הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר קס"ד

Kind: captions Language: iw שמתנים כול אלה חברו אל עמק הסידים וים המלח מה זה עמק הסידים הסבירו לנו החברים סידים זה שדות בהתחלה לפני ים המלח היה שדות הוא ים המלח אומר רש"י לאחר זמן נמשך חיים לתוכו ונעשה ים המלח מדרש הגדה נבקרו הצורים סירותם שכו יורים לתוכו 12 שנה עבדו את קדור לעומר 13 שנה מרדו שופטים פרק ה גלעד בהברנרדן שכן ודן למה יגור אווניות פה דבורה ישר השיר אחרי שחלק מעם ישראל התנדבו לצאת למלחמה נגד סיסרה אבל היו כאלה שלא התייחסו אליה הם רואים גם לדבורה נבה לא כולם התייחסו לא כולם שיתפו פעולה זה כבר מחלה של אלפי שנים אומר גלעד רצה לומר ראובן לא בא למלחמה למה הוא היה בעבר הירדן רחוקה מקום מלחמה גם גלעד עם כל זה בא למלחמה ודן כן אומר כי למה יקבץ כל אשר לו לשומם בספינות ולברוח מדוע אם כן ברח ולא בא למלחמה רצה לומר אם שגם שר לא באינה לא במהל עשה רק כי על נחלתו היא בחוף הים על הספר והרב הם הפורוצים בזורים מבלי חומה ולזה בעל כורחו שכן אצל הרב הפורצים לבוא בהם גויים הסמוכים להספר אשר ישב לחוף ימים ועל מפרצה בשכון זבולון אומר זבולון מה זבולון זבולון בעמלחמה עם חרף נמשו למות ונבתלי על מרומי שדה אומר שהשם ביקש שרק זבולון ונפתניצו למלחמה בכל אופן דבורה התרעמה אוהו השם מברך אותך בעזרת השם אוהו או בארץ בןלאה זכות היום הגדול הזה קודכם מהשם בעזרת השם בנחת תראה כמה דקות קצת אנחנו אמר לפני האוכל הגשמי אוכל רוחני אז היום אנחנו חברים ביום שמיני נר שמיני של חנוכה ראש חודש מוצא ראש חודש תבת ב בת בטב תשפו נזכה לראות את הגאולה אן בעין לאלתרה >> שואה פרטית היא שואה כללית לכל עם ישראל >> אמן >> אמן גילד במרדן שכן על הגורניות אשר לכוף ימים מפרציו ישכון זבולונם חרף נמשול למות ונפתנן מרומי שדה באו מלכים נלחם אומר שסיסרה בא נלחם עם ישראל באו מלכים עזרו לו אומר מאיפה היה המחנה שלו אנחנו בעמוד תקסה תקס אומר קצה המחנה הגיע עד מי מגידו עד נלחמו אז נלחמו מלכי כנן בטענך על מי מגידו בעץ הכסף לא לקחו לא ביקשו אומר הם באו בחינם לא אמרו תביא לנו כסף כל כך סינה שלהם לעם ישראל ואז למה ראובן לא בא ודע נזרתם אומרת דבורה מן השמיים מן שמיים נלחמו אתה יודע מי אומר תדע לך מן השמיים נלחמו הכוכבים עם סילותם אומר אתם לא רוצים לבוא אז השם שלח אחרים נלחמו עם סיסרה. אומר מה רש"י כותב? מצודות דוד כותב שהכוכבים הרתיחו את נחל כישון וזה המיס המיס את כל המגן שהיה על הגויים. המיס את כל או אשרך יצחק אומר זה המיס את כל המגן שהיה על שונאי ישראל. ככה הכל לחנס לתוך המנהרות של עזה בעזרת השם יתברך לא ישאר בהם שרים שריד ופלית בעזרת השם >> אמן טוב חברים אנחנו אנחנו בעמוד תקסה במשנה בכהיליים מסכת קיליים פרק שביעי הרוח שהיללה את הגפנים על גבי תבואה יגדור מיד הרי כתוב שאם אדם לא עליכם זורע תחת הגפן זה הדבר הזה הכיליים הכי חמורים שיכולים להיות בעולם עכשיו הוא לא זרה ובא רוח אומר רבי שלום והעיף את הזמורות על התבואה הזמורות היו בצד אחר העיף אותם אז מה הדין מה עכשיו הכל יהיה אסור הרי אני לא עשיתי את זה אומר גדור מיד תעביר את זה או תקשור את זה בצד אחר אם אונס מותר נגמר מה עכשיו תגיד זה אסור לא תועתו שהייתה נותן תחת הגפן מכן בארק מחזיר ואין מקדש ומתי תבואה מתקדשת משתיש. מה הכוונה? אם אתה השארת את זה וזה מתחיל להשריש שורשים מאחרי זה אז זה נהיה קדוש. מה זה קדוש? הכוונה אסור לך באכילה. וענבים שיעשו כפול הלבן. גם הענבים אסורים. אם הם נהיו כבר בגודל כפול אז תדע לך גם אותם אסור להשתמש בהם. טבועה שיבשה כל צורך והנבים שבשלו כל צורכה מתקדשות. עכשיו אם אתה זרעת מתחתם ופתאום בא אם זרעת בא עליו העלים אז זה שום דבר למה כבר זה הכל כבר גמור זה כמו שיש לך עכשיו קצרת את התבואה ויש עזה גפן זה לא עושה שום דבר עמוד תקסו ביאור חברותה מסכת שבת דף קב אז הורג את האבן ארבע עמות ברשות הרבים בשוגג כי לא ידע ששבת היום נזכר שיום שבת מאחרי שיצא אבן מתחת ידו ולאחר שנזכר קלטתה אחר לאבן כלומר המלאכה נעשתה על ידי שתיים כן מנה שתיים שעשוה פתורים או שכלתה כלב בפיו הכלב שאתה זורק את האבן הוא נשך את האבן או שנשרפה ולא נחה כלל הרי זה פטור אין לך תת למה אין לך איסור דאורייתא לכן מי שזרק כדי לעשות חבורה בין באדם בבהמה זרק איזה חפץ ונזכר שהיום שבת אבל מתי מתי אחרי שזרק ועד שלא נעשת חבורה הרי זה פטור זה הכלל כל חיבי חטות אינם חייבים את תחילתן וסופן בשגגה שלא ידע במזיד כלומר גם בסוף הוא לא ידע עד שזה נח הוא לא ידע כלום רק אז הוא חייב אבל אם הוא יודע פטור אבל אם אתה תחילתן בשגגה וסופן בזדון תחילתן בזדון וסופם משגגה בטורים לחטאת עד שהתחילתן סופשגה גמרא שנינו בני במשנה זורק ונזכר מאחר שיצא ידו וכולי אומרת הגמרא אם נחא אבן חייו לו נזכר אז זה במזיד ותנה על כל חייב חתו תחילת משגגה זה לא בשגגה אמר רב קנה ספה הטען לקתא ומתנה מה הכוונה יכל היה הוא זרק את זה אבל זה היה קשור אליו ביד למה אז הוא יכל לעכב את אומרת הגמרא לקתא ומתנה כי חייב אוו והריגדו בידו למה שהוא יהיה חייב אם קושר את זה בידו הוא לא זה לא בדיוק יצא מתחת ידו אומרת הגמרא כגון שזרק אבן על ידי לקתה ומתנה ונתכוון לעשות חבורה אומרת הגמרא הבעדיה קטן אל המשנהמה צריך שיגיד ש אה זה קשור כתוב במשנה מפורש אז הוא רק לעשות חבורה בין באדם בן אדם מזכר שלא ינס חבורה פטור זה לא קשור בעשיית חבורה זה קשור בזריקת ארבע עמות ברשות הרבים אז מה רואים מפה אומר הביאור שהוא פטור שנזכר עד שלא נחה ואם כן שוב תקשי הרשע במשנתנו נ פותר במזכר שנכתב או נשרפה אלא אמר רבה ומעביר לא על ידי זריקה הוא לוקח את החפץ בידו אז אם נזכר קודם שהניח היא לא חייב חטאת אבל בזורקן לא פטור אף שנזכר למה כיוון שכבר לא יכול לעכב אותה לכן לא פטור אומרת הגמרא וזה היה כל דקטן הזריקה קטן לם אתה אומר זורק לא כתוב שהוא הולך לא כתוב זורק אלא אמר הבה טרטקטן שתי דינים יש מה דין הראשון הזוכר ונזכר הזוכר הזור זורק סליחה הזורק ונזכר מאחר שיצא מתחת ידונמה לא נזכר קנתה אחר כלב או שנשרפה פטור הבש אמר אסורי מכסרב הכי קטן ככה צריך לכתוב במשנה זורק וזכר שיצא מידו שוב כלתה או כלתה חלב או שנשרפה או כלתה כלב או שנשרפה הרי זה פטור הנח במ דברים אומרים שחזר ושחר לא חזר ושחר פטור למה תחילתו בשגגה סופו בזדון פטור זה הכלל כל חיבי חטאותמה מעביר ארבע עמות שתי עמות בשוגג שתי עמות במזיד ואחר כך עוד שתי עמות בשוגג סך הכל שש עמות רבה אמר פטור רבה אמר חייב רבה אמר פטור כי אפילו רבן גמלי דה אמר אין ידיעה לחצי שיעור רבה אמר פטור כי אפילו לרבן גמלי אמר ידיע לחצי שיעור כי רק תמוכי כגמר שורה משוג כגמר והנחה שתי המות הראשונות שוגק שתיים במזיד אז לא חייב במי באיזה אופן אנחנו עוסקים בזורק שוגג אלא במעביר כלומר להניח את זה ומזיד ממילא לא יהיה חייב יהיה פטור הבא אמר חייב אפילו לרבנן דורי שדיין לךצשו כי הטם הוא שפטרו חכמים מקורבם שום זה בידו להפסיק את המלאכה מלאכה אין בידו להפסיק את המנכה לכן הוא חייב אומרת הגמרא במה אם זה הוא מעביר אז יש בדיון להפסיק את המנחה אלא בזורק אמרבה זרק ונחה בפי כלב פי הכבשן הרי זה חייב מתחנה נתקאב נתכוון והנתנן קלתה אחרת כלתה הכלב שנשרפה פטור אתה רואה פעם אומר חייב אומר פטור אומרת הגמרא אתה במשנתנו מסכנה ד לא מתכוון לא רצה שזה ישב שם מפי הכלב לכן הוא פטור רוצה שינוח שם יש לו מחשבה מחשבה השוה את זה למקום אמרבי ברבי אפנן מתנן יש אוכל אכילה אחת וחבל ארבע חטאות ושם קצד טמא שכל ממקדשים שאכל חלם הוא נותר מן המוקדשים ביום הכיפורים רבי מאיר אומר אף אם הייתה שבת סו בפיב הרי זה חייב חדת נופנת חמש נוספת אמרו לו אינו מן השם אין כזה דבר אכילה יש הוצאה והמי הרי אין דרך הוצאה בכך אלא כיוון שהוא חושב מחשבתו עושה את זה מקום גם כאן שהוא רוצה להוציא אותו מחשבתו עושה את זה מקום חברים דף תקסט אנחנו מגיעים לפרק חדש גמרנו פרק 11 אנחנו מתחילים פרק 12 שהתחלתי לפני איזה 30 שנה יותר שלמדנו לכות שבת התחלנו מפה קרוב ל-36 שנים גמרא מטין הבונה בשבת כמה הוא הבנה ויהיה חייב אומרת הגמרא קושו המסתט כמה הוא מכה בפטיש כמה והמכה במעצד פטיש גדול שמשתמשים בניין של ברזל והקודח כל אלו כל שהוא חייב זה הכלל כל העושה מלאכה מלאכתו מתקיימת יש בזה שימוש כוונה יש בזה תועלת הרי הוא חייב אבל שניל אומר אף המרכה בקורנס עלדן משת מלאכה כן אדם רוצה רוצה שהפטיש יהיה שרוא נותן על השדן מכה עם הפטיש כדי שהפטיש יהיה ישר מרוב ההכרות על הזדן ש חייב פני שהוא כמתקן מלאכה כאילו הוא מכין את הפטיש לעבודה גמרא כלשהו חייב אומרת הגמרא מה יעשה בקושו אמר בירמיה שכן עני חופר קומה קטנה כדי להצניע בו פרוטותיו את הפרוטות שלו ככותה גבי משכן שכן תופרי ריעות חופרים גומה כדי להצניע בהם מחתיהם אמר רבי שכיון דמשתקח שמעלים חלודה לא עבדה אחי אלא שכן אני עושה פטפוטי קירה קטנה הגליות ברזל כדי להמיד עליהם קירה קטנה של חרספות עליה כדירה קטנה אז רואים שהוא עושה דברים קטנים בתה גבי משכן מבשלי סמנים לצבוע את היריעות חסרה מלחתן חסר מעצבע שים פטפוטי קירה קטנה שפות עליה יורה קטנה אבל חבר יעקב אמר ואין הנהגה של הניהוד במקום השירות אז אי אפשר ללמוד את זה מהמשכן אלא שכן בעל הבית שיש לו נקב בבירתו חור קטן סות זה כמו ביתית. אתה רואה שסתימה קטנה זה כבר בנייה. לכן במשכן קר שנפלה בו דרנה תולעת מטיף לתוכו עוברת עבר עופרת סותמו. אמר שמואל המצד את העבר. מי שמסדר את האבן ש של יסוד הבניין מסדר אותה ישב חיה משום בונה מתי ואחד נותן את האבן ואחד נותן את התה נותן את התית חייב. לא מי שמצדד את האבן. תעמי הספר בס אפילו אלה אבן על גבי דימו של אבנים חיה. אלא שלושה שורות, אל תלטה, שלושה סוגי שורות של בניינים יש, יש את היסודות, תטטה, יש את המציאה, את השורות האמצעיות ויש את השורות שלמעלה טאב באצד דוד ועפר אתה צריך לי אותו ישר מציע באטינה צריך תית אלא אבא נחה בעלמה זה מדובר באבנים כבדות והמסט חייו משום מה אומרת הגמרא משום בונה שמואל אמר משום מכה בפטיש עושה נקב בלו של תרנגולים שתצא הריח המזיק לתרנגולים רב אמר משום בונה שמואל אמר משום מרכב הפטיש למה בזה הוא בעצם סיים את המלאכה וכן שיד שובטא בקופנה דמרה אדם תוקע יתת בכור הברזל של המעדר משום מה חייב רב אמר משהו בונה שמואל אמר משהו מכה בפטיש אומרת הגמרא בשביל זמן להגיד גם את זה דשמ כמה דווקא בעיקמר מש דרך בניין בכך סנק בלוד של תרנגולים אין דרך בניין בכך אם המודה לשמואל וישן באבקה אמר שהוא דמה לבניין לאבירה לאבא בד לאבירה שובתא בקופנה דמרה אין דרך בניין בכך האם יודע למה ואם אם כאילו הגמרא דנה פה למה צריך כל כך הרבה דוגמאות שמ בשובתא בקופינה דמרה אם מכניס יתד במעדר והק אמר שמוא דוא היה בבניין אין דרך בניין בכך אבל במסטת ועושה נקבלות של תרנגולים זה חלק מבניין צריכה שאל רב נתן ברושה רבי יוחנן מסתט משום מה חיה הראה לו שהוא מכה בפתש והנתן מסתט והמכה בפטיש משמע שש שתי דברים הם המסת המכה בפטיש דף תקע תקה בשופר גדול תלמוד ירושלמי מסכת פאה צר היומי אנחנו כבר קוראים ישר בידית נפש למטה מלבנות התבואה שבין הזתים עם זרה תבואה בין עצה הזתים ולהרוגות אש צורה של בלבן בית שמאי אומרים צריך לתת פאה מכל אחד ואחד בית הלל אומרים מאחת על הכל מודעים בית שמאי שמו ראשי השורות מעורבים נותן פאה מאחד על הכל המנמר שדהו ושאר קלחים לכים חילק מהתבואה חלק מהתבואה התבשן קצר את מה ש התייבש והשאיר אותם קלחים שעדיין לא התייבשו והשדה קיבלה צורה של עור נמר שיש בו כתמים רבי עקיבא אומר נותן פאה מכל אחד ואחד חכמים אומרים מאחד על הכל מודים חכמים לרבי עקיבא זורי השם שבט סוג ירק או חרדן שלושה מקומות שנותן פעם מכל אחד ואחד גמרא תנינן תבואה שבין הזתים תנ דברי רבי שבין האילנות אז מה אכפת לי אומרת הגמרא מתנית צריכה לדבר רבי ברבי צריך משנה דילו שנינו ענן אם היינו רואים את מה שכתוב במשנה ולא מה שבית רבי אמרו הייתי אומר איפה יש פאה רק בין הזתים דבר שהוא חי בפאה למה כי הזית עצמו גם חי בפאה אבל דבר שהוא פטור מפאה כגון הצתאנים אם אדם זרע מתחתיהם אב בית שמיים מודעים שהוא נותן פאה מאחד על הכל והרי צורקה דמתיתי לרבי לכן צריך להגיד בשם רבי שאמר גם ישאר אילנות אבל אם הייתי שונה רק את בית רבי ולא הייתי שונה גם את הזתים הייתי אומר לא אמרו אלא שבין האילנות דבר שהוא פטור מפאה אבל דבר שהוא חייב בפאה בית הלל מודים שנותן פאה מאחד על הכל והבל צורקה דמתיתין גם יש בניין ברב רבנו הקדוש וגם יש עניין במשנה אומרת הגמרא במה מדובר מחלוקת בית הלל בית שמאי במשנה אומרת הגמרא אם במרווחין אם מזתים מרוכחים מרוחקים ויש רווח בין אחד לאחד גם בית שמיים ודעים שהוא נותן פעם אחד על הכל כי אין כאן הפסק אין כאן הפסק אין כאן הפסק והיא ברצופים אם צזה נותנים צפופים אז ממילא אתה לא יכול לזרוע בצורה בכמות אחת את הכל אף בית הלל מודים שנותן פעמ מכל אחד ואחד למה יש הפסקים אלא בן טועים במטה מפוזרים בשיעור של 10 עצים לבית שעה שתר 50 על 50 אמה בית שמור מבדל כמורוחין כמורחין כמו שזה רובע ואז נותן מאחד על הכל בית הלל אומרים לא נותן מאחד על הכל אומרת הגמרא למה בית שמי אומרים שכן נותן מאחד על הכל שאין דרך בני אדם להיות מכניסים זרעים בין האילנור זאת אומרת הגמרא בית שמאי זה בא כמו רבי רבי יוסף למה כמ רבי יוסא אמר אין דרך בני אדם להיות מכניסים מצלים בן הירק כן בית שמיים אין דרך בני אדם להיות מכניסים זרעים בין העילנות סתבר דבית שמיים דו לרבי יוסף ורבי יוסף לא יודע לבית שמיים בית שמיים ידעו לרבי יוסף שכן דרך בני אדם להיות מכניסים בצלים בני רק ליטוע שם לשתול שם לזרוע שם היה שם גדר בין המלבנות ולא היה בו והיה בו פרצות פה ושם כמן דעו אילן כמו שיש לגבי אילנות שיש להפסיק בינם לבנות עד כדון שאם מהר ראש השי השורות מעורב מעורבות נותן פה אחת על הכל ומעורבים מכאן מכאן מעורבים מצד אחד או בשושה תמים של פתיח אפילו כלשהו ככה ראינו במשנה כן המנמר שדה הוא כידה נמרה כמו הנמר שגופו מכוסה בחברות אומרת הגמרא אומרת הגמרא בירושלמי מקום הזבלין תחינה נמרדה קרנה המקומות שבשדה שזיבל יפה התבואה ממהרת שם להתבשן אז הוא קוצר את התבואה קודם לכן הוא קורא ל מנומר עד כדון מחלוקת בין חכמי לרבי עקיבא שיבש מכאן מכאן ולך באמצע נראה כמו מנומר לכן תגיד שנותן פאה מכל אחד אבל מי ך מכאן מכאן יבש באמצע אם מקצור את היבש אין כאן מראה של אור נמר אולי בזה רבי עקיבא לא יכל עם חכמים אומרת הגמרא רבי בו ברבי חיא שם רבי יוחנן לט רבי מאיר כישת רבי עקיבא רבו כמו דרבי עקיבא אמר לך שני מילים כן רבי מאיר אומר לך שני מילים מחבריק אומר רבי יוסף ולמה לי כרבי עקיבא למה נדחק להמיד את רבי מאיר שיטת רבי עקיבא אפילו כרבנין דף תקעב תמתני מחליק בצלים לשוק נותן פה ו מקיים מבשין לגורן הכוונה קוצר חלק מהבית צלים אמר רבי יוסה שמענן שוק וגורן שני מילים אם אתה לוקח חלק לפה וחלק לפה זה שתי סוגים שונים אבל אך ובש שני שני מינים הן חצי הולך וחצו שב רבי עקיבא מודה והתניה מודים חכמים לרבי עקיבא בזורי השבט או חרדה בשלושה מקומות שמה שנותן שני מינים נותן פאה מזה ומזה אומרת הגמרא כנה שבט שלושה מקומות חנתה משלושה מקומות גם לשבט וגם לחדש שמואל אמר פנת שאין הראשון שבהם מתין לאחרון שבהם אינם מתבשלים כאחת רבי עשא בשם רבי יוחנן אמר שאין דרכן נזרה ארוגות ארוגות לא שדות גדולות שמואל מפריש מכל קלח וכלח על דעתי דרבי יוחנן מפריש מכל ארוגה והרוגה תוספת משתמש בגי זהב מוכן משתמש בגלי כסף בגלי ס מוכל משתמש בגליי נחוש בגליי נכו מוכ משתמש בגלי זכוכית אמרו משפחת בית נבלתה תה בירושלמתחס בני ערבון היבוסי אלו מחכמים 300 שקל זה ולא רצה להציע מחוץ מירושלים רמבם ש הכהנים ברחים תעם להביטוב בעם להסיכו דעתן אלה היו עיניהם כנגד הארץ כנגד הארץ כעומד בתפילה ואין אדם רש להסתכל לפני הכהנים בשעה שמרכים את העם כדי שסריכו דעתם לקום למה פעם לא היה בהכרח שהיה טלית על הפנים של הכהנים אז הכהנים היו רואים טעם היום ברוך השם יש טלית פשוט רבי בנימין וכל החברים הצדיקים הלכה ח כהן מברך אחד מתחיל לברך מעצמו ושלח ציבור מקריא אותו מילה במילה כמו שאמרנו שניים יותר אינם מתחילים לברך עד שיקר להם שליח ציבור אומר להם יברכך מקריא אותה מילה במילאה על הסדר כסד ברכת כהנים בבית המקדש כהנים עולים לדוכן אחר שישלמו הכהנים עבודת תמיד של שחר מגביעים דיהם למעלה על גבי ראש ועוד הם פשוטות חוץ מכהן גדול שלא מגבע דב למעלה מנציץ אחד מכיר אותם מילה במנגת איך עושים בגבולים עד ששלים שלושה פסוקים ואין עמונים אחר כל פסוק אלו מד במקדש ברכה אחת שלים כל הני ברוך השם אלוהי ישראל מן העולם ועד העולם כן אומר שלא עונים כמו שאנחנו אומרים אמן רק בסוף בסוף אומרים ברוך השם לעולם ברוך השם אלוהים אלוהי ישראל מן העולם ועד העולם הלכה י ואומרת השם ככתבו הוא השם הנהגה מיק וכ וזהו שם המפורש אמור בכל מקום במדינה אומרים אותו בכינויה בא' ד שאין מזכירים את השם כי כתבנו מקדש בלבד שמת רב רבי שמעון הצדיק פסקו הכהנים ברך בשם מפורש אפילו מקדש שלא ילמוד אותו אדם שלא חשוב שנוגון והיו חכמים רשם לומדים את שם זה תלמידי בניהם האגונים פעם אחת לשבע שנים פה זה גדולה לשמו הנכבד והנורא יא אין ברכת כהנים נאמרת בכל מקום אלא בשון הקודש שנאמר קוד ברוך הוא את בני ישראל לא יכול להגיד באנגלית באינגליש בהמרית במרוקאית אין דבר כזה שנאמר כו תברכו את בני ישראל ככה למדו פני השועה שמשה רבנו עליו שלום כות ברוך בעמידה קודות כפיים קוד ברוך מלשון הקודש קוד ברוך פנים פנים הנה רבי שלום פה לא סתם קוד בכל רם הקוד ברך בשם המפורש יהיה במקדש כמו שאמרנו אשר רבי שלום הלכה יב אין הכהנים רשעים בכל מקום לשים ברכה על שלושת הפסוק פסוקים כגון אלוקי אלוקי אבותיכם סב לכם ככם אלף פעמים לא בכל רעם ולא בלחש אמר לו תוסיפה על הדבר בשכל כהן עולה לדוכן אומר י רצון מפניך שיהיה ברכה זו ציויתנו וכולי כל שיחזיר פניו ברך את העם ברך אשר קדישן קדושתו של אהרון מחזיר פניו לציבור מתחיל לברךם משלים אותו ואומר עשיתנו מה שהתחנו ככה אתה תעשה מה שהבטחת לנו יג שמחזירים הכל פני מן הציבור ורחם מחזירים פני מן הציבור לא יחזיר דרך ימין בכל מקום מקום בכל פניות שאדם פונה לדרך ימין במקדש חכים ברכת טוענים פעם אחת ביום אחד תמיד של בן שחר באים ועומדים על מעלות העולם מברכים כדרך שאמרנו אבל מדינה מברכים אותם אחרי כל תפילה חוץ ממלחה ברוך אומר שדים ש לומר אם יש מוסף כמו היום עושים פעמיים אמר לנו הצדיק מבת ים שעושים פעמיים ויבוא עליו ברכה זכינו גם רבי יצחק נחמן זכינו בכל הצדיקים גם רבי רועי אין המקרי שקורא כהנים רשעים לקרוא כהנים שכלמן פי פי הציבור פירוש שונים אמן אחרי ברכת כהנים עכשיו חברים אנחנו בעמוד תקעד בטור כן בין הכהנים ראשחיל ברכה שתכלי התיבה מפי המקרה בין הציבור עונים אמן שכלי ברכה מפי הכהנים בין הכהנים מתחילים בברכה ואין הכהנים מתחילים ברכה אחרת להקרות תנאמור להם כאן שחזן אומר להם אמרו פירוש שמקרה אותם וכאן בכאן כתב הרב רבנו פרץ שלא צריך להקרות ליחד וני רק כדי פרשית ירושלמים שהיה חזן ישראל כתב ארבע משדים שהיה קרי ישראל שנאמר אמור להם בשעת שהכל מברכים תם להביטוב בהם נסיכותם כלפי מט שומד בתפילה וכמנו לברכה סקלו בהם תנבא ברב דרב מנימין ברחש עם שחק ברכה אלא שפניהם פילו חיצה של ברזל נוע פסקת חיהם חוריהם נמ אם הם הנוסים בכלל ברכה אדמה רבי סימני בית הכנסת שכולם כהנים עולים לדוכן מיברכים לכם שבסדות ירושלמי עיר שכולה כהנים עולים לדוחמי ברחים לכם שבצפון שבדר מי עונים אחריהם נרשים ועטף משמ שאנשים את התפילה השם החזיר אותנו בתשובה כילה בגמרא שאין אלא יותר חסרה כהן משם יותר מי היתרים מי יעלו והם עונים אחריהם שז שמכים מן העם לא נאמר שום פסוקים יש מרוכה אומרים הרבה פסוקים לא אומרים פירוש שאינם מקבל ברכה שומרים הם היו פסוקים לא יכולים לכוון ברכה אלכין לא אמר שום פסוק אז יש כאלה קוראים עלונים השם ירחם זהיר אותי בתשובה כהן אינו רש להוסיף מדעתו ברכה יותר על שלושה פסוקים ואם מוסיף עובר על בתוסיף כבר כבר בירך בציבור אחד בא למצוא מצא עוד ציבור יכול לברחם פעם אחרת שולחן ערוך קנד הנה תשמישי קדושה בנורות בית הכנסת חבל שלי רבפי שמתפללים בתעניות אין בשום קדושה בנוערי כן בתים וחצור מתקבצים מתפללים בהקריי אין בהם קדושה לא מקרה ארון הקודש אלא אם הוא ארג לכבוד התורה הלאה בסוכים בית מפלים על דין בית הכנסת כמש התפילה ודאי שאסור לדבר שם יש מישהי קדושה תיק של ספרים זה זאת סות תפילין ארגש מספר תורה חומש ש כיסא ועילון שתולים לפני אחד קדושה וצריך לגונזם ד' פחות ספר תורה יכולים לעשות מהם תרחים מצווה ספר תורה שבעלם מלכים אותו בגדכיחס גונזים אותו בקבר צל חכם בנו שלני הלכות ו אין נושים מתיבה כיסא לספר תורה מותר לעשות מתיבה גדולה תיבה קטנה כן מותר לעשות מכיסא גדול כיסא קטן אסור לעשות ממנו שרפרף מותר לעשות מבילון גדול ובילון קטן כיספר תור סוד ממנו כיס החומש אסור הלאה עמוד תקעו הבימה כמו שעושים בימה למלך עם הקדושה תרושת בית הכנסת דרש חומה אתה אמרת מים תן להם באר מים חיים שנאמר עלי באר אינו לה על באר אתה אמרת על באר אתה אמרת ורחצו רגליכם ואני ארחצה מקוד טומה שנאמר אם רחץ אדוני צועת בנו ציון אתה אמרת ושנו תחת העץ מי זה כל אברהם אבינו תן להם מצוות סוכה נכתיב צו ההר והביאו עלי זית וכול אתה אמרתך פתיכם תלחם לחם אתה אמרת לקחת או ברוך הבא קח את החמה וחלב ונותן להם חמעת בקר וחלב צון מדרש רבא בנהר עושה מדן שקות את הגרה רבי שמעון פתח תתקפה לנצח וך משנה פניו ושלכהו תוקף שנתן הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון הנצח לא למה היה כיוון שהניח אדם דעת כיוון שהניח את דעתו של הקדוש ברוך הוא לך אחר דעתו שנחש משנה פניו צלכ רבי סימון אמר אמו גבורה חוכמה הוא גבורה משאל שהיה מושלם לבורו ארבע ראשי נערות היה פותק במגרופית אחת לו הם ארבעה ראשי נערות כלומר יכול במכה אחת לקפוץ אותם ספר הזוהר בוא רואה מה כתוב בתחילה באר ישראל את היד הגדולה כולם רואים מורות אלוהים מהירים בקלרה שמהירה כולם רואים את הקולות ועל הים היו רואים ולא פוחדים כמו שכתוב זה אלי ונבהו אחר שחטו אפילו בני משה רבנו יכולים לראות שנאמר ויראו ויראו מגשת אליו בורא מה שכתוב עמוד תקעז ויתנצלו את את ישראל בני ישראל את ידיה מאחוריהם שבטלו מאותם כלי ז בהר סינגד לא ישלוט בהם נחש רע כן שבטלו במה כתוב ו משה יקח את האוהל ונתן מחוץ למחנה אמר רבי אלעזר מה הפסוק הזה אלא כמה שידע משה שבטו ישראל אותם אמר ודאי אם כאן וכולי כאן יקום מקדש ביניהם משה יקח את האוהל קרא לו אוהל מועד אוהל מועד חברים אנחנו בדף תקעח תיקוני הזוהר באמצע אומר מי שלא נוסר לא מוסר לפמנו לא בהבת ריבונו כאילו החזיר עולם לטוב בואו כמו שנקרא אהוב ואין מילה למעלה ממנו תקע"ח למטה ליקוטי מורן ודע שדם מצוות ציצית אדם ניצול מהצת הנחש מצוים של רשע של רשע מבחינת ניוף כי ציצית שמירה לניוב שם זקן בא בתיקונים ויקח שם וייפת את השמלה שים שיכם שניהם בחינת ציצית ורבת בנורום כי ציצית מכסה על ארין לכם הוא יצר הרע מחמים גופו השם זכנו להינצל הוא ארור כמו שכתוב ארור כנען הרור הוא מכל הבהמה, כל האזטים כל שונאי ישראל, הקטרים, הסעודים, כל שונאי ישראל כפרה על עם ישראל, כל הסוונים כפרה עלינו כל שנגד עם ישראל כפרה עליהם מ שמתכנן דברים נגד עם ישראל בתוך ארץ ישראל, גם אם הוא יהודי שלא יצניח אמן >> כמו שהם עשו ביום שמחת תורה שלא יצליח יותר להרע לעם ישראל אומר בליקותי תפילות ונהפוך פני בני העולם זה לגמרי כזאת השם חמצנו תורתך נגיע מהבש רק בשביל שך הגדול זכה ללמוד דמ שמו ולעשות כל דברי תורתך באהבה יאיר עלינו אור התורה אזירם תשובה שלמה כמו שכתוב רבותינו המאור שבא המאור שבא מחזירם למות כותי הלכות בשביל זה נקש משה רבנו מסמנורה הנה יצא לנו מנורה ויותר מובא במדרש רבה פרשה בתחשה זומבה בלקות הרבוני אפילו השם יתברך קילה לו חזר ושכח מעשיה חזר באלי ושאל פירש וחזר ושכח עד שאומר לך בצלל יעשה אותם מיד התחילת אני כמה פעמים ראית תי לקדוש ברוך הוא מתקשתי אמר לו בצלל בצלל היה הקדוש ברוך הוא ייתה כל אומר כל אחד תפלה איך זה יכול להיות דבר כזה וכולי חברים בעמוד תקפא נפש החיים זאת האדם השם זקן מקבל עליו עוד תורה ישמע למיטה כמו שהתבאר פירוש ישמע הנה עכשיו הוא הגיע היום עם בתים בחור חדש וגם הגיע אחיה הצדיק כן מאיתו יתברך השגחה פרטית למען אורת הטבעים והמזלות דבוק בתורה בקדוש ברוך הוא ממש דשפ קדושה עליונה השם זקן ארוך ונותן דחיות וקיום לכולם כל הכוחות האדם עוסק בתורה מחייה ומקיים את כל העולם כולו וא איך אפשר תהיה נהגתו יתברך על ידי כוחות הדבעים תנו מעל שמם חסדך ועוסק לשמע עוסק בתורה שלא לשמע גם רוצה לפני השם יתברך אפילו יש לו פנייה רק מתכוון קינטור כשהואגח הורגל בכך בסוף יגיע לשמע עוסק בתורה לשמע מעל שמיים חסדך. כל משתדל מהתורה מטל ממנו חיוב כוכבי ומזני ואדרבה כוחות הטבועים מסוגים מסורים בידו אשר זורך יקום עליהם כמו שכתוב בפסוק אוהו התורה נותנת מלכות וממשלה כי נזר אלוהב אור התורה מהירה ומבקת על ראשו עושה כביכול בצל השכינה כמו שכתוב בזוהר פרשת צו מים דבריו בפי חמצדי כסתי חתנינה כל מי שמשתדל בתורה וספתותם מרשות תורה הקדוש ברוך הוא חופה עליו והשכינה פורסת כנפי עליו כתיב ושים ד בפךצ כסיתך