הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר קפ"ה

Kind: captions Language: iw יופי דף קכג מי שרוצה שב דף קכג סדר סדר קפה הגענו לדף 185 דפים אנחנו לומדים ברוך השם כמו שאמרנו היום ח בשבט תשפו ערב ערב הילולה של אותו ענק הרשש זכותו גן עלינו ועלכם זכות מורי ורבי מרדכי שרב בן מרים זכות מורבי זכות כל הצדיקים הגנו בעדכם בעדנו פרק תסתבה הפרשת לך לך וגם את הגוי אשר יעבוד ודן אנוכי ואחר כן יצאו ברכוש גדול מה זה רכוש גדול יעקב רכוש גדול הכוונה תורה רק עם ישראל לא מבינים מה זה תורה לכן הפשיטו להם את זה בכסף אבל כוונת הקדוש ברוך הוא רכוש גדול הכוונה הייתה שיקבל את התורה ואחר כן יצאו ברכוש גדול ואתה תבוא אל אבותיך בשלום אומר אתה לא תראה את כל אלה. אמר אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם תיקור בסבה טובה. אומרת תדע לך ישמעאל הבן של אברהם עשה תשובה בסוף ימה שופטים חטא ויקח את זה כני העיר ואת קוצי המדבר הברכים וי ויודע בהם את אנשי סוכות ואת המגדל פנתשי העיר ויאמר זה צלמו מונה איפה אנשים שרגתים את אבור ויאמרו כמוך כמוהם חד כתור בני המלך ויאמר חי בנימיהם חי השם לאתם אותם לא הרגתי אתכם סכין את הפגים מסכת שביעית פרק ב' פירות שלא נגמר בשולם שכים אותם שם שובחים מלעניים מהר לבישולם פגע ערב שביעית פירות שהם דשים בתשרה של תשביעית אין שכים אותם וש שביעית שיצאו למצא שביעית הסכים תם מקבים אתם רבי יהודה אומר מקום שנהגו לסוך אין שכים ישי עבודה מקום שנהגו שלא לסוך שכין רבי שמעון מתיר בעיניים בני שהוא רשע בעבודת העילה למה מותר לך לאכול את הפירות ב ב בירקות יש איסור איסור ספיכין תלמוד ירושלמי המאמר לקובעות עומרים מונחים על הקרקע ונראה כמו כובע לכוסמאות יש עושים קדיש בצורת עיגול לחררה ולעומרים עושים עומרים קטנים אין לו שקחה המאמר לגדיש יש לו שכחה ולגורן יש לו שקחה אם שכח בכל התחנות האלה יש לו שקחה זה הכלל כל מאמר למקום שהוא גמר מנח של שכרה ממנו לגורנו שכךה למקום שנו גמר מנחנו נשקה מנוג ששכה רבי יד אמר מן מקובן שלוש לקוסמות רבי אבינה אמר מלמנת אמר לא הוא כמו עמדי חר הרע מה זה גלגל לעומרים רב רבין אמר רבי יוחנן כי תקטור קצירך בשדה שכחת עומר בשדה מה קציר שאין הרב קציר מה הכוונה זהו נגמר אומר שאין אחריו עומר גמרא דף קכג פרק כל הכלים פרק 17 מסכת שבת סבר תנד משנתן דבר שמלאכתו לאיסור צורך כפו מותר דבר שמלאכתו לאיסור כלי שמלאכתו לאיסור צורך גופו מותר כמו לקחת פטיש השתמש בו אם אתה צריך כוונה לפצח בו אגוזים לא לעשות בו לתקוע בו מסמירים חס וחלילה טיבי לרבא מדוכה שדרכים בשום רי כלי שאיסור למה שאתה דוחה את שאתה תוחן את שאתה כוטש את השוב מה אתה עושה אתה עושה איסור בשבת לא עושים את זה מה עושים במדוכה הזו במחתשת הזו עושים את דברי איסור או קודשים שמה חיטים שים זה קמח אם יש בה שום תתינים אותה ואם למה אתה תילים אותה אפילו שאתה רוצה לשבת עליה למה זה מדובר ב ב בכלי גדול אתה רוצה להפוך אותו לשבת עליה אמר לו רבמנ רבי נחמי ד אמר אין כלי ניתה יצור תשמישו אסור טיוה בית שמרים אין תעלי אפילו לקצב עליו בשר בית הלל מטירים ושווים שאם קצב על הבשר שאסור לתת לו אתה רואה שלצורך קטלטל אסור לטלטל לצורך גופו סבר רבה לשנו להביה כרבי נחמיה שאין כלי לת לצור את השמשה מיוחד לו כן עשו כשמ רב אדם הרב חנם שמ דרב מודים וסיקי זרזור כלי צמעים כמ דכפידיו זה לא נקרא כלי שמלאכתו ליסו זה נקרא הדבר הזה נקרא א חסרון כיס מוקצא מחמת חסרון כיס מייחד לו מקום חינמ מיחד להו מקום תמ רב חינם רב חיים רב חיה ברבא אמר רבי יוחנן קורנה שזה למה אסור לטל זה זה שזה מה הכוונה שזהבים שזהב מה זה קורונה זה הכוונה פטיש של זהב זה הפטיש הזה לא שהוא עשוי מזהב היו משתמשים בו הצורפים אז הוא כך אחת אתה יכול להרוס אותו רב שמן ברבא אמר קו בשמים זה גם מוקצה למה מי ילך אחר כך עכשיו עכשיו יקח פטיש של בוסם ויקטוש בו אגוזים מה ד אמר שזהבים קורנ זה בסמים כפיד עלים שלו עם העס תקוש ואת הקרקר נתן רבנן פגע תאנה שלא בשה קוצורקה ש תמנה בתבן תתחמר וחררה עוגה שנאבת חציה שתמנה בגחלים וערב שבת אם מגולה פגוע או החררה מקצתם תר לטלה ואם לא אסור לטלה רבי אלעי רבי אלעזר בן תדאי אומר תחובים בקורש ובקרקע ומנערות מעליהם לא משנה לי איך קע בו את המזג ותוציא אמר רב נחמן ח כרבי אלעזר בן תדעין אומרת הגמרא למה רבי נחמן טיטול מהצד לא שמי טלטול הכוונה איך תיטת אותו על ידי שהזזת את הפרי לא שמת אותו בצורה ישירה ואמר רבי נחמנא פוגלה צנון שהתמינו בארץ ועלים בחוץ מלמעלה למטה אם אם החלק הגדול של הצלון מגולה מותר ואם צידו העניין של הצן שהוא רחב נמצא למטה מכוס בחון אסור למה מזיז את העפר על פי שלא מטל את העפר אין על ידי טיטול מן הצן הגמרא חזר בו רב נחמן מותר מהחד שדיה ליטול בה את שלח לרב בר דרבי לרב לרב יוסף דנו רבנו אמר שניתן חורה או עוקצה האם מותר לטלטלה אמר לו תיניתוע מחת של תול ב את הקוץ וכי אכפת ללקוץ עם מחת נקובה לבין שנה נקובה יקר שיחדה איתי ומחת שניתח אורחראה אוקצה טהורה אן מבטל מורת כלי אז איך מותר לטל אותם הרבה טומה שבת קרמית זה לא דומה טומי כלי מעשה בעניין שהוא יהיה כלי לצורך אותו דבר לצורך התפירה שבת אם הוא ראוי לא בעניין זה שניתן לוקצה אפשר אפשר ליטול בקורץ. אומרת הגמרא אמרבה מדק מוטיב מטומ שבת כת שפיר מוטיב למה עניין טומ לא מנה שבת גם לא קרי תיבחת שבין נקובה בשני נקובה מותר לתת לה בשבת אומר נקובה אן עניין כוונת טומה בלבד תרג מהבא בדרבה בגולמי הכוונה זה בכלל לא היה מעולם מחת אז לא היה מחת שנשבר זה לא היה כלי מנית ממלך משווה למנה לפעמים משאיר אותם כמו שם אבל במחת שלמה שנשברה איך הדין ניתן לך הרע וקופצה אדם לא משירה אלא זורקה לבין הגרותאות בטל מנשם כלי אסור לטלה אומרת הגמרא מה הדין לסדר את איברי התינוק שנולד רב נחמן בשבת עושה סר למה אתמקד רב ששת מתיר אמר רב נחמן מנד אסור דתנן אין עושה פקטזין בשבת לא מכיים מה הכוונה שמים שם שהוא מקי הכוונה אכל הרבה לא יכול שאתמר טעם לבורכה אין רגילות לעשות את זה אבל לסדר אתי תינוק שנולד זה דרך העולם לכן מותר אמר ששת מנה מנלה מי אמר שזה מותר תנחת של יד מותר לטלה כדי לטול בית הקוצץ הרב נחמן אמר הטם הקוצץ לא מחובר לגובל הפרקיד חנמי לא פקיד אין עצמות מלכות שם מחוברות סידורם חיבורם דמה למלאכה כנ שזתים לאחר שמסיק הזתים אחר הצקת הזתים שמים את הזתים בכלי קוראים לה כלי הזה מעטן התחממו והתרחכו והתרכחו ויהיה השם מנוח לצאת מהם אח זמן בודקים על ידי את השמנונית קנה המיוחד אם יש קשר בראשו כן פקק מקבל טומא ואם לא ולא מקבל טומא בין כך ובין כך ניטל בשבת מותר לטלו בשבת אומרת הגמרא מים יקנה מקבל טומך יש בו קשרנה יש לו שם כלים מכל מקום שותקיע עץ הוא ולא מקבלים טומשות שותה כל עץ אומרת הגמרא מה היא טעמה דומיד בעינין מהס מתטל מלכן אף עצר שיהיה לו בית כיוון תן משמד רבי נחמ שזים ורואה בו אבל אין לו קשר עם השם נראה בו. משנה רבי יוסי אומר כל הכלים מתעלים בשבת חוץ מן המסר הגדול והת של מחרשה למה הוא לא עושה בהם כלים עבודות אחרת שהם התקלקלו אמר רב נחמן היא אוכל דקצירה כלי שקובצים שיש בו נקבים ממע בגדים כי הת שלחשת דמה נזרים עליו אמר רביחר בתשכפה סכין של רצנים סכין דשקבטה סכין שמקפצים ממני בצר חצינדם מעגרה מהצד של הנגר כת של מחשת דמי אדם מקפיד לו לעשות בעים שימושים אחרים נתנו רבנן בראשונה בימי נחמיה שרו שמזלזלים איסור שבת היו אומרים רק שלושה כלים תנים משבת כולם מוקצה צוע של נבל שתבלה זו אמר נסטרן של גדירה סקית של גבי שולחן התירו לטלטל אותם שחזרו שהאור שחזרו להיזה קצת בסוך שבת התירו עוד לטלט חזרו והתירו חזרו והתירו עד שמרו כל הקטנים שבת חוץ מנס הכתוב תת שם אחרי ש הגמרא למה כתוב חזרו זרו והתראו חזרו והטראו אמר הרבה התירו דבר שמלאכתו בכל ההיתר לצורך גופו חזרו והתירו דבר שמתו לתר צריך מקומו חזרו והתירו דבר שמטו איסור צורך גופו הנה אבל צורך מקומו לא ועדיין בידו אחד ניתן הן שתי ידיו לא אז שמרו כל הכלים נטלים שבת אפילו בשתי ידיים לא חילקו אמר לו רבה מכדי התירו קטנים מה צורך קופו מה צורך מקומו מה זה לא משנה לי אלא מה רבה התירו דבר שמחדו להיתר בצורך מקומו אסור והתירו גם מחמה לצל שלא יתקלקל כלי וחסור והתירו דבר שמחתו לסור צור צורך מקומו אבל לא מחמה לצן ועדיין באדם אחד ניתן להילין עם שני בני אדם שאמרו כל הכלים שבת שני בני אדם טי באים זוכה שיש בה שום טלמותם מטל איך אתה אומר שהוא מותר לטל אותה חמש מזכינן בך מה לצן לא סתם טוה אם קצב עליה עלי בשר בטוב בסות לא חנה ממה לצל אמר רבי חנאה במלך מנחניה שנת משתן הזאת כתיב ימים הם ראיתי ביד אורחים נגיטות בשבת באים ערמות אמר רבי אלעזר משניות של קנין מקלות גלוסטרה נוחה שנסרו כולם קודם הטרת כלים לכן זה אסור אבל בזמננו מותר לצורך גבוהות צורך מקומו כניד תנה לו סידור הקני שהם נותנים מברכת לחם הפנים בין חלה לחלפריד ביניהם לא נתן שנקה לא חי את השבת אומרת הגמרא מקלות אתנן מקלות דקין חלקים שמשרד שהושתים את המסע שנכל בחול מניחו את הקנ כתפו ותולה בו את הפסח ומפשיטנו בדף תקלח תוספת מסכת מ פרק ראשון מזכיר אדם באמתו לנוכרי בדיוק היום למדנו את ההלכות אליו עוסק עלמנת שהנוכרי זנה עד שלא יאמר לו כך וכך סומת מתן לפניה מבי לפני אנוכי שאמר לישראל תן שמן לגבי מכתי בוודאי אסור מה זה בוודאי כוונה עם תבל ודאי בדמי מותר נפל על גבי בשרו שבשפו ואינו חושש רמבם בית התבן ובית הבקר בית העצים בית האוצר פטורים מן המזוזה שנאמר ביתך ביתך מכל נכך פרצה בהם רפת הבקר שאנשים וכולי יש בו אייחוד נדרת אדם יש בית שער סדרה מרפסת והגינה והדיר פטורים לפני שאין מסוים נדירה יהיו בתים חבים זה פתוחים כמות אלו חייבים זוזה אחד שרי אחד צרות שרי מבואות ואחד שרי מדינות ועירות הכל חייבים מזוזה שרי הבתים חייבים במזוזה והם בטוחים לאיפה לבתים אפילו עשרה בתים זה פתוח לזה וזה פתוח לזה הוליד והפנימי חייב במזה כולם חייבים בני זה אמרו שר הפתוח מן הגילה לחצר חיים במזוזה קוץ ממחים בית הכיסא בית מחת בית התבילה בית הברסקי פטורים זוזה לפי שאינם עשוים מדרת כבוד סוכת חג בחג ובית שבספינה פטורים מנזל לפי שאנם מסים מדרת קבע אז היום כל ה יש ספינות נדירת קמע אז חייבים במז שתי סוכות של יוצרים זה לפנים מזר החיצונה פתורה וישינה קבוהה לכן כן בחנו כן בחנויות שבזבקים פטורים לפני שאינם קבועים לדירה בית שיש לו שני פתחים בחילה שיש לו פתחים הרבה על פי שאנור רגל לצאת ולבוא בהם חיה מזוזה בכל פתח ופתח פתח קטן שבא עליה חייב מזוזה חדר שבת אפילו חדר חדר חיים לעשות מזוזה על גבי שער חדר הפנימי שער חדר חיצון שער ר הבית שכולם סוים לדירה קבועים פתח שבין בית המדרש לבית הכנסת ובתוים רגיל לצאת ולפור בתו הפתח היה ממז פתח שבין שני בתים ריים קרא מקום שלכן קובעים את המוזה בתוך הנה של פתח בתפח אסור לחוץ בתחינת שליש העניין של קובע שם למעלה מזה כשר כן בשוב טפח צריך קובע ימין הנכנס ואם כבה שמאל הנכנס פסולה בית של שותפים חייב במזוזה חייב אדם זהר במזוזה פני שיכוב הכל תמיד כל זיכנס לפגם בייחוד השם מור של הקדוש ברוך הוא יזכור טוב זיעור משנתו ש בני הזמן ד שאין דבר מדעולם דצור העולם מיד הוא חוזר לדעתו מדרכים שם מור אבותינו כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרו ציצית בגדום זוזה פתחו מוכזק שלא יכתש הרי כתוב חוט שילה שלומרק שהרי אין מזכירים הרי שלו מזכירים רבים לכים שמציאים מלחתו שנאמר חולה מלאך השם סבר אותו רע מלךצ ארבעתים לגויים שונא ישראל כתוב בפסוק ועוזבי השם יכלו עוזבי השם יכלו זה המניח ספר תורה ש בתוך צ אפילו בין פסוק לפסוק בין גבר לגברה מותר למדנו פרק אומרים כ שספת תורה אסור לדבר אפילו בד תורה ואין מדה לשתיקה שנאמר כמדו לנו בבד תפרקות רב שש מהדרפה עד קראת התורה גורס מנחש זה כל רע לחש מותר מלכות גלות פירש אני לספר דלקה 10 שומעים ספר תורש עשרה מותר ריף פירש דוקה רב ששתוב תורתו מנו אבל איש שתורתו אחרת כתב רב שר שלום ספר תורה שמנו שמוציאים אותו שמחזירים אותו מקומו פניו לתרשים לתר צריכים לעמוד עד שעונים הציבור שמר אבא לא ראינו מי שנוהג כך כמו שכתוב פתחו ופתחו עמדו כל העם עלמות פני ספר תורה לא שמענו שלא נינוגזיון באוכלים אדם קוד בפת ואני בנד לא ממסב לא ככנס חי ואין מעביר מלא שם ישפך ואין סובכים את הקרדבר שמפול מן הפת עם העס ואותים לידיים בין בן חיים בין אפילו שנצורך חיילה ואין זורקים את הפת משום ביזיון אוכלים שהם שאין זורקים את הפת כן איך זורקים אוכלים הנמסים על גבי זריקה אבל לא אבל מי דדל לא ממזכ גזים חבשים מותר לא ישב אדם לגבי קופה מנת תאנים גרוגרות שב על גבי הגוש דבילהם על קופה מנה קטניות מותר לאכול דייסה מפת אבל כלכל את הפת אחר כך מדקדקים אוכלים אותו בכל פעם שסים פיהם מעט מן הפת ממשיכים צון לפני חתן קל שגם להם בכלי לפני הצורקים פניהם קניות ואגוזים לא ממותק שם ננסים אבל לא התגלוסקאות הזורקים חיטים לפני חתנים צריך להיזהר שלא יתרקו אלא מקום נקי וגם בסוף התטו את הדרשנח חומה אולי יש 50 צדיקים שם מסת בסתום פתח ואמר 10ה גם שלא מצא וך השם כאשר כילמה כד שני המלכים סדום ראן ותן של הקדוש ברוך הוא בני שני מסיחים פנ זה מזה הקטן רשות הקדוש ברוך הוא שדיבר עם אברהם הוא נתן רשות מן אברהם שנאמר מלך אברהם שם מתי כאשר כלאל לדבר ואז שם אברהם למקומו סאברהם ונרך שלושה אנשים ח ששתם שלוש רכיות שתחד בסרת שרה שנאמר שליחותו מסתלק השני להפוך את סדם שנאמר נסעתי פניך אחד להציל את לאות הלאה מדרש רבה עכשיו בן אדם פי אמר אלוהים אמר רבי חנן בן סנסן הבעל שפתחו באפן בדו באפל נחש ושרופים דת כוח והמן נחש וימר לאישה אף שר עופים אפני תת כוח ערב אמן אף לא הביא הסתך ספר הזוהר כתוב כי אתה עשית וכתוב אשר עשה השם אשר זמם כתוב ויר אלוהים נשחת כמו שכתוב ויר אלוהים מעשים שבדרכם הרעה ועכשיו שלא שבדור מבול מה כתוב אלוהים את ארץ נשחטה כי אישה שנטמאה וסתירה פני בעלה בזמן שמתבים חטא בן אדם גלו ירש שמה פניה כנקבה כמו שכתוב רבי אלעזר עלך אצל רבי שומן הכל חמיב כמה שראה אותו התקנו שטיח וישבו אומר מה זה עשה השם כאשר זמם אמר לו פירושו החברים צם אותו הדרת שלו אשר ציוה אותם מהדרת שחב את המקדש קרא אותה משום שהדרץ הזו היא כבודו אבל אמר לו עשה השם כשר זמה מכין משה הרע אמר משל אומר שהם כלי יקר שלא ישב תיקוני הזוהר ביום שביעי ניתנה ד צדיק יצות עולם דרגת של המלכות הוא דיבר עמהם רב ששרה מלכים שהם יכולים לדבר כות מר מים ש שמתנחמשך רוחים על החיסרון תר להתגרות ברשה וכולי קוצר רב לפי ארבהם כותי תפילות השם לא הייתה ידעת כל מה שאני מוסיף מרבה עדיין לא התחלתי כתרחקו אותי וכולי כותי הלכות כעיקר חות הגילים מחמת עיכוב התשובה כמו שכתוב בזוהר אין דבר תלוי אלא בתשובה בעיקר העיכוב על ידי החולקים ונקודת האמת הלאה נפש החיים בזוהר ואורייתא אף על פי שהעולמות כולם דרך הנהגה והשתלות מצידו יתברך שום חילוק כמו שאמרו אני השם לא שניתי או או רבה שהיית איתנו נעשה עוד דף אין פה רטוסיף שתי דתים ‏So