הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר קל"ג

Kind: captions Language: iw אנחנו היום תודה רבה בהילולה של מורנו ורבנו לאור שרגה זכותו יגן עליכם היום כח בחשבון תשפו אנחנו באוצר היומי מסכת שבת דף עדא עמוד מח סדר קלג קלג שלח חי 30 שנה ויולדת עבר ויחי של אחרי הולידו את עבר שלוש שנים ו-400 שנה ויולד בנים ובנות ויחי עבר 34 שנה ויולד את פנג יהושע פרק כד פסוק ככ כי תעזבו את אדוני ואבתם אלוהי נכר ושב רע לכם וחילה אתכם אחרי אשר הטיב לכם ויאמר העם אל יהושע לא כי את אדוני נז נעבור ויאמר יהושוע אל העם עדים אתם בכם כי אתם חרתם לכם את אדוני לעבודתו ויאמרו עדים ואתה סירו את אלוהי הנכשר קרבכן מה זה בקרבכם בליבכם ואתו את לבבכם אל אדוני אלוהי ישראל ויאמרו עמשוע את אדוני אלוהינו נעבוד ובכלו נשמע הלאה מסכת כיליים משנה פרק ב' משנה י כושו בתוך בית רובע לומר יש נקאים מלאים מים אינם רואים לזריעה עולים למידת בית רובה אני חשבחק בין מ בין מין ומנו חילת הקבר הגפן מה שהגפן תופסת ואוכל את צבותיה כדי עבודתה עולה למידת בית רובע דף מט בפחיים מחצה אורך על 10 עמות רוחב אז הוא שיעור בית רובה בחילת הגפן והקבר והסלה כל אלה הם ממעטים הכוונה זה חלק מהחשבון עולים במידת בית רובה תבואה בתבואה בתרובה הייתה שדה זרוע חיתים רוצה זרוע בסורים צריך להרחיק בתרובה מלבד שלחיטים מקיבים את הסורים מארבע רוחות ירק בירק שישה תפחים תבואה בירק ירק בתבואה בטרובה אליעזר אומר ירק בתבואה ששתה תפחים אנחנו בעמוד נ כן ה ת >> מסכת שבת דףא בטעמו של דבר הקצירה הראשונה שנעסת בשבת בשגיגת שבת יש בכוחה להיות גוררת את כפרת הקצירה השנייה וכן תחינה הראשונה גוררת גם את הכפרה לתחינה השנייה אסור לטחון בשבת תוחן אבל אם לא נודע לו לקצירה שזון שבת שגת מנחות בחילה אבל אם לא נודע לתחילה לקצירה שנייה שזדום שבת שגת מנחות הפריש על הקצירה חטאת. הרי קורבן חטאת זה שופר של הקצירה השנייה הנה יכול לכפר על התחינה השנייה והקצירה השנייה והתחינה השנייה בשגגת מלאכות נעשו כן חייב להביא חטאת על הקצירה הראשונה הראשונה משום שהקצירה השנייה עוררת את הקצירה הראשונה וגורר תמה גם את התחינה הראשונה שעמה שתכפר גם היא איתה יל התחינה השנייה שהיא כנגדה של התחינה הראשונה בקומה עומדת בינה מתחפרת עם הקורבן שאת מביא לתחינה הראשונה אמר הבית תחינה ראשונה שהתחפרה בגירת הקצירה הראשונה למורת את התחינה השנייה למה? כשם תחינה אחת היא אומרת הגמרא מית רב הגרירה דבר כזה וית מרלה שאכל שני תר חלב בעלם אחד ונודע לו על אחת מהם יעקב חשה חלב בעלם אחד ונודע ללכתור מאכילה את אחד מהם וחזר ואכל עוד כזית בעלי משה שני אמר רבה ה מביא קורבן הכזית הראשון שאמר מ הרי קורבן ראשון ושני הרי ראשון ושני מתחפרים בושלישי אינו מתכפר מביא קורבן על השלישי שלישי ושני מתחפרים למה הם בהלם אחד ראשון שלא היה בהלם אחד זה לא מתחפר הביא קורבן על המצחו כולם עם הרבה אפילו הביא קורבן על אחד הם התחפרו כולם למה גרירה אומרת הגמרא רבה עצמו לא סובר גרירה אז איך אתה אתה אומר שזה גורר אומרת הגמרא בתרדש אומר הבה מהביה שיש גרירה סברה גם הוא קיבל את זה אומרת הגמרא יחי תחינה הראשונה נמתי כרת תחינה הראשונה האחרונה למה אתה גם בתחינה עושה גרירה בגמרא הגרירה עצמה אתלה גרה דגירה לטלה לא גורר וגורר וגורר עוד אומרת הגמרא ואמר מתשיטה לבי ורבה זה גורר ב לרבי זרא שרבי זרא שאל את רבי יעשה ויש אומרים ש רבי ירמיה מרבי זרא מה הדין אם קצר טרחן חצי גרוגרת משגיגת שבת סדון מלאכות בחצר בחזר וקצר חן חצי גרוגרת בין שבת שגת מנחות מהו שהצטרפו אומרת הגמרא אמר לחלוקים לך טעות מה הכוונה שאילו היה בכל אחד מהעלמות שהוא גורגר את ה צריך להביא קורבן חטאת נפרד משמ שהם שתי שגגות לכן לא מצטרפים אומרת הגמרא וכי כל אחד החלוקים לחטת לא מצטרפים והתנן אכל כזית חלב בחזרה ואכל כזית חלב בל יום אחד לא חייב לחטת אחד חל חלב ידם ונותר פיגומי לים אחד חייב על כל אחד ואחד זה חומר במינין הרבה מין אחד אומרת הגמרא זה חומר במין אחד מן הרבה הרבה שאמל חצי זב אכל חצי ז מן אחד ולא הפסיק ביניהם חייב חטא שני חציזיתים שני מינים פטור למה ייסורים שונים מיניים צרפים אומרת הגמרא בבינה המנחת חייב צריכה לומר שחייב אמר שתק משום מרטוןני ח מהזקנה כמו שאיכלו בשני תמכוויין שני צורות חצי כזה אצלי חזי כזבושל ד אמר מחכוין מחלקים מה עוד תאמר ש בין לקולה בין לחומרה כמה שמקולה לא אמר חומרה כמה אומרת הגמרא ואחד החלוקים לחטאות בכל זאת מצטרפים אמר לי מור הרשע מתנה לה לכן לא קשי על הספ מתנינה ולא קשה על אומרת הגמרא שתי מינים פטורים וכי צריכה לממר פשוט אמר לו רשתקים משובר תותני לעולם מין אחד למה למה קורא לשני מילין מינין זה אותו בשר שני סוגי בישול וה כמה שמען דמ רבוע בן נביא בין דמר בשועה לא לבן בן לכולם בין לחומרה אומרת הגמרא בדף נג כן דף נג לא נב נג אומרת הגמרא מדברת ספר מדברת במין אחד משני תמכוין ד רשע במין אחד חייב מדובר במין אחד תמכו אחד חיצריך למה ממר אמר אבונה חמזכנה כיוון שהייתה לו ידיעה בינתיים אמר מה החידוש כבר אמרת את זה אתה אומר שמדובר במין אחד שני תמכוין שמע שרשע שכתוב מין אחד חייב ומין אחד תמכו אחד ואם כן תקשב חיצריך לממר שגון זה מצרפים שני החצאים אומרת הגמרא מסכינה כגון שהייתה לו ידיעה בינתיים בין חצי לחצי רבן גמלי אמר אין ידיעה לחצי שיעור על פי שאם בין כזית דכזית זה כן מחלק דעה בשני חצי זיתים אינה מחלקת אחת שני זתי חלב בעיניהם אחד ונד על אכילת החלב הראשון וחזר ונדל השני רבי יוחנן אמר חיה שתיים שלקיש אמר אינו חייב אחת רבי יוחנן אמר חייב שתיים למה כתוב תמימה על חטאתו על חטתו והביא כל חטא הביא קורבן בנפרד שתקיש אמר פטור שהוא דכתי וכיפר עליו חטתו ונסח לו שלקי שכתוב על חטאתו והביא הוא לאחר כפרה ביוחנן מי כתיב מחטתו ח מסכינן גון שכן כזית ומחצה ונודע לא רק עלכלת כזית כל שאכל כזית הוא מחרצה ונודע רק על אכילת כזית חזר ואכל חצי זית אחר בעלמו של חצי זית מה עוד תמה נצטרפו כמה שמעלה שלא מצרפים אמר לו רבינה לרבשה אם נודע לו על הכזית השני קודם מפרשה של הקורבן כזית הראשון פליגה ובמה בהפליגה כמו סבר ידיעות מחלקות כמו סבר הפרשות מחלקות אבל אחר הפרשה מודה לרשת פגיש לרבי יוחנן דח שתים הודילין מה מתדע לך הפרשה פגישים פליגה פליגה מור סבר הפרשות מחלקות מור סבר כפרות מחלקות קודם הפרשה מדל רבי יוחנן שלי שנוחי ולאחת הודיעבן בזו בן בזו מחלוקת אמר סברה בן בזו בן בזו מחלוקת ס כדעתך קודם פרשה פליגה הפרשה ממוד לך שקיש רבי יוחנן ח עדמו כנ קרא לאחר כפרה אפילו קודם כפרה לאחר הפרשה לאחר הפרשה ליגה קודם הפרשה עומד לרבי יוחנן שקנו חייב אחת עדמוקר כזית ומחצ קודם הפרשה אומרת הגמרא דוד מספוקי מספקל תמצא לומר כמה אם תמצא לומר תרצה להגיד קודם מפרשה בליגה ביוחנן איך יעמית את הפסוק לכן אומרים בכזית ומחצה אם תמצא לומר לאחר הפרשה בליג חירשתקיש מוכן כל נקרא הר כפרה אמרו לה דמרשם ודאי לא בעיה דעה בתחילה טוב חברים דף נד תלמוד ירושלמי נכנס לקרח מתפלל שתיים אחד בכניסתו שיכנס בשלום אחד ביציאתו שיצא לשלום בן עזר אומר ארבע שתיים בכניסתו שתיים ביציאתו נותן דעה שעבר וצועק על העתיד תן הודעה לשעבר וצועק על העתיד תן הודעה וצועק על העתיד על העתיד הלאה נכנס לכך מתפלל שתיים אחד בכניסתו ואחד בציאתו בכנסתו מה אומר יהי רצון מפניך שתכניסנו ניקח זה לשנמצאתו אומר מי דע לפניך בן עזר אומר ארבעי רצון שתכניסנו לשלום נכנס אומר מודה כן י רצון שתוציאנו בתוכו לשלם שצ אומר רצון שאין לשא אומר מודה אני לפניך כן יהיה רצון לפניך תולכנו לביתנו לשלום או למקום פלוני שמדת מהמדורות עקום שמה גויים זק מצוי ישראל אין צריך לברך מהמקום שהורגים אפילו מדורות ישראל צריך לברך הלאה אדם שנכנס לבית הכסים מברך שתיים אחת בגנסתו ואחד בגנסתו אומר כבוד לכם המכובדים שרטי קודש דרך ארץ ופנו דרך ברוך הן הכבוד שיוצא ואומר ברוך אשר יצרת אדם מחוכמה נכנס מרח תפנ שתמי רצון תצילן עם סופת האש מזה ככה מין מנפולת מה נראה דבר בנפשי יראתם תתו כפרתו צם קצב עתיד שהוא יוצא אומר מודיע לפניך אמר רבי אבו נוחתם דו תחתיב אחד שהיא נסוקת שיש אש מלמטה אחד שאינה ניסוקת אמר מזה כחמין מלמד בחלקיה רבי סימעון ש רבי שע בן אמרו תפילת המחץ צינת תאונה מידה יכול לומרה גם בישיבה תוספתא מסכת פאה פרק שני שיבולת שבקמר היא של בעל הבית שבקצר היא של עניים שיבולת שבקמה של בעל הבקציר הרי של עניים שיבולת שבקמה חציה בקמה וחצי בקציר נותן משליכה לאח שספק לקט לקט חורי נמלים אסורים שום גזם הפקירה בעל הבית מותרים שום גז רבי שמעון בן עזר אומר הם יהיו בקדון אסורים שום גזל רמבם חוד תפילת ברכת כהנים פרק רביעי מנהג פשוט בשינה בספרד ש בעל קרן פלת שרוחץ כל מסור בים שום שנאמר כל נקראתך ישראל מת דברים בבריאל חולה שראה לאנסו פטור ואין זה בזה מנהג כן זו שר קרי וידע שבחשפתה אין בהם מנהג כיסוי ערבה פי שגיסא ערותו לא תפלל שחסה את ליבו לא כיסא את לבו ואין במה לכסות בכיסה יצא בתחילה לא יעשה אתה רדת מקום כצד לא התפל מקום תינוי פדחצפה ולא במקום שלא בחזקת טרת שיבדקנו שדבר כל מקום שאין קוראים בו קריאת שמע אין פלים בו שם שמרחיקים צ מרגליים אחר מנמת כך מרחיקים תפילה מתפלל מצא צוע במקום וחתם פני שלא בדק עוזר מתפלל במקום טהור היה עומד בתפילה מצא צורה כנדם יכול להלך לפניו בד זרקן אחרב ארבע עמות יעלך ואם לאס לכן כן לצדיים אם לא יכול להפסיד אנחנו לא מתפללים בית שיש פה שכר ולא בית שיש בו מוריס ביתי בשם שחור אף פי שהוא מקום טר דברים החופסים אותו קצב צריך לנקב לא תפל יכול צריך לנקבה והתפלל תפילתו תעבוה וחוזר מפלל אחר שעשה צרכיו כל העמידו תפילתו תפיל פי כן כתכל שבדוק עצמה יפה יפה יבדוק נקדם סיר ככו והכל דבר תורדו ואחר כך תפנה מי שגיהק ופיהק ונתש בתפילתו רצונו זה מגונה אם בדק גופו בא לנסון ככ אין לו רוקמה לא אם היה מצטער מצאצה מן הרוח עומד בתפילה שוא שחילה הרוח וחוזרה תפילתו ארבעתה תורים יש אומרים שצריך חידוש בכל ברכה וברכה מנינה ולא נהירה כשיכול לחדש בה דבר אחד ויש אומרים זה לא סגוד מחילה ויש אומרים לסג בדבר אחד מי הוא צריך שחדש באחד משאר כל הברכות חוץ שומע התפילה שלא נראה כל כך חידוש מה שמוסיף בק שברכה כל ויכול לשאול כל מה שירצה שאר ברכות שאינו יכול לשאול בהם אל עניין הברכה וחידוש מה שמוסיף בה ואדוני אבי הראש כתב לא בריר לי שפיר פירוש פירוש דמת כי מי הוא זה שאני יכול לחדש דבר אחד מהברכות ירופה פרנסת למדו ונראה לי יכול לחדש פירוש מתחדש אצל דבר שצריך לבקש עליו קודם עד כמה יודע לחדש וגם הוא יודע שהוא יתפלל רוצה להתפלל דעתה דין דוה להריף יכול להתפלל חוץ ממוסף יש אומרים שגם בשבת פלל נדבה למה שאין קורבן נדבה קרה בשבת דרבנו האל פל נדבה בלא חידוש ול הסכים אדוני והו שכתב שת שאלה זה ש ככה אני משהזהר שלא תפלל נדבר ולא לחדש משהו וגם צריך שיהיה מכיר וזריז בעצמו וזהיר ועמיד בדעתו שהוא כל לכוון תפילתו ואז הוא קרב בין די לב מכל לכוון יפה רינן בלמוב זבחכם בית שהוא לקחות דנה קדושה טובה לציון תרגמים דושה טובה לציון צריך להיזהר פה בכוונה שמעת מה מרן כותב צריך להגיד את זה בכוונה אנחנו עכשיו שולחן ערוך אסור לאדם לצאת בזה אה >> שנזכה ולא לזלזל >> אמן אסור לאדם לצאת בית הכנסת קודם קדושה דסדרה אומר הרמא ואומרים אחר סיום תפילה עלינו שבח מעומד ויזהר לומרו בכוונה שמגיע לאל אלו יושיע הפסיק מעץ קודם שמר ואנחנו קרעים משתחווים אומרים קדישתום אחר עלינו אפילו אין יתובמר מי שאין לו אואים אפילו מי שיש לו הביים יכול למרות אם אין אבדים ויש לומר פיתום הקטורת ערב בוקר אומרים תחילה אחר התפילה אוהו ואומרים תחילה אין כלו כן ואומרים השיר שהביאים אומרים ויש שאמרו לי זר לומר פיתום הקטורת מתוך הקלף ולא בעל פה משום שהם רב מק במקום הקטרה שם הידלק אחד מסמני הוא חייב מיתה נה הגו שלא נמרו ח שמרים נחתם שם הידלים שיוצא בית הכנסת אומר השם נכני שתחב ויצא דרשנחומה עם איכות ואצרוך נעל למה שבת תיחני הקדוש ברוך הוא שיעשירני שכך אמר לי גד וברכך והגדל שמך ברכה כך מכל אשר לך לא תאמר אני השארתי את אברהם אמת מה אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה שמרת מחוט אני מתאר את ביניך במזרח שתהיה מוקפת בחוט של סקרה כמו ששנינו המזבח היה כף בחוט של סיכרה ועוד צריכ שאמרת מחוט תן ביניך קצת חוטין מה הוא פתח אמרת את סוכנן נותן לבניך צת במה חליצה חצות שמעת וגם ועוד אני נפרעם מיס שנאמר עלידו משליך נעלי ועוד משבח בניך וזה לשון שמעוף אמך בנעלים אתה מעסת אברהם אבינו שכר בשר אדם חכם מאוד כאן לבא אמר ביצחק שם שהוא מרצה בקורבנות שלמר רצית השם ארצך זה מדרש רבה עכשיו זה מדרש תנחומ זה עכשיו היה מדרש תנחומה עכשיו זה מדרש רבה אמר ביצחק שאמר רצה כקורבן שלמה רצית השם רצך ללנו אומר עלו לרצון זבך בסמר מכנס שנשבית יעקב בר מריה אומר תנחום בחבר אתחת של מה נסעת לך הוא מתכוון על המזבח ספר הזוהר והכהנים עושים שלום בקורבנה רבי מאור אני מצטער הגיע מישהו מהמקובלים והוא יכול להחזיר אותי כבודו לא הגיע אז תבוא תבוא לקומה שנייה אני מוסר שם שיעור תבוא ספר הזוהר וכהנים עושים שלום בקורבן מה היא קורבן לבן ואדום חלב ודם חלב כנגד דרגת שופרה דכל החלב והארץ דם כנגד דרגה דקרי נפש הכתיב שנשפע השם צבעות בנפשו ברנש יקרב דמה כאילו מקריב נפשות כתיב כי אדם הוא בנפשך פה אומרת הגמרא אומר הזוהר שום כך הזהירה התורה מי שאוכל מתוך חלב שמקריבים למזבח יחלה מהמזבח או שמע ונכרטה שש הקריב את זה למזבח הלאה בלת התמיד בעולת התמיד שהיא כלולה שהיא כללות של הכל חפר על כל מה שעשה על עשה ולא תעשה מה טעם שעניה הזאת וכולי איזה מקום דים את המתים חקר מזכנית אנחנו בעמוד ס תיקוני הזוהר והוא עירוב שבה השפיל הקוראה היא למעלה מ-20 שי למעלה מ-20 שהוא כף הוא ילט ע על הכל שאין העין שלת שום זה מבוא שכינה תחתונה מקור של ההוויות כך זמן חסד וכולי עמוד סא קטע בליקוטי מהרן שלך לחקור במדה הטובה של שאדם מסים עצמו כמדבר ראה חכמים בחינת אבזה כמו שאמר חכמנו הרואה אבל בחלום יצפל בחוכמהז הוא אדם עניו עניו הוא לא אדם הוא עוף עניו יקי תפילות השם אלוהים קצרה דעתי לבאר שיחתי חוס וחמול עליי את הצילים מגיעות וגבלות כי באמת שפנו עם זה הכוונה צריך להתפנק לה כי עלי הדעת על פגמים שיכנס ולבוש טוץ' ושיגעון שנדידו שנידנות גאות אלול שפגמת פגם קטן אחת תלחם להרים ראשי לפי עוצים גדולתך לפי עוצים רבו טובות זה ליקוטי תפילות ליקוטי הלכות מנת מה שמזכירים שהם הם דווקא שם פנל החולה כי החולי הוא מבחינת החילוב של בן המלך כי החולאים מבחינת מיטה על הגויים גר המיתה תה זו הנחש עמת הנחש בחינה אחת קר גזירת שרוצה להתגבר הלאה וין בזוהר פרשת פיקודי נפש החיים דף סג רבה צטרך אצל אותה מגום מחשבה אותה דליבה כשרק ישר התקייבות טוב סדר שברה דמכי אף עלגב דנח כוונה תמחלי ההוא ממנה יכול להיות שנוסע לירוש ירושלים יכול להיות שנשא איתו תכף נראה יכול להיות שנסא איתו >> כן נבדוק תכף בסדר אוכל >> מה שאתה רוצה >> צדיק במה אור דוד הצדיק >> ויכי עבר אחרי זאת פלק 30 שנה ו400 שנה בנים ובנות עכשיו אנחנו מסכת שבת דף עב סדר קלד אתה רוצה ספר יש ספר לא ככה ויכי עבר אחרי דות פלק 30 שם של בנות ויכי פלק עמוד סה 30 שנה וולד את רעו ויכרות יהושע בריתם ביום ההור ויש לוח משפט בשכם ויכתוב בש דברים האלה בספר תורת האלוהים ויקח שתרתה אללה שר במקדש אדוני למה מקדש השם שכים שעתו קרא מקדש פי שיש שם מרון ויאמר יהושע אל כל העמני האבן הזאתי בנוני דה כי שמעה כל אמרה אדוני שר דיבר אמנו ותבכם נהדע פלשו באלוהיכם מסכת כיליים במשניות פרק ב' משנה יא תבואה נותה לגבי תבואה ירק על גבי תבואה על גבי ירק ירק על גבי תבואה הכל מותר חוץ מדעת יוונית למה מתפשטת ביותר רבי מאיר אומר פקישות כל המצרים דבריהם דברי הלאה דף סז תלמוד ירושלמלכה חייב אדם ברך על הרעה שונאי ישראל ברך ללטובה שלמר את השם בכלבך בכל נפשך וכל מדך בכל לבך שני יצרים בטוב ברע נפשך אפילו נותן נפשו בכל מעודך בכל מנולך דבר אחר בכל מדך מד מדה ומודה לו מאוד מאוד כל אדם את שער המזרח כנס להר הבית מנו בנדתו שלא עשינו קיצור דרך הוכיחה לרוך שם קל וחומר כל חותמי ברכות מד ד שמרים מן העולם שכלו אמינים מה זה קל וחומר אפילו נעליים זה לא בזה מסוכלך לך נס לרוק עוד יותר חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים מן העולם מה הכוונה ברוך אתה השם אל ישראל מן העולם היו אומרים שקו שקלקלו המינים אמרו השם היה אמרו אין עולם אל התקינו עזרה וסיעתו שמים ברוך אתה השם מן העולם ועד העולם תן לב המנים כ ש אדם שואל את חברו בשם שנאמר ונבועז כצור בשם אומר שם ממך גיבור אחד ואומר אל תבוז כזכנך אומר את לעשות השם רותו אתה אומר וכולי תוספתא בא לבית שנתן קריכה להניות לו מים אין שו נקט שקרא פה ‏Ja. זה ראינו תוספתא ראינו חייב דם לברך זה גם ראינו עכשיו תוספתא בעל הבית דף סז בעל הבית שנתן קריכה לעני למלות לו מים אין לו בשום לקד שקחה או פה וחי מעש מה שאני מבין שנתן לו אגודה של א מה שהוא קוצר אל תגיד הוא פטור מלקרפ וגם העני עצמו חייב במע לעשות עניים חזרים בין הגרנות משרים אלטים להם צנועים מוציאים בדם מאוד בדברים הנכלים דבר מועד דברים נאכלים כדי שיוכלים להגיע כן היו ש אנשים שנותנים כסף שלא מקמים את התורה שקבות שאר כל מתנות ענים שבסדות שהמרן של בעל הבעיה דף ב חברים סכת שבת דף ס" דף עב אבל אצלנו פה באוצר היומי זה בעמוד בעמודים של הגמרא הפסת בשנה הזאת היא הם עמוס אומרת הגמרא מי שעשה וכולי ונודע לו בין מעשה למעשה לא חייב לחת הלאה למטה מתקיף לרב לילה מעטה וכולי המתינו לו להכיר את הקורבן חנמה הגמרא אומר לעולם למעשה שאדם עושה דבר כזה נחר פרשה קמה עושה זה נחר הפרשה לא קם מומר אם הפריש את זה בשביל זה כן אוו כי רב די מי אמר או ברוך הבא ודאי ידיעה בתחילה אוהו אור האורות אור האורות מה דאמר השם ודאי בידה בתחילה חייב על כל אחד ואחד אמרחת בן ידיע בתחילה בלי גבר רבי יוחנן ורשתקיש איש תיק רב דימי אמר לו הבית דין מנסה נחב רשקה אמרת רבנונה אמר לו אם כתבין אמר כל מדים שבך חרופה שחב רק אחים שחייב על כל אחד ואחד תן ליעקב למעלה מחלוקת שבחופה כל מודים שכחופה אני חייב לה אחת כדי עולה כל מודים שחרפה אני חייב על כל אחד ואחד כדי רבם מנונה שבח חופדמר שם ודאי דה בתחילה חלוק שתקיש כו דף הל אז אנחנו בדף עיתמר התכוון להגבע את הירקת לוש שנפל לתוך הערוגת ירק וטעה וחתח את המחובר פטור למה זה נקרא מתעסק אומרת הגמרא אני מתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר החלק בזה רבה והבא יהיה רבה אמר פטור הב אמר חייב רבה אמר פטור שהרי לא נתכוון לחתיכה של איסורה לא נתכוון לחתוך הביה אמר חייב כיוון כ מתכוון ן לחתיכה מכוון לחתוך מרבה מנה מן הנהנ תנש חומר בשבת שר מצוות שש מצות שבת חומר שבת סבבה בשתיים להם אחד חייב על כל אחד ואחת שאר מצוות לא חייב חייב אחת חומר משאר מצוות שבת שאר מצוות עשה ולא מתכוון חייב שאין כן בשבת חברים אז אני חוזר אתמר מתכוון להגבע אתרק התלוש חטחת המחבר פטור למה הוא מתעסק אומרת הגמרא מתכוון לחתוך את התלושתח את המחובר פה מה פה התכוון להגביע את התלוש אבל אם מתכוון לחתוך את התלוש זה מחלוקת רבה אמר פטור הבמר חייב רבה אמר פטור שהרי לא נתכוון לחתיכת יצור חייב שבכל זאת מתכוון לחתיכה בעמרבה מננה שאפילו מתכוון זה מתעסקת תניה יש חומר בשבת שאר מצוות חומר שר מצוות שבת שבת משבת משאר מצוות ששבת נמצא בשתיים עליהם אחד חייב על כל אחד ואחד שאין כן שאר מצוות כשאר מצוות עשה בשוגג לא מתכוון חייב מה שאין כן שבת אמר מור חומר בשבת מצוות שמסא שתיים חייב על כל אחת ואחד ש מצוות אומרת הגמרא איך דוגמה מהמרה דעבר דעבד קצירה הוא תחינה כן חייב שתיים שער מצוות חנחל ודם אומרת הגמרא גם שמה בשבת חייב שתיים גם בחודם חייב שתיים איך אתה אומר אחד אלא בשם מציח חדה יחידה מהחלכל וחזרחל אמר אבא מנה מננה א הוא התכוון לחתוך תן יש חומר בשבת מש מצות חומר שבע מצוות שבת חומר שבת מצוות שמסבא שתיים אחד חייב שנקשר מצוות נשאר מצוות שהיא אם שאר מצוות עם שגג ולא מתקיים חייב שבתו אמר ברוך אומר שבת שער מצוות ששבת עושה שתיים בנים אחד חייב ש נקשר מצות אומרת הגמרא איך זהבת קצירה תחינה מתי אכל חלב ידם חייב שתיים אומרת הגמרא אכל בשבת שתיים חייב חלב ודם גם חייב שתיים אלא שר מצוות שלו חייב לך אחד כגון שאכל כזית חלק וחזר ואכל עוד פעם תגבי שבת קצירה או קצירה קצירה או קצירה אומרת הגמרא כתיקשר קשה לאחר חייב פעם אחת ושמה חייב פעמיים ת הגמרא שהוא עשה קצירה ובחינה מה שאין כשר מצוות העבודה זרה כה רבי ימרבי מ זיבח ממה לעבודה זרה וגם כיתר בעלמה אחת חייב רק אחת מה יוקים שעבודה זרה הם הספר החומרש בשם מצוות שג ב מתכוון חייב שני בשבת שגג ב מתכוון דבות זרה איך דמסור בית הכנסת שתחלה לכן כן הרי ליבו לשמיים זה עשה עבודה זרה אלא חזה עלדרת של מלך והשתחווה אומרת הגמרא אם הוא קיבל אותו בלהקות זה אסור הזידו לא קיבל אותם שזה לא כלום אומרת הגמרא מאהבה קל מאיר אומרת הגמרא ניחב דמר חיה מיתה ומזיד וחטת חטת שוקל רב אמר פטור מה יקלם אמר אלא ואומר מותר הוא לא יודע ד שיש איסור שם כן בשבת פטור לגמרי ראת כלב לרבן מרב נחמן לחיים וחדה או שתיים תראה לגמרי לא דף עב רמבם מכה שהוציא אדם בא לו להתעתש מלמטה מצער הרבה הולך ארבע מות ממתין וכולי אומר ריבון העולמים ללוי וידוע לפניך היה עומד בתפילה ג תן שכלו המים צר למקום שפסר כן שמתפנא שואל כדחם באמפל שואל אחר אחר כך דילוך 400 מות ואחר כך אחר כך מתפל מתפנה שלא יפסוק דברי תורה מפ כדי שיפסוק דברי תורה מפ כוונת הלב כצד כל תפילה שלהם בכוונה אין לתפילה כוונה חוזר לפצ דתו משובשת אסור עד עד שהתיישב דעתו לפי ככה בא מן הדרך אסור לפני שתיישב דעתו מחים שיש שלושה ימים קצד היא הכוונה לפני ליבו מכל המחשבות שם זקן רא עצמו כי לא מדפני השכינה וכ כך צרש מעט קום תפילה כדי לכוון טיבור לחבנים לכוון טיבור פל בנחת עשה תפילת תוק שהיה נושא מסוכך צריך שב מעט אז מרשם שם שעה אחת אחת חים תפילתם שעה שיכור להתפלל שאין לו כוונה מתפלל תפילתו תועבה לכן חוזר להתפל שיתאפס שטו להתפלת התפנל תפילתו איזה שיכור לא יכול לדבר לפני שתו יכול לדבר על ארבעת טורים בסימן קח תתפלל שכן פל מלכה שתיים הראשונה מלחמה שנייה שת שלומים תתפלל ערבית שתיים תעבת תפלל ערבית מתפלל עמידה של שחרית שתיים כן תע מתפלל לך מתפלל ערבית שתיים על פי שעבר היום יש בהג כן כותב טעם ולא התפלל ערבית התפלל שחרית שתיים שכבת תפלל שחרית פנחה שלושה תחילה ששמלחה ואחר כך שחרית וערבית אמרו לו כל זמן שלא עבר היום יש תשלומים רשב כתב שאין תשלומים אלא שזכר בתפילה ראשונה אצו אז ראינו אני חוזר על הרמב"ם הלכות תפילה דף עב כן צדיק כוונה שפנה ליבו מכל מחשבות ור עצמו כאילו עובד לפני השכינה השם זקן פי כר צריך לשם מעד קודם תפילה כדי שיכבן טיבו אחר כך תפלל בנחת חנשה תפילתו כישו נושא מסו וכך צרך שב מעט אחר כך תפתח חסדים הראשון שעה קודם שעה כוונה כעין שיקוד מתפללים שאין לו כוונה מתפלל תפילתו חוזר מתפלל שטו התפלל ואי מתפלל תפילתו תפילין זה שיכור שלא יכול לדבר לפני המלך שטו יכול לדבר לפני המלך אפילו ששתרבית לא יכול להתפנט שסיר יונו שילך ממנו הבלבול סימן קח טעם ולא התפלל שחרי מתפלל מנחה שתיים הראש מנחה שעם מתפלל ערבית שחרית שתיים כן טעם להתפלל מנחה ערבית שתיים כתב ב מתפלל ערבית התפלל שחרית שתיים לא התפלל שחרית שכח ולא התפלל שחרית התפלל מנחה יש שם תחילה מתפלל שם מנחה ואחר כך שכר אחר כך ערבית על הרשב"ם כתב שאין תשתומים שנזכר בזמן תפילה ראשונה אבל לא נזכרת שעבר זמן שתי תפילות אין תשלומים כן כתב הרמבם תבד פל שחרית חם פל ערבית שתיים כולי הלאה דף עג בתפילת המוספים התשלומים מה שאמר שיש לה תפילת תשלומים דווקא בשעה שנאנס ש מזייד מאות וכולי אתה יוא תפלל מנחה בים שבת פ ערבית חצי שבת וכולי אתה לא הזכירה לי פה ‏Ja. אומר הטור בדף עג ועד יש תפילת תשלומים דווקא משתעונס מזית לא למה משום מעו לא יוכל לתקון מתפלל נדבה מחצה וכר של תפילה ברחמים טעם לא התפלל מנך בערב שתפלל ערבית שתיים של שבת אפילו שזה של יום חול אפילו לא טעה ולא יתפלים לך בשבת וכולי אז מתפלל מוצאי שבת שתיים אם טעה ולא יזכיר יעלה ויבוא שיתפלל מנחה בשבת תפילה של חום שום שתפלל לרבית שתיים ושום שלא צריך לצאת ידי ספיקה התפלל להרבית שתיים שנייה נדבה לא צריך לחדש בדבר שבת יום תומרים ברכו אחר קדיש בתרה הלאה מדרשתומה חזה לאמור תירה זה שמר הכתוב דיברת בחזון החס ידידך תאמר שיויתי עזר על גיבור ברוך מה את דיברת בחזר לחזך זה אברהם הביאתי עזר שעזור על המלכים מותי בחור זה אברהם וכולי רשב רבי חיא ברבא אמר שכולה צבת המילה כנגד תחיית המתים רבי עברו שם רבי חף קבום באותה ברכה תחיית המתים מחילה זה מדובר רק על הגשמים בזו יד בזו יד פתיחה חמ שנאמר ותעלה יד השם מוז יד פותח את ידך מבחינתך תחתי אתותכם שמה בןזר אמר זו שירה מה היא ירון נוס זו שירה פי שירו בחיה הרבה אמר בתחיית המתים תחיית המתים לאדם זה לאדם תחיית המתים לישראל זה ישראל בית כוכבים אחד שת רבי שמן בן כוכב אמר לו יש לכם מועדות ואנו יש לנו מועדות ש שאתם שמחים ושמחים שאתם שמחים שמחים תנו ואתם שמחים יתתש מהטעם שו קרים מצון אף ישרונים בביאים ישראל כתים הרי השם ממש ממש שמותר יורד מהבקש שתפקידם מתהם משוקרים מצוות אומר בספר הזוהר בוא ראה כתוב בידן מכירו לשמ שהוא חטא אותו יסוד בריתו אותו ארצת תןצה למכור אותו משום כך אותו חלק לא היה לו סלינו מה היה לך קוש >> אה >> עד >> בדיוק בדיוק במדרש בספר הזוהר מה היה בכל קוש בנימין שהוא צדיק לתן והכל וכל כלשה שצכם כשו דגלי במסך אמרו שבש מטר יורד במפגש קידה ספר הזוהר לכונמקרם לו ישמעאלי בגלל שהוא חטא חוזה ראינו צא יוצא מחלקו של יהודה נכנס לחלקו של בנימין על בני המזבח ודוד בנו חז באותו מזבח משבר לסוד האמונה בני הצדיק מצטעק עליו קרב אותנו שמ חופף עליו כל שם כך זכה בני צדיק למטה משמח לגבורה מן כתפ שכן ספר הזוהר דף ע צדיקים צדיק נעליים ספר צדיק למטה זה בנימין כול בין כך קרא בית מקדשה בית עולמים מזבח בתלמין איפה היה בחלקו של בנימין ששרתה שכינה בחלקו של יוסף בשילו לא קרה אותו בית העולם הלאה אנחנו בדף ה בגין כך יקרה בית מקדש בית עולמים מזבח של בית עולמים בבחסנת דבנימין היה בחלקו אבל קד שרש חינת אצל יוסף בשילו לא קרא לבית עולמים תיקוני הזוהר סתכל על האותיות ליקוטי מוארן שמיטין גדפיו נוצות מה הם המחלוקת תו בזיונות כן עצוע שחדה אלא זים את עצמם קוטי תפילות אח אתה ידעת השם כי בשר דם אנחנו מדעתנו מעורב מעורב מבולבל מאוד בכמה מיני שטוטים שבות של אבן וריק רבים קמים עלינו כל הדן להכרייתנו שני יכול לפתוח פי דבר זה דיבור הגוף ואני יודע לאחננוס קטע קטן מליקותי תפילות בהלכות ואם לא היה אחותי אדם הראשון זה היה זוכה למדרגה הזאת בחיים חיותו שיתהפך הגוף גוף לנפש ממש עד שה עבודתו את השם יתברך נתעבד עמד חת אדם הראשון חסבוזו עמת הנחה זה תגשם הגוף צורך עבודה כי הגדול שברת אפילו שוב את השם יתברך מבחינת עבד כן נגזר מיתה בשביל זה זרקך בחנת עבדו חברים דף ע זה עין למטה גם שבדם מחשבת אדם נהיה עולה למעלה צריך אדם תורה מחשבה ואת הסיית המצוות הגיע מעשיו לפעול תיקונים גדולים בעולמות העליונים שלא המחשבה עיקר אצלנו כמו שבא המעשה ‏S הלאה דף עז אז מה זה נפש החיים נפש שחיים מחילה נרה בדף עז וגם שבדם מחשב את האדם היא עולה למעלה משמי מרום מעלות אם צרף אדם תואר מחשבה והכוונה בית עשיית המצווה יגיעו מעשיו לפעול תיקונים גדולים יותר בעולמות היותר עולים למה מחשבה היא העיקר גם אדם צריך להוציא לעשות מעשה אגב שהוא לא כיוון לא התחשב מה דביד ירותה לשמע מתכוון בבירותה וכולי מה זה ירותה הכוונה רצון כי כל אלו הדברים בצד שמאל למטה מי שמכוון דעתו יפה כל שכן יה השם חושבי שמו אז חלילה לא נתחות שום פרט בר מעשה מחיילה אב תקדווק אחד דברי סופרים כל שק זמנה בשביל מניעת טהרת המחשב בכל הרבה דקדק מעשיו הרי זה מישהו ברוך השם הגענו לסדר קל 135 דקות זכ