הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר קמ"ג

Kind: captions Language: iw פשוט ידידי גם רבי דניאל טוב אנחנו במסכת שבת דף פא סדר קג באוצר היומי מי שרוצה שמה גם ספר יכול לקחת ויאמר אדוני אל אברהם לך לך מארצך מולדך בית אביך לארץ אשר קה לך לך אומר רשי לאנתך טובתך וזכה לגוי גדול שם על פי שהדרך ממעטת ממעטת אפילו אחי ברכך וגדלה שמך ויהיה ברכה נביאים שופטים א' ויש שבעשירי בקרב כנ אני יושב ארץ כי לאורישבת לי להוריש את יושבי בית שמש יושיושבי בית ענק אני יושב יושבי בית שמש ובית ענת היו להם נמס חצו בנידן הר כידו ללדת לעמק הל רביד אומר אין זה אלא גדר הכרם ואיזה הוא מכול הקרם בין שני קרמים זה הוא גדר שהוא גבוה 10ה תפחים פרחית שהוא עמוקה רחב ארבעה מחיצתקנים אין בן בקדל לקדל רחב ראש הדברים וזה שכנס גדי הרי זה ממחיצה גדר שנפר עד 10 מות הרי הוא כפתח יותר מכל כנגד הפרצה אסור פרצו הפרצות הרבה העומד מרובה על הפרוץ מותר ואם הפרוץ מרובע על העומד כנגד הפרצה אסור תודה שדה שאומר המעובבים ואמר ושכר אחד מהם אין שקחד שימר את כל סביבתו ט העומש של חכם מוכיח קציו היו לו 10 שורות של 10ה ומרים ואמר אחד מהם מצפו בן אדרום שכחן שבחם פני שנידון כמזרח כמערב גמרא מסכת שבת פרק המוציא י באוצר היומי היום אנחנו בתאריך ח ב כסלב תש פ ו היום בעצם זה כבר טניתים המוציא עשם עצם שירו כדי לעשות טרות כרב זה כ רבי אומר כדי לעשות ממנו כ מפתח זכוכית כדי לקרוא בו את ראש הקרקר צרור אבן כזרוק בעוף אליעזר בן יעקב אומר לזרוק בבהמה גמרא בממרה זהשורה לרבן נפיש למה שהרי מפתח הוא גדול יותר מתרבת כמה שורה דרבנן נפיש אמר אולה חפה פותחת שניה מפתחת בלבד שהוא פחות מתרבן תנו רבנן חפה פותחת שנה מפתח תיאור אינם מקבלים טומא לפי שאנם שימוש קבען בפותחת טמאים כלי מפתח של גל אף על פי שחיברן מה זה של גל של דלת בדלת וכבן במסמירים תאורי כל מחובר לקרקע הרי הוא כקרקע זכורית זכוכית כדי לגרור בה את ראש הקרקרטן השכוכית ולמה קוראים לה זכוכית על שם שהיא זרקה ולמה קוראים לה זכוכית על שם שסוכין בה שרואים ממנה כדי לפצוע בה שמן מין שני שני נימין כאח צורבן כדי לזרוק בעוף רבי אליעזר אומר כדי לזרוק בבהמה רבי אלעזר אומר אמר רבי יעקב יוחנן הוא שמרגשת בהקעתם כמה שיעורו משקל עשרה זוז זונין שם אדם נכנס לבית המדרש רבותיי אבנים של בית הכיסא שורן בקמה אמרו לו כזית כזאת וכאגוז וכבצה אמר לו מזולין חי תורתני כניס כי יש משקל מנו וגמרו מלא היד תני רבי יוסף אומר כזה כזית כגוז וכבצה שומע רב אומר משמים מלא הידנו לו רבנן גבונ מקורזלות מותר להכניס לבית הכיסא ואין בזה איסור מקצ כמה שורן ממר אומר כאוס רבי יוסא אומר כביצה אמר אברהם פפם מחלוקת כאן כאן ואתרו ואתה מתי חבר ראית אלא מחלוקת באתרוג מחלוקת כאן אמר עובדה אבל לא התירו את הפאיס מצורך את הפאים צורך קינוח אומרת הגמרא מה פעים אומרת הגמרא מרבי זה רק רשיני בבליטה רגבי אדמה למה נפרחים אמר רבה אסור להשתמש בצור בשבת שדר שמש בחו כיף למזות חילסכן אומרת הגמרא כי לאחר ין אמר רבי ינ יש מקום קבל בית הכיסא קמלו הין ואמלה כהכרע מדוכה קטנה של בסמים אמר פשטם יש עליה עד מותר לטלה מתי דברים פים דת מדת תחתוניות האוכל על קנים כפנים לא לבי כפנים בהמה ולא מלח שרוש דג מלך שלו משל כל צורכו ואז שותה שמרי יין כנס וחסיד צור שקינח בו חברו ואף תולה עצמו את הכיסא אז אתה רואה שאין מקנחים מה שקנה חברו לא קשה אהבנחם בית כאן מצד אחד עד יד אמר לו רב יוסף ירדו עלי גשמים תשטשו מה הוא אמר לו מרשמו עיקר מותר גמרא מסכת שבת דף פא עמוד ב שאל רבי רבית ברב שלה רב חסדה מה הוא על אותם מגד אמר לו הגדול כבוד רבי יוס דוח את התעשה שבתורה מותר די ורבי מרב אליעזר אומר תן אדם כיסם משל לפניו מלחצות בו שיניו חכמים הוא לא יטול אלא מן האבוס חי שתה אין לה דברים דומים אדם קובע מקום בסעודתו מלכים כיסם הכי אדם קובע לו מקום לבית הכיסא אמר רבנה אסור לפנות בסתן בשבת למה שום דבשה מסכ חברו שהוא דש את המקום אפילו בכל אסור לו צמחים למה שלקס שלעשבים מותר לקנח בו טול שמנה בשבת חייב חטא אלא אם מנקת מילאה שדל את התאה חייב משום דרבה אדם רבה הייתה לו גומה בתממה סתמה בעפר בבית חי משום בונה וסדה משום חורש גופה אמר רשקיש צרור שאלו בעשבים תקנח בו תשמ שבת חייב חטש מלמדשקיש אי פרפיסה עציר נקו עציץ נקו מותל לטלטל אותו בשבת ואין מזה שום תונש מה תקפ רב קהנה אם אמור לצורך קינוח האם סתם מותר לטל אותו אמריה הויל ואתה לידן מה במיתה נגיד יעצינקו מונח על גבי קרקע וניחו על גבי תדות חייב משום טולש למה הוא יונק מהקרקע אם מונח על גבי עדות ונכו על גבי הקרקע חיה משום נוטע אמר רבי סא רבי יוחנן אמר רבי יוחנן אסור לקנח בחס בשבת למה משום סכנה בכל אסור משום כשפים בכל אסור משום השרת פנימי שיר שערות דבר שלא מתכוון אמר גברהם מיתה אמר מיתה לממה טעמה בכל אסור משום שפים או סכנה שבת תורת כלי עלה כמה שמנת שאסור רבה אמר משום שרטימי שם רבי יוחנן רבי יוחנן אמר רבי יוחנן אסור לקנח בחז בשבת משכ ונסו ח כיסתה משנה כתוב נזיר חופה מפס מפספס אבל לא סורק רואים שלא בסיקרי שמותר מחילה אסור אפילו לא מתכוון אלא כדי רבי נתן ברשע מה הקשפים כ דרב חיטה ברבוקה זה בארבע הולכים בספינה אמר אמרה להם אתרונית תשיבוני עמכם בספינה לא הזכירו אמר מיתה לארבע אמר מיטה שרוגה התירו את הספינה לנסוע עכשיו אנחנו חברים רואים קטע קטן בפרשותכם כמה דקות הרב גיד ואז סיים בתלמוד ירושל הבית נחומה בשם ורבנ צלם בן הורים מלכו או הכינו לאור גדול היום למטה יהודה עשה את כל אשר ציוה אותו משה אין כתיב כאן אשר ציווה השם אפילו דברים שלא שם מפי רבו הסכימה דעתו כמה שנאמר שם מסיני רבי יוחנן שם רבי בן שמ היה בזמן הירושלמי אחד קראו לו רבי בניה אשר ציווה ש משה כעבדו כן ציווה את משת יהושע כן עשה יהושעסיר דבר אשר ציווה השם הם דברים שלא שמ פי רבו הסכימה דעתו כמו שנמרנו בשם ישראל רבי יוחנן אמר בשם רבי יוחנן בשם רבי בן היה כונה בשם רבי תורת אמת אתה בפ אפילו דברים ששמע מפי רבו רבנן נמצא בשפתיו שלא שמע רבנן אומרים כי השם יהיה בחסניך ושמר רגלך מלקד דברים שאתה כסמר רגלך יוצא אמר מן ההוריה מן העבירה לבי אמר מן המזיקים מה זה הוריה עירורים כן כן אפילו בזה כן הנה ההוריה אומר בהוראה אמר רבי אבא אם נתת מכסחת צדקה הקדוש ברוך הוא משמר אותך מן הפיסים זימיות גולגליות ארנוניות מולבז עמד ובזבז כל נכסיו שכחו לו קרובם אבותיך הסיפו אתה מבזבז אמר להם רבותיי גנזו בארץ אני גנזתי בשמיים שנאמר אמת מארץ שמח רבותיי גנזו צרות שאין עושים פירות אני עושים פירות שנאמר כמרו צדיק איתו לפני מעלים יוכנו אבותיי כנסו במקום שהת שולטת בו אני מקום שאין לה מה רציתי משפט כון כסף אבותיי כנסו במון מ נפשות נפשות חכם רבותיי כנסו לאחרים אני לעצמי אחד תהיה צדקה רבותיי כנסו בעולם הזה ואני לעולם הבא שנמר צדקה תציל מו זה לא מיתה עתיד לבוא הקת חסידים שוקלת כנגד כל מצוות של תורה הצדקה נוהגת בחיים חסדים במתים צדקה לעניים חסדים לעניים לעשירים הצדקה בממונו דים בגופו אמר רבי יוחנן ב מרים שם רבי יוחנן אנו יודעים איזה מחביב צדקה או גבינות חסדים שומר וחסד ואומר גמילות חסדים חביבה רמבם מסכים לקרוא בתורה קודם שיקרא כעת שמע מן תורה שבכתב על פה נותן לי אדם ברך שלוש ברכות אלוהים אשר קדושן מכולי בכל יום חייב אדם מברך שלוש ברכות אחר כך קורא דברי תורה נגועם לקרוא ברכת כהנים ושנוהגים לומר צב בני ישראל שבחו חכמים למי שקורא זמירות בספר תל בכל יום מתהילת דוד עד סוף הספר כבר נהרו לקרוא פסוקים שניהם לחם תקנו ברכה לפני הזמירות ברוך שאמר ואחר כך ישתבח ואז מברך קריאת השמע מקורק שמע יש מקומות שנהגו לקרוא בכל מחר שברכים ישתבח שירת הים רק מברכים שמ ויש מקורים ויש מקומות שקוראים שירת האזיל ויש נחידים שקוראים שתי השירות אתה רואה לפי הטור היו עושים את שירת הים מתי? אחרי ישתבח ככה הוא כותב הרמבם הרמבם כותב סליחה לא הטוב היה אדם לברך כל 100 ברכות בין מהיום בין מה ברכות הבין ברכות שמנינו שב ברכות של נקראת שמע מתעתף ברך אשר גדשנו תפילין שלוש תפילות חול תפילה 18 ו 86 ברכות שהוא אוכל שתי סעודות 14 ברכות וכולי הרי 100 ברכות ארבעה טורים בתל ברכות חות לא חיבו להזכיר אם בא להזכיר מזכיר אלקח תנא אמר משיב הרוח מוריד הגשם אם לא אמרה במות הגשמים אין מחזירים אותו כן בת נוגים מספרת להזכיר במות החמה אשכנז אין נוהגים סר אומר רב יהושע מחלק חיים מהמה הוא מוריד הגשמות החמה מחזירים אותו שים הברכה חוזר לראש שלושה ראשונות חשובות ככה אם לא אמר מוריד הגשמ שני במות הגשבים מחזירים אותו שלא הזכירת הזכירת כמו אצל כתב רבי עזר שאין צריך לחזור לראש הברכה חוזר שברח לא דמ מוריד את הגשם וכולי מות הגשמים יש שקר כתב אדוני הבי הראש נראה לא אמר מוריד הגש מחזירים אותו שם כל הברכה אני מזכר קודם שסיים הברכה יאמר מקום שנזכר מזכירים גבורות גשמים בתחינת המנהגול אמרה לפני מחלקל חיים פי שהגשמים כלכלם פרנסה אם לא אמרו כל הברכה מקומו אם טעם ולא הזכיר גבורות גשמים קודם שומע התפילה אמרו בירושלים שמזכירו ש מהתפינה אבל שולחן ערוך כל הקוראים בקטורה קוראים מברכים לפניה ואחריה פותח הספר קודם שמברך על ספר תורה רואה את הפסוק ואז מברך אומר המרן נהגו לכסות את הכתב בין גברה לגברה אומר מרן בהלכה ו' אומר ברכו כל הברכות בכל רב אומרים בלחש טועים תחזור ושומרים שצריך לחזור לברך בכל רב חר שנו עם ברכו את השם הבורך חוזר הוא ואומר גם ברוך השם ורך חלון למים אפילו שברך ברכות התורה צריך לברך עליו ברכת התורה אפילו מיד קרה ברכות התורה אומר מרן עוד פעם הוא לקרות בתורה קדושברך ברכות את התורה לעצמו נפטר מלברך אשר בכר בנו לא גרם מי שנפטר בעבר הבא בכה אחרונה אשר נתן קורא בתורה צריך לאכול את הספר תורה בשעת הברכה שנאמר לנו ספר התורה זה מדרשת חומה ויפל אברהם על פניו עד שלא מת הייתה שכינה מדברת איתו והוא נופל שמת שיח דעתו גורמל אברהם אבי לומד לפני השם נגלה אליו והרע אליו שם בלמ חביבה המילה שנשבע הקדוש ברוך הוא למישהו מהול אינו יורד לגיהינם כן יהי רצון כל המסך מדרש רבה כמה גשמים יורד לאדם יהיה חייב לברך רבי יוסף ורבי יהודה רבי יהנשם רבי שמעון אמרים קרב כדי רביעה אפילו בסוף רבי יוחיה ברבא שם רבי יוחנן אמר בתחילה כדי רביעה בסוף ביני אומר וכולי כדי רביעה אומר הטוב והמתים מים קרים הנפש האיפה רבי יהודה אמר מברך יחזקאל בא יתברך רומם על כל טיפה וטיפה שאתה מורידם אומר ונקרא מאליך שמע קנה מברך אלף אלפים אמר ביזרה תמן אמרין זו שהוא בא לעולם שבא ואנה שמספח למדינה אומר ברוך הטוב מתים קטע מהספר הזוהר בוראי גבורת דין הקשה צוני ישראל כנסת ישראל דין ערפה חובת היום פר אחד כן בראש חודש שני פרים שהיא כפרה קטע בתיקוני הזוהר ותפארת הו כבוש באותיות עם ה תחתונה נפשו קשורה ונפשו חבוש הני כתב מורן כותב פה בוצר היומי סוד כוונות אלו היא טיפה מן הים הנותן בים דרך לדעתי שהוא יודע את זה שצריכים להר בתחנת דרך בים דרך מבחינת שתי פעמים יבוק עולה דרך פעמיים וזה נמשך מבחינת שש שמות כס השג כס השגים ממטרה שתי פעמים לבוא ממטר דרך צריך לקו שם כסב שם סגיר וכולי מביאים פה את הכוונה קוטי תפילות זכרחמך נשו בתשובה שלהם יוצא מן העולם שיחזור בתשובה קטע מליקותי הרכות ואז תמלא פגימת הלבנה יא אור החמה אור הלבנה כאור רחמה יה אור הלבנה מבנה אי אפשר שני מלכים בקטר מעשה סר עניין החילוף הל נפש חיים קטע קטן עמוד רכב באוצר היומי פי ערך גודל אוצר העיר שכינו האדם כל כן להיכנסות אותה כי אב מחלק תבואה לבנה מחלק לפי לפי האוצרות שיש לנו אז כמה שאדם מכין אוצרות לפי זה מקבל תורה אמן כמה רצון