הרב טל יהונתן פרג' - אל תשבר עוד תבין שהכל היה רק לטובתך!

Kind: captions Language: iw השם אמן חברים הזמן קצר והמסר גדול השם ישמור אתכם השם ישמור אתכם שמח אותכם השם ישמור אתכם חשוב לדעת רק ששומעים טוב כי לפעמים אתה יודע עם ההקלטה פתאום שומעים צעקות זה נשמע כי אתה שומע כל הזה לשים את זה עליי או פה למטה לא טוב כן ברוך השם ברוך השם טוב חברים יש לנו זמן קצר להעביר מסר גדול שלום עליכם הרבנים השם ישמורע אותך לא למעלה אני יודע אני שבוע שבר מה זה עושה צעקות ממש גם אתה במשקנים כן שם ישמור אותך דבר השם ישמח רבותיי מי שלא נשאר מפסיק השם ישמח את הרב בעזרת השם שלום עליכם חברים הזמן קצר יש לנו חצי שעה בערך והמסר עצום עצום עצום עצום עצום א הנושא של השיעור היום אתה חייב לדעת שקשה לך לך שקשה לך זה סימן הכי גדול שאתה קרוב לישועה שלך הרבה פעמים היהודים מתבדים מה עם ניסיונות עם קשיים בעיות עיכובים רוצים ילדים רוצים זיווג רוצים דברים מה אני לא רוצה להתחתן אבא שנה שנתיים אני מבין אבל אבא חמש שנים 10 שנים אנשים בוכים על ילדים על רפואות חודש חודשיים אני מבין כמה שנים אבא תפתח אומר לך בורא עולם תהיה חזק תהיה חזק. למה? אם עבר זמן ממושך, תדע לך שהישועה מתקרבת. השם ישמח אותך. רק אותך יש לי חיוך. תדע לך שהישועה קרובה להגיע. הרי יש זמן קצוב לחיים, יש זמן קצוב לניסיון. אדם צריך לדעת אם המתנת שנה, שנתיים, חמש, 10 שנים. טוב, הגזמתי. דע לך, ככל שעבר הזמן אתה מתקרב לישועה. יש רגעים האדם אומר כמה אני יכול אה אבא אני כבר עומד להתפוצץ אבא לא רוצה לאכוז יותר בחבל אה יש את השיר תחזיק חזק בחבל מכירים שם עליך רבנו מה זה תחזיק חזק בחבל חברים ידוע שיש ניסיונות קשים לאדם האדם מתנהר עוד רגע נתלשות לו ידיים הוא כבר לא יכול להחזיק יותר אומר אבא די מתי גם אני אהיה מתחת לחופה אבא מתי אני אקבל ילדים אבא מתי רפואות אבא מתי דברים אבא תפתח לי אבא כמה שנים אומר אומר לך בורא עולם, תדע לך שאתה קרוב מאוד לישועה, שאתה בכלל לא מבין, אתה לא יודע, שלפעמים אתה מרפא שנייה אחת לפני, פספסת את הישועה הגדולה, לשמע אתה מחכה שנים רבות והיצר ינסה לייש אותך, ינסה להפיל אותך, להגיד לך עזוב, עזוב את הכל, עזוב. למה בורא עולם הוא גם ככה לא רואה אותך, לא שומע אותך? נו, עזוב שתויות חס ושלום, אה, אתה חייב לדעת שזה יצר הרע מדבר לך בראש. אם יש מישהו שמדבר בפנים, אה, מי מאיתנו לא מכיר את זה? יש מישהו מדבר מבפנים. מישהו איזה מישהו בא לבקש צדקה, יש לך פלפול פנימי לתת לו, לא לתת לו, יש לו נעליים של נייק, יש לו בגדים חדשים, מישהו מדבר, אתה אומר, בואונה, לא, אני באמת. חברים, יש יצר הרע בתוך האדם שמנסה לבטל אותו מכל מצווה הוא מצווה שיש בחיים הקצרים, החיים האלה קצרים מדי, לא קצרים, קצרים מדי. גז חיש ונעופה. אדם חייב לדעת אם הישועה התרחקה ככל שתהיה אם עבר שנים תדע לך חביבי שאתה קרוב מאוד אבל מאוד את קרובה לישועה שלך שאין אין מציאות לא יודע כמה שלעולם אל תרפא ברגעים האלה לעולם אבל כמה אנחנו דורשים הניסיונות אה כמה ניסיונות כמה קשיים תהיה חזק בורא עולם איתך הוא לא מרפה הוא עומד הוא עושה את הכל עולם הזה מתנהל על פיו הרי ידוע העולם הזה הוא לא הרי הוא לא מתנהל בכדי יש מישהו שעומד מאחורי הכדור הזה וקוראים לו בורא עולם הוא המפיק הוא הבמאי והוא בוחן אותך כל רגע ורגע איך אתה מתמודד בניסיון באים מקציפים עליך צועקים עליך השם ישמור אותך רבנו מי תעכב לך קשה לך אתה רוצה פרנסה ילדים ולא מגיע בורא עולם צופה בחיים משכפת בן שלי בוא נראה כמה אתה חזק יא אבני אל תרפא ממני לעולם אני אוהב אותך אני אוהב אותך זה אבא נראה לך שאני לא אוהב אותך תמתין בבקשה אל תיפול יגיע רגע שאתה תהיה מתחת לחופה תי מתחת לחופה הילדים יגיעו הילדים 12 שנה כמה דברים היו הגיעו ילדים אחרי 12 15 שנה איך כי אין לבורא עולם מעצור אדם חייב לדעת שככל שעובר הזמן והניסיון יהיה קשה יותר תדע לך שאתה קרוב מאוד לישועה ומי לא רוצה ישועה מי לא רוצה שיהיה לו כל סול וכל שמחה כל חתן וכל כלה מי לא רוצה אה ישועות איזה קשיים יש רק לפני שבוע התקשר אלי מישהו אומר לי אני לו גידול רחוק מכל עם ישראל בגרון גידול מטורף הוא לא מצליח לנשום נכנק עד כדי כך קראו להמבולנס בוא עשו לו חור בגרון שיהיה לו נשימה בן שלי אתה במצב הזה אנחנו במצב הזה אתה נושם בכוחות עצמך יש לך רגליים יש לך ידיים אתה יודע שיש הרבה שאין להם רגליים אתה יודע שיש הרבה שנולדו בלי ידיים אתה יודע שיש הרבה שלא רואים אתה רואה איך חביבי רק כזה אתה צריך להודות לבורא עולם יומם ולילה כמה אנשים חבו תמונות אופנועים פתאום לא הולכים פתאום לא רואים פתאום לא שומעים מי מאיתנו לא מכירים אנשים כאלה אה החוק מכל עם ישראל אומר לך בני אל תשכח את כל הטובות שנתתי לך אתה הולך אתה רואה אתה שומע לא חסר לך כלום יש לך איפה לישון יש לך בית יש הרבה אנשים שבחוץ השבת הזאתי הלכתי לבית כנסת אני דורש ביום שבת שם באיזה בית כנסת פה ברצליה ראיתי איזה אדם שעד היום חשבתי שהוא ממתין שם מדבר עם איזה חבר בחוף בספסל אבל פעם הזאתי ראיתי אותו כבר שוכב יושן על הספסל הבנתי שהוא עני מהוד והבנתי שכל הזמן שאני רואה אותו על הספסל בעצם אין לו איפה לישון אין לו איפה לאכול אין איפה לישון אתה שמה יש לך קורת גג חביבי יש לך יש לך רכב יש לך רגליים יש לך ידיים אתה רואה אתה נושם אז מה אם חסר נקודה קטנה אז מה אז בגלל זה שחכים את בורא עולם בגלל זה שוכחים את התכלית הרי החיים האלה הם תכלית אחת גדולה שהכל נגמר עתיד להיגמר והשאלה מה לקחת איתך לעולם הבא שום דבר אחר לא מעניין חברים כלום לא מעניין רק איזה תיק הבאת לבורא עולם כלום אתה אומר לי ניסיון די נמס לי אני מבין שנה חצי שנה חודש חודשיים אבל די בורא עולם כבר חונק אותי אני כבר לא יכול שנתיים שלוש ארבע חמש 10 שנים דברות עם אשתי חברות בנות 34 37 רווקות אתה אומר חביבי מה זה הדור הזה כמה עיכובים יש כמה בעיות יש למה אבל האישה אומרת היא נראה טוב היא אישה טובה אני מכיר אנשים נראים טוב למה לא הולך בואנה אם זה יכול להטאים לזה למה לא מצליח חביבי כי עוד לא הגיע הזמן שלך להיות מתחת לחופה כי יש זמן קצוב שאתה צריך להיות מתחת לחופה וכולם יזרקו עליך סורקריות עוד להגיע הזמן אתה רק צריך להמתין בסבלנות באמונה לבורא עולם אתה חייב להיות חזק את חייבת להיות חזקה לא להרפות לרגע מהחבל כי יש רגע שזה נגמר גם אתה תהיה שמה שאלה אחת תהיה איךם חייו לך כפיים בסוף תקבל את הישועה חונק קשה ככל שיהיה ככל שקשה יותר ואתה כבר לא יכול בך להתפוצץ להגיד בורם די עזוב אותי אומר לך בעולם תדע לך שאתה קרוב מאוד לישועה שכבר אתה לא יכול לא רוצה לשמוע יותר בורא עולם תדע לך אל תרפה כי פה אם תוכיח את עצמך אתה עתיד לקבל ישועה שחיכית לה שנים רבות א איך כתוב הבורא עולם יוצר אור ובורא חושך יוצר אור ובא חושך רשום כסם לחושך בורא אומר לך יש חושך לכל יהודי אבל תדע לך שזה אני שיצרתי את האור ואני גם שיצרתי את החושך חייב לזכור את זה אם אני קולט שבחיים האלה העיכובים זה בורא עולם וזה לא שחקן אחר כי הרבה פעמים אנחנו אומרים שוכחו אותנו לא רואים אותנו אם הייתי עושה ככה היה אחרת אם הייתי לא מבטל פה אם הייתי לא מעכב פה אם הייתי עושה דברים אחרים הייתי מקבל היה קורה דברים אחרים אומר לך בורא עולם הכל שתויות והבלים כל דבר קורה בתכנון מדויק בעולם הזה זה ואתה בדרך לישועה שלך קץ שם לה חושך יש רגע שהחושך מתנדף והאור מגיע חברים מתי מגיע האור תגיד לי מתי שמגיע השיא הגדול ביותר של החושך תמתין לשתיים בלילה עוד לא הגיע ארבע לפנות בבוקר אתה לא יכול כבר לראות אין פנסים אני לא רואה אותך באחוב איך כתוב בהלכה אלגיד לחברו שלום הבוקר לפני התפילה אלא בוקר טוב לנו למשר בדברים ארבע אמות לא מזה את חברו מה אני לא רואה אותו לא אתה לא רואה למה אתה לא רואה זה חושך אימים אבל שזה מגיע לשיא של החושך שמה בוקע האור חברים יש רגע של שיא של חושך שיא של קושי של האדם תדע לך שעוד שנייה יכול להיות שאתה מקבל את הישועה שלך עוד רגע זה מגיע יוצר אור הוא בורך חושך אבל אדם צריך לדעת יצר הרע לא ממתין לנו על הדרשות האלה הוא יגיד לך תתייאש בורא עולם לא אוהב אותך הוא שכח אותך אבא אבא למה אבא? ושאלות של כפירה מתחילות לצוף. אבא מה איתי? אבא מה עם ילדים? מה עם זיווג? מה עם פרנסה? מה עם דברים? אבא מה איתי? אה וכמה שאלות צפות על בורא עולם. אומר לך בני לעולם. אל תשאל שאלות על בורא עולם לעולם. לעולם כי אתה לא מבין את המהלך. בגלל זה אתה שואל. אומר לך אם רק היית רואה את כל מהלך החיים, איך חושם רבנו בחיי? בחובת הלהבות. כל מהלך חייו של היהודי כתוב כבר לפני בריאת העולם. מה שלי כתוב? לפני שנולדתי. לא לפני שנולדת. לא לפני שנולדת, אלא לפני שנוצר העולם. כבר כתוב אם יהיה לך כסף, אם לא יהיה לך כסף, איך תראה כמה יהיה לך? מתי תתחתן, מתי ילדים, לפני כמה, לפני 6,000 שנה. אז מה אתה בוכה? מה אתה שואל שאלות? מה יש לך כסף על בורא עולם? בורא עולם אומר לך, זה מהלך קבוע והכל לטובתך. הרי זה עתיד להיגמר. מי נשאר פה לנצח? אה, ראית מישהו חי על נצח? אין דבר כזה. מתבגרים שנה, 10, 20 שנה, 30 שנה, 40 גס חיש ונעופה ויוצאים מן העולם הזה. אסור להתבלבל בזמן הקצר שיש לנו בעולם. אם היהודי היה יודע שככל שקשה לו וקשה לנו לפעמים מה אם יהודי יודע שככל שקשה לך ככל שלוחץ לך ואתה כבר לא יכול שהישועה שלך קרובה מנסוע אין לך מושג כמה היא קרובה אליך אם היית יודע לעולם לא היית מרפא מן התורה ומצוות לא היית מפסיקה עם הגרביונים עם הכיסוי ראש היא רוצה ילדים כבר שנים היא קיבלה כיסוי ראש לא הולך למה למה לא הולך? אומר לך בורא עולם, אתה יודע כי זה עוד שנייה מגיע, אל תורידי את הכיסוי ראש, אל תורידי גרביונים, אל תורידי את החצות, תאריכי, תרבי, כי ככל שאתה מאמין יותר ומרבה יותר, אתה מוכיח לבורא עולם, תדע לך אבא, אני איתך, אני יודע שזה אתה. אין טעות, אין מקרה וזה רק אתה. אם היינו מבינים שאין מקרה, אני זוכר את עצמי מהקושי שלי, עם החיים שלי. אני זוכר שהיה אומר לי, עזוב, בורא עולם כבר לא זוכר אותך. ככה הייתי אומר לעצמי היצר בפנים מה שכחת אותי ככה הייתי חושב בגלל זה אני יודע להגיד לכם למה כי ככה הוא היה מנסה לייש אותי והיה עובר עוד שנה וישועה לא באה ועוד שנה וחמש שנים שש שנים ואין ישועה ודאי אהבד והיצר רוצה שתשאל למה ותצטער על כל המצוות שאספת בחיים למה כי אם תצטער הפסדת את המצווה לעולם אל תגיד אני מצטער שקיבלתי על עצמי א'ב ג לעולם תגיד מצטער שהתקדמתי, שעשיתי, כי היצר מחכה שתגיד את המילים. מחכה, ממתין שתרא את המילים האלה. חברים, בורא עולם בודק אמונה. ככל שהאדם ידבק באמונה, אמונה זה לא סיסמה, זה לא מדביקה על הרכב, הכל טוב שמדבקות האלה. אבל באמת אמונה זה בלב. בורא עולם בודק אותנו ברגעים שאני נשאן אם הלב שלך דופק מהר או שהוא מתחיל ונשאר באותו קצב. אם הקצב נשאר רציף, תדע לך שאתה מאמין. אבל אם אתה מתחיל להילחץ, עוזב את הספר, עוזבה, עוזבת את הצניעות, עוזבת את הכל, הוכחת שאתה לא חזק באמונה. אבל אתה חייב להרבות באמונה, אתה חייב להתחזק. מה זה אומר? אתה חייב להגביר את האמונה, להבין שיש בורא עולם, שהחיים האלה זמנים והכל נגמר. א איך כתוב בחובת הלבבות? כדי שלא יתבלבלו. הייתה עיירה. יום אחד הגיע אחד האנשים לאחד העיירות. והוא אומר, "הגעתי לעיירה ואני רואה שם בתים ואני רואה שם שכל האנשים לבושים באותם בגדים, אותם חולצות, אותם מכנסיים בלי חברות ואני רואה, אני מגע שם, אני רואה מה יש שם רק גברים ואז אני מגיע לבתים, אני רואה שלט כל בית ובית יש מצבה בדיוק ליד הדלת." קבר. הוא אומר, "והייתי טמע על המעשה הזה, מה קורה פה? מי קובר מת ליד הדלת של הבית? תגיד לי, תלבש אתה רם פלורן, אתה פול שרק? עשים בגדים קצת הרי עניינים לא כולם עם אותם בגדים הוא אומר הייתי חייב לשאול אותם למה שאלתי אחד היהודים שם תגיד לי למה אתה לא שם איזה אה גושון אה לושים איזה משהו תראה לנו עניינים הוא אומר תדע לך כל מה שאנחנו עושים פה בעיר הזאתי זה רק כדי לזכור שיש יום המיטה לזכור שהחיים האלה נגמרים כדי לא להתבלבל בזמן החיים כי החיים האלה מבלבלים מדי אדם קונה חולצה מכנסיים שיקרים הוא כבר מתבל מתבלבל. תדול לכם הוא קונה רכב יקר הוא כבר מתבלבל משהו משפע על הלב שלנו לראות להיראות וכך הוא גונב לך עוד שבוע עוד שבועיים עוד 20 שנה מהחיים איזה זמן קצוב אבא ל אתה לא לנצח עם הרב עובדיה שהיה ראוי למשיח נכון ועם הרב מה מאיר מזוז היה ראוי למשיח ואם הרב חיים קניבסקי היה ראוי למשיח במנם היצר אומר לנו בראש אתה תזכה למשיח אתה תזכה לחיות לנצח והוא משקיח ממך את יום המיתה והכל במטרה אחת אתה יודע למה? שתחמיץ את חיי העולם הבא, שתחמיץ את התכלית לשמה באת לעולם ואז זה בא בפתע פתאום. הרי אדם לא יודע מתי זה נגמר. הרי כתוב זה בא בפתע פתאום ושואלים חכמים למה? תגיד לי למה אבא? תגיד לי מחר מחרותיים עוד שנה עוד 20 שנה למה? אם היה לנו שעון על הקיר תגיד לי ככה כתוב זמן חיים על הקיר עוד 22 שנה. ואתה רואה זה עובר עוד 21 ו99 21 98. יא חביבי לא היית נלחץ. מי היה מרפה מן התורה? אתה רואה שהזמן הולך ועובר אחורה. תגיד לי מי שמרפה מהתפילין, מי שמרפה מהתפילה, מי שהמרפה מהלימוד בחיים? לא. למה? כי אתה רואה שהזמן קצוב מול העיניים. אז למה אנחנו מתבלבלים? למה? כי אנחנו שוכחים שיהיה סוף לחיים המבלים האלה. אנחנו חושבים שאנחנו הנצ אנחנו לא יודעים שעוד הרבה היו בתפקיד שאנחנו נמצאים. היו הרבה דרשנים, היו הרבה עורכי דין, היו הרבה רופאים, היו והיו והיו והיום ומינם ואנחנו שחקנים חדשים של השנים האלה ובורא עולם מצפה מאיתנו לגדול, לא ליפול, לאסוף כמה שיותר, לא להתבלבל, החיים האלה מבלבלים, אתה חייב לרוץ ולאסוף, לרוץ ולאסוף, לרוץ ולאסוף וכמה שאספת זכית. והוא ינסה להכשיל אותך, להפיל אותך, להביא אותך ליאוש היצר הרע. הבורא עולם אומר לך תדע לך הוא מנסה לאש אותך אבל ככל שקשה לך הישועה קרובה לבוא אתה חייב לדעת את זה אמונה חיזוק אמנה אין זמן אם אין זמן לכם סיפורים יש שם פרפרעות אני אומר לכם תהיו חזקים יש דברים מתוקים בעזרת השם הקדוש ברוך הוא אוהב תמימות אוהב תמימות מה זה תמים תמים תהיה עם השם אלוקיך אדם שהוא תמים עם הקדוש ברוך הוא זה 100% מקרב את הישועה אם תראה אנשים תמימים שבתחיית דרכם עם כל בעל תשובה אני זוכר את עצמי בהתחלה בעל תשובה מוריד הגיל מבקש עם בורא עולם ישועה בא ישועת יום אמיתים מגיע ישועה חבר למה כי הוא מוסר כל מה שהוא עושה זה נגד המציאות שהוא גדל בה והוא מרגיש שהוא מוסר איבר ולכן הקדוש ברוך הוא על כל דבר מביא לו ישועה אני זוכר את עצמי כל דבר שהורדתי הורדתי ג'ינס הורדתי עניינים התקדמתי פתאום שמתי כיפה זה היה כמו מסירת נפש מסירות נפש וקיבלתי ישועה של החיים. למה? כי בורא עולם אהב את התמימות שהייתה בהתחלה. מה זה תמימות? אבא, אני יודע שאתה תענה לי. אני יודע, אני זוכר את עצמי בהתחלה. אני לא אשכח קראתי את הזוהר. היה זוהר בפרשת בפרשת השבוע בחוק לישראל. הייתי קורא חוק לישראל שנים לפני שהכנסתי לישיבה. הייתי קורא חוק לישראל, חוק לישראל זה היה החיים שלי שנים. לא ידעתי, לא הכרתי. עד שהכנסתי לישיבה. הוא אומר שמה בזוהר יום אחד אני רואה כתוב שאדם שהולך למה? ברכת כהנים נסיעת כפיים מה שיבקש לא יהי מה שהוא יבקש בורא עולם מונה לו חברים אני התמימות שלי בהתחלה מה עשיתי הייתי צריך ישועה גדולה פחד פחדים לא אספר לכם אותה אבל פחד פחדים מה עשיתי הייתי מתפלל באותו זמן רק מנחה וערבית שחרית היה קשה לי בשנים הראשונים מה עשיתי הלכתי יום אחרת לבוקר לא ידעתי אם אתה מתחיל אפילו תפילה אמיתי הלכתי לתפילה היה שות דוד שלי עיניים אמרתי נעים תגיד יש פה ברכת כהנים לא ידעתי כלום מה זה כל כך הוא אמר לי, "תשמע, יש ביום שני וחמישי ויום שבת." אמרתי לו, "מה היום אין? אני צריך ישועה. תבין איזה תמימות." אמרתי לו, "מה היום אין?" אמר לי, "לא, מחר תבוא, יש לנו כן בבית הכנסת, תבוא ואני מחכה מבטיח לכם זה אמת חיכיתי שיגרם למחרת שאני אבוא לברכת הכהנים, כי אני יודע שמה שם נמצאת הישועה שלי." ממש ככה האמנתי, חברים, כמעט לאישנתי מבטיח. באתי עולם אחרת לתפילה למה אני מחכה? תגיד לי לתפילה אני מחכה רק שמיסו כפיים למה כי ראיתי בזוהר שכתוב נסיעת כפיים מה שתבקש לא יהיהי מה שתבקש באתי לבית הכנסת הורדתי את הראש עם דמעות ביקשתי מה שאני רוצה לבית וידעתי ידעתי חברים שאני אקבל את הישועה קיבלתי או לא קיבלתי חברים שבוע קיבלתי ישועה וזה לא ישועה קטנה זה ישועה מפחידה למה קיבלתי כי תמים עם השם אלוקיך שאדם הולך בתמימות הוא מקבל הכל אני לא אשכח שהייתי בלימודים היה לימודים גם של מנהל היה שמה היה את הבוחנים בוכנות שמה תראה איזה דבר עזוי יום אחד בא אליי חבר אומר לי ששמע אתה חייב לשמוע גם מתחזק באותה תקופה אומר שמע היה לי מבחן משהו פחד פחדים התכוננתי התכוננתי היה לי בליקאוט ככה הוא מספר נעלם מכל החומר לא מתנה אבחן הוא אמר אני בהתחזקות שלי לבורא עולם אני אומר בורא עולם בבקשה נעלם להכל והוא לחוץ נעלם לו כל החומר הוא אמר אני בדרך לכל אל המכללה הוא אמר אני בדרך ואני רק בוכה לבור אבא תושיע אותי אבא תושיע אותי לא אכפת לי אני הולך לבוחנת מת ואני אומר שתיתה להעתיק הזוי הזוי סיפור אמיתי אני אומר לכם אני כלי ראשון לשמוע את הדבר הזה הוא מספר לי הגעתי למכללה אומר אני נכנס למי אני הולך לבוחנת הכרתי אותם מבחנים קודמים אמרתי תקשיבי טוב למדתי את כל החומר המבחנים עשיתי כל מה שאני יכול נעלם מכל החומר בבקשה תתני לי להעתיק היא אומרת לו שקט מה אתה תשק לי את זה ככה שקט שקט הוא בטוח שהשם יתן לו להעתיק חברים הוא מספר לי הוא בא ישב במבחן הבוכנת באה יושבת שורה אחת לפניו מסתירה אותו מהבוכנת השנייה כמה הוא קיבל במבחן כמה 91 הוא קיבל למה הוא התיק מהוא שלידו אבל למה זה קרה כי הוא המין באמונה שלמה בדיבור שלו עם בורא עולם שבורא עולם יושיע אותו כי הכל פה אבלים מבחנים לימודים עניינים הכל שטויות הכל נשאר פה הבגדים עוברים הבגדים עוברים הבתים עוברים המכוניות עוברים הכל לא שלך אם זה שלך למה למה אתה לוקח את זה לך העולם הבא? למה זה לא הולך איתך איתך? למה? כי זה לא שלך באמת זה לא שלך. תאסוף בתים תהיה משכנתא 20 שנה זה לא שלך אנשים אמלים וזה בסוף נשאר פה אנשים צריכים לדעת שזה לא שלהם. זה נגמר בורא עולם אוהב תמים תהיה עם השם אלוקיך. כרגע שאדם תמים בתמימות עובד אותו. בתמימות אבא אני איתך. לא שואל שאלות. לא שואל למה לא הולך. לא שואל למה מתעכב. אבא לא שואל שאלות. אני איתך. בורא עולם אוהב את זה ואומר בני, תדע לך, אתה הולך לקבל ישועה כזאתי מתוקה. שתבין שתקבל אותה אתה תבין למה חיכית כל כך הרבה שנים האישה תהיה אתה לא תבין איזה אישה תהיה אתה ילדים אתה לא תאמין איזה ילדים זה יהיו כולם יראו אותם יגידו אזור על הפנים זה ודאי זה ודאי כי אם אתה חזק בהמתנה לישועה ודאי שהתוצאה מתוקה חייב להיות חייב להיות זה הכלל שבורא עולם הוא לא בא לייש את הילדים שלו הוא רוצה לתת להם אבל מה הוא מצפה שתהיה חזק בדרך לישועה אתה חייב להיות חזק בעל תשובה תישאר גם לאחר שנה. אל תתבלבל בדרך. שלא ירד לך פתאום כל הדברים יכנסו סיסמאות, תפילות, אתה רואה כמה ספרים אתה מתבלבל. בורא עולם הוא אחד. ואם תאמין בה באמונה שלמה, אתה תקבל הכל באמונה. רק תהיה תמים עם השם. תאמין בו. תאמין בו. חברים, הזמן קצר. מסופר על יהודי אחד. אני אספר לכם סיפור שמראה כמה הקדוש ברוך הוא אוהב את התמימות של היהודי. פירשכם אני בירחתי כבר. כמה הקדוש ברוך הוא אוהב שהיהודי לא שואל שאלות. כמה הוא אוהב שאתה מתבטל להנהגה של בורא עולם? כי הכל כבר כתוב. הכל ידוע מראש. אתה רק נבחן באמונה, רק רואים אותך, איך אתה מגיב? כי לבסוף יש תסרית למעלה. זה ידוע שיראו לך את כל חיי העולם הבא שלך. ויראו איך הלכת, איך התנהגת, אם למדת, אם התפללת, אם הנחת תפילין, אם הלכת בצניעות, אם כיסוי ראש, עם גרביון, עם לשון הרע, רחילות, הכל ירונו במסך של בורא עולם. אה זה לא אני זה מחקר של 30 מיליוני שאומרים אותו דבר 30 מיליון אומרים במחקר אותו דבר תסרית של כל החיים מול העיניים ושואלים אותך שאלות והאם יש לך תשובות למה לא שאלת למה שאלת שאלות למה לא האמנת בי זה אני מה לא ידעת שתקבל לא ראית אנשים מקבלים ישועות אחרי 15 שנה ראית למה למה למה למה אברהם בשר נפקדו בגיל 90 100 למה כדי להגיד לך בן שלי אין יאוש זה לא נגמר גם בגיל 30 גם לאחר 10 שנים 15 שנה יכול להיות חייב ישועה וזה בא הבית כנסת שלנו התפלל מישהו מישהו התחתן שם רווק בן 50 התחתן למה ישכחו אותך נהיה לך אני ניח שבוא אני שוכח אותך אתה יודע איך הוא מאושר מי זוכר בכלל מי זוכר בכלל את הניסיון ברגע שאתה מתחת לחופה ברגע שאתה מקבל את הישועה את הילדים את הפרנסה אתה כבר לא זוכר את הקושי אבל תמתין אל תתייאש בדרך אל תתייאש זה עתיד להיגמר אתה חייב להיות חזק חברים סופר בתקופת הארי הקדוש סיפור ידוע אבל מתוק שאין כדוגמתו. מסופר בתקופת ההרי הקדוש בצפת, יום אחד עלה איזה יהודי מהנושא פורטוגל, עלה שם לאן לצפת. מסופר יהודי שהוא לא הבין כלום ביהדות. תמים שאין כדוגמתוה יהדות הוא לא הבין, אבל הוא רצה להתקרב. הוא רצה להכיר את בורא עולם. מסופר הוא התחיל לבוא לבית הכנסת, מדברים על עניין של מה תלמוד לימוד. הוא לא מבין כלום אבל הוא לא הרפעה, הוא לא התייאש. הוא ישב והקשיב לרב ומקשיב לתפילה ומקשיב לרב ומקשיב לשיעורי תורה. מסופר יום אחד חברים רב בית הכנסת מתחיל לדרוש על מה על לחם הפנים שהיה בבית המקדש 12 חלות שהיו מכינים ברגע שמכניסים את אלה מוציאים את אלה היו בוררים את החלות תשמע 13 פעם היו עושים ברירה לחלות בורא עולם היה עושה לו נחת רוח החלות האלה ככה הוא שומע את הרב דורש שם בבית הכנסת כמה בורא עולם אוהב את זה כמה זה עושה לו נחת רוח ואותו יהודי הזה ממתין בציפיה ומתחיל לרדת לו דמעות אני גם רוצה לשמח את בורא עולם. איך עושים את זה? לחם פנים הוא רוצה. זה היה רק בתקופת בית המקדש. הוא אמר, אני רוצה לעשות לבורא עולם לחם הפנים בתקופה הזאתי. מסופר הוא יצא מהשיעור בכזה אורות. יהודי תמים. לאן הוא הלך? הולך לבית לאשתו בשעה 10 בלילה מאיר אותה מל גברת. גברת שומעת תקשיב הייתי בית הכנסת הרב דרש לך עם הפנים. כמה בורא עולם שמח בזה. כמה הוא אוהב את זה. הוא אומר נו מה אתה רוצה גברת? אנחנו קונים עכשיו אנחנו קונים קמח כל שישי את מתחילה להכין חלות ומה ואני הולך לוקח את החלות האלה פותח את הפרוכת מניח את החלות בתוך מה בתוך ארון הקודש וככה אני הולך אני רוצה לראות שבורא עולם אוכל את החנות שלי אתה מבין איזה תמימות הוא אומר זה עושה נחת רוח לבורא עולם אני רוצה לשמח אותו לא משנה יודע לא יודע מסופר הגיע יום שישי חברים הוא בא מביא לאשתו קמח אומר לה קח תוררי קרי תכין נחלות וכינשתחלות מתוקות חי נחלות לשמח את בורא עולם. אותו יהודי הולך כל כולו בריתך בהתלהבות של בורא עולם. אני רוצה לשמח אותו. הוא לוקח את החנות, מגיע לבית הכנסת שאין אף אחד. הוא הולך לארון קודש, פותח את הפרוכת, פותח, מוזיז את הספר, מניח את החלות, סוגר, אומר, בבורא עולם, אני יודע מתמבט המקדש עשירי, לא יהיה לך שמחה כזאתי, ככה שמעתי. אני רוצה לשמח אותך, בורא, אתה תהיה שמח, אבא, אני רוצה לשמח אותך. התחיל לבכות שמהתרגשות. הסתובב והלך. יום שישי, חברים, כל יום שישי מסופר הגיע תפילת ממחה, הוא בא חוזר, כולם מלובש כבר לשבת. לפני שכולם מגיעים, לאן הוא הולך? הוא הולך לפרעה חטא, הוא פותח את הארון ומה הוא בודק לראות? עם החלות שמה. הוא בא פותח והחלות שמה, חברים, הוא רואה, אין חלות. הוא אומר, "בורא עולם אוהב את החלות שלי." הוא אומר, "בורא עולם אוהב את החלות." הוא שמח, ומאושר. בורא עולם תודה. והוא מתחיל לבכות יותר, הוא מתרגש. אבא אוהב את החלות. אבא תודה. והוא מתחיל לבכות, מתרגש, אומר לאשתו, אשתי לקח את החולות, בורא עולם לקח את החלות הוא שמח בזה. תכיני כל שישי. חברים, במשך כמה חודשים הוא מכין חלות לבורא עולם, מכניס אותם לארון קודש, בא בתפילת מנחה, בודק ואין חלות והוא מאושר והוא יודע שהוא עושה נחת רוח לבורא עולם שאין כדוגמתו. חברים, מגיע אחרי כמה חודשים, יום שישי אחד הוא הכין חלות, הוא בא כרגלון, נכנס לבית הכנסת, להכניס אותם לפרוכת, הוא בא, מסתכל ח שאין אף אחד, הוא בא נכנס, מניח את החלות, סוגר את החל, הולך אחורה, מסתובב, פתאום מסתכל זווית מי הוא רואה שמה? הוא רואה את הרב פתאום בית הכנסת בצד יח והרב ראה אותי, הוא אומר לו, הרב, הרב אומר לו, "מה אתה עושה פה בני? מה קורה פה?" אומר לו, "אה אומר לו, בוא רגע, בוא אלי, בוא רגע שנייה בני, בוא." אומר לו, "מה עשית פה? אומר לו, "הרב, אתה דרסת לפני כמה חודשים, הלכפנים, משמח את בורא עולם, לא היה לו אושר כזה כל החיים, מזמן בית המקדש השני, אני רוצה לשמח אותו." נו אז מה עשית? אמר לה, אני כל יום שישי בא שם חלות בהיכל ואתה לא תאמין הרב, בורא עולם לוקח את החלות שלי, הוא אוהב אותם. הוא אוהב אותם. הרב אומר לו, "מה בני כבר בורא עולם אוהב אותם?" אומר לו, "בני בנו, בוא, בוא רגע, בוא תביא פלאץ, בוא נשב קצת נלמד." הוא אומר לו הרב, אני והוא יושבים על השולחן בצד ואותו יהודי תמים יושב עם הרב. הרב מלמד אותו, אבל הרב יש מהלך, עובר שעתיים של לימוד ופתאום הוא רואה שמישהו נכנס לבית הכנסת ולא שם לב שהם יושבים בצד והוא רואה את מי את השמ של בית הכנסת. נכנס לבית הכנסת ולאן הוא הולך? הוא הולך לאיכל לשמית הכנסת. הוא הולך פותח את הספר מכוון אותו לתפילה הוא בא מושיא את הידיים מאחורי הספר מוציא מה שתי חלות חברים מכניס לשקית אומר תודה בורא עולם שסידרת לי שלוש סעודות ומה יוצא לאן בא לצאתי בית הכנסת הולך צעדי מאחורה פתאום הרב עושה לו אוי אתה בוא רגע אומר לו הרב מה אתה עושה פה אומר לו בוא רגע בוא בוא אלי רגע אומר תגיד לי מה אתה עושה פה אומר לו הרב אתה לא תאמין אני כבר כמה חודשים בורא עולם סולח לי חלות לסעודות של שבת אתה לא מאמין איך השם עושה לי את זה אין על בורא עולם כמו משמח אותי אומר ככה בורא עולם עושה לך אומר להוא לידו לאותו תמים בני החלות שאתה שם למי לבורא עולם השמש לוקח אותם אליו מסופר השמש הסתובב והלך הבין שאותו יהודי שם והיהודי התמים התחיל לבכות אומר חטאתי לבורא עולם אומר לו הרב תירגע לא חטאת זה עשית את זה בתמימות הכל בסדר אומר לו מה ואז הוא הבין שהוא עמה מה יצא והוא התחיל להצטער צער גדול חברים הוא הלך לביתו עם הראש חפוי ברצפה והתחיל לבכות צער גדול חברים מסופר באותו לילה בשעה 8:00 מגיע שליח של מי של הרי הקדוש למי הוא מגיע לרב בית הכנסת דופק לו בדלת הרב שואל מי זה פתאום הוא רואה את השליח של הארי הקדוש אומר לו כן אומר לו הארי אמר לי רב תאסוף תיק לעולם הבא מחרת אתה נפטר מן העולם? אומר לו הרב אני למה? למה? אמר לו למה? אמר לו, "דע לך, יש יהודי תמים שהיה מניח לחם הפנים לבורא עולם ובורא עולם היה לו עונג שאין כדוגמתו מזמית המקדש השני לא היה לבורא עולם שמחה כזאת גדולה ונחת רוח בשמיים כמו אותו יהודי שהנח בתמימות לחם פנים בארון ואתה קיררת אותו ואתה ביטלת את המצווה היקרה את השמחה גדולה לבורא עולם הרי אמר לי תאסוף תיק אתה עולה לעולם הבא מחר אתה נפטר מן העולם אומר אבל אומר אין אבל זה גזירה שנגזרה בשמיים חברים מסופר מחרת באים לבית של הרב הן קל ואין עונה רואים גוף ללא נשמה חברים בורא עולם היה מוכן לקחת נשמה רק אל תיקח לי מה את התמימות של היהודי אני אוהב את זה אני אוהב את היהודי שפועל בתמימות אני אוהב לראות אותו אני אוהב לשמוע אותו אני אוהב לראות איך הוא מתפלל אלי איך הוא מצפה לה ישועה איך הוא רוצה איך היא רוצה איך הוא לא מתייאש הוא יודע שאני איתו אני אוהב את התמימות הזאתי רק אל תתייאהש אל תפיל את התמימות אל תרד ממנה בורא עולם מחכה לזה הוא היה מוכן לקחת רב מן העולם העיקר אל תיקח לו את התמימות תשאיר אני אוהב את זה בורא עולם אוהב את התמימות של היהודי שהוא מצפה ומצפה ומצפה ובסוף אתה עתיד לקבל אתה עתיד לקבל לעולם אל תרפה מהאמונה לעולם אל תרפה מהתמימות כי זה מקרב את הישועה אתה חייב לדעת חברים חברים אדם צריך צריך לדעת שלפעמים בחיים יש מצבים אני כבר מסיים אדם צריך לדעת שכבר בחיים יש מצבים שאדם נלחץ לפינה ברמות שאי אפשר להתמודד יותר אין אי אפשר לפעמים באים איזה לחץ אטומי שאתה מרגיש משהו קורה פה משהו אני לא יכול יותר בורא עולם אומר לך בני אמרתי לכם תזכרו החושך הגדול ביותר רוב הפעמים זה הישועה הגדולה ביותר הישועה הגדולה ביותר אני אביא לכם פה סיפור אתם תבינו מה מדובר חברים סופר מסופר על שתי אנשים על שתי נערים. מסופר על שתי נערים שהיו בתקופת השואה. ידוע בשואה השם ישמח אותך. מסופר על שתי נערים שהיו בתקופת השואה בגילאי 20. ידוע השואה לא היה דבר פשוט. היו שם נישואים על אנשים חיים. היה שם קשיים מוות במיטה ראשונה. היה שם קשיים לא נורמליים. מסופר אותם שתי נערים. האלה אמרו חיים כרגע עוד שבוע אנחנו לא יודעים מה קורה. כל פעם יש נתיב בשואה שפונה אמינה. לאן? למחנה עבודה. ונתיב שמאלה לתי גזים. אותם שתי נערים האלה ידעו שכרגע כי יש להם כוח נותנים להם ללכת לאן למחנה עבודה אז הם חיים עוד שבוע עוד שבועיים אבל בסוף יגיע הזמן שיגידו להם לאן ללכת לצד שמאל לתאי הגזים הם אמרו אנחנו לא מוכנים למות בצורה כזאתי אנחנו חייבים לעשות מהלך מסופר מה הם עשו הם באו וחקרו מה את כל מהלך המחנה הם אמרו אנחנו חייבים לברוח איך נעשה לא יודע אנחנו נחשוב ונברח הם חייבים לברוח פה שתיהם הם אמרו מה אנחנו עושים נחקור מה המהלך של אותו של אותו מחנה והם שמו לב שלאחר כל מסדר שיש בבוקר של השמות פתאום מה מוצאים אותם לעבודה ואם יהודי אחד נעלם יש ספירת טון במחנה וכל הגרמנים מתחילים לרוץ לחפש את היהודי מחפשים מחפשים מחפשים אם כן עושים מה שעושים ואם לא מוצאים אותם שלושה ימים ש חיפוש אם שלושה ימים לא מצאו את היהודי אותו יהודי הזה הם אומרים לעצמם בטוח מת בדרך ואחר מכן נגמר מה החיפוש פוסים הם אמרו יש לנו שלושה ימים לשרוד ואנחנו יוצאים לחיים מסופך חברים הם באו ועשו מהלך יום אחד הוציאו אותם לעבוד במחנה עבודה מחוץ לאן מחוץ למחנה ושם הם חיפשו מקום להסתתרתך חיפשו מה לעשות בלי שיראו אותם הגרמנים ופתאום הם רואים איזה בקטאי שנה הם ראו מה איזה נגריה נטושה מספרים הם נכנסו בפנים ומה הם רואים הם רואים בורות חפורים והם אמרו טוב אולי נתחבא פה אולי לכאן נברח ברגע של צרה מה נעשה אמרו סיכמו ביניהם הם שבועיים אוספים אוכל לבורות ולאחר שבועיים הם עושים מהלך. לאחר שבועיים הם עושים מהלך. ומה הם בורחים? חברים מסופר. הגיע הרגע. הם ממתינים בכל צורה. חברים זה פחד פחדים. רק תדמן עכשיו חס ושלום. לא, אי אפשר לתפוס. יהודי שמתחת למנהרות, כל הרוצחים האלה מסביבו והוא חושב לברוח. תחשוב כמה פעמות לב יש לו בשנייה. האם לעשות, לא לעשות, האם אני אתנצל, האם ירו מה יהיה. זה פחד פחדים והם חשבו ופח פחד פחד פחדים מסופר לאחר שבועיים היה מסדר חברים היה מזדר הם ראו ספרו ראו שהם קיימים הוציאו אותם למחנה עבודה בחוץ הם הגיעו לשדה בשדה מה קורה הם מסתכלים לצד הם רואים אין שומרים מה הם עשו רצו רצו רצו רצו רצו לאן הגיעו לתוך מענה הגריה הנטושה קפצו לבור חברים והיה שם שלוש קרשים אביים אבי ממש ומספרים הם חיסו את עצמם עם הקרשים ומה הם יודעים שעוד מעט מתחילה ספירה של השלושה ימים חברים או חיים או חיים חברים מספרים עבר כמה שעות ופתאום מה חוזרים למסדר ככה הגרמנים בודקים ופתאום שומעים טון ומבינים שהתחיל הספירה לאחור יש להם מעכשיו שלושה ימים לשרוות חברים שלושה ימים לשרוות חברים מסופרים מה הם פיקאיים בתוך הבורק מתפללים שלא ימצאו אותם שיעזבו אותם שימינצנו הם רוצים חיים. הם לא רוצים כלום. אין שאיפות, אין חלומות. הם רוצים חיים. מסופך, חברים, יומיים ראשונים לא באו אליהם. יומיים ראשונים הם ניצלו. אבל שמגיע היום השלישי, הם מחכים, שהורים, נשאר לנו רק עוד יום אחד, הם מחכים בתוך הבור, מגיע יום האחור, אומרים אנחנו עוד יום אחד יוצאים פה חיים. מגיע היום השלישי ופתאום הם שומעים הם שומעים שנכנסים צעדים מעל האדמה מעל הבורות שנמצאים ומתחילים לפחד חברים ואז פתאום הם שומעים הם שומעים איזה חייל איזה קצין גרמני צועק תזיזו משם את הקרשים מהר חברים מתחת לקרשים הם מספרים היו בפחד פחדים שאין כדוגמתו ואותו אותו קצין גרמני אומר תוזיזו את הקרשים האלה שלוש קרשים שהם חיסו את עצמם מסופר הם מספרים בא הקצין הגרמני אומר לחייל החייל מתחיל לסחוב את הקרשים והקרשים האלה קשים כבדים ביותר אי אפשר להוזיז אותם כמעט והם מוזיזים ומוזיזים ומוזיזים קרש אחד הלך לצד חברים נשאר עוד שתיים מסופר אומר לו תוזיז את הכרש השני ואז הם מתחילים להוזיז את הקרש השני בכוח עצום קשה מאוד והקרש השני בצד חברים נשאר קרש האחרון עד שהם נתפסים חברים סופר הם אומרים להם להוזיז את הכרש פתאום קופץ חייל אחר גרמני ואומר עזוב אין עניין היהודים חלושים אין להם כוח הם שוקלים 36 קילו אין להם אין להם כוחות בכלל לזוז עזוב ודאי שהם לא נמצאים פה ודאי שאין פה כלום בואו נלך עזוב בואו נחפש אותם ממקומות אחרים חברים בזמן שמוזיזים את הקרשים מסופרים אותם יהודים אנחנו מה צועקים בלב בורא עולם למה אבא למה אתה עושה לנו את זה אבא למה למה עכשיו אבא למה עכשיו תופסים אותנו אבא למה אבא למה עכשיו אבא עוד יום אחד תרנו לשרוד אבא למה אמא רוצים לא תפסיק אבל למה מספרים פתאום שומעים את החייל הגרמני אומר את הקרש האחרון תעזבו אין עניין הם לא יכולים לצאת חברים מספרים עבר כמה שעות חיקו הגרמנים הלכו פתאום הם שומעים הלכו ואז הם אומרים חיכינו עוד איזה שעה שעתיים שיגמר העניין נצא ונברח לחופשי הגיע השעה הם רוצים לברוח מן הבור חברים ופתאום מנסים להזיז את הכרש והם לא מצליחים יש קרש אחרון עבוה ממש הם לא מצליחים הם מנסים לדחוף את הכרש, מנסים לדחוף אותו, להוזיז אותו והם לא מצליחים מתחת לאדמה והם נסים בכל הכוח הם היו כבר חלושים, הם רזים, הם לא מצליחים נשים להוזיז, לא מצליחים, הם מתחילים להיחנק מהלחץ והם לא מצליחים נשים ומתחילים לחץ ומה אנחנו עושים? אנחנו חיים מתים, עומדים למות מתחת לבור. הוא פתאום אחד מהם מסתובב על הגב, דחק עם הרגליים, התחיל להוזיז שתי טיפה, אוזיז קצת. פתאום הם מספרים תחו להתאפס מחוץ לבור נפלו על הרצפה נשכבו על הרצפה וצעקו אבא אבא תודה אבא רק עכשיו אנחנו מבינים אבא תודה אנחנו מבינים עכשיו כמה היה טוב שהגרמנים האלה באו לפה אנחנו מבינים אבא שזה הה בשבילנו אבא סליחה אבא תסלח לנו אז שאלנו למה למה הם באו למה הם נכנסו לפה למה הם לקחו לנו למה הם באו מצאו את המקום לכבו למה אומר אבא, אנחנו עכשיו מבינים ששלחת את שתי הגרמנים לפה כדי שיוזיזו את שתי הקרשים. כי ידעת שברגע שנצא לצאת לא נצליח לצאת. קרש אחד לא הצלחנו. אז אם שלוש היינו חיים מתים מתחת לאדמה, עשית, הכנת לנו את הישועה, הבאת אותם עד אלינו אבא, הבאת אותם, אבל מה עשית? שהם יכינו לנו את הפתח לישועה. הוזיזו שתי קרשים ובזכות זה ניצלנו לחיים כי את הקרש אחד לא הצלחנו שתיים איך היינו מצליחים שתיים איך היינו מצליחים וניצלו לחיים חברים ניצלו בזכות מה כי הגיע ‏Ja.