הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר קנ"ו

Kind: captions Language: iw טוב חברים יקרים היום כ בכסף תשפו אנחנו היום רואים את מסכת שבת דף צד סדר קנ והירי בן רואה מקנה אברהם בין רואה מקנה לו והקנני והפריזי אז יושב בארץ עמוד תכב תכב לפי שהוא רואב שלות רשעים מראים באמת מסות אחרים רואה אברהם מוכיחים אותם הם אומרים ניתנה ארץ לאברהם ואין לו יורש ולא את יורשו ואין זה גזל והכתוב אומר והקנעני והפריזי אז יושב בארץ ולא זרחה בהם עדיין אברהם ויאמר אברהם אל תי מריבה בני ובניך בין רועי בין רועך כי אנשים אחים אנחנו אנשים אחים קרובים רש הגדה דומים בקלסטר פנים אלו כל הארץ לפניך יפרד מעלה עם השמאל ואמינה עם הימין והשמעי להם השמאל וימינה כל השר תשב לא יתרחק ממך מודך למגן בסוף הוצרח לו שנאמר וישמע אברהם כי נשבע אחים והמינה אמין עצמי לך וסמינה סמין עצמי אם תאמר לנקד והמינה וכולי מה בעצם רואים אם שמתם לב איך כתוב כתוב ויריב אחרי זה שימו לב פסוק ח מה אומר לו אברהם אל תהיי מריבה חיל ריב ומריבה. ריב זה לשון זכה. מריבה זה לשון נקבה. זה פרה ורווה. כאילו הריבניה גדול. אמר בהתחלה מתחילים ריב קטן. מס רואים איך אברהם אבינו דיבר עליו בכבוד. שאברהם אבינו הוא נותן לו את האפשרות אני הולך איתך אתה תיקח מה שטוב לך אחרי זה אני אקח בשבילי עכשיו הוא צריך ללכת מאברהם כל מה שיש לו זה בזכות אברהם אבינו אפילו אחרי אברהם אבינו ותר מוותר רק שלא תהיה מריבה רק שלא תהיה מריבה. מדבר אליו יפה שמריבה עכשיו בינו ריב בין בין ה עוזרים המסיים בד שופטים פרק ד' פסוק סוג ותשלח ותקרא לברק בן אלוה מקדש נפתלי ותאמר אליו לאוציוה אדוני אלוהי ישראל מה זה הלו ציוה השם אומר המצודות דוד למטה כי בנבואה נאמרה לך ומשרת בהר תבוא למה פחדו מהצבא שלו ולקחת עמך 10,000 איש מנצל בני זבולון משכתי אליך נחל כישון צרשרץ ויבין ואת רבו ואתמו תתיו בידיך אני אתן בליבו ללכת לנח על כישון ויאמר אלבר כי אם תלכי עמי והלכתי אם לא תלכי עמי לא אלך אם תבוא למלחמה כן מסכת כיליים פרק ו' איזהו אילן סרק או שאינו עושה פירות מה זה אילן סרק שאין עושה פירות בימר אומר הכל נעס רק חוץ בין הז והתאנה רבי יוסא אומר או שאין כמוהו נוטעים שדות שלמות הרי זהנס כלומר אין בזה בעיה שזה עץ הגפן אין בזה כלאים עמוד תכד אמר רב ששט אחב מהזקנן כגון האוכלין והזיד על הוצאת הכלי כגון ששג על הוצאת האוכלים והזיד על הוצאת הכלי מתקיף לרב השב כלי קטן חייבים על אמר רב השגרום ששג בזה בזה ונודע לו חזר ונודע לו אומרת הגמרא פליגה בפלוקתה דרבי יוחנן ורבי שעון בן לקיש עם דעות מחלקות או שנינו במשנה אתה חי במיטה פדור אף על המיטה מאמין מתניתין אולי משנה שלנו כמו רבי נתן לא רבנן למה נתן המוציא במחי וף לרשות הרבים בין החיים שכוטים חייב מי נתן שחייב רק על השכוטים חיים פטור למה החי עושה את עצמו שנינו במשנה אתה חי במיטה פטור אפל המיטה אמר רבה פילו תמ רבנן תקלי רבנן דרבי נתן חייב עובד משהו משר ות נפש הלאה אבל אדם חי עושה את עצמו אפילו רבנן מודו שמוציאה בשבת פטור אמר לו רבדה אנחנו בעמוד האמצעים בקטע בתור האמצעי בתכד אמר לרבדה ברבה לרבה ועד אתנן האם מותר למכור בהמה לגוי חכמים מוסרים שמה מתוך שמוכרה בו גם לזכירה בוד אנוכרימתו של ישראל בשבת וישראל מצווה עד שהואת בהמתו זה ספר הנה שס ברוך הבא ברוך הבא אם שכרים זה הקודש של קיימה זכות הברית היום היינו סדקים זכות אליהו הנביא שהיה היום יעמוד ואתה ואתה לבן מתרה מתיר בסוף פני שהוא עושה בו מלאכה שאין חייבים עליו חטאת אנחנו בטורה צאי מותר להזכיר סוס גוי לא חוששים שם מעשה בזה מלאכה בשבת למה שחיין עושה את עצמו שתיהם אמרו שחי נושא את עצמו ואין בזה בעיה אם אדם רוכב חין עושה את עצמו אז אין ברחיבת הגוד משום מלאכה דאורתה לגבי הסוס כאילו זה כתוב בתורה שגם הבהמה שלך צריכה לשבור הכלים לא אבל הבהמות הבעלי חיים כן למען נינוח עבדך שורך וחמורך אסור להם לעבוד בשבת עכשיו אתה נותן את זה לגוי מזכיר לו את זה אז בעצם הוא עושה מלאכה הבהמה שלך עושה אז אני חוזר בין לבין מטרה מתיר בסוף ששה מנחה שאין חייבים עליו חטאת שהוא עושה מנחה שאין לדרך לשת משאות על גבי סוס אלא נרכב על בלבד נו אז מה עכשיו אדם שהוא עולה על הסוס בשבת גוי חי עושה את עצמו אומרת הגמרא מסיק רבדה ברבה כל שהוא הטוב אמרת זה לא בלי גרבנן וד רבי נתן ואמר חיה נמשר בזה ש על מה הם חולקים אדם בא להרים אותם אז הם בורחים לו כאילו הם לא עוזרים מהעיריה בין בית רבי נתן אמרו דבר אחד אמרת כי אפילו רבנן מודו כן אז איך אתה אומר שבין בתרה ורבי נתן מרו דבר אחד אמרת אפילו רבנן מוד הוא בן אדם בכל את עצמו כי אמר רבי יוחנן בסוס המיוחד לנסיעת עופות אומרת הגמרא כי אמר רבי יוחנן בסוס המיוחד היא נסיעת עופות שגם בזה אומרים חי עושה את עצמו אבל לרבנן אסור למכור סוס כזה שהוא עושה מלאכה שאדם חייב עליה מיקסוס למיוחדופות אומר אין איקדבה ודיאין יהיו צייפ צדיות קראו להם וידיאין אמר רבי יוחנן מדר רבי נתן בכפות אם אדם שהוא כפות הוא לא נקרא חינו עושה את עצמו אמר לו רב אדבר מתנה להביא ועני פרסאי אותם הפרסים שהם רכובים על סוסים שהם מעוטפים בגדים רכבים דבר המגביל תנועתם וגם עצמם מפונקים ונם דורכים על הארץ אמר רבי יוחנן בן בתרב רבי בן נתן אמרו דבר אחד אז שמה הפרסים פעם היו נראים כמו איזה גולם אחד שמרוכבים על הסוסים אז איך איך מותר למכור להם? הרי זה לא חי נושא את עצמו תרצה נתן רמות רוחה לנקידו אומרת הגמרא הוא פרדרשקה ממונה מהמלך דרה פתח מלכי וראית דלתה פרסה וקרעי אומרת הגמרא אתה אומר שהם מפונקים אחד רץ 12 קומטר אז אל תגיד שהם מפונקים זה לא רעיה זה שאתה אומר שחי עושה את עצמו אתה לא רוצה להגיד עליהם חי עושה את עצמו זה לא נכון אם הם רוצים הם יודעים לרוץ שנינו במשנה את המת במיתה חיים וכן קצת מן המת אמר בבבר חנם רבי רבי יוחנן אמר רב יוסף אמר רבי שמ אמר רב יוסף אמר רבי שמעון בן לקיש אנחנו בעמוד תכז תכזות רבי שמעון אף מוציא את המת לקוברו על פי שיש כאן צורך המת אבל מלאכה שנצח גרפה כ שאין בה צורך לאדם המוציא אבל ואמר רבה מודי רבי שמעון מי שמוציא מר מה זה את חפירה כדי לחפור בו בספר תורה לקרות בו חייבת הגמרא משיטה שחייב דין ממלאכה שנצחה לגופה היא אלא המלאכה שנצחה לגופה שצריכה לגופה רבי שמעון איך היא משכחת להםתרצינן מה עוד דתמה דהיקה בין גופו בן גופה שלוצצך את החפץ המוצא כדי לתקן אז אני ממשיך מחילה אמרבה מותר בשולי נמצאים מר מר מה מה זה מר אמרנו את חפירה נחפור ואוסף תורה נק חייב אומרת הגמרא למה שלא יה חייב מוציאים ברשות רשות בשבת דהיינו ממ מלאכה ש צגופה היא אלא מלכה ש צריכה לגופה איך משכחת מדייק צורך בין גופה בין הגופה של ההוצאה כגון שהוציא את חפירה כדי לעשות מהם טס שתקלקל החוד החוד הזאת הוא צריך להתקין לרדית פח וכגון מצפ תורה כדי להגיע אותו ולקרות בו כמה שמעלה שמספיק שיש בזה צורך ך מספרת הגמרא שב רבי מאור א עמוד תכז חבר אותו מת שהיה במקום שקראו לו דרוקרא תכז שד רב נחמן פוקה בשבת בת קרמלית לבת כרמלית למה היא מוטל בביזיון אמר לו רבי יצחק אחמור דר דרבנה לרב נחמן יצחק כמן כרבי שמעון שפותר בשבת תוציא את המת מהמקום שלו מהבית שלו אמר דפת רבי שמעון דוקא אבד פתר שמעון דווקא מחייב חטאת אבל אמר דרבנן מייקה מה שפתר רבי שמעון זה מיסוד דאורייתא אמר לו האלוהים וטוב >> הל אנחנו בעמוד תכז חבר שלי אנחנו בטור הימני אומרת הגמרא ושך תסתכל איפה שכתוב משנה בתור האמצעי צד ימין אותו מת שהיה בדרוקרע איתי רב נחמן הוציא אותו בשבת בשבת מרשות מהבית שזה מחילה זה רשות היחיד קרבנית זה לא לא רשות הרבים ולא רשות היחידים אמר לו רבי יוחנן דמור דרבנן רב נחמן צחק כמן איך היתרת כרבי שמעון כמו שמתיר מתיר הגמרא לא דווקא היו חטאת צורה מי היקר אז מה אתה חושב שיעשה איסור אמר לו רב נחמן בר יצחק האלוהים דנית עד בעצמך אפילו רבי Да. אמר לו מה זה אלוקים דלתבה אמר אם היית רואה חמץ היה נמצא בביזיון גם מתי היית מוציא אותו אפילו לרבי יהודה שמחייב איפה לרשות הרבים אז זה לקרמלית בגדול כבוד הבריות שדוכה דרבנן לא תעשה שבתורה אומרת הגמרא תנם בחילה תולה סימני טומאה מנג לא לא צריך לא צריך כגון שתי שערות לבנות שמארת ויכווה את המחיה צרב אותה עובר בלא תעשה ישמר בנגע הצרת ישמור מאוד ולעשות על כן ועל כך יתמר אחד בתוך שניים שבאר את חיה שהרי תהיה רנגה מתנה שערה אחת בתוך שלוש נשארו שתיים טמא תנגה רב נחמן רב נחמן אמר היינו רב נחמן אמר חייב מלכות רב שלושת אמר פטור רב נחמן אמר חייב למה שרועילו מעשיו שאם תילקח שר אחד נוסרות לטומ שאתה אמר פטור כי שתמשת שתמ היית טומ יש יש טומא שתי שרות אמר שם מנ מינדתן הוציא כזאת מןמיד כזת מן הגנבנה חייב אנחנו בקטע האמצעי צי רק חצי כזה פטור ותן החצי כזה חייב אז סותר את עצמו מה להבדת חייב מדובר בחצי כזית חצי זית מכזית אז הכזית היא הוציא את הטומ ואדנם פטור נפיק חצי ז מכזית ומחצה אז עדיין נשאר לשלם רבי נחמן אמר לעולם מדובר שחייב אפילו מצריך חצי ז הוא אומרת הגמרא אנחנו בקטע המצאים עליו דקטן דתחייב מדובר שהוא צריך חצי ז מכזתן פתור חצי ז מכזית ומחצה הרב נחמן אמר לו למדית חייבתן פטור להפיק חצי זית ממת גדול אנחנו במשנה חברים הנותן ציפורניו זו בזו ושיניו כמו שנותן אחד עכשיו גוזל ציפורניים בשבת כן אתה עולה שערו בידיו כן את ספמו וזקנו כן אישה גודלת קולה שער ראשה מה הכוונה עושה צמה וכן הכוכלת את עניה בצבע כחול סובב לעין וכן הפוקסת סורקת את צרה בידו במשרק רביעזר מחייב על כל אלה רחמים שמתם מה זה יראת שמיים זה לא להסתפר בשבת זה יראת שבת לא להסתרק בשבת שבה אנשים גם בני תורה תראה אותם מסורקים בשבת למשל ליעקב אין בעיה תכף יהיה לו קצת למה יהיה לו פאות הוא הולך לאשר פאות אבל בעיקרון אין לו בעיה אבל אחד שיש לו עכשיו שר רבה שיער שלו צ'ופו למשל גם הוא אין לו בעיה >> ממד זה מופיע לו נגד יש לו שיער מה להסתרק בשבת אסור חילוד שבת למה שאתה מסטרק >> טולש >> עכשיו על הרב מסרקים שכן מותר לסרק >> אין כזה כל מסרק טולש הלאה חברים רבי אליעזר מחייב בנטילת ציפורניים שרוסים שום גוס חוסס בשאר השינויים ברגמרא מהחייב החכמים אומרים שום שעות בלבד אין בזה איסור דאורייתא אמר רבי אלעזר מחלוקת רבי אלזר חכמים דף שנטל ציפור בידם אבל בכלי דברי הכל חייב אדם לקח קוצ ציפור עם חייב פשיטה זו בזאת מה כוונה הוא טולש מה עוד רבנן וקלינ מפטרה הייתם שם פותחרים קטן יודע אחר כך רבי אליעזר ש אפילו בעיד חייו כמה שמענה שאין דרך גזיזה בכך אמר רבי אלעזר מחלוקת בין רביז ורבנן דווקא שנתן ציפורני בידיו לעצמו ציפורניים לחד וחוד דבר הכל פטור אומרת הגמרא בשיטא ציפור תנן מה עוד תמר בליזר חברו מחיב דקתני ציפור כוחות הרבנן אז אני מחילה שוב פעם חוזר אמר רבי אלעזר מחלוקת בין אם נתן את זה מי נתן בכלי ביד סליחה אבל אם נטל בכלי דברי הכל חיים אומרת הגמרא פשיטה כתוב במפורש במשנה זו וזו כוונה ביין מה עוד תמ רבנן בקלינמ פותרים אז למה כתוב זו וזו יודע הכוחן רבי אליעזר שאפילו ביד הוא מחייב חטאת כמה שמנן דווקא ביד פותרים רבנן בכלי גם רבנן מחייבים אמר רבן עזר מחלוקת לעצמו נותן ציפורני וחברו דברי הכל פטור אומרת הגמ רב שיטה ציפורנק כתני נן מה אתתמ רביעזר צחנ מחיו דקטניסונה דח כוחות דרבנן שאפילו לעצמו פטור כמה שמנה רק לעצמו חייב כן צערו לא שזה חייב שלחברו פטור פטור אבל אסור כמה שמעלכן שערוחן יותר שיער אם לא פי הזו מה שמספריים גוזרים מבת אחת חייב מה הכוונה אפילו משהו קטן למה קראו לזה זוג למה זה כמו שתי שתי פי מספריים כמו זוג הם זוג הם שתיים כן קוראים לזה זוג וכמה מי לא פה זוג אמר רב יוסף אמר רב יד שתי שערות אנחנו בטור השמאלי והתניה ולכוחה עשרה התורה שאדם מלשם כוחה בין עיניו למת שתיים אז משמע שפלו פי הזוג לא פי הזוג זה אותו דבר כמו השיעור של חכמים לומר שתי שערות רוצה להגיד >> מה זה הרב אסור לקחת ציפורים בשבתו לא יודע >> לא אני יודע אבל אם נגיד עכשיו אדם שחק עם הספור בפק זה טומה נכון הרב געתי בפה >> יש בזה איסור איסור בשבת >> לא בשבת ברור אבל שעלי גם זה לא טוב >> לא אבל לפעמים אתה יודע כזה יוצא שאתה משחק כזה עם הפה פתאום אתה מרגיש כזה תלישהו גם אתה שת גם את האור אסור >> אז גם את האורס >> חכם את האורס >> רצו לשחק עם הציפורים בשבת תן לשחק עם דפי גמרא >> חמשכה >> או דפי תהילים >> חמש >> בל אתמול הביא לי הרב אסי סיפור פה אומר אחד היה קורא תהילים מדבר מהחברים בשבת קורא תהילים מדבר מדבר בשבת קורא תהילים מדבר בשבת אז באו המלאכים בלילה באו המלאכים בלילה כן כן ‏Mhm. Phi רק פעמי. אתם פחדים שזה אחרי זה יהיה קבוע גם וגם? זה הרבה זמן. תוספת של הרבה זמן תוספת של הרבה זמן. כן. במה אתם חייבים בחינה חוקית? מה מחייבים אותכם? את הכל גם וגם וגם. אז תעשי מה שאת יכולה. מה שע על התקן שהגעתם על זה תמשיכו. בסדר, אני באמצע שיעורים, בבקשה. כן, שאלה הלכתית. אם אפשר >> אז זה ודאי שזה אסור >> לעשות את זה לרפואת יעקב חיים וד ספירים של יוס >> מי זה >> של יוסף חולה >> מי זה יוסף >> יוסף בן בע >> מי שבא כל צדיקי האמת כל צדיקים לילדים מה שמע >> יעקב חיים ודוד נכון דוד רק בנס שני בנים >> קר >> בני >> ספים שהמים האלה שבאים קחו את כל הצות של עם ישראל >> אמן אמן >> וילכו ישר לעזה ועשו שמה עבודה טובה טובה לפה לא יעבור זכות הפיתום הקטורת שזה עוצר רוצה פיתום הקטורת שעושים זה עוצר למה עם ישראל צדיקים דיברתי שמה על כבוד בית הכנ על הכבוד אצל קדושים אמרתי לכל פחות שילמדו מה זה הנושא של כבוד שלו זה נכנס אנשים אתה מנקה בית הכנסת שומר על הכבוד של אתמול למדנו פה שאוד רק אמר לעגלון דבר השם אליך עמד בזכות זה זכה שצמרות המאביה >> כן אתמול למדנו את זה בנביא >> אבל מה שהוא הקריא לי סיפור חזק בבית הכנסת שאחד היה קורא תהילים בשבת מדבר, קורא מדבר קורא מדבר מלאכים בשמיים יראו לו ספר תהילים עם דברים בתלים אמרו לו תדע לך תדע לך שאם יראו את זה לקדוש ברוך הוא יכעס עליך כעס דנו ואת התהילים הזה צריך זרוק עכשיו ברצפה זה סתר אחר התים אלא אם כן תקבל דבר עליך שמהיום אתה קורא תהילים עד איפה שאתה יכול תגיד אתה רוצה לדבר סגור את התהילים תגיד ברוך תשתדל אבל לא לדבר תחיל מחדש איפה שאתה רוצה אבל לא לעשות ספר שלם לדבר אמר תראה מה זה שאדם מדבר בית הכנסת באמצע תהילים לא טכיף את זה אבל בכל >> אמר לי הרב בן אתה רוצה לשאות לאנשים יש קורה לך תהילים שיעשה תענית דיבור פה בלילה שבהם עושים את כל התהילים התנאות תע לי דיבור אני אומר על מי שמדבר גזל >> אם אדם בעת קשר רב >> אז היא לך רגע יצא לבחוץ יחזור משהו כל הבית אפשר לפתור אדם לאט לאט יושב ולומד הכל מסתדר תראה את אס יושב ולומד רק כולל >> כל יום הוא בא מה הוא בא בבע לת מחכה לדורה הוא מתפלל בנץ אם לא היה בא עוזר לי פה בתפילה ב720 כן היה רוצה לבוא פלל בנץ אנחנו בעמוד תכז בצד שמאל אז ראינו בקטע האמצעי למטה תנא נותן שיער כמ פזוג חייב כמה זה שתי שיערות אמר עבדה שתי שיערות והתניה קורחה שתי והתניה רב יהודה אמר כם זה פי פי הזוג שתי שיערות זה אתה אומר שכרוחה זה שתי שיערות פי הזוג משמע ש זה אותו דבר ואמה וכן ככה שתיים למה אתה אומר זה בזה כאילו משמ שתיים דבר שתי דברים שונים תנמי נותן מלא פי הזוג בשבת חיים וקם בלי הזוג שתיים רבי אליעזר אומר אחת חכמים הרבה זה מלקרות לבנות תוך שרות שעה אחת יודע יש איסור מהתורה לבן אדם שהוא מתחיל להתבגר רואה שיש לו שיער לבנה פתאום מכל השערות בא מוציא אותה זה דרך של נשים נשים זה איסור דמט אפילו צמיעה צער מה היא מקום שכבר כולם רגילים עם גברים ואנשים כבר על צבת שערה בסדר חיה פרוץ משהו אחר אבל עד שלא זה זה אסור אילו כל מיני סידור גבות כל מיני דברים שאנשים זה רק זה נקרא לו לבש גבר סמנת אישה מה אלא אם כן כבר כל הדורניה ככה דבר זה אף פחול אסור משום שנאמר לו ללבש גבר סמנת אישה אסור כאילו לבן אדם לפתוש את השיער הלבנות שלו תנ רבי שמעל עזר אומר ציפור שבכש רוב וציצין ששו רובן ביד מותר לעסר אם רוב הציפורן יצא נשאר לו טיפ טיפה מותר לו להתלושת אותו דבר עור אבל בכלי הוא חייב אומרת הגמרא מה היכולת שבכלי חייב חטאת וביד מותר חיקמר אם פירשו רובן ביד מותר בכלי פתוח אבל אסור לא פירשו רובן ביד פטור אבל אסור בכלי חי אמר עבודה הנלכה כרבי שמעון בן אלעזר אמר בבחנ רבי יוחנן והוא שפרשו כלפי מעלה מצערות אותו כן חנן בן כן הגודלת אומרת הגמרא אבל הלכה למעשה יש בזה הרבה הרבה גרסאות הלכה למעשה אסור לגעת אדם משתדל להיזהר אפילו אם רוב הנטלש לו רוב העוף משתדל לשם זקנו לא לגע זה למה מחלוקת יכול להיות שהדוגמה שקראה לו זה לא בדיוק מה שתרו הגודלת אומרת הגמרא מה זה גודלת מה זה כוכן מה זה פוקסת אמר רבי אבין גודלת זו עושה צמה משום מה היא חייבת הלאה אז גודלת עושה צמה מה זה ומה זה כוכלת צובה מה זה צובה אה או אה >> מה מה >> תי מי אנישת מה >> למעלה לה שיעור שלך הרב לא הגיע >> מה >> הוא לא גב >> אז הרב תומר >> ש הרב >> אותי מי אני עם החיי אין בנו כלום הם יותר טובים ממני יש יש אם יש פה תראה שזה שבת גימ יתן ידידי אביה תלמיד חכם תדע הייתנו אתמול בטבריה שיעורי תורה שמה אנשים לומדים בתעני דיבור שאוירה שם חזקה הינו גם אצל דניאל חיו נכון היינו גם היינו גם אצל דניאל חיון >> היינו גם בכמה מקומות ממש מיוחד אז אמרנו פה אם אדם טולס שערות בשבת הוא לא ידע או קצה ציפורניים אפילו רוב הציפורן פרשה יש בזה כמה גרסאות לכן אדם לא יגע לזה בשם אמרתי להם שיראת שמיים של הבן אדם איך תדע אם יש לו ירת שמיים לבחור ישיבה זה תראה אם הוא מסתרק בשבת או לא מסתרק בשבת למה מסתרק בשבת זה עושה איסור יכול לעשות איסור שטולש שמעתי פעם מהרב סופר אומר שרוטשילד היה נפגש עם המלך ביום אחד המלך ביקש שהבנות של רוצ'יל יתפגשו עם הבנות שלו קבעה פגישה בשבת עכשיו הם בשבת לא מסתרקות אז זה אומר שהבנות שלחותן ישנו על הכיסא כל השבת כל הלילה כדי שבבוקר הם לא צרכו להסתרק כזה יראת שמיים מת שנה לכיסא כל הלילה נורא הרב לא מסתכל אין לו שיער בכלל שר על הכיסא >> אז הוא אומר >> באמת זה שיש לך שער ולא נסתרק דבר אני הייתי רואה אחד מהמקובלים בחור ישיבה טוב טוב טוב מסתרק בסוף יצר תמוד רע הייתי תמיד בא מוכיח אותו זה אסור אין כזה דבר מסרק שש >> כן אז זה יש צר לי פחורי ישיבות שאו לי זה מסרק שעוצה ממנו כאלה קטנים קטנים כאלה אומר לא יכול להתפס בכלל בשערו >> זה לא קשור להתפסרות של החזיר >> זה לא קשור זה לא קשור שיתפס זה עצם זה שאתה מעביר את זה יכול להתעלש זה לא קשור להתפס גם לי להתפס >> גם אם >> יד בעדינות יש אחד בזמן הרשש חיים היה לומד היה כל הזמן עושה ככה עם תלשינו שערות באו לרב חידה אמר לו המגיד היה לו מלאך תדע לך שאתה לא יודע איזה עונש יש לו בשמיים לבן אדם הזה הוא עובר על אולי אלפים מעבר עבר בחיים שלו שלשצר נורא אנשים עושים שבת כל זמן חכס לעשות זה נקרא מתעסק הרב הוא לא עשה את זה מתוך א >> אבל בכל אופן הוא יודע שבסך הכל הוא יודע אסור יש הרגלים שאסור לעשות משם ההרים סופר עליו שבטעות הוא שם את העץ שלו פה הארי >> את כל השבת >> כל השבת הוא נשאר ככה למה שמש יוציא תלושת חסידות עצומה כהן חוץ ממכם שהבן שלו הילדה שלו שהוא חלה לרוסיה הוא לא ידע מה לעשות הוא שמע שברכבת עובר החפץ חיים אז הוא אמר שהוא ילך לקבל מן בוח ילך לקבל ממנו בך בן אדם הזה הבן שלו הראשון שהתחיל לנסוע ברכב בשבת ברד בעיירה כאילו הוא פרץ את השבת הבן של אז אבא שלו נה חולה וכמה שדיברו עם הבן שלו שלא יש ברכב בשבת לשוא יחיד אז האבא הזה רץ לחפץ חיים מה עשרה רצה לרוץ להקדים אותו לדבר עם חפץ חיים שיגיד לו אתה רוצה רפואה תמחה בבן שלך יצא המצב ששתיהם נכנסו לחפץ חיים בבת אחת כבר לא יכול לדבר כלום אמר טוב נשמע אז הוא אמר לחפץ חיים כך וכך אמר לו אתה רוצה רפואה תגיד לבן שלך שלא ישב בשבת ותגיד לבת שלך שלא תצטרף בשבת. כך המחלה שלו באה בגלל שהוא הבת שלו מסתכלת בשבת. הוא יכול למחוט בה, לא מוכה. >> אחרי שבן אדם מוחה את זה כבר זהו זה לא נשאר עליו. כל הבעיה עצם זה שהוא לא מחל או עצם האיסור שהם עושים. היה אחד זה ויקטור סיפר עליו את זה מהרב סופר היו אנשים מר שמיים שהבת שלו שיחקה העוונות של המרובים ב100 שערים נתפס השיער בגדר עם השיער ארוך והיא לא זזה מהגדר כל השבת והביאו לה את הארוחות לאכול בגן העיר זה יראת שמיים לא אבל זה לא אם היא עכשיו לפי הלכה תעשה ככה ו זה ספק זה ודאי ספק פסיק רש זה לא נ >> זה ודאי >> בטח זה פסיק רש 100% צריך ששא ואם זה פסיק השם מדרבנן זה לא דרך כללישה וזה לא נוח לו בזה מבחינת הלכה כן היה מותר לו להוצ >> אבל זה יראת שמיים זהחמ >> אין בעיה זה החמרה יותר אבל מבחינת הלכה שאלה מה אנחנו סקרשה דרבנן >> דרבנן זה לא דרך לישה >> בסדר נו >> ולא נוח לו בזה שנתלש >> זה פסיק ראשי דרבנן וגם לא נוח לו אז הנו נוח עוזר זה טר דרבנן >> כן מותר >> בגלל שזה טרת דרבנן >> כן >> אמר דלא נחלה זה עוד יותר באמת אתה צודק שזה לא נכולי לא היה להם את הדבר הזה נראה לי אשכנזים לא סופסים לאסי קשה חינם אם זה כמו שאתה אומר כן שמיים שאדם יזהר לא להסתרק בשבת אחד הכי חשוב בבית לקרוא בשולחן שבת שתי דקות חות שמירה חות שבת לקחת קיצור הקיצור שבקיצור כמו שיש לרב הזה בהלכה או באגדה זה מצוין לא להחביב לקח את הדבר הזה וזה טוב כל פעם לקרוא איזה עמוד עמוד עמוד ולאט לאט זה יתן עכשיו אמר לי אסיב אמא יש לו בבית הרבה בנות מה הוא יעשה ויקטור אצלו כולם בנים בעצרת השם הרבה חתנים מרביעים הכל בנות והם 90 קבין לקחו ו100 גנבו מה עשו אמרתי תן להם לקרוא תגיד אני אני רוצה לשמוע אותכם תן להם על הסדר ליפור ואז הם יה עסוקות בקריאה ולא עסוכות בדיבור על מה זה טוב ש לומדים חכות שבת בזכות זה לומדים לכות שבת אדם לא לומד אדם לא יודע אדם יודע גמרא יודע הכל לא יודע לכות שבת מה עשה הדברים הראשונים שבא התשובה צריך לדעת זה שהרב אמר לנו ששאלתי אתנו לרב לגבי מיק מאוד הלכות הלכות שבת או את השולחן ערוך אמרנו השאלה מה אתה רוצים לדעת לדעת את ההלכות או לדעת איך זה באמת איך עובד ההלכה ושהיום שאתה יודע איך עובד הלכה ולא רק את ההלכה עצמה אתה יכול להבין כמו שעכשיו א את הציור שהרב ממש מר לנו תלמוד בשולחן ערוך משנה ברורה ולא את ההלכה ממש מעשה כמובן שחייב אחרי זה כדה בנפס >> עוד פעם מה אמרת >> הרב אמר דווקא ללמוד מהשולחן ערוך עם המשנה ברורה לא דווקא לאה הלכה ככה בקיצור >> בקיצור >> לא אבל מה שויקטור הסביר לי שבבית אתה לא יכול לעשות שבת ודאי כן >> לא אבל ודאי כדי לדעת הלכות ויקטור אמר לךם בעיר אבל הוא אמר לי שמי שיקח בשבת חצי שעה יקרא מרן רמה חוץ מלמוד ביום תוך חודשיים בקריאה מרן רמה הוא גומר כל חודש שבת חודש ואז מה שקורה עם הזמן משך שנה שנתיים מראה שהוא בק כי בהלכות שבת אמר לי שככה עשה רבי אברהם כהן באשקל >> רק מרן רמ >> מרן ר אבל לקחת לא עוד צדך כמו שאתה אומר ללמוד בעיון עכשיו למד בעיון כמה אדם יכול אומר לספיק בעיון 20 20 סעיף סימנים 30 סימנים שבת זה 100 סימנים קח לו ארבע שנים לומד את זה בזכס לכן נקרא סיכומים הללה חברים. אז אנחנו בדף תכז למטה אוכלת משום כותבת זאתי שצובעת את העין שלה היא אחראית היא אז תראו בסוגריים שמה הוא מסביר בבור חברותא בדף תכז אומר והם בקהילות יעקב מי זה סטפלר שביאר המן הכוכלת חום צובע ושאין הצמן הכחול נועד לצבוע צביבות העין כדי להפות את צבעות העין בצבע הכחול אין לנו נועד כדי להבליט את העין כל צבעה שאין להצורך יופי אלא לביע עניין מסוים כגון הצובע בצבע אדום לאותה זרה איזה צובע אלא כותב שבצבע מביע מסר ראיתם שמעתם הגדרה כזו יפה אומר אם אני צובע אבל בשביל לתת תמרור למשל שיזהרו מדרכה תיזהר במדרגות שלא ת אומר אז אני לא צובע בשביל צוה אני צובע בשביל בשביל כותב בשביל שאנשים ידעו חידוש לא יודע אם זה נקט בהלכה אבל זה חידוש אבל יש איור איסור שצובע כוכלת חייבת משום כותבת >> כאילו המשהו הכוונה של הרב שאם צבע דוב זה צבע של סכנה זה צבע כחול זה צבע של אין מעבר או סתם ככה אז הוא עשה הוא רק עכשיו עשה צבע כאילו הוא כתב את הכוונה שלו כן, כאילו כתב את הכוונה. כן. כאילו כתב את הכוונה. כך הוא מסביר שבצבע הוא מסביע, הוא מסביר, אני אף פעם לא שמע דבר. פעם ראשונה ששמע שבצבע הוא מביע מסר, פוקסת, חייבת משום טובה. אז לפי זה לא אין קשר לאותיותים עכשיו סימן של אפילו פס זה משהו כן למה אני אגיד לך זה נכון מה שהוא צודק אתה שומע הוא אומר שכשאדם צובע או חי משום צובע או דבר כזה אבל אין כזה דבר שהוא חי משום כותב למה אם הוא סתם עושה אין שום כתיבה אין פה אותיות פה מספרים פה כלום בזה אני מבין למה הוא אומר איך יכול להיות אדם עכשיו אפשר שם צבע כחול ואז חייבת משום כותבת הרי אין דבר כזה חוץ שהגמרא חולקת את זה אבל פה לפי לפי רב רבי אבין אמר רבי יוסא ככה האמת שאני יודע שהצבע הכחול הזה שמים את זה בשביל רפואת עין לא שמים את זה בשביל יופי את רואה את התימנים שהזקנות שלהם שים את הכחול וזה זה הכחול של הגמרא כוכלת עיניה זה אבן שמתוחים אותה זה נעשה הצבע אבל זה אמרו לי ששם זה גם מה כותב שום רפואה שאדם כוכ את העין חסרים צבעים אחרים מה קרה שם כחול זה משום שהיא רוצה בעצם לרפות לה את העין אולי הגמרא בהמשך תכתוב את אומרת הגמרא אמרה רבנן קמד רבי אבו ואמר וכי דרך הריגה בקר וכי דרך כתיבה סליחה אנחנו דילקנו מה ש פוקסת משום מה חייבת אומרת הגמרא משום טובה מה זה פוקסת פוקסת אומר מיישרת צערותיה בין אצבעותיה כשהם מסתלצלים לכאורה שהם מצטלצלים אומר ברשי כותב במסרק יש עוד פירוש פה כסד שמה בצק על הפנים מראה התביעה בבצק שעושים ממנה כמין חוץ כלומר היה עושים את ה זה כאילו לזמני גם לא בצורה קומה לא בשביל לא באמת לא טויה האמיתית אז רבי אבא אומר וכי דרך חרגה בכך וכי דרך כתיבה בכך הכין דרך תביעה בכך אנו הרבה מפרשים שחבי יוסף האמת שזה לא המשך שלנו אבל רק נראה מה הגמרא באמת אמרה בהמשך כב >> כמב תודה רבה לא מצאתי הנה אוכלת חייבת שום צובעת גודלת או כסת שום בונה הגמרא וכי דרך ביני לכך אין והבן השם אלוהים את הצלה מלמד שקנעה מה זה קנעה צלצמה תשמע שהוא מבין שפוקסת הכוונה שעושה צמה תן ל רבי שמעון בן עזר אומר הגודלת והכוכת הוא פוקסת בשבת עצמה פטורה בשאין דרך בניין בכך חברתה חייבת. לכן היה אומר רבי שמעון בן עזר משום רבי אליעזר אפשר לו תעביר שק על פני משום שצובע. אז הגמרא לא מסכים מה עם זה שזה משום כותב שום צובע. כלומר סטיפלר הסביר איך זה יכול להיות כותב. טוב, יש לנו עכשיו ירושל חיטם תכח אנחנו רואים ישר בביאור למטה ידיד נפש לעולם קצר אדום לא נתן פאה לא נפטר מחיוב פה אומר אדם לא נתן פאה לעני לא לא לא נפטר נותן שום פאה גם מלתוש והפאה הזאת היא פטורה מהמעשרות לחלק הזה הוא פטור מהמעשרות פטור מן המעשרות עד שהיא מרח כלומר אם הוא מרח מה זה מרח מסביר לנו ביקטור הכוונה מרוח הכוונה אסף את הכל יש אומרים שהוא עושה כמו איזה אישור כזה זה נקרא מרוח ונותן מן הגורן וזורע פתור בין המעשרות עד שימרך כלומר עוד דבר אדם עכשיו רוצה לזרוע את השדה שלו כל עוד שהוא לא עשה מירוח הוא לא חייב במעסות אותו דבר אדם יכול לפני המרוח להכיל לבהמה חיה ואופות ופטור מן מעשות עד שמרח דברי רבי עקיבא כהן ולוי שלקחו אית גורן קנו את הדבועה מניגורן פנימרוח המעשרות שלהם עד שמחו כלומר א צריכים לתת תורמות ומעשרות כהנים אבל אם קנו לאחר מרוח צריכים להפריש תרומות ומעשרות לכהן לבי אחרים מקדיש והפודם מקדיש את גרון גרנו לא גרונו גרנו גורן התבואה קדיש אוקמה קדיש אוקמה אדם מיד הגזבר לפני שהוא קבע למעשר חייב במעשרות השם גזבר בר פודח היה במעשו למה כי בשעת החיוב היה ביד ההקדש רבי יוסף רבי יעקב ברזבדים שם רבי אבו רבי נחמן ברקובל מתים את שם רבי יוחן מפריש ביכורים מקרי ממורך אדם מלאך הביא מה הוא כבר אסף את זה אסף את התבואה הזאת אסף את השקול אסבת הזה פטור מתרומה גדולה. אומרת פטור כי למטה מבאר יחיו בביקורים חל כשהפירות מחוברים לאילן שני מרוח לכן ויחיו בתרומות ומעשרות וכולי לביכורים תודה רבה אמר רבי חגאי אומר רבי יוסף אתנ מרה כן מה הכוונה שהתרומה לא חלה על חיובים שכל לפני המרוח שלמדנו לעולם נותן פאה פתוח בן המסר עד שמרח המירח חייב לעשר ונותן פעה. מה שאין כן בתרומה. בתרומה אינוכל להפריש מהפאה. הלאה אנחנו ממשיכים. אומרת הגמרא בנימה אפי ביכורים לא יהיה חייב עד אף על פי שלא מרח אומרת הגמרא ושואל וידה מרדה מכנה אתה יודע שחיו ביקורים קודם לחיו פאה ולמה לקרוש שמעם ביקורים שהם ביקורים נקון כל מה חיוב ביקורים חל תחינה כל הקודם תחברו חמורים מתחייב בו כן פאה היא חייבת ביכורים שהרי איך יהיו ביכורים חן קודם לפאה לומר הבעל הבית תתחייב להפריש אומרת הגמרא המשנה שלנו בית שמאי בית שמאי אומרים הפקר אני עניים הפקר נמר מה שהפאה פטורה מהמעשר או משום שהפקר פטור מן המעשר לפי שיטתם פאה פטורה גם מתורמה וגם מביכורים אח שכתוב לעולם ולמה אני קר שהם קוראים שהם מקורים לכל הקודם את חברו חברו מתחייב בו כל הקודם את חברו חברו מתחייב זה מה שהוא אומר איך הוא אמר באותיות לפני זה בראשית מני שיו ביקורים קודמים לתרומה הרי זה קראו תרומה בראשית וזה קראו תרומה בראשית אלא הקדים ביקורים שלכל שם ש לכל שהם ביקרו כלומר שמ מדים כל הקודם חברו חברים אומרת הגמרא כי מתיתן לבית שמאי בית שמאי אומרים הפקר עניים הפקר שהפאה פטורה מן המעשר שום הפקר פטור מן המעשר שיתתן פאה פטורה גם תרומה וגם מביקורים לכן מה שכתוב לעולם נותן שום פעה פתור מנסות גם כוונתו גם תרומה וגם ביקורים מריח חיה בכל הכל ואומר שם בעמוד תכט עברנו דף כי טעם אחד לשניהם שאני לא אפסיד בכך וכן אם ירח לפני שפריש פעה כבר מתחל בתורמות ומעסכות ואין לומד מהמשנה על ביקורים לכן שלעולם אם הפריש ביכורים חייב בתרומה אומרת הגמרא בת המשנה בשיטת רבי עקיבא בחנויות דב חנון איפה זה עזה בית חנון תן החברוך בית חנון שלוש שנים שלו חית המקדש שמצן את הפירות מחל המעשרות וודרשינן עשרת תעסר את כל את כל זבועתך זרך מה אתה לוקח חתה פרתמוכר אנחנו בדף תכט ואתה רבי עקיבא בחנות למה חבוד למה חרבו חנויות בחנות בית בני חנון שלא שנים שלא חבדים בגל שהמצאים את הפירות בכלל המעשרות יהיו דורשים מסר תעשה את כל תבואתך הפרטה לוקח עשר תעסר פרט הלוקח מה זה מה זה פרט הלוקח >> מישהו הולך לקחת את זה בשביל רק רגע והחטה פרט למוכר מה הכוונה אומר הפיאור והם מפקיעים את הפירות ממעשרות שיטתם הפקר עניים והפקר כשיטת בית שמאי משנה כהן ולביא שלקחו את הגורם ידינו במשנה שם לקחו חר המרוח כלומר אחר שהמוכר מירח את הדעה נותנים את התורמה לכהן ולביא אחרים אז אסרת תעסר תגובותך פרט ה לוקח הכוונה שהקחו את זה מן הגורן קודם והחטה פרט המוכר אז פה רואים אה אז המשיכים אמר רבי יוחנן כנס כנסו להם שיתנו לאחרים ולא יקחו לעצמם מי זה לכהן וללוי למה הוא גיד אני כהן ולוי אני אסרך בשבילי של היו קופצים לגיטות ולגרנות טבח כהן כלומר כהן שהוא בעצמו מוכר בהמות וחנויות והוא יקח לעצמו שהוא עצמו מוכר בהמה בחנות. אז לא רק שהוא מוכר והוא קיבל כסף על הבהמה, אפשר הגבו גם לקחת גם אזרוע לחיים וכמה. אתה קיבלת על כל הבהמה. תן את זה למישהו אחר. אמר רבי יוחנן, אז אתדרומם שמעית רב חנן אבו דרבי שמעון שם רבי שמעון לביא פתר לשו שבת אחת לתת מתנות כהונה ונותן לעצמו. פטור. רבי יהודה מדמה ללדד רבי יוחנן קנס כן סומים שאחרי שבו התחל במתנות כימונה מתנות בכהנים אחרים שחושבים שמקח לו שותף כהן ופטור מהמתנות וזה דומה לקנס ש במשנה לפי ההסבר של רבי חן שכזאת הכהן הבי שלקחו מן הגורן אמר לרב יוסף אם שום קנס אפילו שבת אחת לא יפתור לומר תמיד זה צריך לתת אבל הגמרא אומרת שיכול כל שבוע לקח כהן אחרת גמרא רבי יהודה אמר פותרים לו שבת אחד רבי י פותרים לו אפילו שבת אחת תמיד הוא חייב דעת רבי יוסה אמר מה בין חנון מה בין טבח למה טבח הסכמת לפתור תשובה אחד לא חן חן יכול להרים טבח לא יכול להרים תניה לא לקור רבי ד הנשיא רבי ורבי דע הנשיא לוקח פירות מחוברים לגוי של שהם חייבים במעשות מה הכוונה אבל הרוח המרוח נסע אצל ישראל ושל ישראל שנכנס תחתיו דחלקו רבי דן נסיע על פירות המחוברים מנגון שחמים מעשרות שנכנס תחתו ואני לוקח פירות נגן שהם תורים מן מעשרות למה זה היה כי בשעת החיוב אומר הביאור היו תחת ידיו של הגוי עם הכהן תביאו אותם תן שהוא בא מחמת הגוי זה שקנה תלו שם קנה מחומר לא יכול לטול כי זה גדל צל מה נחלקו עלני אלוקח פירותשים מחברו שנת מעשר עני שנה שלישית ושישית השמיטה מחלוקתם מוציאים מ את המעשרני שמפריש מהפירות שקנה רבי דנשיא אומר אחד אני ואחד עשיר מוציא מידו רבי אומר השיר מוציאים מידו אני לא מוציא מידו מה היית מדבד הנשיא שאם שאדם זוכה בלגת שכחו הפאה שלו כך לא יזכה במעשה רעני שלו הוא עני מה היתמד רבי אומרת הגמרא לקדשקחה ופאה אינן טובלים במעשר אין להם דין של מעשר אומרת הגמרא ולכן שאני לקח פירות אני שהוא טובל כלומר אני צריך להפריש לתת את האחרים מה שאין כן מעשר אני ששם כבר נטבל עד שהוא ברשותו של ראשון תמיד רבד הנשיא שמוציא מיד הענים שום כנס כנסו אותו מה אתמד רבי שלא כונסים אותו השיר יש בדו ליקח אני אין בעדו ליקח מה אתה רוצה ש מה הוא יאכל רבי דן נשי אומר מצוי ללוות ולקנות רבי אומר לא מצוי לות ספתא אין פה חתים נני בשן מעשרני מחצי קו חיתן חצי קו סעורים ממ דבר מנגון מתוך ביתו נותן ל כל שהוא לא חושש שמתנות כהונה שעם מתנות כונה נותן כלשהו חושש ציל מחסה נותן מחס הבא עושה בן דוסטי אומר משום רבי אליעזר רצה לפניהם של איש ניח שתי ידות קרוב רמבם קורא ויש לו לדלג מקום אחד מניין אחד כל מיני חרמות ואח באסור כמו שר ביום הכיפורים שפרשת מורכוני שלא יקרא בעל פה שאסור לקרוא של מנכתב אפילו תיבה אחת לא יש בדיווגים אלא כדי ששלים מתור פסוק קראת פסוק כם שהתחיל הקורא לקור בתור אסור לדבר אפילו דבר הלך שומע הרבים מה ששאלת אתמול יעקב אלא הכל שומעים ושותקים דבר שהוא קורא שנאמר בזני בן ספר בתורה אסור לצאת בית הכנסת שע שה קורא קורה מותר לצאת בן אשתי שמישהו עסוק בתורה תמיד טוב מותר נסוק בתום תורה בשע שה קורה כ לא ראיתי אדם כזה בדיוק >> זה דווקא הרב כשהקורא עצמו הוא בקריאה עצמה אם אדם בין עלייה לעלייה נגיד עכשיו יש לך ספרתים את צליק בין אז איפה אנחנו אז הוא אומר >> הרב מוספים זה גם נקרא חלק מהקרי התורה שאסור קו מה הטעם שאסור לצאת באמצע שקורה כאילו אתה מבזה את התורה שקוראים אותה אז זה לא זה אין קשר גם במוספים יעשו >> עוזבי השם יחלו אז אין פה חתים נענים משת מעשה חנים בחצי קו על הגורם בתוך בתו נותן כלשהו ו חושש שאר מתנות כמנה הנביאה נותן כלשהו ונחושש רצה מציל תל באיפה שכתוב תוספתח רבי יוסף בן דוסטי אומר משום רבי אליעזר רצה יותר לפני שלי שהוא מניח שתי לקרוא ב רמבם רואה יש לו דלק ממקום למקום בעניין אחד כלומר מי שקורא בתורה יכול לדלג כמו אחר מות ואח באסור הוא שלא יקרא על פה שאסור לקרוא של מנקת גם אסור לחכות מקום כמה שהתחיל לקרוא לקורה אסור לדבר אפילו דבר הלך על הקודש שמתקים צני שנאמר באוזני כל העם ספר התורה אסור לצאת מדקנו של שקורה מותר לצאת בין איש מי שעוסק בתורה תמיד מר עוסק ב תורה שהקורא קורא בתורה היום זה לא טוב לעשות את זה אנשים לומדים מזה דברים רעים ללמות עזרה נהגו שיש שם תורגמן מתרגם מה שקורה רשמ צור יחזור השניח ציבור התפילה אם יש לא אם יש מי שאינו יודע להתפנל לכוון מה שהוא אומר בצ כתב רב סרירה כתוב רוב סרירה ורבי שצריך לקו כל מה שאומר השם צב מראש סוף כד מתפלן לעצמו ואין מפסיקין מסכים לאחר אחריהם שלושה פסיות גם בחזר התפילה כדי שיהיה קדושה אחר כן צריך שלא יתחיל יחיד להתפלל אם כן נכון לגמור קודם שגיע שתח ציבור לקדושה אנחנו דילקנו אתם יודעים דף תא למעלה ממות עזרה נהגו שלא יהיה שם תורגמן ככה ראינו נהגו שיהיהם מתרגם לעם שקור בדיוק כמו שהתימנים עושים קורא פסוק אחד לבד ושותק עד שתרגם אותו תורגנו חזר כ פסוק שני ואין הקורא רשתום זה רמב"ם אומרים הם תימנים מחמים את הרמב"ם ואין הקורא רש לקם תורגמן תרם פסוק אחד אין קורא רשבה קו מתרגם את זה בעל פה יודעים זה השפה שלהם תרגם את זה מעל פה אין הקור של הגביע הכל יותר מתרגם מתרגם לו כל יותר מהמקור מתרגם ש תרגם עד שחילה פסוק פי הקורבן הכוח חש לקרות עד שחילה תרגום פני תורגמן תורגמן שאן לא על העמוד ולא לקורה אלא עומד במה הגאר מתוך הכתב אלא על פה לא יתרגם מתוך הכתב מעל פה בין הקורש אפשר לסל תרגמה שמ תרגום כתוב בתורה והקטן מתרגם על ידי גדול ואין כבוד גדול שתרגם על ידי קטן לא היה מתרגמים שניים כאחד אלא אחד לא כל מקראות תרגמים ציבור מעשה רוב מקת כהנים מעשה העגל ש אהרון משה ועוד פסוק גופה וכולי משה אמנון נכון? איך הלאה לאחר ששימו הציבור תפילתה נחזור שליח ציבור התפילה ומי ש מי שיודע להתפנל נכוון מה שהוא אומר ויצא בו כתב כתב רב סירה וראשי צריך לקוון כל מה שהוא מראש הצופ כי אדם מתפנהל עצמו הם לא מפסיקים אתה רואה איך איך חזרה מה הטור כותב אדם כאילו בעמידה ככה היא תראו בעליבתם פשוטים במקובלים כל התפילה חצי שעה יותר חזרה אתה רואה אותו עם סידור לכן השם שמע תפילתם ולא ולא מדברים חזר התפילה שאין קדושה קצרך שלא יתחיל שכן פלנו כן יכול לגמור קודם שהגיע שלח ציבור קדושה אם התחיל והגיע עם שלח צבור קדושה אמר מנ קדשחריצח זה לשון אדוני הביא הראש תשובת שאלה יש לי גורם מגביעים כולם ואומרים אם החזן תפילת אותך ידושה פרי אמר הלוואי שתפני אדם קודם כולו אני בספק ספק התפלל אבל התפלל כבר אסור להתפלל שני והחזן מתפלל יוציא מ שאינו בק והקל שלהם שתוקח כמנו בקת החזל אמר אמן שאין תשעה מחמים ברכת שלח צבור כל ברכת ברכה לבותנה ככנה ברכתורה בעשרה שאין תשעה מכבנים נראה כבר ברכה נכון עצמו כאילו תשעה זוגת טוב וכוון זהמרים חז"ל רקות שמישה אומר על כל ככה היה שומע בכל כו ברוך ברוך שמו אתה שומע היו אומרים ברכו ברוך שמו זה ש מרן הביא את זה אגיד ברכו ברוך ש זה שאמר משה רבנו כשם השם רע אב גודל אלוהינו או שמזכירים צדיק צריך לברך שנאמר