הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר קל"ג

Kind: captions Language: iw טוב חברים יקרים היום אנחנו נמצאים בסיעתא דשמיא בתאריך כו >> בחשבן תשו ביא לו ספר אולי לחבר כן כוח חשבון תשפו אנחנו לומדים פה את האוצר היומי אנחנו בשבת דף ע בסדר קלב קלב פירושו שלמדנו 132 דפים. אנחנו בחומש בראשית פרק יא. כן, פרשת נוח פסוק יב. היה אחד קראו לו אחרשל חי 5 30 שנה ויד את שלח. והחי פרשת אחרי הולידו את שלח שלח שלוש שנים ו-400 שנה. וילד בנים ובנות כל זה ורוצים להגיע למי? לנחשוע כד כי אדוני אלוהינו הוא המעלה אותנו ואת אבותינו מארץ מצרים מבית עבדים אשר עשה לעינינו את האות כדי וישמרנו בכל הדרך שלך בא בכל העמים אשר אבנו בקרבם מי זה יהושע לפני שהוא נפטר הוא נותן דברי תורה לעם ישראל ויגערש אדוני את כל העמים ואת האמור שבארץ פנינו גם אנחנו נעבות את אדוני כו אלוהינו אומר תסתכל איזה ניסים השם עשה לנו היום אנחנו פה בארץ ישראל לפני 75 שנה היה פה סך הכל 600,000 יהודים היה פה שבע מדינות ערב יהיה להם נשק הבריטים הארץ הייתה בן אדם למי הם רצו שהארץ תלך לערבים לא ליהודים וניסים אנחנו פה כלי שירושלים תל אביב היה 50 כפרים ערבים 99% מהם נמחקו תל אביב כפרים כל הערים פה כפרים גם פה הכפר ערבי כל הערבים בך הוא החיק אותם איתן ברוך השם תנ את ארץ ישראל ובונים ובונים ברוך וברוך שם תראה כמה השם אוהב אותנו ויאמר ירושה אליו לא תוכלו לעבות אדוני אלו כי הוא אלוהים קדושים הוא אל קנו הוא לא ישא לפי שרמחתותכם הם כאילו רוצה רש מצודות אומר להטעות אותם מה קשה לעבוד את השם אולי הם יגידו כן כן כן באמת אתה צודק קשה לעבוד את השם כך הוא יבחן להם את הדופק אנחנו בדף לב מסכת כיליים משנה פרק ב' משנה טרוצה לעשות צדה קרחת. מה זה קרחת? כוונה הוא רוצה לזרוע מסביב למרובע מסוים. קרחת מכל מין. עושה 24 קרחות דבית סמקרח בתורה וזורע בתוכה כל מין שירצה. מר אדם עושה מלבנים, מלבונים האלה הוא זורע. במלבנים האלה אין לו בעיה של כלאיים. הייתה קרחת אחד או שתיים זורם חרדן שלוש לא יזרם חרדן מפני שהיא נראית כסתי חרדן כלומר יש גם עניין של קהילים רק בראייה דברי רבי מלך אומרים תשע קרחות מתרות 10 אסורות רבי ז מלקב אומר אפילו כוסד בתקור לא יעשה בתוכו חוץ הוא קרחת תלמוד ירושלמי הצועק לשעבר תביבה עיניי אומרת שבת משברי מתנית קודם כן יצנה אמר מה שתי זכר אמר רבי פזי יושב את המשבר יכול להשתנות מנקבה דזכר השם בני כחו מבד היוצר מה אתה אומר אתם שומעים מה הירושלמי אומר אפילו הילד לפני הלידה אפשר לשנות אותו רבי אמר בשם מדבר רבי יני עיקר ברא שדינה זכר היה כלומר לה הייתה מוברת בבן זכר והתפלה רחל ואמרה יוסף לשם בן אחר נעשה בן שלד נקבה דוד דכתי ואחר בת ראת שמדינה שהתפללה רחן נעצת נקבה ואמר רבי יהודה בן פז כשם דבר בשם רבי יונה רחל אמנו מנביאות ראשונות הייתה ידעה שזה הבן האחרון ליעקב התפללה שיהיה ממנה ואמרה עוד אחר יהיה לו ממני דה עוד כתיב בספר השם לי בן אחר למה לא אמר רבנים ידעה שעוד בן אחד יהיה לאז תדין לעצמם כל בנות אז תבדין לעצמ >> נכון פה אומר שזה רחם אתה צודק יכול להיות ששתיהם היא התפללה שיהיה לה בן והיא התפללה שאמרה כן גם אני מצטרף לזה יש אומרים שבחלט הקדוש ברוך הוא לקח את העובר של רחם שהיה נקבה ולקח את העובר של היה זכר וכילס את העובר הזה רבי יונתן בן רבי אז רבי אביש אומר שזה יונתן בן רבי יונתן בן עוזיל הוא כותב את זה בהחלט חידוש זה שהתהפך הילד למין אחר נו אבל זה שלקחת ילד מפה ולהעביר לפה חידוש עצום >> מסתדר כי שמעון התחתן למדינה איך הוא מתחתן איתה מאותו אבא ואותו אמא אלא בגלל שהעיבור שלה בראשון זה היה בכלל מרחל אז הוא הולך לפי רמבם פי מחלוקת רב ורשי לפי העיבור לא לפי הרגע ואז הוא יכל אחד להתחתן תגיד זה לא מאותו אם היה פה נס גדול ביום שבת אשתו של דער היא הייתה 18 שעות בחדר לידה ושציר מפסיק לנשום אז היא חשבה אמרה להם אולי הוא החבט הבור מאחרי הצבא אחרי 18 שעות אמרו בוא נבדוק בדקו רואים שבאמת באמת למה הוא לא נושם? למה חבל מתעקדק לו? 18 שעות ילד היה בסכנת 18 שעות ניתחו אותו והצילו אותו פתחו אותה יכל למות לה בבטן ברג מתי הלכה ללדת? בליל שישי גם בארוזה שעוזרים לנו חן עוזר לי בליל שישי שתי אדם בליל שישי תראה מה זה >> כן בן ברית תהיה ביום שישי לא יהיה אבל יהיה ברית ביום שישי שישי שתיהם ביש >> זה יהיה ביום שישי וזה בשבת ברוס >> כן כרב השבת הרבה אומרים לירושלים >> הבאים בשם השם. תראה מה זה הקדוש ברוך הוא. אדם עושה מצווה, מתאמץ בשביל. השם לוקח את הזמן הזה שאתה מתאמץ, הוא בונה לך דברים טובים. אדם מתאמץ בשביל משהו, יש לו איזה מצווה שהוא עושה. לא היה פה אחד שהיה מוות קליני. מה השם זכר לו שביום שישי ה מביא פה בנוביא ישראל איזה מישהו מסכן שוקל איזה רב טון אוכל. הוא שוטף לו את הבית וזה אמר את זה הוא זוכר לו והחזיר אותו לחיים יש מצוות אז אנחנו בדף לד מה יש נראה שהיודע היקר שבת שהוא גית שבת זה דדול מלאכות שאינו חייב לחטת אחת כמו שני ספר יודע שהוא שמע כלומר ברשע הוא לא ידע שיש שהיום זה שבת ידע שיש מושג של שבת בספר הוא ידע שהיום שבת שבת ופה הוא חייב על כל מלאכה ומלאכה אמר רב ספרה כאן מדי ידע שבת הוא פורש שיודע לו ששבת הוא יפרוש וכאן מדעת מנחה הוא פורש אם יגידו לו שבת היום עדיין לא פורש הוא יודע שהיום שבת אתה יודע ששבת אז למה אתה עובד נמצא זה שוגג במלאכות הביא קורבן אל כל מלאכה ומלאכה אתה ידעת שאסור ואהבת הוא לא ידע שזה אסור אמר לו רב נחמן ורגים ברשע ידיעת השבת זה גם פרוש כלום פריש משבת משום מנחות כלום פריש מנחון משום שבת לכאורה זה אותו דבר אלא אמר רב נחמן קורבן לחיי רחמנא המאי השגגה אבל ברשע זה שגגה אחת מביא רק חטאת אחד אבל פה הוא ידע הוא ידע שהכל אסור ועשה אז מביא על כל אחד ואחד חטאת שנינו במשנה חייב על כל מלאכה ומלאכה אומרת הגמרא חילוק מלאכון מן ענן מי אמר לך שיש 39 מלאכות אמר אמר שמואל אמר כמה מחלילה אמות יומת התורה רבתה מיתות הרבה על חילול אחד כלומר אדם עושה שבת אחד הוא מחלל עשה הרבה עבירות אומרת הגמרא ו מזיד כתיב לא כתוב בשוגג אם נה עניין מזיד את מזיד קר הכינה כתיב כל עושה בו מלאכה יומת ניין שוגג מה יומ יומון אתם רואים אדם מפסיד ממון זה נקרא שהוא מת שונא ישראל אומרת הגמרא וטיפו כלי חילוק מלאכות מדנק לרבי נתן תנ רבי נתן אומר לו תברך שבכל משותכם ביום שבת מה תלמוד לומר שב שנאמר ויקל משה את כל הדת בני ישראל ויאמר למני הדברים ששתמים תעשה מלאכה שני דברים משמיניים הדברים עוד אחד אלה הדברים אלה בגימטריה 36 אלו 39 מלאכות שנאמר מרו למשה מסיני כלומר מראה לזה אחד דברים זה שניים בחילת דברים זה שניים הדברים האח זה שלוש אלה בגימטריה 36 ועוד שלוש 39 אומרת הגמרא ואם עשה את כולם בהלם אחד אינו חייב לאחד תן לדמה בחריש בקציר תשבות למה מה בחריש למה מה בקציר הרי זה בכלל המלאכות לחלקה לשניים שחייב על כל אחד ואחד ודי אני אומר לך חרישה לקצירה כתוב אז יהיה חייב לכל מלאכות לא כתוב לא חייב מלאכת לומד ממרו אש עברה בכלל הייתה למה עצי שדול אמר לכם עברה שהיה מנחה וחבים מלא בפני עצמה כל אב מלאכה חבים עליו לפני עצמה שמואלץ אמר לה כרבי יוסד אמר עברה שכתוב לו דבר שאליו יצא כאן העברה ללו יצא דבר רבי יוסף בן נתן אומר לחלק יצא שהמנלכות חלוקות זה לעניין חתן אליו יצא כאילו רק זה חייב סקילה וכרת אומר לא לחלק יצא זה לליו אתה אומר לחלק יצא שכל אחד צריך חט בפני עצמה אומר טוב טיפול לחילוק מלאחד מאחד אין דווקא לרבי יוסף תן ל רבי יוסף אומר ושם מאחת מאנה פעמים שחייבים חטת אחת על כולם פעמים שחייבים על כל אחת ואחת אמר רבי יוסף בחתמד רבי יוסא אחת אחת מאנה אחת מאחת אחת מאנה תחילת דרשינן בלא עמים לפעמים שהוא מחל שבת אחת ושהי אינה אנה זה הרבה לפעמים הם הרבה והיא אחת ואתה רשמת של מאחת אם לא היה כתוב אחת אומר דווקא אם כתב שמעון מתכוון לכתוב את כל התיבה בשבת דף לז חברים כד ק כד כתב מאח שכתב שם שתי אותיות משמעון גם כן חייב אחת אפילו חלק ושם גם כן שם של אדם שם היה שם בן נוח היה יהודי היה מחילה אדם בבריאה שקראו לו שם מי זה הבן של נוח איך כמה אותיות יש בשם שלו שתיים שם אז על שם לבד הוא חייב אומרת הגמרא ואם הוא כתב נפט מנפטלינו חייב כי אין משמעות לא עשה מלאכה מה תכשינות מהם של מה של מהנה סליחה זה מסכת זה מסכת שבת >> בדוק >> מה אתה גם בזה >> מה אתה אומר >> אין משמעות אבות מאנה לדרבות תולדות אחד שיהיה זדון שבת שגת מלאכות אין שיהיה אחת שגיגת שבת וזנות מלאכות שגיגת שבת חייב רק אחד שמואל עד רשה דחד הנה והנה שיחד לא משמנה שואלת הגמרא באנר במר מחמן אינם זה וזה וידו הוא לא ידע שש שבת היום וגם לא יודע שיש 39 מלאכות שגג בשתיהם שם מלאכות הרבה מה הדין אמר לו הלם שבת בידו וחייב רק חטאת אחת אדרבה הל מלאכות בידו לא חייב על כל אחת ואחת אלא ממש חצה למשום שבת כפריש להם שבתות בידונו חייב לחשוב מלאכה כפריש היה להם מלאכות בידו חייב על כל אחת ואחת אמר לו רבי נר ש כלום פריש מחילו שבת אין להם שום מלאכות כלום פריש מלאכות משום שבת אלא לא שנה בין כך ובין כך חייב רק אחת אומרת הגמרא למה כתוב אבות מלאכות 40 חסר אחת למה למה יש מספר מעניינה למי למדך שאם שם כולם בלם אחד חייב על כל אחד ואחד משגג בכל המלאכות זה שוגג מביא קורבן היא אמרת בשלמה אלה עם זה וזה וידו חייב לכל אחת ואחד שפיר אלא היא אמרת כלים שבת בידו ונו חייב אחת אז איך יכול להיות שאין לו כל כך הרבה מלאכות 39 על כוכך בזדון שבת שגקת מנחות אני חי סבק רבי יוחנן אדם שג בעונש כרת הוא לא ידע על פי שזיד בלו ידעת שזה אסור בליו שכחת לזון שבת ד שבת בלו אל אמר כ רבי שמעון בן להקיש זה אמר עד שישגוג בלב וקרד אז איך הוא ידע מה זה שבת אומרת הגמרא בתחומין לבד רבי עקיבא שסובר שזה דאורייתא אמר רבה קצר ותחנקה גרוגרת בשבת בשק שקיגת שבת דול מלאכה חייב חטאת אחת לשניהם ואם נודה לו כישבת היום לאחר מכן תלמוד לו מןשור מלאכות ולכן חזר וקצר ותחן כגורית בס שבת מלאכות על הקצירה והתחינה השנייה יעומד לכאורה תחייב בשתי מלאכות ונדל לו לכל קצירה ותחינה ראשונות שקיקת שבת סדום מלאכות אחר שהפריש החטאת חזר בדם לקצירה ותחינה שסדון שבת בשקת מנחות לא צריך להביא חטאת נוספת דף לח אין מוציאים לא משל כהן לכהן ולא משל לוי ללוי איזה הוא לקט זה הנושר בשעת הקציר בשעת אלישה רבי יוסף אומר אין לקט אלא נושר בשעת הקצירה בלבד שקוצרים איך קוצרים קוצרים זה עם מגן שנאמר ולקד כי צריכה לתלקת אבל אם מתלש ביד אין דין לקד רמבם הלכות תפילה ברכת כהנים חמישה דברים מעקבים את התפילה אף על פי שהגיעה זמנה טהרת ידיים כיסוי ערבב טרת מקום התפילה ודברים החופזים אותו כוונת הלב טרת ידיים קצת רוחצת מדבר ואחר כך תפלל השם זקן אתם רואים זה רמבם רמבם אומר לפני שאתה מתפלל אתה צריך לשטוף ידיים מים יהלך בדרך והגיע זמן תפילה ולא היה לו מים >> אהזה >> כן י מלך ודך הגיע הזמן תפילה ולא מים אם היה בנו לבין המים ארבעה מילים 8000 ימולך עד מקום המים ורוחץ ואחר כך התפלל היה בנו בן המטר על כן וקנח אתה בצור באפרה ובכורה מתפל שידיו נקיות אז אין בעיה ממדרים מרו לפניו אבל אם יהיה מקום המים לאחוריו אין מחייבים אותו לחזור לך ולהדמין כמה זה קילומטר אבל אם עבר מן הם יותר מנמיים לא חייבים לחזור אל כנחד מתפלל ב דברים אומרים שאינו מתאר לתפנה אל אדם בלבד שאר תפילות צ שחרית שחרית רוח פניו בדבר רגילה בחר פנים מה זה אומר נקיות נקיות רחוק מן המים קנה חדה בלבד ואחר כך התפלי הרב אם אדם בשביל איפה לאחד כבר היום לתות הרלי >> אה >> למה היום לנג את הרלי >> לא לא למה פעם היו הולכים יחפים הולכים באים ואיזה בית היה מי שאומר היו גרים בעפר לא יש לך ריצוף ועוד איזה ריצוף יפה לא היה את זה אני ראיתי פעם בעיר העתיקה איך אנשים גרים בתוך בית של עפר. הבנתי רק את הגמרא מה שעפר כל הבית עפר. היה מתחת שובבובנים הייתי מתפלל בכותל לפני 40 ומשהו שנים בדרך שלי היה שמה. הייתי הולך לראות לפעמים הישיבה זה היה בתוך הרוב המוסלמים תחת לזה הייתי רואה בבית של הערבים כולו בתוך עפר. הוא תורם גדול היה נכנס לשם פה נכנס איתו לתוך הבית הזה דיבר איתם עם הערבים בפנים וזה יצא לקנות מהם את הכל היה קונה מערבים בתים הכל קראו לו דבק הוא היה ציצא של השדה הוא חיפש איפה המקור של מעיין הגיחון שסתם אותו ד רצה לפתוח אותו הביא פועלים הביא הכל הוא היה בא למקומ שלי אמר לו זה סתום בשמות הקודש זה לא סתום בביתון או הוא לא הבין את זה. היה חופר חופר חופר הנה הגעתי ראיתי את המים אבל לא עולה לו המים היה סתום בשמות הקודש >> לא ברגע שנפתח זהחולה >> זה זה >> חזקיהו סגר את זה בטס של זהב עם שמות הקודש >> הוא לא יכול לפתוח את זה אבא שלי אמר שזה יפתח רק בזמן שבא משיח מה זה יפתח זה לא קשור זה קשור בגאולה זה מראה איזה שפע ברוך השם נפתח הכל ברוך השם הכל פתוח >> פתחת תורה זה הכי חשוב יש הרבה תורה בעולם במי דברים אומרים לפניו זה ראינו כל הטמעים רוחצים מדי מלבד כתורים מתפללים אף על פי שאפשר אי אפשר אף על פי שאפשר לעלות מטומתם תבילה מעכבת פעם זה היה מעכב חכמים תגנו תקנו שלא יעקב כבר באנו שעזרה תיקן שלא יקרה בעל קר בלבד בדברי תורה עד שטבון בדין שמדו אחריו התקינו אף לתפילה שלא להתפלל בעל קרב בלבד שטבון לטומ וטהרה לגוב שלא יהיו תלמידי חכמים זה תקנו דבילה לבעל קרי לבד בכלל תמנים לפי כך אומרים שבזמן תקנה זו אפילו זהב שרעק ונידה וכולי צריכים תבילה לקריאת שבע וכן תפילה בני אף על פי שהם תמאים כן הדי נותן ש תבילה זו בני טהרה הגזירה כבר בתלת קם תקנה זו של תפינה לפי שלא פשטה בכל ישראל לא קח בציבור לעמוד בה אמר רבי אלעזר כן אבל מי שזוכה השם זקן את כל עם ישראל נזכור כל בוקר לפני שמתפללים לטבול הלוואי זה דבר גדול אנחנו לא מבינים כמה זה דבר גדול דף לט אמר רבי אלעזר ספק התפלל ספק לא התפלל לחזור ותפלל רבי יוחנן אומר הלוואי שיתפלל כל היום יום כולו לכתה כרבי יוחנן פרש ריד רבי יוחנן לא קמר אלא בספק התפלל די התפלל פליגד רב יהודה אדם פוסק אפילו באמצע ברכה אלא אם כן הוא מחדש מה שברס פירת רבי יוחנן דו יחידה דרשותה שתביעה לכמו נדבה כמו שכים מתנדב קורבן נדבה כך יכול להתפלל תפילת נדבה צד חובה אסור הוא בא לצד חובה לכן צריך להפסיק ציבור בין הדעתה דחובה בין הדתה דין דווה אסור דקה בן תפילות כנגד מדין תקנו שם שציבור מביאים במולת נדבה ככה הם מתפללים תפילת נדבה חיידמנו יכול להתפלל מוסף נדבה משה לא מדב קורבן מוסף ואדם הרב פוסק אפילו באמצע ברכה מדובר שהתחיל להתפלל בדחובה מזכר שכבר התפלל הפוסק שיגמור אותה עד חובה וגמר בשני תלמידים ואני היה יכול לגמור אותה עדן דבר התחיל בחובה רבנו ה פירש דרבי חונ דחידוש שאם יכול לחדש בדבר התפלל ולמה התפלל לכן כתב הרב רבנו נונה שאין להתפלל שידי חידוש ספק תפלל למנון נמצא עולה בדברנו דברי כולם מי ששכח שיתפלל תחיל להתפלל סכר באמצע התפילה פוסק אפילו באמצע ברכה ואם יודע לחדש דבר מתחיל כתחילה פעם אחרת למה רבודה נכנס בית הקצבורים מתפללים אם יכול לחדש בדבר תפילתו החנו מתפלל ממנ תפלל ואין חילוק בין מציבור מתפללים ממלו העולם מתפלל על ידי חידושג שלא ליפול פניהם לא בבית האבן ולא בבית החטן ולא בית הכנסת ביום מילה ולא ביום שיש שם חתן מרן סימן קל לא אנחנו באוצר היומי בדווקא שהמילה הוא החתן בתו בית הכנסת אבל אם הוא לא שם אף על פי שבית הכנסת האחרת דף מ אומרים תחנון ביום המילה שלנו אומרים תחנון דווקא שחרית שבנים תינוקח אף על פי שמתפנים צל התינוק אנימול אומרים תחנון מה שאין כן בחתן שומרים תחנון כל הפנים צל החתם כ חתם שנכנס לחופה אנחנו היום בכל השב ברכות לא אומרים את החנון וגם כל היום איפה שיש אבי הבן שלושה בעלי השמחה סנדק הוא מוהן אומרים תחנון חמילה בתעלי ציבור פנים בדו פנים פניהם בין אומרים והוא רחו נהגו שלא לפעול פניהם טוב באב ולא ביטו בשבט ולא בראש חודש ולא במנחה שלפניו ולא בחנוכה ושם במנחה שלפניו ולא בפורים ונופלים על פניהם אומר הרמבם בלק בעומר גם נוסאים לפילת הפיים בערב כיפור הנופלים וכן ערב ראש השנה הלכה שביעית מנהג פשוט שלא לפל מנם בכל חודש ניסן ולא בטעב ולאולא ולא בין יום כיפור לסוכות ולא מתחילת ראש רוז סיבן עד אחר שבוע הלכה ח אין אדם חשוב רשע את כל פול על פניו שמתפם בציבור אלא אם כן בטוח שיענה להשם כמו יהושע בן וכן אסור לכל אדם יפול על פשוט ידם רגלם אפילו אין שם אבן תקצת מותר כן עשו ביום כיפור וכולי דרשנחומה דף מאישב אברהם את כל הרכוש וגם את לו את אחי ורכושו אישי וגם את הנשים גם לרבות כל כלי תשמישו אפילו שווה פרוטה ויצא מלך סדו נקראתו עמק המלך מןותו ש נקרא עמק המלך ואיזה מלך זה אברהם שניצח את כל המלכים וכולותיהם ועליו נאמרנו משם אדוני שבמיני דשית אויבך עד מלגניך כם שיצא מלך דום אמר לו תן לי את הנפש אתה הצלת לי מנהרגת אותם מלכים שנהרגו אותי הם נותנים מנפשי את ממוני תו לך את ממוני שהצלתני ששמע אברהם אמר לו הרי מותי ידי אין הרמאל לשון שב שנמר ו ימינו שמאל שמאלו אלן לשמיים שבה בחי העולמים מדרש רבא אמר רבי יהושע קשה גברו גשמים שישכולה כנגד כל מעשה בראשית מטעם סגדולות דן חקר במנותל מטל פני ארץ ושלח מים פני חוצות רבי אחת למכה עושה ארץ כוחו מכין תבן בחוכמתו מה כתברת לכל תיתו המון מים בשמיים ואין כל גשמים שנאמר ואין כל אלא גשמים שנאמר תהום אל תהום קורא לכל צינורך ספר הזוהר מי שנותן דם אל התינוך אוזן כן שיהיה רכה לשמע ברכות ולא בקושי כבד דברי תורה שבת בן תורה שבעל פן תורה שבכת עם כל העולמות חני שער שלמות שקר תמ שבת העליונים לו בתו דרכת החסד שעי שביעי מיתתח בקו אותו פתח או מוא מנותך בקני שקר משה ציווה אותו לקח את עגן הוא מתבייש להקריב לו אמר לו משה קרב המזבח ועשה אתה את חטאתך אנחנו בדף מג בתיקוני הזוהר אות י יסוד הבניין ייק ייק וכולי בנים בהם הבנים שלמה תבנה את מזבח השם נוהך אין חיבור של שלוש אותיות וכולי זה שכתוב ברכות לראש צדיק ליקוטי מוררן וזהו הפירוש אמר בבחנה פעם אחת עד הייתי הולך במדבר וראיתי אוזים שנפלו הנוצות שלהם מרוב השומן ויוצא מהם נחלים של שמן ואמין להו האם יש לי ממכם חלק לעולם דעתה אדירים לי את הרגלך אדירים לי את היד כאילו את כנף כתה לקמד רבי אלעזר אמר תדעים ישראל יתן עליהם את הדין שבחטתותם תקב המשיח ויש להם צר לבעלי חיים מאותם מבזים בחמת שומנם מה הכוונה בא להגיד שיש המון שפע בשמיים שמחכה לעם ישראל או יועד שפע הזה לא לא בא אלינו בגלל עוונותינו והוזים האלה כאילו שמביאות את השובמן הם בצער למה הם לא מביאים את השפע אומר וזה הצער שיש להם עתידים לתת את הדין יקוטי תפילות כמך כל מך נתנו לך זה המעדמע טוב מאור סודת הרבה גם שמעד טוב צריך תיקונים גדם רבי מחמך שכל להתמרר ואין שום מה שאין משינה במזקן נהר מנוער מכו טוב כמוני כותי הלכות זה בחינת ברכות התורה כי התורה היא בחינת הרון שנכו על ידי הפרות שהתחילו לשורר וזה תיקון ובירור נפשו מבחינת החילוף מניין המלבוש של הלבנה זה בחינת חנוכה כנ חנוכה להדליק לעיר אור האמת שלח אורך ואמיתך על ידי מצוות החנוכה ועם אור גדול אין דבר בארי ה חנוכה ועם מערת האמת מת אנחנו בדף חברים מו נפש החיים שער ג פרק ה והנה גלוי מבואר שזאת הדרך אש יד אבדון תאכל לסונא ישראל בעזרת השם וורס כמה סודות התורה הזכרנו סוף שער טעיקר בכל המצוות הוא חלק המעשה עשה ותרת המחשבה אינה מצרף את המעשה מצווה ולא לעקובה כן ברך מזכיר ישר וך ש קרבת הקורבנות כול ואוכל את הפסח שם מכילה גסה אני דלא כבד מצו מכל פסח מביד אומר ולא זו בלבד שעיקר שגם מצוות התפילה שנקראת עבודה שבלב עם כוז צריך שעיקר אדם לחתוך בשפתיו דווקא כל תבם והתפילה שם זכנו כמו שכתוב אצל חנה רק שפתי הנאות מכאן מתפלה צריך שיחתוך בשפתם כל מהרהר בליבו נתנו מדמר שפתי הנאות השם זקנו שמתי לב לפעמים אנחנו אומרים ברוך לפעמים שמתי לב אפילו ברוך אתה לא אומר זה ברור אפילו את החב סופית אתה לא מבר לפעמים אדם לא שם לתוך תפינות לא מתפלל בעל פה גם מרוב המהירות אתה לא מבטא טוב השם זקן אנחנו לא מבינים גם ראיתי שיש שאנשים לא אומרים ברוך ברוך שמון למה ברכו ברוך שמו הרבה בני תורה לא אומרים לא יודעים ששם הוויה שנם נשתנם בהרבה שמות הקודש אומרים ברוך ברוך שמם לומדים בתפילה וזה צריך מאוד למה אנחנו לא נשעים לא מספיק מתפללים >> כל פעם שש צריך להגיד >> כל פעם שאתה שומע השם ברוך הוא מורבי היה עומד עמידה שלושת רגשה נחש חזרה עוד דף אפילו 50 דקות יהיה לו בסידור דף אחד כל הכוונות שברכו ברוך שמו ואמן כל המקובלים בחזרה היו כאילו עומדים על מידה כמו שכותב הבן איש חי לא מדברים שום מילה עם הסידור ככה מה לבתים הרב אמר משה חזרה זה יש להמנה יותר גדולה מהתפינה עצמ חזרה כך כתוב בבן שלך יותר גדול מהתפינה עצמה שמזלזלים בזה למה שאנחנו מזלזלים בתפינה זה שם מזלזל בנו דבר עומד ברומו של עולם אומר אומר הסב מקרומו מרומם את הבן אדם הם נקשרים הכימדי כמעשה בחינת הנפש שבדיבור והכל דיבור בחינת רוח כוונת הלב והתיבות ואת המירתם תפינה מחשבה ועירור בלב איך אפשר להגיד כשר בתי הנשמה השם ירחם כן אומר ואדם צריך במחשבתו להפיט מחשבתו קר התפילה זה בראות הדליב השם מברכם עליי תעוררו את הלב תעוררו את הלב הנה יש לנו עכשיו בפרשה מה איזה פרשה אנחנו פרשת תודות יעקב שתם הנה יעקב שתם בדיוק אתה שואל מה עבודתך יושב עלים ישב שדה מה ההבדל מה זה יושב בוניים ומה זה שדה? אומר אוהל זה יש לזה גבול שדה אין לו גבול פתוח הוא יכול לעשות הכל מה שהוא רוצה אין מי שאומר לו מה תעשה ומה תפאן זה עשו יעקב יש לו גבול יש לו תורה מה התורה עושה לפי התורה אין לו הודעה עצמית מה יצא ממנו היה עבריין הלך ירע, פגע, פגע, הרגנו מה יצא? מה יצא לאותו עבריין עשו? כלום. כלום. מה יצא ליעקב יושבוע עלים? הלכנו. תראה מה יצא תורה. אדם אין לו תורה, אין לו כלום. הוא לא שווה הגורה. אדם אין לו ערב רב, הוא ערב רב. אדם צריך לשאול רב. כל דבר לכת עם רב. לא לעשות שום דבר בלי לישון. חס וחל פי רוצה לעשות דבר רע, יבוא ישן את הרב. רב מה יגיד לו? תעשה דבר רע. לא יתן לנעשות רע. אדם ניצן עכשיו היה אדם לא מבין. אחרי זה אדם מבין, הנה עשיתי טעות אם לא הייתי שומע לרב