הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר קפ"ד

Kind: captions Language: iw את >> הרב כותב ועל ידי מעשנו מדת הציצית מינ ושתינלו להנה שערי באחור דעריך ודז משמע שהציצית גורמים גם כן >> חברים יקרים אנחנו נמצאים במסכת שבת דף קכב סדר קפד באוצר היומי היום בסיעתא דשמיא תאריכו ח בשבט תשפו ויאמר לאברהם ידועת כי גרזרך בארץ לא להם בארץ לא להם ועבדו בינוותם 400 שנה לא כתוב בארץ מצרים לא להם וישוב גדון מנש מלחמה ממעלה אחר וילקוד נעם אנשי סוכות ושכתובת אל צריכות זקני ששיבה ויבוא שסוק זבח צמונה אשרבתם אותי לאמורקם זבח צנת בידך כי ניתן לאנשיךפים לחם כן אנחנו באוצר היומי דתקיד אתה יודע שאני אז חצי בוחם גם פי עליון פי מיליון תודה רבה ישאר כוח מסלקין עד ראש השנה מה זה מסלקים מסרים את האבנים קרסמין מזרדין מפלצין עד ראש השנה מה זה ערב סוכות רבי יהושע אומר כזרודה כיפסולה של חמישית כך של שישית רבי שמעון אומר כל כז מה שנרשב בעבודת העילן שני פיסול מזמין את הנטיות מה זה מזהמין מדביקים שם זה בין להבריא כדי שלמות האילן וקורחים אותם וכותמים אותם מסים להם בתים משקין אותם רגילים לעשות לאילן גדר המסות מלים תו עפר יש שומרים סוכה מלמעלה להגן להם נחמ מן הצינה משקין אותם דראש השנה רביזר בן הצדוק אומר משכה הוא את הנוף בשביעית ולא הייתה עיקר תלמוד ירושלמי האומר שכחו פועלים ולא שכחו בעל הבית שכחו בעל הבית ולא שכחו פועלים עמדו עניים בפניו שחיפו בקש נשקה כלומר הבעל הבית נמצא בשדה לכן זה לא נקרא שכחה שחו בעל הבית ולא פועלים אין לה שקחה דו אני בפניו ומנו מנקצור שקחה או שחיפו בקש ולא רע אין שקחה העומר שכו פועלים שחו בעל הבית שכך תכתיב כיצירך ושכחת שכחו בעל הבית ושכו פועלים מנ שק תכתיב כי תקצור ושכחת אתה לא קוצר רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון אפילו חמרים שאומרים בדרך אומר אחד שכרו פועלים ולא שכחו בעל הבית שקחו כל אדם היה עומד בערב ואומר יודע שהפועלים שכיחין עומרים מקום פלוניים שכחו ר שקחה היא עומד בשדה ואמר דע אני ששכחו איזה שקחה שנאמר בשדה ושכחת ולא בעיר ושכחת רבי זיר שמעון שמואל אומר אף לעניין מציאה כן מהקיימים אם ביחולי גבמה לבתוך העיר לתוך בתוך שדהו רבי יוסף שם רבי יוחנן שיכול להגע בהם אפילו בתוך שדהו כולו מכופה בקש מהנדה לכן הסומה שכחו שקחה סומה לא כמי שכולו מכופה בקשו אפילו אחי זה שכחה ד אומר זוכר את הקשים ד רבי יונה כרבי זרה כמה דרבי זעירה זוכר את העליון כן רבי יונה אמר זוכר את הקשים כן אינ שקחה אנחנו בגמרא מסכת שבת דף קכב אמר לו כותן של בית אביך אמר לו רבי אבם מרקענה אמר רבי יחנינא קרונות של בית רבי עשויות עבור ישיבת בני אדם לא עבור משאות מותר את התנה בשבת אמר לו מזרע מותר את התנה דווקא בעקרונות שלם כבדים תנים בן אדם אחד אפילו בכבדים תן שני בני אדם אמר לו כותם של בית אביך אמר רבי אבמבר מרקנה התיר להם רבי חננה לבית רבי בלשתות יין שהובו בעקרונות של גוי ידי גוי אפילו אין היין עם אפילו אם היין חתום בחותם אחד בלבד ואין לךשם הנסחו אנוכי לעבודה זרה ולא ידע להם משום דסבר לקרבי חנינ כרבי אליעזר אם משום אם דבן נסיעה מפחדים משנה נוכי שהדליק את הנר בשבת משתמש לאורו ישראל בשביל ישראל אסור מילה נוכי מים בשבת בו מצו בשטות הרבים שוט היחיד ציושקות בם טוב משקח הרב ישראל שביל ישראל אסור שנוכי כבש ירד בספינה בשבת יורד אחר ישראל שוב ישראל אסור ס ברבן ג ספינה ועשה גוי כבש דו בו רבן גמני אלו זקנים מת הגמרא וצריכה יש שמונן כל שלושת הדוגמאות שמנר משום דנר מועיל אחד אנוכרי נר המאיר גם ל100 אנשים והנוכרי ממלא מים נגזר לו להנות מהמים דנטלפושה במים בשביל ישראל למה השם יבוא להרבות אומרת הגמרא בכבש למי אז זה ברבן ג מזקנים כמה שמעלה שמה שרדו בו רבן גמליאל זקנים תנו רבנן אנוכי שליקה את עשבים לצורך עצמו מאכיל מה שנשאר ישראל בשביל ישראל אסור מילה הגוי מים רשות היחיד רשות הרבים לשקות בהמתו של הגוי מותר לישראל לכות בשביל לבים בשביל ישראל אסור דברים אמורים גוי שעושה לעצמו בשבת שאין מכירה הגוי לישראל אבל אני מכיר אותו אסור הני למה רבונמ רבי חנינא ממיד אדם תו לראות אותה על לגבי הסבים שבת לא ממדה על גבי מאח שהוא מקצא בשבת אז איך מעמיד ישראל באמת על סבים שליקת הגוי הרי זה מוקצה אומרת הגמרא קם נמיד במתו על הסבים לדקאים לבאפה ואז היא לבדה חלה כלומר הוא מרמז לה אמר מור באמת דברים שאין מכירו אבל מכירו אסור באמת הגמר רבנן גמניאל מכירו אבה אמר ביה שלא בפניו הבאה הבאה אמר אפילו תה מעשו בפניו את הכבש נר לאחד נר ל100 מטיב אמר לו רבן גמלי של בפנינו עשה גוי נרד בו לא שתמש בו בגלל נר אחד נר למה אומרת הגמרא אם ההואיל והשו אנוכי נרדן בו אפילו היה יוסף בפנון צה בשבילו שמע עיר שישראל מנוכי דרים בתוכה בדיוק היום הסימן הזה למדנו למטה תם מחר צחץ בשבת עם ג עם רוב גוי מותר להתרחץ רוב ישראל ימתין בכדי שחמחמין ולמה לא תתיר חימום לאחד חימום ל100 אפילו ברוב ישראל למה הוא חימם לגויים אתם כי מחממי אדם אתה דרובה מחממי צורך ישראל תשמע נר הדלוק במסיבה של בני אדם רוב גויים מותר ישראל שתמשך רוב ישראל אסור מרצה מרצה אסור אז לא אומרים רוב אפילו פחות מרוב אומרת הגמרא אתה מנמ כ מדלקי הנוכרי דעת דרוב ונמצא שיחי הדליק לצורך ישראל או מחצל מחצל דבר ספק שמואל קלה לבידן תורן שם מקום תנוכי הדליק שרגן דר שמואל ספה כב דחז שמואל דבי אנוכי שתב ככה אמר לו דעתה דנפשו דדיק אדרי להפל לגבי שרגה הלך קרה משהו גמרנו את פרק כל כתבי זה פרק 16 עכשיו אנחנו לומדים פרק כל הכלים כל הכלים שיש להם דלתות בצידן כגון ארונות הרי נטלים בשבת וגם דתותיהם נטלים ועל פי שם פרקו הדתות מן הכלים בשבת שהרי אינם דונים אינם דומים לדתות הבית שתפרקו שאסורים שום מוקצה כפי שדתות הבית אינם מנו מוכל לטו כן להם תורת כלי נותן אדם קורנספתי שפצח בו אגוזים קרדום לפוכות בד דבינה מגרה להגורבה את הגבינה מה זה מגרה מסור מה גרפה לגורפה את הגרוגרותח את המזנג תת עליו אוכל לילד קטן את ואת הקרקר חוב בו פירות רכים לאכול אותם מחת של יד ליטול בו את מחת גדול של שחקאין תוח בו את הדל גמרא כל הכלים טלים אף על פי שפרקו בשבת לא מבעיה ביום חול תר לתתם אומרת הגמרא אדרבה קו בשבת חנינגב אביהן למה מערב שבת הם לא מוקצים אדרבה יפרקו בשבת מוכנים לגבי אביהם נכון אם מוכנים לגבי אביהן יהיה מקום מסרם בטול אמר באחיק אמר כל הקים טלים בשבת ותאים אף על פי שנדרכו ברכות נטלים בשבת נתנו רבנן דלתות של שידה של תיבה של מגדל ניטלין נותנים פרקים אותם מחיבורם בשבת לא מחזירים אותם במקום חיבורם לתות שלות של תרנגולים לא נוטלים ולא מחזירים אומרת הגמרא בשלמהלו שתרנגולים כסבא שכמדתון מחברי בהרה יש בניין בכלים זה בניין בסתירה סתירה בקרקע בחינה אומרת הגמרא מיש למדתו מחובר לאדמה מסתירה אלא דתות של שידה, תיבה ומגדל. מדוע מותר לסירה? מה היא כסבר? כסבר יש בניין בכלים ויש סתירה בכלים. מי כסבר סתירה בכלים? כן, בניין בכלים. אז מה מה אכפתי? לסתור או לבנות? אמר רבנו עולם כסבר, יש בניין בכלים וסתירה בכלים. אז מה זה נוטלים? מה הכוונה נותנים? לא שמפרקים את זה בשבת, אלא שזה כבר ניטל אסור להחזירן וייסורן שאם ניטלו דלתות הכלים באיסור מעליהם דנוכי תודה רבה השם מברך אותך אסור אמר רבה שתי תשובות בדבר בירכתי לפני זה חדלים קט מה שמה מותר לקחת לכתחילה ועוד מה הם לא מחזירים אם מותר להטעול למה לא מחזירים אלא אמר רב לעולם כספר אין בניין להם סתירה בכלים זהרא שמה יתקע למה אם אתה מחזיר אתה עושה בכוח אמר בדקרונס של היתר ברוך הבא של אגוזים מותר לדלול כדי לפצח בו את האגוזים אבל קונס של נפחים אסור למה זה הרי זה עשוי למה כסב הדבר שמכתו ליסור צורך קופו צורך כמו הטור אסור זה לא ככה להלכה למעשה יש לך פת שאתה צריך תורך גופו צורך מקומו מותר אמר לו רבה ברוך הבא אמר לו רבה לרבי דנסא זה קטן את הרחת ואת המזדג לתת את הליל לקטן רחת ומזדג הרי זה בהחלט מיועדים להפיכת הקש בגורן האם מדים אותם להכיל בהם ילד קטן אלא מה רבה כונס של נפחים נפצע בו אגוז אנחנו עכשיו חברים בתוספת אין זורים אין זורים את התבן מנוחפים את התבן ואין נושאים עם הנוכרי בתבן ישראל ששכח וזרע את התבן שלא צמחה אלא לקט אבל אם צמחה אין מחייבים אותו שכבר עבדה לוקח לבהמה לחייה ואוב פטור מן הדמים לא יקשור אדם באמתו לא יקשור ישראל באמתו אצל באמתו של גוי אם הלכה בהמתו מנה אין מחזירים אותו למה לך תדע מה נותן לה לאכול כל מיני דברים כאלה יכול להיות שעשה את הייסורים רמבם חוד תפילה מוזם בספר תורה פרק שישי עשרה תנאים צריך להיות בבית שיתחייב לעשות בו מזוזה אם חסר תנא אחד פטור מן המזוזה ואלוהים שהבית יהיה גודל 400 על ארבע עמות 10 2 מטר על 2 מטר ודאי יתר שתי עלו שתי מזוזות. מה זה מזוזות? שתי עצים. צד ימין צד שמאל. אם חסר מחינה ויהיה לו משקוף ותהיה לו תקרה. הבית איזה תקרה. עכשיו אם זה מרפסת פתוחה לא מברכים על הקבאת מזוזה. למה? בית צריך שיהיה לו תקרה וין לו דלתות. יש לו בית יש משקוף, מזוזות אבל אין דלת. פטור מהמזוזה. זה חייב רק מדרבנן והיה שער גבוה 10ה טפחים יותר והיה בית חול מה הכוונה חול לא בית הכנסת ועשו לדירת אדם ועשוי לדירת כבוד ועשו לי דירת קבע מה זה שלום אומר לנו מה זה דירת כבוד להבדיל אם זה עשו למנוכיות אם זה עשו לנוכיות פטור במזוזה שיך רבי בנימין בית שאין לו ארבע עמות על ארבע עמות פטור. מה נפקמין? לפעמים היו מטבחים קטנים, כל מיני חדרונים קטנים פטור. אם יש בו כדי לרבי 400 על 400 מות שווה אף על פי שהוא עגול בא לך מזוויות אין צריך לומר מירקו יותר לחבו. אם יש בו בסך הכל שתיים שתיים חיים במזוזה לא צריך להיות מרובע שתיים שתיים אחסדר מקום שיש בו שלושה כותלים ותקרא על פי שיש לה פצימין בורחי פטורה מנחסים מזוזה שהפצימים להמין תקראים עשוים לא משום מזוזות נשו כן תקרא שנקול מתעלמודים מקל בי ש כדבנית בא פטורה פי שאין המזוזות שלמדים להמין תקראים עשויים כלומר יש לה שלוש קירות אבל אין מזוזות הקיר הרביעי פתוח פתוח לגמרי. אין צורת פתח, אין כלום. כמו לובי כזה שכניסה לבית שהוא פתוח לגמרי. בית שיש לו מזה מכאן ומכאן וכיפה כי מנקשת את שתי המזוות במקום המשקופים. יש בגובה מזונות 10 תפחים יותר חיים. אין בהם 10 תפחים. אמרת מרבע את זה בסך הכל בריבוע יהיה לך 10ה טפחים. בית שנו תקרא פטור בנמז מקצתו מקור מקצתו לא מקורה רדי. שמה קרו כנגד הפתח שהוא חייב מזוזה מדיים מדתות ואחר כך קובעים את המזוזה כלומר אם אתה עכשיו רוצה לשים דלת אז אל תגיד אני אשים זוזה ואחר כך אני אשים את הדלת קודם תשים את הדלת תרכיב את הדלת ואחרי זה תקבע את המזוזה בית שאין לו תקרא פטור מנז מקצתו מקורה זה ראינו הר הבית ושחות ועזרות בתי כנסת בתי מדשות בהן בית דירה פטורים כפי שהם קודש בית הכנסת של גברים שכ דרים ברוך חייבים זוזוזה כן בית הכנסת של כרחים היה בו בית דירה חייב כל השורים שמקדש לא היה להם מזוזה חוץ משער נקנו שלפנים ממנו שלשקת פרה ההדרין שהלשקה הזאת הייתה בדירה לכהן גדול בשעת מה הפרשה אז למה היו שמים בתי כנסת שמים בתי כנסת מטעם אחר לא מטעם שחיה במוזם דרבנן כתוב אמר לי יעקב שהתור כותב שרבנו תם היה בבית מדרש והייתה רוח רעה מפחידה טו וקבע שם מזוזה כן קבע שם מזוזה אמרנו בארבעה תורים מאור חיים סימן כמה ממי חכמי התלמוד הרוגלים תרגם שבינו עם מלשונם כמו היום התימנים קוראים בתורה יש להם תרגם למה פעם היו יודעים ארמי תרגום זה יודעים להבין מה שקוראים אז היה דין כזה אין הקור רש לקרוא את המדרורגמן פסוק אחד קורא פסוק מתרגמו חזור קוראן פסוק שני ואין המתרגם רשע לתרגם את שחילה פסוק פי הקוראים ואין הקורא רשע להגבע הכל יותר מתרגם ולא המתרגם יותר מהקורא ולא הקורא רשי לקרוא פסוק אחר עד שיחילה התרגום מפני המתרגם הקורא לא לא מסיין תרגם למה שלא יגידו תרגום כתובה בתורה קטן מתרגם על די גדול אבל כבוד גדול שתרגם על ידי קטן כתב רב נתרונה אלו שם תרגמים ואומרים אלו שהם תרגים אומרים אין צריכים תרגום דרבנן משו שלנו משיבור מבינים אין יוצאים דחובן החמים תרגם אבל אם אינם מתרגמים להכעיס פני אביריים ואם פני שאין לומדים תרגמו ילמדו בתרגמו אם יש מקום שרוצים לפרושתם יעמוד אחר חוץ מגשם כרצונם מי שרוצה לברר יפהר תוסות כתבו עלדרבי חלבת בןש הוא לא שנו במקום שאין תורגמן במקום שיש תורגמן פוסק מה שמע שגם חכמי התלמוד המקומות של היו קוראים תרגו מן כאן סעד למנהג שלנו שור כינים מתרגמן אשכנזים לא היו עושים לא היה להם תורגמן כן רק התימנים היום נשארו עם התרגום אשרם אמרנדל ברושל מה דנח אמר רבנקת לא מתרגמין שנטרגו מעקב היו קוראים בתענית ציבור בספר תורה לא מתרגמין נראה שאין רגילים מפרש המון העם שמדברים ארמית אבל דידן מה תועל בתרגום אנחנו לא מבינים תרגום אנחנו צריכים מישהו שיובר לנו את התרגום היום ואין לומר למוד מפרש ששמר תרגום שאין שן נתקן ברוח הקודש אומר טוב אם ככה אני אכתוב איזה ביאור ונתחיל לפרש לעם תרגום נכתב ברוח הקודש אתה יכול לתרגם אותו שולחן ערוך סימן קע 170 סימן 170 דברי מוסר שינהג אדם בסעודה אין מסיחים בסעודה שם מקדים כנה לבושת ואפילו מי שנתטש בסעודה אסור להגיד לו לבריאות סוטה למה איך היו יושבים פעם סבבה אז זה שכשהם מקדים קנה לבושת היו מסומים בסעודה ואחד מהם הלך להתפן שפשף היה כן שוטף ידיים מאיפה שוטף ידיים בפני כולם שלא שדו שלא נתן היום אין דברים כאלה כולם בני תורה כולם מטלים ידיים שם ירא שמיים לא אוכלים מלי נטילת ידיים ונה מלי לשתות אבל לאוכל נותן אפילו בחוץ נמדמד הידניננה דעתה לא אכל בנו נתינה ואם דיבר עם חברו בפליג נותן שתי אדם כ שזיח דעתו שניים הם ממתינים זה לזה בקרה היו שמים קארה מרכזית כן ומזה היו מוזגים שאחד מצליקדו מן הקרה לשתות חברו מפסיק ממנוחד שיגמר שתייה הם שלושה שתיים פוסקים בשבילך מש מישארים פאה בקערה כל אחד מאוכלים הוא מאכל השמש שמש נפס לתוך הקערה אין דך להניח נפס כלום לצורכו אין מסתכלים בפני האוכל לא במנתו שלא לביישו למה אולי אין לו אולי יש לו דבר פשוט ונכנס לבית כל מה שאמר לבעל על הבית יעשה מתחיל להריב איתו כן לא ידם כבדן בסעודה למה חושבים שעכשיו הוא כועס עליו למה אוכל אותה אוכל אכל אדם פרוסה כביצה מה נכניס את הפה שלו 50 גרם מכה מכל הרי זה גרגרן השתי כוסות בבת אחת מ שתה אחרי זה גרגרן שניים דרך שלושה אחרי זה מגסה הרוח אלא אם כן קטן שאומרים שדווקא בכוס יין לא יאכל שום שום או בצל מראשו אלא מעלה ומחל הרי זה רעבתן לא ישוך אדם פרוסם ולכן לגבי שולחן למה אנשים מגיעלים שתי אדם שתי כוסות בת אחת בתוך סודות וחקם שנשארי גרגרן עוד פעם כוונה יין שניים ששמל השולחן הגדול פה שתחילה שלך בפנים ש גדול ממנו הרי זה גרגרן נכנס לבית לא יאמר לו לא יאמר תנו לי לאכול עד שאמרו ולא יאמר אדם לחברו פה ויכול ממה שחתן כבר כל פורח בואו ויש לחוש משום ריבית הוא מותר מותר לומר לו בוא אכול עמי ואכול ממך פעם אחר מותר לאכול עמו אחר כך סעודה יותר גדולה לא יפרוס אדם פרוסה על גבי הקערה ואני מקנח הקערה בפרוסה מה הכוונה זה יכול ליפול בפנים ולהימאס לא ילקה את אדם פירורים בניח לגבי שולחן מאיפה מהרצפה למה ממעיס את חברו ולא ישוך אדם פרוסב תן לחברו תוך הקערה לפי שת כל הבריות שמה לא יפתה מכוס יין ויתן לחברו פני סכנת פשוט יש לו איזה מין מחלה חוץ ממכם אז איך בכוס קידוש בבית יודעים שהם בריאים ברוך השם היום שיש כוסות חד פעמי וזה בנימין ראיתי את בנימין שעושה חופה למשל כל שהוא עושה חופה לוקח את האחר שותה מכוס האחר הרב שמקדש שותה מהכוס האחר צן לחתן מהכוס הנקיה למה לפעמים אדם נגעל לא תתה מנחן השולחן חזן בד שבה שמש ותננו נכנס הסעודה לא יקח אלגו ותנשמש שם הרקול בסעודה אדם עכשיו קיבל אוכל פעם מיד צמצום נותן לו את האוכל אחרי זה לא יהיה לו מה לאכול ואז בעל הבית מתבייש אורחים הנכנסים אצל בעל הבית אשם לצוות לפניהם תן לבנו או לעבדו של בעל הבית אהם כן נתנו רשות בעל הבית אולי לא מספיק אולי הוא נתן לבנו לאכול דבר אחר קייהי הדעת שבירושלים מסובים מסעודן כן יודעים מסבמהם שגנם תלמיד חכם ש אצלם הארץ בסעודה שמש שהיה ממלצר שניים הרי זה אוכל אף על פי שלא נתן לו רשות הם שהיה ממלצר על שלושה אינו אוכל עמים למה מלצר שניים כן בגלל שעושים זימון כן אחר שתהיה אחר ששתיתם שם בכוס שתיית חברך קנח מקום שנשקט את הפה שום מוס לא תשפוך משום בת תשחית אחר שתיית מים שפוך מהם דרך שם מרמה אחר כל גמרא אחר כל אחר כל אחיך יכול מלך אחר כחר כל שתייה שתי מים לא דווקא המלך בפת ומאכלים שחק שלא שתה משכב שיש בו מים למה חינק כאן מחש מדרש תנחומה לשונאי ישראל אב תספה צדיק עם רשע מה הוא אמר לו דבר קשה בשר ודם סופותו שמפתה כך תספה צדיק עם רשע שם שאתה דן את רשע ככה אתה דן את צדיק טעם ברשע אתה מחלך לנחשות חללה כתיב כמה דעת אמר חולו לך שופט כל הארץ וכולי מדרש רבא בהנחש היה כתיב כבר חוכמה רב כעס יוסיף דת יוסיף בחוב ידי שאדם מרבה על חוכמה מרבה עליו מוסיף דעת דעת אז אדם יודע דברים דברים של חול מוסיף מחול אמר שלום די שירבת אליי חוכמה שמעת מך אומר חמור זה יוצא עליו תינה כמה חכים באים עליוכן נייסורים מצויים על בני אדם כן החמור קצת מצונן אתה לא רוא אותו שהוא מבהל ככה אומר המדרש אומר חמור זה יוצא צינה עליו כמה חרכים באים אליו וכן ייסורים מצויים בני אדם עמרב אמר תלמיד חכם צחתרה רבי יוחנן בר מינן שונאי ישראל כלי פשתן הדקים באים בית שנם קצת מתפחמים הרי הם עבודים ברמינה תנ רבי שמעל פום גמלה שחנה כמה אתה שם על הגמל פי הגודל הגוף שלו מנוהג שבעולם שני בני אדם מכסין נקלפין אחד אמר תה כופר וצלי פיתן חיה חמרת ואחד אמר תה פיתה ותר דין אחד מתנזק דן אמר מתנזק דן ד רבה לכורן פי גדולתו של נחש מפלתרו מכל ארור מכל רבי יושיה רבה אמר דקרתי היה עומד כגני רגליו היו לו רבי ירמיה בן אלעזר אמר פיקורס חס וכבי אנחנו מבינים רבי שמעון אומר כגמל היה טובה גדולה חסר בל כן אדם שלך ויה לך הוא בא אומר הנחש היה שניות הולך מסוף העולם סוף היה עוזריז מאוד עוזר לאדם חטא הפס ספר הזוהר נוח בוא ראה אילו הוציא אדם תולדות מגן עדן לא היו משומדים לדורי דרות ולא היה נחשך אור הלבנה היו כולם קיימים לעולם אפילו מלאכים עליונים לא עמדו לפניהם באור וזיב חוכמה תראה מה אומר הספר הזוהר כמו שנאמר בצלם אלוהים ברא אותו אבל כמה שחטא סה מגן עדן עשה את ה תולדות בחוץ לא יתקימו בעולם לא היו קראו אמר בחזקיה וכן יכולים לעשות תולדות אם מלאנו נמשך אלים מצר וחטה את קיים העולם לבדו ולעשה תולדות מלא חטו ישראל בעגל כן המשיכו עלמצרע כולי מלא לוחטא אדם ולא גורש מגן עדן עושה תולדות מצד ורח הקודש קדושים כמלאכים דורי דורות כמו שהיה למעלה כם שחטב הוליד בנים לא זכה לא התקיימו עד שבא נח נכנס בתיבה מתיבה יצאו כל דורות העולם שם פזרו לו כל ארבעה ארוחות העולם וירמת ארץ מןשחת למה נשחתם משום שחיית כל בשר דרכו בוא רואים בשעה שבני אדם זוכרים שומרים את מצוות התורה מתחזקת שום שהשכינה שורה על הארץ ואז הכל בחדבה שבן אדם שחיטים דרכיהם שחוטים לפני ריבונם דוחים את השכינה מהעולם אומר ונשארת הארץ מחובלת ושכינה עוזבת את הארץ מה טעם ששורה רוח אחרת עליה שמחבלת את העולם זה אומרים שישראל נותנים עוז לאלוהים שמעמדים את העולם אלוהים זו שכינה חס וחני ושלום אם מצאו ישראל רשעים מה כתוב רומה על השמיים אלוהים שום שרשת לפעמיים כפ נפשי בסיפת חמס שנאת חמס שנאת חינם קראו לפניו שוחה כמו שבדור המבול משום החמה שהיה ביניהם הייתה ביניהם שינה ואבה יכול לב ארץ ישראל בא ארץ ישראל לא שורר רוח אחרת אה שארץ ישראל שורה ממונה מדוד שכתוב דוד מלאך השם למה רבי אלעזר בתש רוח הקדוש ברוך הוא כתוב כאן מלך השם כתוב מלך הגואל אותי עם כל רע אין לטוב כולי חודערי העולם ביום השלישי ירדה לעמוד האמצעים ידי משהו כתוב ביום השלישי בות הבוקר בשני לוחות הבנים נצח ועוד שכינה תורת אמת כותב מוררן זהו בחינת 13 מידות השם השם נוחו מחנו הפיים רך הפיים הוא בחינת הרוח מעריך רוחו חסד ואמת מקבלים אורח חיים מהצדיק רב חסד ואמת תורת אמת הייתה לאלפים צריך חסד הלאה ליקוטי תפילות ריבונו שלום ביטה בעוניין רצון העריגה ספינת תורה קרב אליך כתשובה ניו הייתי כס עובד בקש בדךגך לא שכחתי כותי הלכות לכאל מתחילים ביום הכיפורים כאן נדרי כי נדרים מקום גבוה מאוד שם תשובה דיקר צדיק צדיקי האמת מבחינת משה כתראת הנדרים שפנה כל הפשות ממש צדיק אדו אשריך נפש החיים עוד זות יתרה רכב יתרון קדושתה נורא מהעולמות כעליונים אף שקדושתם רבה מאוד אמנם כאשר נשתלשלו וירדו דרך השתלשלות והדרגות העצומות כמו שאמרו בעץ חיים אם כוזנו שווה ודומה כלל ער קדושתו ואורו לעולם שמעליו עד שכל כך נטעבו ונתמעטו מקדושתם ורם דרך ששלות והגדות העצומות עד שניצו חולין אמנם התורה אף עלפי שירדה ממקום שורשה עם כוזקושתה ראשונה כמו שהיא מקור שורשה לכולם ולה קודש אסור לנוג במנהג חול שגם יראו בדברי תורה אסור מאוד מתונפים בכלל דבר השם צה אמרו רבותינו אחרי ספר תורה ערום כבר ערום מאותו מצווה אסרו לתתה מקום למקום אתה שי לעולם מקדושתה הראשונה באמת אתמול באו לקחת ספר תורה מהמקובלים שטיב שאל אותי הרבנ פי הזוהר זה לא פשוט להוציא ספר תורה הפשט ‏en