הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר רכ"ה

Kind: captions Language: iw טוב חברים אנחנו בדף תקז מסכת עירובין דף ז סדר כה תקז היום התאריך הוא כח כוח כוח ערב וערב ראש חודש א ניסען ניסן יום שניסו וניסים לעם ישראל אנחנו ביוצר היומי מסכת עירובין דף ז סדר רה ויקראו לילות וימרו לו היה אנשים שבאו אליך הלילה צלינו ונדע אותה וכולהם שופטים טז ותכעמר לה פשי מלך שמון ויש סתן את המסחת גדול ציבר את כל ליבו ויאמר מורן לא עלה על ראשי כי נזרב מנגוחי וכן ככל האדם ועוד אמרו לפניו ויאמר רבי אלי רבי אליעזר אוכל פת קוטים כי אוכל בשר חזיר אמר להם שתוקו לא אמר לכם מה שרבי אלעזר אומר בו כן בו אחד שזכה בתקשבי תר לחוץ מתחשב הוא דם חשוב לרי זה לא יכול דף תקט מדי מים מערבים בו עושים בו עירובן תבשיל עירובי חצרות משתתפים בו שיתופי מבואות ברחים עליו זמנים עליו רשים אותו בין השמש בדים מעשר שני לראשון אין בכך כלום שמן שהגרדי סך בטיו חיה בדמי שסורי מצו פטור מן הדמים אומרת הגמרא תפרש טעמה מפרישים אותו שאין לו תום ברכה בין השמשות תנ ספק חשפק לו חשה מעסרים את אדמה דף תקי גמרא עירובין דף ז עמוד א אומרת הגמרא רבי יהושע היא זה לא משגח בת קול למה לא לא בשמיים היא ובתאמה הלכה כרבי הלל צה לעשות דבר בית שמאי אינו עושה שכבר צה בת קול שהלכה כבית הלל חי כאמר כל אחד ככה תראה תנא תראה פניגדדי כן מחלוקת בית שמ בית הנן אל תעשה לא כיקולדמור ולא כיקולדמור אל תעשה כול לבית שמי בית הנן לא כחומרי דמור חומרי דמור אלא כי כולי דמור חומרי דמור ל דמור חולי דמור אל תיקח תמיד את הקולות תראה הרב עובדיה מקל משהו הרב מציון תמיד אתה מחפש את הקולות מכל מקום קשיה איך אסו כדברי שניהם להחמיר אמר אמר רב נחמן בר יצחק כולה כרב עבדו סוג כמו רב למר רבונם הרב הנחה סגת בצורת הפתח ולא אומרים את זה למעשה אלא כחנניה דבעה דלת אומרת הגמרא רה בדבר מרב הלכה שמה תסג בצורת הפתח מורין כן מה יקלם ממה אמר רב שזבי כי לא הבדל כחורי טרה אחד סטרה עד כון שדרה וכולי תן עץ אמת שעורה מטמא במגע במצב מטמ טמא באוהל שדרה שלמה תמים אף באו שדרה בגללגול שחסרו כמה חיצרון בית שמים אומרים שתי חולים אומרים חוליה אחת בגולגולת כמה בית אומרים כי לא מקדע בית הלל הברים כי נותן מן החיים בימות אמרוד אמר שמואל וכן עניין טרפה לך דלא סטרה דדה עבדינן כגון מבוי עקום וכולי ואחדסטרד לא הבדינן מתבר רב שרשיה כן מתי מתי מתחדש שנה ראשונה שנייה רביעית וחמישית ששמיתה נוהג בהם עשר שנים עבדה שנה שלישית ושישית נוהג בהם עשרקו בית שמים ביתם תה מתחש שנה מעשה ברבי עקיבא שליקט מעץ צרוק באחד בשבט ונמעג בו לחומרה שני הייסורים שני מעשרות אחד לעני כדברי בית שמאי ואחד כדברי בית הלל אומרת הגמרא רבי עק עקיבה הגמרא הסתפק עליהם לא ידעתי ילד בחד משפט מורך ב-15 סא לחומרה טיב רב יוסף כמדר רבונם אמר מר מחלוקת איך מערבים מבואות המפולשין האם צריך דלת או צורת הפתח או אם הם מפולשים לסרטיה שות הרבים סרטיה מכאן לפלטיה ולפלטיה או לשווקים ודפושים לסרטיה כאן בקעה מכאן או בקעה מכאן בקעה מכאן מספיק לה צורת הפתח מכאן ולכי וקורה מכאן אומרת הגמרא שתסרטיה פשוט הרבים מקה מכאן עושה את צורת הפתח מכאן לכים מכאן מקאה מכאן מכאן מכאן בעיה פשוט מספיק צורת הפתח פחות מזה הכי כמה שרת מכן עושה כאילו בקעה מכאן בקעה מכאן אז בקעה צריך לה צורת הפתח מסרב יוסף אם זה מבוי המפולש מסיים ברב יוסף משמ דרב יהודה ויה מבוי פתוח מצדו האחד שות הרבים כלה בלא מחיצה מסקת לחוכבה ואין צריך כלום לא צריך לתקן אותה פתיחה אמר לו הבן לרב יוספה שמי דרב יהודה שמואלי אנחנו בדף תקיג תהי דרב קשה דרב ממרה אחרינה דרב בתרט שתי קושיות יהיה קשה עליו למה אחת מה קשה עליו? כאן אומר רבי יהודה בואו שקל לרחבה שנפרצה לא צריכים להם שום מפולש מקום אחר ראינו שזה נקרא מפולש מקום אחד ראינו שהוא כותב רחבה שאין בה דיורין ולא נקת מבואי יקל החצר שמע מנבוא יקלחצר אסור טלטל שלא כמבוא מפולש נמרה אחרינה דרב אומר שאם גרים בה אנשים זה רק משום שנראה כמבואה מפולש עד דמר דמרב ירמיה ברב מבוא יצר שכב עד 10 עמוד שנפרץ ממול הפתח פתור רשות הרבים במלואו קלה לחצר שם אחורי המבוי מבוי שלא פתוח כתחינה מלבד זאת ברצה היא גם מחיצת החצר עצמה כנגדו חצר מותר בטיטול ש מוקפת מארבע מחיצות מבוי אסור המים מבוי אסור להבה כמבואי שקל לרחבה שאין צריך תיקון מאוד קשה שהרי רב לא מדבר ברחבה שאין הדיורים אלא בנפרץ אחד צריך שיש בה דיורים ולא עשה רבתם מבוי אלא ש משום שנפרצח צרך אלא מטם שנפרצה לרשות הרבים ראינו דלאוק רבי יהודה דסר במבוא פעולה בנפרצב לחצר שיש בדיורים אמר לו רב יוסף להביה אנה לו ידנה אבל הוא ודא בדותה דרעותה כפר של רועים דמב שק רחבה ונפחיצה מחיצת הרחבה כנגדו של רשות הרבים ואתה נגמ דרבד לא צריכה תכון ולא מדין קשמי דרב משמ דשמואל לא קשה מדיין כן השתד אמר לרב ששתב שמואל בר אבא ואמר לרב יוסף בר אבא סבר עלך כאן שירבו כן שלא ירבו ריב דברי רב למלו קשיה כאן ברחבה שירפו בני החצר מפני המבואי כאן שרפו בני החצר בני המבוא אנחנו בדף תקיד תוספת אדמי פרק חמישי באוצר היומי מסכת ירובין דף ז דף ז תרומת מעשרת דמי שחזרה למקומה רבי שמעון שזורי אומר בחול שואלו בכל על פיו היתר על כן אמ רבי שמעון שזורי הפריש תרומה מעשרות ונגנבו הפירות הולך שעלו באל ממה שהפריש שמת שבת על הארץ גם דימו על המארץ עם הארץ שאמר זה טבל זה תרומה זה ודאי וזה דמים זה ודאי וזה דמ אף על פי שאמרו חשוד על הדבר לא דנו ולא מדונו שדו ישראל כך רמבם מנהגים רבים נהגו חכמי ישראל בסעודה וכולם דרך ארץ ואלוהים שנכנסים בסעודה הגדול שכולם נותן ליד תחינה אחר כך נכנסו מסובים גדול מסיים בראש הש בראשו שני למטה שלוש מיטות גדול מסני למטה למעלה אמנו שלישי למטה אמנו בעל הבית מברך המוציא משלים הברכה אחר כך מוציא הברך מברך ברכת המזון כדי שיברך בעל הבית ואם כולם בעלי בתים הקדוש שבאים בוצע מברך אין הבוצ רשי נמצא שביאו מלח או לפתען לפני כל אחד ואחד אין אם כן התכוונו לאכול פת הרבה ואנו רוצה לו פרוסה קטנה פני שהוא נראה כצר לא פרוסה גדולה יותר מקבל צר שבת יש לו לבצוע פרוסה גדולה שבנו בצד מקום שתבשל יפה יפה מצווה מן המבחר לבצוע כיכר שלם שלם של סיור פורסה של חיטים ניח שלם בתוך הפורסה ובצע משתיהם גם מהחיתים וגם שני שבת וימים טובים חייב צר שני כיכרות נו שניה בידו בוצע אחד מהם הבוצע נותן פרוסה לפני כל אחד ואחד ואחרי נותלו בידו ואין הבוצע נותן ביד האוכן כן היה אבן ברנ בוצע או פושט ידו תחילה ואוכל בסטעום עד שיתו מברך ואין בוצא רשע לטעום צריך להאמן פני רוב המוצאים מסובים רוצה חלוק כבוד לרבו הריש והדור סימן ק"ח ארבעה תורים בני חבורה שהיו מסובים יצאו מסיבתם בית הכנסת בית המדרש שמס סבוען דברים שלהם טובים בחן אחריהם מיד של מקומם רוצים לחזור לכל צריכים לברך עוד פעם ברכה ראשונה מה שרוצים לאכולים צריכים לברך ברכה אחרונה על מה שאנחנו שינוי מקום חשוב במוס חטה אבל אם שינו מקומם אין צריכים לברך מתם מסיבתם השם דבר שצריך ברכה לאחר מקומדנושבם שבעה מנמנורי דווקא מן הדגן רבנו שבן בר מעיר צריכים לברך רי צריכים לברך אלא אם כן נניחו מקצת חברים ואדוני אבי הראש הסכים לרשבם אין דברים טונים בחלכים קומם כתב כרי דף כפת בני ד כתב הרב רבי יום טוב אמר יהודה אדם שזכר בתוך הסודה שלא יתפלל מתפלל שהוא חוזר צריך ליטול אדם חם צבילו הועיל וצלוי מכל ועדי לא אפשר כיסוי דם הרי אומר שלא צריך אלא גבי ברכת המזון מה שהכל שת הלכה למעשה מרן כותב שלא חוזר בך אנחנו בדף תקטו שולחן ערוך כלשהי הוא קרות תפילה מברך על העיקר פותר את התפילה בין בח שלפני ברכה שלא מבין מה העיקר ממה תפל אפילו כל אחד לבדו אפילו שהוא חשוב מה הכל מתפלל כמו שאוכל דג מלוח ואוכל פת אמו כדי שהמלך הוא לא זה כן הוא מברך על הדגפן אומר הרמבם ושומרים תמיד שהחביב מברך אחר כך מברך על העיקר הברכים על העיקר ם ביחד חפן שתודות קודם גוד גדניות תקשת ברך אין ברך רק שהכל הוא תפל לדבר אחר אנחנו בעמוד תק"טז מרכחת שמנכים על רקין דקין בו תפילה למרכת דו שמקבלים לכל לחם הלאה נדרש שלחומה ויאמר בנשבעת תינו עם השם אמר לו אתה נשבעת ונשבעת שניורד מנזבח שומר כל מי שאני צריך אמר לו אמור לא ככה אמרת לי סור הכוכבים יכול לספור אותם כל זרך אמר לו הן ממי אמר לו מיצחק אמר לו שם תשמע בנימה שמ לא מתח אתה אומר לו לעולם כתרי שהוא בניו שיצחק י קרקדתו של יצחק כאילו צבור על גביח הקדוש ברוך הוא אתה אמרת את שלך תדעים בני יצחק נדן אותם חפץ להם זכות קודם יצחק מתורגים לפניים בשופר הזה אמר לו מה השופר אמר חזור לאחריך נאה לכן אחד מעשרה הדברים שנמרו בן השמש אמר הקדוש ברוך הוא ויועים בפניקרב עין שיה דוד משבח מגיני וקרן אישעי סגבי ומנוסי בו עול מלכות מלחם אותם מתוך ציון שמ כינחם השם ציון חם חורבות אמן כני רצון מדרש שלחומה אמר בימצר המלך צקים אלה באמצע שעה שורי אדם משמש בעיני תקן שערו בעקבו אומר הדן דידי היית חכם בעיניו תקווה קסילמן אמר בבין כל שמפנק את יצרו בנערותו סופו להיות מנון עליו זקנותו מה אתה מפנק מנו עבדו מי חניננה בפי צריך לשכיחך דכו בדברי תורה אם עשית כן כאילו בראת את השם שנאמר יצר סמוך שנאמר סמוך תיצור שלום עשית כן כאילו בראת את השם שלום אין כתיב כאן אלא שלום שלום ואם תאמר שאין ברשותך אתה לא אם בך בטוח איך שהוא כתוב אמר רבי סימעון אם בא יצר הרע להשחקך סמכו בדברי תורה שנאמר יצר סמוך סוף שלום כאילו בראת שני עולמות כן מה יעשה אדם וינצל מצרה אלמד תורה אדם שבא לישיבה ניצא שבא לישיבה ניצא אני בירכתי לפני זה ספר הזוהר נוח תחזה בגין זיר דרך חוכמת שכח מנ חוכמת קדמה אתגר בנו מגדל כן לא רפאל גב בנו מגדל הקדוש ברוך הוא פיזר אותם לא שם חוכמה לא יודעת הקדוש ברוך הוא יעביר חוכמת כתיב עשיתי כתה בחוקי אומר יהיה חוכמה אבל יעבדו את השם רבי יוסף א חיה הולכים בדרך נפתח בתורה פתח ואמר כשך בקרב מחנך כ השם אלוהיך מתהלך בקרב מחניך להצילך תבר י מחנך הקדוש ברוך ולא יראה בך רבד כי השם אלה דך מתעלך מהלך מני אדם תלך בגן חל מיני ודע הוא אשרך תזיל קב ישראל הולכים במדבר שכ יומם כתיב צדק לפניו דהו דזי קמ דבר שלו צילחה זבה ולא ישלוט באחרה בגין כך בן אדם צריך להיזהר מעוונותיו לחזור בתשובה שלמה חנך קדוש מה קדוש קדושים זה זה האברים של הבן אדם מה זה ערות דבר שם זקנו איך ש מחס מצוה שלו הקדוש ברוך הוא מועס סבבה קרמים כל כך למה ש מאחריך אז הוא ככה נתעסק במני דאורייתא תח רבי חיה ואמר ויאמר השם אין עם אחד שפה אחת לכולם תח כתיב מהקדם מצאו ויראו מהצ מציאה נרתמן תופנה אחי חמ עם אחספה אחת בגודש יהיו ביחד מה עשה דף תקיט מי ימנע מהם את המעשים הלא טובים בלבל אותם מהם ודאי מדינה אמר רבי יוסף מקלם מחלוקת אין להם קיום אמר בחייה שתמה כולם פץ אותם היה השם תיקוני הזוהר דבר אחר מסכילין אלו השפתיים אח בופה בומפ גיחדת לילסת יזהירו אלן עינין שעגל ידינן היינו מהירות כשם שבך יר חברים תקב כותב מרן זה צרך זכות גדול סכד לענות תפילתו וזה שאמר הבבי בנימין 12 מטות כל אחד כל מטה כל שבט יש לו שער שלו ביקוטי תפילות וכן תעזרן רחמך שזה שם טהרה שם זקן שווה עליונה ותי הלכות על כן מתחילת התפילה אומרים פרשת הקורבנות כנוקן קורבנות כיקר ספירת וביטות תאבת מד די קורבן מקר מבחינת מחמלכה כל התב אי אפשר רק כ שנתן ממנו מחכנים בכוונות פרשת התמיד והקורבנות נכנע עבודה זרה צב את בני ישראל שבירת אהבת הממון אנחנו בדף תקג מסינת ישרים הפסיד השישי הוא החברה בר הטיפשים רועי כס אפילו שנתמץ חובתון ש שלמה מזהיר שונים אל תערב אשרי האיש אשר לא הלך שיב רגליו חץ בניקיון כפיים צברת משל דרך זהרו זכרונו חיים ואז כאן אמר ברב בית דותיך נגד מנחים ואין לו בושך נגד מלכים ואין ללא עיבוש פי שרוב המלאכים המלכים מה מדברים על הנאות אפילו הכי דיבר איתם על תורה אנחנו בדף האחרון בקרך הזה מסכת עירובין דף ח סדר רו רב ‏Okay.