הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר קפ"ו

Kind: captions Language: iw יוסף >> לאקד תודה רבה היום תאריך ח בשבט תשפו ודור ישובנה כי לא שלם עוון מורידי דנה והיא השמש באה פה ועלת הינתנו רשן ולפיד אשר עבר בין הגזרים האלה זה ברית בין הבטרים שובטים ויאמר לדרותם לו שלב רבו כרוד זה צהמונה קומתה הופגה בנו כאיש גבורתו גזה רצה אמונה וכארונים שצברי גמליהם ומרו איש ישראל לגדול שולב בנו גם אתה גם גושן מיד בדיין אומר להם גדול שלולבכם אני השם אמשול בכם שביעית אין אותים אל מבריחין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות מלפני ראש השנה ואם נתן בריך הרכיב ויעקור ידוע אומר כל הרכבה שאינה לקולט שלושה ימים שבנה קולט רבי יוסא אומר לשתי שבתות רבי שמעון גמרא מסכת שבת דף קכד רבי אלעזר אמר בעזר בניסן של צריכה להיות בשבת כן אינו משתמש בקניין המניח ידו על כתב חברו ויד חברו אינו משתמש בקנין אלא מניח יד על יד ומפשיט כלוסטרנן נגר שנועלים בו את הדלת שיש בו בראשו קלוס רבש אומר שומתה מן הפתח זה על ידי גרירה ותול את הנקר בחברו ולא באותו באותו דלתפון אומר ככל הכלים תטל בחצר אומרת הגמרא מדוכה עד המרן אמר רבה ממי דיל מלעולם מלך אחר תקים נשנו ועשו לתתלם קנימה הייתה אמר לו מה היית מסדרים את המערכה משום מעפושה שלא יתפש הלחם בעפורטה אומרת הגמרא לא מפש אפשר כרבי אלעזר לו סתרה כרבי יניא דתם רבי יניא מדובר בחצר שיש בה הרבה הרבה בתים בינה מעורבת צור לתתם רבי שע אומר שומט את הנגר סבר תוך הפתח כלפנים כבית דמה מטל בכלי בחצר של הבתים רבי טרבון לכן התירו רק לשומת רבי תרבון סבר תוך הפתח כלחוץ דמה וזה נקרא כלי של חצר חצר מטלטל לכן טיטול גמור מדוכה ראינו אתמד אסור רבי נחם יין שאין כלי ניתן לצורך תשמישו משנה כל הכלים טנים שלא לצורך ולצורך רבי נחמ אומר רק לצורך גמרא מה לצורך שלא לצורך אמר לצורך הינו דבר שמחתו ליתר צורך כבו שלא לצורך לצורך מקומו דבר שמתטל איסור לצורך גופו אין לצורך מקומו לא ואתה רבנח נלמר אפילו דבר שאמרת להתר צורך גופו הן צורך מקומו לא אמר לו רבה לצורך מקומו שלו צורך כריתה למה רבה לצורך דבר שמתר מצור צורך מקומו מותר לטלטנ אפילו טלטל מחמה לצל המדבר שמחתו לאיסור צורקב צורך מקומו מותר חמה לצל אסור אתה רבי נחמים אמר אפילו דברו להתאר חמהציב רבו ברחני רב דרבי מענה כערות איך מתלילים אותם רב ספר מדיד והגרב של ראי אמר לו הבא למור דרבי נחמיה נקרות איך אתה תלמר לו רבה רב ספרין חברין תרגמה כמו שבה גרב של רי תיבה בא לרבא מדוכם בה משום מטלים אותה ולא מתלים אותה חזקן מחמה לצת שבין שם קיצב תעלי ש אסור לטלו חנה ממךמלצל קשינן ותנן היינו סומכים את הקערה את הקדירה בפקעת וכן את הדלת דבר שמחתו להיתר על דבר שמחתו להתר מקומו אסור אומרת הגמרא הייתה טעמה כמשבת הבקן דבר שמכת איסור גזירה יום טוב אתו שבת חיתם השבת גופשת תת בקעת בר שמחתו לאיסור מותר מילה אחד יקורת כלי לה תורת כללי אסור אומרת הגמרא אם גוזרים יום טובתו שבת רי כתוב משליחים פירות השטוחים ליבוש על גבי הגג דרך הרובה ביום טוב אבל לא בשבת אז לא גוזרים יום טוב שבת אומרת הגמרא וכי לא גוזרים שם יום טוב בשבת אכל בלבד שאר הדברים הם שווים אז למה לא גוזרים אומרת הגמרא לא קשה עדן אין הבנו בשבת רבי אלעזרי עד תתנן משילי רבי יושי תן אותו את בנו שפה לבור וכולי רבי אלעזר אומר מלא את הראשון מהבור למד שכתוב ושולכותו ושני אסור ללתו עושה לו פרנסה עוזרנו למקומו פי שלא ימות רב שעה אומר מעלה את הראשון בו מל שוחתו ונ שוחטו מלה שני שוחטו ורצה זה שוחט רצה זה שוחט ממי דלמד קנו קמ רבי אלעזרתם אפשר לפרנסה מקומה אי אפשר לפרנסה אסור חוזרים יום טוב שבת עד כמ רבי יהושע אלא אפשר בהרמה ולכן אפשר בהרמה לא אלא אמר פפה לו קשה עד בית שמאי עד בית ילדתן מסכת ביצה בית שמרים את הקטן תלולה ות ספר התורה לרשות הרבים הם מוצאים בית הלל מתירים אמר רודש שבית שמאי וצאה כן טיטול מוקצה משמטלה ת הגמרא וכי טיטול גופל משום מוצאי אף רב סמר להדרבא מרמור למרב מרטח אפירה מוצא את התלוק של יגנב הכוונה את החפירה זה צורך של טלטול שלא יה צורך זה קיין טעמה שלא יגנב הני רב קנלי ברב מרשותה מלכות רבשב עליה או מה שצריך לפרש מלכוד שב עליו לממרה דבר שמתו לאיסור צור פה צורך במקומו לא הגמרא לא משום שכלושות חמבן הם בית אמה חמה לצן רמרי ברחל היה לי בסודיותה קרם של עבד בשמש מה לפני רבה אמר לי אתה תלו אמר לו מותר אמר לו יש לי יש יש לי קרים אחרים אמר לו מותר לאורחים אמר לו יש לי לאורחים אמר לו גלית את דעתך של קרבה אתה סובר ש כלי שמחתולר אסור לצורך גופו כולן משרי אבל ידידך אסור אמר אמר חיה ברשה אמרבדות של מילת מתסים בגדים מותר תתם שבת אבל שתמרה לא בגלל זה אומר פ שתרה מותר במה יזכין אני למורך גופו צורך מקומו כב למרב שת את מראה לו הרב כהנה הרב כרב והרב כרבה סביר לי שמותר לא תתן לו אין מך מה לצלם רבי אלעזר אומר אף מחבטות של תמר מותר לטתן אומרת הגמרא זה מי מי אמר לו בדבר מלכתו איסור אין מי שסובר שמותר לעולם חמה לצמה לכן אמר רבי אלעזר משנה כל הכלים נטלים שבת שברנים ממהים בלבד שעושה מנוחתם שברי ערבה ז במפי החבית שברי זכות והפח רבי יהודה אומר שמלכתם שברי ערבה אני צורק אותך מקפה שזכוכית צוק אותך שמרבדשמחלוקת שנק שישבור קיד מערב שבת רבד סבר מן מלאכתן מותר מותן אסור מה הוא סבר אפילו מלאכתן מלאכה אחרת משברו בשבת הכל מותר אם הוא מוכנים לגבי אבוים מותר אותה תדע מטיב רב סוטרה מסיקין ביום טוב בכלים שלמים בשברי כלים ישברו אמת אם ישברו אומר ביום טוב למה לא מסיקים באמצים בלמנינו אין ללם ביום טוב ומה כתוב מסיקים קנים אלא תמר הכי תמר אמר בדם שמחלוקת בשבת מור סבר מוכן אגב אביו מור סבר נולדו ואסור ברו שבת מותרים תן אחד המסיקים כל מיקים שברי כלים מקום אחד כתוב דווקא כתוב אין מסכים מקום שהם שמסכים מכלים ככה מסכים בשברי כלים תניה ידכן מסיקים לא בכלים שברי כלים סתירה שלוש מקומות שונות אומרת הגמרא רדת המזקים בכלים שבורי כלים זה רבי יהודה מה שכתוב מזיקים שלים זה רבי שמעון ומה שכתוב בכלים פסיקים זה רבי נחמיה אמר רב נחמן לליבני לבנים שתי מהבניין מותר תטל אותם כדי לשבת עליהם אבל שרגינו סידר את האבנים זה אז בדקצור בניין אחר אמר רב ש נחמן שמואל חרס כדם טל בחצר אבל בכרמלית לא אבל נחמד אמר אפילו בכרמלית תלוט הרבים לא אמר אפילו בשות הרבים תתל פחות מ-400 מאוד מאז רבה לתמד רבה היה הולך בכתאחוזה לכלכו נעלה בתית בא שמה שלו לקחת חרס לנקות אותו מו ברבנן קלה אמר רבנו מסתיין זה לא לא יודעים נגמר למד מלמדים את הטעות לאחרים לו בחצר חזיה לחזו מנה חנה מראוי יחסות מן עמודם שמואל גופת חבית שנחתם מתנה תנמחי הגופה בשברי המטרת התנה לא יספוט מן השבר לעשות בו את הכלי כראה המיתה ואם זה רכה השפעה מותר מה תקפתה זרגלימה חינמד אסור רק את הבגד השפעה אסור לתת הלאה תלמוד ירושלים שמקר לניים הבקר בתל מפקר שיבכור לעשירים כשמיטה כל אמרי השדה של קו שירת שלבחור ושמרים מנ שק שקיה בשם רבי יוחנן תעמד בית שמני ולגר תלמוד אמר תעזוב אותם יש לך זיבה אחרת כזו מה זה להנישירים מקום אחר להעני לא לשירים אמר רבי שמעון לקיש תעמד בית שמ תשמטנשת שעה אחרת ביןניים בין שנאמר מקום אחר מה הם קמים בית הלל לבית שמיים תמד לבית שמיים תעזוב אותם מוזו עניים אשר מה שכתוב מקום אחר מה מק בית שמא יש מתם שם מוז בין עניים בין השירים קום אחר לנישירים בון לשם מתניתין מס רבי שמעון קשה שפכיר אתשרים כשמטה פקר לבהמה ולא הבקר לבן אדם לא גנו ישראל לעשירים ולא לעניים דברי הכל נפקור הפקר לאדם לא לפמן לישראל לא גויים דרבי יוחנן ברבי שמעון מבקש דעת דר פקרו הפקר דת רבי שמפקרו הפקר אמר רבי לא בפירוש בליגה אלא אמר רבי יוחנן אלא אמר רבי יבול ברחיה אדם אמר הפקר לנהייב זכו בעשירים אדם מפקיר מרשותו תני רבי שמעון לימקומי רבי אלעזר אפילו לאחר שלושה ימים ברוך הבא וכולי אז הגענו עכשיו חברים שלי לתוספת המסכת דמאי נוחית שנתן שקב ב טבלה שש להתעקל עלים שמתר ישראל שבח לוקח יין תרך בתוך המורי עיתוניתם תכינים חיה בדמאי ן צכם לודאי פטורים מן הדמאי לוקח שם דלק בחטתין כרשנין לחיה בדמאי שמעל פותח כן רב שמעון בן עזר אומר לוקח כרש תכינים פטור מן הדמאי לוקח ניתן להכילו וכמסו מגמר תהיה פדרו בן אדמים חיה בוודאי רמבם מצווה תעשה על כל איש ישראל לכתוב לו ספר תורה שנמר ואתה כתבו את השירה הזאת אין גודים התורה פרשת לאבותם אם כתבוא בדור הרי הוא כאילו קיבלה מארסמ יודע לכתוב לאחים כותבים לו כל המגיע ספר תורה אפילו אות אחת הרי כאילו כתבו כול המלך מצוות שכתוב ספר תורה לשם המלך יותר הספרים שיש לו מגיעים מספר העזהרה זה שכתב אדיות שכתב כתב על המלך מור צ מלך מה עם ספר תורה יושב בדין איתו ספר תורה קודם שימנו צריך לכתוב לאחרת אחד שמלך שני ספרי תורה אחד מניחו בביתו והשני לא יהיה אסור ממנו ולא אחד נסבל בדור חס תורה שכתוב סרטות על הגצתו על כנף פסול כצד כותבים ספר תורה יניח בין תיבה לתיבה כמלא עוד קטנה בין אותם חוט השערה בין שיטה לשיטה כמנו שיטה אורך כל שורה 30 אותיות כדי כתוב משפחותכם משפחותיכם משפחותיכיהם תתה זמנה זה רוחב כל דף תשיטה קצרה ולא יהיה ארוכה לא ימע את הכתב בני הרווח שבין פרשה לפרשה מזמין אותם תיבה בת חמש אותיות כתוב שתיים בתוך הדף שלוש חוץ לדף אלא כותב שלוש וכולי ארבעה תורים אסור לאכול ספר תורה בלא מטפחת אמרבי פרנח אמר רבי יוחנן אורכי ספר תורה ערום נקבר ערום בלי אותה מצווה אמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן עשרה שקראו בתורה לגדול שבכולם גול ש בן לוי גלת גול שכר כן לכולם הורגלים באשכנז כותו בדמים מק כתב בעל ההיתור דווקא הגדול של בית הכנסת שיבה שקראו בתורה מתרגים מפתיר ש בשפתיה גול ספר תורה מד לתפר שם קר קרה תפ בשפתיה הגולל ספר תורה גל בחוץ שומדק דוקפנים פירוש הספר עומד הפוך הכתב אליו מתחיל לגלול בחוץ אחר שגמר גלילה ידק אמר רבי ינ ברד רבי נוסמד רבי יונ טגלל מתפחד ולא ספר תורה אמר רבי תנחום מפטיר מתחיל עד שגלו את הספר שלג הטרוד הגול טרוד בשולחן ערוך מי שהכניס אורחים לפי בלא ברכה בולען ולא מברך עלים ברכה ראשונה שכר וכניס אוכל תורבי לו ברכה אם הוא דבר שאינו נמאס מפלטן מפלטן ברך הנביאים הוא דבר שנמס נמצא לכל הצדיקים סימן קג דין מים אחרונים מים ממצאים סליחה בין דגים לבין בשר אני מיל בין תבשילי תבשיל בין תבשילי לגבינה חובה בין בשר לדגים חובה ליתאום שום ד קשה לצרה חמירה סכנתם מסורה כל דברים נוגעים באחרונים באמצעים בן הקם לחמיר חוץ מסחד דת שפוס באמצע רוצה נכון צריכים שימור וניגובה הידיים שאמצעים צריכים לגוב כבר בואו שני מדרשת לחומה בואו שני המלאכים סדומה כמה מיתותו לבית דין ארבעה מיתות לבית דין חמורה מכולם סכילה לשונאי ישראל רבי שמון אומר שריפה וכולי תאמר האישה לנחש חני היה אדם אותו שם בר קוריה אמר תעשה בדרך ארץ שנ רבנ הקדוש ברוך הוא ויחזור בכל העלום כל אמר לו כאן בית נטע כאן בית זרע לכתיב רצ ישב באיש לעבר אדם לא ישב אדם הראשון שפרי העץ אשר בתוך הגן דכתיב אתסר בנוכיח כןזבת תן לרב חיניה שלא תעשה את הגדר יותר מן העיקר שלא ייפול בקצות הנטיות ככה אמר הקדוש ברוך הוא כיב מכותך אמנו והיא לא אמרה כן אלא אמר לו אם לא תאכלו ולא תגעו כ שראה אותה עוברת לפני העץ ו נתן אותפה עליו אמר לו הרי לא מתת כמו שלא נתמת את זה גם באוכל אתם אותי היה בעל לשון הרע אומר הזוהר בוא תראה משנה בית המקדש הקדוש ברוך הוא מסתכל חביב על הרבה והיה פוחד על משר כתוב וחרה בית המקדש כל פעם בא לבית המקדש היה לו שת הדרת חגמו גרמו החטאים נחרב בבית המקדש וקרא אתה הדרת מצא עמרתו אבל מזמן שנחרב בית המקדש זמן אחר אין חט בני הקדוש ברוך הוא כמ זמן שעובדים רשעי העולם בקרוב נראה אותם מתקיים הפסוק בעבות רשעים רינה כן בכל דור ודור שעושה דין ברשי העולם יהי רצון לאנתר ואם תאמר שנינו אין לך בקדוש ברוך הוא שעושה דין ברשעים אומר בוא רואה שעה שנעשים דין ברשעים מחשימהאיראנים טורקים יצרים איראנים כולם כולם הדברים הגיעים זה יודעים לא שם מחטאים ש בהם דין עד שלא הגיע זמנם אז הוא לא שמח אם תאמר לו זה בהם דין ת שגיע זמנם הם גרמו לך לעצמם למה משתפים עם ישראל להרע להם לכן הוא עושה בהם דין מעבדם אחר שהוא שתם בזמן שחיקה למשב הוא אז חנובה לפניו שעבדו כן כןמים עוד שבעה נוכים מתיר לארץ 40 יום הלה לו מה הם אומר 40 מנלכות ראשי העולם באים יקנו לא סייב רבי יצחק צ לפני רבי שמן אמר לו מה זה כתוב תשחה את הארץ בני אדם חטו למה הארץ חטא אמר לו משום שכתוב ישחיט כל בשר דרכו תתמר זהב קודם בני בני אדם חטו ארץ במה אלא עיקר בני אדם הארץ זה בני אדם אם משחיטים מה צריך את הארץ תיקוני הזוהר התורה ניתנה ממנה אמר לו משה ראית את אחורי שנביא בך יכול להיכנס למעלה פחות מזה מבטחות חיצוניים כותב מרבנין כשיש ארבע סודות אש רוח מים עפר ארמה למשורש מותיות למרבים טוב רב צדיק לפריש בין הטוב לרע כותפילות גם בעת אשר גברים רחמך אתה עוזר לי מעט תתעורר אליך בעמותך אני זוכר לגבר אותך זה במותך שהוא שכתך כי בכל פעם שעזרת לי חזתי על עצמי שהמלך במסיבו נרדי נתן ריחו כותי הלכות כן מתחילים הכיפורים כאן נדראה כיקרש מבחינרים מכוח צדיקים מבחינת משה שבא ישראל לקבל את התורה היה להם בחירה נפש החיים זאת אף כדרך ששונה מדרגה למדרגתה צמצמה כן הקדוש ברוך הוא להתלבש בכל עולם ענייני אותו עולם קבל קדושתה ואורה זהל סיפורים יש בתורה שוכל זה העולם לסבול קדושת תורה מדבר את התחתונים רומז דברים גופי תורה בנים פנימיים גבוע על מן מגב את התכלית בזוהר פרשת בעלותך פרשת ש תודות כל מה שעשה הקדוש ברוך הוא בארץ הכל היה ברמז של החוכמה פרטות ענייני רבועותמות ובהם דרך יחידתם זכינו ללמוד עכשיו שלושה דפים ברוך השם צר היום היום היה סיעת שמ ‏Ja.