חרבות ברזל-החיזוק היומי הרב בניהו שמואלי שליט"א יא כסלו תשפד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש יב בעזרת השם לחודש כסלו תשפד ערב שבת קודש פרשת ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה שיהיה ישועה גדולה לעמו ישראל שמעו בשרות טובות וישועות גדולות הנה ראינו עכשיו קראנו את הפרשה שניים קרא ואחד תרגום וראינו שאין שום הפסקה כל פרשת וישה אין לא פתוחה ולא סתומה למה בדרך כלל כל התורה שמסתיים איזה נושא יש כחצי שורה ריק פה הכל זה ביחד הכל אחד אין הפסקות בין הפרשיות למה זה אומר לך יעקב אבינו לא הסיח דעתו מי שיצא

לחוץ לארץ עד שעד מקשה אחת הכל יודע הוא יוצא איזה גלות הוא הולך להביא את הנשמות הקדושות יש לו שליחות הוא עושה אותה ואז הוא חוזר לכן הוא לא חושב דברים אחרים הוא יודע הכל ביד השם רק בוטח בקדוש ברוך הוא אין לו שום הפסקה לחשוב על מישהו אחר רק אך ורק בהשם יתברך ככה אנחנו צריכים דעת אין עוד מלבדו גם ראינו כל האבות כל האמהות אשר רחל עכשיו הייתה באיזה בעיה שאין לה ילדים איפה היא בוכה מתחננת לקדוש ברוך הוא ויזכור אלוהים את רחם וישמע

אליה אלוהים ויפתח את רחמה פלא פלאות איזה איזה מעלה היייתה לרחש אין כמותה אלוהים מסרה את הסימנים ללאה שהיא צרתה מסרה לה את הסימנים אפילו שיודעת ש עלולה להפסיד מניות אשתו של יעקב אומרת שלא תתבייש אחותי ונתנה לה את הסימנים אתם יודעים שכתוב במדרש שיעקב אבינו בשעה שעבד את רחל שבע שנים היה שולח מתנות לרחל היא עבד את לבן כל המתנות לב לוקח מעביר את זה ללאה ורחל יודעת והיא שותקת ככה זה עם ישראל זה עם ישראל שוקים לא מדברים כמו האמהות פלא פלאות גם כ

שהקדוש ברוך הוא גם חס ושלום מעניש יש לו בזה איזה כן יש איזה מטקות בעונש היא לא נקמה הרס אדם כועס על חברו יורד איתו לחייו הקדוש ברוך הוא פלא פלאות גם שהוא מעניש אבל הגויים אוי ואבוי איזה רעים מצורעים פרא אדם הלכה עשו שונא ליעקב וזה פרא אדם אתם יודעים מה שאמר הרב ליבנשטיין הוא אמר דבר נחמד הוא אמר שפעם היה ב היה ביער היו צמאים מאוד למים היה היה היה זה היה עצירת גשמים ולא היה תבואה ולא היה כלום לא ידעו מה לעשות החיות

קבעו להתאסף ביחד כל הפרלמנט האריה הזאב הדוב והנמר וברדלס כולם כולם צריכים לבוא כל החיות כל הבהמות כולם הגיעו יושבים בעיגול וכל הפרלמנט גם אלה שעושים פיתות הכל כולם באו טוב מה קורה אומר הם החליטו ביניהם שצריכים כל אחד זה בא הכל בגלל עוונות מה שקורה שלו במים זה עוונות אז אומר האריה אומר כל אחד יעשה וידוי עכשיו בא האריה אומר כן אני בוכה ומתוודה שמה עשיתי יום פעם אחת היייתה משפחה שלמה שלמה בלי לרחם על אף אחד שמה אכל כל המשפחה לא השאיר אף אחד

והוא בוכה אומר הקדוש ברוך הוא ם חלו טוב בא הזאב אומר הוא אכל שני אחים בא הזה אומר עשה ככה כל אחד אומר את העוונות שלו וכל אחד בוכה שאלו את הכבשה ואת עשית היא אומרת שהיה איזה עגלה היה ב זמורות מאכל של בהמות ונפל להם חבילה אז היא אכלה את זה והיה קשה לה לוותר על זה כי היא הייתה רעבה מאוד אז היא אכלה ו והייתה שמחה בזה אז עכשיו היא מתחרטת כנראה זה הגזל ישר כל האריות והנמרים והדוב וכולם אמרו זה את בגלל שאת

אחת את זה את גרמת אבל זה שאכל כל המשפחה זה שעשה כל התועבות שבעולם זה לא הוא זה רק את אומר אותו דבר כבסה הקטנה זה עם ישראל אתה מבין כל אלה הזאבים והנמרים וכל אומות העולם מסביב כל כל האירנים הפרסים האלה והחזות הם מותר להם לרצוח את כולם ילדים אנשים בשביל התאווה שלהם בשביל מה שהם צריכים על המקום עם ישראל הולך בשביל לנקות את המקום כי הם עשו פשע גדול שהם זה התרופה שלהם להקות בהם אם במקרה נפל איזה ילד וגם לא נפל הם מראים

כאילו הפילו ילדים אתה מבין איזה רשעות איזה זה זה ככה זה זה כמו הכבשה הקטנה הזאת ולכן אמרו רבותינו עם ישראל ככבשה קטנה ב70 זאבים הם עושים את זה כאילו מי יודע מה קרה אבל הקדוש ברוך הוא לא עזב ולא יעזוב כל פעם הקדוש ברוך הוא שולח לנו ישועות גם הפעם אתץ הראי ליעקב בעזרת השם מנה היושע בעזרת השם בשבת הזאת רציתי לדבר איתכם זה פטירת רבי המרשל רבי שלמה לוריה אחד ממפרשי השס שהיה בזמן עוד רבנו הארי באיך בדורו הוא הוא נולד בשנת ער רע

ונפטר בשנת [מוזיקה] שלד ארי נפטר בשלג והוא היה מבוגר מן הארי הוא נפטר למעלה מגיל 70 היה גאון עולם המרשל היה גאון גאון גדול אומרים עליו לא היה כמותו והוא למד עם ה עם הרמה בזמן הרמה הוא היה בזמן הרמה והעידו עליו כולם שהיה גאון שאין כמות אותו אחר כך הוא נתמנה לרב של לובלין היה רב של לובלין הוא היה הרב של לובלין היה עושה דברים גדולים הוא בזמנו שמע פחדו הרבה ממשיח שמע רב הארי רצו חס ושלום להחרים אותו הוא והרמה המרשל והרמה אמרו יחרימו

ערי למה כמו איזה משיח מתנהג אבל כשהם ראו שהם יודע את המחשבות שלו כל מה שההוא חושב וכל דבר ודבר אמרו זה נשיא אלוהים לפי מה שדיבר את המרו אמר זה אין כמותו בעולם זה סיפור ארוך הוא חיבר ספר ים של שלמה והוא כותב הגאון חידה כותב עליו הוא כתב בספר שלו אומר נר מצווה תורה אור הוא כותב איך שהוא עושה את הספר והוא מבקש הוא מבקש מהקדוש ברוך הוא שיעזוב לו את הנר דולק עד הבוקר זה היה כבר נכבה למה הוא רוצה ללמוד וככה היה

עם הנר שלו כן זה דלק זה לא עזב אבל יש מעשה מחריד עם המרשל ב היה לו ישיבה גדולה כולם היו אוהבים את המרשל מאוד אומר שהיה איזה אחד מהתלמידים שלו גאון אדיר וכולם והתחתן כולם רצו אותו וזכה לחופה והיה שמחה גדולה אבל אשתו חלתה אחרי זה ולא ולא וקיבלה מחלה נושה והוא עמד על ידה שבעה חודשים היייתה חולה ונפטרה והוא הבטיח לה כל כך הייתה ברוכה אז ראה שהיא בצער אמר לה אל תדגי אני לא אתחתן עם אף אחד וככה הבטיח לה ועכשיו הבעיה נפטרה

רואים אותו חודשיים שלוש ארבע חצי שנה לא מתחתן ועצוב גם עצוב מה יעשו איתו לא ידעו מה יהיה עכשיו קרא לו המרשל אומר למה אתה לא מתחתן יש לך הצעות אדירות סיפר לו לחץ אותו סיפר לו אומר זה לא וחל על מה ש אתה חיה מהתורה לקיים מצוות פריה ורבייה אתה נשבעת אפילו אמרת זה לא חל זה בטל מבוטל אתה יכול להתחתן אל תפחד ככה אמר לו המרשל וככה הוא עשה הציעו לו התחתן למחורת נפטר האברך הזה פטר נהייה בעיה גדולה היה צרה שאין כמותה באו

למרשל אמרו לו תראה מה נהייה אמר תשמעו אל תדאגו תעשו לווייה תשימו אותו בקבר אבל לא לסגור לאסוף פתוח ונראה מה יהיה עד הבוקר וכך היה שמו אותו בתוח ו המרשל נתן לו פתקה רשם לו פתקה איתו אמר לו מם זה אומר לו הוא מת אומר לו תעלה עם זה לבית דין של מעלה תן את הפתקה הזאת שאני נותן לך עלה למעלה אומר אומר לבית דין למעלה אין דבר כזה אני פסקתי לפי דין תורה זה לא ח זה לא יכול להיות תחזירו לי את התלמיד שלי

חתם רשן אמרו בבית דין למלה הוא צודק להחזיר אותו להחזיר אותו הבן אדם הזה קם מן הקבר עם התכריכים הלך לבית דופק בד ברחו כולם איזה פחד במטה בפחד אשתו ברכה לבית אביה מה היה בלאגן גדול למחרתו לבש את הבגדים שלו וההלך לשב בבית המדרש כום ארים המת קם ברחו באו למרשל אומר אל תדאגו עד הצכי צהריים הכל הסתדר מה עשה המרשל דמר מסך של השכחה אמר תיכנס במוחות של כל לובלין ישכחו את זה כאילו זה לא היה בן אדם לא מת ו וככה היה בא

לבית יושב עם אשתו רגיל ובא לבית מדרש יושב זה תראה מה זה קודם כל אסור לעשות נדרים ושבועות אפילו פסקו לו שמותר להתחתן פגע אם אין את המרשל היה בלאגן זה כתוב בפנקס של לובלין זה כך כתוב רבי מאיר שפירה הביא את זה מהפ שלובין את המעשה