הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר מו'

Kind: captions Language: iw אנחנו היום נמצאים באוצר היומי מסכת ברכות דף מז סדר בן ושית פרק ד' פסוק יד אין גירשת אותי היום על פני האדם פניך יסתר והייתי נעבנת בארץ והיה כל מוצאי יהרגני אומר לו כן אומר לקדוש ברוך הוא, "גירשת אותי." עכשיו כל מי שימצא אותי יכול להרוג אותו. למה? אין עליו שמירה. אנחנו בעמוד תרע, זה נקרא עת תרע. יהושע פרק ט ויענו את יהושע ואמרו כי הוא גד הוא גד לעבדך את אשר ציווה אשר ציווה אדוני אלוהיך את משה עבדו לתת לכם את כל הארץ שמין כל שבי הארץ פניכם ונרם ונראה מאוד נמשותנו פניכם נעשה את הדבר הזה ואתה איננו בידך טוב חישר בעיניך סוד לנו עשה ויעשה להם כן ואצל אותם בני ישראל ולא הרגום ויתנם יהושע ויום ההוא חוטבי עצים שו מים לעדה ונזבח אדוני עד היום הזה אל המקום אשר יבחר עכשיו אנחנו הגענו לאוצר היום יומי מסכת משנה בפאה פרק ב' משנה ו' מעשה שזרה רבי שמעון איש המצפה לפני רבן גמ ועלו ולשקת הגזית ושו אמר לחום עלר סופר מקובל אני מרבי מייצא שקיבל מאבא שקיבל מן הזוגות אם אתם רואים באבות כתוב משה קיבד תורה מסיני שרה יהושע יהושע מביאים בן הם אמרו אחרי זה רואים זוגות שתי חכמים קיבל ש כמו שמעיה ואבתון תמיד היו זוגות זוגות של חכמים לא היה אחד אז הם קיבלו מן הנביאים והנביאים הלכה למשה סיני מזורי השדה הוא שני מיני חיטים שני סוגים שונים אמא שם גורן אחת אחת עשה את זה ערמה אחת נותן פאה אחת פעם אחת שתי גרנו נותן שתי פאות כל אמר אותו אותו אותו מוצר אותו סוגו אותו מין אמר שתיהם חיטה אבל מינים שונים סוגים שונים אז אם אתה כל אחד עושה לו ארומה נפרדת אז אתה תתן לו פאה צבת בת פאה לתת לעני מזה אבל אם אז זה ערימה אחת נותן מאותה ערימה תוספת ברכות פרק רביעי הכוסס את האורז האורז מברך בורא פרי האדמה כוסס אותו מה עשה למשל הוא השאיר את זה אחד אחד אבל אם הפענו בשלנו על פי שהפרסות קיימות ברך עליהם בורא מנזנות אם אתה אם אתה מבשל אותו מרטיב אותו מבשל אותו ממש זה נהפך למזנות ואין לברך עליהם אחריהם כלום אנחנו מברכים עליו בורא נפשות כן יכול להיות כלום שהוא אומר פה יכול להיות שזה גם בורא נפשות זה הכלל כל שתחילתו המוציא ברך אחריו שלוש ברכות נו זה אין ברכתו המוציא זה מה ברכתו מזונות מזונות דרך כל יש עליו מחיה זה חידוש פה אין על מחים יקרים אנחנו במסכת ברכות דף מז עמוד א' אומרת הגמרא ולא מקדימים את הגדול הקטן בנטילת מים אחרונים שנודים לנקות ידיים מזוהמות אמנו בעמוד תרעב רבין והבי היו הולכים בדרך הקדים חמורו של רבין חמורו של הביאי ולא אמר לו רבין להביה זילמו כנס לפניו אמר הבאי בליבו דסליק מרבנן ממערבה כיוון שעלה זה ממערבה גס לדעתה כן תרעב אה >> כי מתה לפתחה דבק נשתה אמר לו רבי לאבא יהיה לי עלמו חינה תרעב אנחנו בקטע מספר חמש. אמר לו הביה חי דשתה לו מורנה. מה קרה? מחילה. אמר לו רבין כי אמר רבי יוחנן אין מכבדים אלא בפתח שיש בה מזוזה ולא בדרך. אמרה הגמרא דווקא פתח שיש לה מזוזהו פתח אין בו מזוזה לא צריך לכבד אלא מעתה בית הכנסת בית המדרש מזוזה לא מכבדים אלא פתח הראוי למזוזה אז כן מכבדים בדרך אין מכבדים את הגדול להקדים אבל גם שם זה לא דרך ארץ שאדם מקדים אדם הולך עם רבו אדם הולך עם רבו שיהיה לפניו או שהוא יהיה על ידו ילך איתו ביחד אמר רב יהודה ברד שמואל בר ש משמ דרב אין מסובים רשם לאכול כלומר שיטם בוצע מן הפת עכשיו אדם מישהוברך ברך המוציא פותר את כולם לא יצא דרך חובה עד שהוא טועם מזה ורק אז אתה יכול לאכול דבר רב ספר אמר לטעום אתמר אפילו לטאום אומרת הגמרא למן נפקמינה שלא לגרוס אין ראשם לאכול אלא אפילו אסור לטעום אומרת הגמרא באמת אין אבק מינה אם לטעום לאכול אז למה הוא אמר בלשון שלו משום שחייב אדם לומר מלשון רבו תנו רבנן שניים אוכלים יחד מכאר אחד ממתינים זה לזה בקר המסיק אחד מהמכילתו כדי לשתות חייב השני להפסיק גמור עד שיסאון ישתות ויחזור לאחד ועם קערות משותפות לא ייתכן שאחד יגמור את הקערה ולא ישאיר לשני היה כזה לא עונן היה היה רעב היה שם נתנו רבנן שניים ממתינים זה לזה בקרה שלושה אין השניים ממתינים לאחר אחד מפסיק לאכול צריך לחות הבוצע מי שמברך המוציא הוא פושט ידו לקח לקחת מהרק מהקרה אוכל להפת בו את הפת כי אם יש חלק חשוב יכול לקחת ואם בא מוצא לך לו כבוד לרבו מי שגדול ממנו פשוט בידו אפשר להגיד לו תשמע לא מה אתה נותן לא הם פה דין קדימה אומרת הגמרא רבבר חנה אנחנו עכשיו בקטע אמצעי ראיתם רבא ברחנא עסיק לליברה רבאבר חנא היה מסדר את הסעודה לנישואם של בנו איפה אומר רב שמואל ברב קטינה קדיב וטיב רבחן לפני הסוד קמת לברי לפני זה התחיל ללמד את בנו אין הבצ רשי לבצוע עד שכל מן פי כל העו פי העוונים רב חיזדה אמר מפי רוב העונ לומר אתה תעשה המוציא למה אתה חתן אמרת המוציא שמעת את הרוב אמן אז תיט אמר לו רבי חמה מה יש רובה שכאמן כתי לא כלים ברכה מותה גם עוד לא קל להאמין עוד לא גמרו מאמין אמר לו שאני אומר כל העונה אמן יותר מדי אלא התועה טעות שלהם דנו רבנן אין עונים לא אמן חטופה כלומר אתה לא שומע את הא' חטף את הא' מן מן ולא אמן כתופה כאילו אמן אמ אמה יש כאן אומר אמה אתה לא שומע את הנוספת ולא אמן את תומה שומע כולם עונים אמן אוני אמן על מה לא יודע ולא יזרוק ברכה מפיו או או או שלא יגיד במהירות מחילה אין פורת יוסף אל תזרוק את הברכה כל ברכה לחלק אותה לשלוש חלקים ברוך אתה השם תעצה כן מלך העולם תעצה בורך אומרת הגמרא בן עזר אומר כל העוני מן לטומה יהיו בניו של שונאי ישראל יתומים שם ירחם יפו את ימיהם של שונאי ישראל כטופה טפו את ימיהם של שונאי ישראל כל המעריך בימיה מעריכים לו ימיו ושנותיו מעריכים לו חים לה מה בשנתה מספרת הגמרא רב שמואל ה היה יושב רב שמואל יושבים בסעודה בא רב שימי מרחיע רב שימי רב שימי ואבק מסרב ממהר באי צערף מם ברכת המזון אמר לו רב שימי אתה שומע היה פעם בגמרא רב שימי מור >> פעם ראשונה שומע >> לא היה מוכר הכינו היה רב מה דעתך למה אתה כל כך ממהר בחינם אמר לו כדי להצטרף איתנו זימון ענן כבר כל הנן סיים את הסעודה אתה לא מצרף איתנו אמר לשמואל רב אילו עכשיו מביאים לכבודו פטריות שאתה אוהב או גוזלות ש אתה אוהב לאבא לרב לרב קראו לו אבא האם לא היית אוכל היית אוכל אז נקרא שעדיין אתה בתוך הסעודה הוא יכול להצט אומרת הגמרא תלמידי דרב היו יושבים בסעודה על רב אח רצה להצטרף ראיתה גברה רבת מברך תלמיד חרחם עכשיו הוא נמצא אז הוא ברך גם את הזמון אמר לו מסברית הוא גדול מברך עיקר שבסעודה מי שאח אחד מהמזובים מתחילה מברך אומרת הגמרא הטא גדול מברך אף עלגב דתה לבסור עכשיו אנחנו בקטע השלישי למעלה בעמוד תערב שנינו במשנה אכל דמי מצטרף לזיומון אמר הגמרא לא חזלת אסור לאכול בלי מעשה אתה אומר דמי ספק אומרת הגמרא פחות גרוע מטבע למה אפשר כבד די באים מפקר נכסה עני מה יחז אדם יכול להיות עני ברגע אחד להגיד אני מפקיר את כל נכסה יכול לאכול נתנן מאיפה ראינו מאחילים תעניים דמאי כלו בזה אומר שרוב המאר סמס ואת האחסניה חיילי המלך ש צריכים לזון אותם יכולים לאכול מים אמר רב הונה תנה בית שמאי אומרים אין מאכלים תעניים ואת אחסני דמים חולקים על גם כתוב עוד דבר. אם הוא אכל מעשה ראשון שנדלה תרומתו. אומרת הגמרא פשיטה אם לקחת את התרומה שלה מה בעיה? לא צריכה שיקדימו הלוי. כלומר הכהן עוד לא קיבל את התרומה. בא לוי לקח את ה תרומת מעשה. בילו שזה לא על הסדר. איפה הטביל אותו? בשיבולים. כן. אז אני שוב פעם חוזר מעשה ראשון של תרומור אומרת הגמרא מה בעיה צריך שגדימו הלוי לכהן ונתן בעל הבית המעשה ראשון לפני שהכהן קיבל את התרומה גדולה בשיבולים אזו נגמרה מלאכתו התחברה בכלל תרומה גדולה אז מה זה ניתנה תרומתו הפריש הלוי ממנו את מהמעשר את התרומת מעשר לא הפריש תרומה גדולהזה חידוש על פי שהפרשת הפרשת המעשר אין אותה אז אינו חייב בתרומה גדולה מותר באכילה מזמנים לרבי אבה למה רבי אברהם אמר יש להקיש מעשה ראשון שקדמו בשיבולים פטור עם תרומה גדולה שנאמר וירו נותן מן תרומת השם מעשר מן המעשר עשר מן המעשר אמרתי לכם לא תרומה גדולה תרומת מעשר מן המעשר מר אתה צריך להפריץ מעשר ראשון אבל לא חייבתי אותך להפריש תרומה גדולה תרומת מעשר למעשר אמר לו רב פפל הבא אחי שמעשר ראשון שלקח לפני הפרשה עשה תרומה פטור עם תרומה גדולה אפילו קדמו הלוי הכהן בקרי הכוונה לפני הרמה גם לא התחייב אמר לו עליך השם אמר קרא יש פסוק חברים עברנו לדף שתי דפים ד תרעה למעלה מכל מעשרתיכם תרימו שכיוון שהתחייבה התבואה בתרומה אם נתנוע לבי לפני הפרשתה חיף להפריש משלו לו מה ראית מסר מן המעשר לגבי להקדימון בשיבולים ופה מכל מסרותיכם תרים אתה רוצה לחייב אותו את הגמרא הקרימו בקרי חייב מתרומה משום ד כבר התגן ממילא הוא חייב לכהן אז איך לא יתן לו לו אי שקדמו בשיבולים עדיין לא יתגן מה זה לא יתגן לא עשו מזה דגן מה הכוונה דגן לא עשו מזה לא הכניסו את זה כמו למגורה זה הכוונה תגן הכוונה עושים לו אוספים את הכל אומרת הגמרא מעשר שני והקד שנפטו מי שאכל אותם מזמן את הגמרא פשיטה חולים גמורים חזק אתגון שפדיו פדיונן נתן את הקרן ולא נתן את החומש על פי שהבעלים הפוני הפודי הקדישו את מעשרותם צריכים להוסיף חומש כמה שמד אין חומש מהקל כל עוד שאפילו לא נתן לבית מקדש לא מהקל וגם ראינו עכשיו מה שאכל כזית מצט מה ראינו שם מצטרף הצטרף את הגמרא פשיטה חלק כזי מה עוד תמה שמש כי לא קבו לו מקום כל הזמן ובא כמה שמק שזה הדרך שלו הליכה מצטרף והקודים מזמנים עליו למה המים מזמנים אפילו עם דינו כישראל לא יהיה לעם הארץ תן היו מזמנים על עם הארץ אומרת הגמרא כותי תלמיד חכם שומרוני תלמיד חכם אבל אמר אפילו תמקות הארץ באדם שנחשב המארץ פני הגדרתם בני גלי דרבי מזכתוב פה לא מזמנים עליו זה המארץ הלאה נתניזו המארץ כשנוכל חוליו בטהרה ברמי חכמים אומרים כשנו נותן כל שאין לו מעשה פירותיו כראוי אז הקוטי הזה אף על פי שלא לומד תורה שרקו אסור מעשר כדחז כבד במה דקתי באורייתא מזר זהירה מרמור כל מצווה שהחזיקו בה כותים דקדקים בה יותר מישראל וזה היה בזמנם אחרי זה זרקו אותם הוא זה הכל גרה גרות מ בחוץ תנו רבנן נזוהם הארץ כל שאינו יודע כלום עד כדי כך שאפילו יודע קריאת שמע רבית ושחרית בנסש אומר ש נניח תפילין זה נקרא מארץ בן זאי אומר קושנו ציצית רבי נתן אומר קושנו מזוזה רבי נתן מרוספ שיש לו בנים ואינו מגדלם לתלמוד תורה אז הוא נקרא עם הארץ שומע מי שלא שם את שם בתלמוד תורה נקרא עם הארץ חרים אומרים אפילו קרה ושנה לא שימש ד חכמים הרי זה אמר לא רע הנהגה חברים אנחנו בדף תרעה בטור האמצע אמרבון הלכה כאחרים שמה שאם לא שמש חמים קרם הארץ רב ברחמה לא הזמין את רב מנסיה בר את החליפה למה הוא לא שימש על מדה חכמים אני ספרה וספרי לתה אוהו מתי האחרים רואים אפילו קרה בשנה לא שמשח מהארץ גמרא של רבנשפ חליפה אתה חליפה היה משמש ליל רבנ מ בר חמה עוד לא דקה בטרב אותו עם הארץ אפילו שהיה אמורה בזמן הגמרא תנה תנה אמר זה עם הארץ זה תנה עם הארץ אומרת המשנה אומרת הגמרא נשנה אחרינה לפני זה שמה שמעתם בנ דרבנן וגריסנה כביאורם הנכון לכן צובהם מרבנן דמ כן כן אכל תתב מעשר שני לא מצטרף לזיוור אומרת הגמרא מה אדם אכל לא מוסר ברור שלא נמצא צרכת תבו דרבנן לא מהתורה איך דה משו דרבנן גדל בעצית שלא נקו חיבת תורה אלא הגדל גידולי קרקע ממש לא מי שמגדל בתוך הבית בתוך כל מיני חמות קטנות מגדל שמה ירק בסדר אפונים הגמראפ אומרת הגמרא פשיטה אלא גור שקדמו הלבי לכהן בא אחר שהתמרחה תה בקרי ונתן מן הבעל הבית מעשה ראשון לפני שהכהן קיבל תרומה גדולה הפריש תרומת מעשר אסור לאכול מהמעשר עד שיעשה גם תרומה גדולה אז מה הוא בא לשמע לי שאסור אסור לאכול מה עוד תקדם רפ מה יהיה שיהיה פטור כמה זמן תשנה שנינו במשנה מעשר שנים בקדש שלא נפדו אין בזה מנימלה זאת אומרת הגמרא פשיטה כל שלא נפדו מסיר באכילה לא נצריכה אלא שנפדו ולא נבדו כהלכה סר שני כגון שבדו על גבי הסימון ואין בעוד צורת מטבע אמר וצרת שיהיה עליו צורה כדי שנבד גון שכנן גם בקרקע ולא בתהו בכסף התורה אמרה ‏Ja. כן אז אמרנו אם זה אם זה גדל בעצית שלא נקום אז זה טבע דרבנן לכן בזה אפילו שזה תבד דרבנן הייתי אומר דרבנן אז אם הוא אכל תבד דרבנן הצטרף לזימון כמה שמע עוד שנים במשנה מעשה ראשון שלא ינתה תומתו אין מזמנים עליו מה הכוונה לא נתן את זה לכהן שיטה לא נצרכה אלא כגון שקדימה לוי לכהן בקרי מה עודת מקדם מן רבפל ביה שיהיה פטור מעשר ראשון תרומה אפילו אם הקדמו בקרי כמה שנה שחייב מעשר שני והקדש שלא נפדו פשוט שלא מזמנים עליו פשיטה שלא צריכה שנבדו ולא קל חתן מה זה שלא קל חתן כל שפדו על גבי הסימון שאין עליו צורת מטבע מנה אמר יצרת הכסף שיש לו עליו בצורה הקדש שלא נבד כילכתו שחינה לא על גבי קרקע ולא בדבר בכסף ונה אמר ונתן לה כסף וקם לו שמע שאכל פחות מכזית הגמרא פשיטה לא חייב אומרת הגמרא דתנ רשע מכל כזית תנספר פחות מכז באמת זה פשוט שנינו במשנה ואנוכי מזמנים עליו את הגמרא אנחנו בדף תעה במוצר היומי בצד השמאלי למעלה בעמוד תרע עה אומרת הגמרא בשיטה שהוא פטור מכל המצוות גוי רב מזכנן וגר שמן ולא טבע למה רבי זרמ רבי יוחנן לעולם הוגר אינו גר עד שיטבול ימול ויתבול כל שלא טבל הוא גוי שנינו במשנה שבעדים הוא קטנים מזמנים עליהם אמר סכת דבר עשה מזמנים עליו מה אתה אומר שהגמרא ד אנשים עובדים קטנים מזמנים עליהם איך אתה אומר ככה משה לוי משבח על פי שאמרו כתב תלסה מזמנים עליו שים אותו לסניף לעשרה משהו בן לוי אישא ועת דבד ועבד מצטרפים טי ומעשה ברבז נכנס בית הכנסת ולא מצא שרה שחרר רב דווק שמעון לעשרה שחרר שחרר לא מועין אומרת הגמרא תרי אנשים צריך בית הכנסת הירק מצרפים אל עבד אחד שחרר עבד יק בך שצרפו כעסיר אומרת הגמרא ואיך עשה ככה ואמר רב יד כל משחר עלובר מעשה שנאמר לעולם באים תעבוד יש לך ערבי אסור לך לשחרר אותו תמיד לעבוד אבל לא בארץ ישראל ארץ ישראל אין כניסה זה שמעתי פגם הגדולים שבוא מלך המשיח לא ישאר פה גוי אחד ערבי אחד לא ישאר >> ככ אומרים הרב ש לכל אחד הרבה >> 280 עבדים בשין צריכים לראות אותם ארץ ישראל תהיה נקיה איך הנקו יהיה הכל רובוטים או מלאכים מלאכים ינקו את ארץ ישראל שמעתי בשם רבי דוד וחצירה כמה גדולים שיבוא משיח לא תראה אחד מהם פה ישאר בהם שרידו פנים שונאי ישראל גדולים כפוי טובה כפוי טובה גדולים עם ישראל עזר להם בזכותם יש להם כסף זהב והם חושבים כל הם מכיר ירצו לא סתם אני עכשיו קוראים את יהושע יהושע בא לארץ הוא לא השאיר את הגויים שחט אותם הרג אותו למה ככה למה אתה רואה אתה רואה כמה רוצים לכת ליוסף הצדיקמים אותו בערב אדם הלך השבוע אסור לעשות את זה לבד בנס הוא ניצב מה הוא בא בא להתפלל מה אתה רוצה אלא היינו מתקנים אל הסכין כך אומרת הגמרא השם יעשה להם את זה. אומרת הגמרא אז מה למה הוא שחרר אותו? למה בגלל שלא היה לו מניין הגמרא ואיך אביד אחי? ואמר רבד כל שכר עבדו עובר בעשה שנמר לעולם בהם תעבוד גמרא דבר מצווה שלו זאת אומרת הגמרא אבל מצווה באה בעבירה את הגמרא מצווה דרבים רוש בן לביולם שק שזכה מסר הראשונים באים אחריו קב שכר כולם כולם דתך שכר כן תבוה גם הם מקבלים אמר אבונת אישה ואהרון מצרפים לתפה אמר בכי אהרון זה איש איך אהרון קודש מצטרף הלאה. אז זה אומר שאהרון מצטרף פלא פלאים שיטה לא להלכה למעשה. אומרת הגמרא וכי אהרון זה איש אלא אמר רבנ תשעה שנראים כעשרה מצרפים תשעה שנראים איך שהם עומדים מרוכז קשה להבחין כמה שמרים כי מורים אמר רבי משניים בשבת מצטרפים זימון אמר לו חבילי שבת זה איש אמר וזה שתי תלמידי חמים חדדים זה את זה בהלכה מצטרפים חברה רב חיסד כגון ורב ששת רב ששת כמגון ורב חסד זה לא להלכה למעשה אמר רב קטן הפורח הביא סימני גדות לפי גיל 13 מזמנים עליו אפילו ב1 תנח קטן שיש 12 שלא הביא אין אין דקדקים כתוב פקשה אמרתי הביא מה אתה בי לא הביא אחר זה אתה אומר אין מדקדקים מקט אז הוא רוצה להגיד שאהרון מצטרף. אומר לו איך זה וכולי? שניים שבת מצטרפים. אמר לו רב רב אמר לו אלא אמר רבי ימ שני תלמידים זה את זה מצרפים אמר אמר רבי יוחנן קטן פורח מצטרף תנמחי קטן שהביא שתי שערות מנים עליו שלא הביא שתי שערות מנים עליו מדקדקים בקטן כא שהביא את שתי שערות לא הביא אחרי זה כתב אין מדקדקים אז איך זה באו יהיה קטן פורח אפילו שהוא לא הגיע לגיל הוא לא הגיע לגיל 13 אז הוא לא גדול אפילו אחי אין מדקדקים מגילו רק אם הוא לא הביא מתכינים לבדוק את גילו ח למעשה את הדינים האלה לא מצרפים מרון וכולי ולא אם רואים אותם כעשרה לא מועים הלא מסכת ברכות פרק ג' בתלמוד ירושל תלמוד ירושלמ מסכת ברכות פרק ג' יש למטה פירוש ידיד נפש חוץ ממכם שיהיה לגויים שונאי ישראל מי שמתו מותר לפניו יהיה להם ככה את זה הרבה הכוונה עונה פטור מקריאת שמע מהתפילין כל מצוות עשה פטור נושא המיטה וחילופיהן חילופי חילופיהן עת שלפני המיטה ואחר המיתה עד שהמצת צורך בהם פטורים שאין אין מצורך בהם חייבים ואלו מאלו פטורים מנם בתפילין למה צריכה כוונת הלב היום נלקח מעם ישראל האנטרס מהרב שטרן שהיה עם הרב לבוביץ' כל הצדיקים הנסתרים 94 גם אדמור מקרצ'ני שתי גדולי ישראל כו עלים מי יודע איזה כפרה גדולה הם עשו למה בס אוי נוחתמד אומרת הגמרא תענה מ תפילין אבל ביום ראשון אינו נותן תפילין מה זה אינו נותן לא מניח ישר כוח ביום תודה ביום השני הוא נותן תפילין בא פנים חדשות הוא חוצה עם קושי דברי רבי אליעזר רבי יהושע אומר הראשונה בשני אינו נותן תפילין ביום השלישי נותן תפילין פעמים חדשות לא חולצה הגמרא אם ביום השני אינו נותן תפילין אז בשביל מה צריך להגיד מי שמתום אותה לפניו אפילו שלא לפניו אתה אומר כבר יומיים לא מניח תפילין מגין לתנא לתנדה תנדה שאחר שכתב שפטור מקת שמע כתב שפטור מן התפילין אז רבי זרה רב ירמיה בשם רב הלכה כרבי אליעזר בנתינה שמניח שועה בחניצה מה הכוונה שבאמת זה לא ככה הלכה אומרת הגמרא ביזירי שאן עניח תבילי ב שנקרא רבי אליעזר אמר שיעשה רבי אליעזר יהושע שלא לחלוץ אמר רבי יוסף ברבי בום חינה ככה הדין תל ביום השני כרבי אליז נסר רביע יהושע שלא לחלוץ אומרת הגמרא ואין כני אם כן היא הלכה למה הלכה כרב אליעזר מה אתה מתום לפניו זה איך נהיה פה יומיים אלא בגיד לתנדה תנדה שכתב שכתוב פטור עם קריאת שמע כתב שפטור גם תפילין ביזרה אבל באמת לפי שיטתו קם יומיים רבי זרה רב לא להלכה למעשה אמר בשם רב הלכה כרבי אליעזר בן תינה שביום השני מניח כרבי ישע כניסה ביום השלישי אינו חולצים עם אנשים רבי זיר נתן תפילין ביום שני כרבי אליעזר אמר שעשה רבי אליעזרש שלא לחלוט אמר רבי יוסה רבי וכינה ככה דין נטל ביום שני כרבי אליעזר נעשה רבי אליעזר מפני שלא נחלות ואם ככה הלכה תגיד הלכה כרבי אליעזר רמבם אין ראוי לחכם שיטרחת מכמן עצמו להן כדי שיעמדו פניו אלא לך בדרך קצרה מתכוון שלא יראו אותו דך למדה חכמים היו מקיפים הולכים דרך חיצונה שאין מכיריהם מצוים כדי שלא יתרחו היו רוצים שיעמדו להם אומרת הגמרא אומרת ה אומר הרמבם אוכה הרי כמעלך שהם שעומדים פני המהלך ככ פני הרוכב גם הרב רוכב על על זה עומדים שלושה שים הולכים בדרך הרב באמצע גדול אתה רואה רבי איפה רבי יעקב בדיוק הגמרא שם מביאה שלא מכבדים בברכים אתה רואה שבהנכה לא כתוב תודה רבה חכם עומד פניו שהגיע לו לרבע אותם יום שעבר ה יושב רב בית דין עומד בפניו שרואים מרחוק ואינו יושב עד שיעבור מחו 400 ית נשיא עומד בדיו לא אינו יושב עד ששם שיחס והנשיא שם נקודות כולם שנ שהנשיא נכנס כל עם עומדים נשמע להם שעבית דין נכנס שתי שורות מכאן ומכאן שנכנס ה איזה כבוד היה מה זה הרב היה נשיא הרב >> נשיא נשיא נשיא של נשיא כמו היום נשיא נשיא אותו דבר שהיום א נשי שמ צריך לעמוד הבעתים שימושה רבה זה ספר תפילין שאני לובש זה שימושה רבה למה זה נקרא שימושה רבה שבעל המחבר אמר שזה הגודל של הבית זה זה רשי רגיל שמושה רב פס למכיסה אחד מאלו התגים יש תגין שאם אדם לא עשה את יום הייתי אצל בחורים ככה אתה יודע מושרים ומעלה כי עזרים טובים ראיתי הרבה יריעות על השולחן בצד שאלתי את הרב שלהם מה זה אומר הם מתייגים לקחתי ראיתי תגים לא מחוברים אמרתי קודם כל נדרוש לכם מהתנ הסברתי להם שהתגים זה כמו אנטנות רוצה לשמוע דבר ואין לך אנטנה אתה לא שומע אם ואם האנטנה היא נמצאת אבל לא מחוברת יועין לא יועין את המתגים לא מחובר ברות זה כמו תג הוא מביא את האור לאור אם אין יש דברים שלא צריכים תגיד שהאותיות שצריכים אתתגיל אם לא כתבת תגיל אז אין לך את האור באות אין לך את האור הרוחני שמרתי להם כמה זה חמור הדברים האלה שאנשים גם פסיה מלב קונים ספרי תורה אין בעות ראשונה כמו אותנה שצוהר כותב טוב לו לבן אדם הזה שכותב תפילין זות ספרי תורה ולא עשה בס מלבר טוב לו שהיה מת ולא היה נולד בעולם כך כותב עד כדי כך אחד מחר תפילין מהודרות החבר שלו שכותב במשכן תשילו הוא הרב שמשכן שילו רואה את התפילין לא מכו אין אין בס מן אבר אמרתי זה לא כתן שילם הרבה הרבה כסף שילם אמרתי לו את זה אמר לא מהודר אומר לו מה לא ודר אומר לו אין בס סימן בר אומר מה חסידות מה אתה אם הזוהר כותב טוב לו שימות אני לא רוצה תפילין כאלה לפי הכוונה צריך לדקדק אומר מהודר זה כל האידורים איזה אידורים לך הזוהר כותב טוב שנבח שתו לפניו אתה אומר לי זה בסדר אמרו לי פה ספר תורה יפה יפה הייתה פה תורמת מהאיזל בבורסה בבן שלי מסי את הספר תורה אמרתי תצליחי אל תיפגעי שט קחי את זה אין כל הספר תורה קצת מ תלמיד חכם כדור חשוב מאוד לדעת את הדבר הזה כמובן עשינו כל הספרי תורה הם ככה בעל תורים ספר שומשה רבה פסק עם חיסר אחד מאלו התגים ואדוני אביב בגמרא רד איתנו זכרו עליו תגים לא מסתבר כלל לפסול וחיסרון תגים אנחנו אין לנו את התגים זה בהמרה הקודמת כתוב דברים מוזרים הרמבן לא כתב בחיבורו אחרים כתבו צריך להיזהרב התגים שלות כן כמו אות ז קטנים עושים אותם על האותיות כמו שהם צבות צב תורה ואין להם אותיות מתגות הוא מביא לך מ סתומה של מימים עליה ג תגיד אין לנו את הל אומר תראו בארבעת הורים בחינה כותב בסוף מארבעת הורים בטור זה מביא אותיות שסימן הם תגיד ואם לא עשה תגיד הוסיף וגר רבם לא פסק יקח טוב שיעשה כולם כי אין לפס שינויים ולא פסד שולחן ערוך אור חיים סימן ל דין מספר השורות נהגו במניין השורות כתוב שנייד שבע שורות כל פרשה שליד ארבע שורות אם שינה לו פס חברים מדרש תחומה פרשת נוח >> כמה מעל >> מצוות חלה מן העין היא למה האישה חייבת מצוות חלה היא תמאה חלתו של עולם דמר בסבר דומסקה שם שאישה מקשקשת שיסתה במים אחר כך מגבע חנתה ככה עשה הקדוש ברוך הוא לא יעלה מן הארץ שק ושכר כך ויצר השם נמת אדם אחר קתנר מנין קיבתה נרו של אדם כתבנר השם שמעתם פיק תשמור דקת הנר מדרש רבה אמר רבי אלעזר בתחילת בתו של עולם גזר הקדוש ברוך הוא דמר קבוע המים למה קורא למים קורא למים שתי פעמים אחד בדור המבול ואחד בדור אנושא האלוהים עשה שפה למדינה שמרדה במלך שלך המלך גיון קשה כדי שיראו אתה בני המדינה כך כנס כן עד מהים הוא מהשם כל הארץ עכשיו הגענו בדף תרעח חברים לזוהר אומר הזוהר בגנדה את רשום ברשום קדישה דחי לתת שלא מגן תרשום ישראל ברשו קדשה דחו לתת כגנ דינו רשימין קדיש שתמודה עם ישראל יש להם רישום שיודעים ממצד הקדושה ממצד מצד הסתרה עוף ישראל רשימים שתמדה בן קדושה להמין עובדי כוכבים מה זה לא שם סתרי אחר מודת תמר וכמה דרשן כי רשים בעריה באופ דנאון לבעיר ופה דמין בדי כוכבים מזל כך גם הבעלי חיים של עם ישראל זה יש בזה קדושה נקודת מינה למחם גיורה יש עוד מצווה אומר הזוהר לאהוב את הגרה למגזר גרמה אל עד עכשיו היה לנו גר שזה ראובן שבוע ויעשו כנפיים ויברח. מי שאין לו רב, מי שלא שומע לרב שלו הוא ערב רב. לא שווה גורה שום דבר הוא לא ש למה עוזה בישיבה אתה אומר לו לא לעזוב עוזה מה הוא שם? שום דבר לא שווה. שמונה שנים שאדם לומד בישיבה לא שומע, לא שווה כלום שום דבר. כל מה שהוא שמע וה ישכו עליו ש אדם עוזב ישיבה מה קרה? מה אתה יש לך בית? יש לך אישה? יש לך ילדים עוזב את הישיבה. אנשים שיש להם אייפונים לובשים ככה כמו ויש להם כסף וזה חושב הוא הנה יש לו את הכל. הוא לא בישיבה ויש לו לא מבין כי שולחנך גדולה משולחנו השם יעזור לנו אומר מצווה שמינית השם יעזור לנו כולנו לאהוב את הגר להעלות אותו תחת שכינה ואם מכניס אותו תחת השכינה אז הוציא אותו מהסתרח כתיב תוצא ארץ נפש שחיה למה ויתן נפש שחי לך ישראל לכל הער אמר למינה כמה סדריין ודרן לגון דם מדה יש להרץ חייב תמיד גר הוא יכול להתקרב אבל עדול מסו אומר הזוהר ‏H noch אחד נעים שם אומר הצד הימיני שלשת שתי הכסדרין מה גדלנו מין חרני ישראל אומר מצד השמאלי השמיים זה המון אומר הם נקראים חיות כמו כל ה איך קוראים להם ירדנים אבל למני שמתה דישראל היא לא יוצאת מהכנפיים אלא מהגוף של אותו אילן משמה יוצא הנשמות שלהם לכן כתוב כתם כי אתם תהיו ארץ חפץ אחילה ועל כן ישראל קוראים להם בן כי בן הבן יכיר לי אפרים נקראים מוסינטר לא מגדבים טו גיורים אומר הגר אף פעם אין לו חלק בתוך האילן שלמעלה אבל יש להם משהו מסביב לכן כתוב להכניס גרים תחת כנפי השכינה רק כנפיים לא יכולים להכנס בגוף עצמו כאילו זה גריעותה אתה אומר להחזיר מישהו בתשובה תחת כנפי השכינה זה רק ביטוי הוא ממש נכנס בתוך המלך גר צדק הם שמה נמצאים כך תוצא ארץ נפש חייל מה הוא מתכוון גרי הצדק ה אומר יש עוד מצווה לעזור למסכנים לתת להם אוכל כתיבים נעשה אדם צלמנו כדמותנו אדם חר ונקה צלמנו עשירים מה תביא שם מה זה נעשה אדם מצלמנו עשירים כדמותנו המסכנים גם מסדרה דכורה תראה העשירים מצד הזכר העניים מצד הנקבה אז אומר יש זכה ונקבה ככה העשיר צריך להיות ע עם העני אומר כמה דינוי בשותפות אחד ואחד חס על השני עוזר לו בשמיים זה ככה הימין עם הזכר עם הנקבה הכי צריך מרנשתה אם הביא עטירה מסכנה בחיבורה חדה מאבן ירדו בתגת הים הייתי בספר שלמה המלך אומר אומר הזוהר הקדוש כל מי ש כל מי שחס על עוזר למסכנים ברצון הלב היא תמיד יהיה לו את הצורת הפנים של אדם הראשון ולא ישת כיוון שיש לו את זה הוא שולט על כל הבריות כתיבו דכתיבו מורכם וחיתכם מן כל חי הפוך גם כולם מפחדים ממנו אומר וזה מה שהשם רוצה שאדם תענה לדרגת אדם הראשון גוני הזוהר שמ כן כס כן ושה כן ש מלשון טבש זה הכתיבים על בי שמיים כדרות והשכינה היא גם בגלות כיסא של הפגור נכון סוות עם ישראל אומר התיקוני הזוהר שהשם לא התלבש בלבוש הזה זה מיום שנח בית המקדש זה כתוב אל תראו שאני נשחור למה אני בגלות אומר והכיסא שלו שבו ושרב מי ש מי שעושה כיסא מצלותי דילה מפגודין דלה מאחר שאצל השם זה פגור אז תלקויה מתמ כי גדול מאח חסדך מביא פה קטע בספר ליקוטי מרן שמיים הוא הכל כמו שכתוב משמיים ישמעתם כולך זה החסד חוט של חסד משך זה שלומ תורה בלילה כאן הכל כגדול ממש שתי סיפורים קדושה שמש הנבואה נמשכת אין בניין מלכות שם כן העמדת מלך היה על פי נבואה כל מלכות בית דוד שעל פי הנבואה והנבואה נמשכת מן הכרובים שהם שתי ציפורים כדשה תתפילות השם אלוהים את הדתני וז שמות מך ממך נקח אין אני כ באתי לפניך בלב נשבר כן בקידה בחינה כי אני בפתח ש מבקש חונן צ תוציאנו מאפנה נרה עזור לנו מהיום לקדש בכבתנו תמיד מעתה ואדו לכות ציצית ליקוטי הלכות מה שכתוב חזה אבית אדי קורסבן רמיב עתיק ימין יטיב לבושי כטחיבה כ ציצית ותיקון לבבוש כיסא כל דנים קו זכות מיוחטכם שלג מבחינת חודשתן כי הציצית מבחינת מקומו של עולם כן בתחינת יום הכיפורים תתפים בציצית כיכר חסד מבחינת העוונות הציצית אומר בליקוטי הלכות יהיו חטאיכם כשני כשהבדים כתולה קצמר בחינת חוץ שתכן ביין הכיפורים כי הציצים בחקומות של עולם מתחילת הכיפורים שמתעטפים בציצית שהעיקר המחילה זה על ידי הציצית 13 להיות שבציצית הם כנגד 13 מידות של רחמים כמו שכתוב הנה מקום איתי אני אמר בעין ש רצה שם יתברך להתעטף בציצית 13 מידות של רחמים זה מה שכתוב הנה מקום איתי למדונו כ שהקדוש ברוך הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כי בעלת על ידי שהוא יתברך כביך מקומו של עולם על ידי זה נמשכים כל המדות של רחמים אנחנו בא בסוף בעמוד תרפג תרפ פב בנפש החיים בזה סיימנו יום דף הנה אמרו אבותינו בעניין הקרובים כצדן עומדים אחד אומר פניהם משל אחים אומר פניהם לבית מי שאומר פנים משל אחים כתוב פניהם לבית זמן שישראל עושה מוצ של מקום מה אתה אמר פנים לבית כתוב אומרת הגמרא קצת ז קצת קצת וקצת אין רשי דלקתו צכנ שישראל עושים כדקר סת הכובים בבית להם לעשות סימן שצ מקום לכן כתב התוספות סתם העמדושים רצונו של מקום אז למה המיד אותם ככובי שלמה כצאת רבנו סבתה דגניך אפי שנמ לא ימוש כל ככתבם דגניך שבי אומר אדם חורש תורה מת עושים אתה נעשה על ידי אחרים אין נושים וים שמעתי שמותיי לאהבה לעומדו בכל כתב כתיב ספת דגניך >> לפחות את זה >> אה >> ברוך הבא בערב בעזרת השם יהיה דף خ