המוסר היומי-עמל התורה ופטירת המורה ר' עזרא עטייה הרב בניהו שמואלי שליט"א לד לעומר יט אייר התשפ"ד

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום שני בשבת קודש יט אייר תשפד. היום כן היה אתמול היה שלושה ו30 שלשון [נחירות בוז] הנה זכינו יום לג בעומר יום קדוש מאוד מאוד איזה שבת קדושה ואיזה בעזרת השם הילולה של רבי שמעון לק בעומר היה כל הלילה לימוד ברוך השם וזכינו נו לדמוד ולעשות נחת רוח גדול לקדוש ברוך הוא וזה יום של תשובה ומעשים טובים מתגלה בו ביום הזה זה אפשר איך כתוב כדיו רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק הכוח של רבי שמעון גם בשעה שיש דוחק וקושי לעם

ישראל רואים היום כמה צרות אומר יכול אני לפתור את כל העולם כולו מן הדין בדרך כלל כל צרת ר שיש ליהודי כל מי שצריך לו איזה ישועה זה בא אצל רבי שמעון יש לו ישועה אם מתחבר לזוהר הקדוש זה כמו שהוא בא לרבי שמעון היו ידוע כתוב בזוהר פרשת בלך שמן השמיים הכריזו מיום שנחרב בית המקדש נבחר רבי שמעון להיות ראש הכה של עם ישראל הוא הגנה והוא השמירה לדורי דור כל השפע יורד לעולם דרכו לכן גם המקום של רבי שמעון כל החצר כל המקום זה

כמו חצר המשכן הכל זה אותו גודל אז פלא בפלאות איך אומר איך אומר הבן איש חי בשיר תורתו מגן לנו היא מאירה את עינינו הוא ימליץ טוב עלינו זה מחובר לתורה של רבי שמעון אתה מחובר אליו היא מגינה עליך גורם את לך שמניץ עליך טוב אז בעזרת השם שרב שמעון יעמוד מלצטוב לנו לכל ישראל אחנו בעזרת השם שי ישועה גדולה בכל בתי ישראל בעזרת השם אז ככה בעזרת השם הנה עכשיו אז אנחנו חוזרים לשיעורים כתקנן בלי נדר כי היינו אתם יודעים בדרך כלל היינו נמצאים אצל

רבי שמעון איזה שבוע אבל השנה היה לי גלויות קצת אבל ברוך השם הנה עכשיו שם מזכה אותנו לשבת על התורה ועל העבודה בנחת ובשמחה אבל העיקר עכשיו פרשת שבוע אם בחוקותיי תלכו שתהיו רבותינו אמרו שתהיו עמידים בתורה כלומר אדם לעמל יולד אם הוא זכה לעמלה של תורה זה העיקר רואים אצל החתן סופר כל גדול היום זה פטירת רבי עזרא עטיה שהיה עמד בתורה בני נדר אני אזכה אז עוד מעט נספר לכם עליו איזה עמלה בתורה משהו לא רגיל לא מן העולם הזה היה עמל בתורה בצורה

לא רגילה ה אבל עכשיו אני רוצה לספר לכם על החתם סופר איזה ענווה ואיזה עמלה של תורה משהו לא רגיל שבעולם עולם הוא היה רגיל היה לו תלמידים מאוד טובים היה עמל איתו חזק בלימוד אבל כל החתם [כחכוח] סובר אחרי כל שלוש שנים היה חוזר אחרי שלוש שנים חוזר על אותם סוגיות שלמדו בישיבה והוא אומר מה נתחדש בפעמים הקודמות והיו שמה בחורים עמדים משהו לא רגיל היו חוזרים ממשיכים חוזרים ממשיכים ככה היה חזק. אז היה בחור אחד שנכנס היה צעיר ולא היה לו אמצעים.

קראו לו איציק אהרון מוסלבורג והוא לא היה לו אמצעים. היה מסוגל. הבן מה? לא כל אחד יכול לזכור את החידושים של הרב בפעם הקודמת, אבל הוא מוכן.

הוא זוכר את הכל כמו הוא יכול לכתוב לך את הכל עכשיו חדש לכתוב מה אמר הרב אמר הוא יכול לכתוב לך בדיוק והיה יודע גם לחזור על איך הרב דיבר ואת הפרצופים שהוא עשה אותו זמן וכל ה הבחורים היו אמרו לו אם אתה תצליח לכתוב את כל החידושים ישלמו לו 50 זהובים הבחור התלהב בנוסף כן גם הוא אמר להם אני גם אחזור לכם על כל התנועות של הרב כדי אמרת החידושים אומר כאן כשהרב אמר את זה הוא דפק באצבע הצרדי על השולחן כשהוא אמר את זה

הוא משך במעיל כל מיני תנועות שהרב עשה אמר לנו לשלם לך תעשה ואז כשהרב התחיל את השיעור לחזור להם על מה שהיה פעם שעברה אז הוא היה תחת השולחן והיה עושה להם תנועות והם היו מחייכים רוצים להתפקע מצחוק הזאת הם היו מתאבקים אבל מה החתם סופר הוא השיעורים שלו היו נאמרים בהמה ביראה כמו בשעת מתן תורה ללא חיוך על השפתיים אז הוא חש שהדברים לא כתיקנן זה לא יכול להיות דבר כזה. הוא לא מבין מה קורה פה. אז התחיל לדבר, אומר, מה קרה לכם היום? אף

אחד לא עונה.

היה שמה איזה נער שכל זמן הנה בבית של הרב בן 14 היה קוראים לו הרב אהרון דוד. הוא כל הזמן היה יושב אצל הרב, אמר לו אהרון, תגידי מה קרה? אז אהרון היה חייב לספר לו. אז הוא אמר לו שיצחק אהרון חוטף את ה הוא אומר איך איך הרב עשה את השיעור והוא יושב והוא מחכה כל דבר הבחורים קפעו במקומותיהם מהפחד היראה מהפחד הכבדנות של הרב אז הרב אמר שהוא לא רוצה להמשיך את השיעור היום סגר את הגמרא והלך חתם סופר למען הם ידעו וירו הבחור

הזה לא ידע מה לעשות קפה במקום עכשיו מה יעשה מחר הרב הרב הודניע כולם לחזור לשיעור בני יוצא מן הכלל וגם הבחור הזה כולם באו לו מה עכשיו יעשה הרב הרב התחיל החתם סופר התחיל לבכות ואומר אתמול בשעת בשעת השיעור איבדתי את השטנותיי במקום לשבח את הבחור יצחק ארון איך שהוא יודע לחזור על חביב על החידושים ולעשות לחכות אותי בדיוק ולעשות את הכל הוא נפגע ממני והרמתי על זה עוון המלבים ב פני חברו ברבים והתחיל אומר שהחתם [כחכוח] סופר פרץ בפחי מזעז זע את כל הנוכחים.

משהו לא היה כזה. והוא פייס אותו ופייס ופייס. אומר, "אני לא מאמין מה מה הרב רוצה? אני לא עושה לי כלום.

בכל זאת א בסוף חתב סופר נרגע והם נרגעו והתחילו המשיכו ללמוד. אבל תראה כמה הרב היה עמל בתורה בלילות. כל פעם הוא היה חוזר ומוסיף חידושים והכל אבל גם נזהר מאוד מאוד לא לפגוע במישהו. אז ברגע שהוא הרגיש חס ושלום שהוא פגע אז זה לא היה זה לא היה פשוט אז הוא אז הוא ביקש את המחירה הגדולה שלו.

אותו דבר כל גדולי עולם זה ככה הם נזהרים מאוד מאוד לעמול בתורה ועם העמלה והרציניות הגדולה חס ושלום לא לעשות בעיות כן ככה זהכן ואני סיפרתי לכם ש בפורת יוסף היו הרבנים היה רבי זעתיה ענווה גדולה [נחירות בוז] שמה היה אה חצרן שבפר סביר העתיקה אם אני לא טועה קראו לו סודרי אני לא זוכר אם זה סודרי או מישהו אחר אבל הוא היה נוהג סיפר לרבי אברהם מוג רבי שהוא היה איתו והוא רואה את זה בעיניים שלו הוא היה רואה את הוא היה השמש כזה הוא

היה רואה את העמלה של רבי זעתי של כל החכמים ועוני עוני שאין כמותו העוני הגדול כל שנה היה עושה הילולי לרבי שמעון בר יוחאי עושה סעודה גדולה באים כל החכמים אחרי שהם למדו כל היום באים אצלם מאורח עושה להם אליו מביא להם סעודה כיד המלך וכל אחד גם מקבל מעטפה ממנו באיזה שנים לא היה לו מה לתת מכר את הריטים שלו, את המה שיש לו בבית. שנה אחרת מכר את כל הזהב של אשתו בשביל לתת סעודה. שנה אחת לא היה, לא היה בוכה. בא אליו רבי

שמעון בחלום, אומר לו, למה אתה בוכה?

אומר לי, אין לי מה לתת לחכמים של רבי עזרעת רבנים של פורת יוסף. אין לי מה לתת להם. זה הבעיה. אז טוב, מה יעשה?

אומר לו, "אתה תכניס את היד שלך לכיס ואומר", "אותו יום, אל תספור. מה שתרצה תקנה, לא יחסר לך." לא רק לעילולה. מאז תמשיך. אבל ברגע שתספור זה יעצור.

זה ראה את זה רבי אברהם רבי יוחאי בעיניים שלו. הוא סיפר לי את זה. הוא ראה הוא היה איתו וככה היה והביא להם אומר אני הלכתי איתו לשוק מחני יהודה. קונה קונה קונה קונה לא נגמר.

קונה מוציא חבילות לרבנים. ומעתפות לא נגמר. ככה זה כמה חודשים עד שבא יהודי אחד פיטע אותו לספור את זה ספר הלך נגמר אבל אמר לו רבי שעון בר יוחאי אל תספור אומר לו אתה עושה מכרת את הריטים שלך פעם שנה שנה אחת מכרת את כל הזהב של אשתך והכל עכשיו הוא בוכה אין לו והוא רוצה לעשות אמר לו יהיה לך אתה תכניס את היל בכיס אבל אל תספור כל הזמן תוציא ראית איזה פלא פלאון זה יוצא הבן שלו אהבן כן נכון למי כן כן זה לא

הבן שלו זה בן אחיו נכון נכון טנג'י טנג'י לא סודרי סודרי זה היה גם כן אתה קראו לו טנג'י כן היה טנג'י קבו לו כן טנג'י איזה איזה כוח היה להם פלא העמלה של תורה אז לכן הוא יכול לתת להם הם לומדים תורה ו זה הרבה דברים יש כשעושים לכבוד הצדיק ברפואות בישועות היה יהודי אחד ששנים עושה גם כן סעודה לרבי שמעון בר יוחאי משהו לא רגיל פלא פלאות זה לא ותורח בשביל רבי שמעון בר יוחאי עושה והיו באים אצלו החכמים והכל הייתה לו בת שהיה

לה בעיה קשה ברגליים ועד כדי כך שהיו צריכים לקחת אותה בכיסא גלגלים אבל שנים כך הרופא לא מוציאים מה לעשות לה. שנה אחת היא שומעת כל מה שאבא שלהם מספר בשמ יוחי ואומר אז מה הבעיה?

אתה עושה כל כך הרבה, אתה לא יכול להתפלל עליי, אני רוצה בוכה לאבא שלה, תתפלל עליי. באותו בוקר היא כמה רגליים שלה בריאות לגמרי. אמרו לה, מה היה לך? אומרת בא איזה זקן אחד אמר לי, "מה ביקשת?" אומר, " ביקשתי שאנייה בריאה ברגליים.

מאותו יום נהיה בריאה ברגליים. פלא פלא פלאות. אומר היה במרוקו מחלת המלריה מזה אדם נעשה נכה שמעתם על זה מה זה מלריה מליה מלריה מה זה מלריה השם צילנו לא ככה מספריםצילנו אז יהודי אחד עקץ אותו ונעשה נחיה ברגליים עשה לו כיסא קטן עם גלגלים והיה מדד עצמו הוא היה לו הנהגה טובה קודם שישי היה עובר מבית לבית וקורא לכולם לחבורת רבי שמעון היה להם חבורה של רבי שמעון שעושים זוהר מאיר אותם לוקח אותם בוקר אחד פגש בו אדם למה אתה מתאמץ כל כך תן את

המצווה לאחרים תרגז אומר אני אתן את מצווה כזאת יקרה למישהו אחר ער מה אתה רוצה להפריע אני אתאמץ בכל כוחי לא מעניין אותי כלום אני מכבוד רבי שמעון בר יוחאי אומר לו אז אם ככה תביא לי את היד שלך לקח לו את היד הקים אותו הולך מזהר בשמור ברוח אומר לו מה אתה מתאמץ מהיום אתה תהיה בריא תראה מה זה מה זה פלא פלאות פלא פלאות אבל מה אני רציתי לספר לכם על רבי זרעתיה הוא היה ראש הישיבה אני לא למדתי אצלו אבל אה זוכר אני

הייתי בפורת יוסף אבל לא למדתי את זה א כי הוא כבר היה בבית זקן לא יכול אבל הוא נולד הרב עזרת נולד בטו בטו בשבט שנת תרמא בחלב [כחכוח] אבא שלו אחר כך היה עלה לארץ נפטר פה צעיר והוא ואמא שלו חיו ביחד היה לו עוד אח אליהו אבל הוא ואמא שלו היו ביחד אומר לא היה מה לאכול אבל יש לחם ויש ביצה לפעמים אני חצה ביצה אמא חצי ביצה איזה איזה נחתור היה לא הייתי מרגיש רעב אף פעם אומר ישבתי ללמוד וזכיתי לגדול בירושלים ובא

לירושלים אז בזמנו היה רבי עזרא הררי רפול הוא יסד ישיבה בשם אוהל מועד לפני עניים ורבי אני הלכתי ללמוד שמה רבי זעתיה למד שם והיה גם כן למד אצל רבי אברהם עדס והמורה היה גם רבי שלמה ניידו הוא היה ראש ישיבה ראשון של פרת יוסף אחרי שהקימו פורת יוסף היה אחרי אוהל מועד הקימו ישיבת פרורת יוסף על ידי הגביר אברהם שלום. העיקר שהוא למד שמה וכשנפטר רבי אברהם עדס הוא ראש הישיבה אומר בכה עליו שלוש שנים כמו תינוק כל כך היה אוהב רבי אברהם עדס מה

שהוא לא רגיל בעולם אומר שהוא למד שמה ואחר כך היה מורה לקחו אותו כי היה מעיין חרדיף מאוד הרבי עזר עתיה אהבו אותו מאוד היה תלמיד חכם שאין כמותו בעדינות גדולה פיקח גדול שמ אותו מורה בישיבה באוהל מועד אחר כך נפרצה מלחמה לכם את העולם ואז הוא ברח למצרים ושם הוא עבר עליו לא דברים קלים שמה הכירו אותו שהוא חכם אבל עד שהכירו אותו לקח זמן הוא אמר שהיה בבית של איזה עשיר אחד שהריח אותו אבל היה שם עשירי עגבים כל הלילה היה מדליק לו שיר

הרי הוא לא יכול לישון אסור לשמוע את השירים האלה יוצא בחוץ מסתובב לומד באיזה מקום באיזה בית כנסת כל פעם נודד ממקום למקום למה לא יכול להיות שם הוא לא דיבר מילה אבל עד שהשם עזר לו ובסוף דבר הוא נעשה שמה גם מלמד ומזה היה נותנים לו גם משכורת היו אוהבים אותו והיה לו קצת לחיות אחרי זה אומר שיום אחד בא אצלו הוא היה לומד איתם איזה סוגיה על א כן מה הדין כן שהציפור עשה כן על הראש של מישהו יש בזה מצוות שלך שלח את

הקטע הם או לא ואז אחד שמה היה תלמידים א [‏צחוק] כבר אחרב גם אתה איך זה יכול להיות שאדם יהיה לו יהיה לו ציפור תעשה לו כן על הראש וזה אז זהם שמה התלמידים צעקו אמרו לו למה יש במקומות בעולם אנשים עומדים כמו בסלים הם חיים והכל הם עומדים כמו בולי עץ ויש ציפורים עושים עליהם כן מה אתה שואל שאלות אבל הרב [כחכוח] לא עונה לו בינתיים עוד שהם מדברים על זה נכנס אחד יהודי עם כובע כזה גדול של קש ויש לו כן על הראש ואז

הבחור הזה ראה את הדבר הזה איך שעוסרים לרעם מן השמיים בא ונשק רבי עזרעתיה למה הוא רואה איך פלא פלאות כן [כחכוח] זה לא זה היה במצרים אבל הם מאודו מהודו כן כן.

אתה יודע, כשהוא היה במצרים תחיו הגדול, אבל הוא לא ידע, לא אמרו לו, בא אליו בחלום אחיו, אומר, למה אתה לא אומר עליי קדיש? הוא היה לך לבות עלמו, תגיד קדיש. היה אומר קדיש מהחלום. הי יודע כל החלומות פלא פלאות.

אחר כך הוא נתמנה לראש ישיבת פרות יוסף. רבי שלמה ננידו נפטר צעיר בטו בשבט. הזמינו אותו לראש ישיבת פרת יוסף והוא כל גדולי עולם שיש היום לא כבר בדור שלנו זה לא כל כך עבד. למשל רבי עובד יוסף הוא רבו מורו ורבו המובק רבי ציון בר שאול רבי יהודה צדקא כולם הוא המורה גזעתיח משהו לא רגיל בעולם אומרים ו הוא היה ראש השיב הפורת יוסף פה לא יודע מתי היא נבנתה אבל בשנת טרפג היה בעיר העתיקה והוא הוא היה ראש הישיבה הוא זכה.

אז יום אחד זה סיפר לנו ראש הישיבה שבא החזון איש הרצה ללכת לכותל או משהו כזה ו הוא בא לת פורת יוסף דיבר עם ראש הישיבה וכך הוא אומר לא ראיתי כזה חכם בימינו סברתו כסברת הראשונים כסברת הרשבה בא אין דבר כזה. נהניתי מאוד שנכנסתי למקום הקדוש הזה. בזמנו היה רב סילבר היה גדול העולם אצל לטאים. היה מחדש גדול משהו.

אמרו שהוא יבוא לשבת פולת יוסף ואומרים כשהוא נותן שיעור הוא שואל שאלות משהו לא רגיל. אז המזעתי הפחד קצת הוא צבעו היה פחדן אומר מה אני אעשה אישת שאלות שלא יהיה בושות לתורה שמע את זה התלמידים אמרו לרבי ביצנה בשאול אמר בא לראש הישיבה אמר לו ככבוד הרב לא ידאג אני אהיה פה אומר לך מובדיה לא פה אתה תהיה פה אומר כן אני אהיה כבודו לא ידג אנחנו נסדר סדר את העניין כבודו יהיה בן כבודו לא צריך אף אחד מאיתנו אבל אנחנו יודעים שכבודו לא מדבר

אנחנו נדבר וככה היה רב סילבר באמצע האש זה נתן איזה שאלה מאוד קשה באמצע השיעור שלו גם בציון ישר אומר לו אני יכול לדבר אומר לו כן ישב לו ישובים כאלה אלה אומר להם על המקום אומר אני שאלתי את השאלות האלה לגאוני עולם לא ענו לי ואתה מי זה אתה אמר לו מי זה אני הילד הכי קטן אצל הרב אתה שואל מי אני אני הילד הקטן אצל ראש הישיבה כן זה ההוא מתפלם אומר שגדולי עולם לא ענוו אומר ברגע אחת תח תח תחנו לו ככה כן

אתה יודע שבמלכם ששת הימים ראש ישיבה שם מודעה בישיבה אומר בבקשה אנח הנה שימו לב יש לנו עכשיו שעוד פשוט לעם ישראל יש מלחמה בעזרת השם כולם יגידו אם ננצח עם ישראל ינצח נגיד נשמת כל חי אבל איך ננצח כולנו צריכים ללמוד שלושה ימים לילה ויום בחשק בהתלהבות בדי לדבר לעשות תשובה בלימוד זהו ללה ביום שלושה ימים ואז יהיה ישועה וככה היה וככה [כחכוח] היה למדו שלושה ימים והייתה ישועה גונה אין להם כוח מיוחד אדם אתה יודע שחכם עובד משל רצו לקבל אותו פורת יוסף אין

אין אפשר לתת לו כסף משכורת וזה מה אומר רבי זעתיה אומר תורידו לי מהמשכורת שלי תתנו לו אני לא רוצה כסף זה אלף פעם יותר טוב ממני פקחו איתו לא הוא יכנס לישיבה היה עומד על על הדברים חזק היה המנהיג המנהיג סיפר לנו ראש הישיבה שפעם עשו לו תה במקום סוכר שמו מלחזרת מאוד סטניס מאוד אומר אומר שתה אותו ולא דיבר ולא מצמץ בעיניו אומר אם היה שפת רבנים ומישהו מדבר על איזה אחד ישר הוא לוקח את הגנימה חילה לוחש בטוב לוחש בטוב חייב לצאת ויוצא

יודעים ש נהיה משהו לא טוב פה גם פעם היה יושב בן גדולי עולם, היו מעריכים אותו מאוד, נכנס לזה תלמיד חכם גדול אבל צעיר, הוא אין לו איפה לשבת גם הוא קם בחילה אני לא יכול לא מרגיש טוב הולך אז נתנו לצעיר לשבת עם כל זה היה המטרה שישב הצעיר אמרו לו אחר כך איך כבודו איך זה היה אומר איך אני אראה [כחכוח] תלמיד חכם עומד אז ראש הישיבה נפטר יט תש כמו היום 54 שנה תש לנה 54 שנה יום פטורת יום פטירת ה כמו היום

רבי נחם מנדן מרי מי י כן לפני יל 26כן כן הוא היה בגיל 8 בערך זכה ‏Ah.