הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר רס"ז

Kind: captions Language: iw מסכת עירובין דף מט סדר סז וישכם אברהם בבוקר ויכבוש אותך מורו רשי אומר הוא בעצמו למה אברהם מקלקל את השורה ויקח את שני נערב איתו ישמעאל בן אליעזר שאין אדם חשוב רשה לצאת בבית אנשים ובקעצה עולה עמוד קלט קלט בריא עולם ויעקב מלך אל המקום אשר אמר לו האלוהים ביום השלישי קלט ביום השלישי ויצא אברהם אתניו מה ראה רבנו ויר את ההר מרחוק כן ראה ענן קשור על ההרך הוא ידע זה אמר לו אלא אל הארץ מכינה. אמר לו על אחת תערים אשר אמר לך. טוב איזה הרמר לו. איזה אמונה לך. אז הקדוש ברוך הוא ראה הר קשור, ראה ענן קשור, אמר בטח זה ה זה המקום. רש"י אומר למה חיקה שלוש ימים? הרי אמר לו לשחוט את הבן שלו. אז אם זה תוך יום אחד השם ירחם עלי במתם רובים יכול להיות שהוא יתערף דעתו שלושה ימים שלא יגידו שהקדוש ברוך הוא שלט לו על השכל מרחשבון מחשבה שלו שמואל א' פרק ב' פסוק כה אנחנו באוצר היומי היום בסיון תשפו אם אכתא לי לאיש פלילו אלוהים מה זה אלוהים הלך למשפט כלומר הולך למשפט וה השופט אומר מה הדין ואם לאדוני אכתא איש מי התפלל לו ולא ישמע לכל אב חפץ אדוני להמיתם אדם הוא יכול להגיע למצב שמידת הדין כבר לא נותנת לו תשובה והנהר שמואל הולך ויגדל וטוב גם עם אדוני וגם עם האנשים אומר בחוכמה ביראת השם גם אנשים תה דעתו מקובל להם ולא חשדו אומר רש"י אומר מצודות סליחה שהוא מביא דבריהם דיבר העלבים אמר היה אומר לאבא שלבא שלהם שהם היו גונבים את האנשים ויבוא שלו ימללי ויאמר אליו כ אמר אז אני לא נגלתי אל בית אביך במצרים אל בית פרעה מי הוא איש אלוהים צעודות אומר זהלקנה נגלול נגלתי רוצה לומר אם האמת באמת תדע בחור אותו מכוסבתי ישראלי לכהן לעלות על מזבחי הקדוש ברוך הוא בחר בך להקטיר קטורת עשה תפני ותנה לבית אביך את כל אישה בני ישראל מה זה ישה הקורבנות הבא קח ספר פתח חמוד קמ ללמוד תורה זה הכי חשוב חיטה ישועות לעם ישראל >> בעל אליהו בן נוע >> לא ראיתי >> מסכת תרומות פרק ה דף קמ שיעת רומה מאה שנפלה לתוך 100 חולין טהורים תמיד נופל ב1 100 101 זה יוצא תרום ותישרף תרומה תעלה אותה ותשרוף אותה שאני אומר שיעה שנפלה היא שיעה שעלתה אבל איפה אתה יודע מי זאת לוקחים לוקחים שיעה חכמים אומרים תעלב תאכל ניקודים או כליות ביובש או תלוס בימי פירות מתחלק ליסות של מקום אחד כבצה כמנה אם זה בימי פירות אז זה לא מקבל טומאה שיערומה טהורה שנפלה ל-100 חולין טמאים תעלב תאכל נקודים כולם היא עצמה אמר הכל נהיה טמא אבל לקחתי את זה לאכול אתה רוצה לחנס בית המקדש אתה לא יכול הוא תילוש ממי פירות הוא תחלק ניסות ויושב מקום אחד כבצר דף קמא תוספת החמישה דברים נאמרו בשור הבר אסור אותו משור בנו אפילו שזה שור הבר כן רבנו הלך בא אתה בדרך דיבר איתך שור הברה אותך שור הבר שור שהוא גדל לבד פרא כמו חמור פרא יש חמור פרא יש עז פרא יש אדם פרא המש דברים נאמרו בשור הבר אסור שום אותו את בנו וחלבו אסור וקרב לגבי מזבח היה במתנות להביא אותו קורבן וניקח בכסף מעשר זבחי שלמים ולא לבשר תאווהים כבהמה לכל דבר השור זה בהמה. רבי יוסא אומר זה טעו האמור בתורה. מה זה טעו? יש היום ב הערבי בדרך כלל מגדים אותם. זה היה יותר ב בחולה קוראים לזה ג'מוסים. ג'מוס טאו. זה שור שור הבא מותר משום אותו ואת בנו. חלב בו מותר. פזול לגבי מזבח פטור מן המתנות וניקח מי זה רבי יוס חולק לא זכן של מראה הוא כחיה כל דבר מים אומרים את בריא לעצמו שור בריא עצמי עצמו מה נפקמינה עכשיו חברים אם זה חיה אתה חייב לחסות אדמה אם זה בהמה אתה לא חייב לחסותמה לכן מי שלמדו אותנו בסימן כח בורי דעה שלמדנו מי ששוחט את האור חס את הדם בלי ברכה אתה לא יודע זה זה חיה ספק בהם אז מחלוקת אתה רואה בין רבי יוסא לבין חכמים אנחנו עכשיו גמרא דף מט מי חברותה דף קמב אצלנו כן טוב, יש לנו מה שדיברנו. אם יש לנו שתי חצרות וחצר בא אמצא יש חיצוניות ויש פנימיות ברשותכם הנה הגעתי לזה. אנחנו עכשיו נמצאים בדף קמב, שבעצם זה דף מט עמוד א'. הדף הקודם דף מח. שמה כתוב שלוש חצרות הפתוחות זה לזו פתוחות לרשות הרבים אשרים ואשר חלקכם של עם ישראל תראו בביאור למעלה בשורה הראשונה בצד ימין באותיות הקטנות לא כדברי רב שסל מחלוקת בין רבי שמעון לחכמים ובהיתר ובאיסור האמצעית שבחיצוניות אלא איסור בהיתר או איסור האמצעית בחיצונות אלא האיסור האמצעית בחיצונות לא שהשתיים אסורים בה אלא שהיא אסורה בהם אף זו דברי רבי שמעון כשם שהאיסור של החיצונות זו בזוה אתה מודה שגם הוא לרבי שמעון כך איסור האמצעית בחיצונו רבנן בלבד סר אותו רבי שמעון אבל חכמים אומרים כל החצרות אסורות אלא אם כן אתה עושה עירוב תנקת דרב יהודה לבד שמואל שהאמצאית אסור עלה להשתמש ד חכמים גם האלה שמצד ימינה וסמונה אסור להם להשתמש אמר רבי שמעון מה הדבר דומה לשלושך צרות פתוחות זה לא צור פתוחות רשות הרבים רבו שתיים עם האמצעית זו אחת בבאה מתוך ביתה בוחת זו מביאה מתוך ביתה בוחת זו מותרת זו מחזרת מותרת לתוך ביתה זו חכמים אומרים שלם אסורות אומרת הגמרא ואז זה שמואל שאמר שתי רשויות שרבוים רשות אחת אין אותה רשות משתמש בת שתי הרשויות תעמ למה הלכה כדברי המקל בעירוב זה שאם אתם רואים בדף תקמב בתור הימני א' בגד נראה א' הקדמה כשם שאסור להוציא מבית המיוחד לאחד לחצר המשותפתו שאר דרי החצר אלא אם כן עשו ערב עירוב כך אסור להוציא מבית שבחצר מיוחדת לבני חצר זו למבוא ימשות שם שאם לא נתן אחד ב אחד בני החצר חלקו בעירוב הרי הוא עוסר כך בני החצר אחת שלא השתתפו הרי הם מוסרים ג אין חצר שלא השתתפה עוסרת בני המבואי אלא אם כן רגילה לצאת דרך אותה מבוי אם לא רגילה לצאת שם אף שוודאי אסורה כן כל מקום מנה עוסרת בני המבוא שישתפו להוציא למבואי משום שבני חצר זו אינם חשובים כבני מבואי ד' חצר שתה פתוחה למבואי זאת אומרת מצתה משתתפת במבואי ד אמר שמואל חברים אני ממשיך את הגמרא חצר שומ שתי מבואות מה זה שתי מבואות שתי רחובות זאת רשות הרבים ערבה עם שניהם אסורה עם שניהם שאין שתי רשות משמשות לרשות אחד הם טעות אמה לא רבה שניהם מוסר את שנייהם אתה חצר באחדת מהם רגילה אחת דינה רגילה זו שרגילה לצאת ולבוא ב אסור רגילה מותר אמר בא ברבונה רבה מבוא את שינה רגילה בו ויקח כך הותר המבו שירגליו בו לעצמו ועוד אמר רב שמונה ועוד אמר רבה אמר רבונה אמר שמואל אם ערבה השתתפה המבואי שהחצר רגילה בו לעצמו או שאינה רגילה בו לא עירב לא השתתף ואף היא עצמה לא ערבה עם אחד המבואות דוחים אותה אצל מבוי שאינה רגילה פה ולמה הם דוחים אותה משום שכגון זה קופים על מידת סדום. מה הכוונה? זה לא מפריע לך. אם אחד עכשיו עבר דרך החצר שלך, אין לך גדרות, אין לך כלום, לא מפריע לך, עבר. כלומר, זה נקרא מידת סדום, אכפת לך או שיש לך עכשיו משהו בחצר הזה, כיסאות או משהו, מי שרוצה >> דוקא אבל עם החצר פתוחה, לא >> כן בחניה אף אחד לא משתמש. מי שרוצה אחד פעמי לחלום. מה מפריע לך? אלא אם כן הוא זה בן אדם שאתה יודע שזה לא טוב אתה לא מכיר סתם זה נקרא סדומי לא רוצה לתת לשני זה אדם רע זה נקרא קופים אני מידת סדום כן אנחנו ממשיכים אנחנו בקטע האמצעי בטור האמצעי באמצע אמר רבי דמר שמואל המקפיד על עירובו שנתן נמש בני החצר לבעלו שר בני החבורה אין עירוב עירוב מה שמו עירוב שמו מה זה עירוב מעורבבים כך כל אחד יכול להשתתף עכשיו עשו פטיטים היום עם זה בסדר עם מה עשו עם המבורגרים מוכנים עוד פעם משהו מיוחד הכל מטועס מטועס >> כן הוא רוצה לעשות להם >> אה >> כן דיברתי איתו הוא לא רוצה רוצה לעשות להם את הסת רוצה להגיד אותי >> כן מחר צריך לכוון על הבת של איתמה למה היא נולדה לא עשו לה סעודה עמליה בת לורים אז הסעודה לעשות קצת יותר משובח הוא גם תרם את הסעודה ספציפ שהוא רוצה >> לא אולי עוף אולי משהו תראה משהו שיהיה משמח >> עכשיו וצ >> לא אז עוד מעט עוד אל תשכח עכשיו אתה עזוב את התורה עכשוב ברוך השם אמר >> זבד הבת >> כן שזה הבת שיהיה לה זכות שיראו מהם נחתן >> כל זה הוא זכה תדעו לכם שם מישהו בבית שלהם מאוד מאוד פגע בהם ביזה אותם קילל אותם והוא מאוד מכבד אותי אמרתי לו תשמע אני תוותר לו אל תענה לו הרב אנחנו נתרום לו יותר הוא דיבר הוא קילל אחרי שהיית מרשמה עשה לפנים משורת הדין קיבל את האישה הזו צליח כל זה בזכות הביטול אבל זכיתי לעשות בשלום בתוך משפחה אם לא לא היו מדברים לא היו מדברים הוא הגיע גם לחתונה שבזרות וגם שמה הוא המשיך עם הקונצם שלו תמר דיבר איתו יש לו מידות טובות הוויטור שלו זיכה אותו אין כמו ויטור לא כאן רבי חנינא אומר אף המקפיד על ירובו ירובו שנקרא ואנשי ורדינה מה זה ורדינה היה עיירה עיר כפר קראו לו ורדינה כולם יודעים ורדינהם היו אנשים רעים כבדנים מה שנקרא ועוד עבודה רבודה אמר שמואל חולק את עירובו שני כלים אינו לא ירו כמן כבית שמאי תן החמישה שגבדו משני כלים בית ש זהירור בית זהירו אפילו תמ כבית הילן עד כאן לא קמרא בית הלל הטם שני כלים אלא אחד דמלה למנה והיתר מלול הכלים ונותר אחד דפלג מפלן קו מדד בשני כלים לא עביר ותרתה אומרת הגמרא שתי ממרות ששמו שפסל מה שאינו יראו א' לא הקפידו עליו כן ב לא ינת נתו שני כלים כן ונקראים טעם אחד הגמרא למה צריך הוא צריך שמנם ממקפיד כפיל דין מלבדינן שם עירוב הלכה חילקו בשתי כלים הייתי אומר למה הוא מחלק בשתי כלים אולי הוא מקפיד שלא ישתמשו בזה יש מנחה משום מדפלג מפל אין אין לו שם עירוב אבל אם אבל אתה מקפיד על עירובו אמה לא צריך אמר לו רבי אבם ברדמה צתה ד זכאי בית הבת של שמן של רב זכאי מאמר שמואל החולק את ירובו אינו ירוב אתה שם את העירוב בשני כלים זה לא עירוב ואמר שמואל גופה בית שמלכ צפת מה הייתה שקל בסלה הונח לבעל הבית פל בסלו כמנחים שער בני החצר אם כן החנמי כמנח בסלה כמד מנחנמי אחדמ אז אתה רוצה להגיד אפילו עירוב שהוא מחולק הוא נקרא עירוב אמר אמר לו אתה אף על פי שאין לו פת בסנור אין צריך ליתן עירוב מה הייתמ זה כולו אחי דיירה כל עיקרו של עירוב כדי לעשות בני החצר כאילו הם בגרים בביתך אמר שמואל רומות מועיל משום קניין מקנה להם הבעל הבית חלק בדירתו כאילו אז אם ככה חצר והכל מעורבב בין כולם ואם תאמר בני מה קונים ב100 כסף נשינה מצוהיה 100 בהרבה שבתות למה לא עושים קניין בכסף למה קניין חצר למה לא תמיד יש לאדם כסף ברמינך יראה במקנה אומר עשו יראו בכסף זה קונה אומרת הגמרא שם אמרו מניקה מעיקה איזה בניית לא שכר מה לא תן לירובה בפתעירוב לקלקולה אם תעשה כל הזמן בכסף אז אנשים כבר לא יעשו בלחם יהיה יום שלא יהיה לכם שלא יהיה כסף אז גם לא עשו יראו בפת הם כבר לא יודעים את ההלכה בפת תמיד מצוין אמר רבה רבה אמר עירוב משום דירה אדם שם עירוב כאילו גר באותו מקום אומרת הגמרא מה ביני ובין שמואל שום קניין שום דירה כי הביניים מרבים בכלי אם אתה אומר בשום קניין לא צריך לשב אותו. הלאה חברים אנחנו בדף קמה דף מט עמוד ב אומרת הגמרא וקטן יכול לעשות שליח להריב ירוביך צרות למה זה לא משום קניין הרי הקטן בר קניין אבל משום דירה אין הקטן עושה כלום שהפת עצמה היא תודה בת שעושה חצר ל רשות אחרת אמר לו הבין לרבא לדידך משום דירה קשה שמואל אמר משום קניין גם קשה למה חמישה שגבו את הרון מחצר משותפת שם שמולכים תורבן במקום אחד כך כולים מוליך על ידי כולם הלאה אז אני אנחנו אומרים מתן החמישה שגבוי תירובן בחצר משותפת שהם מולכים תירובן במקום אחד מוליך על ידי כולם תראו בא' הוא אומר באות א' בקטנה באותיות הקטנות אם רצו להרב חצר אחרת התוזו לזו ניים אותו עירוב שגבו בחצר שלהם או שהם מביאים את שלהם אליהם אם רצה אחד בני החצר נותן ירוב משלו בחצר אחרת מוער קשר בני החצר אז אני חוזר תן החמישה שגבו תירובן שמלכים תרובה למקום אחר אחד מולך על ידי כולם כן אז ראינו באותיות הקטנות אם רצו להרב חצר אחרת נותנים אותו עירוב שגבו בחצר אחרת והם מורבים בכך מצא אחד בני חצר נותן ירוב חצר שלו אחר מועיל הרב כל ש בני חצר הועיל והוא כבר יראה מחברו כול צורך כולם מדינה בטר דברי תקשה לשמואל הוני דקנה ותו שעה בני החציר לא קנו זה איך מתערבבים דקד דרך לו אמר לו לא קשא לא לדידי קשמואל קשה יש לייחוד כולו כאבים אמרב אמרבה אמר רב חמה ברוגיה אמר הלכה כרבי שמעון שמה שכל החצרות מותרות משנה חברים מי שבא בדרך בערב שבת השחו היה מכיר אילן גדר ואמר שהוא יתתי תחתיו של אילן לא אכפת לא אמר כלום צריך להשים משהו אמרת שביטתי בעיקרו של האילן שביטה בעיקרו של מלך מקום דיקרו אילן פים אמה כלומר אתה צריך להגיד בשביתתי בעיקרו לא תחתיו הלאה חברים אומרת הגמרא מעיקרון ועד בתו עד 2000 אמה נמצא מהלכ שלך 4,000 אמה למה יש לך מהבית שלך 2000 בכיוון שלך ומהעץ עוד 2000 לכיוון של הבית שלך זה כמה זה המה כמה זה 2 קילומטר אוו 2י קילומטר זה הדבה עצמ יכול להגיע יותר נמצא מה שחשמה ואם אינו מכיר לא בקי בהלכה אמר שהוא תתיימקום מי זכה למקום >> או בגשר מותר לבר דברים >> מעל הגשר >> הקשר לא תקשר עצמו אם את דברים מאמין שהעירוב פה תקין אם הערוב תקין מהבע >> טוב כי זה מבייש חשה אז אם יש שירוב נראה שאין בעיה בדרך כלל נראה לי שעירוב תקין שרים ישראל מי שבא בדרך וחשו מכיר אילנו גדר שבתי תחתיו אמר כל אין להם כן שם שמה אמר שביתתי בעיקרון יכול ללכת 2000 מה מפה 2000 מה זה 4000 ואם אינו מכירנו בקי בהלכה מה שבתדי מקומו זכנו למקומו בא מכל רוח העגולות יכול ללך דברי רבי חנינה בן אנטינגנוס אנטיגנוס חכמים הורים מרובעות כטבלה מרובעת שנזכר לזווית וזהו שאמרו אני לא דווקא אני כל אחד שבא בדרך הוא נקרא אני מרגליו כלומר אומר בביאור אולי שמכילם נעני שהרבי לא פת למה אין כזה עירוב בלי פת למה מה יעשה אתה רוצה אמר רבי מאיר אנו אין לנו להקל אלא אם כן הואעני ממש מה להשאיר לו רבי יהודה אומר אחד אני ואחד השיר לא אמרו מערבים בפת אלא כדי להקל להשיר שלא יתרחבי רגלי אומרים למישהו קח את הפת שהולך תשי אם היה רוצה הולך לשם גמרא אומרת הגמרא מהי פירוש שאומרים שביטתי בתחתיו של אילן לא אמר כלום אמר רב אמר רב לא אמר כל עיקר אפילו תחתיו של ענן לא מצא את זה שמואל אמר כנסית תחת הלאה אנחנו מתקדמים אז אמרנו אני ברגליו למה מסכן אין לו כלום אז אני חוזר על הגמרא אנחנו בטור האמצעי בגמרא אומרת הגמרא מה לא אמר כלום אמ הרב לא אמר כלום כל עיקר אפילו תכתבו שאני המצא הזה שמואל אמר מלך עד 2000 אמה מה שאמר לא אמר כלום הכוונה עד ביתו הכוונה ביתו יותר מ2000 אמה אבל תחתיו שלי מצעזים מה זה 2000 פה 2000 אמה אומרת הגמרא כיוון שנעשה ספק מקום אילן נעשה תחתיו של אילן כמו חמר גמן נחמור זה טבע אחר, הגמה זה טבע אחר, כל אחד מושך לכיוון אחר מר הולכים מקים אם הוא היה בד בדרומו והבית שלו לכיוון צפונו כל הדברים מקילים לו אם בא למדוד מן הצפון מודדים לו מן הדרום ואסור להכנס אם בא למדוד מן הדרום עודים לחומרה מן קצה הנוף הצפור אומרים אנחנו תלמד את ירושלמי דף קמ גר ויקום שרשו אתם מקום זה יכול לומר אתה תיקח עבודה זרה וניקח את המאות ת אני צריך אני פירות שבא לו שהוא תגר אסור חי פירות בסושל של ישראל אין של ישראל חייב לעשות מוסרים נאמר שהפש ופה שיתרים שלי אין חייב לסר מוסרים נאמר שפה שעשר הוא פה שיטירים שיש בסוריה חייב לעשה גמרא ישראל וגויים שקנו ביתו של גוי יש שם נסך ועבודה זרה לא אמרת אתה נסך ועבודה זרה ואני מהו אמר רבי יוחנן סב דבר יין בן נסח עבודה זרה אפילו היו שם שני צלמים אחד סו כמו דלופקי כמו מגש בר מינן אחד שלו כמו דלופקי יכול להות שזה ממש ממש עבודה זרה אמר לו טול אתה כמו דופקי ואני אתול כמו דופקי את שנו אתה תיקח את שלו ואני אקח אמר רבי עזר והואי לו חבר אמרצה רשות שתבי המרץ היו שם פירות מוכשרים פירות שאני מוכשרים שמה אומר לו תולת המוכשר תן את שאלה מוכשרים אומרת הגמרא מת פליגה תולתבת זכר מות אני זרך ואני פירות אין מוסף אבלתי פליגה פשוט תגר אסור חכם שקנה כמי שנכנס לרשותו הקיל לסגר חלק מך וחימר על עצמו לך נהל ים המלך אתה הם מוראים מה הכוונת לתה אומר יש שלוש שיטות בדברים האלה אז אני חוזר מחי חילה בירושלמי אז זה א חבר המארץ שרשו את אביהם המארץ והיו שם פירות מוכשר פירות ש מוסרים אז לא יגידו אתה תיקח את המוכשר ואני לא אומרת הגמרא משנה חולקת עבודה זרבנים מות זרבנים פירות הם מורסף פליגם שבאו לו שגר אסור כ שקנה כ אסור הקילסגר חילך חמיר על עצמו מליך נלמלך מה הכוונה אם הוא גר מה הבעיה תן לך אחיך הגוי אחי בר מינן את העבודה זרה לא אמר לו אני לוקח את הכסף הזה זורק את זה בים המלח אמר על גב עצמו הולך לגבי לא אמר אני רוצה את העבודה זרה לקח את עבודה זרה והשמיט אותה שביל לעקור עבודה זרה מבית אבא רמבם סדר תפילות כל השנה אלוהינו מפל עד אל תתענן זה אתם רואים זה חברים שלי זה הוידוי זה הנפילת הפיים שאתם רואים אבל איפה זה בתפילות ראש השנה יום הכיפורים דף קמח ארבעה טורים היה בידו כו של מים חשב שהוא של יין חילו ואמר ברוך אתה השם דתומר הגפן סיים שהכל יצא כל שכן אם היה יין חשב שזה מים התחיל להגיד שהכל חשוב ש יין סיים והגפן יצא אם ת ואמר על שהכל נהיה בדברו בגפן הוא שמר על המים פה לכן הדין פרי עץ פרי אדמה שברך על אחד מהם הרמב"ם כל הברכות כולם מסתפק לא חוזר רואים בארבע תורים אם תה ואמר על היין שהכל נהיה בדברו ברופר הגפן שאמר למים ברו הגפן יצא וכן הדין פרי העץ פרי האדמה ברך על אחד דעתה דידחזק סיים שיצא אבל הרמבם כותב כל הברכות דניאל זה הולך לפי מה שאתה חושב בהתחלה מה מה כיוונת בברוך אתה השם זה לא משנה מה סיימת יעקב אם אמרת בורא פרי הגפן על מים אבל כיוון שהכל נהיה בדברו ברוך אתה השם מצתכו לפי הרמב"ם זה לא נכת סיום אחרי מה שכינת ברוך אתה השם כתב הרמב"ם כל הברכות אם מסתפק אם ברכא חוזר ברכה ולא בסוף שהם דברי סופרים דווקא ראשונה חאחרונה הספק דאורייתא חוזר דף קמט חברים שולחן ערוך דיני קירה ותנותליני הקדרות בערב שבת סימן רנג זה זה הסימן שהתחלנו פה הלכות שבת חות חודשיים הוא רע סימן קשה זה קירה רשי עשויה חברים שלי דף קמט קרה שי עשויה כקדירה בשבתים על פי הקדירה למעלה ויש בה מקום של שתי קדרות מוזכה בגפת או בעצים אסור לתת אל תמשי בעוד יום למה שמה יחטה אלא אם כן בשל קוצקו מצמקן יקר להם אחד שם חט שם היה חי שנקם שהוא חי סיח דעתו מנד מחמת כל הכלבשל ולא חיטוי בשל קצת מתבשל כל צורק מבשל כל צורק מצמק ואפ אז אם זה חיים בעיה של קצת חוששים שמה תחתן אלא אם כן גרף או חיטה או כתם מה זה כתם באפר נתן בחתיכה חיה מה יעזור יעקב שאתה תחתא בן כל כך זמן זמן. למה? עד שיקח לו זמן. עד שיתבשל הלאה חברים. אז זה ראינו לגבי קירה. אם קירה שישגת אותה, אתה שומע? יש לך קירה בב קמין נגיד קמין יש לך עכשיו בקמין הזה יש לך שמה עצים ואתה רוצה לשים עכשיו אוכל והאוכל הזה בשר שלא יתבשן לך בעיר למה אתה לא תחתא גם אם תחתא מה יעזור לך עד הבוקר יקח לך זמן הבשר אצל הלילה זה לא ראה לך כלום אתה משאיר אותו זה אין חשש או שזה יתבשל ואם אתה משאיר את זה זה ישרף לך יכול להשרף לך גם אין בעיה או אם גרבת או כתמת מת או אם הכל התבשל אבל נכנס לחתיכה חיה זה נקרא שלא תבשל זה כמו בשר שבשל ממותר זה מה שהוא אומר משל כל צורק מצקפה לא אסור אלא אם כן גרף או כתם נתן בחתיכה חיה מותר אפילו נה גרופה וכתובה מותר לסמוך להגדרם בחוץ חוץ עליו אם מוסכ בקש גרפה מותר פילונה גורפה ואם עושה את בקש גבה אין בעיה תנור אנחנו בצד השמאלי אפילו מקש בקש גבה אסור אפילו לסמוך לו אפילו גר שעשו יש עוד בטרון גבוה קופח מכבית גדירה אחת תלויים פקשבה נקירה מגבת בעצים כת שחר הרבה שעה שפילו בשל כל צר כל מותר מצפ אם תבשל אם הוא תבשי שתחיל בשל לא בושל עוד מוצאי שבת ושעסה שאומרים שכל בשל מאכל בן דורסאי או שתבשל על כל צוק מקוו ויפה לא מתקר אפילו שק בגפת ועצי אפילו נגרופה וכת גרופה וכתומה אל שהתחיל להתבשל ולא הגיע למאכל בן רוסה כן ענין הגדרה מעליה ולהחזיר עליה בשבת חושה תבשיל גיע למאכל בדרוסה אסור צריך לומר השם הלאה חברים אנחנו בדף קנ ולא הוזכירה גופה וכתומה אלא שהתחיל להתבשל ולא הגיע למארח בן דרוסי זה מה שדניאל לימד אותנו מחלוקת בין חכמים מה שראינו לבין חנניה חנמכן אומר מספיק שצת תבשל קצת מותר לך לא חוששים ח למעשה כתוב בארץ החיים סיטון שמנהג המנהג בעם ישראל שמספיק שזה קצת יתבשל לעשות אותו אין בעיה זה המנהג רבי דוד יוסף לא מסכים עם וכן עניין אם נטל קדירה מלחזירה לבשבת שכח ושה לא גמל בן דרוסה אסור צריך לומר עבר שכל זה בעניין שהשייה שהגדרה שבת לכיסא של ברזן ואינה נוגעת בגחלים מלה לגבי גחלים לדברי הכל אסור מדרש שלחו מהנוס אמר בשועה גדולה כסם ש 70 זהבים אמר לו גדול הרועי שמצילה ושומה הבה כל צר אז אומר איך אתם חיים איתנו ככה אומר לו הקשר מדרש רבאנחם שם כי עשה את הדם בארץ רבי יהודה ורבי נחמ יהודה אמר תמ שברא אותו שבראתי אותו מלמעלה מוריד בי מנחם ממנחם ש היה אם הייתי ברא אותו למעלה היה ממריד את העניינים אמר ביבו תבות הייתה לפני שבת צרה ש לא לא בראתי אותו לא אמר רבי לוי חמס עשית אותו מתקן בארץ הלאה מדרש רבא וינחם השם כי עשה את האדם בארץ רבי יהודה בן רבי יהודה אומר תבוה את שבראת אותו מלמטה בראת אותו למעלה ים המרית אמר בבו תבו אתצרה לא היה מורג ואמר רבי לויחים שעשיתי אותו וניתן בארץ אמר רבי ברחיה משלר שבנה בלטין זה הדריכה לראות אותה ולא עובד מי יש לו להתכנס זה הדריכה ספר הזוהר דף קנא בצד השמאל ליבור רבי אלהם כתוב מחזה שדיברהם כתוב מחזה סתם אין בזה לזה חזה הוא של השם שכל הדמויות האלו כך כתוב כן כן תרב שלמל אברהם תן לו הדרגה הזו כב של אמאול השם שכינה נקראת עוד ברית צדיק יסוד עולם תיקוני הזוהר בבניין עולם של התורה ב תדי בנות אותו זמן שבנת כאילו אותו זמן אני ברא זהו בראשית ברא אלוהים שחרב בבית הראשון כאילו הייתה העולם טוב בבו הארץ הייתה טוב שבנת ויהי אור משום שכל האותיות מהירות בהקו מורם זה פירוש ואלה מוסיף על הראשונים מבחינת גאוז רבכם אשר תשים שניהם יקוטי תפילות זקן חמיך רבים לל באמת צילה דיברו כותי הלכות חצות לילה קר גאולת מצרים הלאה או הגיע בזמן החבר ברוך הבא קטע מסילת ישרים וזה סיימנו טהרה היא תיקון הלב והמחשבות שלא נחד מעשיו ליצר הרע אפילו התנהגדו בפרישות אלא הכרחי גם צריך שתדע כמו שייך טהרת המחשבה כך בא כך בא מעשה טוב חברים הגענו לדף עירובין דף מספר