📖להריץ 10 דקות הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נא📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א יד מנחם אב תשפה

לו בשועתו זכינו להוסיף עוד ולעשות עוד אז זה הדבר הגדול אז הטו באב התחלת ימי הרחמים יש כבר מיטו באב כ שכותבים מכתב ואיזה מאמר לחבריהם כותבים כבר כתיבה וחתימה טובה אבל יש בזה סוד גדול 15 באב בדיוק גימטריה אם אתה תגיד חמישה תכתוב חמישה עשר באב בדיוק זה מטריה כתיבה וחתימה טובה אותו מספר ממש וזה פלא פלא פלאות ולכן עכשיו זה מתחיל בעזרת השם ואם השבת הזאת שבעזרת השם אנחנו נתחיל עשרת הדיברות נחזור עליהם ואיזה כבד את אביך ואת אמך למען יעריכון ימיך איזה זכות

גדולה זאת למען יערכון ימיך אומר יש לפעמים ההורים זקנים מאוד והילדים צריכים ללכת להורים שלהם לראות מה קורה איתם האבא מחכה לבן שלו שיעזור לו אומר אין לי זמן אני עסוק אין לו זמן מה יעשה אבל אומר רבי יוסף חיים זונפ פל למען אני רחון ימיך תנה לעצמך כל דקה שאתה נותן לאבא או אמא כל דקה שעה אתה מקבל דקה תקבל שעה בחיים שלך עוד אתה יכול להגיד אין לך זמן מי יגיד אין לו זמן אבא קבל עוד שעה התורה אומרת למעני אריכון ימיך בשביל אבא

שלך תקבל עוד שעה כבד את אביך ואת אמך הימים שלך פשוט תהיו ארוכים. אתה משקיע בהם, אתה לא מפסיד. בואו נראה. הגמרא אומרת בסוכה כמה מעלת כיבוד אבהם זה דבר גדול.

יש גמרא בסוכה. הגמרא אומרת אמ חזקיה אמר בירמיה יכול אני לפתור את כל העולם כולו מן הדין. מיום שנברא העולם זה עובד עכשיו. ביום שדברי עולם עד אתה וימלא אלעזר בני עמי מיום שדבר עולם ועד רשיו אבל למלא אותם בן עוזיהו אמנו מיום שנדברי העולם ועד סופו ככה אומר רבי שמעון בר יוחאי מה זכה יותם בן עוזיהו שהוא יכול לפתור את כל העולם כולו מה מה זכה >> אומר רשי יותם בן עוזיהו צדיק גדול היה עניו ביותר משאר המלכים והוא זכה בכיבוד אבהם עליו נאמר בן

יכבד אב כל הימים שהיה אב מצורע הוא שפט בעצמו את עם ישראל יותם לא לקח כתר מלכות בחייו חיי אביו לא בכל דין שהיה דן היה אומר ככה אמר אבא ככה אמר אבא אוזיהו המלך הוא עשה עוון הוא נכנס להקטיר קטורת אפילו שהוא לא היה כהן לכן בעוון הזה נצטרע נהיה מצורע עד יום אותו 25 שנה איפה ישב עוזיהו בבית הקברות לכפר על החטאים שלו מסכן ישב בבית הקברות 25 שנה כל יום כל יום היה הולך יותם בינו מנשק את אבא שלו פלא פלאות אבא מה

אתה צריך מה אני אביא לך רוחי איך אתה אתה יודע את כל ההלכות אני אומר משמך כולם כולם אוהבים אותך כולם מכירים אותך פלא פלאות הפטרה של חג השבועות זה מראות לנב הנבואה של יחזקאל גם ההפטרה של פרשת קבלת התורה פרשת תור לא עכשיו מעשה המרכבה זה מראות הנבואה ישעיה הנביא בזכות מה אומר הנביא בשנת מות המלך הואזיהו ואז בניזיהו התחיל למלוך זה גרם שישעיהו הנביא הצליח לראות את מראה הנבואה של מעשה המרכבה וראת אדוני יושב על כיסא רמ וניסא ושולב מלאים את ההיכל תראה מה

זה שומע לדברי אביו מה יש יוכל כל כמה חבילות חבילות חבילות של מצוות אדם מרוויח לכן זה הזכות הגדולה כל מילה בתורה כל דבר בתורה איזה זכות יש לנו עשרת הדיברות איך נשמור אותם ואת כל תרייג מצוות איך לעשות אותם זכינו שיש לנו תורת אמת רק אני רוצה עוד דבר להגיד לכם השבת הזאת זה פטירת רבי שמעון לוי רבי שמעון לבי מטריפולי הוא בעל הפיוט בר יוחאי נמשכת אשרך הוא נפטר ב-15 באב והוא זכה להפרש את הזוהר והיה מקובל אדיר יש לו פירוש על הזוהר נקרא

כתם פז והיה מקובל אלקי משהו לא רגיל ו כל העולם קיבל את השיר הזה בר יוחאי שרים אותו בשבת באילולות בפרט השבת הזאת בעזרת השם זה הפטירה של הרב כולנו בבית הכנסת בבית בר יוחי נמשכת אשרך כמה זה זכות גדולה היה אומרים למה כולם שרים את זה יש בזה סודות גדולים בזה מאיר את הנשמה פלא פלאות >> רבי שמעון לוי הסימן של השיר בר יוחאי זה שמעון נביא הבתים >> אין זה הכל שמעון נביא זה הולך כך אתה יודע שהיה אחרי 100 שנה ויותר שהוא נפטר

היה מחלוקת אם קבור פה יהודי צדיק או גוי או משהו אחד מה וקיבלו פתחו הגויים פתחו את הקבר ראו אותו שלם עם הטלית והכורן איך שקברו אותו שלם ושלם עם הבשר הכל שלם רבי שמעון נביא מטריפולי הרב של הסומר גם היה שם >> כן נכון הוא הוציא אותו אחרי לא הרבה זמן אבל גם היה שלם אמן.

היה משהו מיוחד. זכינו זכינו שיש דבר כזה גדול בעולם ושם יזכנו זכותו יגן עלינו שיהיה שבת נפלאה בעזרת השם לכולם >> ונתחיל עם ירמיה איזה כמה פסוקים פסוק סוג שני פסוקים ונמשיך כי היום יום שישי אנשים עסוקים זה ערב טו באב וזה יום קדוש כנראה שכולם יש להם עניינים גבוהים אז בעזרת השם יתברך נכון נאמן >> אמן >> אנחנו תמיד זה טוב >> כל הכבוד תמיד שיזכה תמיד יהיו שמחים ביחד בריאים ושמחים כולנו בעזרת השם >> ירמיה טו פסוק יז אומר הנביא לא ישבתי בסוד מסחקים

ווז מפני ידיך בדד ישבתי כי זהעם מלתני [מוזיקה] אז אומר הנביא אחר שקיבלתי את הנבואה לא ישבתי בקבוצת משחקים למה הנבואה שבאה לי מידך ישבתי בדחידי כדרך המצטער למה היה נבואות זעם איזה דברים חורבן גלות למה היה כבי נצח ומכתי אנושה? מענירפה היות יני כמו אכזב מים לא נאמנו נאמנו אז אומר איזה כאב זה זמן רב כמה עושים לי צרות מכתי אנושה המכה שעלה היא כהובה מאוד מענה ארפה לקבל רפואה אתה תהיה אמוני ריבונו של עולם מקור מים הנפסק ועוזב הנבואה תוספת אומר מים לא נאמנו

שאין מתקיים ומתמיד כמו כן חלת ממני עזרה והצלה מן הקמים עליי לכן כה אמר אדוני אם תשוב ושיבך לפניי תעמוד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה יהיה ישובו המה אליך ואתה לא תשוב עליהם לכן שלא יקופח שכרי אמר אתה ישראל תשוב להשם ואני אנשיב בך על ידי כן אתה יודע מה זה כיותי יקר מזולל כפי תהיה מה זה להוציא יקר מזולל אומר, אתה רואה אדם פשוט, לא כל כך הולך בדרך השם והוא ואתה מחזיר אותו בתשובה ועכשיו הוא הולך בדרך השם, מוצא רצון אבינו ששמיים, זה

נקרא להוציא קר מזולן. מה שכרו של אותו אדם?

כפי תהיה כמו הפה של הקדוש ברוך הוא. מה הוא אומר? כך יהיה. כמה זה מעלה גדולה לאותם שמחזירים בתשובה להבינו שבשמיים איזה דבר זה ונתתיך לעם הזה לחומת נחושת בצורה ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי איתך אני יושיעך ולהצילך נאום אדוני והצלתיך מיד רעים ובדיתיך מכף עריצים פלא פלאות ראית מה זה ירמיה למה היו רוצים להרע לו שם הציל אותו כן אנחנו במשניות >> קודם המשנה הצדקה בעזרת השם היום צריך לתת היום מחר לא הוא אומר גם טו באב אתה מבין טו באב שלוש >> הנה

בוא >> חמש נגדי מצוות >> שהי שועה כל בתי ישראל שיש זיווגים טובים >> לכל מי שצריך זיווג בעזרת השם >> הבחורים כולם הבחורות יש להם צער הרבה פעמים צער שלא מתחתנים הכל בסדר >> צעד זה אותיות הצד כבוד הרב הצד נעצר >> כן צוחר צוחר נהפך בעזרת השם לצא רצון צינור ישועות בסדר כ הראש שלמה טוב עכשיו אתה יודע שיש לך ראש זה לא יקב אנחנו זבחים פרק ח משנה הניסה >> אם תערבו איברים בעברי בעלי מומין עברי עולה כשרים בעברי עולה של בעל מום

רבי אליעזר אומר אם קרוב ראש אחד מהן אם כבר קרב ראש אחד מהן שנתערב יקרבו כל הראש מותר כבר להקריב את כל שאר הראשי למה אנחנו אומרים הראש שקרב זה היה של בעל מום קרעו של אחד מהן אם הייתה התערובת של קרעיים יקרבו כל הקרעים חכמים אומרים אפילו קרבו כולם חוץ מאחד מהן יצא לבית הסלפה אין לו תקנה וואו דם שנתערב במים דם של חדשים צריך לזרוק אותו על גבי המזבח נתערב לו במים אני אומר כל טיפת מים שיורדת היא בטלה לגבי הדם.

אם יש בו דם כשר נתערב ביין רואים אותו כאילו הוא מים. למה? ואם זה היה מים היה לא נראה דם אז הוא לא כשר. נתערב בדם בהמה או בדם חיה רואין אותו כאילו מים.

רבי יהודה אומר אין דם מבטל דם. אין בעיה בזה. דם לא מבטל דם מין בבינו לא בטיל עוד משנה מ משנה ז' נתערב בדם פסולים דם חדשים בדם בהמות הפסולות ישפך לעמה בדם תמצית בדם שנמצא ונסחט מבית השחיטה זה פסול זרקה שפך לעמה בליעזר מכשיר ואם נמלך ונתן כשר אם בדיעבד זרק את הדם הזה זה כשר הגענו משנה ח גמרא תפילת בית המדרש שבי אדוני נגדי תמיד כי ממני בלמות שמחוד קוצברו שכינת חילוכש שם צבעת עשה שלמון תורה כמו שאמר כתוב גית בו יומם בלילה דעתו

על יוצא לעשות צד בוראנו והי נועם אלוהינו עלינו מעשה ידינו עלינו מעשה ידנו כלו י רצון מלפניך ולא קש מותר במור תורתך ומה ששגיד כברים על דשא וכרבבים על עצב חוקותךשה דברך שיר המעלות אדוני אדוני בלות סוכם קודש ברו את אדוני ברכה אדוני מציון ששי שמיים וארץ כן היום לפתוח דף נאשה אפיה משנת תשע"ח ביום שהחכמים הלכויות פות המסוק למדנו עד >> יפה ‏Ja. סי כתוב למדנו הדף הזה בפרשת נח תשעא כי יש פה בפרשת נוח למטה מכל החי מכל בשר שניים מכל למד למדנו את

זה >> בפרשת נח תשע אמ אמר רבי אמרב בא ברבוע מרבע עבודת כוכבים שעובדין אותה במקל זה התחלת השורה 2 4 6 8 10 שורות מלמעלה מצאתם או אמר רב נחמן אמר רבה ברבו אמרב עבודת כוכבים שעובדים אותה במקל שבר מקל בפניה חייב באיזה אופן שיש עבודתה בין שעבודתה באופן של שבירה בין אופן אחר שבר מקל זה כאין זיכה שמחייבת אותו בכל אופן בנאסרת אז חייב גם גם המק נאסר משום תקרובת עבודה זרה.

כך למדנו את זה למעלה. לפעמים היה להם עבודה זרה שעובדים אותה, לוקחים מקן, מתופפים לה, לפעמים עושים לה במצילתיים, >> לפעמים שוברים עליה המקן. יש כל מיני עבודות זרות איך שעבודתה זה אז אז אז הוא נאסרת גם המקה נאסר זרק מכה לפניה חייב ואינה נאסרת אבל אם הוא רק זכה זרק מכ ו וא ו אינה נאסרת למה >> זה לא נקרא תקרובת זה לא נאסר משום תקרובת צריך שיהיה כן עבודת פנים. עבודת פנים זה מתפורר.

זה זה שלם. למשל לוקח דם אני זורק הדם הוא מתפורר. זה לא כך. כמו למדנו את זה למעלה מקודם.

לגבי חיוב מספיק אחת משתיים. או שיהיה כעין פנים ואו בכל מעין זביחת פנים. אז אין עבודותיו הכל. כתוב זובח לאלוהים מחורם.

או שהיא כדרך עבודתה אפילו שהיא לא כעבודת פנים אז הוא חייב אז זה לכן חייב אבל לא נאסרת זה לא נקרא תקרובת כי זה לא נעבד כך בצורה כזאת אמר לרב לרב נחמן מהשנה שבר לכעין זביחה זרק למקעין אין זריקה הוא שואל אותו יפה אומר למה אתה אומר שבר מקד בפניה זה נאסר זה נקרא זיכה דמלק אין זיכה כמו זביחה של הקורבנות ולכן נאסר אז אומר אותו דבר זרק נמה הילין זריקה גם זורקים דם יש הרבה דברים זורקים לגבי המזבח אז זה גם אז רק מקן

מה יש אמר לה בעינן זריקה משתברת ולקע כמו שהסברנו צריך שיהיה הזריקה משתברת. כמו זריקת אדם זה משתבר לטופין טופין טופין גם זה צריך שזה ישתבר וזה לא נשבר זה שלם לכן זה לא דומה לזריקת הדם מקל הוא לא מתפורר לכן זה לא דומה לזריקת הדם נכון שזורקים בפנים בבית המקדש אבל זה מה שאתה זורק זה כמו דם זה נעשה פרורים זה נעשה טיפות טיפות אבל זה לא משתבר הוא שלם זה לא אותו דבר אז אומר לו אלא מעט אבני בית מרקוליס במה יעשרו >> כן

הלו אם אתה אומר כדי לי משום תקרוב צריך שתהיה כן עבודת פנים אז הבני בית מרקוליס אתה זורק אבנים על המרכוליס אמרנו המרכוליס זה עבודה זרה שתי אבנים ואחד עליה למעלה ועל זה זורקים אבנים ככה זה עבודה זרה שלהם. אז במה יעשו? הרי האבן היא לא משתברת בעת שזורקים אותה.

אז זה לא כמו זריקת הדם. מתרצת הגמרא אמר לה אף לדידי קשה לי. גם לי זה קשה הדבר הזה. למה זה נקרא זה נקרא שעובד אותה וזה נאסר?

הרי היא לא משתברת. ושאלתיה לרב ברבוע ורב ברבוע לחיה ברב חיה ברב לרב ואמר לה אמר לו רב נעשה כמגדל עבודת כוכבים זורק על המרכוליס כדי לגדלו נמצא שגם האבנים האלה עצמם נעסים עבודה זרה זה לא ש שזה התקרובת שלהם אם זה היה תקרובת צריך שישתבר הם עוד מגדילים את העבודה זרה כמו שעוברים נהיה לה בניין עוד אחד עוד אבן עוד אבן נהיה עבודה זרה גדולה אני אחלמן דה אמר עבודת כוכבים של כוכבים אסורה מיד אז אפילו לפני שנעבדה היא אסורה נאמן דהמ עד שתעבד תשתרה

דה לא יש זה יבוא טוב רק למי שאומר עבודה זרה היא כבר נאסרת משמן שהיא עבודה זרה יש אומרים לא נאסרת עד שלא יעבוד אותה מתי היא תאסר עד שיעבוד אותה ופה עדיין הוא לא עבד אותה בכלל אם זה עכשיו הוא רק זרק את האבן אז זה עכשיו הוא זרק זה חלק מעבודה זרה אבל לעבוד אתה עדיין לא עבד אתה אומרת הגמרא אמר לי כל אחת ואחד נעשית עבודת כוכבים בתקרובת לחברתה לא כל אחת בעצמה זה עבודה זרה וגם כל אחת בעצמה היא תקרובת לעבודה זרה

אזכן אין אבנים נאסרים משום תקרובת אבל בגלל שהם בעצמם עבודה זרה הם נאסרים אז כל אחד זה שני דברים היא גם נעשה תקרובת והיא גם עבודה זרה בעצמה היא אחי היא בת ראיתה מעט תשתה כל אבן אתה אומר נאסרת משום שנאבדת על ידי אבן שנזרקה אחריה הלוקות הראשונה אחר כך באתי אני זרקתי אבן זרק ברמינן לא אנחנו זרק אבן אז על ידי זה הוא עבד אותה אז האחרונה שאף אחד לא זרק אחריה היא תהיה מותרת היא לא תאסר למה אף אחד לא עבד אותה היא הכי

בתרייתה האבן האחרונה שנזרקה שאין אחריה אמן נוספת מעט תשתה כל פחות תהיה מותרת היא לא נעמדה על ידי אמן אחרת וכי עבודת כוכבים כל זמן שלא נעמדה היא לא אסורה אמר לה היא ידעת לה זה שקלה אם אתה מכיר את האבן הזאת לך תיקח אותה יש שמה 100 אבנים אתה מכיר את האבן יש 200 אבן איך תכיר אותה? לכן כולן אסולות. אין היקר לאבן האחרונה ולכן כולן אסולות.

רבש אמר כל אחד ואחד נעשה תקרובת לעצמה ותקרובת לחברתה. אומר כן כל אחד ואחד מהבנים נעשת גם תקרובת לעצמה לעצמה. תבדין אין לא צריך שיהיה לפניה אחריה. היא בעצמה נעשה תקרובת לעצמה וגם תאסר תקרובת לחברתה אז גם האחרונה שאין אחרי אבנים נוספות היא גם תאסר למה היא נעשה תקרוב ותעצמה >> כולם שבות תנן עכשיו נלמד במשנה לקמן מצא בראשו של המרכוליס כסות ומעות או כלים אחד זרק שמה איזה בלבוש יפה בשביל לעבוד אותו או זרק כלים או זרק פלוס כסף הרי אלה מותרים למה לא עובדים

אותה בדבר כזה זה לא תקרובת לעבודה זרה צריך שיתפרק וכולי אבל מצא פרכילי ענבים ועתרות של שיבולים זה פרחילה זה אשכולות של ענבים ועטרות של שיבולים שיבולים אגודות אגודות ועשיות כעתה ינות שמנים סלטות כל דבר יצא בזה שקרב על גבי המזבח זה אסור אז הגמרא מבררת משלמה ינות שמנים סלטות יקעין פנים זה כמו עבודת פנים יין לנסחים שמן סולת מלאות ועיקין זריקה משתברת שיין ושמןזה הם משתברים לטיפות טיפות סול נהיה גרגרים אלא פרכיר ענבים שקולות של ענבים ועטרות של שיבולות זה לא כאין פנים איכה זה

לא זה אין זה לא כמו בפנים המקדש ולא כאין זריקה משתברת אייקה הם לא הם לא נפרדים הם לא בזריקה הם לא נפרדים אחד מהשני אמר אבה אמר אולה כגון שבצרן בתחילה לכך הוא קצר אותם לשם עבודה זרה על ידי ביצירתן כבר נעבדו לעבודת כוכבים בצירתן זה שבירתן אז זה כמו שבר מכה לפניה זה דומה לזביחה אז זה הקצירתן זה זביחתן אמר רבי אבו אמר רבי יוחנן מנזח בהמה בעלת מום לעבודת כוכבים שהוא פטור אם היא בעלת מום פטור שנאמר זובח לאלוהים יחורם זובח לאלוהים זה

עבודה זרה יחורם ימות בלתי להשם שם לבדו כלומר איסור זיכה לעבודה זרה זה רק להשם לא עשרת תורה אלא כעין פנים כמו פנים וזה לא אם זה לא כאין פנים לא לכן אתה לא יכול מי מביא בתוך בית המקדש אה בהמה שיש לנו מום זה לא הולך שם זה לא מתקבל ולכן צריך שיהיה כאין פנים וזה לא כאין פנים לכן אין בזה זה בזה אני אומר שלא עובר לא חייב שלמום הבה ברבה סתפק רבה במי על איזה מום כיוון רבי יוחנן שפטור הנהמה בדוקין שבעין אם

נאמר זה כי רעה שמכסה את העין יש לה איזה בעיה בעין השתאבנינו החזיה לגבוה בבמה דהו לעבודה זרה מבעיה יפה עכשיו אני יודע לבני נוח בדוקין שבעין זה לא נקרא בהמה כזאת היא בסדר הם מקריבים אותה קורבנות בבמה שלהם לא נאסר על בני נוח להקריב רק בהמה מחוסרת עבר אבל בהמה שיש לה בדוקין שבעין מותר אז לעבודה זרה מבעיה בוודאי שזה יצול אלא במחוסר עבר חסר אל העבר רבי אלעזר מרבי אלעזר מני מחוסר עבר שהוא אסור לבני נוח להקריב אותו שנאמר הנה גבי ציווי דנוח אין

איזה חיות להכניס אל התיבה אמר לו ומכל החי מכל בשר שני מכל תביא אל התיבה להחיות איתך זכר ונקבה יהיו אז מכל כל החי מכל בשר אמרה תורה בהמה שחיין ראשי איברין שלה מה זה מכל החי שלא מחוסרת עבר חיים ראשי איברים שלה למה היה ידוע לפני לפני נח הוא ידע שעתיד נוח להקריב קורבנות אז לכן נאסר אם זה מחוסר עבר זה נאסר הגמרא אומרת אז הגמרא שואלת אי מכל החי מבעלה למעט רפה זה אפשר ללמוד את זה מחוסר עבר זה זה בא ללמד אותי שלא

יכניס נוח אל התיבה טריפה שהיא לא יכולה לחיות יש לה איזה מחלת פנים והיה יודע היה עושים לה אנטרסום אז אי אפשר למעד מכאן מחוסר עבר אומר לא טרפה מיות זרע נבקה משם נטרמעת טריפה דבר שעושה פירות טריפה שנקבה כרוב המוח שלה או נחתכו רגליה היא לא יולדת לכן אמר מכל החי הרי הוא ממעט מחוסר עבר אניחל למן דמטרפה אינ יולדת אז אפשר למעט אותה מילה חיות אלא למן דאמר טריפה יולדת מה יקלמר איזה פסוק נטמעתה מחוצר עבר ואין אי אפשר למעד טריפה מלא חיות זרע

והכח למעד מכל החיים מכל בשר המקרא איתך איתך בדומין לך כיוון שנוח עצמו לא היה טריפה אז נצווה להכניס לתיבה נצווה שלא להכניס לתיבת טריפה יבוא איתך לחיות זרע יתרח זה כמוך כמו אתה לא מחוסר עבר ואין לך אתה לא טריפה כך שלא יבוא טריפה הגמרא אומרת מי אמר בדין מנוח גופי טריפה הבה אולי נוח בעצמו >> אפילו נגיד זה לא נקרא טריפה אפילו היקש אות לכמה זמן לא אפילו שנגידו חי הרבה שנים נוח על זמן אברהם אבינו שאברהם אבינו היה בן 58 נוח נפטר יש

מדרש אברהם בן נח כשמת נח היה לו ברגל לא ברגל >> כן כןחרי >> זה נרפס זה זה >> 58 נכנס בסדר >> בגלל זה 58 זה גמטריה נוח >> יפה וזה בדין מנוח גופטרפה אומר תמים כתב צדיק תמים שלם דיל תמים בדרכיו עם הבריות היה תמים בדרכיו צדיק תיבה דין תמים בדרכיו בצדיק במעשיו יעני תמים בדרכיו היה עניב שפן בצדיק במעשיו שהיה נקי לא גוזל לא גונב נקי במעשיו אומר אבל בגופו אולי הטרפה אומר לא מצית אמרת ננוח גופי לא מצית אמרת נח גופי טריפה

אהבה סקה דעתך נוח טריפה אהבה אמר לרחמנא דכבותך העין שלמין לא תעין מה מה תכניס ככבתך איתך כמוך תכניס שלמים לא תכניס אני לא יכול להיות אלא ודאי מכל החי מכל בשר לומדים שציווה עליו הקדוש ברוך הוא להביא בהמה שלא מחוסרת עבר כדי להקריבה מכאן שלא כשרה לקורבן לבני נוח בהמה מחוסרת עבר עכשיו הגמרא אומרת אשתה דנפקם איתך להחיות זרע למרפה אתה ממעט מאיתך אז מה תעשה לחיות זרע?

מה תלמד? היא מאיתך אמנה לצבותה בעלמה ואפילו זקן ואפילו סריס כשמלה חיות זרע. אם הייתי אומר תביא איתך אל התיבה מאיתך הייתי אומר שלא יכניס טרפה זה לא מטעם מישוב העולם זה לכבודו שלא יהיה בודד ככה הבהמות יהיה לו לטפל בהם אז הוא לא יהיה לבד טריפה היא לא בריאה יכולה למות בתיבה אז לכן אמר לו תביא שלא תהיה טריפה לצבתה בעלמה אולי ואפילו זקן ואפילו סריס שהוא לא שייך לקיום קיום העולם כמה שמעלה לחיות זרע דווקא לא תביא זקן לא תביא סריס תביא בהמה שיכולה

להוליד >> למדנו שמות חיות שתיים שתיים בעצמם היו באים >> כן כן הוא ביקש אבל הוא מי שבא לא כל אחד היה מכניס >> כן אה הוא בודק >> בודק גם הפתיבה עצמה היא בודקת אותם הייתה מרחה אותם מי שראוי טוב, מי שלא, התיבה הייתה פולטת אותו. עץ עץ מריח.

איי איי איי איי איי איי איי איי איי ראית מה זה? זה היה מריח אותו. כן. זכה מצווה.

אמר רבי אלעזר מנען השוחט בהמן המרכולי שהוא חייב בכלל מרקולי זה רק זורקים עליו הבנים הוא לא אוהב ששוחטים לו אומר מי אמר אם שחט זה אין עבודת בכך היא רק זריקת אבנים שנאמר לא פרנות לא אין ולא יזבחו עוד זבחיהם לשעירים כתוב בתורה ולא זבחו לשעירים זה לשדים אם אין לו עניין כדרכה לאסור עבודה זרה שעבודתו בזריחה כתיב איך יעבדו הגויים האלה את אלוהיהם כאישה מרך ופת דרוש לאלוהיהם למוראך יעבדו הגויים האלה את אלוהים אתה רואה שהשרה התורה עשרה עבודה זרה כדרכה תנ עניין שלא

כדרכה כגון מי ששוחלט בהמה למרקוליס וה לאחיו דעתה איך יעבדו זה בא לכך הי מבעלה זה בא לדין אחר למה לכדי תניה עד כאן הוא מדבר בקדשים שהכדיש שן בשעת איסור הבמות וכיון בשעת איסור הבמות שרשן אמור שנאמר ופתח הו מועל לא הביאו כתוב בתורה איש מבית ישראל שרשחט מחוץ למחנה כלומר זה חוץ העזהרה אסור לשחוט או או יקריב הפסוק הזה וכן הפסוקים של אחריו עוסקים בלהקריב קורבנות חוץ למש משכן אסור להקריב קורבנות רק במשכן חוץ המשכן אסור להקריב עד כאן מה שכתוב ולא הזביחו עוד

זבחיהם פרשה של שחוטי חוץ הוא מדבר בקדשים שהקדישן בשעת איסור הבמות הקדיש אותם בשנסרו הבמות דהיינו בשעה שהוא קם המשכן אז נאסרו כל הבמות לפני שהוא קם המשכן היו עושים במה יש במה גדולה של ציבור מקריבים עליה יש קדשים קלים, דברים קטנים אדם היה לו במה על יד הבית שלו, מקריב שמה. אז כשעשו את המשכן נסו כל הבמות רק במשכן. עד כאן הוא מדבר ברכשים כלומר בפרשה של שכוטי חוץ מדבר ברכים שה קדישן בשעת איסור הבמות. למה?

בזמן שיש משכן והיא קריבה בשעת איסור הבמות שהריון של אמור שנאמר בלפתח אוהל מועד לא הביאו ולכן מה דינו עד כדי כך מנכרט האיש ההוא אומר רק במקשן עונה שמענו הזרה מן העין תמיד לומר פן תעלה עולותך בכל מקום אשר תראה אסור רבי אבין אמר רבי אלה למה רבי אבין אמר רבי אלה כל מקום שנאמר ישמר ופן ועד אינו אלא בלא תעשה אין פירושו אלא לאסור לא פן תעלה עולותיך אסור לא תעשה מכאן ואלך >> אחרי זה הוא מדבר בקדשים שהקדישן משעת היתר הבמות קודם שהוא

קרמשכן והקריבה משעת איסור הבמות אחרי שהוא קם המשכן בכל מקום אסור להקיון רק באמת מועיד אפילו שהגדיש אותם בשע שהיה מותר כי עדיין לא היה המשכן בינתיים נבנה המשכן אסור להקריב אותם אלא באוהל מועד במשכן שנאמר למען פסוק אחריו אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים על פני השדה והביאו לד את פתח אוהל מועד מה זה אשר הם זובחים שהרתי לך כבר לזובחם בחוץ אבל עכשיו זה לפני שהוא קם המשכן עכשיו שהוא קם המשכן כאן אסור צריך להביא אותו דווקא אל פתח אוהל מועד

ממשיך ממשיך הפסוק על פני השדה מלמד שכל הזובח בבמה בשעת איסור במות אחרי שכבר יש את המשכן מעלה עליו הכתוב כאילו הוא זובח על פני השדה אוי ואבוי כאילו הוא זובח לעבודה זרה כלומר מה פירוש פני השדה כאילו הוא זובח לשדה >> לשדה והביאם להשם זו מצוות עשה כלומר הוקדשו קודם הקמת המשכן ויקריבו בממות לאחר הקמתו עובר עליהם בעשה עכשיו הגמרא מבררת מצוות לא תעשה מן העין שעובר גם כן על לא תעשה ש תמוד לומר ולא יזחו את זבחיהם לשעירים אשר הם זוים אחריהם יכול יהיה

ענושקרת כמו שכתוב בתחילת הפרשה תעמוד לומר חוקת עולם תהיה זאת להם מדיקת הבריתא זאת להם ולא אחרת להם מצוות עשה ולא תעשה מבוארים כאן ולא אחרת להם כלומר דווקא עבר על עשה לא תעשה אבל לא עבר על כרת לא אחרת להם אז אתה רואה שהפסוק מלמד איסור של שחטי חוט של קדשים שקדשו בשעת התר הבמות מני ללמוד מכאן איסור זמיחה למרכוליס כמו שאמר רבי אלעזר לעל כי רבי אלעזר לאל אמר זה שאסור לזבח למרקוליס אומר אמרבה קרא בולא יזבחו וקרא בול עוד ולא יזבחו עוד זה

שנאמר לא יזבחו את זבחיהם בלי בעוד אז לכן תקרא בפסוק ולא יזבחו איסור שכוטי חוץ וכרגם ולא זבחו עוד גם זה ועוד זה השחיטה של המרכוניס שגם שלא עובד יותר כדרכה חייב הוא הלך ושחט למרקוניס בהמה וזה אין דרך עבודתה בכך עבודתה זה רק לצרוק אבנים גם חייב הוא ולא הזבחו עוד ולכן אם הוא עשה למרקוליז עבר משנה מצא בראשו של המרכוליז כמו למדנו למעלה מעות כסות או כלים וזה לא לשם נוי כן הרי אלו מותרין בחילי ענבים ועתרות של שיבולים שהם באים במקדש לביכורים ינות

באים במקדש של נסך יין על גבי המזבח שמנים וסלטות כל זה מצא על המרכוליס כן על העבודה זרה שמניים סלטות במקדע שבאים למנחות כל דבר כ יוצא בו קרב על גבי המזבח אסור למה יש לחוש שמעבד בהם כי אין פנים ממש ניסך את היין הקטיר קצת מהשמן והסולת לכן כל אלה אסורים מנמ שמעות סוד כלים שבראשו אמרנו זה מותר זה לא אסור אמר רבי חיא בר יוסף אמר רבי יושע איי כתוב אחד אומר ותראו את שקרוסיהם ואת גלוליהם עץ ואבן כסף וזהב אשרמהם אתה רואה היו

מקריבים לפניו עץ, אבן, כסף, זהב קרא להם שוציהם. משמע כל מה שמקריבים לפניו זה נאסר. זה פסוק אחד. וכתוב אחד אומר, לא תחמוד כסביב זהב עליהם.

בפסילי אלוהים תשרפון באש. לא תחמוד כזה בזהב עליהם. לא עשרה כתוב רק אלוהי כסף ולא עץ ואבן. הקצב עמהם דומיה דעליהם עצבן אשר עמהם דומיה דעליהם מה עליהם דבר של גוי של נוי סליחה אסור שאין לו שנוי מותר אף עמהם דבר של נוי אם זה שם את זה לשם נוי אסור ושאין לו שנוי מותר סתם שמה כסף וזהב למעלה שטרות זה לא בשביל נוי אם היה שם איזה משהו משהו מכסף תמונה משהו משהו יפה כן אבל זה לא זה כסף ואמ עליהם דומיד עמהם מה עמהם

כל מה שעמהם עץ ואבן מסתמה לא ניתן לשם נוי אף עליהם כל שעליהם שאפילו שזה לא לשם נוי אם כן לא יאמר עליהם לא למה צריך בכלל הפסוק לומר למה כל מה שעמהם נעשה בקירוב עליהם זה נאסר אפילו שזה לא ננוי כל שכן מה עליהם נאסר למה צריך להגיד עליהם אלא הכוחר בא לחדש רק אם ניתן לנוי זה נאסר ולכן זה בא ללמוד גם על עץ ואבן וכולם הגמרא שואלת מה עוד דבר שנוי הוא הרי מה עוד דבר שנו לפי דרשתך יהיה לאיסור אמר דברי רבי

עני בכיס קשור ותלוי בצברו זה לא נוי סתם מעות יכול להיות זה מטבעות של כסף באמת זה נוי אתה זוכר הערביות פעם היה להם מטבעות מסביב הכובע הכפיע שלהם זה היה מטבעות של כסף >> אז זה שם את זה בתוך שקית אז זה לא נועי בכיס קשור בתל בצברו זה לא ניתנה נוייתה >> זה לא נוי כן כסוד דבר שנו טוב את אמרת לי גם שם כסט מותר כס דבר שנוי אמ דיבר עליי בכסות מקופלת היא לא היא לא מלביש אותה >> זה סתם כסות מקופלת

מונחת עליו ומונחת על ראשו כלי דבר שנויו אמר פפה סחיף עליהם משקלתה הרשי שהתירו זה כלי כאין גביע ארוך כפוף על ראשו ליתן בו מים זה עשוי כמו כובע ליתן מים זה לא זה לא כובע ממש זה יתן בו מים זה לא זה לא ליופי אמר הבסה ברחיה כלשהו לפני מנקלכין זה המחיצה שפורסים לפניה אפילו מים ומלח אסור למה זה ליתן לשם תקרובת חוץ הקלקין למחיצה ששמים אצלה דבר שנוי אסור שאין לו שנוי מותר אמר רב יוסף ברחנינא נקטינן זה מסורת מאבותינו אין כלכלין לא לפעור

ולא למרקוליס אין להם מחיצות לא לפעור שעושים מלפניו פוערים לו ולא למרקוליס למי למה היא חטאה איזה הלכה היא למדה אפילו פנים בחוץ נמ ושרה כלא ממין הקלקין זה נקרא כחוץ דמה ושרה ניתן מחוץ הקלקין זה מותר אשת פעורם פערין ננקמה מים ומלח לא מקריבים לה הם עושים לפני הצואה פוערים מים ומלח זה לא מקריבים לה בחוץ אלא אפילו חוץ כפנים דמה ואסור אפילו בחוץ תקראו ב שבחוץ כמו פנים ואסור משנה חדשה עבודת כוכבים שהיה לה גינה אומר חץ >> אין להם לקומרים לעבודת זרה גינה

או מרחץ מזה היו מתפרנסים באים אנשים למרחץ באים זה לא בשביל יופי הגינה לא בשביל יופי של העבודה זרה אלא זה בשביל פרנסת אנשי הכנסייה אנשי ה הכומרים שעובדים את העבודה זרה אז עבודת כוכבים שהיה לה גינה אומר חץ נהנים מהם שלא בטובה בלבד שלא יתנו שכר לקומרים אם אתה בא בחינם מותר לא נאסרים בהנאה.

למה אין דבר כזה הקדש לעבודה זרה? אין. ואין נהנים מהן בטובה. אבל לעלות מעות לכוכבים זה לכומרים אסור.

היה שאלה בשביל אחרים אם המרחץ היה של עבודה זרה ויש שותפים אחרים נהנים בין בטובה בין שלא בטובה. למה זה גם שייך הכסף לאחרים?חרים עבודה זרה של עובד כוכבים אסורה מיד איך שאסורות אסורה בשל ישראל אין אסורה עד שתעבד אם לא עבדו אותה היא לא אסורה >> אמר הביה בטובה בטובת קומרין שלא בטובה שלא בטובת קומרין מה שאמרנו ברשע שלא נהנים מהגינה והמרחץ בטובה הכוונה לא לעלות בטוב שמעלים שכר לכומרים אז אסור לעלות להם שכר מותר לההנות שלא קומרין להפוקה טובת עובדיה דשרה מותר לתת שכר

הנאה מועטת לאלה שעובדים שם מנקים מסדרים קדמתנה להשפה היה שלה ושל אחרים הגינה אומרחץ נהנים הם בטובה ושלא בטובה אמר הביה בטובה פירושו בטובת אחרים רק מותר לעלות שכר בשביל המרחץ שלא בטובה שלא בטובת קומרין אסור לתת לקומרים כלום גם היום יש כזה דבר אתה יודע בלטרון יש שמה דלק דלק כל זה הולך ישממו זה בית עבודה זרה גדולה >> אה כן של השתקנים זה עבודה זרה כל הכל זה כל זה >> זה הולך כל מה שהכסף של התחנה הזאת זה הולך של תחנת הדלק הזאת

ששל הקומרים >> אה >> אסור להכנס >> אסור לא נגו בזה שו את הכביש כמה פעמים אנשים לא יודעים >> כן ככה אני יוד ככה אני חושב ככה אני יודע >> גם גם החנויות שם כן >> בלטרון הסבא שלי שהיה לי בח של הקפה כל החביות שמה של >> אבל הם לא מוזר שום דבר >> בסדר בסדר זה לא בעיה זה מי שעובד שם עובד פרטי לעצמו רק הוא כאילו זה כלום הקדש של הכנסייה משהו כזה >> כן גם פה יש הרבה דברים של ה כנסיות

>> כן של הרוסים כל זה של הכניסיות אבל >> זה לא הולך כאילו כסף עכשיו לבית כן רווחים להם עכשיו מה שבל שמה הדלק הזאת צריך לברר אני ככה יודע הולך >> הולך הכל להם זה שלהם כל מה אתה מכניס של הכנסייה >> ומי שמשלם שכירות לכנסייה זה גם >> כן כן כן צריך לברר את זה אני לא יודע טוב להגיד צריך לברר >> עושים גם יין שמהזה >> כן כן נכון אמר הביה קומרין פוקי טובת עובדיה דשרת היא קדמתנספה היה שלה ושל אחרים נהנים מהם

בטובה ושלא בטובה אמר ב אתה יודע מה זה בטובה בטובת אחרים רק להם מותר לעלות לא שכר שלא בטובה שלא בטובת הכומרים מה דמתני השפה כל שכן הרשע לכן ש עם שותפות בספע אסור כל שכן ברשע שזה רק של הקומרים מה דמתנה הרשעה אבל הספע כמדייק אחרים בהדה שותפין אפילו בתיבת קומרין המ שפיר טמא מותר לההנות למה יש שותפות >> אמרנו עבודת כוכבים של עובדי כוכבים אסורה מיד מתיטין מני מי זה התנה של המשנה עבודת כוכבים של כוכבים אסורה מיד רבי עקיבא היא לתניה הבן תאבדון

את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים בחילים שנשתמשו בהם לעבודת כוכבים הכתוב מדבר צריך לאבד אותם הבדעבדון יכול עשאום ולא גמרו או גמרו ולא הביאו הביאו ולא נשתמשו בהם יכול יהיו אסורין תמוד אשר עבדו שמה גויים אין אסורין עד שיעבדו אתה רואה מה שכתוב תאבדון זה בכלים שנשתמשו בהם בעבודה זרה אבל אם עשו אותם לשם עבודה זרה ולא גמרו עדיין את מלאכתם או גמרו את המלאכה ולא הביאו את זה עדיין עבודה זרה לא נשתמשו בהם עבודה זרלה יכ יהיו אסורים אסורים את אומר לא לא אסורים

למה כתוב כתוב אשר עבדו שמה גויים הן אשורים עד שיעבדו מכאן אמרו עבודה זרה של עובד כוכבים אינה אסורה עד שתעבד עד שיעבדו אותה ושל ישראל עבודה זרה של ישראל שעשה לצורכו כדי מורכר לעובד כוכבים אסורה מיד מי שעשה אותה אסורה הפוך ממה ש >> כן דברי רבי ישמעאל רבי עקובה אומר חילוף הדברים עבודה זרה של עובד כוכבים אסורה מיד ושל ישראל עד שתעבד לא אסורה שתעבד אמר מאור בחינים שנשתמשו בהם לעבודה זרה כתוב מדבר המקומות כתיב הבת הבד המקומות איזה כלים מי דיבר איתך על

כלים אתה אומר מדובר בכלים אומר אם אין לו עניין למקומות שלאסור מקומות שעבדו שמה גויים ועשורים עבודה זרה דלא מצרה דכתיב אלוהם עלה הרים ולא ההרים אלוהם הר שעבד אותו גוי עבודה זרה את ההר עבד לא נאסר אלוהיהם עליהרים ולא ההרים אלוהיהם אז לכן לא צריך לאבד תנה עניין לכלים מכאן אמרו עבודת כוכבים של עובד כוכבים אינה אלא עד שתאבד ושל ישראל מין וה בכלים אוקיימלה הבמנו את הפסוק בכלים לא בעבודת כוכבים אז דווקא כלי עבודת כוכבים זה לא נאסר עד שעבדו אבל עבודה זרה עצמה

היא חמורה מיד שעשה אותה היא נאסרת אבל כ אשר אתם יורשים אותם את אלוהיהם מקיש אלוהיהם לכלים מה כלים עד שיעבדו אף אלוהם למה עד שיעבדו כמו כלים לא נאסרים עד שיעבדו גם האלוהים שעליהם עד שיעבדו כלומר עבודה זרה ורבי עקיבא דלא מקיש אמר לך את הפסיק העניין בישמעלשר אתם יורשים אותם את >> כן זה ארוך זה אחד צוחף את השני אנחנו נעצור פה ויהיה ישועה גדולה כן הלכות שבת שלום אני הולך של יהיה חתונות >> בעזרת השם >> אצגן מעיין פרנסה טובה ליוחנן >> אנחנו

רבותיי סימן נ ג הלכה יב אין ממנין מי שקורא לאלפין עינין ולעלילין אלפין זה לא יודע לקרוא אי אפשר יגיד עין לא יודע להגיד עין עושה אותה א' הנכולם >> זה עובדו אם יגיד בא' אוי ואבוי יהיה >> יג פוכח מי זה פוח והוא מי שבגדו קרוע וזרעות מגולות לא ירד בפני התיבה זה לא כבוד הציבור או מכנסיים קצרות יכול להתפלל לעצמו אבל להיות שליח ציבור מכנסיים קצרות כתוב היא כל נקראת אלוקיך ישראל לפעמים אדם חולה רוצה להתפלל עם הפיג'מה גם זה לא כל כך טוב

צריך עיכון נקראת אלוהיכ ישראל אין פיג'מה אפילו שעירקי לא יהיה חולה לא להתפלל עם פיג'מה אין ערפי [מחיאות כפיים] >> יש מתפללים עם כפפות >> גם זה לא לא הולך ככה הוא הולך למלך ילך עם כפפות >> היום חולצה קצרה זה נקרא פכח >> בעיה קצת צריך להשים מכסה >> כן אבל זה פוכח זה זה מה שמתקר פה הוא אומר >> כף אחד מדבר על מכסה קצת >> אותה קרה אומר כולל כתפלים גלוי >> אה רק זה נקרא פה היום העולם מתפללים אבל זה לא יפה

זה לא יפה כאלה עם גופים שלו גם כן >> לא אבל אם הוא מתפלל לעצמו עוד אפשר אבל לא יהיה חזן ראיתי חזן מגופיה בקיבוצים >> סומה יורד לפני התיבה שמה >> שחיה בכל ובלבד שלא יקרא בתורה משום דברים שבכתב רשע אמר בעל פה בטח שזה יקראו >> על שני זה על על זה סוף התב של ספר שני זה התחלת עי להכין את זה ולקרוא על שני שהוא רואה שניהם >> אבל הם מעלים סומשהגם הוא לא יכול להפסיק למה >> אפשר כן אבל זה לא כל

כך טובעל על שכן צריך להכין את הדף >> היום גם כן עולים עם כיפה זה רוב העולם אבל שיהיה כיפה גדולה כלומר שמחס את רוב הראש לא כיפה של גרושיזה >> שם מכסה את רוב הראש >> כמו שלך זה מצוין כן >> כן טוב >> כמו שנאמן זה טוב כמו שהחכמו ש טוב נראה לי שאתה יכול כובע לא כיפה >> הגענו טו הגענו שירו הצב שירו את הכיף כל הצבדים >> יותר טוב הראש >> זוהר הקדוש >> כן אני אין לי יש לו יש לו ישן

אנחנו עמוד שח >> כתוב על זה למעלה תואב כיוון דנחוק זה האדרש שובר בכה ואמר אדוני אדונינו מהד שמך בכל הארץ רבי אלעז אליעזר כמה הרגיז אותו הגוי הזה שאל אותו שאלות אמר לו אל תענה לי תשובות כי את זה אין שום תשובה אומר לו אומר לי ככה נתן בו עיניו עשה גע עצמות כמה תקיף חנה שמע קדישה תקיפה בכל ערב כמה חבבים מני דאורייתא דל דחמי זה באורייתא ואין דבר קטן לא תמצא בתורה ולת מנער דעת דלא נפקד מפקדשה בריך כל מה שיש בתורה הכל

יצא מפיב של הקדוש ברוך הוא מלן שאל ההוא רשע אנשח אליהו שאלתי קודש ואחי מה היה מוסל קדש ביך קדש ובעבנינו בתקדישה רצה הכל לעשות להם חנתך במכון שבתך פעלת אדוני פעלת עלת שם ולא אחרה מכון שבתך פעלת השם דבית ראשון קדש השם כלנו ידך דבית שני היום זה חודשך אינון זה השני הבתים האלה זה רק עבודה של השם עדיין לא היה לנו דבר כזה ומ הרגיזו כמה במדבר מיתו והכנסו לקדשברך בנירה בת דברנש שלמה המלך קח את קיים שלמה הבדגה דבר חיים ד אמר אם

אדוני לא יבנה בית שבע בנבו ד בקיו אין קיום ביומו דעזרה גם חטא צריך למבנה ולהבה בקיומה ועד כאן בניה קדמהקדשברך לו אהבה ועל ולזבנדת כתיב בונה ירושלים אדוני אובא אחרה ונדענן מחקן ולא בנינדברנש דלת בקיומה גלן לזה אנחנו מחכים הוא שאל אותו כת כתוב גדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון אז אין שלוש בתים שני בתים אז הוא אומר טיפש את הגוי הזה זה עוד לא היה בכלל הפסוק הזה >> כל זה מה שהשם יבנה לנו הקדוש ברוך הוא לא בנה אללה עכשיו יוריד הקדוש

ברוך הוא בית מקדש מהשמיים שני בתי מקדש יוריד אחד על השני הראשון כולם רואים אחד לא רואים מי שיש לו עיניים מיוחדים רואה בית ראשון הנה אומר בית ראשון ובית שני יחיד לא קודש בריך הוא כחדה מלעלה בית ראשון בתקסיה בית שני בתגליה אתה רואה בית ומתלכ בית שני תתחזה לכל על ממנו חודש בריךו חלב שני מרות דנים בם >> ההוא בית ראשון אה >> הוא יהיה >> שומע >> למה הוא יהיה >> מה זה למה >> עם ישראל אה למה זה יהיה צריך לו לאנשים

מיוחדים >> כמו שיש פה כהן שואל בשביל מה צריך שניים אומר שני בתים >> אחד חלבי אחד בסו בית ראשון תקשס לקלה על גבי הדוד התגליה בכל על מה יחמון ענני קרס על גבו תגליה גוי ענני בבית ראשון בעובדה כן בתמירה צדיק דרום יקר שם בנינדן מחקן ועד כאן אהבה ועמ אפילו קרדת דירושלים לא נבה מנות ברנש אפילו עיר ירושלים לא תהיה אומנות של אדם הכל ירד מהשם דכתיב אני יהיה לנו אדוני חומת סביב ה כתיב כל שכן בתודלה דהזה למה ברשעה כן כסים מסתלק עד

לסוף יומין פוק בתרה בוא נראה את זה השם יזכנו >> שברך לאבותינו הקדושים בם יצחק ויעקב משה ואהרון ברשמו מצורך כל הקהל הקדוש כדעל מה יברך אתון זכה אתכם בריאות אתה נאורה מעליה חיים טובים ארוקים בריאים שמחים שפע וברכה עד בלידי כן יהי רצון ונמר ما