הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר רי"ז

Kind: captions Language: iw חברים יקרים היום טז באדר תשפו מוצאי פורים שושן אנחנו באוצר היומי סדרז שבת דף קנה ויפנו משם אנשים הלכו זה דום אברהם ואברהם עומד לפני אדוני מנסה לסנגר עליהם והגש רעב תספה צדיק עם רשע טוב הגענו בשופטים לשמשון הגיבור ואמרו קרו לו אנשי העיר פרק יד שחרסה מה מתוק מדבש מעז מהריב אמר לו לך רשת מגלתי לא מצאתם חי דעתי ותצלח על ברוך אדוני שח מהם 30 איש כאילו עכשיו לך תביא לנו אתה ככה ליצותם תנו חליפות מגידי החידה ויחרפו וילבית אביו ותהשמשון למרש אשר רעה ראה לו אחד משחד משבינה מסכת שביעית לקח בכור שתי בנו הרי צריך לא מותר מכות שדה עופות מינים טמיעים רבי יהודה אומר עד שלא יתר אותו בכך לולה זרדין שניים תביעים ביאור לולבי ההליו והבוטני והתדין שתם שבית הם ביאורענים ששו בסח שביע אוהו אור האורות אוווצ'ו אנחנו בשבת דף קנה אם נעץ יתת באילן ותלה בו יתת כלכלה ותלה למעלה מגובה 10ה טפחים אין עירובו עירוב למה היא חשובה כרשות היחיד הוא גבוה ורחב ארבעה ועשה טפחים וגבוע לא יכול לטעול בשבת אתה ברשות פשוט הרבים אלא אם כן טלה אותה למטה מגובה 10ה טפחים אז ירוב בואו ירוב איזה עירוב אנחנו מכוונים ירוב שביטת הדרך יותר מ-2000 טעם מהדם מותר ליטול את העירוב משום זהנעץ יתת באילן אתה לא משתמש באילן אם לא נעץ אפילו מה אתה מעשרה טפחים אין ירו בו ירוב והיתן תנא דעשר אפילו בצדין כשר בצד צדין בפל עולם כסבר צדה צד צדיין מותרים למה משום דאכה וכלכלת חוקה סכינן ואז הוא מזיז את האילן משתמש באילן ולהלכה צדדים של אילן אסורים צודי צדדים מותרים אמר רב שזאת אמרת צדדים אסורים סולם שעולים בו לסוכת שומרים סו באילן אסור להניח את הסולם על הדקן למה זה צדין אלא על יתד ועל היתד לשים את הסולם זה צדה צדין שמתחיל לעלות לא יניח רגלו על על הדקל אלא שלבי הסונה מתירין פקעי אמין עמיר מפספסין תקיפין ולא מפספסין את הזרדין אין מרסיכים לא את השחת את החרובים לפני בהמה בין דקה בין גסה דיר בחרובין אמרבונה אין אין פקאין אין כיפין פקין קשורים תר כיפין תלת קשרין זרדין עלפ ענפים נחים מהארז כי כמה מתירים פקעי עמר לפני בהמה אפילו לא מפספסים מדיין נקיפה מה הכוונה שמתירים מפספסים אותה למה זה אוכל אבל לא התזרדין שלא התירו לא לפספס ולא להעתיר למה הם לא עומדים לאכינה אמרה מה תעמה דרב הונה אמר שמותר לטרוך הרבה אוכל לעשות את האוכל זה אסור שום שהוא מוליד יודע אמר אין פקין זרדין אין פקין זרדין תתה קשרים וקיפין אינה ממין זה אלא מארז והכי כמה ממתים פקי מר לפני בהמה אבל לא פספוסים לא מפספסים אותם למה שהיא אוכלת את זה בלי זה רק בשביל עונג לבהמה וכיפין פספוסינמפספסין למה שאי אפשר לאכול אותו לא תזרדין למה שדינם כפקעין לא צריך לפספס אותם אמר רב מתמה דרב יהודה שווה אוכל משבינה מטרך באוכל תרחינן תנן אין מרסקים את השחת החרובים לפני בהמה בין דרכם בין גסם בא אליו חרובין שחת שחת ירקה חורבין גם או משום ד לא תרחין באוכלה קשה עלבונה שאמר שמותר לטרוח לך הונה לא מדובר בחרובין קשים שחת זאת אומרת חרובין מדובר בשחת שהיא קשה אומר איך יכול להיות שאני בעיירים בני חמורים פטנים אני צריך להרסק להם שכלותה שרבית מתיר בחובין דקה ולא לגסה אחי אמרת המשנה מה תן אז כמה סבר נטרח ביוחנן תורחינן אמר בדחובין הדקה וחלה אמרת קשים תנסה שורחלמשינדם מתיר בחרובין לרסק אותם למה דקה כל שכן בגסה יש פה לכאורה תיכה סבר דקה ממש לא מה דקה ומה גסה אז למה קוראים לה דקה משום שהיאכוססתנה תוחנת אותו טוב בפיה דקת נראה שהבן דקה בנגסה צבר דקה כממש דף קנ עמוד ב ת שמה מחתחים את הדלועים לפני בהמה הנבלה לפני הכלבים מה בדלוים דומה דנבלה מה נבלה שהיא רכה אבל דלועין על תרכין באוכל תותה דרבודה אמר לך בדה לא נבלה דומדת תלוין מה דלועים קשים אף בנבלה קשה אומרת הגמרא איך יכול להיות שהיא לא תראו אלה כלבים בשר פילה למילנה של פיל או בגורי כלבים קטנים ת שמה דהמ רב חנן מנהר דעה מפוררים תבן ואספסת שתאכל עלמה תכין מאוחלה באיזה תמן שריה תמן קשה משנה אין עובשים את הגמל ולא דורסים אותו לעתין אין מעמירים את העגלין מליטים אותם מקטין אתרנגולים תים מים למורסן לא גוברים אין נותנים מים לפני דיבורים פני אבזים אומרת הגמרא מה ישלים נושים אבוז בתוך מאה אומרת הגמרא מה יכול לעשות אבוס בתוך מאה המובדה כן ראיתי ערבי חטייעה שהכיל את הגמל שלו קור ועוד התיין על גבו קור הכניסו בתוך הבטן אין מהמרים רים את העגלים איזה המראה ומה זה עלתה המראה מקום שאינה יכולה להחזיר אותו על העתה שיכולה להחזיר אותו אמר רב חזה אידי וידי מקום שאני יכול להחזיר ראה בכלליה לתה בי אדם זר כטין התרנגולין קטין יואונים מה עם מלה קטין מה הכווים לו אוכל בידיים בכלל דיוני שבח אין מלכתין ששוכים מעצמם אין עליו קטן תכלת את האוכל נגרונה שנה יכולים לחזרו הקטי כל שיכולה לחזרו כל דמראה בכלי אסורה תה דרב יהודה שהתיר יהודה כיטינ בידיים שנלך ני שבה שני עדיה נותנים לפני כלב ונותנים לפני חז מה הפרש ביניהם זה מזונותם עליך וזה אין מזונותם עליך שאמר לא אין נותנים מים לפני דיבורים ויונים לפני אוזים כן למה אין זה נותן מעליך אומרת הגמרא תעמיךמר ימים אפילו חיטה גם לא הגמרא שנה מים שכיחי באגם הרב רב דרש רב יונה פתח דבן סכיב יודע הצדיק דין דלדין זה ד הקדוש ברוך הוא שהכלב שמזונותם הוא מצוין וכך עשה ששואה אכילתו לאות הכל שלושה ימים וכמה תשא אכילתו שאם אכל הכלב מת ואז יהיה הבית בעול עד שלושה ימים פות ודגים כדי שתיפול חתיכה ותשרף אמר רבונשמה מן האורך אראה עם שתי אומצ צל דרך ארץ לתת להם חתך קטנה כמה אמר משה וכינ משך עודנה חוטרה בטרה אני זוכר את זה שלמדתי את זה קח התח קטנה של בשר כמו האוזן ותיתן הבוקל מי זה הרבים תן לו גם קב בראש מקל אומרת הגמרא ומטה לא יתנם אתה כלב למה אני מוסר לךב תן לו אוכל אוכל לבלב הזה יבוא אליך אין עני מכל לא עשיר חזר יש לו אוכל בכל מקום טר איזה ים עלת מפורסת פים אכילה כך שני עלתה אכילה מומד תודה תודה תודה רבה על הכל על הטמאכילה מעומד על כתין תרנגולים ריתקמד ביה דרבאמור אמר לי רבי יוסף הרבדי תן את הקמח תן את המיםחרון חייב הוא עשה את המלך רב יוסף ודא חייב עד כאן קמסתם קמח סן מדסן תנו רבנו תקלי לי ישרים קובים פרקי מה יש אומרים לי גמרא ירושלמי נכנס העיר שרובה גוי סור ספק רוב משמרין את הפירות הפקר ספק לא פטורים בכל סוד נכנס שרובה ודים פחות בחזקת חיוב ספק רוב משמרים סשרים דברי הכל חייבים ספק רוב גוי ספק רוב ישראל ספק רוב משמרים שמרים מחלוקת בין רבי דל בין רבי יוחנן רשנקש רבי רבי שמעון רבי אמר אטנים שמגדלות מן הענים שנהן מבצבצות בטורות אין להם כן שב עליהם שומרים שכרת בור שומר את הדבר תלוי שאין בהם כדי טיפול שומר ואלה מסויפות שכולם מקצועות בלאה חולק ואומר שרבי נעזר עניורות חייבות חרות חייבות חס משמרות רבי יוסף בן חנפת אמר שיטין שבציבורים חסקמרות הסטייפו התאנים שמר צד בני הענבים ענבים שמר רק נכנס פועל לקחת ועל הבד מקפידות שום גזל ברשמלן אמר ש רבי יוסף כן יוסף צורח שמושך רביכול תוספתא חמוד שעג צרפים פירות שחוץ לא פירות הארץ הפטורים שרבו על פירות הארץ ופותרה מן המעשות רות כן צרפים פירות חוץ לארץ פירות שנייה תראה מעשר שני כן פותר מעשר שני כן כדי שרבן פירות שביעית לפותרן מן הביעור או מן המעשרות רמבם חות ברכות פרק רביעי כל מברך ברכת המזון ברכה אחד מא שלא צריך לברך אותם מקום שאכל שהוא מהלך יושב מקום שפסק ויברך שכח לברך זכר קודם שיתקן ברך מקום שנזכר מזית חוזר מקום ברך מקום שנזכר ברך שהוא רומ כתב כתם מזון מי שסתפק עם רך המוצאים לא לא חוזר ברכ שאינו מן התורה שלך לברך המוציאים מזכרת שלא גמרס לא חוזר מברך היה אוכל בית זה פסק הלך לבית אחר שהיה אוכל חברו חזר בשינה צריך לברך מה שכל חברים שישבים כחצתן יצאו לקראת חתן זקן נכונה גמור סודתן לכן הם היו מסובים בשתייה לאכול פירות משנה מקומו פסק אכילתו זה הוא ברך ברך עוד פעם לך על הפת פתרת פרפרת פירות לא פתרת פר אנחנו אבתורים שמואל עושה אדם קוצו בפת דבר שהוא לא ממעיס אותו אין מעבירים עליו מלא וין סומכים בו את הקערה ואין נותנים את הידיים במים ביין סליחה זוג זורקים את הפת משום מיזיון אוחנים כתב אדוני שנוגים נכון דייסה מקום כף שני נוהגים נכון דיסה בפת הן נוהגים מוכנים זורכים אותם שבדם קופה מטאנים וגרוגרות לכן אסור לאכול דיסה בפת שולחן ערוך סימן רד דיני ברכות רמחפיש דבר שאין גדולה מן הארץ בשר רמה חיה ועוף מציאים חלפצ'י ושם ברך שהכל ובואי והמלח ממלחל המרק קורע אבל הוא לוה גפנים לבבות דקדקן שקדים מתוקים שאוכלים אותם שם מרכים חזיז נקרא חייב ללצבדבר מרך שהכל לחומץ כלום אין שום מזיכורון אם ריכו חומץ עמי חמרה חמרה ברך לפני אדם בנ שטוב חצותו אין דברים אליו בגמרי יין ברך עליו ארפה גפים תמד שעושים מחצנים שנותנים עליהם מים דינם כשישמרם מ שנצרו בכור הלאה תמד שעושים מחרצנים מים דינם כשמרי שותה מים נצמך שהכל נהיה בדברו אחר בורא נפשות שותה את זה כדי להעביר את האוכל האוכלים משקיעים שאדם אוכל רפואה טעמם טוב מברך עליהם תחילה בסוף שולחן ערוך המשך סימן רד תכל מאכל משקה של איסור ויחל דבש דבורים שע דבש אבושים לוקחים בדבש הפירות עשבים מקרשתפ אפילו שהם קידושים ביותר חבושים פרי העץ שרדים פרי האדמה אוכל את זה כן כל שהוא עיקר בתפילה העיקר פותר את התפילה אלא אם כן עשו את זה לדבק תן ריח וכולי כל דבר שהוא מסופק ברכה טובנו מלישון ברך שקדשת חומה הלך מעליו הזקן מלא בחורש יצחק מה אתה מלך אומר תורה אומר תדע לך זקן הזה רוצה לשחוט אותך אבי מקדם רבונה רב אמר משם כל מקום רוח מזרחית קולט את אדם הרש גרש את האדם צא דבר דבר אחר מקדם דבר אחר מקדם לגן עדן צה לך חרבות צורים ספר הזוהר חם אבי כנן מתב כן חם אבי כנן הביא קללות על העולם כלכל מנקום שכתוב הביא כנן וזה שבא אברהם כתוב אברהם לא יעבור אברהם ד כתיב ארוך כנש כוח עם הקיום של העולם גבנינו שם אלוהי ירו ממך תכוני הזוהר מסו רון דה שבת ש 600 כותב מרן צביל הצדיק מצבה בעו עוני אנוכי בעוני רחוק מסת כן בעסקך הקדושים קנן צדיק תפילות כותב הלכות תפינה שאמרו הפסוק בתחנן ין שם היטב פסילת ישרים עמוד שפב משביא את האדם דחל זה ירוד לוד התורה תורה מבה תורה ביה ל ידי זהירות מה הכוונה מתבונן הארות טהרות שמי אדולי אשרי אדם ההוא בדברי תורה ברוך השם שרו לנו שתי דפים בזה אנחנו שמים את המסכת שבת ‏sch