבא לרב יוסף דקלתסביע תחת הדק שנפל עליו עוד דקן אמר לרב תשקלת פרי גמרא בקרגה ספר פירות רבים אמר לו רב יוסף לא ידן עליי אני יכול לקנות את שביטה אמר לו רבה סמוך עליי סמוך על שביטתי נתניה אם היו שניים בדרך אחד מכיר את המקום אחד שלא מכיר זה שלא מכיר מסות אותו למכיר זה שמכיר אומר שביתתן קומפלוני לא היה להם נהג שיבוא יקח אותם יעקב יצחק לא היה נהגים הולכים ברגל אנחנו יותר טובים תראה מה תנאים לא היה להם מה שיש לנו היום תרקוד תשמח אומרת הגמרא ולא תן לנקה רבי יוסא קבל מינה משום רבי יוסא למכו אמו שנינו במשנה אם אינו מכיר שאינו בקי בהנחה אמר שביתתי במקומו זכה זכה במקומו אמר רבי חנינא בן התגנוס אומרת הגמרא אני פעמים אמר אחד כתיבן איפה כתוב בתורה תומר אתה רוצה ספר >> כן >> איפה יש ספר למטה >> למטה איפה ישראל יושב >> ישראל מזוז >> צריך חלק החלק הזה שם >> חלק ה א >> סכת עירובין דף מאסכת עירובין דף מאומרת הגמרא איפה כתוב בתורה 2000 ממה זה אנחנו יצחק אנחנו בדף קעו תסתכל איתי בטור הראשון למטה כתוב שישבו איש שכתיו אלו ארבע עמות אלצמקומו כמה זה אלו 2000 אמה אומרת הגמרא מי אמר לך שזה 2000 אמה יצחק אנחנו חברים בטור האמצעי למעלה אמר רב חסדה למדנו גזירה שווה של מקום מקום כתוב הנה שמתי לך מקום אשר אנו שמה מקום מניסע וניסע מניסע וניסע מגבול הוא גבנתו וגבול מגבול בחוץ מחוץ מדותה מחוץ לעת פת קדמה 2000 באמה חוץ זה 2000 אומרת הגמרא למה אתה צריך משם ונלף כתוב ומת דותם קיר העיר בחוצה אלף המה אומרת הגמרא דנים חוץ מחוץ ו דנים חוץ מחוצה מה נבק מינה צת דבר רבי ישמעאל תפתח דף קו ש קו ושב הכהן ובר הכהן זו ישיבה זו ביה מלךדמ דקמדמ דמפינן שנינו במשנה זכה מקומה 2000 עגולות מאיפה למד הת גזרה שמה פאות פאות אנחנו בדף קו יצחק בטור השמאלי מצד שמאל ימינה צד שמאל כן למעלה תעורר אין יצחק תסתכל אותיות מחכימות יעקב דף קו בטור השמאלי לי למעלה אומרת הגמרא וילת לגזירה שווה 2000 ממה מנלך מי אמר לך תהלכת בשבת 2000 ממהת הגמרא יש לו גזרה שבת ל 2000 ממה ד לא יעליף למישהו מרובעות שאני את המקרא זה יהיה לכם מקרשי הערים אז זה אתה נותן פאות מרובעות ויה אתה נותן פאות מרובעות לשבתי שמה שיש לך 2000 מה יצחק זה דוך אתה הולכת לצד אחד אתה לא יכול לכת לצד הזה או לצד הזה זה דוך מקום אחד כיוון הישיבה כן אתה רואה את בדף קו פטור השמאלי למעלה ורבנן אותיות גדולות תנ רבי חנינא אומר כזו יהיו כל שבתי שבת מרובעות יהיו אמר החמ יעקב המעביר ארבע מות פשוט הרבים אינו חייב שמעביר הן חזן ונחסון אמר פפה בדיקלן רבה שאל אותנו עמוד ברשות הרבים בוא סבר רחב ארבע צריך גם מלך שונן כן >> מה עם ישיבת א >> הישיבה שמה מה >> גם לתיקון אין לך בחורים? לתיקון יש לך בחורים? תגיד להם שעשו גם תהילים זה יהיה 150 זה 150 הלאה ואמרין לו היינו דרב חנינה אז אני חוזר קצת למעלה אמר פפה בדיקן רבה עמוד ברשות הרבים גבוה שרה ורחב ארבע צריך שיהיה באותם ארבעה תפחים הם ואלכסונן אז מה שלמד אותי יצחק שאם אני רואה פה למשל יש 20 סנטימטר מחילה 50 50 כמה יש לי מפה לפה? אם יש 50 מכל צד הרב >> כמה יש לי מפה לפה באלכסון? עוד 20% ככה לימד אותי 25 20 25 >> 50 פה 50 ופה 50 זה ריבוע של 50 על 50 כמה יש לי פה עוד 20% כן >> עוד 20% כמה זה 20% כל 10% זה 5ח עוד חמש אז כמה יש לי מפה לפה אם יצחק עכשיו יהיה לך מטח אתה תראה שמפה לפה יש 60 תמיד תמידסון זה בעוד 20% תמיד תדע מריבוע אין בהלחסונן לכן גם שמודדים את התפילין יעקב לימד אותנו אם אתה אומר שיש בו ארבע סנטין או חמש סנטים נגיד חמש סנטים אתה תראה שעם התפילין אתה תיקח אותו באלכסון אתה תראה שש שבונים את התפילין חייבים להיות הלכה למשה מסיני מרובה שימו לב כתוב בשולחן ערוך בסימן לב הם והלכסונן מזין ולחסונה לא מספיק שזה יהיה מרובע פה צריך לבדוק איך תדע שהריבוע שלך טוב שאתה בודק מפה לפה בסדר זה כתוב בנביא כלומר היום לומדים את זה בהנדסה הרבה מיסודות ההנדסה כתובים בתורה >> זה מה שהוא אומר לך אמר פפה בדיקל רבה ברשות הרבים גבס רחבר צריך שיהיה בו גם באלכסון ארבעה תפחים כמה ארבעה תפחים עוד 20% או לא בעינין ממרינ לרב עליו כ רב חנינ רבי חנינה אומר כזה כל שבתי שבת וזה שאמרו עני מהר ברג למה רבי מאין לנו אלא עני למה רב נחמן מחלוקת במקומי שביטתי במקומי ואז ברגליו סבר יקח ירבו בפת חברים תהפכו דף קעט קעט תורה עם למעלה לכן אני הכלו רבנן הרבי לא פת אבל עשיר צריך פת כן אני אין לו מה איך יעשה עירוב אין לו אוכל לא כמו יצחק שעשיר ועוד נותן לאחרים יש לו בן פורת יוסף לא כמו תומר שהולך עם שקית שכל נשמה פלוס דפלוס לא אין לו מה אומר עצם זה שאני אומר פה זה עירוב עצם זה שאני עומד פה זה עירוב עשו את זה חכמים בשביל להקל על האני רבי יהודהם צבר עיקר שנראו ברגל אחד אני ואחד השיר מספיק שומר כנשביתי פה מספיק ואמר שביטתי במקום פלוני רחוק ממני לא הניכפת דברי הכל אני יכול לערב ככה אבל השאיר לו זהו שאמרו אני מהר ברגל מ קטן רבי מאיר כה אני לא מכיר שאי בהנחה ולא אמרו מערבים בפת אלא להקל על ש מה קטן רבי יהודה סדה אמר מחלוקת מקום פלוני צרחוק רבי מאיר סבר אני אין השיר לו סבר אחד אני ואחד עשיר ואומר במקומי דברי הכל אחד אני ואחד עיקר רוגל זה שאמרו אני מהרה ברגל מה קטנה רבי מאיר אומרת הגמרא ועל מה זה עומד מי שבא בדרך שלחנו זה נאמר לא אמרו מערבים מפת אלא להקל מה קטן לדברי הכל תן לקת דרב נחמן אחד אני ואחד השיר מהבים מפת מי לא יצא השיר חוץ לתחום מי יאמר שישיבתי בקום פלוני מי של אמור רבי מר בא בדרך אומר עכשיו יצחק אחד יסה פטן תלך שהסבודדות בערב שבת יודע שהוא יהיה ביער אז הוא אומר אין בעיה אני מפה קונה שביטתי זה לא אז באת בדרך ונתקעת תצא לי בערב שבת תעשה לי קבלת שבס בתוך אזר תצק טה ממה אלטר סבבה תעזור לי אל תעשה את זה זה מה שומפיל שלא אמרו מערבים ברגל שבא בדרך רבי מ רבי יהודה אומר אחד אני ואחד מרבים יצא השיר חוץ ויצא השיר ואמרתי שבטתי במקומי זהו עיקרו שלרו תראו חכמים בעל בית שחבוב דבדו ביד בנו ביד שלוכו כן אמר רבי יהודה ס שבט ממל בית גוריון בהרומה קים שבת גרוגרות וצימוקים נים בשני בצור אנחנו בשיעור תורה שמים עוד שעה בערך בחילה פשוט אמר בדם עשה אנשי בית ממן רואה איזה צדיקים היום היו עניים מתים לא היה כמו היום שפע אז מה היו עושים היו לא היה אוכל היו נותנים גורגרות יהיה להם תאנים מבשות מחלקים לעניים שיהיה להם אוכל זה מה שהיה אוכל יהיו באים אני אהיה כבר שיכין ואניהיה כבר חנניה כדי לקבל גרוגרות היו באים מכפרים מסביב לקבל גרגרות. יצחק אתה צריך להיות מאושר. אומרים לך תלמד תורה, אתה צריך לרוץ ללמוד תורה. למה זה דור של עושר? השם נתן לך שפע. מה אנחנו צריכים להחזיר לקדוש ברוך הוא? אהבה גדולה. אבא, כל כך הטבת לנו, נתת לנו כך, פינקת אותנו, רוצים להיות טובים אליך. דור של אבי ורבי רב שרבי ליל שבת אין להם לבן אחד בליל שבת. אף על פי שהיה קודש קודשים מה אני מרוד מה נגיד אנחנו יש לנו לבן בשבת השם ירחם אנחנו חברים בדף קט בטור השמאלי למעלה מצחקת איתי מחורת משקנים באים לרומה כנראה שכנו שבית על הדרך אמר רב השם תיתן מדייקה רק אני יכול להגיד שביטתי במקום רגליים מי שיצא ללך לעיר שמערבים בהחזרו חברו אמר רוצה לדרך את איש מקום מסוים שבסוף התחום מותר ללך כל בני העיר אסורים רבי יהודה מן על מה שני היו למה מותר ללכת אותו העיר למה בני העיר אסורים אמר רבנח מזכן קון שיש לו שניים שלוש בתים תוך העיירות האלו שני תחומי שבת ביניהם יהיו בעל הבית כבד אורך יצא מנת קודם שבת דירו ולא על מנת תערב אבל לעני יכול לערב עצם זה שהוא אמר שביטתי שם יכול אבל שאר בני בני העיר אמרו כן אנחנו במקום פלוני שובטים איפה אתם עכשיו אתם בעיר אלו לך שם תשים פה אפילו לרבי יהודה הרמקום פלוני אני הן נשאיר לו השם מאמינה באמת ככה אלו כל אחד יכול להקל אני אעמוד פה מפה אני קונה שביטה 2000 אמה יא חביבי יש לך פת תשים פת אתה לא יכול לבוא ולהגיד סתם אם אתה עני אתה צודק לא אני לא תגיד טוב אני עכשיו קונה שביטה במקום פלוני יא חביבי אתה רוצה לקנות שביטה לך תשים שמה נכב אמר לו רב השם סיים בה חי רב יהודה בא ברחנה ירגיד אתם מרטיבנה כמו בדיתא מתחום שבת חברים דף קפ קפ תלמוד >> ירושלמי >> דף כן עמוד עמוד קפ אתה צודק עמוד קפ חברים תלמוד ירושלמי אנחנו ישר רואים בידיד נפש כן למטה בביאור למטה תראו בבאור כידוע הם מפרשים תרומות מעשרות בשבת וביום טוב א בבירות מים שרק תקן משנתנו מלמדת כמש הצורך מתערך בשבת מי שינו נמל המסורות יכול לתון ביום שבת ברית מסורות בשבת הנה זה שראיתי את ההלכה אז בזמנו לפני עשרות שנים אצל חכם מרדכי היה עושה עלונים הם קוראים לזה כל צופי הייתי לומד היה שם מלכות מעשות הייתי לומד את זה משם תראו מה כתוב? מזמין את חברו שאוכל אצלו בשבת הוא הוא דתי חרדי לא מאמין לו שיסר את הפירות אני לא מאמין מסרות אומר מערב שבת מה שאני עתיד להפריש מחר אחר מעשה שם מעשה סמ עכשיו יתן לך סלטה בלת מלת אז אתה אומר מעכשיו אני מכין את עצמי הפירות שיהיה לו זה מעשר שלי מעשר עליו אני עושה עכשיו מעשר זה מה שני עתיד להפריש למחר היום מעשר שאר מעשר ראשון ראשון אתה אומר את זה מערב שבת סמוך לו זה שעשיתי מעשר עשו תרומת מעשר ענה מעשר שני בצפונו בדומו יוחנן המון אמר רבי יוחנן מתנית בדמי א בוודאי לא מועין הגמרא מתנית אמרית אפילו בוודאי תמן אם לו תלים שתה בתוך ביתו בבית המדרש בשדה הן תמר בדמינק אם תרצה להגיד זהספ ספק דכון לתנינן מבטור השני דף קפ למטה הימ אומר ה משמע שהרש הזה בוודאי זה לא בדמאי מה אמר רבי יוחנן בדמאי ולא בוודאי מה המיתשנה בדמאי לא אמר אלא מתית בדמי כוונת רבי יוחנן לומר שמה שראינו במשנה מתאים רק לדמי ולא לוודאי אבל בוודאי טבל מועיד תנאי אבל לא כמו בתנאי בדמאי אומרת הגמרא אז מה ההבדל בין תבל לדמאי מה בין דמאי ומהן בין ודאי דמי אדם מתנה דבר שארשותו דמי אדם מכו דבר שלא ברשותו ודאי תל דבר שהוא ברשותו רבי עניב לתנאי ודאי היה עושה תנאי מערב שבת על פירות טבע לוודאי שאל רבי חיא רובה מה מתקנה בשבת אם הועיל התנה לתקן טב ודאי בשבת אמר לו תלמד יראה את השם כל הימים אפילו בשבת גמר מה היא חמת אשרית בחלום כל השם תלוי בי מה זה החלום אמר לו עתיד אתה נגרה על ישראל הוא מקל חובלים רבי יהושע ב תני ודאי חדה איתה אישה אחת שלה מרב יהושע ירק בשלה ירק השם תקנתה שכחה לתקן את הירק זה בשבת בא לגבי שעיה קץ הדינוק שלח להזבדי בן לוי דקן לילה אנחנו בדף קפ"א שהרי רבי יהושע לו תנאי עשה את זבני מי שניך לתקן מי שטב ודאי אדם עושה תנאי שהתפרשה כבר שיטה ירג לרשותו לאישה ואינו ברשותו רבי בוא בא בר ממל באה ולא בא לזבדי בר לוי רבני היר כן כן רבות מורנו ורבנו מורן ורבנו הרב לא מפריע לנו ולא כלום כבוד מורבן בכבוד בכבוד חס וחנינה תודה רבה כן >> כן כן למה אני אגיד למורנו ורבנו את ראשנו אני אגיד לרב ישבנו שמה א אולי כמה פעמים וכמה פעמים הוא תעמוד פה דקה אח שתיים בוא תגיד איזה דבר הוא הוא היה חייב מיליון ירושל אם הוא הבי אנשים >> טוב ברשות מוריי ורבותיי נגיד כמה דברים איזה איפה אתם עירובין עמוד עמוד קפ >> עירובין לא עירובין >> קפא קפתורה >> מה רבי יוחנן אז אומר אומרת המשנה המזמין את חברו שיאכל אצלו ורוא אינו מאמינו למעשרות אומר מערב שבת מה שאני עתיד להפריש למחר הוא מעשר הוא שר מעשר סמוך לו זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו ומעשר שאני בצפונו ובדרומו מחולל על האורות עכשיו יש לנו הלכה אנחנו קוראים כל יום במשנה כל שישי במשנה במדליקין ובמין מדליקין אומר לך בערב שבת בין השמשות אין מעשרין את הוודאי אבל מעשרין את ה אבל תמשיכו אותי נו >> אבל מעשרין את ה בוא בוא רבנו בוא שב אין מעשרין את הודאי אבל מעשרין את ה >> ודאי אבל מעסרן את הדמאי. זאת אומרת שאסור אסור לנו להסיר גם בבין השמשות פירות. למה? כי יש לנו איסור של מתקן מנה בשבת יש לנו מלאכת מכה פטיש שאסור לנו להכשיר דבר והמשנה מחדשת לנו גם דבר רוחני. עכשיו אני מותר לי בעיקרון לאכול את הפרי הזה בשבת אבל אסור לי בגלל מעשרות. זאת אומרת יש עליו איסור שרובץ עליו. אסור לאכול טבל. לכן כיוון שבשבת אסור לאכול, אסור להפריש מעשרות, אסור גם לאכול את הפירות. עכשיו אני הולך לחבר שלי. מה זה דמאי? בעצם דמאי בארמית זה ד זה זה מי מי זה מה? זה מה זאת אומרת עמי הארץ נחשדו על המעשרות עמי הארץ אנחנו לא בטוחים אם הם יסרו את הפרי או לא לכן שכל פעם שאני הולך לאכול אצל עם הארץ זה נקרא דמאי איןסרין את הוודאי אבלין את הדמאי בבין השמשות למה כי זה ספק בין השמשות זה ספק ולעשר דמאי זה ספק כיוון שזה ספק ספקה אז מותר אבל בשבת אסור לדמי אז מה יעשה אדם לפי לפי זה עכשיו אמרנו אסור גם לדמאי לעסר בשבת הוא הזמין את החבר שלו אצלו שיאכל אצלו אבל אני לא מאמין לו עכשיו לא נעים לי ממנו מה אני עושה אז הוא אומר מערב שבת מה שאני עתיד להפריש למחר שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר זאת אומרת אפשר להתנות מערב שבת על דבר של מישהו אחר אז פה הגמרא שואלת פה לא הגמרא מפרשים פה שואלים קושיה איך אני יכול לעשר מהפירות שלי למישהו אחר. אז זה בגלל שזכין לאדם שלא בפניו. כיוון שכל אדם לא היה רוצה לעבור איסור ואם הוא היה יודע רק לא נעים מי להגיד לו שהוא עושה ייסור הוא מעשה לא נעים ממנו אז אני יכול לזכות אותו ולעסר בשבילו עם תנאי. אומרת הגמרא הנה מה שהסברתי לכם אמר רבי יוחנן בירושלמי דרך אגב מי כתב את הירושלמי? רבי יוחנן. התלמוד ירושלמי נכתב בארץ ישראל לפני התלמוד הבבלי. התלמוד הבבלי כתבו אותו תלמידי רבשי ורבינה. אבל הירושלמי לא נהגו כל כך ללמוד אותו מרוב שהוא עמוק וקשה. לכן אומר הרמבם למה ההלכה לא ירושלמי? בגלל שאם ינסו להבין את הירושלמי לא יצליחו להבין את ההלכה. לכן פסקו הכל כמו הבבלי. אז אמר רבי יוחנן מתניתן בדמאי ה בוודאי לא זאת אומרת כל מה שאמרנו שאני יכול להתנות מערב שבת זה רק בדמאי וכאלו חכמים שזה ספק מעשר אה זה כאילו לעשות תנאי אבל בוודאי לא יועיל תנאי אה מתניתין אמר אפילו בוודאי אבל המשנה אחרת אומר לך אפילו בודי איפה רואים דתנן תמן שנינו מקום אחר איפה שנינו מקום אחר פה במשנה בהמשך באותו פרק היו לו תאנים של טבל בתוך ביתו והוא בבית מדרש או בשדה אין תמר בדמי אנקיימין לת יכול זאת אומרת היה לו תאנים של טבל והוא בבית המדרש עכשיו הוא נזכר שיש לו שם תבל מישהו יכנס לבית יאכל מהתאנים הוא רוצה לעסר את זה מרחוק אז אומר לך אם מדובר בדמאי אתה לא יכול להסביר בדמאי למה כי אחרי זה כתוב היו דמי במשנה בפרק ז' פרק ש במשנה ה כתוב שמה היו לו תאנים של טבל ואומר את הדין עכשיו נראה את הדין בהמשך ודמי זאת אומרת שהמעלה דיבר על ודאי ודאי טבלת דמי מה אמר רבי יוחנן בדמי לא בוודאי אלא מתנית בדמ דמ יפה מאוד זאת אומרת המשנה שם מדובר רק על דמאי מה זה דמאי עכשיו מה בין דמאי בין ודאינה מה שאמרתי לכם גם כי פעם מפרשים הירושלמי שואל קושיה איך אני יכול אתה אומר לי הוא מזמין אותי ואני יכול להתנות על הפירות שלי להפריש לו מעשרות בשבילו איך אני יכול להפריש מעשרות בשביל בן אדם אומרת הגמרא דמי אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו ודאי אין אדם מתנה אלא על דבר שברשותו >> למה >> למה רק על דמי אני יכול להתנות שלא ברשותי ועל ודאי אני לא יכול אז זה קודם כל תלוי יש לנו מחלוקת בראשונים מה זה מעשרות האם מעשרות זה דאורייתא או מדרבנן אז זה חלק גדול מהראשונים מעשרות זה דאורייתא רק בזמן שיש תרומה. מתי יש תרומה? יש לנו יש לנו שלוש דברים. אני אסביר לכם ככה שתבינו, לא חוכמה רק לקרוא. יש לנו שלוש דברים. אדם עכשיו יש לו עץ, יש לו פירות, צריך להפריש תרומה. מעשר ראשון, מעשר שני בשנים א'ב, גד, מעשר אני בשנים ג'ו ושביעית לא מפרישים כלום. חוץ משביעית, יש לנו שנים. א'ב זה מעשר שני ללוי. מעשר אני זה לא ג' וו זה מעשר אני. תרומות תרומה תמיד צריך להפריש לכהן. יפה אז זה חלק גדול מהראשונים. העשרות קיים מדאורייתא רק בזמן שיש תרומה. היום אין תרומה זה דרבנן. לחלק עכשיו לחוד חלק מהראשונים גם שיש תרומה רק דגן טירוש ויצר זה מעשרות דאוריתה. כל השער לא אבל לפי הרמבם מעשרות >> זה בגלל הרב דני איתי חייב להפסיק תודה רבה >> איפה הרב הגיע לאינה על >> המשנה תודה רבה בחינה הוא יודע יותר טוב מני >> בסדר בחינה תודה רבה שעזרת לי אז אנחנו נמשיך חברים הנה רבי יצחק איתנו רבי ירמיה באק אומר רבי זהר אתה לא נמצא כמתקן בשבת כן אז אנחנו פטור השני בתקפא מחינה כן רבי ירמיה שואל את רבי זרא וכי אינו אסור פני עובדים מצקן מתקן בשבת אתה קורא להם שם אתה מתקן בשבת אמר לו אבל מה אתה רוצה הוא יתנה מערב שבת רבי ירמיא בקומר רבי זרא חנסו מפני עובדן אוכלים הרי אתה מאבד אותם שרו אותם צלם הארץ כל את התרומה איך תיקנו חכמים תקנה שביאה לאיסור של איבוד אוכלים אמר לו אינו מהבית האוכלן מפררו קושו ואמר צכל אותם בירמיה באק אומר רבי זרא וכן אסור שום גזל הוא הביא לך אוכל. מה אתה עושה באוכל שלו מעשרות? אמר לו רוצה הוא רוצה שתבוא רוצה שיצחק יבוא כדי שנחת רוח. שואל מיליון דרבנן פליגה חכמים סתירה בדבריהם למה רבי שמעון בר יצחק רבי ורבי יוסא ברבי דרכו אצל בן הבדכן זה לשנה בישה אמרנו תורה של הבן הבית אבדעתך דינו שתדון תראה שם חושדים אותך למעשר טב מענילון דין מזרקני מתקנין בל בם זורקים קצת אוכל הזה זרקם מתקנין שמקפיד חזו נעשה אינו רוצה נחת רוח לא מחביאים את עצמם אלא רוצה צהו לא בישך שלו אדם רוצה שעשו מעשר לא רוצה שתחשוד בו אז בחלילה דף קפב תני רב יהודה וסר מהתמד רבי יהודה שאדם יודע דבר שלא ברשותו מודע רבי יהודה שהוא הולך במקום שלקח זה מסרן שאדם מפריש הדבר שו שלו יבואו בשם רבי יוחנן עשו אותו כמוכר פירות כן תבולי לחברו נתניה מוכר פירות דבולין לחברו הרי זה רץ אחם תקנו לא מצאו ידע שפירות מסר עלים לא צריך לסרנו ספק מספר אם קורן שמעשרותן תוספתא אסור להרכיב ירק שנקרא קישוט על גבי צמח שקוראים לו האיגה ירק בעילן רבי יהודה מתיר ירק בילן בירק בשטיר בשום ביהודה בן הגרי שכבר עק נותן מינה שתורבוס מצינה של דלת קא ארץ מפניה חייו אזור הדבר מצמח לגבי ביצים בחילת חייו סלהע פטור רמבם סדר תפילות כל השנה ברוך אתה השם מזן פותח ח את ידך פה יש נוסח ברכת המזון ברמבם חברים דף קפג דף קפג באתורים סימן ר לפני מינים הרבה רב אומר מנשיבה מברך עליהם חכמנו מי שירצה מברך קודם כל מןשיבה מקבות שבדם שבות מ שבעדפ מברכות שבות צריך לברך שניהם אל שירצה לברך תחילה אפילו מאחד מהם חביב עליו יכול לברך מה כתוב שבות צריך נגדים מחביב רק כרבי יהודה בית מיני שבהם נמצחותם שבות לא רק בצפך חביב תחינה חביב מנת שניצך על החביב יאכל ממנו קצת ואחר כך יאכל מן שני מרצה מןשיבה יברך עליו הביאו לפניו דבר שברכתו בורא פרי עץ דבר שברכתו שהכל בורא פרי העץ קודמת שהיא חשובה מתר דבר אחד שהכל כולל את כל הדברים אם בר שהכל יצא לכן בורא פרי אדמה שהכל פרי אדמה מה קודמת כתב העץ קודמת בראש כתב של שבועות אבר תחינה הלא סימן רנד חברים דף קפד תח אף על פי שבשר חי מותר לעשותו איפה על האש בערב שבת אין חשש שתחטה בג בגחנים אני מנה בקדרה אצלי אסור שמהר להתבשל יבוא לחטות בשר שורעז משר גדי אין בעיה מי יחטא שרף לו לא צריך לחמו מותש בלבד אם בתנור תחפ בתית בן גדי בסר שבא לפתוח את התנור תכנס הרוח צנן תנור מתקש הלכה ב חברים אין צולים בצר ובצל גבי גחלים אלא כדי שיצלם בעודם שני צדם כמאכל בן רוסה ש חצי בשול אפילו בשר גדי לגבי קר חושב שיצלם רה התרחך תרחך כח שן מחתאח מצך שינה אם עבר ושכח הוא נמצא בשבת באיסור אסור פירות שנאכלים חיים תן מסביב לקרה אף על פי שאפשר שיצלו קודם חשה שלא יחזיר הכיסוי עד שיצלו אין נותנים סמוך חשה פת בתנור אלא כדי שיקמו פניהם דובקים בתנור לא חרה על גבי גחלים כאן צמור לך שכה אם במזיד אסור ששוים שוגג לרדות ממנו מזון שלא סעודות אחרים שאין להם סעודות בדו לכם מזון שלא סעודות שהוא רודה לא ירדה במרדה אלא בסכין אנחנו בדף קפה מאי אפשר לדות בשינוי זה מרדה גם שלא עבד ייסורה הודק כדרכו תנו לו בשבת מותר לרדות ומשפל של עבדי איסור תנורים שלם בירדי מתים שתות סקים שום דבר לא ימלא אדם קדירה סיסיות ורמוסים תן לתוך התנורך שבת אח ש דברים אלו אינו צריכים לשון רב מדעתו עליהם לכולם לתמנק כל עיקר זה אפשר תבשחיל לבשל שאסור לשותו כצא בלו מני אדם חבית שנהיה מים ויתן תוך התנור שבת מחשך כן אסורים מצי שבת בכדי שעשו מדרש תנחומה חברים דף קפה למטה ביגלשת גיד נערים לאמור שלח דוד מלכים מהמדבר את הדוני ויעד בהם כן דורצ דוד מגל תקח 200 לחם שני דבלי יין חמש צון עשויות כנצלים יד צמוכים 200 דבלים על החמורים ברו לפני אחריכם באו לישגון עניין כסרת הימים בן וימות פגע בו פגע בדוד המלך חרבו דרבו ברנן מי שפוגע בתלמידי חכמים מי יכול לפגוע בהם השם יעזור לנו ויאמר השם חי את האדם כן יכיר מעבדם פח לילה ודקו מיחנ של רבי יונתן מהכתיב לכן קירבדם אמר לו אלא כתוב מן הרשעים שהוא קורא להם הנהגים שלהם מלמעלה הקדוש ברוך הוא הופך את יום פרנו אברה מם השם כי רבתה חשם ספר הזוהר אמר בחיה מנו ודאי בהנתר דף קפו חברים אמר רבי חיא מי שמעשיו כשרים באיזה מקום מבקש זיווגו סאב התלמיד חכם גדול ריבונב שנסת המשנה הנה שבת מקדים חם זוגם יהיו חכמים אנשים שם קדפה אמרו שם זיווגן מדה שלך לבן זם סוד הדבר גלגול נשמות כתוב נעשה לנו תרים תפתם זוכרים מה זה דף קפז חברים אמר רבי יהודה קשים זה מפני הקדוש ברוך הוא אשרגם שזרחן תורה מדמ אותם דרכי הקדוש ברוך הוא מסתרות אחריך כל מי שמשתדל בתורה מפרד ממנה שעה אחת אתם רואים מה אומר פה מי שנפרד שעה מן התורה נפרד מהעולם הבא יהיה חייך תיקוני הזוהר דלת של הבית של ירושלים עמו סמוך לדלת שני שערים תחו שערים צדק שום יש לד שני גגות נזרון זהו תי יושי עניי כותב הרן הדברים אתה שומר שנ בחינת ידיים מסתר מבחינת הרגליים חי ואסתר נסתר מנגלה לו את הנגלה מקום גבוה שהיא למטה ממניין עמוק הלאה חברים דף קפ"ח יקוטי תפילות כשר אתך ברחמך רבים אלות אלהותיך בעולם נתנו סדר שירות ותפילות לפניך שמות הקדושים בתוארך שיהיה לנו רשות לקנות אותם לאיזה שמיכה ותקבה תקרב להשם זכה אותן מכל דור ודור תן לנו דעת קדושה כן לסדר שירותחות פניך תה מדיקותי הלכות פי התורה שהעולה אדם מתרחק בקדוש ברוך הוא למעשיו ורעים זג את עצמו וכולי חברים דף קפט מסילת ישרים דרכי קניית הטהרה המניין הזה העניין הזה כאן להשתין מי שהשיג עמדות השניויות שוב תבונן ביטות תענוגי העולם וטוב ואותם לראות חזונות הטבע אדם צריך לדעת שכל האו שאדם צריך לאכול זה חיסרון זה לא טובה שאדם מוכן אדם היה צריך להיות בחינה רוחנית לא לאכול למה אדם מוכן הרי אדם רוחני למה אדם מוכן רק כדי לנסות את הבן אדם לחשוב שהאוכל מחיה אותו מת האוכל לא מחייה את הבן אדם נג כמו שאתה ראתם עכשיו ככו שתי חלקים אחד מסים הגופני עושה עבודה צריך לשתיים דו את העולם תענו גם תרה עכשיו טוב כן כן אדם צריך לאכול צריך זה לעשות מזה עבודה זרה לעשות עבודה זרה מאוכל השם ירחם עלינו שלא נעשה עבודה זרה מן האוכל השם זכינו שלא נעשה מן עבודה זרה מן אוכל השם זקנו יצחק ביקש ממני רבע שעים לא יותר עוד דף אז אנחנו מכבדים את רבי יצחק אפשר לד יצחק תבין לך סוה