הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר קנ"ט

Kind: captions Language: iw חברים אנחנו בדף צו מסכת שבת עכשיו אנחנו בסדר קנט בעמוד תעד ואדוני אמר אל אברהם אחרי פרדות ממוס עיניך הור מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגב בקדמה וימה בקדמה וימה כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתנ זרך אחריך עד עולם זה פה אחי השואל מה זה אחרי פרדות אומר רש"י כל זמן שהרשע אמו י דיבור פורש ממנו מה יעשה אדם תשובה שופטים פרק ד פסוק יז וסיסרה נעס ברגליו את חבר הכני כי שלום בן יבין מלך הצור בית חיבר כני תציע לקראת צח אליו סור אדוני סור אלי תירה סרלי אוהס בסמיכה ויאמר אליה מים כי צמ מתי כן לא ידעים לברוח ותפתח את נותחל ותשק בתךהו ויאמר אליה מות פתח האוהל והיה אם יבוא אם איש יבוא שלך ואמר יש פה איש ואמרת השם עזר לה היא זכתה להרוג את הקליפה הקשה הזאת יום רפואה שלמה היום הבנתי שהיה פיגוע קשה אה באוסטרליה שהרוגים צועים שתנו כמה של גם שליחים של חבד לא יודע מה היה שמעתי ככה השם ישמור סכנה עם פרק ו' הפרח היוצא מן העריס רואים אותו כאילו מטולטלת מה זה הפרח אומר רבנו עובדיה כלומר הגפן שהוא ממשיך לגדול כנגדו אסור חן בדלית מותח זמורה מילן אינן תחתיו אסור לזרוע סיבקה בכם לו בגם מתחת הסיפוק מותר כלומר הוא קשר חוט אבל היא לא הגיע לחוט עדיין עשה כדי שיהיה לך עליו החדש אסור רוצה שיעבור עליו יגדל ויעבור זה אסור דף צצ גמרא פרק 11 מקשה הגמרא איך אמר רבי יהודה בן בתר לרבי עקיבא שהוא מגלה מה שהיא סתירה תורה מיד צלובח בן חפר שהוא היה מה מכושש עצים והילד גם רבי עקיבא גזרה שבה אומרת הגמרא רבי יהודה בן תראה אומר גזרה שבה למד לא קיבל מרמו אז איך הוא יודע אלא צלופחד שאמרו עליו כי בחטו מת מהחיה מי אמר שזה היה החטא הזה ת הגמרא צלובח מתם של 40 יעפילו ויפילו לראש הקצב הזה כן אתה אומר י מרים ואהרון שדיברו לשון הרע משה דות האישה הקושית אשר לקח מלמד שהפרון יצטרה דברי רבי עקיבא אמר לו רבי דומן בטרה קיבה בין כך ובין כך עתיד תיתן את הדין אם כדבריך תראה התורה כסתה טוב ואתה מגלה אותו ולוציא לעזות צדיק כתיב בם וי חרף השם בם ההוא ארון נזיפה בעלמה תנ כמה דמר ארון נצטרה ויפ מרים בן מצורת תנ פנה ארון מצרעת טרפה משקיש חושב שרים לוקות כתיב והן לא יאמינו לא ישמעו בגלי כמה קדושה ברוך דמם לישראל ישראל ימנים לכן אמר לו הן מאמנים בני מאמנים לתן אין סופך לאמין אין מאמינים דכתיב ו ויאמנם בני מאמינים כתיב מן בה השם תן סוכה להמין שנמר עד לא המנתם בי מה דלקה משה שחשד בישראל כתיב מןדך בחקך ממצת קשה רבחנינה מידה טובה תבדה פרענות פורות כתיב צני מצות גשמידה טובה מחקו ונשב כבשרו שבא כבשרו קו שבאבל מטותם אמר בליזר נס בתוך נס לא רק שהוא היה תלית שח תניהם אלא שחז"ל נשה מטה חזר בני עשן מטה מי התנין של משה רבי של אהרון ודבר שני שהוא אכל למטה של אהרון את המטות שלהם מת הגמר מרשות היחיד רשות היחיד פטור רבי עקיבא מחייב חכמים פותרים רשות הרבים מנה תופס בגובה דבר אויר עסרה באי רבה שאל רבה למטה מגובה 10ה טפחים וזה נחלקו רבי עקיבא וחכמים באפליגדמור רבי עקיבא סובר כלוטה כמי שהולכה דמיה זה נקרא שכבר היא הייתה ברשות הרבים מור סבר לא אומר נקלותה כ משולחד זה רק למעלה מעשרה צחים כן האם קלוטה כמה שהוא חדמה או לא מורסה נן סוברים שהיא לא נקראת שונך אבל למעלה מהשרה כן אז אני חוזר באי רבה אני בדף תעו בתור הראשון למטה שאל רבה אם זרק דרך אב רשות הרבים למטה מגובה 10ה טפחים האם הוא חייב או לא רבי עקיבא נחלק עם חכמים וזה מחלוקתם שרבי עקיבא סבר כלה כמי שהולחד מחייב סבר לו אמרינן אבל למעלה מעשרה טפחים אפילו אם תגיד גלוטה כ משולחה דם דברי הכל פטור ולא אלפינן לחייב אתה זורק כן הגמרא דבריה הכל פטור אומרת הגמרא לא אלפינן לחייב את הזורק ממושית עודמה מה למעלה מעשרה טפחים מי אמר לך באבליגרבי עקב סבר זורק מושיט סברי לא לומדים אחד מהשני אבל זרק למעלה למטה מעשר והכל חיים למה לוטה כי מי שנחד מאמר רב יוסף זה הדבר הסתפקתי בו ושאלתי את הרב חיזדה פשטי מרב המנם מה אמר רב יוסף אמיתי בן ללב חיזדה בשתי גיד רב ניעלי רבנו רב אמנון המיקא משטח היחיד עובר בשות הרבים עצמה רבי עקיבא מחי חכמים פותרים זה כאמר ברשות הרבים עצמה פשיטה למטה מעשרה רבים פליגה ממים אולי במעביר למטה מעשר עודם חיים ולמעלה משרה לא חיים ואמר רבי אלעזר מוציא מספילו למעלה משרים אמר איזה חיים שכן מסע בנקת אלא לה בזורק אומרת הגמרא למטה מעשרות מחיו מס לא חיב שמע מינה כל כ שולחה פליגה אומרת הגמרא כן שמע מינה שקלוטה כמישהו נחה בלי גדרב אומנ שפותם שלא נחנקו שות הרבים עצמם דרבי אלעזר רבי אלעזר מחייב רבי עקיבא אפילו שזורק למעלה מסרת טבחים וה קטן בברייתא רשות הרבים עצמה אומרת הגמרא ודמ רבי נעזר חבי עקיבא אפילו למעלה מעשרה משום שלומד ממש והקטן בברייתה רשות הרבים עצמה שב לרבי עקיבנו חייב למעלה מעשרה דחה כוחות לרבנן אפילו זרק למטה מעשרה אינו חייב פליגה מי רבי אלעזר דרב חלקי בר טובי למה חלקי בר טובי אם זרק מרשות היחיד רשות היחיד רשות הרבים תוך שלושה טבחים לקרק כך שוט הרבים דברי הכל חיה למעלה דברי הכל פטור אם זרק בן שלושה ועד עשרה באחלוק את רבי עקיבא ורבנן תנחי תוך שלושה דברי הכל חייו למעלה מהצרה אין עשו שום שבו לפי ככה היו שתי רשויות אמרמור אנחנו בדף תעו בתור השמאלי האמצעי בסוף בסוף חכמים הפוטרים אמר מוריו שתי רשויות ברשות היחיד זה רק מזה לרז את רשות הרבים למעלה מעשרת טפחים רשויות שלא הרי זה מותר אומרת הגמרא למה ברייתה מתירה דרך רשות הרבים ואנחוש שום מוצאה מחצר שלחצ רשות הרבים תבת יהודה דרבית תמר שני בתים שני צרי רשות הרבים רב רב הונה מרסו לזרוק מזה לזה אפילו של אדם אחד למה זו ברשות הרבים שמ אמר מותר לו לזרוק מזה לזה אומרת הגמרא ולמוקים להד להי וכגון דמד לאחד מיטת אחד מה הכוונה צריך לזרוק מקום גבוה למקום נמוךזני נפל ואתה לטויה יש חשש זה ייפול לרשות הרבים אמר לו רב חזד רבנ רבנ רב חסדה נ מת מד רבנן כל דבר שהוא פחות משלושה כלבו דמה אמר לו לפי שאפשר שבים שק במקלת ביריתני היא הכי גבוה שלושת טחים גם אומרת הגמרא ותו קשה ואז התנשי תפנות מלמעלה למטה אם אין גבוות מנ טחים פסולה הגבוהים פחות משה כשרה למה יש לו דין לבוד מה יקלממה למה שהפנות הסוכה לא הגיעו עד קרקיתה אתה מסוכן טעמה משום שהם הייתה יוצא דופן למעלה 123שה פסולה משום דבלה מחיצה שהגדאים בוקעים בה. תינח בין שלושה פחות משלושה כלפי למטה. אבל מה שהוא כן אומרת הגמרא אז ראינו שמה דפנות שמגיעות פחות מ יותר משלושה אז זה פסולה עסוקה. אומרת הגמרא והפחות משלושה כשרה מה יקלם ממר הינו טעמה משום דב למחיצה שהגדעים בוקעים בה זה הסיבה שזה פסול תינח משלושה לפחות משלושה כלפי מטה משלושה למעלה ריחק בפחות משה טבחים היא כסולה מה יקלמר האם אין בזה נלבוד אלא כל פחות משלושה כלבות למה הלכה למשה מסיני תנו רבנן זורקים זורק מרשות מרשות הרבים רבים רשות היחיד באמצע רבים מחייב חכמים פותרים קלוטה עליו כמו שנחש דמר הוא לא חייב רבי אלא ברשות מקורה כמה דמלידות שאינו מקורה לו חיים אמר רב ד שמואל מחיה רבי שתיים אחד משום מוצאה ואחד משום הכנסה ציב רב חיסתה וקקש אנחנו חברים בדף תעח תעט אומרת הגמרא עכשיו גומרים אומרים דף למרח רבי תולדה במקומה והתניה רבי אומר והתניה רבי אומר והתניה רבי אומר אלה הדברים שצותם ששם תעשה מלאכ יום ש יהיה לכם קודש דברים למה כתוב ה בהולמה כתוב אלה למדנו 36 כי אלה בגימטריה 36 ואלו למתי תבות מנחות מלאכות של שבת שם נורם שם סיני כך צריכים נמדע המידה לדעת כמה יש שאין אדם מתחייב יותר מלמטת מנחות הרי למדנו שאין אדם מתחייב על התולדות ששם בן אחד עם האבות אמר לו רב יוסף מורה מתנה לה בקשיה לדברי שמואל וקשיה דרבי דרבי ואיל דרבי יהודה שונין לא קשה לנו תן זורקשות היחידש הרבים ברבעמות בשות היחידים ואחר כך נרבי מחייב רבי חכמים פותרים אמר שמואל מחייב היה רבי יהודה שתיים אכל משום הוצאה ואחר משום מעברה היא סלקת התחדה ולד מחייב בחינת דרב טובים לגמרי והפיק להרשות רשות ממה הייתי למעולם ממלאכה חדה הוא מחיים הוצאה רבנן פותרים לגמרי כימשכחת כמו שאמר שזרק עד שסה לרשות הרבים תנוע וזה מחלוקתם כל משלך דמ למה אני את מחשבתו אנחנו בדף תעט בתור האמצעי רבנסומרים לאמרי כלה כ משולך דמה למה הועיל ולא נעשה בו מחשבתו תולדה במקומיו באמת לא חייב רבי יהודה לא סלקה דעתך אומרת הגמרא מי אמר שר שמואל מפרש טוב את רבי יהודה לא סלקה דתך לומר שרבי ידי לא מחייב אותו לדם מקומם הרי לתניה רבי יהודה מוסיף אפי שאתה שובט אתה מדקדק מאמרו לו חכמים שובט מבחינה מסך מדקדק מבחינה לאורג מה ליו דבין דרבי לכולו מה אכפת לי זה אותו מלאכה הגמרא מחייב שמינה מחייב היה רבי תודה במקומיו אומרת הגמרא יין עולם מלך ביד תולדה במקומ לא מחייב וזה מחלוקתם רבדסבר אני שובד דקדק זהב רבנ סבר עם תולדות תדע תקטני רב מוסיף אמר בשת מה אבות מוסיף אבות אלא אמרת תולדות מה הוא מוסיף אומרת הגמרא אתמרנמ רבא ורב מותר חייב רבי יהודה אלא אחת מה זה לכדתך מקחי רבי יהודה שתיים היא לאחבה אם תגידו רצה 400 ואכל לא כמה אלה אבל בתחילת 400 לא רצה ש שתנוח ולא מתחייב על העברה והבא תחילת הות קבל שתנוח לאבא לא קבל אמר לו ואומר כל מקום שתרצה את הנוח פשיטה מתכוון לזרוק ארבע מות וזרק ארבע אמות הרים שכתב שם משמעון חייב לכן שיסתפק היא מתכוון לזרוק ארבע עמות וזרק שמונה עמות בפועל מי אמרינפיל הרי הוציא 800 עמות או נגיד לא רצה את זה וכי לא היינו דמר כדי שנקשה לרבינה לרבשה בדיוק את השאלה הקודמת ואמר לו אומר כל מקום שתרצה תנוח ואמרת הרי הרי כתב שם משמעון מדמה הטעם כמטי לא כתב שם לא מכתיב שמעון חלק משם של שמעון זה שם מתחיל בשיל מ חקם זה לא זריק ארבע מות לא מזרק לא מזרוקת מן א פה צריך שמונה גם היד שלו וגם הדברים שותה לו רבן הזור בשוט היחיד שות הרבים שוט הרבים באמצע היחיד באמצע 400 מות חייב לאבעמות פטור דף ת פ עמת המים שנה יכולה להיקצר כאחד הכוונה יש לךמת המים שלולי אתה לא יכול לקצור גם מעבר לשלולית רבי יהודה אומר זה מפסיק את השדה לעניין חיוב פאה שיהיה חייב פאה על כל שדה וכל ההרים שבמעדרון אם יש בתוך שדה הוא הרים הכוונה גבעות שאפשר לחרוש אותם בח צריך לעדור אותם על פי שנבק יכול לעבור שם לא נותן פאה לכל אחת ואחת אומרת הגמרא עבו פעם מר ולא פלי כי רצו בני ישיבה לומר ולא חלקו אינן השלולית שמפסקת רבי יהודה בא להסביר ששלולית מת שנה יכולה להקצר כחדשכחת תעני אמרת כבר אחרי מפסקת אב הוא באן ממר רצו להגיד מה זה דמר רבי יהודה מת בצד אחד ואין לא יכול לכתוב מצד שני אומר צר מכאן ומכאן לא מפסיק שכחת תנה הוא פליג מי זה רבי יהודה היה עומד באמצע קוצר מכא מכאן מפסיק מצד אחד אינו מפסיק מכי אמר אדם רב שנקיש היה שם סל בני כל השדה כולה אם הוא קורא אותם אחרי שם צד צד זה מפסיק אבל אם עוקר את המחרשה אם אם הוא לא מת כמו שצריך בחינה עוד פעם חיה ברדה רב שמ שמון בלק שהסבני כל השדה כולה עוקר את המכשה מצד זה צד זה צריך להגבע את המכשה זה מפסיק לפאה מצד אחד שלא צריך להגבע את המחרשה כל צבי האבן אינו מפסיק ואתה למדרגות נמצאות זה טרס תוך שדה שמגות עשרה טפחים מפסיקות כן נותן פאה כל אחד ואחד פחות מכאן ן מאחד על הכל פחות מכאן לא עוקר את המחישה מצד זה נותן מצד אחר ת הגמרא אפילו פחות מכאן הוקרונן מתניתינסן בגין סופה מר שי מדרגות מעורבים נותן מאחד על הכל מה זה המדרגות זה התרה הזאת של היום אנחנו בדף תפ איפה שכתוב משנה מצד שמאל בירושלמי הכל מפסיקים נזראים מה הכוונה שאם עניין פאה ואני לא מפסיק לעניין אלא גדר ואם היה שר כוטש אומרת הגמרא בירושלמי אנחנו במשנה בדף תפאוצר היומי הכל מפסיקים נזראים בנו מפסיק לילן אם זרה משהו אחד עושה מפסיק עושה הפסקה גדר שהוא גבוה שרה היה שר כוטש אינו מפסיק נותן פעה אחת על הכל כל רואים זה את זה לחרובין כל הרו זה את זה נחשב בשדה אחד תפא אמר רבנו בליל נוהגים ביתדים פעזתים שהוא להם כל הרוח לך כל הורים זה רבי אלעזר ורבי צדוק אומר שמו אף לך ש בכל העיר ה נותנים פה אחת שואלת הגמרא מה היא כותש אומרת הגמרא כעלה במחתש אנחנו בגמרא מה ישר כוטש אומרת הגמרא כבחטשת ענפים עולים מעל הגדר מסתבכים זה בזה מעל הגדר הגדר אינו מפסיק אף שהענפים לא נוגעים בו כותש על גבי כתר אבל אם הוא מש נוגע בו מה ענן שער כשן הגדר כודש מרה קודש על גבי גדר ואם מנה אמר זהני דווה בתוך ארבע אמות צריך להרחיק וזבני דווה בתוך 10ה טבחים תלוי כמה גם אין לנו רחוקים טועים מתה לבית 10 מה את שמעת ושיו ארבע אמות לגדר ארבע מותחים בנוף לנוף טועים ממת 10 לבצח חורבים כל הרוים מכוון להם את הרוחות העיר מכוון את הרוחות אמר רביס רבי של בית רבנו נותנים ארבע בדים ארבעה גבולות לארבע רוחות העירים פה לכל אחד בדחן היו שם שלוש אילנות הראשונים רואים והאמצאים רואים מצאים רואים את את הראשונים שנים אבל אין רשעים רואים זה את זה ואף אחד וכולי פריש מן הראש על האמצעים נמצאים על הראש אנחנו בתוספתא שתי חזקות בארסו כפיים חילוגרנות ובסורה מקום ששוכי ראשי חודשים מגיעים סות כפיים ולא חילוגרנות בסוריה בנו גם רבי אליעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר בן אליעזר אומר אף באלכסנדריה בראשונה שהיה שם בית דין רמבם מנהג פשוט בכל ישראל שמשלמים שמשלימים את התורה בשנה אחת מתחילים בשבת שאחר כך סוכות תמיד קוראים את כל חמישה חומשי תורה אם זה בשתיים מקרא אם זה ששומעים מהחזן חילקו את זה לפרשיות עד שגומרים את כל התורה בחג הסכות שמשלים את התורה בשלוש שנים ואינו מנהג פשוט זרח תיקן ישראל שהוא קוראים בקללות שבספר תורה ויקרא קודם עצר שני תורה קודם ראש השנה מנהג פשוט מדבר סיני קודם צר תחנה אחת תשעה באב אתם ניצבים קודם ראש השנה צב את הארון שנה פשוטה לפי כך יש שבתות שקוראים שבת אחש שחרית שני סתרים כלשה אם בחוקותיי גן מקום שמפסיקים שבת בשחרית שם קוראים מלחם ח50 בשבת הבאה כצד שבת השונה קוראים שחרית בסדר בראשית קוראים אלה תודות נוח כן בתשני בחמיש לכן שבת הבאה משחררים תחילת נוח וכולי בראשי חודשים הראשון קורא שלושה פסוקים פרשת צב השני חוזר וקורא ג' פסוקים שקרא ראשון שתי פסוקים שאחר כדי שיש שלושה פסוקים השישי קורא שלושה פסוקים ששאיר השניים ביום השבת וכולי שרף לכח את כל העונה לקרוא בתורה בטח בדבר טוב מסים בדבר טוב על פרשת תאזינו קורא אותה לא לפחד ולמה קוראים אותה שנחזור בתשובה שלמה דף פג ארבע טורים אחר שסיים ברכה שנייה מר קדישך בנוסח בני בני אשכנז נקדש שמך בעולמך שומדים אותם שרו כתוב דבר קרא זה ואמר ויש בו 14 תיבות באשר יצר כמו שפסוק וקרא זה זה ואמר נוגים בכל שפחד יתן למט שם ברוכים קדוש אשכנזים למען עושים סמ מנהגם ספר אחדות בוכים אתם לשם יודע להשם אם תאמרו ותגידו לבנם שושה בשמקדישים קדוש קדוש קדוש למדו אותם שעוניהם נשואות למרון ב תפינתם עושים עצמם מלמעלה ביום התענית מים שלח ציבור סליחות ואומר ענינו שולחן ערוך היה לבית הכנסת שני שני פתחים לא לא יכנס בדרך צת פתח שני זה נקרא קיצור דרך אבל אם נכנס כדי משהו אחר תוך כדי כך הוא מקצר אין בעיה מותר להיכנס בכנס בקום תרמילו בהפונדתו שוסרים ראש מונס לכה שביעית יכול לירוק בלבד שבצפנו רגל שיש שם גמי שאם ירוק לתוכו יה נראה עתיד של רגליו ולכן חם קודם שילך להתפנג כדי שיהיה לו שום רבב תפ"ד נוהגים בהם כבוד לכבדם לוצאה בתם מה זה במה נוהגים כבוד בתי כנסת מה זה לכבדן לשטוף אותם אפילו לאחר שחרבו יש להם קדושה שהם נוהגים בהם כותב בישובה נוהגים בהם בנם חוץ מכיבוץ וריבוץ שמעלו בהם עשבים טושים אותם מלכים אותם שום זה הגמת נפש כדי שירועם התעוררו לבנות את הבית הכנסת לכן אם בשעת בניין בית כנסת תנוע עליו להשתמש בו אתה להשתמש בו חורבנו בשבו לא מ אפילו בחורבנו לא לתשמיש מבוזה יש להזל משמש בעליות של גב של גני שכב וכולי קטע קטן מדרש חומה אמר רבי אחה בוא רואה שנתן לקדוש ברוך הוא כוח באברהם ביום שמן את עצמו מלשמכון שבתו אדם מתענף והוא קם בו 18 ו300 קנת כספו ויקח אברהם את ישמעאל בנו עד שהוא לא יצא להם גבעה הרימה גבעת ההרלות אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת בואו מבקר אתחמ שלמנש תדאהו עד שפו היום ונעשו הצללים זה אברהם אבינו תפה חברים מדרש רבה ועסם השם וישם שם וישם שם מתת החרף המתהפכת לגויים רבי יהודה ורבי נחמיה ורבי יהודה אמר אמר לה אותו איך מה דתה מאר סומתי מלך המלך רבי נחמיה אומר פיטה אותו יש אומרים פרגן לו מלך שעשה סעודה וזה מתורח קדוש ברוך הוא דות של אברהם ספר הזוהר סוד הדבר אמא עליונה נמצאת אצל הזכר מה שנקרא לבית תחברו זכר וקבה ואז האמ העליונה מוריקה ברכות לברך אותם אבל אם לא נמצאת הלכה בזמן ש הבית תתקה א והזר סוד השם נראה חברים אנחנו בדף תפז בתיקוני הזוהר אין כל אבן שהגוון שלנון זה חסד סגולתו של האבן הזו אהבה סוד הדבר עולמה בטיך אבן אדומה נותנת מגורה והסגולי שמו מתו נותן את הבריות ואבן כולם שתי גוונים לבן ואדום ואם עמוד אמצעי ירוק כזהב קטע מליקוטי מרן זהו שכלי פירוש שכלי פרוטה מנקית שיש שבדם המחסים כנסים מפריטה שהיה אמונה אז יבוא משיח כמו שכתוב את השור מראש המנה כותי תפילות אן השם זקן להגיד נכון שבגל ש מה שזקן כדי שעצמי צה לבטל את עצמי שום גאבה לא יה תעזרני קדש שמחן ידי קטע בליקותי הלכות סרשור רב רבותל מובא בפירוש רש"י מסמירות נטועות שממש 24 ספרי תורה 24 משמורות כהונה מלביה כירבו הספרים הקדושים של תורה בעל פה ראים הספיקות שבם שבתורה בכלל לא בכתב הספרים שבחינת התחזקות הרצון הנצח מבחינת תקון הפידן לכולן תיקת הדין 24 בתי דין כשם יתברך ירחם עליו אבל ידי דברי חכמים כדורבנות מסמירות את תורות שמור משמרת הקודש תפט משנה רבת פק רצון מהשם כל כל מ שמוציא דברי תורה בפיו למדו ברבים אףני בית רצון מפיק לו רצונו מזונ ומזוניו מוכנים לו בכל תורח תצתוב בשם אשת חיישתלמיד חכם שפוסק בתורה מציא לו מזונותיו תנביהו ברוך המקום שבכה בחכמים תלמידים כל מקום שיושבים בבית הכנסת ובית המדרש וקוראים ושונים כביכול דף תצנ דבליה אמרנו ברוך שבכה בחכמים כי אסור כמו שאמרו פרק מלות התורה תבקש גדולה לעצמך גדולה צה יתברך נותן לו שמחה ישועות לכל עם ישראל הגענו לדף הגענו ל-160 דפים כמעט אחר זה דף ה-160 שבוע נגיע לדף ה-160 שבת דף צח רבות