פרשת נח תש"פ ועצרת זיכרון לכבוד מרן ר' עובדיה יוסף זיע"א שיעור הזוהר מפי מו"ר ר' בניהו שמואלי שליט"א

הנה זכינו ברוך השם לעבור חודש אלול לעבור הימים הנוראים ראש השנה עשרת ימי תשובה יום הכיפורים ימי השמחה הגדולה חג הסוכות ושמיני חג עצרת שמחת תורה וגם כבר זכינו שבת בראשית אצל רבי שמעון בר יוחאי עכשיו התחלנו מחדש את התורה הקדושה. כל אחד צריך כמובן לדעת שהוא צריך לדעת את כל התורה כולה. לומדים עכשיו בראשית, כבר עשינו בראשית שניים מקו ואחד תרגו. עשינו הרשי על בראשית.

עכשיו מתחילים נוח. כל יום אדם צריך לקרוא מעט מהפרשה עם פירוש ראשי. אם ישמור אותה לשבת הוא לא יכול לחזור על זה כמה פעמים. ככה אם יתחיל מתחילת השבוע את הראשי שבת עוד פעם יחזור עוד פעם יחזור יכנס לו למוח.

ידע כל מילה ומילה בתורה. איך זה בושה? הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה קדושה. אדם לא יודע מה כתוב בה, לא יודע מה פירושה.

לכן חובה עלינו עכשיו מתחילים את התורה מחדש הזדמנות שאדם מתחיל ללמוד יפה טוב טוב [נחירות בוז] גם הלכות איך אדם מתנהג צריך לדעת הלכות יש לנו ברוך השם ספר בן איש חי שנה ראשונה שנה שנייה והיום ברוך השם השבוע זה פטירת מורא נוחם עובדיה גאון העולם אז צריך ללמוד את זה עם הלכות עולם הוא חיבר על פירוש יש לו ספר ספר הרכות על על הבן איש חי כל כך יפה הריכות עולם ככה [כחכוח] אדם יג ירחיב את הידיעות שלו וידע בכל דבר בן איש חי שכתב

את הדברים היה גאון עולמים איש לשון יפה והוא לקח מכל מקום איזה מילה והוא חיבר את הכל ביחד ויש לו פסקים אדירים חמובדיה הוא מעט מרחיב לך את הדברים ופעמים כדרכה של תורה הוא חולק אבל זה לדעת כל אחד יעשה לפי איך שהוא נוהג נוהג כפי בן איש חי כפי חמובניה אבל בן איש חי אהב מאוד את חמובניה חמובניה מספר כותב בספר טהרת הבית הוא כותב שאחרי שהוא עזב את הרבנות אז הוא רצה לשבת ולכתוב את הספרים שלו הוא כל הזמן היה מקטט רגליו ממקום למקום

מקום למקום אומר הוא ימשיך אבל עם העת קצת בשביל שהוא יכתוב את הספרים שלו יש לו הרבה מה לכתוב ואין לו זמן אז הוא רוצה לשבת ולכתוב הוא מערר בזה בלילה הוא חולם בא אליו רבי יוסף חיים בחלום אומר לו חמבדיה היה על הספר שלו בספר רבי עומר אומר אתה יודע איך שמחים בך בשמיים הביאור [כחכוח] הזה שכתבת הלכות כל הלכות פסוקות תורת אמית יש לך אשריך זכית מה עם השיעורים אתה ממשיך ללכת ולתת נוצא שיעורים נותן שיעורים ברבים אומר לו כן כבוד הרב אני הולך

עם אמיתי בתורה רבי יהודה צדקא היה שבת פה יוסף מורנו ורבנו היה אני הולך איתו ממקום למקום אבל עכשיו דווקא חשבתי מעט למעט אומר לא בשמיים שמחים בך זה זיכוי הרבים כפי שאתה עושה ואתה מוותר על עצמך ואתה מזכה את הרבים אין כמו זה בעולם אבל גם תכתוב יהיה לך גם כוח לכתוב צריכים שתכתוב אבל גם אל תעזוב את הזיכוי הרבים תמשיך לזכות את הרבים בוודאי ה כל דבר שהיה עושה רחמובדיה גם היה חולק על בן איש חי כל דבר היה מתייעץ מורנו רבי עזר עתיה

היה ראש ישיבת פרת יוסף היה רבו שח חם גאונגאונים הוא אמר לרבי ניסים לרבי עזרא עדס על השלום קרא לו רבי עזר ניסים עדס עליו השלום היה רב של הרצני אמר לו כשחמ עובדי היה עדיין אברך צעיר אמר לו אני אומר לך עוד 10 שנים חמובד יהיה כמו הבן איש חי עוד 10 שנים לא יותר ככה אמרנו אז רבי עזרתי רבי עזרתי היה רוש על רבנים לא היה מעיין כמותו היה יודע הכל הוא היה הפוסק הגדול של הספרדים כלומר כל הרבנים הספרדים למדו תורה ממנו כשבא

החזון איש לפורת יוסף דיבר עם רבי עזעתיה אמר סברתו כסברת הרשבה לא יודע אם אתם בבית מה שאני אומר לכם אבל היה גאון הגאונים אף אחד לא יכול לעבוד נגדו שבאו גאוני עולם לפורת יוסף היה מפחד רבי עזרתיה היה ענף גדול אומר מה נעשה עכשיו הבחנו לי את התלמידים היה רבי עובדיה חבן ציון אמרו לו כבוד זה לא ידג אנחנו פה כדו ישב בנ חת הוא אמר לא מצאתי חכמים גדולים כמו התלמידים של רבי זעתיה מה שהוא שאל הרב זילבר זה היה הרב זילבר היה גאון

גדול הוא בא נכנס לתשיבת פרסה בל עתיקה היה מקשה קושיות אומר שהוא קשה את זה לגאוני עולם לא יכלו לעלות לו רק הוא התחיל להקשות כבר אחד בציון פירק לו את הכל על מקום לא נתן לו כל זה לא בשביל שהוא רוצה להודות גדולתו לעשות מהתוח לרבי עזרתם היו חביציון וכמ עובדיה היו גאוני עולם כשהיה בראש הישיבה רבי יהודה צדקא גם היה הרב שלהם היה אומר לנו מורנו ראש הישיבה אני לא מתרגש מאף אחד רק מחכם עובדיה אני מתרגש לא מתרכש כשהיה בא לישיבה חמוב לי

אני ראיתי במו עיניים לצאת כם הענווה שלו היה מנשק לו את היד אמר לו איך זה אומר זה יד שכל הזמן כותבת דברי אלוקים חיים קדוש יאמר לו הוא כותב בעצמו באחד הספרים שלו בותי בחור ישבתי כל לילה ולילה הייתי קם מוקדם והייתי לומד ביחד עם הרב דויק, רבי יעקב דויק היה אוהב מאוד את חמובדיה שאין כמו זה. עם רבי יעקב דובק הייתי לומד איתו ראשית חוכמה מוסר בבחיות היו לומדים כל עוד ביותו בחור יעקב דואק היה כשחם עובדיה עזב את הראשון לציון היה לו קצת

הוא לא יכול היה קשה לו הוא לא הרגיש טוב היה רבי יעקב דואג כל הזמן דואג לו רבי יעקב דואג היה אדם גדול וענב גדול גדול היה נותן דרשות במוסי יופיה גאון [כחכוח] היה הולך לחם עובדיה אמר לו לחם עובדיה שרבי זרת אמר לו שהנשמה שלך עובדיה [נחירות בוז] הייתה צריכה לבוא בזמן התנאים לא עכשיו ואומר לו אומר לו אה אמר לו רבי יהודה רבי עזרתיה לרבי יעקב דואק תדע לך אם לא נבדתה כל פעולת יוסף וכל מה שטרחתי ועשיתי רק בשביל להביא את חכם עובדיה

להוציא את הפרח הזה דיינו מספיק עשינו את כל העבודה זה אמת אז עכשיו גם אנחנו צריכים עכשיו מדרינים את התורה מחדש לא אדם ישב למסור עצמו לדעת את התורה החומש לדעת הלכה שנדע מתחילים עכשיו לילות הזהב מתחילים ימי החורף עלילות ארוכות יש אדם זמן הלילה ארוכה אף אחד לא יפריע לו אין טלפונים אין מלפונים אז אדם מנתק להיום לכל אחד יש לו 10 טלפונים בכיס לנתק אותם שב ללמוד שבנחת בשמחה היום ילמד איזה יופי זה שאדם יושב ועוסק בתורה טעמו כי טוב השם זה מתוק מדבש

אדם ישב וללמוד איזה זכות זה הנה מתים עכשיו הנה מחל יום שני ערב ראש חודש חשבן עברנו חודש תשרי הנה נגמר כל האורות הגדולים ראש השנה עשה ימי תשובה כיפור סוכות צריך צריך להמשיך אותם לכל ימות אחר לכל איך כתוב בשיר שסידה רבנו הארי יהיה רעבד אתשרי עלמים תענגש מתיקים דושין דכר [כחכוח] אומרים שם יהיה רעבה יהיה רצון לפני הבנו שבש דתשרי על עמי שחוד תשרי יהיה כל הזמן על עם ישראל האור הגדול של חודש תשרי יהיה על עמי כל הזמן יהיה ל עם ישראל איזה

זכות גדול זה חודש תשרי הזה צריך להמשיך אותו לכן זה קרא מרחשבן אומר האדור מכל שנית למה נקרא מרחשבן כי עדיין השפתיים שלנו רוחשות את התפילות של ימים נוראים ואת ההושענות עדיין רוחשות אותם לכן הפשט קוראים לו מר החשבן כי אין שום חג כל חודש וחודש יש לו חג חוץ בחודש חשבן אין לו חדו כבוד אומרים לו מר חשבון אדון חשבון למה לתת לו כבוד למה לא נפל בו שום חג לכן אסור לומר חשבן בעיקר עכשיו מתחילים עלילות הזהב לילות ארוכות אדם יכול לשבת לעסוק בתורה

הקדושה איזה זכות גדולה לעשות זאת חבל והתחלנו גם משיב הרוח מוריד הגשם אומר מי שרוצה דרך רמז אומרים מי שרוצה להשיב הרוח את הרוחניות מוריד הגשם צריך להוריד את הגשמיות אם מוריד גשמיות יכול להיות קל גם כן יכול לדמור לא אוכל הרבה לא חושב כל הזמן על הכסף ועל הזהב עלו בסוף אדם ועזבו לאחרים חי מה אדם מה מגיע לו לאכול יוכל מה מגיע לו לשתות שתה מה מגיע לו ללבוש ילבש הכל הכל זה מעילת העילות צבת הצבות אדם עושה קצת השתדלות בסדר צריך אין לנו

כזה אמונה גדולה שיש לו אמונה גדולה לא צריך גם השתדלות אבל אנחנו במעלה כזאת שצריכים עושים השתדלות אבל לא צריך יום ולילה אותו לא ישב אותו עושה השתדלות מספיק ואז זוכה הנה התחלנו השבתכ ספר בראשית התחלנו בחשת בראשית עכשיו אנחנו כבר התקדמנו לפרשת פרשת נוח צריך להינצל מחר יום שני מי שיכול לצום צנת יחיד מותר אפילו שזה עדיין חודש תשרה זה ימים טובים שבת יחיד אפשר לא ט זה טוב שאדם יעשה תשובה תקדם יראה לקדוש ברוך הוא שהוא מוד ויגמור טוב לא לא צוד אבל יעשה

כל התהילים יחזור בתשובה שלמה אנחנו עושים פה כל ראש חודש מחר מתחילים ב1 ו3 לעשות כל התהילים שעכות ברית חוזרים בתשובה עושים חת רווח לקדוש ברוך הוא כמוד זה נושא לעצמו תמיד חודש חשבן יהיה יומיים תמיד אז התחלה טובה שאדם ילח אז לא לשכוח שצריך ללמוד טוב מהיום מעכשיו להתחיל הפירוש של הפרשה שאדם גם יהיה לו בכיס גם זה שמח שמח כמה מי שלומד דף יומי הנה עכשיו זה מסכת האחרונה של הש"ס ישב 36 מסכתות כנגד 36 שעות שהיה בהם אור הגנוז כתוב ויה אלוהים את

האור כי טוב זה אור הגנוז גנב אותו לצדיקים לעתיד לבוא איפה גנב אותו בש"ס בזוהר 36 שעות כנגד 36 מסכתות. שעה הראשונה זה מסכת ברכות. השעה השנייה מסכת שבת.

כל שעה משעה כנגד מסכת החלש. עכשיו זה שעה האחרונה של 36 שעות. זה מסכת דידה. איזה זכות זה שאדם איזה שמחה.

יש כזה ספר בכל העולם כל העולם. ספר יבי העומר. אין בית דין בעולם. אם הוא לא יודע מה כתב חמובדיה לא יכול לפסוק הלכה חם עובדיה מאסף לכל המחנות מבעית הידיעות שלו אין כבותם אני כתבתי איזה הקדמה לספר הכוונות של של הרשש על א על חופה וקידושין כתבתי איזה הלכות הכל לפי המקובלים קצת אחרי שהיינתי בספרים בזה זה כתבתי אחרי זה בא לי מדעתי נראה מה כתב לך עובדיה על החופה והקידושין בעניין חופה מה זה החופה אני אומר לכם מה שאני כתבתי ולא כמלונימה בקבלה אני

מדבר קמלונימה מה שהוא כתב בבי העומר בקבלה לפי הסוד מה זה החופה הכל מפורט הביא את כל המקובלים באיזה נועם סליחה אין כבוסם הזה כלומר אין דבר כזה נפש עמנ עמלה לו היה חוזר וחוזר וחוזר בלי בלי להתעייף אין אצל אמר לינאים אליהו עליו השלום אמר לי אני הייתי גר בבוחרים הייתי נותן אצלו פעם בשבוע שיעור צחמנ ישיבת בן איש חי פעם בשבוע הייתי שם הספרים היה מדבר איתי שהייתי הולך חובדיה שואל אותי איפה אתה הולך עכשיו אני רץ לרב אומר לי בוא אני אספר לך

תראה מה זה חם עובדיה אומר הוא היה נותן שיעור באור רחל כל שבת האלחות אור רחל של הפרסים אצל אבא שחציון אמא שחציון הייתה עומדת כל פעם לשאול אותו שאלות.

גברת בניה עליה שלום, אתה הצדיקה הגדולה [כחכוח] באופן, לא משנה. אומר, היה מכין את השיעור ביום שישי בבוקר עד כניסת שבת, את השיעור הזה. אומר, אני הולך לשוק, אני שומע אותו אותה הלכה הוא, שומע את זה הלכה, חוזר אותה הלכה. עוד הפעם אחרי שעה אשתי שחת אותי שכחה משהו אני הולך חוזר אותה הלכה עוברים ושבים כולם כבר יודעים את ההלכה והוא חוזר עלי עוד פעם לעוד הפעם קמ וקמל קמל קמל קמל קמל 1000 פעם איזה סבלנות הרבה פעמים הרבנית חכנו הגיע שבת הוא לא בא היה

בית הכנסת שכר וביוף שהמה לא מתפללים בל שבת בת הרבה פעמים שכח את עצמו עכשיו הוא לוקח איתו את התיק של המוקווה שילך מקווה ויתפלל מנחה וערבית יבוא לבית אחר כך ליל שבת שעה 8:00 הבן אדם לא בא מפחדת עליו הולכת לחפש אותו איפה חמובניה הולכת להזכר ושומעת אותה לומד אמר לו חבוביה הלכת אתה למק אומר עוד מעט איזה עוד מעט חושך כבר כולם קיבלו שבת כולם פללו ערבית אוכלים וואו לא עשיתי כלום [כחכוח] לא מנחה לא חפין [‏צחוק] נו יש כזה לא מדבר איתכם בלי

לא הוא היה שוכח עצמו בכלל בשביל א בשביל ללמוד היה לפעמים היה חוזר משיעור היה שעה נגיד 123 אחר חוזר זה דרשו אומר אשתו בחקה לו לא יכול לו לתת לו ארוחת ערב ו אני יודע מחר בכלל ביום חכה לו רוצה לאכול איתו קצת לדבר איתו יש לה כמה דבנים לשאול בשביל הילדים שזה אומר לי גברת מרגלית תראי בדרך בא לי איזה פסק אחד בפלתי כל הדרך אני חושב שלא ילך לי אני רוצה לכתוב את זה איזה כמה דקות תני והיא מסכנה עדשה אומרת טוב לכתוב

אומר אפילו אני לא אוציא את התרבוש את השמלה שלי אני אשב על המקום הוא כותב בינתיים היא אומרת אני ישבתי על הספה יושבת מחכה נרדמתי [כחכוח] מעייפות התאורחתי בחי אני רואה אותו כותב אומרת לו חמובני יא מתי תאכל אבל אמרתי לה שתי דקות [‏צחוק] יש אומרת לו חמש ח וחצי אומר לה מה את אומרת חצי טוב עוד שתי דקות עוד [‏צחוק] שתי דקות זה יש כזה דבר יש אדם כזה איפה היא מספרת על רבנים מספרת הייתי לפעמים לא יכולה לחכות הייתי מכנייה לו רחת ערב והולכת

לישון הוא היה בא היה רעב צריך לאכול משהו ימשיך אם רוצה ללמוד או לישון צריך צריך לאכול לפעמים בשעה 3:00 היה הולך לבד למדח פותח את הזה אומר אה טוב הכינה דיסה אוכל דיסה אוכל בבוקר אומר אתכם עובדיה לא אכלת את ארוחת אלף אני הכנתי לך כל כך טרחתי אומרת מה הכנת דיסה אכלתי [כחכוח] אומרת לא זה עמינן של הצברון איזה דיסה אכלת את העמילן של הצברון אומר לא היה דווקא בסדר כן ככה היה איזה הצמדה איזה פלא פלא וזיכוי רבים שאין כמותו בעולם איפה יש

זיכוי הרבים כמו שלו אספר לכם מה כותב הרב זידבר שתיים בספרו הוא אומר הרב זבר שי כותב בספר שלי אני חושב יש לו ספר מתוק מתוק פריו פריו מתוק לא יודע כותב שמה העיקר הוא אומר שאיזה סמינר אחד של בנות צדיקות כמו בית יעקב נגיד עשו שבת מחנה לבנות חזרו במוצאי שבת הנהג הייתה ילדה אחת גרה באיזה מושל אבל הנהג אומר אני עכשיו מאוחר בלילה לא יכול לקחת אותו למושב נהג אוטובוס מה המנהל ואשתו מנהלת אמרו טוב הוא ואשתו אמרו אנחנו ניקח אותה שמו אותה לקחו

אותה לנו שמה היה דרך איזה שלושת שעה לקחו אותה איפה הם קנים הגיעו לפתח המושב רואים איזה אחד עם איזה שערות קוקו כזה היא יוצאת אה מה שלומך ואיזה אומר מה זה הבאתי אותה לפה תדבר עם אחד כזה אומרת אל תדאגו זה אבא שלי אה כן יצאו אני מחכה לבת שלי יצא לקראתו אומר לו תגיד לי אתה יודע איזה בת יש לך כל הסמינר אין כמותה איך זכית לזה אומר יש לך זמן שתי דקות אני אספר לך איך זכית אומר יום אחד אני פה במושב אני

רואה איזה מסוק יורד בשטח שלי אומר מה זה מסוק יורד מי יורד ממנו המובדיה לא הרגיש טוב ירד מהמסוק מתחיל להקיא להקיא להקי רצתי לבית הבאתי לו כיסא הבאת לו קצת מים עד שהוא נרגע ורק אשתו וזה אומר לו מה כבודו אולי יבוא לנו אומר לו אני יש לי הרבה עבודה אני הולך ממקום למקום בשביל לזכות את הרבים תראה, ההורים דואגים הרבה לילדים שלהם, נותנים להם כל טוב שבעולם, לאכול, לשתות, בית, הכל דואגים.

אבל פנימיות, ברוחניות לא מבינים, לא דואגים, חרם, ילכו לאיבוד, אז אני הולך ממקום למקום. עכשיו נרגעתי, לא הרגשתי איתו. אז הוריד אותי המסוק ואני פה אומר לו טוב קודו קצת לא בך מובת התחיל לבכות אומר אתה יש לך בלון יש לך בנים אומר כן התחיל להוריד איזה דמעות חיילק לא סתם ירדתי פה תעשה תדע לך את תוותר על הבנות [כחכוח] שלך על הבנים שלך תכניס אותם למקומות טובים אומר הדמעות שלך מובדיה ירד לו לתוך היד שלו אומר התחלתי גם אני לבכות אומר תבכה את הבנות שלך

תשים אותם במקומות טובים איזה בחיות בחר הרב מה אכפת לו ממני מה זה מעניין אותו כואב לו הדב אז הוא בוכה בכה אומר אני את הבנות שלי הכנסתי אותם במקומות טובים בזכותך מובד אתה רואה את הבת שלי שכל הבנים שלי תלמידי חכמים אני מעריך את התורה אבל לא יכול להמין בעצמי. אומר עוד מעט גם אותי תמצא בלי קוקו, בלי כלום, אבל לאט לאט.

אבל את הבנות שלי חנכתי אותם. כל זה פירות של הרב עובדיה. צריך בן אדם לא מרגיש טוב. הוריד אותו המסור, מקי מכי מקי.

ככה מספר הרב זיתבר שתיים איזה מסירות נפש. עכשיו אנחנו פרשת נחנו צדיק תמים היה בדורותיו רבותינו הוא צדיק בפרווה שלו תלמיד חמובדיה אומר אדם לא יהיה צדיק לעצמו זה אחרים יהיה צדיק לעצמו אחרי שהוא צדיק לעצמו תלמיד חכם לומד תורה ירביץ יתן יקרב אין כמו זיכוי הרבים [כחכוח] אדם צריך את הדעת הזוהר הקדוש כותב נח ח מן [כחכוח] מי שהוא אומר קדושה מישהו נח הוא מצד הקדושה ולכן נוח היה נוח רבותינו דרשו נוח בדיבורו נוח בהילוכו נוח במעשיו תן חמובד איזה תענוג היה לשמוע אותו איזה

דיבור היה לו יש דיבור מתוק כזה מתוק קוק בדבש השפתיים [כחכוח] שלו מוציאות דבש גם תפילה שלו היה מתפלל איזה נועם סיע זה כבן המתחתה לאביר איזה דמעות מורים רגיש ברגש כזה באיזה תפילה בהילוכו פה יש אדם הולך ככה חמוב איזה דרכים איזה דרך נכונה הכל בנועם שיח הכל בהנהגה עומד בפרץ דרבן דעמך מנהיג את העם משהו מעשים שלו והת כל אני כל כך אוהב את הבריות קרבן לתורה איזה מעשים טובים אי אפשר לטאר ולשאר אומר יום אחד זה כתב את זה בעיתון איזה רב אחד

שזה היה איתו אומר אנחנו היינו קרים על ידו היינו שם במגרש גדורים רגיל נתנו יום אחד בעיתה בכדור הכדור נכנס לבית של חמובדיה הוריד לו את הכובע מהראש אנחנו עשינו כפיים איזה שמחה ושברנו לו את השם את החלום ונכנס הוריד לו את הכובע אומר חמובדי יצא לקראתנו אומר אני בעדתי בכדור חמובדיה הייתי צוחק חמובדיה יוצא לוקח אותי בנום שיח רח מנשק אותי בוא חביבי בוא אצלי לבית אני אוהב אותך בוא אומר מדי פעם הייתי נלחץ אצלו ללכו אחר כך הוא ראה שהוא יתו בקיצור אני אומר

לכם חובדי גידל אותו בבית כאחד מהילדים שלו הוא לא היה רוצה אומר אני רוצה ללכת לקונועובד נותן לו כסף ללכת לקונוע לא אומר לו מתי תקום מתי תלך הוא בעצמה הין לו 12 ילדים זה לא מעניין יש לו בית יש לו מקום פינה איפה ישנים הילדים שלו אישה אוכל איתו שותה איתו כמובן הרבה איתומים כך גידל בבית שלו מעניין אותו יהיה לוקח אומר לאשתו זה אני רוצה פה נותן לו ללכת אומר לאט לאט קירב אותי קירב אותי בסוף יצאתי יצא דיה דייה הסבלנות המעשים את זה

נוח לעליונים נוח לתחתונים מי שהוא נוח לתחתונים גם נוח לעליונים שבשמיים ביוצו למטה כמה בפנים לפנים כנב אדם לאדם ככה זה הולך העולם זה ככה אשרב מי שזוכה להיות נוח נוח בשב נוח לבריות איזה זה גם נוח יאמר לנו רבי אברהם פול נוח נוח נוח נקודת חצות נוח נצחמה אתם יודעים חב עובדיה אותו דבר מורנו ראש הישיבה וכל הרבנים פורסה אדם לא ידע עליהם אבל הם היו א לעומת הרבנים שקדמו הם היו יותר מודרנים כאלה לבשו חליפה אירופית והכל אבל מבפנים זה היה הכל רוחני היו

אש לעבד שלב בתורה ובמצוות זה משהו לא רגיל יראת שמיים שאין כמותה זה לא שייך שמורנו ראשי ישיבה בדצדקא לא יקום כל לילה בחצות לעשות תיקון חות אנשים לא היו יודעים היו רואים אותו הולך וזה יודעים תלמיד חכם גדול צדיק אבל לא יודעים את המעשים אף אחד לא מדבר גם חמובה להב להוריד דמעות כל לילה על חורבן בית המקדש זה אין דו יומן כיסופה כשהוא התחתן אשתו הייתה רואה קם בלילה בוכה בוכה בוכה מה יש לך לא טוב לך אומר לו לא אני בוכה אחרב בית

המקדש ובוכה יום יום כמה מה היום תשעה באב יום יומיים והיא בת תלמיד חכם הבת שלכם אברהם פתא יום יומיים כל יום כל יום והעיניים שלו כבות הוא מוכן והיא בוכה לא יכולה אמר לך עובדיה תפסיק מזה לא שכינה בצר אני אני אשב ככה חתן [כחכוח] בצר לה דיברה עם אחד מהב מהרבנים שהיה בבית דין אומר לו תשמע בעלי קבו לו הבית דין אומר לו תשמע אנחנו אומרים לך אתה תעשה פעם בשבוע תיקנו חצות אסור כל יום אסור עליו ותראה איזה הוא לא רוצה להפסיק לעשות

תקון חתו הוא לומד כל יום עד 3 בבוקר עד שתיים בבוקר שוכח את עצמו כל הזמן לומד ככה יהיה להם אחי חשק עלוד התורה זה דבר לא יאומן כי סופר איך שהיה וה הרבה חושבים שהוא היה לו זיכרון מהשמיים הוא תמיד היה אומר אני תחשבו אני עמדתי חזרתי וחזרתי וחזרתי ולכן אני זוכר אם אדם לא חוזר הוא לא ידע לחזור ולחזור ולחזור ולחזור זה נקרא עמלה של תורה נפש פש עמן עמן עלו אדם שזוכה לעמוד זוכה מי שלא עמן על התורה לא זוכה לה זה העיקר

העיקר שאדם יהיה עמן עמן לתורה ידע מה מה יש לפניו יכול לקנות את כל עולמו זכה הרב זכה איך כתוב נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו צדיק תמים היה בדורותיו פסוק אחר אומר כותך ראיתי צדיק לפניי בדור הזה הוא דיבר איתו רשע אומר מכאן שאין לו דברים שבחו של האדם בפניו מקצת שבחו לכן אמרנו לו צדיק לא אמר לו תמים גם חייסקין הוא אומר מה זה צדיק תמים היה בדורותיו אומר היה בשתי דורות נוח היה בדור הפלגה והיו מאמינים בקדוש ברוך הוא היו מאמינים אז הוא

היה תמים באמונתו גם היה בדור המבול שהיו משחיטים זרעם עוברים על הערבה כל המעשים הרעים עשו הקדוש ברוך הוא נתן להם כל טוב שבעולם דור מבול הם היו היה להם כל הזמן אוויר כמו שיש מפסח ועד עצרת אוויר נעים נעים כמו חודש ניסן והיו מביטים מסוף העולם ועד סופו היו הולכים בשעה קלה מסוף העולם ועד סוף היה פעם לא צריך כל יום כל שנה לתת פירות פעם ב-40 שנה העצים נותנים פירותים לכל הזמן לכל 40 שנה היו בהדוכם עוקרים וקורטים ארזים גיבורים גידולים הייתה אמא יולדת

את הבן שלה אומרת לו יא אבני לך תביא לי את המספריים את הסכין שאני אחתוך את הטבור שלך והוא הולך לאוונה, אומר שיום אחד תפס מדרש כתוב שיום אחד תפס אותו איזה שד, את הילד שהלך להביא את הסכין לחתוך את הטבור. אומר לו, " לך תתפאר לאמא שלך, שהגיע הזמן שאני צריך ללכת, אבל אם לא, אוי ואבוי עליך." אומר, "אתה לך תתפאר לאמא שלך שאם לא הייתי קשור לטבור של אמא שלי, לא הייתה נשאר בך סרים פניתי. טוב ילד עכשיו לן ככה הקדוש ברוך הוא השפיע

עליהם רוב טובה איזה טובה הייתה להם אבל וישמע נשובים ויבעת מה לעשות אין הרי נועם אלא מתוך קופה של בשר זה לא הולך רוחניות עם גשמיות זה לא רץ זה לא הולך לכן הקדוש ברוך הוא אמר לנוח הרבי רווח והצלה יש לפניו אמר לו עניינים משחיטם את הארץ לכן תעשה לך תיבה כי מעלה הארץ חמס מפניהם עשה לך תיבה תעשה צה גופר כינים תעשה את התיבה וחפרת אותה היא בא איתו בחוץ לכופר אומר לו תעשה תיבה שמאיפה יביא העצים לתיבה יום אחד בא אליו עוק מלך

הבשה אמר לו תראה נוח אתה צדיק אני מה אוכל כי לא שבע אומר לו תשמע תעבוד אצלי תהיה שבע אומר מה אתה צריך אומר הקזו ציווה אותי לעשות תיבה אני צריך עצים אתה יכול להביא לי עצים אומר תביא חבל אני הולך להביא לך אומר מה תצן אומר תביא את העצים תן לך לאכול אומר לו קודם תן לי לאכול אני לך להביא לך טוב הביא לי עוגה אומר זה עוגה הזאת אני אוכל זה ישביע אותי אני אוכל בית מלא לא שבע אתה תבי תביא לי את העוגה

הז אומר תאכל באמת אחר חצי עוגה לא יכול לאכול יותר נהיה שבע הבטן שלו של עוג מלך היה גדול נהיה שבע הלך הביא לו עצים בשמחה גדולה טוב בדרך פוגש אותו השטן לא רוצה שיהיה התיבה הזאת אומר לו מה עשית אומר הבאתי לנח הוא רוצה לעשות תיבה הבאתי לו עצים אומר מה שילם לך שילם אוכל אכלתי אף פעם לא שבעתי עכשיו שבעתי אומר תראי אתה אתה פיקר הנה אתה טיפש מה זה הוא נתן לך לאכול עוגה קטנה נהית שבע זה אתה אוכל עצים שלמים אתה לא

שבע אתה נתן לך עוגה קטנה הוא עשה לך בזה כישוף מה אתה צודק מה איך זה יכול להיות עוגה קטנה אכלתי נתי שבע עשה לי כישוף אה הכל דמה אוי ואבוי אמר אני זורק כל העצים זרק אבל ה [כחכוח] החבל היה של נוח אז הוא בא החזיר לו את החבל כשהחזיר לו את החבל כמה עצים נתפסו בזה מהעצים רק שנדפסו בנה את כל התיבה תראה מה איך בשביל זה קראו לו זה אחד הטעמים שקראו לו עוג השם העוגה הזאת שהוא אכן שם העוג העוגה הזאת קראו

לו עוג בשם העוגה הזאת העיקר שהוא בנה את התיבה ה איך היא הייתה העורגה 300 אמה אורך התיבה 50 אמ רוחבה 30 אמה קומתה ולמה תכננה מלמעלה למה המידות תאנה אלא אומרים רבותינו המקובלים אז היה שולט חזק הסמך מ והנחש והשטן היו שולטים חזק אומר איך נעשה להכניע אותם נעשה תיבה ובזה נכניע אותם הכוח הרע של הסמ סמ קוראים לו סמ אל א'ל גם מזה הוא יונק זה שם קדוש אל הנחש יש בו גם כן אות קדושה זה ח אבל הנ והש זה צד הטומאה שבו

עכשיו אם ניקח החטא והסמ שזה צד הרע של הסמ א' לצי אותיות חמס כי אם מעלה הארץ חמס מפניהם איך נכניע אותם במילוי שלהם באותיות הנשארות הנחש נשאר בושין 300 אמר הולך הטבע נשאר בו נשים אמר רחובה הסמ מה נשאר לו א'ל ל 30 אמה קומתה הא' ואל אמה תחלל [כחכוח] המבעלה וגם כן זה הולך לפי אם אנחנו נעשה שם הוויה אדנות, שם הוויה ברוך הוא ושם א' דנוניות, משלבים אותם צריך לשלב אותם יא הד ונ פעם א' 10 י ה פעם ד אחר כך בא

ה פעם ד 20 ביחד כמה נהיה?

30 הנה משם ה דנות יוצא 30 אמר חומתה אחר כך ונ ונ הי ו פעם נ כמה יקח 300 הנה 300 אמה אורך הטבע ה' פעם י50 כל זה יש לו שמות הקודש להציל מהחמס הזה כי מלאה הארץ חמס מהכוחות הרעים. זה תיבה מיוחדת להצי מן הכוחות הרעים. עכשיו כל אדם צריך להיכנס. עכשיו יש מבול של צרות, של ייסורים, של אפיקורסות, של תאוות ושל מותרות.

כל מיני צרות. איך אדם ינצל מזה? יכנס לתיבה. מה זה התיבה?

זה בית מדרש. אבל כתוב בזוהר הקדוש שיש תיבה מיוחדת. ככה אומר הזוהר אתם יכולים לראות את זה בתחילת זוהר חדש דווקא יש את זה הרבה מקומות בזוהר אבל שמיד תמצאו בתחילת זוהר החדש תראו רבי שמעון בר יוחאי אומר אני עשיתי לכם תיבה כמו תיבת של נח להציל את הדור האחרון מן המבול של הבעיות שיו אז ברוחניות ובגשמיות צרות ייסודים מחלות בעיות אומר תיכנס סו לתיבה הזאת תנצלו. מה זה התיבה?

זה ספר הזוהר. זה תיבת נוח של הדור האחרון. מי שיגרוס בזוהר הקדוש יכנס לתיבה הזאת, ינצל מכל המבול שיש בחוץ שגורס בזוהר הקדוש. אז לכן צריך לקחת את הדברים האלה ליצומת ליבנו.

אם אנחנו רוצים להינצל עם כל המבוד שיש עכשיו, אז זה העניין שנדע. אחד הדברים הגדולים שאדם שרוצה באמת להיכנס זה ענווה. ענווה. יש אדם שרוצה ללמוד תורה, להשיג תורה, זה ענווה.

גם חמובדיה שזכה לתורה, זכה להגיע למה שהגיע. עם כל גדולתו בתורה, אתם יודעים מה זה בן אדם? בגיל 17 גמר כל הש"ס, יודע אותו כולו על בור על פה. גמרא ראשי תוספות אין גאווה כמה שהוא היה מפורסם והכל היית בא אליו ותר רואה איזה ענווה מתנהג עם אברך כאילו רב רבנן איך הוא מכבד איך הוא איך הוא מתייחס אל הרבנים כל כך יפה לאנשים כל כך כואב לו על איזה בן אדם רץ ממקום מקום למקום לא שם לא מחזיק לא מחזיק את עצמו פלא [כחכוח] פלאות

הרבה פעמים שהיית הולך עם היית רואה נכנס לולם נגיד יש שמה כמה אלפים אנשים באיזה מקום מה אומר לך השם הגדולה והגבורה והתפארת צעור למה אני אומר את אומר מה אני גדולה זה ככה אומר רבי חיים פלצ'י כותב שאדם לא יהנה מן הכבוד יגיד את זה שנכנס איזה מקום מכבדים אותו יגיד לך שם הגדולה והגבורה והתפת ונצר לא רוצה לההנות מן הכבוד בכלל הרבה פעמים לא מכב אף פעם הוא לא היה מדבר לא מספר דברים כאלה ה עושים לו כבוד מלכים כאילו הוא לא רואה והוא

לא שומע אין דבר כזה.

הוא כשהיה קטן בגיל תשע הוא נולד בגדד. אסור לו פדיון הבן הוא בן בכור אסור לך מובד פדיון הבן ביום שנפטר רבי יעקב חיים. רבי יעקב חיים, בנו של רבי יוסף חיים הוא נפתח בשנת תרפא. באותו זמן עשו לו פדיון הבן הוא נולד, כמובן נולד בסוכות הוא בערחי כיפור.

מוצא כיפור נולד חם עובדיה. אומרים שגם הוא אמא שלו הריחה ביום כיפור. והיה לה רצתה לאכול לא יכלה הריחה איזה ריח של ה של הגויים שבישלו בבגדד לא הכנה יש בגמרא לחושה באוזן כיפור היום אםשה לה בן צדיק והיא רחשולה והלחשה והעידה ויצא ממנחמובדה לא רחלה בכיפול שום דבר אבל אם לא לא יעזר לה נותנים לה לאכול אבל הבן מי יודע מה יהיה איזה בן עושה בלאגן אבל היא חמובן בעצמו עשה על זה פירוש וזה אז אמרו לו אז אמרו לו שמענו שהיה אצל אמא שלך

ככה והוא אמר כן והוא רמז להם את זה בפרשה איך שהכל זה סימן עובדיה והכל משהו לא רגיל מורד משהו באופן הוא חזר אבא שלו כשהוא היה תינוק בא כבר לארץ אחר כך בגיל תשא אבא שלו נסע לאיזה עניין בבגדד אמר בוא איתי נלך איתך ביחד קח אותך חב עובדיה איפה רץ בבית מדרש בת זלחה אמר לאבא שלו אבא אני אשב פה ללמוד אתה תלך בערב תבוא תיקח אותי שמה בית מדרש בזלך היה ראש הרבנים באותו זמן חכם סמן חוג עבודי כולנו עיקר בנו חס חוג

יעבודי גאון עולם ועניו בתכלית העלוה שמה היו בחורים שלומדים אצלו ראו ילד בגיל תשע לומד איך לומד אמר לו מה אתה לומד אומר אני אלו מציאות אומר אתה יודע להשמיע לנו מזה עם בחורים בגיל 17 18 כן שמע להם כל אלו מציאות בעל פה עם פירוש הכל השתגעו אומר ש עוד תגיד לנו מה מפקיד גיד לכם מה מפקיד בעל פה קראו לכם סמלח כעבוד אומר בוא תראה יש פה משהו ילד פלא אין כזה דבר ילד מארץ ישראל תשמע שמע אותו החכם זה מלחוק יעבוד לנשק אותו

אומר מאיפה אתה אתה בן של חכם יעקב איזה יופי נשק אותו, אמר לו תשמור אותי בקשר, אתה תהיה גדול ישראל אחר כך מובד כותב לו מכתבים שאלות לכם זמן חוגי הם מחזר לו כשהבא לארץ הלך אליו בסוף חמובד ישב אצלו בבית דין היה אומר זה אריה אריה ס חכם סמ חוגי היה אריה עליו כשבא לארץ היה עובד בתוריה הלך לעבוד ב שמו אותו באיזה מעבדה באיזה מעברה אחת בכתמון ונתנו גאון הגאונים חסמן חוקי עבודי והיה עניו בקיא בכל התורה אי אפשר להבין הוא היה ראש בית

דין מצד אחד שלא ישב חמובדיה מצד שני הרב אלישיב והוא הולך כמו אדם פשוט הכיחו אותו ללבוש הוא לקח קובע של חסידי גור שם על הראש שלו ויש קשה אין דבר שהוא לא יודע אין כל התורים כל הטור בית יוסף צוות שגור בעל פה בסמן חוג עבודי עלש אין כמו זה אנחנו הכרנו אותו משהו לא רגיל לא מהעולם כמובן היה אוהב אותו הכל היה בענווה ענווה אז חמובן היה שמה בגיל ילד בגיל תשע משמיע להם כל אלו מציאות כל מפקיד על פה היה מורה שלו בבני

ציון חכם שלמה עו לו תואר פני מלאך [נחירות בוז] היה אוהב אותו אהבת עולם אחר כך רבו בפורת יוסף היה רבי אליהו לופס רבי אליהו לופס היה גאון הגאונים הוא היה כמו מורא נוח בית ציון לימד לנו המורה המלמד [נחירות בוז] עיון בפורת יוסף אך מובדב אותו אהבת עולם אומר זה המורה שלמדתי את התורה את העיון איך ללמוד רבי אליהו לופס בלי אופס הכיר אותו מעודד אותו לכתוב אז הוא כתב מחברות של רבי העומר והיה מדפיס לו אותם חמליהו לאופס מכיסו כל כך היה אוהב אותם

פירושים על הגמרא פסקי הלכות היה כל כך שמח בו מדפיס לו את את ההלכות הללו זה משהו לא רגיל זה היה סיפר לי סיפר רבי פנחס יזדי היה איזה [כחכוח] תקופה שהיה כל הזמן עליו אז עד לשלוח כשהדפיס את יבי העומר בשביל בשביל לשלוח את זה לתפוסה צריך לכין הכל עושים אין להם אותיות מעופרת עושים עד לעשות עד זה הוא הרבה זמן לוקח בוכסיס היו מדפיסים לו את זה שלח לו אבו כסיס נעמדו לו כמה עמודים לא מוצא אותם נכון קיבל אותם אומר לו פנחס הזה

תלך תגיד לי מאיזה עמוד נאבד מה כתוב לפני מה כתוב אחרי אני יש בטלפון הוא כתב לו על מקופין חזז לי אומר אני אגיד לך כתב לו את הכל זה כמה עמודים כתב לו את הכל אמר לו זה תשים כל ודע על פה כתב לו אחרי זה הם מצאו את הדפים מילה במילה זה נכתב לפני כמה שנים מילה במילה לא שסתכל באיזה מקום הכל חרות בזכרונו הידע הכל כתוב כתוב לו היה פעם חובדי היה באיזה מקום בחוץ לארץ היו שמה גדולי העולם ונתן להם שיעור אמרו

לו תתן ל שיעור משהו מהתורה של החתם סופר הביא איזה משהו את החתם סופר ופלפל ויגשה וישב אותו ויש שמה איזה זקן אחד מאוד ה שבדוזה נישט נישטוב אומר את מה שאומר חתם סופר נישט אין דבר כזה וחתם סופר אין ממילא כל הפלפול של הרב הצעיר הזה הכל נופל שט אומר אני תלמיד של החתם סופר אני יודע כל החתם סופר נישט אומר לו אברך הזה אין דבר כזה זה אומר אתה אומר לי אין דבר אני יודע כל החתן סופר בעל פה עד שהוא התרגז והוא בונה

הרב בונה על זה פלפול אמר אני לא יכול לשמוע את זה כמה הלך בינתיים הוא בדק בחתם סופר כרב אומר לאב אומר בא חזר אומר טעיתי יש את זה אני לא זכרתי אומר יש בחתם סופר לא האמנתי [כחכוח] מספר פר הרב חק שהיה עזוב לרב אומר פעמים עם הרב עוזנר היה מתקשר שואל אתם עובדיה זה נכון שאני כתבתי בשוט שלי בעניין כזה וכזה אני לא זוכר אומר לו כן זה כתוב בדף כזה במקום כזה בטח תפתח זה כתוב אח זה לא יאומן היה לו כוח אדיר

פעם חמובד דן בסבון מוצק שזה שימוש בסבון מוצק בשבת שהתן בזה מצא סמך לדבריו בספר זכרו תורת משה זה של החיי אדם וכך [נחירות בוז] היה שמח הוא היה על הסולם מעניין נין בו כל כך היה שמח רץ לכתוב את הדברים נפל מסכן שבר את היד המלשי באה לבקר אותו אומר לו אם אדם נפל מהסולם שהוא שכח שהוא עומד בסולם והכל בתורה אף פעם לא ראיתי דבר כזה אני אני חייב לבוא לבקר גם פעם באחד עללו ראו אותו הילדים שלו קם באמצע השינה בליל שבת קם

באמצע השינה רץ אבא מה קרה? אומר לא משנה איפה אתה הולך?

רגע אני אלך לארון הספרים רוצה לקחת איזה ספר חם יעקב בבשלו מכריח אותו תגיד לי אבא אומר טוב תשמע אגיד לך בניה לפני שישנתי הוא בדרך כלל קודם כל לא היה יושן בליל שבת המובנה גם רבי דוד יוסף אומר הייתי לומד עם אבא שלי לילות שבת שלמות הרב לא היה יושן בליל שבת איזה פעמים שישן אבל בדרך כלל לא יושן [נחירות בוז] שבת הרב אומר איך אפשר לישון בליל שבת כזה לילה מתוקה? אני אעזוב אותה בעולם לא אני מתענג על התורה עונג שבת אומר לך בי

דוד יוסף הייתי יושב איתו כל יל שבת כל הלילה לומדים אז הוא אומר ראה את אבא שלו רץ מה קרה אומר אני רבי יעקב יוסף רבי יעקב יוסף עליו השלום אומר [כחכוח] אבא אמר לי שבלילה הוא פלפש פלפל בדברי הריבש היה לו קושה קושיה גדולה על דבריו בשב אותו אומר אני נרדמתי בא אליי ריבש בחלום אומר לי תשמע בהמשך הדברים כתבתי זה התירוץ בדיוק כמו שאמרת אמת לאמיתה כך השבתי את זה סתכל שם בדברי הרבש בהמשך אז הוא אומר אז אני רואות עם החלום שלי נכון

קמתי לראות ואני ראיתי נכון זה זה כך כן תראה איזה איזה זה איפה יש דברים כאלה בזה היה לו חבר ילדות לומדו ביחד בפרט יוסף הרב של פנמה רבי ציון נביא הכרתם אותו הוא אומר שהם היו לומדים ביחד בכיתה חמובד היה מתמיד גדול עד שיבוא המורה רבי זעתיה חמובד היה לומד באיזה פינה באיזה חדר שלא יפריעו לו לומד את הלימודים שלו והיה רואה בחזרת נכנס איתו ביחד יום אחד הוא היה שקוע בלימודו בא אחרי כמה דקות בינתיים ראש הישיבה ניצל את הזמן אמר להם אתם יודעים

מעלתו של רחב עובדיה חבר שלכם גאון הגאונים אתם מכבדים אותו הרב [נחירות בוז] אנחנו מכבדים אותו מעריכים אותו אומר כל פעם שהוא נכנס אתם עומדים לפניו אומרים לו אומר לא אומר אני אומר לכם אתם חייבים לעמוד לו צריך להיזהר בכבודו לא אתם כמוהו תלמיד חכם שאין כותו ככה הוא מספר פעם הם עשו נסיעה מרון בפורת יוסף סיום מסכת שבת עמלו על זה הרבה הו עשו סיום מסכת במרון היו כל רבנים פירות בדצד ככה בציון כולם אמרו לך באתי את אומר אני לא בא חבל על הזמן

בכלל אף פעם הוא לא היה במירון הוא לא היה אז בזמנים הם רבי יצחק יוסף של הרחמה בתו אומר שאבא שלו עד גיל 30 בכלל לא ידע מה זה עיתון ואתם יודעים מה זה לא לראות עיתון כי אז היה העולם השנייה כל העולם היה רוע שהיה מלחמות הכל היה מה זה כל העולם רוצה לדעת חדשות אותו זה לא היה מעניין בכלל היה יושב ללמוד לא היה חדשות והיה חדשות זה התורה אין לו יותר טוב מזה עד גיל 30 לא ראה עיתון בכלל אחר כך את התמנת

דיין היה צריך לדעת איזה עניינים אז היה חייב להגיד בו מה כתוב בעיתון ויפתח השם נתפי העיתון לא ו אז הם אמרו לו תבוא לרשבי מאו בא חבל על הזמן ש ללמוד היה הגבאי שבית הכנסת שושנו דוד קראו לו רבי א משה חיבני [כחכוח] איזה צדיק דוד חכם אומר הוא יושן בא אליו כף החיים בחלום אומר תלך לחמובדיה תקח מונית ככה אותו שמעון ביוחי למה הרשבי מחכה לו רוצה אותו תגיד לו זה כפ חלום שעה 11 בלילה אומר מה זה זה חלומות עכשיו שעה הזאת אני

חמור יבואו יגידו לי את הדבר הזה ישן עוד פעם בא אליו כף החיים אומר לו אה לא תגיד חלומות מה חלומות הרשבי מחכה לךמובד אליך כן הוא מחכה לך לך תיקח מונית קח מונית בא לך עובדיה אומר לו אומר לו אני יודע הבאת מונית לרשבי יאללה תעלה למה כבר גם הוא חלב כנראה כבר גם לא נגלה גילויים אומר איך הגענו עוד הם לא עשו את הסיום כולם שמחו לקראתו אני שם את התמונה הזאת שהם היו באותו ו מעמד באוהל מרון גם השבת הזאת אני שם אותה

שהיא נגד עיניי לראות את המעמד הזה של הרבנים איך שחמובד דורש שם רואים את זה יש מזה תצלום זה ממש מפני אותי איזה התמדה איזה אהבה ואני אגיד לכם כמה שנדבר על הרב מוד זה לא נגומר היה לנו זכות ולא ניצלנו מספיק נו, הצלנו כלל, לא מספיק. איזה אור גדול היה בתוכנו. זה מחייב אותנו.

מחייב אותנו. אני כשהייתי איתו, המוצאי שבתות שהייתי זוכר לי שמה שיעור המגדים, כל מה שהייתי מדבר איתו, הייתי בא לבית ממלק לסירים. מה היה? אומר חם עובדיה מדבר איתי הולך איתי צוכח איתו הולך איתו לא מקומות כל דבר הייתי כותב עכשיו שאני עכשיו בפטירה שני רוצה קצת מה זה דברים מה זה איזה אין כבוס הזה אנשים לא מבינים מה היה לנו ביד אין דברים כאלה צריך ללמוד ממעזו ההתמדה החשק [כחכוח] היראת שמיים ההקפדה ד בן אדם לחברו הכבוד לזוגעת ואם כל גדולתו בתורה לא מזלזל באף

ודי מזה איזה אנשים היו מזה גדולי העולם זכינו בכל זאת תיבות אותם מרדכי של רבי מורנו רבי יהודה צדקא בן זיו על הכל את מורך עובדיה שין כמו תורה בזכותו יגן עלינו שמ יתן לכולם חורף בריא אמן עם הרבה לימוד תורה יראת שמיים דות גם נברך כל אותם המאזינים דרך הלביין דרך קול ברמה רדיו מורשת דרך כל הערוצים כדברך יתוזקו שיהיה בעזרת השם חורף בלי ושמח ברוחניות ובגשמיות כן י רצו ולא אמן רבי יחנניה בן הקשה אומר