הרב מאיר דוד שמואלי - אוצר היומי סדר צח

Kind: captions Language: iw טוב יאלה אנחנו עכשיו בדף שבת דף לו סדר צח כן חברים יקרים, כל החיה אנחנו בתאריך ח בתשרי תשפ"ו. כל החיה כל הרמז וכל העוף כל רמז על הארץ למשפחותיהם יצאו מן הטבע ויבנוח מזבח לאדוני ויקח מכל הבהמה הטהורה מכל העוף הטהור וולות במזבח אומר הם משפחותם קיבלו עלמנת ידבק במינן כל הבהמה הטהורה אמר לא ציווה הקדוש ברוך הוא להכניס מלו שבעה אלא להקריב מהם קורבן זאת נחנת בני זה ולא משפחותם הערים האלה וחצריהן ליסחרצה הגורן הרביעי בני סחשבח אותם והגיבול מזרעל והכסלות ששונם חפריים ושעיון והנחת ורבית וקישון ואבץ ורמז ועין גנין חד פצץ הגבול בתמור ושחמצים בית שם שתוצגות רדן הרים 16 נח מרים מסכת דמי פרק ג משנה ונחמותו מסכת משנותנה שהוא נותן ממנה פני שיחסה אנחנו מתכל חל אמר בדרקנת בראש מחתנה לכן ותן דברים יותר טובים שלא מוסרים מודה רבי דתן לחמותו שביעית שנחיל מתה שביעית תוספתא המלת הגירים אומר ברוך על המילה מברך אומר אשר קדש מצמ הגירים דם ברית שמנ דם ברית שנאמר אם לא ברית ברוך קורא את הברית עמלת עבדים אומר ברוך על המילה איך אומר ברוך שמד עבדים נטיף מהם דם ברי מסכת שבת לו אם כן בציבור למחזה נגמע בו מים במה בשופר הגמרא לתינוק עניתניה כשם שמת שופר כך את החת צוצרת חצוצרות אז מה אתה אומר שזה מוקצה מה אני לא קשה עד תטילים שופר וטלם חצוצות רבי יהודה סובר קרת שופר תורת כלי עליו הועיל ורגוע לגמ את התינוק ולא חצוצר שאין הכל שבשמוש ואם מתטלים את השופר ואין את החצוצה צרות רבי שמעון הסבר שכלי שני עשה מקצה אומרות שאין בו שימוש בשבת אומרת הגמרא דם אתת בשבת רבי חיים יין סב שפים שמשים שבת ותנים אותם אלה צורות השמש מיוחד להם בשופר שמושע המיוחד הוא לתקיעה אין נותנים אותו בשבת כדי מים לתינוקים יקשה לך מים נקת רבי נחמיה הם תתים שופר ואחר כך אמר שמתח צוצרה הרב פשיטא שהרי השופר הוא לגמע בו מים זה לא לא מוקצה מה שופר למלך הצוצרות כך קראנו רב חסדה שאמר רב חסדה שלושה דברים התחלפו בשמותיהם כלם שופה וחצוצר דמר חסדה דמ רב חסדה ענת מילשת מים בחרי בית מקדשה הצוצרות קוראים להם שופר שופר חדצוצרות למה נפקמינה השופר של ראש השנה שאין תוקעים בשופר שמארצות קוראים לו חצוצרה ער אין תוקעים אלא בשופר ערבה צפצפה צפצפה ערבה למה נפקה מנלול שערבה גשרה ולא צפצפה פת תורה פתורה פטורתה פתורתה פתורה בתחילה היו קוראים לי כיקר לחם גדול פתורה קטנה פטורתה עכשיו צנ שם נפק מנקח וממק אמר ביה אף אנחנו עושים עוד דברים הובלילה בכסה בכסה ובלילה המסס חלק מערכת העיקול שלמה קוראים להובלילה בית הכוסות היו קוראים לה בכסה מתי השתנו השמות מה נפקמ העופים בית הכוסות אם נמצא צנק שסה בו את המחת בצד אחד אחרי הוא כשר שני צדדים טרפה בכל זה דווקא שנמצא המחת בדופן בת כוסות יש בו כפלי שוב מסוגלים מסתובים את הנקב נמצא הנקב בדף נמסס ח שנמר שמר בבלסיף בוסיף ב מסכת שבת דף לגו עמוד ב ובזה אנחנו מסיימים פה בזה אנחנו מסיימים בחילה בזה אנחנו מסיימים את פרק במדליקים תבוא עוד שעה שיהיה פה אנשים אין פה אנשים עוד שעה וחצי יהיה פה אנשים מחילה רבי >> השם ישמח אותך למה נפקמינה לגיטה נשים הנה עכשיו אנחנו מתחילים פרק שלישי במסכת שבת דף לו עמוד ב כי רש"י סיכו בקש ובגבבה מה מה זה קירה? קירה היא עשויה מחרס בצורת סיר ויצרה בתחתיתה בתחתיתה ורחבה מלמעלה ויש בה מקום להניח עליה שתי כדרות סיכוע בקש זנבות השיבולים גבבה עצים דקים נותנים עליה תבשיל מערב שבת ואין חשש שמחתה בגחלים אין מרחתות זה לא גכלים ואם מסיקה בגפל פסולת של זתים או שום שמין בעצים זה מוסיף בהבל אמרו לא תיתן עליה תבשיל עד שתגרוף אותם למה שמה תחתא בגחלים או עד שיתן את האפר כלומר תכסה אותה כמו שיש שריפה שובחים זה החול זה סוגר אותו ממילא חנקת אותו מזכירה שהיא גרופה וכתומה בית שמאי אומרים מותר להשאות עליה מים חמים אבל לא תפשין בית הלמרים מותר לשות אליה חמין ותשבשין למה היא גרופה וכתומה עוד דבר בית שמאים מחמירים אומרים מותר לשות מערב שבת על קירה גרופה וכתומה בשבת עצמה מותר לקחת אבל לא להחזיר אותו בית אומרים מה הבעיה להחזיר זה גרוב וכתוב אומרת הגמרא ביול מה שכתוב בגפת בית צים לא יתן שיגרוב שיתן את האפר הכוונה לא יחזיר להחזיר אסור אבל לשאות את הקדרה מערב שבת מותר אף על פי שאינו גרוף מהגיחנים ולא חוששים שמה יחטה ומי מתניתחנניה היא חנניה הזה הוא מפורסם מאוד שהוא מתיר להשאות סיר על קירה שאינה גרופה וכתומה תניח חנניה אומר כלשהו מאכל כמאכל בן דרוסי שזה היה חלק בישול מותר לשותו מערב שבת לגבי קיר אף על פי שאינו גרוף וכתוב או מה שאמרנו לא יתן עד שיגרוף כוונה אפילו לשות מערב שבת לשאט אינן היא גרוף וכתוב הן ה היא להב כל שכן שאסור להחזיר ואז זה רבנן מחלוקת בין רבנן לבין חנניה תשמה מתקטנת רבבין במתנת ומתיתן שתי בבות במשנה בית שמאים אומרים חמין אבל לא תבשיל בית אדם אומרים חמין שמ תבשין אל קשה נמר בית שמנותים אבל לא מחזירים את מחזירים היא אמרת בשלמה להשאות נען אז ככה הפירוש שסיכו בגל שהוא גם משאין עליה תבשיל לא חוששים שם החטי בגפתו באצים לא יש עד שיגרוף שן את האפר הגמרא מהם משין בית ש אומרים חמין אבל לא תפשין בית הלן אומרים חמין ותבשין אומרת הגמרא וכי דבלי בלשאות גם הם חולקים בלהחזיר שבת שמי אומרים נוטלים אבל לא מחזירים בית הלל אומרים מחזירים אמרת להחזיר תנן מה שאמרו במשנה לא יתן את שיגרו פירושו להחזיר קטירה בשבת כחנניה לפי זה לא הוזכר במשנה דין שיהיה כלן ולא נחלקו בית שמל רק בחזרה אז המשנה לא תובן כי איך היא קטנה היא כי רש סיכוי בקש גבה מחזירים מה מותר להחזיר בין חמין בין תבשין כל שכן שמותר מערב שבת אם סיכוי בגפת בעצים לא יחזיר עד שיגרוף או עד שיתן את האפר פני שהוא נרק עם השנה יש עוד התבשיל שבת נותר מה מחזירים בית שמים אומרים חמין אבל לא תבשין בית אומרים מחזירים חמין ותבשין בית שם אומרים תלים אבל לא מחזירים בית אומרים מחזירים תולמלי בשביל מה עוד פעם חזרה המשנה וכפלה לעניין חזרה אלא ודאי צריך להגיד שהמשנה מדברת רק על שהיה ולא על חזרה י רצון של זכות השבת הזו שאנחנו מלמדים מעמוד שכל החנויות יסגרו בשבת בפרת הנקודה ירוח טהרה ממרום אנחנו בתלמוד ירושלים מסכת ברכות פרק ו' הלכה ו משנה היו יושבים כל אחד ואחד מברך לעצמו ולא נתוודו לאכול באחד חאחרונה אין כן אין כאן קביעות אז כל אחד מברך לעצמו ברכת המזון סבו אחד מברך לכולם הוציא אותם ידי חובתן בא לעניין בתוך המזון כל אחד מברך לעצמו עצמו למה אסור באמצע למה שלא יקדים כנב ההבה של אחר המזון אחד מברך לכולם ואומר הוא אותו אחד מברך על המוגמר על פי שים את המגמר לאחר הסעודה עמר רבי שע בן לבי אמר בשבוע בן היא מתנה סעודת ברית מילה כמה שהוא עושה סעודה כזאת אין בעל הבית יושב עם מים אז אין כביות אבל ביתו לא אפילו בלי עשה בא בעל הבית מברך לכולם תן ל רבי חיא אפילו בעל הבית בתוך ביתו תן סדר סעודה אורכים נכנסים שבסף צל קדש שם נעשים הביאו להם יין כל אחד ברך לעצמו הביא להם לידיים מה המטינת ידיים כל אחד ברך לעצמו הביא להם את הפרפר כל אחד ברך לעצמו עלו ויש בו הביאו להם יין אף על פי שברך על הראשון צריך לברך על השני אינו פוטר מברך על ידי כולם הביאו להם לידיים ופי שנתן לדו אחת צריך ליטול שתי ידם הביאו להם פרפרת אחד ברכה על כולם רשות לאחניס אחר שלוש פרפרעות אולי אין לו תמנתני הסוכה שבעה קצת גמר מלחות סעודת אחרנה לא התיר סוכתו אבל מורידו את הכלים בגדים יפים המצאות ענים שלם סוכה נושה זאת מנחה למעלה בשביל כבוד יום טוב האחרון בדיוק היום לימדנו את ההלכות האלה למטה רבי אבר קנה רבי חיאבר ש אמר בשם רב צריך אדם מסוגתום בעוד מוא רוצה להשתמש בה בחג בשמיני עצרת של כ מוסיף רבי שמ לוי אמר צריך לקדש בתוך ביתו למה מראה שני שם מחמת קיומץ רבי החם בן יעקב הרחם משם שמואל קידש בבית זה בן ננח לכל בית אחר צריך לקדש ביחד חבר רבי חנינה אמר בשם רבי שע מי שסוכתו ערבה עליו קדש לל יום טוב אחרון בתוך ביתו גולה בוכה בתוך סוכתו אמר רבי אבין פניגן מה דמור רב שצריך לחזור ולקדש בביתו שלא היה בדעתו לאכול בבית אחר מה ששמואל אמר שמקדש בביתו ואוכל בסוכה שהיה דתו לאכול בבית אחר אז אין בעיה אמר רבי מן תרבי שמואל כרבי רבי כרבי מה רבי חיא ורבי שע היה כרבי יהושע בן נביא סביר עלי שקדש בביתן צריך לעשות את הסוכה כי הקידוש ברוך השם קמת יוצ למצו אמר בם זאת אומרת משמ שנחלקים בפירות שכל אחד ברך לעצמו של בן זמה פנימה בעל העניין בתוך המזון כל אחד מברך לעצמו אמר להם פני שאין בית הבליה בנוי ושהם מקדים כנה בבושת אמרבים למה יושבים מצמון אמר במנע אדם אמרה אם אחד עשה אפצ'י אל תגיד תגיד לו אל תגיד לו אסותה תגיד לו לבריאות קנה אומר על המוגמר מה אומרת הגמרא מה ההבדל בין מוגמר לבין יין למה חי אומרת הגמרא מוגמר כולם מריחים חרה אחת שיך לכולם יין הוא טועם רבי זרה רבי זעירא אמר בשם רבי ירמיא מגמר כיוון שאלה עשן אפילו התפשט בחדר צריך לברך רבי ירמיה באים לבדוק לרבי זרא קצד הוא אומר על שמן עריב ואמר לו אשר נתן לכתוב בשמן הרב אמר לו אשר נתן לך טוב ועשה בצור יצחק ברבא מחסיה בר מחסיה ורבי חנן לא יושבים אחד אמר ב שנתן לרחתו בעצ פסמי חד אמר שעשה וארץ מתמר בעשמה דמר עצמים חי צים אמר לו והכיתי תדמ פשתי העץ חי צים איך קרא לזה עץ צלקון עלול לב רב ושמעון ברחונה שהם רב אשר נתן לרכתו ועצה מסמים בני אמר שמן הזו אמה לא צריך לברך נתן שמן נקות את ידיו אמר רבי דן אפילו קבוי לתוך ידו אפילו נקוע שמן בדון צריך רבי חלבו רבי רב הונה בשם רב רבצע נתנין בתוך ביתו כן שיוצא מזרח טוב של שם שם אפרסמון של אפרסמון הוא צריך לברך אמר רב חסדה ועל כולן הוא אומר אשר נתן לרכתו בעצה בסמין חוץ בר מין אהנוסקין מוסק זה שמן מזעת חיה מיוחדת תימשר נתן ריח טוב במנה בשמים ולא בעצם בשמים רמבם חוד תשובה פרק רביעי 24 דברים מקבים את התשובה 40 ממון גדול עושה אחד מהם הקדוש ברוך הוא מספיק תשובה נו מחתיא את הרבים כב את הרבים של מצוה מתת חו דרך טובה לדרך רעה ורד בצ רבות מנוחים בדון בדם בראשו ברשותו ומי שיכול למחות באחרים ולא מוכה אומר כתב והשוב אין יום הכיפורים מכפה יום הכיפורים מכפר מיום חמישה דברים הנועלים דרכי התשובה פש מן הציבור למה עושים תשובה לא שם עולג את דברי חכמים גרם אותו שוזבח את התורה מנעיג על המצוות בזוי בעיניו אבל זה את רבותיו זה מה שגרם ל לתוך תורדו לגחזי ב שדר מצא מלמד אז הוא את התוכחות שהרי לא ניח צריך תשובה שתוכחה גורם תשובה כמו שנאמר זכורה תשכח מוברים מהתם וכן ישיה וכן ציוה אין וכן כל הנביאים לס ישראל שחזור בתשובה לפי כך צריך בכל קל להעמיד מחכם ישראל שמיים ואהוב להם שמוכיח לרבים תשובה בזו ששונא את התוכנו בנוח שמדבריו עד שם בעיניו טובים ארבע תורים סימן את הדרך שיש לו עיקר כצועד אדם מסחד מלפניו מאחריו צריך להרחיק ארבע מקום שקלה הריח אפילו הוא תוטרן שאינו מריח צריך להרחיק עד שמקום שיקלח למי שמרח פניו צריך להרחיק מלא עינה אפילו בלילה שאינו רואה אותה צריך להחיק נגד מקום שאני יכול לראות אותה ביום הייתה במקום גבוה עשרה עמוק עשרה שהייתה בבית אחד בבית אחר אפילו בבית הרב שמצידה רואה אותה אם אין לה ריח יכול לקרוא אותה כיוון שהיא ברשות אחרת כן משפיר בה מחנך הקדוש אבל אם יש לה ריח לא מועיל לפסק שור ראשות חצר קטנה שצמ לגדולה וגדולה ותעליה מקוד צעדים צועה וגדולה אסור לקרות בקטנה תצועה בקטנה מתונה תצועת כלב וחזר משהים אורות דינם כדם יש לבות הרבה כצוע שבהמה בחיה ענה בן חרה צועת חמורת חטו כצועת אדם דבר אחר מקום שקע כתב אחי הרב שמואל רבי חייל הולך בדרך כלפי שרואה צעק נגדו ויש שום שיש לחושבים שמצים שם חמורים צד הרינגולים להם בצת חבל שלהם לא כצועת אדם צר לאנחב ארבע עמות רחשנו קר כל נפח נסו בדברי ת שכן קת שמע צמחו מותר שולחן ערוך צריך שיהיה לו כוונה סימן צח בתפילה המתפלל צריך שכוון בלבו פירוש המילות שוב כאילו שכינה כנגד סיר מעליו כל המחשבות ש מחשבתו זקה או תפילה כוונתו זקה ותפילה טוב יחשוב כאילו היה מדבר לפני מסדר דבריו כוון בהם פ הקדוש ברוך הוא שהוא חוקר כל משבות כך היו שמחתים שצדדים חמנים תפילת תם עד שהם התפשטות הגשמיות חדות עד שהם מגיעים קרוב למעלת הנבואה תבוא מחשב תחת לשתוק עד שיתבטל מחשבה וצריך שרשוב בדברים מכניעים את הלב שיש בהם קלות ראש אומר הרמא ויחשוב קודם בתפילה ברמות מתענה בשבלות האדם אסור לאדם לנשק ביניו גדלים בבית הכנסת ואין אהבה כהבת המקום לא תפל במקום ש שמת את כוונתו לא משעם ועכשיו הנזרים בחוזר כל כך בתפילה בנדר דרך תחנונים כר שמבקש בפתח מנחת תפילה מקום מקורבן צריך להיזהר שגמ כבל נראה בדבר שב פעמד פות מקום כמו קורבנו נתן דמיו מיד קורבן ראו שיהיה לו מלמושים נעים מיוחדים לתפילה כל מגדי כהונה שאין כל אדם מכל מקום טוב שיהיה לו מכנסיים שום נקיות אל יחשוב ראו שיעשה הקדוש ברוך הוא בקשתו כעד רבה חשוב שעשה הקדוש ברוך בל מי אני דנזה בא לבקש ממנו ח הקדוש ברוך הוא לא מרוב חסתן באים באותה מדרש חומה בארץ השם לראות הוא צריך לרדת הוא יודע הכל כמו שכתוב בפסוק אלא למד הבריות שלא יגמור הדיין את הדין ושלא לומר דבר מה שלא רואים ו משה מעם אחד שפה אחת זה אכילם מה הובעה אף על פי שמרדו בעל טוב סו דם פרשת הקדוש ברוך הוא ימינה לעשות תשובה כמו שנאמר ואתה ישראל משה אליך שאינוקים נראה אומרים לא יבצר אפילו אותם אנשים נבצרים מן העולם שם תשובה כדי אומר כבוצר על סידות בר סירה אמר אלוה האלה שמים מנארץ בהם הרופא מרפה את המכה בם הורקח את התקחת רבי סימעון אין לך כל 10 שו מזל ברכה שמכה אותו מרגדל כתיב ידעת החוקות שמס משטרו ברשון שוטר כשר מעדנות חימה משכות כיסית תפתח חנה פבר חימה מעדן את הפכסים מושך בין קשר לקשר תוציא מזרות בעיתו עי של מנתחם בדנחון ברחיה מזל הוא שהוא ממזר את הפירות שון מזל ספר הזוהר בחיא אמר זה צדיק שכתוב כר ימים שום שנחנו כולם הוא נותן מקור של הכל הוא נותן את הכל שום כך ימים אז זה נאמר והיה רלם כי טוב אמרו צדיק כי טוב שום שהוא נרשם מפריד בין יום הראשון השלישי ולא נאמר כי טוב בניהם שר ביום שלישי סתר ספירות בכוח הצדיק הזה שכתוב דשי הארץ שסרע עץ פרים מה עץ פרי זה עץ הדעת בר ש עושה בים ופירות עושה פרית זה צדיק יסוד העולם ממנו של כל אדם שיש להם רוח קדושה שהוא פרי של אותו ילן שרושם שמו למנו והוא עוד ברית קודש בניס מפרדים וצדיק עושה פתו טבר שכך אלקום שדומה לאמו ולבי כך רושם ביום שמיני כדי שמו לאמו כשנפר מתגלה רושם רושם הקדוש ברוך הוא כדי שמאביו זה עץ פרי זועם עושה פרי זאת אביו למינו שדמי ורשםשר זה ראו בו זה רבו להיות בו זה רב בלרץ אותו שראה אותו זה זרקשר חן קם של ישראל שהם דומים כתוב ועמך כולם צדיקים ודאי שהרמל יצאו לילד דומים שם בעולם זה בעולם הבא אמר רבי חיא כתוב עושה שמיים בכוחו מה זה עושה ארץ עושה ארץ בכוחו מה זה עושה ארץ בכוחו זה הקדוש ברוך הוא למעלה בכוחו זה צדיק מכין תבל בחוכמה תבין זה שלמטה בחוכמתו זה צדק שפה תבין בצדק עושה ר זה הקדוש ברוך הוא שמתקין ארץ מתקין דרכי במקורה כמו שאמר רבי יהודה אמר בתות חקו של רבי אלזר שקשר אותיות 22 קשורים כאחד שתיות זו יורדת זה סימנך אך במרבי יוסי אמר הלשון של משכן עומד באמצע מסימן נמד משכן משכן לשון שעומד במזה סות שך קן הקודש כמו שנאמר מוז לכולם ד משכן שך קל הקודש רבי יהודה אמר שקל הקודש זור רח הקודש אמר רבי יצחק כתוב בפסוק מדבר השם שמיים כבר ברח בב כותב ואילו שמיים ש בדבר השם אלו שמיים שלמטה שנעשו בדבר השמיים שלמעלה שציק עד שגיע התונה שופעצ פוסק בוחקם כך כל בורח שהוא מזכי הרים זב ארץ מזכרים מעליותיו זה מה זה עליותיו מים על תקוני הזוהר השם מרכבה תתף אף עלגם שהשםטף בכה בור העולם שם מרכבתו יתברך ולכן אין קדוש כהשם הוא תמיר וגנז מדש תורו תמיר וגנום שן פשט תורה של הוויה שי חוכמה ה בינה ו קולת ש כבות ה מלכות זה פשטות מן למטה אני כותב מורן מה צריך לפנות את המוחין מחוכמות חיצו מחשבות זרות מחמחמיץ חוכמתו בחוכמות חיצוני שצית הכל וגם מתעבד מנורה שח טוב נתן בם שם שמ טוב ורם טוב וזהו שכתוב ירד גם עם גבריאל ונעצב בצור שתלו את הגבורות היינו יראה חיצונית קנה בים קנה כל היצא מהפנטלות הגבורות סו סביטה דדבר ליכותי תפילות וכן תעזרנו שנזכה דין מודע הלכות תקן את הכל ארבעה יסודות שפגם להכניע שבר על מידות הרעות תעבות הרעות טוב שבהם תקחו כל הבעיה סעודה דות שרקת טוב בלי שום אחיזת רקה שהיו נכלים כל ארבעה יסודות שמך מיוחד שם שרשן קדושה ליקותי הלכות כן שבת זמן תפילין כי שבת הוא בצור מבחינת חי עולם בא מבחינת חיים מצחין נתמחים זחוק כמו שכתוב בתורה כם ודאי צריכים תפילין להכניע סתרה דמותה שך צריכים כשטבת שבת בעצמו מבחינת חיים צריכים כל הימים הם טובים כל הימים טובים זה חילצה מצרים ככה תפילו בחינת חירת מצרים כן צרכול אומר שכל הגלויות קוראות מצרים חברים אנחנו בדף תקע בשופר גדול לחירות בדף תקע נפש החיים הגאה ודרך דירה שנוכל להמסכה והחוכמה מי תמצא שהחוכמה גדולה על כל חוכמה מפסקת מאיתו יתברך שהחוכמה כן יו החוכמה הנפלאה שמעין תימצא כל רגע המציאות איזה מקום בינה שאין לו מציאות איזה שכל שולחן השכל מקום מוכשר סיים הוא ידע את מקום ה הגע גם משינו יתברך נתקום שכמו שהמקום מתקיים על ידי הכלי אף המקום מתקיימים כמה כמה כלים שונים הם גורמים קמים כמה שזה גורמים היו לא הם גורמים על ידי זה שום שינוי במקום מקום קיים סובל כולם משמ כך הוא יתברך שאין ארוך כלל אף כולן מורקמה לגבי ידע כי אם נראה גם אם נראה לנו שינויים שינויים שונים שונים צד בריאה כוחות הטומאה רק מן יתברך שאין שם שמו אין ממנו שום יתברך מה בדיני מקום ואם אין דבר כדור שום סך להשיג איך הוא או פלאי מו רבותינו נה מקום איתי ואחראי פילת מחשבה שאין מחשבה תפיסה בך כלה שאין מחשבה תפיסה בך כלה שאין מחשבה תפיסה בך כלה איך הוא בחינת מקום יתברך לבדו כי עניין עניין בעפומה לא גליה נב בא לי