הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר ר"ח

Kind: captions Language: iw טוב חברים אנחנו היום בתאריך תביא ספרים ט באדר תשפו אנחנו באוצר היום רד רייד שבת דף קמ סדר רח וקחת לחים וסעדו ליבכם תעבור כן עברתם על עבדכם אומר עליכם הוא סוען אחר תעבור כן כן עברתם אם עברתם לך חבדי ו אמרו כן תעשה כאשר דיברת ריד אנחנו בשופטים בישפות אחריו את ישראל אלון עזבו לוני עזבו לוני וישפות את ישראל 10 שנים ומוות אלו נזבולני בילון רזבולון ושפטחת ישראל עבדון בן הלל פרעתון היא וילי לו 40 בנים 30 בני בנים 70 וישפוט את ישראל שמונה שנהים וימות עבדון בן ילד הפרטוני קר בן פרתון בארץ אפרים וכולי אנחנו בעמוד רטו רטו אלו כלים שאין עומד רשע למוכה בשבעית מחרשה בכל כל העול והמזרה והדקר אבל מוכר מגל יד קציר והגלה וכל כליה זה הכלל כל שמלאכתו מיוחדת לעבירה אסור לאיסור להיתר מותר היוצר מוכר חמש כדי שמן ו-15 כד יין שכן דרכו להביא מן ההפקר והיא יותר מכאן מותר מוכר וכנוכרי בארץ ישראל בחוץ לארץ הגענו לדף רטז גמרא רטז >> אבל אני אגיד לו שצריך לעשות תיקון את השומר מה נעשה? צריך לזרוק את המכשירים גם את הטלוויזיה מהבית צריך לזרוק. הרב יודע השם עזר לו לדעת אומר שהרבי בשעה שהטיל שהיה נחש עם חווה הטיל בה זו אמר ישראל שעמדו על הר סינה לפסקה זו המתן עובדי כוכמים שלא עמדו על הר סיני לפסקה זו המתן אמר לו רב חכם דרבשי גרים מה היא אמר לו פגדינו לבזלה יובו כתיב כת אשר ישנו פה נו עומד היום מת אשר איננו פה ליגד לרב אתה הבא בר קנה גם הרבנה בר קנה שלושה דורות פסקת זוותינו הוליד את ישמעאל יצחק הוליד את עשו מיעקב הוליד 12 שבטים של שום דופי דף רטז רטז משנה שובר אדם את החבית לאכול מן הגרורגרות ועד שלא התכוון לעשות פתח יפה כלי הנוקפים מגופה של חביד כן דברי רבי יהודה חכמים מתירים לא נקרא שעושה כלי חכמים מתירים כן כבן המצידה ממתי נקובה יתן עליה שאבה פני שהוא ממרח אמרוד מעשה בא לפני רבי יוחנן בזכאי בערב אמר רבנו יוחנן שעשה את זה חשש הוא מרח את השעבה חשש עבר איסור דאורייתא גמרא אמר רב שלושנו שמותר שמותר לשבור את החבית להוציא ממנה שהתאנים בתוך החבית רוסות מה הכוונה גושחן אז מתוך שהוא מתלט את הסיף לחתוך את הגרוגרות בשביל זה או >> לא >> עבור >> תעשה כמו שאני עשיתי לא עברתי הרב אמר לי קח שעתיים רצוף שבועתי >> יעבור בקלות >> אמן >> אבל אם הגרגרות מפורדות לא יתטלם את הסייף מתי ורבי שמעון ג מרבי דמתחבית של מתיזרשה בסיפ מנחה לפי הולכים לשבת ונו חושש ה רבנני מתני תן כרבי נחמיה אומרת הגמרא מד חוקת רבשל קיבל כ רבי נחמיה למה דווקא תינים דרוסות יעמיד אפילו בגקורות מפורדות למה דין מכרבנן שמתירים לטל כלי אב שלא יצור כו מיוחד אמר רבה תיתין כשיתה מה ירדת גרורגרות תי פירות שמע מינה מגורגרורות רוסות תן אחד החותלות של גרוגרות של תמרים מתיר אותם מפקיע והוא חותך את החבלים תן מתיר את החבלים מתיר את החבל ולא מפקיע ולא חותך איך הפעם אתה אומר אפשר לחתוך פעם אחת לא קשה רבנן וה רבי נחמיה רבי נחמיה אומר אפילו טרוד אפילו טלית ואפילו סכין תלים לצורך תשמישן בא מנירב ששתמרבז חביתה מרותה בשבת הים מותר לעשות חור נסה לברך אחרי זה שם נסה לברך שם משהו ומותר לעשות חור בכידון ברומח או או מחבית האם לפתח טוב ומכוון ואסור או דין מהבן יפה כ מכוון מותר אמר לראשו ש לפתחק מכבן והסיר מתי רבי שמעון גב רבי אדם חבית ש מתיז ראשה וסיף ודאי למוצא יין בעין אני מכוון אבל אם היית דעין יפה כ מכוון יפתח לא עשה כן למה לא תפתח את המגופה אין עוקבים לגופה של חבית אמרב הונה מחלוקת אתה רוצה ספר חבר' רטז בצד השמאלי אני קורא בשבילך מלמעלה בצד שמאל רטז אמר לי רב ששתחק מכוון סיר אדם עכשיו עושה חור בחבית לקחת ממנה גרוגרות דברים כאלה מכוון זה אסור אל תביא לו ספר לחבר ספר לאלי >> רטז עמוד א' בצד שמאל מתיב רבי שמעון בן גמליאל מתי ורבי שמון גמליאל אומר מביא תראה לו איפה חבית שלי המטיס ראש בסיף >> איזה עמוד הרב >> רטז בצד שמאל בטור השמאלי ודאי למוצא יין בעין נפק מכוון אבל אחד אם אתדין נפק מכוון יפתח פתח שנינו במשנה קבים מגופה של רבית אמרבו למחלוקת למעלה לפתוח אותה אבל מן הצד דברי הכל אסור ראינו דקתנו כבן המצידה חסדתה אמר מחלוקת מן הצד אבל עם כובל גבדברי הכל מותר עד קטן לקבנו מצידה כן לא מגופה כה אלא טעם מגופה דחבית תהנו רבנק נקב חדש בשבת בא להוסיף על הנקב הוסיף להרחיב אותו יש אומרים אין מוסיפים כל שווים שנוקבים מנקב ישן כתחינה נקב וסתמת אותם תח לפתוח אותו לתני כמה מה יש מנקב חדש דלא גם תקן פתחה אבל להוסיף על הפתח גם מתקן את הפתח אמר דבר תורה כל פתח שנו עשו להכניס להוציא פתח נן גזרו בכל הכלים משום לול ש תרנגולים הביד לו להילו לאבוירה להפוקב זה שאומרים שזה כמו איסור דאורייתא עמוד ריט ריט ט אולי שישב על ידך ואז ככה תראה לו שישב לפה אין לי בב על ידו דף ריט אם בא להוסיף מוסיף אומרת הגמרא ודאי בלילו שתרנגולים לא תהופה למה שעלו לכנס לו שם נמיה וכולדה והמית לו את התרנגולים וה שאומרים אין מוסיפים למה לפעמים לא עשה בגודל הראוי בא בשבת להרחיב אותו אז מה הוא עושה אז הוא בעצם עושה כמו מכבטיש רש רב נחמן משום רבי יוחנן אחר כשיש אומרים שאסור להוסיף לאחיו ושבים שנקבים נקבש נקתחינה מרדם שמולשנו אלא במקום שהיה שם נקב הישן עשוי לשמר את ריח העין שלא יתנדף אז לא סתימה מעל יין למה חשיב כאילו הפתח עדיין קיים זה לא חשיב שושה פתח אבל לחזק את הכלי עם הסתימה הזו לחזק את הכלי אסור למה אסור סתימה טובה אומרת הגמרא איך מתי זה נקרא לשמר מתי זה נקרא לחזק אמר חיזה למעלה ממי יין זה לשמר למה לשמר ודאי שהן לא יכול לצאת משם זה למעלה מקום היין למטה במקום היין זה לחזק שמה אתה צריך לעשות א א תיחה חזקה אתה צריך לעשות דבק טוב רבא אמר למטה מנין מזה נשמר מכי לחזק שנקבע למטה עם נשמרים ושמה כל הכובץ של יין נשען עליו שם אתה צריך לעשות סתימה חזקה אמר לו הבא לרבה תה מסייע לך בית שפתוכו סתום יש לו ארבע עמות כן לא בטל שם פתח מנמנו שהוא סתום אבל אם פרץ פצימה וסתמו אין לך ארבע עמות בית שפתחו סתום אינו מטמא כוסב פרץ את פצימיו מטמא לכוס מה הכוונה שם אדם שהוא נפטר קובטה קנה חלולה לשים בחבית אין ברז רוצה לשים שם ברז בשבת אבל סר לנו לתוקעו בנקב של החבית שמואל מתיר אומרת הגמרא אם חתרק לכתחילה לתמו למדת הנקב דכול פליג לא פליג שזה אסור למה אתה עושה פה כלי בשבת אבל להכניס לנקב אם היה תקוע ויצא כולם יודעים שמותר למה זה לא בניין זה לא ברז של בניין זה בר של חבית זה דרבנן כי פליגה זה חתיכה יש לו חתימה חתיכה מותמת אבל אף פעם לא הרכיב אותה עכשיו בשבת הוא רוצה להרכיב אותה מי שעוסר גוזר שאם אם תתיר לו והנקב לא יהיה בדיוק מתאים אז הוא יתחיל לשפץ את זה אסור בשבת לכן גזרו שאסור מי שמתיר כבר לא לא חוששים נתניה אין חותחים שופרת של קנה ביום טוב ואין צריך לומר בשבת אם נפלה מחזירים אותה ואין צריך לומר ביום טוב רבי יושיה מכרת הגמרא על מה מדבר רבי שיהיה הנה מהרשע עכשיו מותר לך תוך לכתחילה אז זה מק זה בונה כלי איך מותר גם מתקן מנה אלא סו מהתורה אלא הספע אם נפל מותר להחזיר אתה נקמה נמשר שרי גם כולם מתירים אלא שחתח אותה קודם בשבת ואז היא לא תקינה היא כהבניה מישהו אמר גזרינן למה אם תטיר אז הוא יתחיל לחתוך בשבת כמו סבר לא גזרינן דרשב ששם ברב משמד רבי יוחנן ח כ רבי יושמה שלא גוזרים ב שמה יבוא ולחתוך בשבת אם הייתה נקובה לא יתן עליה שעבה מי שלך שמן האם מותר לסתום את הנקב רב אשר שמואל שרה מה זה דשר גזרנן משום שעוה מי שדשרה לא גזרינן אמר לו הרב שמואל ברי חנה רב יוסף פירוש אמרת משמד רב יש לך שרי תר לרוכו בשבת לא גזרוה ואיך אמרנחה דרב השר אמרת אמר תבות רישבה מי זה טבוד רישבה היה ציין אמר שמואל טרפה דעשה אם אדם רוצה לקחת עלה גדול למשל של הדס ולשים את זה בנקב של החבית זה יהיה כמו פיה שהיין יצא משם ולא יזדחה לך על החבית עצמה אסור להגלב לעשות כמרזב כדי שיהיה נזוב דרכו מה הייתמר זה שם יבוא להכין מרזב בשבת אמר רב שמגזרה שמקטו מלא מן העדס ויתקין שם מה ביני כן דקתי מנח יש לו כבר בס שדיה אומר לבד שמקבלים אותו במקום קר ונסת וכסת רב אמר אסור להתעטף בו דרך מלבוש שמואל התיר אותו אומרת הגמרא בלבדים רכים אם הלבד הזה רך כולם מלו פליג כדי שר למה הדרך להתחיל להתעטף בו לבדים קשים כולם לו פליג כדי אסור למה מי הולך מתעתף בלבד קשה מה נחלקו לא רך ולא קשה בממצא מה ד אמרתם איך זה כמסוי אז א אסור מי שמתיר אומר זה לא נראה כמסוי ואד דרב אסר לפירוש יתמר אלא מכללה מעשה שהיה יתמר דהו רב דרב קל להותר רב הגיע לאזו מקום שלא היה לו מקום לשבית עם התלמידים הלך וישב בכרמלית הביאו לו מצעים ולא ישב עליהם מי שראה חשב שאסור שאסור לטלטל אותו לכן הוא לא ישב ולאי רב אחוזמח סדיה שרי מותר שום כבוד רבותינו לא ישב עליו למה לא היה ולהם לא היה מהנו רבותינו רב קנה ורבס אה משנה נותנים תבשיל לתוך הבור שאין בו מים בשביל שיש שמור אולי סרח ממת החום למה יותר קריר בתוך הבור כמו היה מקרר של פעם ונותנים כלי של מים מאפילו משתייה בתוך מקווה בשביל שיצננו ונותנים את הצונן וחמה בשביל שיחמו מי שלפו כל בגדיו הבגדים שלו בתוך המים מותר ללכת בהם שהם רטובים הוא לא חושש שגיע לחצר החיצונה מותר לשתוח אותם בחמה בצנעה ולא כנגד העם למה שלא יחשבו שה חיבש אותם תם בשבת אומרת הגמרא נותנים תלמיד לתוך הבור אומרת הגמרא מה יש בע מה הבעיה פשיטה שמותר האם נגזור שו יש בגלמות שבקעבור כמה שב שלא חוששים מתאפים ברעין גמור פשיטה אומרת הגמרא ספר יצרחני תנן שנודים את הצונן בחמה אומרת הגמרא ודאי שמותר תמ לגזור מרמץ אם תתיר לו לחמם את זה אנשים ישמו את זה על גחנים כמה שמן לא חוששים שנינו באמשנה משקלה במים שותחן בחמל לו כנגד העם אמרודם הרב כל מקום שזו חכמים בני מרי טעין אפילו בחדרי חדרים אסור תן שותכם בחמה ולא כנגד העם תנאי תן שותחם בחמה ולא כנגדם רבי אלעזר ורבי שמעון אוסרים דף ר חברים ח ג נמנים הנחיתים כן נגיד שהם נגד שקחה ופה אני כבר קורא מלמטה ישר בידיד נפש ואינם נאמנים לא על הקמח ולא לפת כן אדם אומר שזה לקד שכחה פה ופטור ממעשרות לא נאמן למה בא לבית אתה נותן קמח נאמנים של אורז ונאמנים מעלה בין חי בין מבושל אותו דבר מבושל לא מאמינים לו נאמנים על הפול בנימלגריסים בין חלמשלים נאמנים על השמן אומר שהוא מעשר עני בין ממנים על שהוא זתוף למה לא נותנים מזתים יהיו שובכים נאמנים על רק ונמנים מבושל למה אדם לא הולך לתת מעשרות מדבר מבושל אלא אם כן דבר מועד שכן דרך בן יוצא מנפסו מה הוא כן הקר שלו אומרת הגמרא מה הוא שאין למה נאמר חיטים ניתן למסית אותם קמח חיטים ניתן למסית אותם פת הוא עצמו אומר לא שהוא קיבל את זה אומרת הגמרא בשיתנן שהוא נאמן היו הכל יודים שור בן אדם מכנסולקת אפילו כן אינו נאמן למה רק הם לקחו את הגרגרים תנ רבי יהודה אומר מקום שנהגו להיות ורכים את העוללות יעני נאמר לומר יין זה של עולל אותו הכוונה עושים זה יין חבתי מקום של מסכים זה תן נקוף אני נאמר לומר שם זה שנמצא ניקוף אילן דבעשה של ירק ונשו אנשו מתחנת א הפריש מנו מעשרות עלה לרבן גמליאל ותרקנגול לפסל ככה מ מתוך הגדרה תוסף אתה שולח ודאי מה זה ודאי דבר שהוא 100% לא מוסר בן אמין חבר צריך לעשר רבן שבן גמני אומר למר צריך לעסר חבר צריך להודיעו אמר רבי שבס שלח לי רבי ספר תרוג גדול מציפור בןזה באבן דמק סרי שלושה דברים אחד שהיה ודאי שהתמ שלדה בז בלבד שמדה חסר מנוע רמבם תה להיכנס בציצית בית הקצב מחץ פסקות לבן חט תחנת שבחן זורקן בהשפעה פני שהיא מצווה של מגופה קדושה אסור למכור אתצ לגוי עד שהרתיר ציציות למה אם תיתן לגוי ציצית יכול להתלבש בה לא ידעו שהוא מכבן התחפש לחיין חפש לזה הוא שיש לו ציציות לא יודעים שהוא מחופס לכן אסור לתת לגויים ציציות לא מפני שיש בוקבה קדושה אלא השם מתעטף בה מתלווה עם ישראל ודמנום של ישראל והרגנו נשים ועבדים קטנים לא לובשות ציצית דברי סורים של כל כת להתטף חיים בציצית חניכו במצוות נשים עמים שרצו להתטף בצית יכולים אין שר מצוות שנשים תורות רצו לסות אותם אין ממכים בדם מנדרגנוס חייבים ספק אין דברים מסרך אבל היום אישה לא תשים טלית למה תראקו קוריקו תרנגון איך חיו מצוות ציצית כל אדם שכבות מצווה ז מתחסה בכסות לציצית טיל בציצית ואחר כך תחסה ומתחנסה ולא ציצית מטן מצוות עשה אבל בגדים רבים ציצית מתחסה בהם אלה הם מקופלים מונחים בארון פטור מן הציצית שינה חובת הטלית יכול לבת מי שלובש אותה אף על פי שאנדם חייב לקנות אותה להתפ את המצווה ציתי נכון אדם חסיד שבתוך אותו המצווה הזו לעולם אדם יהיה לו תלית קטן ישתדל להיות עטוב בקצות מחצית כדי שתקיים מצווה זו משעת תפילה צריך להיזהר ביותר למה זולה הגרא בכה שנפטר על הטלית קטן אומר אדם שם מזה כל רגע זוכה למצווה איך אני עוזב את העולם וכל רגע מצווה שעה תפינה צריך להיזהר ביותר גנגד ותם תחמי שיתפללו ואינם מטופים לעולם מי אדם זהר מצווה ציצית שרת שקלה כתוב כנגד כל המצוות זה גם חברים גם שמירה והגנה מכל מיני דברים רעים מי שיצא בתקב ורצה לטול אדם בן אכילה שאילו לרשי שאלו לרשם אם צריך לטול בין פעמים שאלו לרשי לא שאילו שאלתי את רב יעקב ברקב אמר שצריך ליטול בן תן הראשונה ש רצה שנייה נטנ את ידיים רמרון בנו כרבי יעקב דדי בן תינה אחת דהי בן תינה אחת יש הפסק רבים מסובים בסעודה הגדול מתחיל סדר הסיבה בן מתון הגדול למעלה והשקטן למטה ירסן ברך עזקת הבתן שולחן שתלמד חכמים וכולי מביא על איך הוא נראה דף רכב שתי חמורות שהולכות בבית אחד בשני בתים קצתם רואים מצרפים לזימום למהם לא מצרפים שמש אחד שניהם צרפן אכלו מקצתם בית מקצתם מחוץ לבית אם יושב על המפתן מצרפן מדרשת חומה וכך דברים מלה שאמר כתוב דבר מלך שיתון מי אמר השומר מצווה לא יודע דבר רע מה שהקדוש ברוך הוא רוצה עושה ואין מי שמוכה בידו שומר מצווה אלו הצדיקים לא ידעו רעו מדרש רבה מה יעשה השם לאשתו לאדם ש עמוד רג כותנות אור בשם תורתו של רבי מאיר כתוב כותנות אור בא' רחבים מלמטה וצרים למעלה אמר רבי יצחק לבשתן דקים בית שן וכולי ספר הזוהרך את כל היקום שלך בני אדמה גם את אלה ששולטים עליו גם אותם הלאה ספר הזוהר ת משל בגות היין תיקוני הזרן כוטי מרן ראיתי בני מנורת זהב ולה ראש פירוש מעיין כוטי תפילה שבן מוכי סילת ישרים סוד החסידות ושורש העבודת ממה תכף נעשה עוד דף אחד עוד דף אחד נעשה בסדר הים הבית