הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר ק"צ

Kind: captions Language: iw אנחנו חברים יקרים היום יא היום יא בשבט תשפו אנחנו במסכת שבת דף קכ סדר קצ אנחנו באוצר היומי תיקח שרש את אברהם את הגר המצרית שבחת מחץ 10 שנים שב את אברהם בארץ כנן ותיתן אותה לאברהם ותיתן אותה לאברהם אישה לאישה קחתה בדברים ויבוא אלה גר ותר ותר כירת ותקל גבירתה בעיניה חשבה את עצמה צדקת שותטים פרק ט אנחנו באוצר היומי דף ת א טו ואם באמת תמים עשיתם מרובעל מן ביתו היום הזה שמחו באבימלךמח גכם ואם תצאש מי אבימלך ותאכל בעלי שכם ואת בית מלו ותצא בעלי שכם בית מלו ותאכל את אבימלך ונסותם מברכר וישב שם מפני אבימלך אחיו וישר אבימלך ישראל שלוש שנים ויסר נהר עליהם וישלחים רוח בן המלמך בעלשיכם ויבקדו בשיכם באבי מלך לבוא חמסים בני ירובעל ודמם לשו לסום על אבימלך אחיהם שרחג אותם ועל בעלי שכם שחיזקו את דם להרוג את אחיו וישימו לו בלי שכם מערבים על ראשי הרים ויגזלו את כל אשר עבור עליהם בדרך ויגדבימלך ויבוא געל בן אבת ואחב וימרו בשכם יבטחו בבעל אשכם ויצאו שדה ויצרו קרמיהם וידרכו ונשו אלולים בות אלוהים יכלו ויש תו וקלו את אבימלך ויאמר געל עבד בן עבד מי אבי מלך מישכם כי נעבדנו בן רובן וזבו ול פקידו אנשי חמורשכם מדוע נבדנו אנחנו מתן את העם הזה בידי ואסירה את אבימלך ויאמר לאבי מלך רבה צבעך וצה כן תצא למלחמה איתו וישמע זבול שר העיר דברי גל בן עבד ויה חרפון הלאה ממתי מוציאים להשפטות מה הכוונה ביום שישי שפסקו עובדי עבודה למה היו ממציאים את זה והיו שמים את זה שם זה רוב בשדה לזה עבדה כן אז כוונה לשביעית עצמה דברי רבי מ רבי יהודה אומר שיבש המתוק מה שיבשמתוק הזבל שהוא נותן מתיקה לפרות רבי יהודה רבי יוסי אומר משה כשר שמתחיל להתייבש כמה מזבלים עד שלוש שלוש הפלטות לבית זהה של 10 10 משפלות שלטח לטח מוסיף על המשפלות והן מוסיפים על השפטות רבי שמעון אומר אף כל השפתותם היו לוקחים את זה עושים איזה ערימה בסדר ואחרי זה מפזרים את זה שביעית כל שאתה לא מפזר אין לך בעיה של זיבול אבל לא את הטבל אומרת הגמרא כן מקשינן תבן נורא פשיטה אסור לטלת את התבן אומרת הגמרא לא צריכה בתבן התבול מדרבנן כל שזה רעו בעצית שאין לו נקוף לא מעשה ראשון ודאי שאסור לטל בשבת אומר הגמרא לא צריכה שקדמו בקרי ונתקח ממנו מעשר ראשון הפריש ממנו תרומת מעשר ולא לקח תרומה גדולה אז זה נקרא לא עשה מעשה ראשון מה ותקדם פלה ביהיה כמה שמלן אפילו קדמו בקר פתר תרומה גדולה שנן אליה ביה אם הקדים כן רבות תרומה שנתמר חייב אותם תרומה גדולה על פי שהקדים את המעשר תרומה גדולה בלת מעשר שני בקד שלא נפדו אומרת הגמרא פשיטה שעשו את הטל בשבת לא צריך דנבדו לא קיל חתן מעסר שני איך חפדו לגבי הסימון מטבע שאין עליו צורה חמנר צרת הכסף בידיך הדבר שיש בו צורה הקדש גון שכילן על קרקע חמנה אמר ונתן הכסף וקם לו נתן הכסף וקם לו ולא התעלוף תנו רבנטינים את החצב עסף שש עכשיו הולכים לעומק פני שהוא מאכל לצבים החרדן מאכל ליונים ש אומר מטלטלים שברי זכוכית ש מאכל ננעמיות אמר לו רבי נתן למתח בניזה מורות נמילות בני שהוא מאכל לפילים מה שמגיע סביר נעמיות שקיחה פיל שקיחה אמר ממר מה שיתי רבן שומטל שברי זכוכית הודית לנעמיות אמר לו רב שלם ממר שיטתך אל דק אמר לרבי נתנ גמניאל חבי לזמרות שיש לו פילים מה לאתם אלא כי ראוי לפילים גם כאן ראוי לנעמיות אמר רבי רב שנ רבי שמעון משמעאל ורבי עקיבא בני ישראל מנחיםם ומה שאלה להם נעמיות רב שנינו מאר לתת אלוק שמאכל לעורבין רבי שמ בני מלכים סכין כותב שמן ורד דרך של בני מלכים נסוך בחול שבן אומר כל ישראל בני מלכים הם יש בנ רבי עקבת תניה הרי שהיו נשים בו אלף מנהלבוש הצטלה של בת 100 מנה שיטים אותו שים אותו אצל הרויה לו תנשום דבר ות משום רבי עקיבא כל ראויים לאותה צטנה שני בא משנה חבלי קשבני זרדים אם התקינן מאחל מהם תטילים אותם מתטלים אותם חביקשתנו רבנן חביל לעצים חביל זרדים היא מזמינה למאכל באמת לתנם בד שגן אומר חבילן הנתנים בידך מתתנם שתי ידיים עשו תתנם חבילי שיעה אז קורנית אם הכניסה מצמליה בשם מסתפקים מהם בשבת מאכל בהמה מסתפק מהם בשבת וכותם ואוכל ויד מלבד שלא יכתום בכלי מולד ואוכל מלבד שלא ימלול בכלי הרבה חכמים אומרים מולד בראשי צבותיו שלא ימלול הרבה זוס בחול עשה ובדין לכול וכן חן באמיתה חן בפגם המיטה זה נענה חן בפגם לכן שר מני תבנים מה היא המיטה נינה נענה למרב יוסף שאה שאמרו כוונה מן צמח שהוא סוג של נענה זובה קורנית קורנית שמה הודה אמר ליד הודה אמר מהם בא קורנית שכחשה אל השיער וצנרא זוב אתה חור ניתה חשה אתמר בשר חיישו מליח מותרת לו בשבת בשר תפל בשר שלא לא לא מלכותו לא אסור רב הונה אמר מותר רב חידה אמר אסור והרב תלמד הרב עבר ורב סביר לדת למוקצא מוקצה לאכילה סבר ל כרבי יהודה קצה לטל סבר ל כרבי שמעון שמותר כי רב חסה עשה לטל את הבשר הרב יצחק לברב חסדה ברבז שחוט ומטל אותו משמש לצל אמר חיסטל שמה זה מוקצא מחמת חסרון כיס שהולך לאיבוד שנה בר אבזה שאפשר לאכול אתוכים ח זה לאומצא אפילו אפילו בלי מליכה תן לו רבנן דג מליח הוא לטלו בשבת דג תפל אז הוא טטלו בשר בין תפל בין בן מליח מותר לטלות אותנו בן עצמות מני שהוא מאכל לכלבים אדם יש לו עצמות נותן אותם מני שמאכל לנו מסר תפוח מ שהוא מאכל לחייה מים מגולים בנלה רואים שתיית חתול רבן שמן אומר כל עצמו מסוכים שתם בני הסכנה קופעים את הסל אומרת המשנה לפני הפוכים שבת כדי שעלו וירדו עליו כן אפילו שזה דבר שלא לא ניתן שברחה דוכים אותה בדם שתכנס למקומה מדדים מעגדים מסכין שם מדד בן אמר רב מתי בזמן שהוא התינוק נותן אחד מניח רגל אחת יגור את רגליו אסור אמרוד מרם במה שנפלה למת המים ויקרים קצתות מניחתחתיה ואם ענתה עלתה תיבה מה שנפל למתן להפרנסה במקומה אם הביא להוכל בשביל שלא תמות פרנסה אין קחים קצתות לא אמרת מותר לא קשיה יש לה פרנסה אי אפשר אפשר פרנסיים לא אפשר קרים סטתות מבטל כלי מאחנו אז מה בטל כלי מאחנו צע בני חיים איסור דאורייתא תל דאורייתא ודכי דרבנן תרנגות שברכה דוכים אותה אבל מדדים אותה לא אומרת הגמרא תנליה ותוך מדדים במה חיה ועוף אבל לא מדדים את התרנגולת למה הגמרא משום היא מגבעת את נפש ואת עצמה ואז הוא מטל אותה פעם אחת כתוב מדדי חייו בחצר לא ברשות הרבים ואישה מדדה ברשות הרבים צריך לומר בחצר מקום אחר כתוב אין אוקרים רגלי במחי וובוף בחצר דוחים אותם שיכנסו הגופה קשה אמרת אנו קריים רגליהם משמדות אותם דוכים זה אמרת דוכים בדדים לא אמר לו קשה את תרנגולת אמר בן דשחי תרנגולת שן בער מי שרוצה לשחות אותה מדן גבה מלקחק למה דילמה מנח תפרה רעה יקר סימנים יכולה לכור את הסימנים של המשנה אין מלדין את הבהמה ביום טוב אבל מותר לעזור לה לצאת את הגדול לדין את האישה בשבת אף קורא לחכמה למילדת מקום למקום אפילו מחוץ התחום חלילים מל השבת קושרים את הטבור שלם לא יקשור אותו עלול מאב לצאת אב עושה אמר וחותחים את התבור שבת עושים קוצי מילה בשבת גמרא קדם מסעדים טבים הרב אמר אוחז את הבלן ולא יפול לארץ רב נחמן אמר דוחק בבשר במפנים יצא אבן תניה קד רב כת מסעדים מוכזים את שלפול מפח לו בחותמו כדי תן לו דעת שלמו כדי שנה קמה רבי שמרחמין תנו לבהמה טהורה שהקה את בן אדם ביום טוב איך עושים והלבול של מלח מניח בתור הריחם כדי תזכור צערה חם עליו סל שליה לגבי הבלד תריח יחוב ותרחם עליו בהמה טהורה במאה לו אומרת הגמרא למה תאמה תמאה לא מרחקה ולדה והיא מרחקת יותר לא מקרבת מדים את האישה בשבת מדתניה מידים מתיהב מה היא מה בא לרבות תנו רבנן אם הייתה צריכה לנר חברת מדקת את הנר אם הייתה צריכה לשמן חברת מן השמן שמן אפילו ביד ואם לא מספיק להביא לחברהם בשערה ואם אין מספיק להביאים לשמן בכלי צריכה לנר חברתה מדקת הנר פשיטה או צריכה ביולדת שהיא סומה היא לא ראה מה שם דמתה עוד סומן לו חזיה היא אסור להדליק לה כמה שמ טובה מעט דעתה עכשיו ראי כמיד חזה חברת דלי אומרת יש אור אז רואים איך להלד אותי צריכה לשמן אומרת הגמרא איך מותר להביא בשר זה שחיטה הגמרא אין סחיטה בשר שם אפילו יש סחיטה בכלי כמה זה אפשר שונים שאני נמר בדם שמואל חיה כל זמן שרכם פתוח בין אמר צריכה צריכה אני מחללים על השבת תלמוד ירושלמי שתי אם שכח שני אומרים זה שקחה שלוש אנו שקחה שני ציבורי זיתים אחד רובים שקרה שלושה נו שקרה שני הוצים שטן שקרה שלושה ינם שקרה שני גרגורות פרץ שלושה ינם פרת שני שיבולים לקדברי הבית עניין כולם בית שמיים מרים שלא שעה כן כן כן כן כן אודם כן חכה אני אשלם לך תעלה אני אשלם לך הוא הגיע הוא הגיע אז תחכה כמה דקות שהוא יגיע ותעלה תקשר אליו תחכה כמה דקות אני אגמור פה את הקטע ואני זה רבי בונברחיה אמר בשם רבי יוחנן שם כי מין מנגת גם מה זה כמו רש ואת מה עשה את העומרים זה לא שכחה וכן לא אמר לציבורים הזתים אין שכחה שואלת הגמרא מה בין ציבורים מה בין הזתים ציבורים גמר מלאכה וזתים גמר מלאכה הוסף אותם ציבור אחר אמר רבי שע רומס עוסק הייתי זתים עם רבי חיה כתוב מר כל זה שאתה יכול לפשט אתך בלתון אינו שכחה אמר רבי יוחנן מכיוון שאמר שכחו אינו שקח רבי אלעזר אומר שמה בחיה רבה בא חצי שכל פרט נתן רבי יחיה חצי כל שנים פרט נתן שני גרגירים אמר מניח בקוצר מניח תחת הגפן עושים כמין סניפין מנכן בשם רבי יונתן שיהיה חותחן בשווה אמר ביבון מד רבי בית שמאי גר לונה יהיה תמד בית הללני בלגר תעזוב אותם אמר במנה שני קר אחד רשו לגר לא טוב למנה יהיה בית ש אומרים לעניים בית הלל אומרים לבעל הבית העומר אם יש בו סתם קורים לו שקחה שני אומרים בית סתם וב לבעל הבית חמים מורים נעניים אמר רבי גמליאל הים מרוב אומרים יופה כוחו של מעל הבית או יורה כוחו אמר לו יופה אמר להם ומה אם בזמן שהוא עומר אחד אין לו שקחה או בו שעתיים שני אומרים בין שעתיים נועים שלא יש שקחה אמרו לו לא אם אמרת במחל שהוא כקדיש כלומר בשני אומרים שהם ככה כמה שיש בבית צעת משכה אין השכחה אין בבית צתם עשות צתה הם אפילו היא טופה רואים אותה כאילו ענווה של שעורין אמר רבי אלעזר כתיב כי תקצור כיצרך בשדה שכחת עומר בשדה אומר שאתה יכול לשות בידך בלי תנא שכח את העומר ולא גדיש איך היא הבידה שכח אומר בצידו אחד אין תאבדין עומר דברי הכל שקחה אם תבדיין גדיש לוקד בית שבן בית שחר שני אומרים צידו אם תברין מחלוקת בית שבן בית הילן אם תעבדין הגדיש אינו דן קשורה אמר רבי יונה כי תקצור כי צריכה בשדך שכחת העומר עומר שיש בבית צעתם שכנ שקה כמה שיש בבית צתם שכות שקה אמר רבי יוסא בלבד שיבולין יהיו דקות רואים אותם כן רוקות שתי דופות מלאות תוספתם מקבל עליו להיות נאמן מעשרת שהוא אוכל שאין מוכר ושהוא לוקח ואין מתערך אצל ורבי מאיר אומר מתרך אצל המארץ נאמן אמר ל רבי מאיר על עצמו נמנין נאמן של אחרים רבי יהודה ממהן של בעליב בתים לא נמניעו מניות אוכלים זה אצל זה רמבם פי שראיתי שיבוש גדול בכל הספרים שראיתי כן בעלי המסורות כותבים מחברים להודיע פתוחות והסתמות נחלקים סומכים אני אומר לכתוב כל הפרשיות בטוחות והסתומות והשירות מהם יגיעו ויעשו ספר ששמחנו עליו ספר מצרים שהוא כולל 24 ספרים שיהיו בירושלים מכמה שנים הוא של בן אשר הזה איפה הזה בן אשר הזה בחלב בן אשר הזה נמצא בחלב שמה הוא נמצא ספר בראשית פה מרן פה הבן איש חי פה הרמבם מביא את כל הדברים הגעתם אבל לישיבה כבר חבל אנשים באים לצאת חבל אנשים מחכים לכם מחכה ממנו טוב תיסע בזהירות רק תשעו בזהירות נשים מחלקים לכם חצי שעה השארתי את כולם חו בתי כנסת בתי מדרשות קלות ראש סחוק והיטול ושיחה בתלה ואין אוכלים בהם ואין שותים בהם לא נותים תמנים בהם נסים בחמ פני החמה ולא פגשים בני הגשמים תלמידי חכמים תרים לאכול לשתות בהם אין מחשבים בתי כנסת חשבונות הנה בתי כנסיות מרן כותב הנה זה הסימן שלנו סו לדבר בהם סחוק ויטול בשיחה בתה ואין אוכלים ושותים בהם ולא נותים מתמנים בהם ולא נכנסים בהם בחמה פני החמה לא בקשמים פני הקשבים חכמים מתרים לאכול לשתות בהם הן חושבים בהם חשבון של מצווה כל חשבן תקופה של צדקה פדיון שבים כצה בהם ואין מספידים בהם אלא אם כן ספיד אחד מגדולי העיר שכל בנו מצבים מספידו צריך להכנס בצורכו לקרוא לאדם כנס ויקרא מעט ומר דבר שמעה רק ש נראה כאילו נכנס לצורכו ואם לא יודע לקרות ולשנות ומר אחד מן התינוקות קרא לי פסוק הוא ישאה מה צריך לצוחו לבד פתחים לאכניס פתח זה יצא פתח שני ואני מתפלל שמה כן ואם דרך עוברת לפני שהיה בית הכנסת מותר מותר להכנס בקום תרם לא פעם לא טוב יכול לרוק למה פעם היה עפר נוהגים בהם כבוד נוגיד בכל דק בהם לראות אותך ביתים אפילו לאחר שנחבו עדיין קדושתן שם שנוהגים כבוד כך חורבנן חוץ כיבוץ וחיבות שהם מכבדים לא בהם עשבים תושבים אותם מלכים אותם מקומם שו מגמת נפש ם יתנו עליו שתמש בניין מותר להשתמש בחורבן משבו לומתנה אפילו בחבונו תשמיש גונן דבר לרים הבאים אומר מרן סימן קעז אז מה קראנו עכשיו טו עכשיו אנחנו בהלכות סעודה דברים הבאים מתוך הסעודה דברים הבאים מחמת הסעודה דברים שכלך לקבוע עליהם סעודה גון בשר ותגים ביצים ודיסה אפילו כלם בלאפת אין תנים ברכה לפניהם ברכת המזון פותרת אותם לאחריהם וכולי הבאים ברוך הבא תאנים וענבים ני פירות בכל פע תאונים ברכה ברכת המזון פותח למה מעיקר הסעודה אם אינם תאונים ברכה לאחרים באו בתוך הסעודה ברכת המזון פותחת מתחילת אכילתו וכולי חי באים לאחר סעודה כל ממרכת המזון שהיה מנהג חכמי הגמרא שופוף הסעודה משכים אתם מן הפתחים אותו לעצמם מלכות פחות ושתות כסים לפניהם ב מחמת הסעודה מרכים הבאים שלא מחמת הסעודה טונים ברכה בפניהם לאחרים צי ברכת זון פותחן מה שנך תוך עיקר הסעודה דין זה האחרון מצוי בינינו אין אין רגילים שוחדן פדת ברכת המזון וזה קורה באולמות שלוקחים את כל ה מפנים את הכל ואז אדם מביאים לו שחר מביאים לבן אדם הזה מביאים לו מביאים לו פירות אז זה או עוגה אז זה כבר יצא אם קובע לפתן סעודתו על פירות אבל הפירות דברים בים מחמת הסעודה אפילו אם אוכל מהפירות בתחילת סעודתו ולא פתאום ברך לפנים לאחריהם ויש חולקים לכן טוב שהואכל תחנפירות עם הפת אפילו מחר שהואכל מפת אינם תאונים אף על פי שלא ה פירות בשעה שברך על הפת פת כפת הפת באים מדור חר שברך על הפת שלחו לבית אחרים שלא זמוך עליהם לדעת דעתו על הדור דברים צרכם לבית הפת צריך לברך דינכן באו שני המלכים צדום שאמר כתוב הם אמרו ועצבו את רוח קודשו מדרש תנחומה פך להם לאייה מלחם בהם אמר רבי עזר 52 שנה הקדוש ברוך הוא מעידש סדו זה היה להם תארין שעשו תשובה אמר רבי שמח קרא מפורש מעתיקרים דו אשר הף חכם באפו שלא עשו תשובה מדרש רבא ושמעו את כל השם בגן ח היום אמרבי חלפון שמן שיש הילוך לכל של משמ כל אלוהים את הנכ בגן והילוך לאשמתי הלך אמרבי מר כנ מלכים כד קופץ קר שכינ שך אתה אדם הראשון זה של הרקיע אתה קצלק הרקיע שני דור אנוש שלישי דור המבול רביעי דור הפגל החמישי סדישי מצרים בי אברהם שביעי כנגדם דושים צדיק בן אברהם צרה יעקב לוי כהת אמרה משה עמד אברהם דוד לשישי עמד יצחק לשלישי לחמישי עמד יעקב הורידן לרביעי עמד לבי וד מן השלישי עמד כיד ועוד מן שלישי לשני עמד אברהם לשני עמד משה וד מין למעלה למטה שכינה עלתה מי הוריד אותה כל צדיק אמר ביצחק כתיבים צדיקים שו ארץ שהם מהסופוכים באוויר שעינו לשכינו השכינו שכינה בארץ זוהר יום הכיפורים חתימת הדין ישראל לומדים קדושת ריבנם תו יום כדי שלא יהיה קרם שין המקדש דים לו שעיר בזמן אחר שרבים חטאי בני אדם שינו זה בשעת הדין תעורר ובא שנפני הקדוש ברוך הוא חס וחנינה אומר דברים רעים על שונאי ישראל יהיה תיקוני הזוהר חולמל בו צ ה אתה תצני חשבן לו וכולי ניקוטה מוררן זהו תחריש כה צדיק ממנו אמרו רבותינו אז אנחנו באיזה דף אנחנו בשבת דף קכח סדר קצ ואם זה אותך שכבל הצדיק ממנו אמרו רבותינו צדיק בולע בולע דווקא הוא בולע אותו ממש באריכות הרוח שלו שהוא גדול שעו צדיק גמור אינו בולה כי אין בבונו כפו מד בתנו הרב וכולי לגמרי לקחוטי תפילות זקן לעשות מסע ומתן באמונה תהיה תורתי קבעי מחשבתי במסע מתן השם זכנו מחשבתם תבוקה בך ליקוטי הנחות פי המאמר מקרוב עליי מרים הכלל שכל אחד משר צריך לנצות צריך בגל 70 אומות כל שתגלות בתורה בעיקר וכולי השם מזכה את כל עם ישראל נצל בכל מיני דברים שברכים אשר בחר בנו וערבנה צריך כל יום לברך על התורה ככ מתקבלים אתה תורה נפש החיים נפש החיים שער ד פרק ל זה דעות יתרה התורה עוד יתרה התורה בקדושה בטרון האור כיהאדם כל תרייג מצוות בכל פרטיהם זה אדם כולו בכל פרק מרכבה גמורה שש עליו שכונה אם כל זה עין ודמנו שת מצת התורה אשר תופעה נערה לאדם ראשי דרכה למעלה למעלה כי קדושת אורמצווה אשר תשקי נורא אותו דבר תורה הקדושה כל משום תזרח וכולי וכולי וכולי וכולי עשו הפרש ביניהם הגענו לשבת דף קכטצ דרקצא אראה שצריך