הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר קנ"ח

Kind: captions Language: iw טוב, חברים יקרים, טוב, אנחנו היום ביום הראשון של חג החנוכה כה איזה איזה כוחות איזה איזה אורות איזה אורות כל אור הגנוז היום הזה יוצא בן פרת יוסף בן פרתה בין פרורת יוסף בין פרת הנאה אז היום כה בכסף תשפה תשפו אנחנו באוצר היומי או או באוצר היומי שיש דף צו סדר קנ"ח אנחנו בעמוד תנ"ח אברהם ישע בארץ כנן ולד ישע בהרקיכר ויעלת סדום כלומר אברהם אבינו נתן את האפשרות ללא לות לבחור לא תלחת סדום ואנשי סדום ראים אחד תאים לשם מאוד מה אכפת לי אומר רש"י ול פי כון נמנלות מנשכון עמהם מכאן שם רשעים מרקב זה חומש פרשת לך לך פרק יג פסוקים יב יג עכשיו אנחנו בספר שופטים פרק ד' פסוק יג רואים איך ברק בן אב נועם הלך להילחם עם סיסרה איפה הוא עלה להרבור מי הלכה איתו יאל אשת חבר הכי הלכו אמרו לו תשמע מרק עלה למעלה כתוב ויזעקס ישראל את כל רבות שם דרכם ברזל ואת כל עם אשר תו מחר שתגוים נחל קישון ותמר דברקום כי זה היום יום אשר נתן אדוני ישראל בידך לא אדוני יצא לפניך וירדק מה תבור 10,000 איש 10,000 איש אחריו ויהום אדוני ציסרב את כל הרכב השם עשה להם בלבול ואת כל המחנה לפי חרב לפני ברק וארץ יצח מן המרכבה נסבר רגליו מה זה ברגליו? שלא יכיר אותו בני ישראל ויתפוס אותו. אומר היום יש לך סיעתא דשמיא הוא ברא כתב אחרי הרבי מךש את הגויים ויפול כל מחנס ישראל לפי חרב נשאר עד אחד אחד הוא לא השאיר מה זה אחד הוא לא השאיר תראה מה זה הקדוש ברוך הוא רוצה אף אחד לא נשאר ראינו את זה אצל אסד לפני שנה בדיוק בואו כמה מחפרים ג'וליאני כבשו מדינה שלמה השאירו באמצר ריד ופלית 12 ימים אז רואים מי זה הקדוש ברוך הוא אנחנו בעמוד תנט עריס שהוא יוצא מן הכותם לתוך הקרב מה זה אריס כמו אריסה מה זה הריסה הזו כמו סוכה מה עושים אותה בשביל מה עושים את זה לגפנים שהגפנים הם נדלים עליה הרי שהוא יוצא מן הכוז מתוך הקרן וכאלה אומר כגון אומר רבנו ודם ברנורך כגון חמש גפנים נתונים בצד הגדר נטועים ואין מחזיקות את כל הכדר אלא שלוש בראש הקרן באמצע הקוד אין שם גפנים לשני זוויות כותל עומדות נותנים לו עבודתו שלישה תפחים נותנים לו עבודתו כלומר במקום הזה אסור לך לזרוע למה אם אתה זרוע זה כיליים רבי יוסא אומר בן שם ארבע עמות הי בזרע לשם מחמיר כאנים צים בני אריס וחסל מפוסק כנגדן מותר יש לו עצים שעשה בהם אריסה כוונה סוכה עכשיו יוצאים עצים מהסוכה עצים גדולים לא רוצה לחתוך אותם אז למה הוא הניח את זה נשחס עליהם בלבד כנגדם מותר פי שאינם חשוב חשובות מותר לזרוע מתחתיהם סל כדי שנכין מחדה חדש זה אסור אנחנו בדף תסת אנחנו בסוף פרק חברים המצניע פרק עשירי כן פרק עשירי מר איזה כלי לא מקבל טומ אומרת הגמרא רבה ו צריך שיבחוט רובו אז הוא טראה מוציא ריבון מתבטל מתורת כל אמר רבסה שונין תנ בברית כלחר שורו בכונס משקה שור הקטן ביותר או ולא אמרו מוציא משקה לעניין גסתרה בלבד עצם זה שהוא כונס משקה אז הוא אז הוא כבר הוא מתבטל מתורת כלי. כן. עצם זה שהוא בכונס מזכה משקה הוא כבר מתבטל מתורת כלי. לא אמרו מוציא משקה גסטרה בלבד. מה הי טעמה? אמר מורזרה ברד רב נחמן לפי שאין אומרים גסטרה לגסטרה יצא לך טיפות מה תביא עוד אחד? אמרו להפר ליג בטרה במורה ליגר במורה במערבה רבי יוס בר רבי אבינו רבי יוס בר זה ודא אחד אמר כמוציא רימון אה אחד אמר כשורש קטן כן מהו שיעור הנקב לעניין הכשר זן אחד אמר כמוצרמון ואחד אמר כשורש קטן סימנך אחד אמר בב ואחד ממיד למה זה דבר כל כך כותבים זה בצורה כזו וזה בצורה כזו ממש זה לא מובן איזה שינוי מחלוקת יש ביניהם הלאה אמר רבנ בר קנשמ דרבי אליעזר כלי חר שורק מוציא זתים ניין קבלת טומ כי שישה ברב מסמד רבי א בןעזר כן הרי אין ככלי גילנים כלי אבנים כלי אדמה שהם מקבלים טומאה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים צמיד פת שהוא רושיפחד רובו כן משנה הגען פרק 11 זורק חפץ מרשות היחיד רשות הרבים או מרשות הרבים מרשות היחיד הרי זה חייב כן אזורק חפץ ברשות היחיד רשות הרבים מרשות הרבים רשות היחיד הרי זה חייב כי הזריקה מרשות הרשות היא תולדה תוצאה מרשות היחיד רשות היחיד רשות היים באמצע נחלקו בזה רבי עקיבא וחכמים כצד שתי גזוס רעות זו כנג פשוט הרבים המשיט והזורק מזו פטור מה זה גזוסרות מה שנקרא היום מרפסות מושיט ואזורגס זו פטור או או היו שתיהם בדיוטה אחת קומה אחת ולא היו אחד כנגד השנייה הרי זה המושיב מזו לזו חייו הזורק פטור שכן עבדת הייתה עבודת הלביאים שני הגלות זו ברשות אחת זו ברשות השנייה מושיטין לא היו זורקין אשרינו התחלנו פרק חדש אנחנו עכשיו נקודו איתנו רבי דניאל אז נתחיל לך את הפרק דו יפתח דף תסא או ברוך הבא מתחילים פרק חדש פרק 11 הנה יש לך ספרים דף ת ס תסת תס יש לך ספרים פה יופי אזורג תראו אנחנו בביאור חברותה חברים באמצע תראו כתוב הדרן הלך פרק המצניה פרק 11 הזורק הזורק חפץ מרשות היחיד שימו לב דבר כותבי רשות לרשות הרבים מרשות הרבים רשות היחיד הרי זה חייב למה לא מרשות היחיד רשות היחיד מרשות הרבים רשות הרבים אלא דווקא מדבר הפוך כמו רשות היחיד רשות הרבים רשות הרבים רשות היחיד זורק חפץ מרשות היחיד רשות היחיד רשות הרבים באמצע מחלוקת תנאים רבי עקיבא מחייב בגמרא התבאר טעמור חכמים פותרים קצב שתי גזו טראות מה זה גזו טראות גזוסטראות זה מה שנקרא היום מרפסות יוצאים מן הכותל מנחים את הזיזים מצרים שכו לנחנים והם רשות היחיד מרפסת היא רשות היחין גבעות וחבות ארבע ארבע לומדות זו כנגשות הרבים שות הרבים מפסקת בין שני הגזות רעות משמושית ואז רג זו לזו פטור אבל אם היו שתהיה מדויותה אחת בקומה אחת ולא היו אגזוסראות אומר הביאור ניצבות זו כנגד זו שתיהם מצד אחד שלשות שותה רבים גזוות באותות מהבית מושיט מזו לזו חייב זה לא זה כנגד זה לא שיש באמצע כביש זה נקרא מלאכת מושית זורק פטור למה שעבודת הלביאים הייתה על ידי הושתה שכן הייתה עבודת הלביאים ממסא המשכן שתי הגלות עמדות העגלות זו אחר זו הלביאים מושיטים את הקרשים מהגלה זו לעגלה זו אבל לא זורקים אותם לפי כך שאין חי משום מושיט אלא זו אחר זו ושתה בלבד ולא בזריקת בזריקה שככה הייתה עבודה במשכן נפחנו לדף תסג תסג אלפת כל חולי עמו ישראל ושרה בת אסתר ודייח כל ידי ישראל כל השפעות יה רפואה גמרא שנינו במשנה הרזורג מרשות היחיד רשות הרבים או רבי שמעון מרשות הרבים מרשות היחיד חייו עמוד תסג אומרת הגמרא מכדזריקה תולדת דמה של הוצאים הוצאה מאיפה אתה לומד אמר רבי יוחנן דדקציר כל ממחנה לאמור איש או אישה אני יעשו עוד מלאכת תרומת הקודש מה הכוונה שלא יביאו איפה היו היו גרים רשות היחיד איפה היה המשכן רשות הרבים משה אחד מחלביה מחלביה רשות הרבים בב למה כולם ה באים למשה רבנו אמר לה משה לישראל אל תפיקו תתשוט היחיד תתחו רשות שות הרבים אל תוציא מות היחיד רשות הרבים אתה רואה שכבר זה מצווה בתורה. אומרת הגמרא מי אמר שזה היה בשבת? אולי זה היה ביום חול. גמר העבודה אמר להם אל תביאו. מי אמר שמדובר על שבת? כתיבה המלאכה הייתה דים. שני העברה עברה מיום הכיפורים וכלי המלאכה הייתה דים. אומרת הגמרא מאיפה אנשים שזה היה בשבת? לומד גזירה שעה עברה עברה מיום הכיפורים כתוב כאן באביר כל ממחנה כשם כתוב שופר תבואה ועברתה שופר תבואה מה לנ הכיפורים ביום עשו במנכה עפר ברק תגובה כאן ביום עשו במלאכה אז מה כתוב משה רבנו אמר היום את תביאו הוא למד גזירה גזירה שווה אומרת הגמרא שככה נוצא מרשות היחיד רשות הרבים זה כתוב מפורש אבל מי אמר מרשות הרבים מרשות היחיד מאיפה הוא למד אומרת הגמרא סברה הרי כל הצרשות מוציא מהשני למתה מוציא מכניס רשות הרבים מרשות האחד מוציא מרשות היחיד רשות הרבים מיוצא מלחיים להכנסה תולדה אומרת הגמרא מלא הפוק מלא עיוולה רוצה להגיד אבל הכנסה זה נקרא תולדה אומרת הגמרא מכדה הרי העד מחיה והמחייב שתיהם הוא חייב למה קורא לו זה אב וזה תולדה אומרת הגמרא נפקמינה היא עשה שתי אבות ביחד ולא ידעתה שזה העבירה הנמ שתי תולדות ביחד כן חייב שתי מחייב שתי חטאות אביד ותולדה דידה לא הוא חייב אל אחת מוסי והתולדה שלו חייב רק אחת אומרת הגמרא רבי אליעזר אתם מחייב התולדה במקום אב למה קורא לו אב למה הוא קורא לו תולדה הרי זה אותו דבר גמרא לכן רבי אליעזר אין דבקה מינה עם אב ותולדה אלא אך מוצא אך מלך דוצאה דמשכן חשיבה כרגלי אב כלומר מה שהמשכן עשו לו שם יפה אבל לא שהוא יותר חשוב בפועל ואחד במשכן קורא לו תולדה גמרא אם ככה מה שכתוב בפסוק נהן אב והי דלא כתיב קרה לתול לדע אנחנו בדף תסג בתור האמצעי ואתנה לקמן זורק מי שזרק לכך תאנה שתה דביקה וזרק אותה לכותל ומה קרה היא נדבקה הוא זרק אותה במרחק 400 בשוט הרבים והיא נחה נדבקה בדולת בכותל אשר בשוט הרבים זה וזה למעלה מעשרה תפחים זה כזורק באוויר הוא פטור למעלה מעשרה תפחים כזורק בעז וחייב זורק ארבע עמות חייב זרק הוא הביא רבשות הרבים מנדם חייו אמר רבי יושיה שכן הורגי יריאות זורקים מחתם זה לזה זה היה בשבת מקשה רב מקשה הגמרא כל מה שהיה במשכן הוסר בשבת שואלת הגמרא אורנין מחתין למלאו רוגין למה היו צריכים מחת אלא שכך תופרי ריעות היו צורקים מחתןזה אומרת הגמרא בדין מהגבי הד מי אמר שזה היה מרשות רשות אומרת הגמרא אומר אם אם יושבים אחד על יד השני יכולים אחד יפגוע בשני בשורות טובות הגמרא ודל בתוך ארבע מותבת וה מבריזה כן הורגי ריעות זורקים אויהיו בירעה כבוד בכבוד תודה רבה שהשם מברך אתכם יתן לכם בנים ובנות שפע ברכה טובה יש ערבית בשבע תמיד בשבע כן תמיד כן מחיילה תודה נשמות טובות אבל יש ערבית בעיר יש במקדש מלך לא חסר מקומות יש שילך תודה רבה לכם תודה תודה שם ישראל שם עכשיו אומרים בהדלקת הנרות אפשר לקבל ילדים כל מה שאדם מבקש אז כל מי שצריך השם יתנו יהיה שמחות בכל בתי ישראל אומרת הגמרא אז הורגי יריות זורקים מוחיר כלי של שקנה ערב נתון שזורקים בשני דופני החוט של השת של עריעה שאצמה רחבה 400 שאתה הזורקה הרי העביר 400 אומרת הגמרא והריגדו בידו הרי הוא קשור בחוט אומרת הגמרא בנכסה בתרייתה כלומר בהריגת החוט האחרון שאז הקני נשמת מהחוט מוכיר נופל בסוף 400 אומרת הגמרא וזה מקום פטור כזה אז זה אין לך ראיה מרשות תרשות שכן הורגי ריעות זורקים בוחר לשן דין גבי גבי הדולי אחד יושב על יד השני הגמרא כמטו הדדה בחפת אם יושבים אחד על יד השני לא יהיה להם נוח שמתחים חוט הערב מה שלחו פבו משלפכה כן אז זה כל אחד הולך לצד שלו אומרת הגמרא מי שי למעדדה כי שואלים כלים זה אחד מהשני ותנה לבדה שם חכם איש איש מלאכתו אשר עושה מלאכתו עושה עושה מלאכת חברו שכל אחד יש לו כלי אומנות אז מאיפה יצא לך שמעבירים מרשות רשותך מעביר 400 רשות הרבים מנד מחיה מה המקור שלך אנחנו בטור השמאלי חברים ותסג אלא כל 400 פשוט הרבים למדנו את זה הלכה למשה מסיני אמר רב דמר שמואל כתוב והיו בני ישראל במדבר מצאו איש מקושש יצים מיום שבת שב משה מות יומת רגום אותו בהבי מה המלאכה עשה כושש מעביר צים ארבע פשוט הרבים היה דיתתנה טולש ויכב יעקב מר מעמר מה נבקה מינה לרבי יהודה אמרב צאתי גד סטרים ברבי חיה כתוב סוד אומר רבות מלאכות מחסר אחד ונוה אחת מה הכוונה חייב רק חטאת אחד עשה את כולם בלי שנדע לו בינתיים אומרת הגמרא אחת לא ינן לעבוד מלאכות 40 חסר אחת אתה רואה 40 לאמר אחת למה יש לו מניין רבי נדמה מניין הלמה לי למה אתה מזכיר מספר ואכן לכן אמר רבי יוחנן שמצם כולם בעלים אחד חייב על כל אחת ואחר אינו חייב על אחת מה הכוונה יש מלאכות שאנו חייב להזכיל לה ואינו יודעים איזו מלאכה היא רבי יהודה אמר רב יהודה פשיטה מעביר מות חי מסכינה פשיטלה מתני פשיטה ולש חיה רבחה בשיטלה דמאמר חיה כלומר כל אחד בא ואמר על על אותו אחד שעשה שמלאכה כן אז מאיזה איסור אחד אומר שהוא הביא 400 אחד אומר ואז לכן הוא חייה מסכינה אחד אומר שהוא מאמר אחד אמר אין פה ספק תנו רבנן מקושש מי זה היה צלוף חדן הוא אומר בבני ישראל צו איש אחד וכושש לנו אומר צל צלוף אבינו מת במדבר הוא אולי בא דת קורח מה לאן צלופך דווקא צלופך רבי עקיבא אמר לו רבי בן עקיבא תעתיד לתן את הדין שכן דבריך כיסתו תורה סובחן למה אתה מספר מי הוא ואם לו אתה מוציא לז אותו צדיק שמחלל שבת חברים אנחנו בדף תסד הנה זכין למלמוד עכשיו דף ה רבי מאור איתנו לומד את הגמרא שלך בסדר סוד השם נראה ובריתו להודיע דני אומרת הגמרא תלמוד ירושלמסכת פה פרק ב' במת הגמרא מצא רבי מאיר אומר חיוב פאמפסיק חיוב ופאה מפסיק דדת נאכלה גובה כרסמה נמלים שבראת הרוח ובהמה כל מודיעים ש תודה רבה או סוד השם נרב פטן נראה טוב יבורח מפי עניון אומרת הגמרא בסדר גמור אנחנו בדף תסד ד שכחין אזכין רבי מאיר אומר חיוב בפה מפסיק אם זרה דבר שח בפא מפסיק דתכלה גובה או כרסב למלים שברת הרוח או בהמה כל מד חרש את אותה אדמה מפסיק מה הכוונה החרישה מחלקת את השדה לשתי שדות אם לא חרש אינו מפסיק מודים מה הכל מודים לא רבי מאיר שמה פני שהוא פטור פטור פ מה שאכל חגאי ודאי אין מה לחייב אותו אותו דבר כשקרסמונמלים ואני מוכן קאון שקצר לשחת אפילו לא חרש מפסיק אומרת הגמרא כמו שלמדנו קוצר לשחת מכל לבהמה מותר לקצור לפני קצירת מלכים באמת תורה אמר רבי יהודה למתי בזמן שהתחיל עד שלא הביא השליש אבל אם שליש אסור יקצור חיה בפאה גם לא משנה למי אתה נותן דבר שהוא חיופ מפסיק ביזירה שאל אם כן בלי איזה רגשה שקצרה שיש ביו פה קובלתי עניין אם יהיה חייב פאה אחד או שתי פאות ברוך פני השם ברכותך עכשיו אפשר כוח אומרת הגמרא דבר שהוא חפ מפסיק רבי אליזר רבי זה בעה רבי יהודה אמר עד שלא הביאה שליש אפילו הביאה השליש פטור מנגת מן שקחה מןפאה אם כן רבי מיר אמר מבחינת שלא הביאה שליש אפילו שליש פטור מנקת מן הפאה אנחנו בדף תסד בתוספתא נשים ועבדים מחוקים להם אל הגורן ים להם תות כונן ויהיה לשם טובה אפילו זה בעיה של בעלה הוא צריך להביא להרוחבה שמעון גמליאל אומר כשם שהתרומה חזקה לכהונה בחילוק גרנות מעשה ראשון חזק בחילוק גרנות החולק בית דין אין לו חזקה לכהונה כן גם אם אתה רואה אותו שהוא בא לבית דין הוא מקבל חזקת כהן זה לא אומר שעדיין הוא כהן לך בזה שהוא ביקש שהוא כהן אז תנו לו באמת הוא כהן או לא כהן זה לא אומר אנחנו בדף תסה בכל קריאה וקריא מאלו כהן קורא ראשוןחרב לוי ואחריו ישראל מנהג פשוט היום שאפילו כהן הארץ קודם לקרוא לפני חכם גדול לישראל כל מ שהוא גדול מחברו בחוכמה קודם לקרות אחרון שגול זה בתורה נותן זכר כנ כולם פי כך לא משלים אפילו קדוש שבציבור אין שם כהן עולה ישראל אין שם כהן מי עולה אחריו ישראל לא יעלה אחריו לוי כלל כך כותב הרמב"ם חמ עובדיה כותב שאפשר אין שם כהן לוני ישראל לא אחרב לוי כלל אין שם לוי כהן שקר ראשון חוזר וקורא עצמו פעם שתהיה מקום לוי אבל לא יקרה כהן אחריו כהן אחר שמה יאמרו הראשון פסול פי כך עולה כהן אחר וכן לא יקרא לוי אחר לוי אחר לוי שמה אמרו אחד משניהם פסול כצד סדר קריאה בתורה אחר התפילה כל שיש פה תפילת פוס סחה שגמו שליח ציבור תבי שחרית אומר קדיש בצפר תורה וקורה לאחד אחד בן הציבור ולים קוראים בתורה שגומרים מחזיר ספר תורה למקומו ואומר קדישים פלים תבילת מוסף מים שאין שיש בהם מפטיר מוסף נהגו לומר קדיש קודם שעלייה המפטיר יש מקומות שנהגו להגיד קדיש אחר המפטיר באמת אחרי שקוראים את ההפטרה קוראים את המפתרח במנחה של שבת בשל יום הכיפורים אחר שמו שניח ציבור תהילה לדוד ביד סדר היום אומר קדימוצאים ספר תורה ולים קוראים מחזירו ואומר קדימה מתפללים מנחה כן בתענית קוראים מנחה אחר כך אומר קדים מתפללים תפילת מנחה אבל ביום טוב לא נהגו לקרוא במנחה ביום שאין בו מוסף שגומר תפילת שחרית ויום שאין בו מוסף שגומר תפילת שחרית אומר קדיש הוא מוציא ספר תורה וקוראים בו כן אומר קדיש הוא מציא ספר תורה וקוראים בו מחזירו ואומר קדיש ואחר כך אומרת לדוד סדר היום דרך שומרים בכל יום אומר קדיש בכל העם נפטרים אחד תפילת שחרית אומרים קדיש מוציאים ספר תורה יום שאין בו מוסר אבל אם זה שני ורביעי אזה וחמישי אז יש את ה יש את התחנון אין קוראים בחומש בתי כנס מפני כבוד הציבור מה זה חומש כוונה לא ספר תורה שלם אלא בראשית לבד שמות לבד ואין גונים ספר תורה בציבור מני תורח הציבור שלא יצרח לאות עומדים עד שגילו ספר תורה וכך הם צרכו לקרוא שני שני עניינים מוצאים שני ספרי תורה ולא יקרוש אחד עניין אחד בשני תורות שם אמרו ספר תורשון פגו פי כך קורא בשני כל הגולל ספר תורה גול בחוץ שהוא מהדקוםקום בפנים וצריך להמיד לטפר שלא יקר מקום שמצי בספר תורה אחרי שקים אותו לבית החכם בבית אחר לעצמ ציבור השם לצאת עד שיצא ספר תורה ולבוא אותו והם אחריו עד מקום שמצניעים אותו ארבעה תורים הור החיים סימן קכד תניה אין לא אמן חטופה ולא אמן כתופה ולא אמן טומה ולא זריקנה מפי פירוש לא מר לאמרה שלא בכוונה השם זקן בן אז הי אומר אומר המן חתופה הגויים בעזרת השם תחיפו עמיהם השם יעזור לעם ישראל כתופה כתפו ימיו יתומה חס וחלילה יהיה רק על שונאי ישראל יהיו בניו יתומים קצרה קצרו ימיו כן צרה התקצרו ימיו של מי עד השם שונאי ישראל מלבד שלא יריך בה יותר מדי למה הרב חסדה אין הבוצע רצי לבצוע עד שיכלה אמן פי רוב העונים אבל אם כולם כולם מפי רוב העוונים אפילו יש עדיין מות מערכים צריך להמתין להם כ שמערכים יותר מדי בש כל עונה אמן בכל כוח פירוש בכל כתוב בדחים שרגו שערים ואבוא גוי צדיק שומר אמונים מתקרבו המנים שומרים אמנים ששכחו לי בראש חודש ולא בשכו של בצריך לחזור בשילות פני ואין דעתו בשמ שליח ציבור כל תחת ברכות אתה יכול להגיד שלח ציבור תכוון תוציאות ידי חובה מראש עד סוף יוצא ידי חובתו על גב ד אמר בפרק ב' ראש השנה שלח צמורנו פותר לאנוסים שלם יכולים לבוא לבית הכנסת שהנחל שכבר התפלן ששכח ולא הזכיר ציפת הבקים שולחן ערוך סימן קנא דיני קדושת בית הכנסת ב בית צופים מתי כנסת בתי מדרשות נוגים קלות ראש כגון זחוק ועיטול שיחה בתלה אתה שומע אסור לעשות צחוק סתם ככה שיחה בתלה אתה רואה אסור לדבר בתבתי כנסת ואן אוכלים ושותים בהם ולא מתקשטים בהם ולא מטיילים בהם ולא נכנסים בהם החמה פני החמה מקשים בניש תלמיד חמים תלמידיהם מותרים לאכול לשתות בהם מדוחק ושומרים את בית המדע ש מדוז הרב בן ציון אומר כמה שומתח ש מדוחק אז כבר אז ברגע שהדוחק הזה זה נחשב דוחק או נהיה רבי שמעון שומן שואל האם זה לא דוחק לפי הרב בן ציון זה נהפך מדוחק לכתחינה ואין מחשיבים בהם חשבון זה כן הם של מצווה כמו קופש זק פשוים מספידים בהם אלא אם כן יהספד אחד מגדו שכל מיני מתקצים בהם לספידו ואם צריך להיכנס במצחו ככל אדם כנס מעדק ואומר דבר שמועה אחר כך יקראנו כדי שלא נראה כאילו נכנס תוכו ואם יודע לו לקרוא אותו לשנות לומר לך תינוקות קרא לי פסוק הוא ישעה מעט ואחר כך יצא שישיבה בהם מצווה שנאמר ששביתך הלכה ב אנחנו בשולחן ערוך יש אומרים שמה ששנים בתי כנס מדרשות רצון לומר של רבים אבל יחיד קובע מדרש בבית צרכנו קדושה כל כך הרח ג אין שנים בית הכנסת אפילו שנטרה אפילו בית המדרש מותר בית הכנסת זה מקום שרק מתפללים שם אסור לשון שם אדם נרדם נרדם כתחילה לישון בית הכנסת אבל אם זה בית המדרש, מי שנחנך אה תחילה יש חדרים של חדרי שנה אומר מרן בהלכה ד' סימן קנא יצור בית הכנסת לאכול לישון בתוכו מדבר על בית הכנסת מטעם זה שנים בני יום הכיפורים בבית הכנסת אפילו צורך בצורה אחרת כל ש קצבים שנקצבים מה זה נקצבים נקבצים שנקבצים לעמבר את השנה בית הכנסת מותר לאכול שם אומר אבל לא יכניס מיטה לתוך בית הכנסת אומר מותר לאכול אומר זה לא נקרא ביזיון אומר בארטב שלא אוכלים אלא פת וקטנית אבל אמר לי אבין גם רבי שמעון גם רבי דניאל ומה אמרו לי החברים תודה לך רבי חיה שחמ עובדיה מצא קרוב לשש ראשונים שאומרים שאפשר לעשות סעודה בבית הכנסת לכן הוא פסק שאפשר לעשות סעודה שלישית אפילו שזה בא בא מדרש תלחומה ויר כשמעל אברהם נגלה אליו הקדוש ברוך הוא לבקרו אמר שלמר וירא עליו שם רבי יצחק מברכה פתח מזבח אדמה במקום אשר מזכיר את שמי בואו אליך ברכתיך אמר הקדוש ברוך הוא וכימה עול זובח עולם של מגלה בברכו אברהם שזבח את עצמו לפנחת קמה וכמה כך נאמר וירא אליו השם מדרש רבא מה זה מקדם אמר רבי שמעון ברחמן לצבור קודם בראתו של עולם ואינו אלי קודם לא אדם הראשון אדם נברא בשישי גן עדן בשלישי דוד דכתיב אלוהים מלכים מקדם פועל יש בקרב הארץ ראו פעולות בא שתקן הקדוש ברוך הוא רי שלאמת לפה ספר הזוהר רבי שמעון הלך לטבריה והיה איתו רבי יוסף רבי תבחיה הוא את רבי פנחס שהיה בקחברו אליו ירדו שותח את העניין אחד מני ההר אמר רבי פנחס הרשבנותן דברים מונים שאתם רואים שם בכל יום פתח רבי שמעון אמר ולך למסע מנגד בית אין עד המקום ש בתחינה בין בתן בית וילך למסע ולמסעו אז זה למצב שכל מסעות הם שלו ואחד יד ואחד שכת כל דבר והכל ברש אחד גד שחיטה על מי מה הכוונה לחזק את האמונה כל אחד צריך לחזק את האמונה אומרת הגמרא ואם תאמר מיש יוצא לדרך אין איתו מישהו אז מה השכינה לא תהיה איתו אומרת הגמרא אומר הזוהר בוא רואה שם מי שיוצא לדרך סדר לפני הקדוש ברוך הוא להמשיך עליו שכינת ריבונו כי בזמן שנמצא כיוון ש תפילת טוב שלך שכינה שורה עליו נמצא שכינה שתי זהו שכתוב קצת לפני בוא רואה כל זמן שבן אדם מתקב בדרך צריך לשמוע מעשיו כדי שזיווג העליון יפרד ממנו או שכן חברים אנחנו בדף תיקוני הזוהר בדף תסט למטה והאות י מן הדנות הוא ספיר והוא נותל גוון תחז ושרום צד הדין מאיר באורן מצד הרחמים לא אות י מן הדנות עוד הם מצד הגמורה פטדם מצד הימין ברקת מצד העמוד האמצעי היא אד י כים 12 גונים כולם משולשים באבות משולשים בכהנים ישראלים שלך שלי מוררן שאמרו חכמנו אין משיח באה אז שכל פרוטה מן הכיס מה זה פרוטה הוא אומר שכלו הפיקורסים חסים את כל הניסים דרך הטבע כיכר צים ארץ ישראל היא שותה תחילה שתייתם התאומות שבנשם תאום לכל העולם טמא הזה זה הלאה ליקו תפילות דוזרנו השם שנהיה שמחים חלקנו תמיד תהיה תורתנו כנטנו הרע אפילו בתו שעותה דבוקים בך מצוותך כותי הלכות מצד שספורים קדושים מתנשים בכל דור חיזוק רצון ספק של מצח הנחה של ידי ספרים מברים כל הספקות שבתורה איך הוא רצונו יתברך זה מבאים הספקות הרעים כן שנותנים צדקה בשפרים וזה מתאים יותר מצד כבר התגברות ויותר דף צקות ביטול מצוות הצדקה וכולי בעיקר התיקון זה הצדקה ‏Ja. בנפש החיים דף תעג חברים וגם מעבירים מסקים עליו כל התרדות. שומע עכשיו א זה שאתה פה דניאל אתה לא מבין מה הולך ממך כן אחיה אתה לא מבין כל שרנני זה העולם אומנות תמידות העסק בתורה הקדושה כל מקבל עליו עוד תורה אמרו במדבר חוקת שם זה הטעם ניתנה תורה במדבר כשם שמדבר אינו נזרע כתוב מדבר כך המדבר אינו מעלה אינו מעלה בזוהר מי שיודע ללמוד תורה ולא לומד טוב אותו גוי חייב מיתה ולא עוד זה שנותנים עליו שיבודים וכולי כל עוסק בתורה בכל יום להרבות כבוד שמיים אתה רואה מה כתוב פה תסתכלו טוב תחדדו את האוזניים חברים גם אתה מאור כדאי שרק תשמע אומר מי של אם לומדים תורה בשביל השם האדם הזה לא צריך לא חרב ולא חנית ולא דבר שיש שומר לו אלא הקדוש ברוך הוא משמרו בעצמו לו מלאך אחד שומרו שלמ אדם קרא בתורה תורה מוסרים לו שני מלאכים שנמר כילכה אבל קרא אדם תורה נביאים כתובים שנה משנה גמוד משמש הקדוש ברוך הוא משמרו בעצמו ולפי כמה שקבל עליו עול תורה כך יעבירו ממנו טרדות כל הבאה מהפרקליטות גו זה צריך לקבל עול תורה מתחילים עוד דף ‏So