
הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר קל"א
Etude de Torah
הרב מאיר דוד שמואלי שליט"א השיעור המרכזי של הרב מאיר דוד שמואלי שליט"א, הנמסר במוסדות התורה "חזון מרדכי" בהרצליה, ע"ש המקובל האלקי רבינו מרדכי שרעבי זצוק"ל. 🗓️ השיעור המרכזי נמסר בימי שני ורביעי בשעה תשע בלילה בישיבה בהרצליה. מטרת השיעורים היא להפיץ תורה תוך שימת דגש על מידות טובות ויראת שמיים. לתרומה לשותפות בפעילות הישיבה או לקבלת ייעוץ מהרב מאיר דוד שמואלי שליט"א: https://nedar.im/aDPy פרטי התקשרות: 📞 משרד: 03-778-1778 📧 דוא"ל: yhazonm@gmail.com 💬 ווטסאפ: +97237781778
Transcription
Kind: captions Language: iw אסור >> מהלך לך לבית >> אסור יאללה רבותיי מה הוא חו תראו מה הוא חו את האוצר היומי היום אנחנו תאריך כ"ג בחשבן תשפ ויופי אז חכינו כבר ללמוד דף אחד מאוצר היומי והגענו לאיזה דף סט ט מסכת שבת הכנו חלק רביעי אליהו אולי תראה קצת אליהו אלה תולדות שם שמן שנה ואלה תחפשת שנתיים מחר המבול אנחנו באוצר היומי דף סט סדר קל יש לך פה ויחיד שם אחי לדו תחפשת 500 שנה עוברת בנים ובנות הלאה נביאים יהושע ויתן לכם ארץ אשר לא הגעתם בה והרים אשר לא בניתם תשבו בהם כרמים שבו בהם האוצר יש לך אוצר יופי קרמים וזתים אשר לא נתתם אתם אוכלים פריהם ואתה יראו את אדוני בדו אותו בתים באמת זירות אלוהים אשר עבדו אבותיכם ברמצרים בדו את אדוני אומר תראה כמה השם אהב אותכם מה זה מילים אסירו אלוהים כוונה מהלב ואם רע בעיניכם לבדש בכרו לכם הדמי תעבודו את האלוהים אשר עבדו אבותיכם מעבר הנהר ואם את אלוהי מורי אשר אתם בעצם אנוכי ובתינה עבודת השם עמוד יז ויוחנן ביומר חלילה לנו מעזוב את השם לעבוד אלוהים אחרים הלאה שישה סדרי משנה מסכת כיליים פרק ב' על משנה ח אין סומכים זה תבואה חרדל וחרע אומר חריה ורבנו ודיה זה קרקום יערי קוראים לו קורט קורטורטום כ כמו כן קורקו שני מילים הללו מזיקים לתבואה אז מי זורע את זה אלא אם כן הוא רוצה את זה אז אין סומכים שדה תבואה חרדל בכריע מי שזורע ודאי שהוא רוצה שזה יהיה מה אתה יודע שזה מזיק סומכים לשדה ירקות למה אינם מזיקים אז אין סומכים לשדה תבואה אחרדל וחריה סומך לבור מה זה בור מקום שאינו אינו חרוש ולגפה גדר ולדרך שמפסיקה כלומר אין חדעין בין לבין כאילו מפסיק בין התבואה לזה גם הסרך על הארץ שאין גופו נופו גבוה מנר שלושה תפחים הלאה ולעילן שהוא מסכר בסדר שהוא גבוה שרה ורחב ארבע כל אלה מפסיקים בין צמח לצמח מך שזה לא נקרא כלי הפחנו דף יחידש גובל תעשו את כל מצות האלה עלה זרה אפשר תעשה בהדרמה ונכרתה תבטורחד לכם שו כולם כל העבירות עבודה זרה מה להבד זרה אין חמים קורבן דבר שחייבים אז דונו כרת שגיגתו חטאת כל דבר שחבים אזונו כרת טת חייב אומרת הגמרא כתוב במשנה ואין מובבז שגגה במים הרי כתוב שהוא מציד גמור אומרת הגמרא שגג בקורבן והנפש אשר תעשה בהדרמה ונחרתה שונאי ישראל בגשו כולם לעבודה זרה מה להלן בעבודה זרה אין דבר שחבים סדונו כרת משקי חטת כל דבר שחבים מזדונו כרת שקיגתו חטת אומרת הגמרא ול מולבז אתה לא יודע בשעת מעשה ושוגג לי אין חטת שג אומרת הגמרא במה אומרת הגמרא שגג בקורבן שאומר הביאור שידע מהאיסור שחמים על כרד שעושים אותו במז חשב שזה לא ידע שיש גם עונש על קורבן חטאת רבנן אומרים שגיגת קורבן משמ שגגה רבנן שגגה במאי רבי יוחנן אמר כ ששגג בכרת שהוא לא ידע שחים כרת על פי שהזיד בלב הלאה רש לקיש אמר ששגג בלב בכרת לא יודע מה זה אמר לא יודע אותם אמר רבם היית מד רבי שמעון מלקיש שוגג בשתיהם אמר קרא אשר לא תעשנה והשם שמע בכל להיות השם שוגג יוחנן היקרא דרבי שמעון בן הקיש מה עושה עם זה ולחידי תניה מעם הארץ רתומר רבי שמעון בן עזר אומר משום רבי שמעון אשר לא תעשנה בהשם אדם חישה מדיעתו שביא קורבן שקיגתו לא שם מדעתו שם מדיעתו ידע הוא זה שמביא קורבן אבל לא שם מדעתו מביא קורבן לא מביא קורבן נן אבות מלאכות 40 חסר אחת אומרת הגמרא למה מניינה מה צריך מספר אמר רבי יוחנן למדך שמצא כולם ביניהם אחד חייב על כל אחד ואחד גמרא איך יכול להיות שחב כל מלאכה אלא בזדון שבת שגת מלאכות משתמ רבי יוחנן דמר שוגג בכרת זית בליו איך יכול להיות שדה של שבת בלו אלא לרבי שמעון בנקיש מר שקבל בכרת ידע לשבת במים כן אומרת הגמרא שהוא ידע בתחומין לבד רבי עקיבא שאמר שזה מהתורה אומרת הגמרא מהתננו רבנן שגג בזה ובזה זהו שוגג אמורה בתורה שבת במנחות הזיד בזה ובזה מזיד אמור בתורה שכשג שבת והזיד במנחות שג במנחות והזיד בשבת שאמר אני יודע שמנכה זו אסורה אבל אני יודע אם חווים מן הקורבן כל אלו חייב כרחטת כמו מי כמו מונבז אמר רבי יעקב יודעים שעד ביטוי שאין חבי מלא הקורבן עד ששגוג שבע הכל מודים מי הוא רבי ביוחנן את הגמרא פשיטה אמר רבי יוחנן איך שיש כרת אין כרת לא כדת אחמנה חידוש רואה כולה שכחנו לו דמית קורבן אלא חבישה מתח מתכת כבש מלכך כחידשה התורה אפילו שוגג בא ידיעת הקורבן למרות שהיא ידע מעבירות מחינה שגיד עונש הקורבן שאדם מילת עבירת עליו ולכן יהיה חייב קורבן אנחנו בדף כאמנו תי ליבי ישת שבועת ביטוי לשאבה שאם אמר יודע שיש שבועה זה אסורה אבל יודע אם חייבים עלי קורבן עולם חייב בראית מני מול בזה דף כא באמצע התור הראשון אומרת הגמרא לשנה אחרינה מלה הנה כמו מי זה אם נגיד כמו מולבז פשיטה שהוא סובר ככה כל התורה דליו חידוש הוא אמר מבג קורבן שמ שגגה אחד דחידוש קורבן אין איסור לו וכל שכן אלא לו רבנני תביה תיומי הכל מודים תרומה זר האוכל תרומה בשוגג שאין חייבים החומץ עד שישגוג בליו שבא אומר רש"י סבור שיחולין כל מודים בתשלומי חומש שאינו חייב שגיגת ללם אומרת הגמרא מי זה רבי יוחנן אומרת הגמרא פשיטה כי קמה רבי יוחנן אחד קה כרת אחד ככרת לו אחד תהמיטה מקום כרת עומדת תנה חייב קמה שמלן רבה אמר מיתה במקום כרת עומד בחומש משהו חומש סליחה אכילת טורמה משוגל מקום קורבן כאלה אמרבונה עולה מלך במדבר לא יודע מתי שבת מונה שישה ימים משמר יום אחד הלאה אומרת הגמרא חיבר ברא משמר יום אחד הלאה אומרת הגמרא אמר או בנם מי שמלך במדבר הוא לא יודע מתי שבת ימים שומר יום שבת אחד רבי חיא אמר בשמר יום אחד יום המחורת הוא מונש אישה מה במה מחלוקתם הוא אומר כבר צו שלונם שכל קודם כל הם מאכול אומר כאדם הראשון שנברא בערב שבת מתי ימלך בדרך מתי שבת משמר יום אחד זה שישה מה להמונה שישה משמר אחד אומרת הגמרא לא אולי הפוך למה כתוב משמר יום אחד שישה שמר יום אחד ומני שישה מנה עוד גם מלך בדרך במדבר ד שבת מונה שישה משמרח תה דרך בחיה ברב אמר באמת זה קשה אמר רבא בכל יום עושה לו מלאכה כדי פרנסתו שום פיגוח נפש חוץ מהוא יום כן הלאה. אומרת הגמרא אנחנו בדף כאור האמצעי באמצע ועוד כ שתנה המלך בדרך ובמדבר תה שבת מנ ששמרו תיוטה דרבי חיא ברם תיוטה אמר רב בכל יום עושה מלאכה כדי פרנסתו חוץ מאותו יום ההוא יומי ימות מרעב הגמרא שעושה פעמיים אולי אתמול זה היה שבת אלא כל יום עושה כדי פרנסתו אפילו יום שהוא משמר והוא אומר במה מתקר איך לדע בקידוש והבדלה דף כאד שמאל טור השלישי אמר והם מכיר מקצת אותו יום שיצא ש יודע שזה לא היום שלישי יודע שהיום הוא יום שלישי לציאת עושה מלאכה כל אותו היום כולו גמרא פשיטה כן זה שבת נפיק ומלא שבת נפיק והינה מ בחמישה בשבת פיקשת מנחת יומה כמה ש לפעמים מצא שיירה קראנו במשנה ידי העיקר שבת אומרת הגמרא מנ מנמינה אמר רב נחמן אמרב תראה קרא כתיב שמרו בניס זה שבת אחת כתוב את שבתותיי שתיים מרו בניצה שבת שמירה אחת שבתות הרבה שמירה אחת כל שבת ושבת התקיף לרב נחמן בצק אדרבה מסמר שמרו שמירה אחת עוד שבת ושמית תשמור שבתות הרבה תלמוד לימוד ירושלמי דף כב התהורה והמעשה אומר ברוך שקדוש צ להפריש תרומות ומעשרות תרומה ומעשר לאחר שגמר להפריש מחילה אם הוא תורם לאחרים אומר להפריש תרומה מעשר שוכ צריך לומר אשר גדשנו על השחיטה ממצאותה וציונו חסה אומר כיסוי דם בעפר מה צריך לומר על המילה ו הבן אומר להכניסו אם אומרים שם שכנסתו צריך לומר ברוך אשר כד שדיד מבטן צצב וכולי רבי יוחנן אומר עובר אל השיעתם אמר בשעת יצירה אומרת הגמרא ת רב הונה כשמואל מרס ברבי בון שמה שמואל כל מצאונת ברכה בשעת צדם חוץ מן התקיעה טבילה ושומרים קידושים אמר רבי יונה תלחורי יש מצוות יוצאים לכלל כמו תפילין של יד עד שלא יחלוץ של ראש עוד דבר אמר רבי יונה יש מצוות יוצאת מן הכלל אנחנו בידית נפש בתורה שמנית בדף כב תפילין של יד אינה יוצאת מנחלן ברך עליו שתסיעת עד שליח של ראש עד שלא יבא ידק את הרצועה לא יבא לא יברך של ראש כיוון שהוא קשר על היד יכול לברך יכול להניח את הראש חיטיב מתי מברך רבי יוחנן אומר עובר לשחוט לפני השחיטה ברךנה רבי יוחנן אומר ס בן נאורי אומר בשביל לשחוט למה שלא תתנבל בשחיטה זקד כן שיבדוק הסימנים את הגמרא חזקת בני מאים כשרים מה זה חזקת בני מאשרים יש שמה גם דברים לא טובים שחטו ונתלו את זה הבי מעה כשרה שמה נקבו בו ושם רבי נחמן אמר מאי בחזקת כושר يلا רבונה אמר בשעת השיעתן חוזר על הירושלמי התהור מעשר אומר ששר קדש מצפר תורמה מעשר לאחר להפריש שוחט אשרנו על שחיטה מחסה כיסוי דם מה צריך לומר אשר גדשנו על המילה אבי הבן אומר להכניסו עומדים אומרים כשם שנכנס מתי מברך עליהם עובר לעשייתן לפני המצווה אבונה אמר שאת עשייתן ובר אבונה כשמואל למה רבנו שם שמואל כל בשעת הסיתן חוץ מתקיעה ותבילה וכולי אמר רבי יונה תלה חורש עוד מצוות תפילין של יד שלא יחלוץ ושל ראש עד שלא יבא לא ידק לא יבא דיב דיב הלו אז מתי מברך לפני השחיטה סמנר לא אומרים שלשחוט למה השם מתנבל אז עד שתבדוק את הסימנים אומרת הגמרא חזקת בניהם כשרים ואם באו אז בינתנו 100ה כשרה חושש שמה נקבו בני 100 רבי בשם מה אומר פני 100 מחזקת הכושר אנחנו בדף כג מה מתנות בקרם פרת שקחה אם נופל לך גרגירים שקחה פע כבודו איפה למעלה או פה למעלה מחכה לרב >> אה >> מחכה לרב אה ברוך הבא לא לא משתמש בזה תודה זוז רגע זוז בבקשה זוז ש זוז בחילה >> תודה רבה אדוניה >> שתיים באין שיהיה בריא לא בסדר תשיר שלא יפגע תשיר שקחה או פאה שתיים בעניין שכחה או פאה כל אלו אין בהם שום טובה פילו אני שבישראל מצים את שלו מידו שמתנות כהונה יש בהם שום טובה רמבם תפילת הארף על פי שנה חובה מתפלל אותה זמנה מתחילת שלה עמוד השחר תפילת נעילה זמנת ששלים אותה סמ שקת החמה מתפלל תפילה כל זמנה לא יצא ידי חובתו חוזר מתפלל אותה בזמנה מפלל תפילת שחרים שדח אז שלמדש אחר צפל ערבית של שבת בערב שבת קודם שתשקה חמה ללרבית מוצא שבת לפני נגד תפילת הרבית הם דקדקים בזמנם ועד שיקרא קריאת שמע בזמנם שעת צת הכוכבים כל מי שעבר עליו זמן תפילה ולהתפלל במזית אין לו תקנה משלם משוגג שלום אתה תפילה בזמן התפילה שמוכנה הלאה טע לא תפלל שחרית מנחה שתיים >> טב לא התפלל עכשיו >> הלאה תעשה עכשיו תעמוד עוד עכשיו מתי מתי מתי לו את השחר >> 33 >> קח סידור תעמוד עכשיו הלאה הלת הלכה י ולא תפלל תפילה סוב תפילה סמוכה לא משלם אחרונה בקצת מתפלל שלחי מלחבית שתיים אל לפני שתי תפילות של מנחה ואחר כך מוספים הלאה ארבעה טורים עמוד עמוד כג כל הפטורים קריאת שמע שעוסקים בתפ במצווה פטורים מן התפינה עודף עליהם חילוף סאי המיטה הם חייבים ב הלאה קטנים שהגיעו לחינוך בעל קרש אומרים מי שאינו צריך מי שתורתו מנתו כן רשבי וחברהם מפסיקים מלא לקריאת שמה שולחן ערוך סימן קלא אין לדבר בין תפילה לתפילה לנפילת בין תפילה נפינת הפיים נהגו להתות צד שמאלת הפיים מיושב ולא מעומן אין נפלאת הפיים בנל בלי שמעות נוהגים פה על בניהם שהוא קרוב ליום רשחומה דף כה שנו רבותינו שני דברים מרכים לפניהם לאחריהם עבודה זרה מנתאר בשביעית חייו מצא שביעית חייו עדה זרה מכה לפני קיצר רובם שעשה את העגל וימידו בדן חזרנו על כל מקומות לא מצינו שום מקום ששמו חובה כי לא תיר השם לארץ מזכיר שם מלא על עולם מלא אמר רבי חילפה שם שהוא מזכיר שם מלא על עולם מלא וכולי מזכיר שם מלא בירידת גשמים תודה רבה טוב שהליתם את זה אמר רבי שמעון בכך שלושה דברים שקולים זה כזה ואם ארץ ואדם מטר אמר רבי לוי מחיה שתיים שלוש אותיות שאם אין ארץ אין מטר ואם אין מטר אם אין מטר אין ארץ ואם אין שניהם אין אדם תודה רבה ספר הזוהר קטע קטן כנג שתי מתנות של אותו בכור שנותן שני חלקים כתוב יעקב אשתם רחמים ודים לקח אותו צדיק שני חנקים שלו שכתוב בכורתו לפני 10 מלא מקום שנאמר ים הלאה דף כז עוד מי שעוליף אילן הוויה מי שלומד צריך ללמוד את המנות מנתן לקדוש ברוך הוא סוד הדבר דבר של פן ירסו ת מרן כיסא נקודה ענינה לחלק שלוש טיפין תשובה צריכה להיות בשלוש תנאים כמו שכתוב פה נראה בעיניו שלוש נרא סגון חמה ליקוטי תפילות זקן רחמיך הרבים ש דת הגאווה שום גאווה אנה שם רחמים שפלותם דתנו תן בזו חטותנו שאדם דרחקו מאוד וכולי כי אם בחסד חינם שלא ין שום גאווה תי הנכות בעיקר ברכת צריך בינה קריאת התרנגולת בחצות לילה זה מבחינים בחצות הראשון תוקף חשקת הליל מחצות השני התחיל להתנוצץ ולהתעורר כי הגאולה שתבוא במרה נקראת תור יום כמו שכתוב להגיד בבוקר חסדך כי הגלות נמשל אלינו והגאולה נמשלה לאור יום יבוא משיח צדקנו בגלי האמת בעולם וזאתי כבחנה הלאה עמוד כ"ט ליל זה רמדו רבותינו יצר הרע דומה לזבוב כאן יצר הרע בחלל השמאלי אומר אומר הנפש החיים אומר נפש חיים כל ומך נתר משבתך כראוי ולא תשוב בני קול כל כל שם שמיים טוב הגענו לדף שבת מסכת שבת דף ברוך השם תקדיש רבי חנניה בן הקדש אומר הקדוש ברוך הוא ס לפי כך חרבה להם תורה מצוות שנאמר



