השלמה - שיעור בדף היומי מסכת סנהדרין דף מו הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היוי ד' שבט התשפ"ה

ללמוד אותו טוב דף מו היום זה דף מז אבל עכשיו אנחנו בדף של שבת 2 ארב שש שורות מלמעלה אין טולין אמרנו במשנה שהאיש ו אותו ופניו כנפי העץ ככה דברי רבי אליעזר חכמים אומרים והאישה סליחה האיש תולין אותו פניו כלפי העם האישה תולין אותה ופניה כלפי העץ חכמים אומרים האיש נטלה והאישה בכלל לא נטלת לא טולים אישה מה טעמה דרבנן שלא נטלים אישה אמק רבי טלית אותו אותו ולא אותה ד רבותינו דווקא אותו שהאישה שסכנת לא נטלת אחר כך נפשית לא ורבי אליעזר מה ידרוש

מאותו משי אומרת אותו בלא כסותו מה שכתוב אותו בלא כסותו בלי מלבוש אפילו שמשעה סקילה כבר הוא לא בחסותו אם לא היה פוסק היינו אומרים ש נלביש אותו לפני התליה טלי אותו ערום כמה שמעל שאפילו שפשט אותו בשעת הסר קילה אותו ולא בגדו עכשיו אותו ה לא הייתי אומר דורש שאותו כסותו כמה שעלן שצריך הייתי חושב להלביש אותו עם בגד כמ שבן בלי כסות ורבי אליעזר הי וכ יהיה באיש מדרש בה בכייה באיש חטא משפט ממת ואומת ותלית אותו שדרשו רבותינו שאין האישה נטלת מה ידרש

בה אמר אש תקיש ההוא למעות בין סורר ומורה בן סורר ומורה שגם שנשקל לא נטלה למה כתוב איש וזה בן איש נטלה אבל בן סורר ומורה הוא לא איש הוא נער ולכן הוא לא נטלה גמר אומרת בהתניה בן סור מור נסכן בתלה דברי רבי ליעזר בעצמו קשה רבי אליעזר בעצמו אמר בן סורר מורה נסכן ונטלה איך יתכן לומר שרבי אליעזר דורש איש למעד בן סורר מורה מפורש אמר שכן נטלה אלא אמר רבי רב נחמן בר יצחק לרבות בן סורר מורה לא למעד בין סורר מורא האיש

זה לא למעד זה לרבות אדרבה מה הטעמה איך דושין איש לרבות בן סורר מורה דמר ק וכי יהיה באיש חטא איש ולא בן כתוב וכי יהיה באיש חט ואומת שאיין בן סור מורה בכלל עוד דורשים איש ולא בן סורר מורה זה אחד חטא מי שעל חטו נהרג יצא בן סורר מורה על שום סופו נהרג לא שעשה איזה דבר צריך להרוג אותו עכשיו הוא בסדר רק ארו רבנן איך שזה מבלע תרטימר בשר ושותה יין ולא שומע לכל אבי וכל אמו ידעו זה עתיד לצאת להיות בעייתי לכן

אמרו יותר טוב ימות זכאי לא ימות חייו נר כשירדה התורה לסוף דעתו שאם זה המעשים מצעירותו אז בבגרותו הרסתם את הבריות הרצח את הבריות אז אז לכן זה ביעות אחר מעו איש זה בא למעד בין ס מורה חטא כיה באיש חט משפט מוות זה בא למעד בן סורה אם זה למה צריך מעו אחר מעות מעתה אותו פעמיים ברציפות אן מעות אחר מעות אלא רבות זה כלל כל מקום שנאמרו שני מעטים על עניין אחד לא ממעטים אלא אדרבה הם מרבים אז גם כאן רבה בן סור מורה

לתליה לכן הדעת רבי אליעזר בזור מורה נטלה אמר להן רבי אליעזר ול שמעון משטח לנשים אמרנו במשנה אמר רבי עזר אמרו לו 80 נשים תלה ואין דנים שניים למיתה ביום אחד אמר רב חסדה אז איך אתה אומר לי לא טולין אישה לא טולין איך אתה אומר לא טולין אישה שמעון בן שטח הם אמרו לו אמרו לו במשנה 80 נשים תלה ולא דנ שניים למיטה ביום אחד אמר רב חסדה לא שנו אלא בשתי מיתות אבל במיטה אחת דנים אז רגע אמר להן רבי אליעזר ל שמעון שתר

תלה נשים אמרו לו 80 נשים תלה ואין דני שת מיתה ביום אחד כאילו זה הוא עשה דבר שזה לא נשנ מלדי זה לא לפי דרך בכלל לא טונים ש נשים ביום אחד אז איך הוא טלה כל כך הרבה אתה אומר אמר לא שנו אז רגע אז א אלא אז תירוץ זה תירוץ לא אמר רב חסדה ו שנו אלא בשתי מיתות מה שאנחנו אומרים אין בי דין שניים ביום אחד זה בשתי מיתות אחד בחנק אחד בסקילה נגיד אבל במיטה אחת שניהם בסקילה אז אני שניים ביום אחד

והמעשה ד שמעון ב שטח דמטה אחת הבי וכך קראו לדין דנים שניים ביום אחד חכמים אמרו לא עושים ככה וזה היה באמת הכל מיטה אחת כולם בסקילה לא אחד בחנק אז מפה הוכיחו לו ששמעון בשטח הרג את המכשפות שלא על פי הדין אז מפה מוכחים לא מה שהרג רבי שמעון שמעון משטח את המכשפות שונים זה לא בכלל אלא זה היה הוראת שעה היה ואם דנים שניים במיטה אחת יענה ם רבי שמעון על פי הדין אם תגיד לו לרבי שמעון אם דנים שניים במיטה אחת יגיד רבי

שון על פי הדין הרגם מותר הנו לדון שניים ביום אחד כולם נדונו באותו מיטה אז זהו אז זה עדיין שאלה נכון אני חוזר והמעשה ד שמעון בשטח ד מיטה אחת וכולם היו בסקילה ליה כאמרו לה דין דנים שניים ביום אחד על זה הוכיחו אותו אז מה מוכיח מפה מוכח מפה ששמעון בשטח הרג את המחשבות שלו על בית דין ואם דנן שניים במיטה אחת יגיד להם רבי שמעון מה אתם רוצים עשיתי כדין שניים במיטה אחת אלא תמר אח תמר לא שנו אלא במיטה אחת כי אין שתי

מיתות דווקא מתי מותר שאין בידין דנין שניים ביום אחד כשבאים לדון השניים במיטה אחת כי אין שת מיטות אז לא דנים ואיך ידמה כגון שתי עבירות כלומר שתי עבירות שונות זה זה סכילה אבל זה מיטתו בסקילה וזה מיטתו בסקילה בשת דברים שונים בכל אחד פרטי הדין לא פכו בזכותו אבל במיטה אחת ועבירה אחת דנן כלומר כשעבד שני אנשים עבודה זרה זה מיטה אחת ועבירה אותה עבירה באמת כיוון שפרטי הדין שווין אז זה לא קשה להין אם מעיינים באחד אפשר לגים בשניים זה הכל אותו דבר וזה

היה המעשה עם שמעון משטח היו עבירות רבות כל אחת היייתה מכשפת ממין אחר זה באוב זה בעוני ואי אפשר לדון ביום אחד יפה אל שמעון בשטח לא הי אפשר לדון למה כל אחד זה היה המכשפות האלה כל אחד היו מכשפות זה באוב זה בעוני זה כל אחד דינה דינה בכלל אחר אי אפשר לדון אותה ביום אחד כן כיחו חכמים שהוא לא תען על פי הדין אלא הוראת שעה הייתה ככה הוכיחו חכמים אתה לא יכול לדבר ממנו מתי דבר אהבה אין דנים שניים ביום אחד ואפילו ב

בנוף נפת אתה רואה אשת איש שניהם בחנק וזה מיטה אחת של עבירה מומת הנוף והנפת אז זה אותו דין לא ד ביום אחד גמ חסדה זה לא אותו דין בבת כהן ובועלה בועלה בחנק והבת כהן בשריפה או בבת כהן זומי זומי שבאו עדים שחייבת מיתה והוזמנו העדים והתחייבו חנק אין העדים זמים מתחייבים מיתה רק במיטת בועלה כשהזוג את הזימים חזרי חיבה שרפה ועדים מזימים חמים חנק הם זממו לעשות את הראשונים אז לכן אין כאן מיטה ולכן אין דו שניהם ביום אחד זה לא אותה מיטה זה

אפשר תניה אז אמרנו במשנה שהרג רבי שמעון בן שטר 80 נשים ביום אחד אפילו שלא עשה כדין אבל עשה לגדור הוראת שעה הייתה לגדור את בני ישראל שה פרוצות בכשפים כשי עש דיזה הה אותה אותה מיתה ותה ע איפה עדיין הגמרה לא עכשיו תן החי זה ני רק אומר לך מה אמרנו במשנה שרבי שמעון בשטח לא הרג 80 נשים ביום אחד כי זה היה אותה מיתה אות עבה לא חייב לא זה לא הה אותה מיתה אותה עבירה זה אתה אומר זה לא היה אותה זה לא

אותה עבירה מחילה מכבוד הרב כולם בסקילה כן אבל אמרנו אחד אוב אחד ידיעוני אז זה הגמרא שעלה למעלה אבל במיטה אחת בעבירה אחת דנין אבל מעשה של שמעון בשטח זה היו עבירות רבות למה אחד באור ואחד מכשפת באוב אחד בעוני מכאן הוכיחו חכמים שלא טלה אותן על פי הדין כבר אמרנו את זה תראה ראשי תוספות על זה מקשה הגמרא אתה אומר לי באותו מיטה עף ונוף את מה ראית על זה מצר את הגמרא תגמר חסדה בבת כהןו בעלה או בזה זאת בשריפה זהו גמרנו תניה רבי

אליעזר בן יעקב אומר שמעתי שבית דין מקים ועונשין שלא מן התורה הנה כמו שעשה שמעון בן שטח למעשה לא עושים ביום אחד להרוג 80 נשים כל אחת הייתה מיטתה מין אחר זה אוב זה ידעוני וכל אחד זה זה סקילה זה חנק זה הרג כל אחד זה מיטה אחרת אבל הוראת שעה אפילו שלא עושים הוראת שעה היייתה שהוא עשה ובוא תראה עוד מקומות שיש הוראת שעה תני רבי אליעזר בן יעקב אומר שמעתי שבדין מכין ועונשין שלא מן התורה אתה רואה אפילו לא התחייב בכלל ולא לעבור על

דברי תורה לא המציאו מיטה ומלכות חדשים לעבור על שהתורה אומרת אלא כדי לעשות סיג לתורה מעשה באחד שרכב על סוש בשבת במי היוונים הם גזרו גזרות הייתה דת נעזבת והביאו לבית דין ושכלו לא בפני שלקח לא צריך זה איסור דרבנן בכלל אלא שהשעה צריכה לכך לחזק את הדת הנה זה ראייה לשמעון משטח שוב מעשה בן אדם אחד שהטיח את אשתו תחת תאנה והביאו לבית דין ולקו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך משנה ראית את זה כבוד הרב משנה בוקר טוב אפרים מעדן לא רק

אני רוצה להגיד לך שראיתי אותך ח כיצד תולין אותו איך מי שהתחייב קידה איך התליה איך טולין אחרי ששקלו אותו טולין אותו משקעי את הקורה בארץ והעץ יוצא יוצא אתה רואה עכשיו משקעים לוקחים קורה גדולה משקעים אותה באדמה ולמעלה יש עץ ממשיך ועל ראשו יש כמו איזה יוצא איזה יתד כזה על מה לתלות אותו הו מקיף את שתי ידיו של הנסקל הזה סומך את שתי ידיו זו על גב זו טולה אותו בידיו וואי וואי וואי ו רבי יוסה אומר הקורה מוע על הכותל לא לא משקיעים

אותה באדמה וטולה אותו כדי שהבחין עושין כמו ש טבחים תונים את הבהמה המקורה מעמידים אותה בשיפוע כמו מעמידים אותה ומשענות על הקיר ואז ככה זה על הקיר ואז טולין אותו לא הבנתי צ טולים או שדים שוש פה הגמרא אמרה מהידיים אבל עושים אותו כמו הבהמה עכשיו לפי הדבר זה פי רבי יוסי מוטה על הכון הקורה מטע על הכול אושע אחד על הארץ ושע אחד על הכותל תל אותו כד שהטבח עושין מטרין אותו מיד מיד נמלן אם עלין אותו על הזה עובר עליו בלא תעשה שנאמר ולא

תנין לתו על העץ כיכבו קברנו כי קללת אלוהים תלוי זה אדם זה צלם אלוהים עשה את האדם כלומר בפני מהוא זה תלוי פני שבירך את השם נמצא שם שמיים מתחנן שמזכירים אותו שקל את הקדוש ברוך הוא אמר מ בשעה שאדם צער אי אי א פורענות מחמת עוונות איזה עוונות עשה עכשיו לוקחים אותו לתלות אותו אמא בוכה אבא בוכה ומצער אמר רבי מאיר שכינה מה אומרת בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי כלני מזה רועי כלומר כבד עליי ראשי כבד עלי זה רועי זה לשון

קללה כאילו קל לי אני כלומר אין לי קל כתוב בפילים של לא משהו אחר תכף תכף בתפילין של הקדוש ברוא מ כעמך ישראל תכף קני מראשי אומר קל אני כלומר קלני כלילת קל לת אני אני לא קל א כבד עליי יש עלי מסור כבד עלי ראשי כבד עליי זרועי כמו אדם עייף אם כן מה המקום אם כן המקום מצטער על דמן אם כן המקום צ אדמן של רשעים שנשפך כר חומר אדמן של צדיקים ולא זו בלבד אמרו אם מת בלא כן אלא כל המלין את מתו

סתם אדם נפטר לא מת אסור לנין אותו עובר בלא תעשה אבל אלנ הוא לכבודו הלין אותו לכבוד המת להביא לו ארון תכריכים אין עובר ין לא היה עכשיו רוצים להספיד אותו יבוא כבוד גדול ולא קוברים אותו בקברות אבותיו מיזה שנשכר לא קוברים אותו בקברות אבותיו לא קוברים רשע יה צדיק אי בבר שתי בתי כברות היו מתוכנן לבית דין אחד נהרגין ונחנקים ואחד נשכנים נשרפין הייה שתי בתי כברות נתעה לבשר אחרי שקברו אותו מלקן את העצמות וקורין אותן במקומן איפה אבא והקרובים באים ושואלים בשלום הדיינים בשלום

העדים כלומר אומרים להם איננו עליכם בליבנו כלום שדין אמת דנתם מה נעשה ולא היו מתאבלים אבל אוננן שאין נינות אלא בלב לא היו קרוביהם מתאבלים עליהם כדי שתהיה בזיום הכפרה עליהם אבל רק נינות אין זה כבוד להרוג ואין כפרתו נמנעת בכך שאין אנינות אלא בלב עד פה המשנה גמרא תנו ר נאמר באיש חטא טליתא הייתי אומר תולין אותו ואחר כך ממתין אותו אם היה כתוב כיה באיש חטא טלית אותו על עץ אז הייתי אומר טולין אותו קודם חר כך ממתין אותו והוא מת אחר כך כדר

שהמלכות עוסה שקודם טולין וככה הוא מת חיב מיתה על ידה תמ מה זה המלכות היא תולה את הבן אדם ואחר כך נוצת לו יריה בראש כן אבל לא כתוב פה כך זה אתה אומר גם אני חשבתי כך אבל כתוב הייתי אומר טולין אותו ואחר כך ממתין אותו למה כתוב כלתם באבנים כמר כאילו תלום חיים והרגום אחר כך כתוב בתורה לא תלי נבנתה יש מי שיפרש כמוך שנהרו אותו על ידי הטליה כן כן ככה תמיד אני חושב שהורגים על ידי התליה אתם יודעים מה עושים בעולם מה

כש הורגים בן אדם בתליה הורגים אותו או טולים אותו ואחר כך הורגים אותו טולן אותו במת ככה כןכ הייתי אומר תולין אותו חכ במתי אותו כדרך שמלכות עושה תלמוד לומר באומת ותלית קודם כל והומת תסכול אותו אחר כך תנית אותו על עץ מה פירוש ממתן אותו ואחר כך תולין אותו א כיצד איך הייו עושים את הכי משהין אותו עד סמוך לשקיעת החמה גור ואז גומרים את דינו סבור לשקת החמה ואז ממיתין אותו בסקיה ממת שדינו ואחר כך תודן אותו ומיד אחד כושר ואחד מתיר מיד כדי

לקיים מצוות ליה רק אבל אסור להשות אותו אז אחד מתיר מיד אז אמרנו משקעים את הקורה בארץ ורבי יוסי אומר לא תנו רבנן עץ כתוב בתורה וטלית אותו על עץ שומע אני בין בתלוש בין במחובר לא משנה איך בין תלוש בן מחובר תמיד ומר כי קבור תקברנו שאין הוא מחוסר אלא קבורה יצא זה אם הוא זה עץ מחובר חוזר קציצה או קבורה אז אי אפשר על מחובר רבי יוסה אומר מי ש מחוסר לא אלא קבורה יצא זה שנעצור בקרקע שמחוסר תלשה וקבורה גם את העץ קוברים

אתה מבין גם את העץ שתלו אותו עליו גם אותו היו קוברים ורבנן ליש עליו כלוי זה לא בעיה אמרנו במשנה ומ לן עובר בלא תעשה לא תני נבלתו כלומר בפני מה זה תלוי מפני שבירך תניה אומר משלו משל למה דבר דומה לשני אחים תאומים ממש דומים אחד לשני בעיר אחת אחד מנו למלך אחד יצא לסטות ציוה המלך בתלוה כל הרואה אותו אומר המלך תלוי המלך תלוי צמ המלך וירדו אדם בצים ד צלם אלוהים טלוי מיד ד אמר אנחנו אח של הקדוש ברוך הוא למען החי ורעי

אמר בייר בשעה שאדם יצא שכינה מה אומרת כלני מראשי משמע כלני ם השמע א אמר אביה כמן דאמר טל לת קל לת אין קל עלי ראשי וזרעי אדם עייף קל לת אמר לרבה אם כן כבד עלי הראשי צריך להגיד לא קלני אם אתה אומר קלני זה אכל אז יגיד כבד עלי ראשי כבד עלי אי רועים באלה לא לא לדבר על צד השלילה איני כל תגיד כבד עליי אלא אמר ל כמן דאמר י עלמה אדם אומר קל העולם מצאתי מרוב שאני כבר עייף וכבד מאוד העולם לא

יכול להרים אותי לשת [מחיאות כפיים] אותי היה בם בם בם בם בם בם בם הי הגמרא שואלת איך אפשר ללמוד מקד שהשכינה אומרת כלני הם מבע לגופה בכלל שלמד לי שמקלל בתליה מי שמקלל כי כלילת אלוהים תלוי כן אם כן מכר מקלל מה לת משמע כי עלמה כן ואם הכול אחי הודתה אולי כדלת זה לא נד אלא אלא לרמז על כלני ולא ללמד שם קלל בתליה בכלל אם כן זה מקר קלת מה קללת שמאמין התרתה גם לרמוז על השכינה שאומרת קלני וגם למד אותנו שהמקל נטלה

ולא זו בלבד אלא כל המתו עובר בלא תעשה א רבי יוחנן רבי שמעון ממלין את מתו שעובר עלי לא תעשה ומר לא תלין כי כבוד קברנו מכאן ריבוי כבור ברנו שמי שמלין ל מתו עובר בלא תעשה אקד רבי יוחנן רבי שמעון בן יוחי רמז לקבורה מן התורה מ שאדם מחוייב לקבור את מתו ם ומר כיכבו תקברנו מכאן רמז לקבורה מן התורה כבור תקברנו הנה קבורה אמר לי שבור מלכה לרב חמה קבורה מן התורה מןן שאל אותו השתיק ולא אמר ו מ שתק אמר לי רבח יעקב

סר לפש מה זה העולם הסר ובשים לא יד רחמה לענות דיבר כיקב היה צריך לומר כתוב קבר כתוב מפורש אז למה רב חמה לא ענה כן אומר היה יכול לשבור מלכה להשיב לו זה אפשר לפרש דעבד לארון לא צריך לקבור אותו באדמה נעשה לו ארון והיה היה לרב חמה להשיב לו תקברנו לא באדמה אומר לא משמע לי שבור מלכה לא היה מבין כבוד ברנו שזה בשביל אדמה הייתי אומר רק באהרון היה אומר לו ונמה מד קבור צדיקי אומר אתה יודע מאיפה תלמד המקור ראית לא נקברו

אברהם יצחק ויעקב מנהגה בעלמה זה לא שחייב מנהג מקברה הקדוש ברוך הוא למשה ולא השתנה ממנהגה כן הנה מה שקבר השם את משה הגם הזה מתרץ זה לא השתנה ממנהגה מה שעשה כך הקדוש ברוך הוא לא לשנ בקבורת משה מנהג העולם אתה שמע ובדו לו ישראל וקברו אותו זה נאמר על אביה היה צדיק הבן של ירובעם שסודו לו אתכל ישראל כברו אותו למה הוא ביטל את השומרים שהושיב אביו שלא יעלו לרגל אומר לא אומר גם על זה אומר קברות לא להשנה ממנהגה לא ספדו ולא כבו

לא יספדו יספדו יספדו ולא לדו לדומ על פני אדמה יהיו אתה רואה כתוב את זה בתמי על הרשעים לא ספידו אותם ולא יקברו אותם אלא היו לדומ על פני האדמה כן לשתלים ממנהגה אזה אין חיוב ב בעיה לי בעיה לו חבורה משום בזיונו ה או משום כפרה הוא בגלל בזיון המת או בשביל כפרת המת או בזיוון החיים כדי שתיהיה לו כפרה שמורידים אותו ו משפירים אותו תחת האדמה כלומר מה יותר עיקרי הביזיון או הכפרה למה נפקא מינה אומר דמר דמר לא בקברו עלי גברה הוא אמר

לא רוצה שיקברו אותו חם אותו אם אמרת משהו בזיוה כל כמינה זה ביזיון של המשפחה לא יכול להגיד והי אמרת משום כפרה הוא אמר לא בע כפרה מה הוא לא רוצה חפר עלי אתה יודע אני שמעתי שיש מקומות ששורפים את המת שמים מצנצנת לא פה בטח יש משרפה כזאת גדולה בהרצליה תנור גם לא עושה ריח כן ככה ככה אמרו לי בחדרה בזה מושב זקנים שמה בא נפטר אחד נפטרה אשתו אחרי כמה שעות על ידו היייתה צנצנת הנה היא יהיה לידך השם יעזור יש לזה שם יש

לזה שם א כי עפר ת עפרת שוב לא לא יש לזה שם יש איזה שם מנוחה נכונה כן אה ך ו בוא נלמד זה לא זה לא בשבילי מה את שמה מדור צדיק הנה נקברים י אמרת משום כפרה צדיקי לכפרה צריכה זקוקים אן כן מי אמר נכתבין אדם אין צדיק בארץ אש יעשה טוב ולא יחתה שסב כל ישראל וקברו אותו אתב בן ירובעם זה לבדו יבוא לירבעם בן כבר רק הוא לבדו בא כולם לא אמרת כ כפרה אנחל כ כפרה שם כפרה כל מה שעשו כל

משפחת ירובעם אומר אד צדיק ט לכפרה אנד אנק לא וא כפרה הוא צדיק יהיה לו שאר משפחה רשעים לא יקברו אותם שלא יתן להם כפרה את שמה לא יספדו ולא יקברו לא יספדו לא כתוב מה שאמרנו אז אם טעם הקבורה זה משום כפרה למה לא קברו שהיה להם כפרה זהלא תב וא כפרה נוח לקדוש ברוך הוא יותר יותר שאלה הרשעים לא תהיה להם כפרה בעיה להו אנחנו נעצור פה להפסקה של כמה דקות