הרב מאיר דוד שמואלי - דיני נפילת אפים סימן קל"א סעיף ה' - קל"ב

Kind: captions Language: iw היום אנחנו בתאריך זך בסיוון תשפה. אנחנו מודים להשם על החסדים והנפלאות שעשה, עושה ועשה איתן. יש מירה והגנה על עם ישראל אין בחינה גשמית והם בחינה רוחנית. ת השם תמיד השם יעמוד לימין עם ישראל שמור ויגד מכל עירי תילין כתבמי כל הקמים עלינו לרעם מרעפ רצתם כלכל מחשבותם כל עולם התו ימשיך ללמוד להתבטל ממחוק הגיוס לשמור ויגן על כל החיילים ועל כל השבועים על כל הפצועים כל המיטוסים שחזרו בריים שלמים שיצליחו לפגוע בהם לגמרי לחסק אותם לגמרי את כל המשטר הזה של העיתולות המשמרות המהפכה השם מבער אותם לגמרי מהעולם אמן כי רצון שיסגרו את מצרי אורמוז וארצות הברית חנס גמור אותם לגמרימן שארצות הברית תחנס לתמונה מזה תפתח מלך המשיח מזה תפתח מלך המשיח זה לא ישכות עד שיבוא ולנו יהיה מנוחה ונחת כל התלמידי תורה וישיבות כל החזרו לתפקידם מקומם שום צער בלי לשנות צרות השם יעזור אומר מרן בסימן קלא סעיף הם מחל המילה בתענית ציבור מתפללים סליחות ואומרים וידוי ואין הופכים על פניהם ואין אומרים והוא רחו לומר יש חגיגה יש שמחה ובדיוק יוצא שרה בתבת יוצא צום גדליה יוצא יז בתבוז לא משנה כל הצומות שיש לנו תענית אס אסתר כל הצומות מה אבל מצד שני יש שמחה יש ברית מילה מה עושים אומר שתי דברים לא עושים לא עושים תפילה לדודך השם נפשי זה שעושים נקרא נפילת הפיים ודבר שני יש קטע בתפילה בסוף קוראים לזה באור רחום מכפר עוון זה זה עמוד וחצי דף וחצי בסוף אומרים אגב שזה תפילה מאוד חזקה למה היו יהודים שרצו לזרוק אותם לכבשן האש והם לא נשרפו ואז משמיים גילו להם את הנוסח הזה של ברוחו באמת מי שיתבונן והחום הרי שיש בזה נוסחה עצומה בתפילה נוראה אז את זה לא אומרים אבל וידוי כמובן אבי הבן סנדק במואל לא אומרים אבל שאר הציבור כן שזה תענית ציבור אז אומרים את זה אומרים את הוידוי 13 מיתות הרחמים לא עושים לדוד מדלגים מה עושים אומרים אין מן חושב ש אמונה וזה עוד פעם ויעבור אמנו מראות עוד פעם אלאנו אתם תעשי לנו קל זה אומרים וידוי כבר אמרנו ואז זהו מסיימים יש עוד קטע קטן מה נאמר לפניך שם מרום מספר ש עושים את זה גורחום עוצרים זהו נגמר ואז וצים ספר תורה כלומר כמעט חצי מכל הסליחות כן חצי מכל הסליחות מורידים חצי מכל שני וחמישי שעושים גם תענית דיבור תענית ציבור מוציאים את זה עכשיו מה לגבינו מלכנו אבינו מלקנו זה תמיד הרב שרבי היה אומר ככה ממלחמת יום הכיפורים אמר העולם השתנה לגויים לרעה אמר מי מלחמת הכיפורים העולם לגויים השתנה לרעה למר שהוא מבקש שכל תפילה כוונה שחרית ומנחה מאז עד היום 50 שנה אומרים אבינו בקו תמיד תכניסו אבינו כנו חייבים רחמי שמיים רוב היה לוקח ילדים היה שמח שיש ילדים היה רוצה יותר ילדים מבוגרים והבדל שלנו לוח וכל יום היה פותח את ההיכל אחד או שתיים מקובלים שלוש אולי ארבע עושים תפינה עם ישראל כל יום ויום לוקח חצי שעה הכל מקבל חמש לירות נותן לו שזה הסולה להציל את השר תפילה תפילת הילדים רק מה ידלק את הדברים שלו מחר יש שור של הרב אומר את הקטע אומר רבי דוד יוסף ראשון יציון מה נאמר לפניך כן אומרים הוא הדין אומר לא דווקא עכשיו יש ברית אם יש חתן בעזרת השם מכן החברים פה שלנו ועוד חתן אז גם חתן אותו דבר יש חתן הגיע תני ציבור בסדר אומר עכשיו מה תעשה חוץ ממכם חוץ מכל בית ישראל בבית אבלים שמה גם לא אומרים וידוי בית אבלים לא אומרים וידוי אז אומר אתה צודק לא אומרים לא וידוי לא נפילת הפיים יהיו רחום לא אומרים בהחלט הורידו קטע גדול אומרים רק תסליחות אין מי לך יושב זה רחמים שלנו אין מרשב לכסי רחמים תמנו אין מרחשב לכסה רחמים אלוהינו תעשי מנו כלה וזו זה כל התפילה בתענית ציבור בבית האבילים כלומר בית האבילים אתה מוריד גם את הווידוי למה לא אומרים וידוי יש אומרים מה שאמרנו רבי ישראל שכדי לא לעור את הדין השם שיהיה לך רק אצל הגויים עכשיו זה מתי בבוקר בצהריים בבית הכנסת בתענית ציבור קריאת התורה עושים אבל אין גם וידוי בבוקר אתה אומר וידוי בצהריים גם וידוי לא אומרים למה כיוון שזה זה יש שמחה. אותו דבר אומר הרב גם שלא עושים נפילת אפיים בערב שבת וימים טובים. אתה רואה במנחה בשבת יש וידוי. אין בידוי. הלכה ו'נה גו שלא ליפול על פניהם ב-15 בארב. הלכה שישית חברים סימן קל. לא עושים נפילת הפיים. מה זה נפילת אפיים? הכוונה וידוי בנפילת הפיים לא עושים ב-15 בא. למה? לדתי רבי יעקב הגמרא כותבת לא היו ימים טובים לעם ישראל כתוב באב שבהם בנות ישראל צות למה יש כמה סיבות למה זה נקרא יום טוב יש אומרים שפסקו מלמות יש אומרים שפסקו מלכות את צרך כלומר לך יש אומרים שהיה זה היה זמן של שידוכים של זיווגים וכולי וגם 15 בשב למה זה חג האילנות מה שנקרא זה לא אומרים בו 15 שולא בראש חודש כידועה ולא במלחה שלפניו ולא בחנוכה ויש אוסרים גם במנחה שלפניו ובפורים גם לא נופלים על פניהם אומר הרמב גם בעומר מערב יום כיפור אין אוכלים על פנים וכן ערב ראש השנה אפילו שחרית לא אומרים בדיוק זה חידוש אפילו שחרית לא אומרים בדיו עכשיו זה היים שלא אומרים בהם וידוי זה כתוב במרן אבל יש דברים שלא כתובים במרן והם מנגן שלא לומר ומה הם ערב ראש השנה ערב יום כיפור הימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות אצלנו גם נוהגים מי חג הסוכות אחרי חג הסוכות משמיני עצרת עד ראש חודש חשבה לא אומרים וידוי למה הוא אמר לרבי רבי מאור שרוב החודש יצא בשמחה אז כבר ממשיכים אותו כמו חודש ניסן חודש ניסן כל החודש לא אומרים בדיוק למה בגלל שהקריבו בניסים 12 יום יום ה-13 זה חגיגה של כולם 14 זה רב פסח אחרי זה טו טז יז יח יט ככא זה פסח מה נשאר לך כב כג וכולי כיוון שרוב החודש יצא בלי תחנות ממשיכים להתחנות הוא אומר זה מחלוקת הפוסקים אבל רוב הפוסקים ככה סובר כן אומר אומר אומר רבי דוד יוסף שוע שכמה פעמים ראיתי שעשה מרן רבנו ודי יוסף מעשה בעצמו שהיה סנדק ביום תענית ציבור במנחה אמר לו עוברים וידוי פי זה תענית אני ציבור צריך לזכור את זה בעזרת השם לך לא צריך תעניות ציבור נגמר יבוא מלך המשיח אמן אמן האמת שצריך לדעת שיש למשל החזון כן היה אומר וידוי אחרי חג הסוכות ישט חיים שאל כתב לשון מרן משמע שכן אמר רק מנהג ארץ ישראל שלו ככה כך כתב מרן גם בשוט חיים שעל מרן הרב חידה וגם בקשר גודל ככה הוא כתב צריך לדעת שזה מנגן יש כאלה שלא נוהגים ככה חנוכה גם נמרים 15 בשבט פורים זה לא משנה אומר פורים גם לא פורים שאצלך גם אומרים אותו דבר בשנה מעוברת אז באדר א' גם לא אומרים לא אומרים תחנות לא אומרים כן אומרים הלאה הלכה שמביעית מנהג פשוט שלא ליפול על פניו בכל חודש ניסן תבין שפה אומר לו ליפול על פניו זה לא רק לא ליפול כוון כל הוידוי עצמו נושה ולא בתשעה באב אז יעקב שואל למה תשעה באב שכתוב בהכה קרא עליי מועד על גויים שונאי ישראל לשבור בחורה השם יתן להם בחוט מי קטנה עורס ואחמול והלחם עלינו אמר לי אחד בחור טוב מה לפעמים בלילות עשיתי תפילות מה איזה מתוק מדבש אבא שלו קיבל רוע מוכי מחור צעיר ערב שבת שבת הלך אז אמרו לי תגיד לי מה מה עושים אמרתי להם תעשו לימוד רצוף שלוש שעות איפה שיש לימוד שלוש שעות רצוף אמרתי עכשיו לידידי רבי לי חכך גם הוא עצמו צריך לעבור איזה צנטור חס וחלבר חס וח אמרתי לו יש לך מקום שאתה לומד אומר לי בטח כמה לומדים ד אמרת לו תעשה לימוד שלוש שעות רצוף אמרת לו 100% ש גם תחתיב אנשים לא לדבר בבית הכנסת שעת התפילה צריך מסירות נפש צריך מסירות נפש נשים לא מוכנים מסור נפש מטפח שים זה הייתה אחת שלא עלינו בעלה התעבר באיזה עין היה לו כאבים באו לשים לזריק לו איזה משהו אז בדיוק ראיתי איזה אדם חרדי אמר לה גברת מתאשפזת פה בשביל בעלך משפזים אותו עד פה איתו בשביל עין אולי תנסי את השם שימי מטפחת מהראש מהמ תנסי אם בא לך יברי אז תמשיכי פלא פלא פלא פלא חיקו יום שני שמה מטפחת הרופא בא להזריק לו איזה חומר שכבר שתק לו את העין הזה הוא לא רואה מסיבה לו ייסורים קשים אז אומר לו רגע אני אגיד לך משהו פתאום אני רואה את העין מתחילה לראות קצת השאירו עוד העין נוראה יותר טוב עוד עוד עוד התרפאה לגמרי עין בזכות זה שקיבלה זה אז זה אומר שבאותו בית חולים הייתה עוד מישהי שגם גם הייתה בוכה לא אמא שלה שקיבלה מחלה והוא רואה גם הדליקים מתפיסור אמר לה גברת את רוצה שמועה כן קשה לך לשים כיסור מי יכול להסתבדי על תקפיצי למים כל הזמן כיסוי ראש בשבת כיסוי ראש מה אני מקבל את ה מספר הרב אחרי כמה זמן אמא שלה מבריאה לגמרי נעלם ממנה כל המחלה בזכות מה בזכות כיסוי ראש למה זה נקרא במילים אחרות מסירות נפש את עושה דבר שזה מבזזה אותך שאת לא נעים לך עם זה כל החברות שלך לא הולכות לראות עם השיער שלהם מהבו הגנה בו ג'טי שלהם ואז חסה את הראש ש יכולה להתאפר פשטות כמה שזה קשה לך יותר את יכולה להביא ניסים ונפנאות רק ככה מחיים מתים שקשה ואתה מתגבר יש לך ניסיונות קשים אתה רוצה הרבה כסף אתה רוצה זה אתה רוצה מכונית כזאת אתה רוצה רוצה מכשיר כזה לא יקח טיפש תראה מה אני אעבור תראה מה טימבקס בני מהן י מכונית כזו וכזו תבלים בסוף עוזבים את הכל פה והולכים מאבא שלי היה לו טימחס מאבא שלי היה לו הם לא היה לו כלום אפילו אופניים לא היה לו מה זכרו לו עם ימש ניתן הלך בדרך השם וזה הכי חשוב תראו מה זה שישה מוסרת נפש אומר מרן מנהג פשוט שלא נופלים על פנים כל חודש ניסן לא בתשעה באב למה תשעה בב נקרא חג. למה? ביום שנחרב הבית משמה יבוא כל הישועה לעם ישראל. בחודש אב אב מהאב הזה מהכאב הזה משמה אנחנו ראת. אמר רבי יובן אומר לא רק זה ביום יד ביר גם לא אומרים תחנו. כך כותב רבי דוד יוסף בספרו הלכה ברורה סימן קלד אומר למה זה יום טוב לעם ישראל שלא עשה קורבן פסח זה ביום הזה אז זה יום טוב של בודדים יום טוב של כל עם ישראל לכן נושים בודים ואין אומרים וידוי גם אגב אומרים שזה הילולת רבי מאיר אגב זה לא הסיבה הסיבה היא בגלל פסח שני וכן הם אין אומרים אפילו ביום לג בעומר בימים שאחר ראש חודש סיבה עד איס רוחק גם לא אומרים שים ונפלאות אה ברוב המקומות נוהגים שלא לומר נפלאת הפיים עד יום יב בסם כמונו זה מחלוקת גדולה הדבר הזה מחלוקת גדולה זו הדבר לכן הם אומרים פתפיים וכולי אז לא אומרים עד יום יבסיבה מי כותב את זה פשוט בנימין זאב שכך נהג רבי רבי יואל הלוי וכולי למה יש תשלומים לחג כל שבעה הצד הראשון זה הגאות מלמוניות שרק עד חג השבועות לא אבל מה עד יב מה קרה לך איך נכנס לך יב חברים אנחנו עכשיו הגענו להלכה ח. אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו שמתפלל על הציבור אלא אם כן הוא בטוח שיענה כי יהיה ביני. הפעם שהיו ממש עושים נפלת הפיים, מה שמסבירים פה החברים, זה לא הכוונה נפילת הפיים שאנחנו עושים כאן. הם היו ממש מוסרים נפש. שעושים נפלת הפינס לדוד אליך. שימו לב מה כתוב נפשי עש לוקח את הנפש שלי, מעלה אותה למעלה אז הוא היה מסכן את החיים שלו. ברגע שהוא כאילו שהוא מת עכשיו אז הוא יוצא מהגוף זה הכוונה. לכן נפילת הפיים כוח גדול. למה פעם כל מי שהיה עושה נפילת הפיים חייב לה מה שהוא מבקש? חייב להתכבל חייב להתכוון פרתורה חייב להתכו דבר לכן הוא אומר אסור לו לעשות את זה אלא אם כן הוא בטוח שהשם יענה לו אבל אם לא אסור לו אומר וכן אסור לאדם להשתתח על הרצפה בניו ידיו רגליו כן כמו אלה שמשתתחווים משתתחים ממש על הרצפה זה אסור אבל אם נותן קצת על תידו מותר ואם אין אבן מסקית מותר לכן עשו ביום כיפור שנופלים על פניהם מצאים שם עשבים כדי להפסיק בין הקרקע וכן נועים ויצאו מן הכלל ערב ראש השנה וכיפור שבתפילת את המנח שלפניהם לפנים על פניהם לכן בערב יום 14 בעיר עדיין את גנים על פנים אני חושב שגם בזה רבי יעקב אז נראה לי את הרב מזוז נראה לי שאולי אומר גם בזה יש בערב ערב יד ויר יש כאלה שגם לא נופלים על כולם הרב כותב פה שכן לכן בערב 14 באייר שהוא יום יג באייר נופלים על פניהם נופלים על פיניהם טוב, בכל מקום אומר רבי דוד יוסף שיש ספק אם הוא מפלית 2000 שבע תעשה עד למה שכלים בדבר הזה יש כאלה שהחמירו אבל הלכה מביא ש אומר שהביא אחרונים שכולם הסכימו שאין ליפול אמר ומה הבעיה הם יחמירו על עצמם אדרבה יעשה איסור כאילו זה אתה מראה צע במקום שלו אומר אומר רבי דוד יוסף בצדקתך בשבת אומרים על פי שזה כנגד למה אומרים זה כנגד אלה שם נוהגו על קידוש השם כמו רבי עקיבא ועוד. אז כאילו אתה עוש כמו הזכרת נשמות אפילו אחי. כן. אז הוא אומר שבאמת בצדקתך אז אם זה יוצא ביום שממל עושים כל התאריכים האלה כמו שיוצא כיפור יוצא פורים סליחה יוצא טו בשבט יוצא טוב באה כל הדברים האלה אז באמת שמה לא מול תחלוי ביום ביום מצד היום שלו זה אבל אם זה תלוי בדגורמים חיצוניים כמו חתונה חתונה יכולה להתבטא כן לכן כן אומרים מה הכוונה אומר בשבת במך אומרים צדקתך או לא אומרים צדקתך אז תלוי מה היה ביום חול כלשה לא היה יום חול לא היו אומרים לא היו אומרים נפילת הפיים במחשב אומרים שדווקא מחמת עצם היום אבל אם הדבר מחמת מעורה כגון מילה חתן אז אומרים צדקתך אצלם במקובלים אף פעם לא אומרים למה הם טוענים לי שהמנהג שלהם היה ככה שלא אומרים צדקתך ברגע שיש איזה שמחה או משהו במקובלים יש לו ברית למישהו או שאבי הבן או מישהו הגיע אז הם לא זה ודוד יוסף מביא שהרבמר מרן רבנו ודי יוסף לא עושה מחבד בהנהגה הזאת הוא רצה שכל כל מקום ש שמצד היום לא אומרים א תחנון כמו אמרתי ערב פסח או אז שמה אתה יכול לטבול וה יכול לבוא אחר כך אבל ב כמו שאני שוב פעם חוזר ואומר מקום שמצד היום מצד היום היום לא אומרים בגלל שזה תאריך תאריך כל האירועים שיש לנו כל החגים מגיע צדקתך צדקתך במנחה בשבת לא אומרים אשכנזים כן אומרים אבל הספרדים לא אומרים אבל אם זה לא מחמת היום כמו אירוע שקורה עכשיו ברית בר מצווה חתן כן אומרים צדקתך אבל רוב העולם לא כולם יודעים את ההלכה הזאת הוא אומר שזה מחלוקת הפוסקים ככה הוא מביא אומר מרן רבנו הראשון ציון אז הוא גם הורה בצורה כזאת עכשיו יש שתי חילוקים בין אשכנזים לספרדים ביום שלא עושים וידוי תפילת אפיים גם יענחה השם ביום צרן לא עושים אשכנזים זה לא תלוי אצלהם אצלהם לא אומרים וידוי אבל אומרים יענחה השם באצו ויש כאלה אשכנזים שנוהגים כמו הספרדים אומר אבל מנהג רובדות האשכנזים לומר יענחה שםצרה גם בימים שאין בהם תחנות אגב כמה תיבות יש שמה לנחה שמרה יש שמה 70 תיבות וכנגד 70 שנה שיהיה בגלות האחרונה כלומר מה שהחפץ חיים אמר שמלחמת כולם הראשונה היא תהיה ב אחריה יהיה 25 שנים יהיה מלחמת עולם השנייה. הוא אמר שאחרי זה, שאחרי 70 שנה, איך מונים את ה-70 שנה, אנחנו לא יודעים, אז תפרוץ מלחמת העולם השלישית עליהם צוני ישראל. תשם אז זה לא יהיה לנו מי שיסתכל זה הכל נרמז בהנחה של נוצר שיש שם בדיוק 70 וגם האישה אומרים שהאישה שיולדת יוצא לה מהפה 70 פעם של אי או מה יהיה או רופה תביא לי רופה תביא לי זה תביא לי זריקה תעשה לי ככה 70 פעיות נקרא 70 פעיות שלך 8070 שנה ב ממתי זה מתחיל מה הדין עכשיו בבית לא אומרים מיענך אומר ככה יש אומרים שנמנהג האשכנזים אף בבית החתן אין לומר מזמור ינחה השם ביום צרה אבל בבית הכנסת שיש בו מילה וכן ממקום שיש שם אחד בעלי הברית אומרים מזמור זה בעצם ברוך השם זכינו איתכם בסיעתא דשמיא נסיים את הסימן הארוך סימן קלא הגענו עכשיו לסימן קצר קלב מתרגמים קדושה טובה לציון וצריך להיזהר בה מאוד אומרו בכוונה תדעו לפי הקבלה בהתחלה ככה זה היה הם היו אומרים ובא לציון את הכל בקל גם את התרגום ספרדים נהגו שאת התרגום לא אומרים בכל היום גם המקובלים לא אומרים את זה בכל אבל בעיקרון זמן הרב שרבי וזה מומר רגיל לא זה אחרי זה פתאום יצא סידורים התחילו להגיד תגיד בלחש תגיד בקוד תגיד בקוד תגיד בלחש אבל בהתחלה לא היה את הדבר הזה אומר מתרגמים קדושת טובה לציון וצריך להיזהר מאוד לאומרו בכוונה ונינן אם היחיד אומר דינה וכולי אומר ככה אחרי נפילת הפיים מה זה נפילת הפיים אחרי לדוד וכולי אומרים חצי קדיש מי כתב את זה זה כתב רב עמרם גאון איך כתוב כתב הרמב"ם וכך כתב בספר בסדר תפילות כל השנה ואחר כך עוזרים ואומרים מזמור תילה לדוד אף על פי אומר הרי אמרנו אשרי כבר אמרת בלפני קריאת שמע מה אתה חוזר עוד פעם כבר כתוב בגמרא כל מי שאומר שלוש פעמים ביום אשריש בביתך תהילה לדוד כן אז הוא בן העולם הבא אז מתרגמים קדושת טובה לציון וצריך תראו מה מרן כותל השול מוזרה וצריך להיזהר בה מאוד לאומרו בכוונה אתם לא תראו את זה כמעט בלשון מרן אז קודם כל רק הסברנו איך למה אשרי מה כתוב בגמרא אשרי מי שאומר שלוש פעמים אשרי ביום יש לו חלק על עולם הבא צריך לכוון בו למה שיש בו פסוק פסוק מחילה פותחת ידיך שהשם יתברך משגיח וזן מפרנס לכל אומר לפני לפני זה לפני השר ביתך תילה לי דוד מביא פה פסוקים שאומרים אומר אחרי אחרי אמירת מזמור ינחה השם מצר אומרים פסוק ובא לציון גל פסוק ואני זול בריתי ו פסוק ואתה קדוש אחר כך אומרים פסוקי הקדושה הם תרגום בלשון ארמית וזה נקרא קדושה דסדרה אמרו אבותינו שימו לב את הלשון הבא מיום שחרה בית המקדש המקדש בכל יום קלילתו מרובה מחברו על הגויים שונאי ישראל עולם על מה מתקיים שימו לב איזה יופי על קדושה דסדרה ועל שמר הבא בכוונה אבל הדגש הוא חברים שאומרים אחר דברי אגדה כלומר עכשיו בליל ליל ליל שני היום ביום רביעי בעזרת השם יש שיעור עם עבדכם מת ובח 103 אז מי שנמצא העולם עומד על הקדיש שאומרים אחרי ה אחרי הדרשה גם אחרי התיקון שעושים גם זה מה שהוא אומר מזה שחרה בית המקדש כל היום וכל יום ויום מרובק לילתום של חברו מה הכוונה תראה את הערבים הולכים פתאום עם גיבנת ראש ראש אחורה ראש הצדדים הרבה רסי אותי אלים ועכשיו השם מכה אותם כל ארנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצר וכיפר עדמתו עמו כתוב בכל הקללות שיש לו עלינו פרשת שמאזינו מה יקרה בכל הדורות גופרית ומלח שמה כתוב שאלה שיקומו על עם ישראל יהיו אחים מי שיקום על עם ישראל יהיה מכולם בעזרת השם צריך צריך לדעת שקדושת יסטרה זה דבר גדול לא לזלזל בדם שומע בחזרה קדוש קדוש כולם ביחד יש זה חזן עושה לך מה הוא תילל והוא ילל אתה נהנה אבל פה בהובה וציון אין לך מה בעזרת השם זה זמר יללב ילל אין לך דבר כזה כאילו יותר עדוד הקדושה דסדרה תדע לך שהעולם עומד על הדבר הזה ככה המקור אומר גם הזוהר הקדוש מביא אלקוד שמעוני מה תעשה אבל אחד עכשיו אתה אומר העולם עומד על קדושת דסדרה ויש ימי רבה אומר לכן צריך להגיד את זה בכוונה ונוהגים נוהגים לומר פסוקי התרגום בלחש הלאה חמת כן צריך להיזהר מאוד לומר בכוונה נוהגים לומר פסוק התרגום בכן נחש וכולי פרי עץ חיים שאר הכוונות שרבנו הארי אמר קדושה זו עם פסוקי התרגום בכל רע זה מה שאמרתי לכם לא יכול שיש להם דקדקים האלה. ספר שלמי ציבור כתב לבר דברי הארי שזה לא סותר לדברי הזוהר. שהזוהר דיבר ששתיים ביחד קוראים אז זה אסור. הלו אומרת הקדושה זה אדם יכול להגיד גם ביחיד אין בזה בעיה אומר מי ששומע את העכשיו אחרי עובר לציון גשפדוש קדוש יגיד איתם אומר על פי דעת רבותינו המקובלים שאדם אומר קדושה זה סדרה צריך צריך לשבת. אז זה ראינו הלכה א' בסימן קלב. עכשיו אנחנו רואים את ההלכה השנייה סימן קלב. ב' אסור לצאת מבית הכנסת קודם קדושת סדרה. עכשיו אחד חייב לצאת זה כוון את צעדיו. הוא חייב לצאת. לא יכול להישאר עדיין לשב. יש לו אונס גמור. אונס גמור. לא כל יום זה אונס. יש לו אונס גמור. אז זה הוא חייב להישאר עד ובה לציון. שמע יגיד קדוש קדוש קדוש יכול לצאת. כמובן כבר לפני זה כמו התפילה שיר את זה ככה ילך בצורה ימשיך את התפילה איפה עלינו משבח איפה דברים כאלה לא יכול לא יכול לבטל את זה אבל אסור לך לצאת זה כמו ראות מתקן אין לצאת עכשיו זה ככה אין לצאת אסור לצאת בית הכנסת אגב סיפור לי החברים שיש בית הכנסת של אנשים פשוטי עם פשוטי עם באירופה ושמה אף אחד לא מת קודם גיל 90 לחמות בחלק לא טס הכיוון שלהם שם באירופה והסיבה היא רק ימין שמאל והסיבה היא אומר ששמה כולם באים מתחילת התפילה מתחילת התפילה ולא מדלגים שום דבר בתפילה אומר והיה אחד שנפטר תר לא הלכם בגיל 70 בדקו תודה רבה הוא בדקו וראו שזה היחיד שהיה מגיע בהודו השם יחזיר אותי בתשובה תודה רבה רבי יחיד שהיה מגיע בהודו אז הוא מת צעיר הם בעלי בתים אנשים פשוטים לא תגיד רבנים לא תגיד אברכים פשוטם אנשים עובדים מה שנקרא מסורתיים אבל למה העריחו ימים בגלל שהקפידו על תפילה בציבור בבית הכנסת אדם חושב מה אין לי זמן אין לך זמן באמת לא יהיה לך זמן חוץ ממך ילך צעיר בטח שלא יהיה לו זמן הפוך אם אתה בא לבית הכנסת לא רק שיהיה לך זמן תקבל מתנה חיים אנשים לא מבינים מה זה אנשים לא מבינים איך מורבי כמה פעמים ממיניים היה איתי איתנו יובן היה אמר לאחד שמה התפללת במ אתה מתפלל בבוקרמה בטח שמתפלל ככה רבי אביס או אמר לו בטח מה אתה מתפלל נראה חרדי. אמר לו כן כן אמר לו אתה מתפלל במילים אחרות הוא הבין שהרב קלטוס יצא בחוץ אמר זה פלא שבועיים אחרונות אני לא מתפלל מורביר עליו ברוח קודשו אמר אסור לצאת מי שיוצא מפסיד אני גם שמתי לב עליי בעבנותם רובים לפעמים שישורי תורה בצפון אני ממהר לפעמים זה שעתיים שעתיים וחצי דרך עושה חשבון אם אני אכנס למניין הזה עד שאני אצא את זה פעם אדם בא מאוחר קם מאוחר כל פעם שרציתי לעשות על חשבון התפילה נתקעתי בפקקים אבל אם לא שמתי לא ראיתי בעיניים אמרתי קודם כל את התפילה ועד הסוף עד אני משבח עלינו לרכב ראינו ניסים נפלאות מעל הטבע אחד מהם זה היה עם הרב שושן בצפת שהיה לו בר מצווה ויש לי שיעור בעד 8 בערב בערך עם ילדים שלומדים שירת הבקשות ועוד בטל את זה אני אגיע ב1 ב10 זה טוב חצי שנה שעה לפני סגירת האירוע נלך בש:00 עשיתי חשבון לפי הוז ויראה לנו שאנחנו מגיעים ב-11 אמרתי אני לא מאבד תורה תורה זה תורה וככה היה יצאתי בשבע ו10 40 דקות אחרי הזמן בליל שישי ונסעתי לכיוון הברמצווה של הרב שושה ובאמת כל הזמן הזה שנתתי לתורה הרכב ב10 הוא הגיע לצפת כלומר ואם אני עכשיו הייתי מבטא את השיעור והייתי מגיע ב10 ו3 אמר ככה צריך הנה הגעתי והכרת הטוב לבן אדם ולא הייתי יודע שאם הייתי נשאר בשיעור אותו דבר היה לסיעתא דשמעאל אף תי נשאר בתפילה לכן אדם אף פעם לא עשה עשה חשבונות עם השם ו לא יהיה ישר איתו בתפילות צריך שלוש תפילות בכוונה תוך מניין מהתחלה סוף השם חמפר להגיד בכוונה מתפללים היינו מזמן יוצאים מהגלות הזאת מזמן מה שאתה אומר בעלי שבח אומר הרמבם שהם שהם משתחווים אל לא יושיע צריך אל אל לא יושיע תפסיק שפסק בין ואנחנו משתחווים שלא יצא אלא מושיע ואנחנו משתחווים לאותו אל שלא יצא ככה אומר ואומרים קדישתו מחר עלינו אצלנו זה לפני עלינו גם אדם כל אחד יכול להגיד את זה יש לומר פיתום הקטורת ערב הבוקר אחר התפילה למה פיתום הקטורת צריך צריך לדעת זה הקופסה זה השחפץ שומר את כל התפילה מלמ מבינים מה שהיה שואר בטוניס הגיעו הגרמנים אמר לי אחד שראה את זה היה בטוניס שרבני טוניס אמרו להם שכל הזמן כל הזמן רק להגיד פיתום הקטוח זה ברחוב כל הזמן פיתו אמר וכל ה נאצים עזבו איתם מקום הלכו ועוד חטפו באבי אבים המשיכו לחטוף באבי אבין רתי מה הנצי הגדול שמה מר הליך המינאי שיפך לחמין אמן שלא יכירו אותו הוא בכל צבעו כל משפחות המשמרות המהפכה וכל האיטולות יפכו ליתושים שעקצו את עצמם יה רצון מכשב זכר סוני ישראל כפרה על עם ישראל אומר נוהגים בכל יום לומר שיר ש אומרים הנביאים על הדוכן ואין אומרים אותו אלא בשחרית באמת הלביאים היו מנגנים את זה בבוקר בקורבן אבל מנחה אין עניין להגיד את זה אומר מנהג כל ישראל לומר פיתום הקטורת בבוקר אומר בזוהר הקדוש הפליק חשיבותה כמה יש לבן אדם כמה ניצא מדברים רעים היה מקום שהיה שמה לא עלינו היה מגפה אז רב אחה הוא עשה שמה מניין של 10 אנשים ארבע קצוות היו ומי שכבר חלה לה הוא קרא אצלו במניין פיתום הקטורת בעברי בפסקה המגפה קראו למקום הזה מה שקראו לו ושינו את שמו למת מחסיה שם שהשם חסר תראה מה הי הכוח של פיתאום הקטורת הקטורת שאדם קורא אותה מביאה אותו לאושר האושר הכי גדול זה שאדם יוותר שאדם יום זקן יכבד את אשתו יזהר בזה מר נהג הספרדים המזרח יש יש להם נוסח אחר פתאום בקטורה צריך לדעת שאשכנזים יש להם נוסח אחר [מוזיקה] פי דעת רבותינו המקובלים יש לומר פיתום הקטורות שלוש פעמים בכל אנחנו לפני שחרית אחרי שחרית ופני מנחה כן מנהג הספרדים קם מקהלות אשכנזים בשבת אין אומרים ביטום הקטורת אחת תפילת שחרית אלא אחת תפילת נוסף וצריך להיזהר לומרו בכוונה מתוך הסידור והעיקר הוא שמונים את הסמנים לכן הבאתי את הסידורים של הישיבה מנורות בצורי זה ככה כל דבר להביא את הספירות שאתה מכוון שמה מרימים את הכל שנוהגים לכתוב כל פרשת הקטורת פה פיתום הקטורת על קלף וקוראים מקום בתוך הקלף אומרים שהיא סגולה על פרנסה טובה לראש זה חם עובד היה מתנהג חם בן ציון מתנגד זה מאוד כל הדברים שאתה שם שמות הקודש בבית זה בעיה מחלט לכתוב כל התורה את כל התורה אסור לכתוב אם לא זה כותבים את כל התורה אסור לכתוב בתורה פרשיות עובדיה מאוד מתנגד רבי דוד לפי שיטות של פוסקים שאפשר להקל בזה אחר התפילה אומרים על שבח מי מי מי מי כתב את הלשבח יהושע בן נ שהוא כבש את הארץ תריכו אז הוא אמר את אומר אחד שהוא נמצא משבח אני משבח יש בזה כוח גדול מסלק את כל הקליפות מפת זה ישר והפוך שבע פעמים רוצה לעשות הרבה הרבה ישועות גדולות לכן פה בהקפות יהושע בן עושים את זה ככה עשה יהושע שהקיף את החומות סתם אדם שומע על משבח על משבח צריך להגיד אותו לבד יש את הרב גלייב בבני ברק יש לו ייחודיות שלוקח לו עליהם משבח 10 דקות כולם יודעים שהרב גלי איזה צדיק גדול מאוד בבני ברק שזה לוקח לו 10 דקות הרבני אני אומר שמי שעושה עלינו משבח במילה במילה הוא לא יצטרך ללמוד אותו יום על ביטחון למה כל האותיות שמה זה של ביטחון כן כבח השם לראות מהר מי מי מושיע אותך צהל השם ישמור אותה מי השם מושע אותנו השם נותן להם חץ מוכן למלחמה ולהשם הישועה צריך ענווה יש ענווה השם איתה צריך לדעת שהכל תלוי בענווה רק השם מושיע טוב מה קורה שאתה רואה שגד שלא שם חלקנו כהם שהוא נות שמים סדחץ יש אשכנזים אומרים מעניה משבח מיד כלומר הם לא אומרים את זה מיד שאומרים משרה וזה אומרים על שבח ואז ממשיכים ואז ממשיכים את המשך התפינה אז אנחנו הגענו ברשותכם לסימן קלג דני ברכו בשבת בוא סעיף אחד טוב לשון הרע על קרובים השם מחזיר אותי בתשובה אסור לדבר לשון הרע גם על קרובים הורים אחים אחיות דודים דודות בני דודים גם לפעמים אין אדם מקפיד אפילו אחי כמו שרן יוסף סיפר בגנות אחו נענש מרים תלנן על משה נענשה אפילו שמשה עניו מכל אדם גם אפילו הכי אסור השם מחסיר אותי בתשובה גם לא לדבר על בן או בת הזוג חותן וחותנת וגם על ילד קטן גם ילד קטן אסור לדבר לשון הרע השם החזיר אותי בתשובה כל עם ישראל היום יום שני כז סיון תשפה מזון שחיה בבדיקת אדם מתולעים סו כל החלקים חרקים מותר לכלול לא חשש מאכלים שמצוים בהם חרקים רבים יראה שמיים מרחק מהם מזמננו מצוים מאוד עלים ירוקים גדלים שיטת מיוחד מנת העולם חרקים לכל הרשמיים לקנותם היום פטירת רבי ישראל שסון ממרה מנקוה שוב חיה קרה רבי מרדכי עדיק דנון רבי משה איררה שוב וישושן וכריס טונסי ויהודה ברצבילי גאורגיה במשה עמבר זכותם גן בעצנו בעדם על כל השם שמע ונתבשר בשורות טובות אממן כמה התפילות האלה חשובות הנה היום היה טיל ובגלל זה 80,000 איש לא יודע כמה 8,000 איש להם חשמל 5000 אז כמה צריך להגיד תודה רבה אומר הקדוש ברוך הוא טובע על בונו שצדיק השם ירחם עלינו אומר כמה שעם ישראל חירפו כלפי למעלה הקדוש ברוך הוא לא התייחס לזה אבל ירובם בנבט אומר אבל ירובם בנבט הקדוש ברוך הוא לא עשה לו כלום אבל הושיתי מיד לתת לעידו מכה מיד עשה אותו משותק האור חרף וגידף הקדוש ברוך הוא לא טבע ממנו הזיק לעם ישראל הקדוש ברוך הוא טבע את אלבונם ככה השם טבע את כלבון עמומן לא סתכל אדם אפילו באישה נעה אפילו פנויה באשת איש אפילו מכוערת לא בגדי צבע של אישה כל מי שיש בו יראת חטא יציל לעצמו מרשת זו התמונה לכל אדם בעל אדם לידי עבירה שהיא קשה יש מכל העבירות ועל כן מי שיראה מיום הדין אל יפסיד את עצמו בהנאה זדונית מה הכוונה כל האינטרנט הזה שהשם מציל אותי זה אותנו בתשובה שלמה אפשר שמה ליפול השם רכם בנוקו דת הום הרבה מאוד צריך להיזהר בזה כלי משחית אמרתי שכל אחד יקבל עליו כל אחד יקבל עליו כמה שעות שיותר שהוא יוריד את שהוא לא משתמש בזה. יש לי אחד הנהגים, אפילו לא נכנס עם זה למוסף, שם זה ברכב, לא נכנס. זה הנהגה טובה. אתה מנהיג את עצמו כל מיני הנהגות טובות שיהיה דברים להצלחת כל עם ישראל סגרו את לדי תורה. השיבות הכותל יפתר חיבנו יפתר הכל יפתח לעם ישראל. כבד את כל הוא יבנו אשר יהיה רפואה שלמה בזכות התורה דבור ברדה בדרה בתיה יוסף בן אסתר יוחנה פורת א שרית בת אסתר יהיה לה ישועה גדולה להבדיל אלפי הבדלות ציון בת או יהודית יש הבדלה כן אחי הרב הגדול רבי רב ליאור דוד בן יהודית השם יתן פעה שלמה כל מי שצריך ישועה לו ישועה גם שעה לשעה ישועה אמן רבי חנן בן הקשה אומר צה הקדוש ברוך הוא זק להם זה