הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר קס"ה

Kind: captions Language: iw אנחנו נמצאים היום באוצר היומי בסיעתא דשמיא ברוך השם ו עכשיו אנחנו נכנסנו לתאריך ג' כן כן כן בשיעור תורה אנחנו בשבת דף קג סדר קסה נאמר 165 דפים פורת יוסף תחילת הש"ס מסכת שבת דף קג באוצר היומי היום ג' נכנסו לג בתבת תשפו ב-14 שנה בא גדור לעומר והמלכים אשרי טובקות רפאים באשטרות קרניים את הזוזים בהם ואת האמריית כלומר הם הרדו 13 שנה ואז מי הגיע קדור לעומר הוא היה הוא הבעל המעשה מלכים תשר איתו אל שלושה מלאכים קו את רפאים בהשרות קרניים ואת הזוזים בם ואת הימים שבי קרייתי נחל גישון גרפם נחלקים נחל גישון דרכי נפשי עוז המשך שירה דבורה היא אומרת נחל כי היה נחל כלום אבל מה דף קטפג תקפג הנחן הזה פתאום נהיה גדול הצליח לגרוף את סרה צריך להבין שסרה הוא לא היה איזה אדם חלש סיסרה זה היה בן אדם שיורד לה בנהר ירדן והיה טובל הוא היה הרבה דגים רק בזקן שלו היו נספסים סיסרה שהיה נוחם היה צועק חיית הסדה הייתה עומדת מהפח פחד היה לו כזה כוח נחל קישון גרפה נחל קדומים נחל קישון דכי נמשי עוז כך כותב המצודות כמהגרפה זו שגורפת העבר מנקירה נחל כדומים שנעשה ערב לים הזה ממות מצרים אומר נחל קישון מאז בנחל קישון מים מעטים היו מפי הנסך רבו למעלה אשר שתפו את הגויים אז למקבי סוס מדערות סוס מדערות דרות הביר אז רצה לומר כבירותם נחל שוטף נסו נפשם לסוסים אז הוא קובןשבור כבי הסוסים מדרות דגות ששי הגיבורים כן כלומר מהדערות סוד תודה רבה לא לא >> כן הוא אומר רש"י לא כותב כך רש"י כותב שכמו שבמצרים התלפים ש תלפי הסוסים הם נמצו במים החמים גם פה מרחום הכוכב מרטיח את התיתה ציפור נשמתה כמו שמולגים את הרגליים רותחים תלפיים נשמתים דרו דרות אבירב אור מרוז אמר מלאך השם אורו ארור יושב ה שם מקום יש אומרים שזה הכוכב יש אומרים אדם חשוב כיללה אותו למה לא באו לזרת עם השם עזרת השם הגיבורים לעזור למה לא באתם לעזור כי לא באו לעזרת השם אומר ב-14 שופרות נידע ברק את מרוז עזרת השם בגיבורים למה עוזר לעם ישראל עוזר כביכול לשכינה תבורך מנשים יעל אשת תראה לו חי ורקני השם יתובח רבי מאיר דוד אפשר ק מן השם באו אין תבורך תבורך לפי שאמרה לקלל יושבי מרוז אמרה אבל יין תבורך פני השם כי עזרה לישראל שי בוא תבורך פני השם צדקניות שנשים תברך הברכה מהמשלה שאל חלב נתן להם ספל לדירים קריב חמאה רוצה לומר הבינו חוכמתה שלן כיסיסרה ביקש מים קנה לו חלב זהו כדי להביא עליו תרדמו ספ הדירין הקריב החמאה מה אני בטוח בק בדבר קריב נכון בספרש להכיל באדירים חשובים שרשוב נפשו קרה בנו ד לחשב ידעת תשלחנה והיא מילה ללמות עמלים והמעסרה מחכה ראשו מר ביד שמאל היא שמה לו את האתם מיד ימין נתנה מחקה בפטיש הסירה את ראשו ונגעה אותו בהקה הפציה ואם ההת חלפה רקתו מעבר הציץ נקו מסכת כי קדש בקרם ציץ שיש בו נקב קדש ראש קטן מקדש בקרם לחו בקרם בארבעה עמות של עבדת הקרם מקדש אפילו שאדם מכניס עציץ עם עם שטיל מתחת לגפן עץ הגפן אז אסור אסור רבי מאיר אסור מתחת לגפן לשים שום דבר אחר אדם לוקח עכשיו יש לו סוכה בבית בסוכה הגפן היא צומחת עליה מתחת לזה רוצה לשים נענה רוצה לשים רודה כל מיני דברים מאכל אסור אם אתה שם אז זה צריך לשרוף את זה אז גם אם זה בעציץ אז העציץ נקו אסור עציץ נקו מקדש בקרם שאין לא נקום מונו מקדש זהרים לא מקדשים עביר הציץ נקו בקרם סימים מסברת אותך תלוי אם הוסיף או לא תוספת האומר אני מתפרנס של אחרים שוקדים מפרנסים אותם תן שום מוה שום מתנה אומר אחד הוא לא רוצה לאכול אז מה הוא ימות אם לא אומרים לו מנסים כל מיני דרכים טוב ככה הלוואה אחרי זה נותנים לו מתנה דבר רבי מרבי שמעון אומר הוא נביא משכון כדי לגוס את דעתו כאילו אומרים לו תביא משכון כדי לגוס את דעתו אנחנו בפרק הבונה מסכת שבת דף תקפו תקפו בצד ימין רבי תהפוך דף רואה גמר את השמה למעלה אתה רואה אותיות קטנות את השמה יכול להראות לו עם הניקוד יש גם ניקוד צד שמאל יש ניקוד אתה רואה ניקוד קודח כל שהוא חייב אחד שעושה חור בשבת אתה שומע בתוך לול של תרנגולים אז הוא חייב למה וזה בעצם לא יכול לעשות עשות של תרנגונים ואין להם פתח לאור דוגמה אז הוא אומר הקודח כל שהוא חייב למה פעם היו שמחו והיו מכניסים בו יתד אמר מטלה לא היו יכולים לקחת את המטלה אז הוא שמחור ואז שם את המטלה אז מי שעושה את החור אז הוא כבר חייב אומר אתה מביא שלמה לרב שהוא מחייב אפילו על דבר קטן מי זה כמן דחר חורתה לבניינה כאילו עשה בניין חור לבניין אלא לשמואן שהוא אומר שזה משהו מכה בפטיש זה לא היה בגמר מלאכה רק עשית החור מה בשביל מה עשית את החור הזה בשביל להכניס בו עוד דבר זה לא גמרת את המלכה אחד מהכינה דבזע ברמצא דפרז שקדח משמח ראש של ברזל עכשיו ק בגבה שיר אותו דנו גמר בנחה זה הכלה כל העושה מלאכה ממלאתו מתקיימת חייו אומרת הגמרא מה זה בא לרבות הגמרא תו ידחה קופיזה בקבא כן לקח כלי הראוי לעשות בית קיבול חקק בו לקח איזה חתחת עץ במקום שלעשות אותו שהוא מחזיק קילו עשה אותו מחזיק כמה קילו עכשיו כן אז כנייר ראוי לעשות בבית כיבול מחיל קעשה אותו יותר גדול השבג אומר המכה ברונס על הסדן כן יש כאלה עכשיו היה להם פט פטיש הפטיש עם הזמן מקבל עיגול הפטישים לא יטים נותנים מכה על סדן סדן זה ברזין תנו מכה ואז הפטיש מתיישר אומרת הגמרא מהיקעביד רבה ורב סב פני שמאמן את ידיו יש כאלה למה נותנים לפני שנותנים מכה עושים מכות קטנות תק טק ואז נותנים את המכה הגדולה כדי לאמן את ידי אומרת הגמרא כשו בא בדרך הבא קשו אלא מעתה הוא אומנה אדם שרב מתבונן מסת מנחה בשבתה וגמר מחב ואדם ראה איך עושים עושים עבודה חיה לה רבי ורבדמת שכן מרדת את עשה משכן היו עושים כך כן היו מחליקים את הקרונס זה חלק מעבודתנמחי בן שומר מכה בקרונס על הסדה שת מלאכה חיים שכן חדד כיסן תסתי משכן היו עושים כה אולי ישב על ידך רבים שב על ידך אולי שם הצדיק ישב על ידך אז אתה ככה הוא יראה קרב יטעה הגענו למשנה בדף קג השם ישמור אותם בעם ש כל עם רב שילו שילו שאנחנו מתקדמים משנה חורש כלשהו. כן. מי שעושה חרישה כלשהו, מה זה איפה חורשים? באדמה כן הוא המנקש טונש עשבים והמקרסם מה זה קוצץ ענפים מבשים מהאילן והמזרד קוצץ ענפים נחים חדשים כל שהוא חייב מנקט עצים אם כוונתו לתקן הרי זה אות זורע כל שן ואם נעסק כדי לבשל ביצה קנה בחינה מלקט עשבים תקן בכלו ואם נאכיל לבהמה שהוא רם כמלא פני גדיל גמרא אומרת הגמרא תודה רבה מי שחורש קוש למה זה ראוי אומרת הגמרא לביזרה דקרה לזרוע שם גרעין של דלתי גבי משכן שכן ראוי לזרת כלך אחד של סבמנים מקשמקרסם והמזר תנו רבנן התולש עולשין מן עסב והמזר זרדים מן קנים רכים אם תשב לאכילה כי גורגרת אם לבהמה כי לא פיגדים אם נעסק לבשל ביצה קנה ואם לאפות את הקרקע בחושן כל דבר יש לו את השיעור שלו אומרת הגמרא תוקול הוא לא להפקרקנינו בא ורב סמט באגם שן מה הכוונה אין בזה משום איפוי הקרקע הביבדות אפילו יותר מה בשדה דלה וגם כגון דלה כמכוון ניפויקרקן אחי או לבהמה אומרת הגמרא בב מודי רבי שמעון פסיק רשב ולא ימות נוצריחן דקע באחתבר כן שלא אכפתם תטפה הקרקח משנה כותב שתי אותיות בנו בצמנו בין משם אחד בין עם שתי שמות בין שתי סמניות בכל לשון חייב כותב מישהו בשבת כותב שתי אותיות לא משנה ביד ימין או בשמאל או כתבת עוד פעמיים או כתב שתי אותיות שונות או שכתב עוד אחד בצבע כזה ועוד אחד בצבע כזה או בכל כתב של כל אומה חייב אמר רבי צלו חיבוש שתי אותיות על משום רושם שכאן היו כותבים לקרשי המשכן רושמים עלים סימן לדעת איזה בן זוגו אמר רבי דש מצינו שם קטן שם גדול אחד כותב שם מאיפה זה משמעון שמואל נוח מנחור דן מדניאל גד מגדי אין גמרא מי שלמא ביד ימין לחיה משום דרך כתיבה בכך אלה בעצמו למי הדרך כתיבה בכך אמר רבי ירמיה בהתר שנו כלומר יד שמאל הוא כמו יד ימין אומרת הגמרא תד שמאל דידק ימין דקולעלמה למה פשוט שיהיה חייב והשמאל לחיה וימין לא נחיה אלא אמר רבה שולט בשתי יד מספרת הגמרא בכל דבת יעקב אמרה מתניתין רבי יוסי למה לא חייבו שתי אותיות יות אין להם שום ראשהם אומרת הגמרא בזה ספר רבי יוסי על כוכח יש עליו רבי יוסא כן אז הבאנו פה רבי יעקב רד בת יעקב אמר מתיטי רבי יוסד אמר לא שתי אותיות אלי משום רושם אומר אז לא משנה לי יד שמאל גם רושם זה נקרא את הגמרא אם הרשע רבי מספר זה רבי יוסא אז רשע זה לא רבי יוסא הגמרא לא כל המשנה זה רבי יוסא שנים במשנה רב מצינו מתכוון לכתוב תיבה כתה וכתב מקצתה הוא חייב כמו שאמרנו שם משמעון ומשמואל אומרת הגמרא רבי יהודה שתי אותיות והם שתי שמות מחייב שתי אותיות הם שם אחד לא מחייב כון כתב ששח מעשהס שש נתניה אפילו כותב שתי אותיות משוות משם גדול שנאמר ועשה מאחת מהנה עשה אחת יכול לומר עד שיכתוב את כל השם עד שירוג את כל הבקד שיעשה את כל הנפה תלמוד אמר ועשה מאחת אפילו קצת הגמרא מאחת כל אפילו לא כתב להות אחת לא הרגל חוט אחד לא עשה לבית נרא אחד ונפה יהיה חייב תלמוד אמר אחת הקצד השם ירחם כצד אינו חייב שיכתוב שם קטן משם גדול כגון שם משמעון שמואל נוח מנחור דן מדניאל גד מגדין דף תקפט רבי יהודה אמר אפילו לא כתב אלא שתי אותיות והם שם אחד חייו כגון ככתב שש תת רת גג כך גם חייב אמר בס משום כותב הוא חייב לא חייב שום רושם שכן רושם קרשקד זוג לפי כך סרטה צריטה אחת שתי שריטות חייב שמ אומר ועשה אחת יכול שכתוב את כל השם שרו כל הבגד צ את כל הנפט מאחת מאחת אפילו כתב לאות אחת נו הרגל לחוט אחד עשה לבית אחד לו נמר אחת כיצד ח שסחת שצ מתקיימת שיש בזה קיום רבי יוסא אומר ועשה אחת ועשה אינה פעמים שהוא חייב אחת על כולם פעמים שחייב על כל אחת ואחת אומרת הגמרא קטן רבי יהודה אומר אפילו כתב שתי אותיות במשם אחד חייב רבי יהודה אומר אפילו כתב לשתי אותיותם שם אחד חייב דווקא שתי אותיות משתי שמות את הגמרא לא קשה עד עד מתניתי דידה עד רבה כלומר זה שתי אנשים שואלים תן רבודה רב שמבן אפילו כתב שתי אותיות והם שם אחד כגון שש תת רד רג כך חי רבי שמעון אומרת הגמרא נותן לכמה אותו דבר חיטמה א' מתיבה הרי הזרח היא כבניתנ כמה סבר א'די אזרח לא מחייב כן למה מה עץ שש זה משמעות תת יש משמעות א' א איזה משמעות יש לו אומרת הגמרא בשמ כדיתי בגללטורי דעלמה חיה ראינו כן בקמיעות אומרת הגמרא וכי אפשר למד רבי שמעון לחומרה תן לוקח קוש חייב מגרד ראשי כלונסאות הוא מגרד טעור לעשות קלף חייב שהוא מחק אפילו בקוש וכן המעבד בקושן הצד בחודשהו אפילו שלים את כל הצורה כן הצר צורה שמעון אומרת שיקדח את החור כולו שיגרור את העור כולו שיעבד את כולו הוא עד שיצור כולו את הגמרא לרבי שמעון דעתה לשמוענן עד שכתוב את השם כולו אומרת הגמרא מצית אמר דחים ואתן רבי שמעון אומר מסע אחת יכול עד שיכתוב את השם כולות על דומר מאחת תריצה מהאחי לכל חת שכתוב את הפסק את הפסוק כולו כולו תלמדומר מאחד רבי יוסה אומר ושה מאחת ושהם מאנה פעמים שחייב לכולם פעמים שחייב לכל אחת ואחת אמר רבי יוסא ורבי חנינמד רבי יוסא אחת מאחת לכן מהר יכול לכתוב הנה מהנה גם אז הוא אומר דרשינן בלאומם פעמים שעושה עבירה אחת מלבד שהיא אינה פעמים עשה אנה והיא אחת אומר אם היה כתוב אחת שמע דנוכש כתוב שמעון 101 אפילו שם משמעון אחת משמע שם שלם תכתוב אתה אומר 101 מספיק אפילו חצי שם של בן אדם אל תכתוב שמעון תכתוב חצי שם שם הנה הנה שמאבות מהנה לרבות תולדות אחד שהיא הנה עשה הרבה מלאכות בזנות שבת בשגת מלאכות הנה שיהכן שגיגת שבת זדון מלאכות פעם רבדם מצינו שם קטן שם גדול אומרת הגמרא מדמה מ זה שם סתום שיתוף תיבה ואילו מ זה שמעון פתוח אתה אומר שם משמעון איך אתה כותב שם שם ש מ סופית אז מהזור תכתוב ש ומ פתוחה זה לא שם משמעון רב זדה זאת אומרת סתום עשה פתוח קשר אם היית צריך לתוב בספר תורה מ סופית ועשית מ רגינה קשר זה לא להלכה למעשה כתיב הוא כתבתם כתיבה תמה שלא יכתוב א' ע אתה רואה שזה לא נכון בכב צג גצ דרד ה חי יין יין זיני נוני נון זיני תטין פין פין דתין כפופין לא נעשה למשוטים עכשיו יש לך עוד כ סופית אל תעשה אותה כף כפופה >> פשוטין כפופין ממין שמחין סמכין ממין אות ס יכול לעשות אותו מ סופית מ סתומה מ פתוחה פרשה פתוחה נעשה לה סתומה סתומה נעשה להם פתוחה אומרת הגמרא כתב ספר תורה כת כתבה של שירה איך שכותבים שירה כך כתב את הספר תורה שכתב את השירה כצא בה כתב רגילה של ספר תורה שכתב שלא לא בדיוק כמו שכתבת הזכרות בזהב הרי לא יגן זו אומרת הגמרא דאמר כיתן תודה תנ רבי ד בן דבר תורה אומר נאמר בקורבנות יום שני של סוכות נסכהם ממיותת סכע מספיק יום שישי נאמר שכחשי נאמר כמשפטם כאן הרב סוך חמים מן התורה פתוח סתום כשר סתום נמס פתוח כשר אומרת הגמרא מדמה דף תקצ צדק תקצר לך רבי מאיר מחליק בצלים להכין השוק אנחנו רואים ישר בביאור אנחנו באוצר היומי גטב תשפו שי תיבות שיהיה בשעה טובה תבשר בשורות טובות טובה ברכה תמיד זאת השם בבית ראשי תיבות טובה ברכה תמיד כמה ראשי תיבות בשורות טובות תבת מחליק בצלים נחים לשוק את שאתה בצלים מבשים מגינתו למכור אותם בשוק חיים מבשי נגמלים שני משיך בהתאמה נותן פעה נהלים עצמם נהלנו בעצמם קח את הבצלים לכים פשוט בשיר נותן פעה לאלו לעצמם בעצמם לכים לבד ושים לבד כמו שני מיני חיטים לכן באפונים כן בקרם יש אחד שהוא בוצר את הקרן מוכר בשוק וחלק הוא משאיר ליין נותן לכל אחד פעם בנפר המדל נותן ממנמש שוער מה ששיה מחליק נותן משוער על הכל או או דף תקצ" חבר תקצרוך הבא תקצ" בירושל תניה המירוק חייב בתחילתו וחי בסופו אומרת הגמרא מה זה מירוק אמר ביומיה כד תני מחליק בזה משוב חיים משן הגורן מה זה מרוג החלקה אמר רבי יוסד קצחה קצח קדעת זרני הוא עביד בצד דקיק את שתני הואעביד מר אם אתה זורע אותו יוצא בצד כן אתה שותה את הבצל עצמו שהוא יצא ככה שותל אותו במקום אחר רוצה עווה זה נקרא מירוג אומרת הגמרא וכי דו לא כן מהנן אמרים חי דעתך לומר לא כן הועיל והוא לזריעה יהיה פטור מן הפאה ריחתי לא לזריעים הרי חלק תמיד אתה לוקח נזריעה אומרת הגמרא חיטין רובם חינם זה שות צים ב שנייה רב לזרה תד רבי ירמיה כי ירק חייב בפאה מטמיע למה הוא לא נכנס לכיו בצל יבש כן לא בצלה אומרת הגמרא מדו מקצה לכיוור כיוון שמין בצל נכנס לכיוור גם בצל הלך היה בפ מה הבד רבי יוס כן מה הבדל רבי יוסים מכניסו לקיום רבי יוס שמסביר מירוק בדרך החט שלוקח חלק מהבצק על דק אחרי זה לוקח עוד פעם ושותה עזר פאה חייב אומרת הגמרא אוונה גמור הוא אלבש מדובר פה בבית סלים שאתה מיבש אותם תנה נקד קצרך לא תנחט ולא נקט כיתוף רק שאתה קוצר אתה חייב בלקט לא כשאתה לוקח ביד רבי זירה ורבי חיא בשם רבי יוחנן לוחץ שבונים נסתו מעט אפילו כל שהוא פטור מנפח למה אדם לא קוצר מעט וזה הוא אומר אפילו במגן סבא ששיר תן היה לו חמש גפנים הוא עשה מכניסה לתוך בתון האכינה ועשה זאת מעט מעט לא כדרך הבוצרים פטור מן הפרת מן העורה מן הרבי חייב בעולה לא אפילו שזה לא בצירה אמר רבי יהודה כאן בגמורות כאן שהם בנו גמורות מקד שיבולים ניסאתו פטור מדבר בשיבולות בשיבולים גמורות כשהוא ליקד אותם דרך כיתוף ואז אמר בס שם לאשר כלום חייב מראיית מדובר בפנים שאינם גמורות הכוונה ענבים לא יתבשלו לגמרי שם פטור אפילו משיח כי לא נחשב בקצרה אמר רבי יוס אפילו כאן תמה וכאן בגמורות כאן תמה אמר רבי יוסף אפילו תמ כאן כאן מגמורות כוונה שזה כבר בשגמרי כאן שנו מגמורות אז שבקש יוכל ענבים אז שהוא ביקש שהסותן ניסה אומרת הגמרא דלפן מאי והיא אלפה מן אדם אומרת הגמרא מרודן שאין מגמרות אמר רב אפילו תמל מגמורות שאין מגמרות כאן שביקש לאוכלן ענבים הנחה שביקש השולטן סע מן השיבולים לפעמי לפעמים מן הדין דפעם מן האי ש ביקש לאוכלן מלילות אפילו הוא לא שייר והיא אלפה מן הדע שם ביקש תותן יין והוא שייר הוא ששיה המדה נותן מן המשוער על מה ששיירת לרבי אמר רבדה במ דברים אומרים במדל השוק מדלית נותן מן המשוערה על הכל אמר רבי זראה דדתמה שבעיבן מנתם כזרה בתחינת צפוף אתה מחשבת אותו לדלן לכן אין זה נחשב קצירה חשובה בין אם היא בא אני על אומרת שלא להדן רצה ככה שזה יהיה סוף דבר בא לביתו לא סוף דבר בא לביתו אפילו לשוק נותן שער על הכל צריך שרג על מה ש עכשיו אנחנו חברים בדף תקצא ברמבם חוד תפילה ברכת כהנים שישה דברים מנוים מסות כפיים שישה דברים יש לכהן זו נושא את כפיו הלשון והמומים והעבירה בשנים והין טומת אדם לשון כצד חי גלגים שאינם מוציאים את האותיות כתיקונם כמו שקוראים לא' ע ולשיבול ציבולצה עושים כפיים כן כבדי פ כבדי לשון שנם דבריהם קרים הן עושים כפיהם עמומים כהן שיש לו מלפניו בן אדם ברגלם שצבעותם עקומות עכושות בקנניות לא היה סת כפי שם מסתכלים בו כמו שהיה רירו לא עלינו יורד הזקנו שבכן הסומם אחד בעני במשק פעמים מהדש בעירו והכל רגילים בזה הסומה או שזיררו אורזה מותר לכן מי שידע צבעות הסתיסו פה אני לא הסתפיו ראש רוב הנשאר מלחתם כך מותר העבירה כצת כהן שהרג את הנפש אבל מי שעשה תשובה עשה כפיו שנאמר כם דמים אני עובדים סכם כפיכם כהן שעבד עבודה זרה אפילו באונס צד תשובה ה נושאת כפיו שנאמר אך אם לא יעלו כהנים מות חי ברכה כאביריי כעבודהיי שנאמר אשרו לברך לשמור כן כהן שהמיר לעקום בר מינם שחסר עושה כפע עולם שאר עבירות אנו לא כל כהן יכול לעשות ברכת כהנים דף תקצ"ב צר היומי ארבעה תורים אורחיים סימן קכח ואלו שפסולים נצפיהם שיש לומו בדיוק כניות קומות ועקוש מסקלים הרמבם כתב ששלומ לא כפ באדום שעושה אותם נקרא בהם זבלגן שרוז ויורד זקס ואחד מעיניו לא כפי בו שר כפלם צורות חוצתי סופר לא ישא כפ שמסתכלים רוב שעיר איזה יש מי שלא יודע לחתוך האותיות שפין עיני לא יש כפ קטן אפילו גדול שלמנה זקנו לא יש כפ מילה לבדו אחרים נושה כל שג את הנפש אפילו בשוק כפתים פר ישראל ככה זה תאולה ממיר לא עשה כפ שנשא בתשובה אפילו שעה בתשובה שאר עבירות אין בונים אותו ר שכתב כשה בתשובה יכול לצבכם כתב רבנו גרשום שלא תאמר כהן פלוני מגני מרכנו הקדוש ברוך הוא מברכך כתיב ואני אברכם הרב מרוט כתב שותנו לוכים בידם רב נטרוני כתב שנדל אותו ראשון חילל קדושתו קרא בתורה הראשון יש חילול גדול אתה מסתבר אף פאזק הפעם של השירות אבל קרוב בתורה ודאי שנאמר שוב רשע שיכור לא ישא את כפיו הרמב"ם שאתה רבי תין דוד לא ישא את כפיו שתו בפני פעמים מותר שאתה יותר מרביעית לא יש כפיו עד שסר לא היה בו דברים עונאים סות כפ מדקדק במצוות כל מרנינים אחריו נוסא כפיו שצ כפיו והן אומרים לו לאדם הרשע ספרש אל תתמקת תדע ש הלאה תקצג בשולחן ערוך אהרון ששם את הספר תורה וכל מ שעושה בספר תורה מל זה להשתמש בו יכול לשים שם דברים ונהגו לההנות בכמה דברי קדושה פחות מילים ספר תורה ולב בית דין תנדבים ספר תורה הולכים פחות בבית הכנסים תרשתמש בהם חים ובת אחר כמ קדושי אסור להניחו נוהגים להניח הטרות ספר תורה בראש הקור בספר תורה מוכים בן אדם אבל מניחים אותם בראשי חתנים דענום מכים בדם כן עכשיו הוא מסיים את התורה שמים לו את ההתרה שזה ספר תורה מותר נרות שאתה שנתנה מקום לבדי לילים חיבן שם שם מחסן אסור להדיקה בית הכנסת חבר שנמצא בשמש בית הכנסת אם הוא מעוס אסור להדליקו בבית הכנסת מה אם לך היית מותר לצאת אצלם מישהו לא היית מותר למה אתה נותן את זה להשם תקצ"ד נר של בית הכנסת לקרות לאור מדקים נר של דוד נר של בית הכנסת ממני בעורות שדוקים מצותם שצריך רבותם אותם טו נקרח שכנוסף תורה שיצא אחד מהקרח נן לכול כל רואה הספרים אין אותי מה שנתן בדבר מדרש לחומה מכאן שנו חכמים תודה רבה שהצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה שמע שאמר להם אברהם קרפם סדו ליבכם בכם חונסים שלושה שברים ששמר מארבה ויש אומרים וטוב ארבעה הקדוש ברוך הוא אמר לישראל מעט ושר ושנמר ידוע תדע כגרי זרך ואת הגוי יעבוד לו לא אמר לו אלא בד בסוף נפר באב אותיות שנמ מר ניסא אלוהים הלאה מדרש רבא רבה שמה אחד פישון שהוא מגדל פשתן הולכים בשופי עושה את כל החבינה נותנה אלא מגיד מרשט עכשיו שמה זהב זה טוב טוב בבתו טוב בתמרבי גדולה טובה שכל הקדוש ברוך הוא לעולמו פה אדם אחד פורץ אחד מצי ממנו כמה מצאו אמר אשלקיש למה אמרו להשתמש בזהב למה נברא זהב של בית המקדש אמר זהב הארץ היד טוב כמו שכתוב ההר הטוב הזה והלב שמה בדוח אמרבי אייבו צ פטמי אינו כן ספר הזוהר אומרת הגמרא בשון שבנלחה עוסק בתורה לפני רבה רבי יהודה ורבי יצחק ורבי יוס אמר רבי יצח יהודה מהנצל ישראל דד אמרנו טוב פר מנ אז אומר אם תאמר שלא בטל ממנו למה מתוך חתם תח ואמר כי צדיק צדקות דקה הלאה חברים אנחנו בעמוד תקצז תיקונה הזוהר הקדמה והתה את השם בחודשי כולם מכל הספירות ללה נאמר מדוע תוצות אמן המלך תן מרחינת בן פורת העניים ש ציצית שון מציצחה רכית זה זוכה לבן תורה יקר וכולי קוטי תפילות על השם זרים שנעשה את זה התורה הקדושה שם חיים ו בתשובה שלמה כדי שמנו זכות התורה יגן בעדינו קוטי תפילותן השם עוזרנו דף תקצ"ח שנעשה אצל התורה כשה סנזכה דבדן נחזור בתשובה שלמה דש כנשר נאורן חדש ימים ב שעברו בחושש בחושך השם ירחם זכות התורה הגן עלינו צנו כל מיני חטאים לא כל מיני פגמים שפ שוזקים שבחים תמיד גן זכות כוח התורה הקדושה אצל כל מני חטאים כמו שנאמר לידי חביבך הקדושים שמית מגינה מצי לא עסק סיקבה נזכה שמשך טהרה לידי לימוד התורה הקדושה שנזכה מתה כדי שתש גדולה זה מבחינת גדלות קדושת חנוכה תראי בדיוק עכשיו מסמים את חנוכה ממשיכים כל אחד בתוך קדושת נרות המורה ומכנעים בכל שנה מלכות הרישעה שרצותכם תורתך בגזרו שמתות קדושת חנוכה אתה רת רצון גודל רוא קדושת חנוכה נרות חנוכה עד באמת נוחנוכה מצים שטף מים רבים איך הרב הוא לא מרמז אותה לחנוכה >> מה זה תקצ"ח פתאום הגענו לחנוכה אתה רואה את זה >> טוב אבל הוא כותב פה ו שגם בימי נוח והבא יונה ו שזה מרמז על שמן חנוכה ויח לא הבנתי >> בעניין לזה את הרב לפי השם רב שם מנורה צילים שצף מים רבים מבולג כאילו רמז זה לא קראת תגון דנז אומר שמיונה היא באה לרמז על על השמן מה זה עושה זה מציל מהמבול הר אומר בשתי שורות אחרונות בצד שמאל ידי עלי זית שלי מנורות המנורה מבחינת חנוכה כבר דה פנת יהודה מן העולם כי כך כיומנו הערת הרצון רן כן מביאים ממון לצדיק אתה רואה בדף תר בשביל פדיון של המתקת הדינים הדינים בכסף שונת מבחינת הכי פרנסת האדם שדקן צריכים להביא ממון דקה שהצדיק אוכל פרנס מזה הממון בחינתו בחינת זבע צרצחות נפשך וזה נמתא כל הדינים זה בחינת מצוות אכילת שלוש סות כי דווקא על ידי אכילת שבת בפרט על ידי אכילת סעודה שלישית נכנסת פיון מבחינת אכילת מצור שש חי כותב שלא אם שלא עושה סעודה שלישית בלחם כל הסעודות שלו לא שמות הכוונה בחינה קבלית לא לא פשטית בן אדם לב סבר למה אכלת יותר מדי מיוכל עכשיו שבתות החורף מוקדם למה עד שאתה כבר בזה כבר רוצה שבת רגע יש לנו אבל את זה שח >> סעודה רביעית זה לא חי >> גם סעודה רביעית אמר מי שלא קיים סעודה רביעית לא קיים את הקדמת הזוהר עמוד תר לכן באותו לשון פרשת חנה בורא כמה כוח התורה כמה הוא למעלה כל מי שמשתדל בתורה לא מפחד לא מלמעלה לא למטה לא מפחד מאירועים בשין דעלמה למה בגלל שהוא אוחז בעניין החיים ואוכל ממנה וכל יומה וזה אורייתא מלמד את הבן אדם לכת בדרך טובה רש בשלח כמה חביבה התורה לפני הקדוש ברוך הוא כל מי שהוא השתדל בתורה אהוב למעלה ולמטה הקדוש ברוך הוא אוהב אותו שומע לו לא עוזב אותו שתדל במנחד מן באורייתא כמה השם השם שומר עליו כולם מכריזים לפניו והוא יקר בדקנה דמלכה שם השם ניקר עליו כי התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא שומע כל התורה שאתה לומד זה שמות של השם אמר לא מקורה לפניח שמ שם השם יקרא פוסק בתורה שם זקן שכינה שרואה עמו כתיב כל מקום אשר הזכיר שמ בזוהר במדבר כמה תורה כמה חביבה התורה כל מקום ש משמיעים תורה הקדוש ברוך הוא בא שומע לו הקדוש ברוך הוא בא לעולם תכתיב בכל הש מקום אשר הזכיר את שמי כל מי ששומר את התורה והשתדל בה כאילו השתדל בשם השקדוש ברוך הוא רו שמגרי המצווה זה פגם בשמ השם הקדוש אומר שהתורה כולה ה שמות של השם שם אומר ומי שמשתדל בה אומר מתעלתר וודקשמע אומר אדם שהוא זה כאילו מתעסק בשמות הקודש יש כוח גדול בתורה