🔥החיזוק היומי והילולת הצדיקים רבי יוסף חיים מבגדאד בעל הבן איש חי🔥הרב בניהו שמואלי שליט"א יג אלול

זכר >> בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש יג אלול תשו יומה דהילולה של מורנו ורבנו הגאון הגדול מזכה הרבים הגדול ראש בני הגונה רבנו יוסף חיים רבי אליהו זכותו גן עלינו ועלייכם ועל כל בית ישראל אחנו בעל בן איש חי רפעלי קפסיאל שזכה להרבות תורה בעולם משהו לא רגיל אז זכותו יגן עלינו ועניכם והנה עכשיו אנחנו בעיצומו של חודש אלול ואתם יודעים שמורנו ורבנו בעל יוסף חיים הוא כל חודש אלול היה עולה הולך להתבודד בקבר חזכן הנביא ושם בדרך הוא לא הרגיש טוב

הוא התייבש לא שתה מספיק והיה חום גדול והוא נפתח בדרך והוא בגיל 75 בערך זכותו יגן עלינו ועלייכם >> כי הרב הוא נולד בכז מנחם אב תק צד והוא והוא נפטר והוא נפטר בשנת טרסת 75 שנה זכותו יגן עלינו ועליכם קודם כל אני אגיד לכם דבר שאומר רבי יוסף חיים מבן יהו ידע על מסכת ראש השנה שהביא לנו את זה הרב אישי אז הוא אומר גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם מקרעת. אז אומר רבי יוסף חיים מה זה הלשון מקרעת? משמע זה קרעים הרבה קרעים

קורעת. אומר, אני אסביר לכם את זה על פי משל.

אומר, היה אבא אחד בנו עשה בעיות עוד הפעם, עוד הפעם אבא שלו כעס עליו, היה שמה איזה איזה קורה אדירה גדולה אומר, אני נשבע שאת הקורה הזאת אני אזרוק עליך. אוי ואבוי. אם זה קורה כזאת זורק עליו, זה הולך לאיבוד. אחרי זה ענח אביו והבן חזר בתשובה.

עכשיו האבא לא יודע מה לעשות. הוא אמר הוא נשבח שהוא ישב זרוק עליו. מה עשה? אמר לו [‏צחוק] האדמור מקרין, אמר לו, "תשמע, תיקח את הקורה הזאת ותגזור אותה לגזרים.

תקרע אותה עוד קרע, עוד קרע, עוד קרע ואז יהיה חתכות קטנות תזרוק עליו >> סך הכל לאט לאט תזרוק עליו את כל הקורה הזאת אז זה שאומר גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו אתה מבין נותן עוד קצת עוד קצת עוד קצת עוד קצת וככה במקום אחר הוא כתב רבי יוסף חיים כמו אדם אדם אמר שלבן שלו היה סלע גדול אמר זרוק עליו את הסלע הזה זה מה עשה תחן אותו לקחצץ וכל פעם שם לו טיפה אומר ככה ש הקדוש ברוך הוא מה נעשה חטאנו אבינו פשענו אומר

טוב אני כל פעם טיפה שלא תרגישו את זה אוהב אותנו הקדוש ברוך הוא נסגב לעיתות בצלה יש הרבה עיתות מקרע על גזדננו מחלקת אותה לחלקים לכן לכן קרע זה אותיות עקר ושב רפה לו בעזרת השם יהיה רפואה וישועה לכן זה זה ככה אמר ועוד דבר הוא מסביר רבי יוסף חיים הוא אומר ש כשהכל כל יעקב אין הידיים ידי עשו אז הגמרא אומרת מה פירוש הכל כל יעקב אין הידיים ידי עשו כאשר קולו של יעקב מצפצף בבתי כנסיות ובתי מדרשות אז אין הידיים ידי עשו הידיים זה

לא של עשו למה זכות התורה אבל בר רבי יוסף חיים אומר מה למה רבותינו תפסו כולו מצפצף בבתי כנסיות יגיד קולו בבתי כנסיות לומדים מתפללים מה זה מצפצף אומר רבי יוסף חיים ששפס את ציפורים אף אחד לא מבין צפצפ לא מבינים מה זה אתה שמעת רק יחידי סגול הציון משה קוראים לו ציפצף למה קוראים לו ציון בגלל שהוא אולי מבין שפת הציפול ככה מבין ציב צף ציף לא מבינים אז אומר בסוף חיים אומר מה איזה כוח מבטל את הידיים של עשו עושה אותם עפר כוח לימוד

התורה סודות התורה סודות התורה זוהר זה מבטל ולכן לכן בזה רמז מצפצף. למה? אתה שומע אנשים לומדים סודות, אתה לא מבין מה הם אומרים. זון, אבא ואמא, דתי, חג, אתה לא מבין מה הם אומרים.

זה כמו שאתה שומע ציפורים מצפצפים. אז הוא אומר, לכן אמר, בזמן שקולו של יעקב מצפצף. למה? זה שפה שאתה לא מבין.

זה זוהר הקדוש, זה סודות התורה, זה קורע את הכל. זה מבטל את כל הבעיות. עכשיו אגיד לכם גם כן תמיד בפטירת רבי יוסף חיים הרבה פעמים הייתי מביא אתחם יצחק כדורי הציד לבית שנעשה איזה משהו בשביל הישיבה שיהיה לי כסף לישיבה. אז אז הוא היה כל פעם שהוא היה בא היה מספר סיפור.

קודם כל הוא מספר לי הרבה סיפורים. רבי יוסף חיים הוא אמר לי שהוא ראה אותו והלכתי איתו ביחד להרבה דברים היה. העיקר אני אגיד לכם כמה דברים. קודם כל מה הוא היה מספר?

היה מספר שרבי יוסף חיים בעוד יוסף חי דירושים מביא מעשה ש על רבי אברהם הנגר מביא אותו והוא היה אוהב הרב לספר את זה אומר שזה רבי אברהם הנגר היה אישתם מביא את זה רבי יוסף חיים היה רבי אברהם נגר אשתם ירא שמיים מלאכתו הייתה נקייה לא גאבתן לא הונאה לא תרמית וכל מה שהיה עושה היה אומר שיהיה כסף לכבוד שבת ש שיהיה לנו לעשות שבת המלכה כמו שצריך לכבד את השבת וגם יהיה כסף לתת את התלמידי חכמים לכבוד השבת אז הוא היה אומר והיה עושה

הרבה צדקות גומל חסדים ויהי היום אומר וישע עם אשתו עם כל בני ביתו לשמחת נישואים נסו רחוק השאיר כל ממונה בתוך בבית באיזה קופסה אחת הוא היה עשיר גדול השכן שלו היה איש בלי יעל באותו כיין איש בביתו שאצל רבי אברהם פרץ את תוכו בגנב כל הממון מיד ברח ברח מהעיר ו כמה רחוק כמה ימים כששב רבי אברהם אל ביתו ראה כל מה שנעשה על כך אומר איך נעשה לאנשים שבת איך ניתן להם איך נעשה צדקות טוב אומר השם השם השם יעשה טוב והנה אותו גנב

היה בדרך לכפר לאיזה כפר אחד שמה זה נקרא אנגדי אומר רבי יוסף חיים >> אנגדי כתוב להתמין שם את כל דינרי הזהב בדרך נפל והתעלף איש לא ראה אותו מת הגנב מת השכן במחורת עבר שמה איזה איש מיושפי הכפר קוראים לו אפרים קראו לו אפרים האיש ולפתע לא אני לא סתם אומר כך כתוב אפרים אה קחת לי שהוא פה אפרים אז אה ראה מה זה ראה שאיש מת קרא קבר לכ לכבול אותו ואז הוא מצא שמה את צרות הזהב בכיסו מה זה ויקח הכל לקח כל

הזהב הזה היה הקופסאות הכל לקח אצלו לבית לבית שלו הנה בלילה חולה עם אפרים אומרים לו אל תיגע בממון הזה הוא לא שלך האיש הזה גנב אותו מיד איש נאמן והממון הזה ישוב לידי בעליו תעורר אפריים פרים גם היה איש צדיק על כן אמר לעצמו איך זה יכול להיות חלמות שבדבברב אני לא גנבתי אני לא עשיתי הנה אפרים הלך לבקר את אביו. ראה אביו נותן למות. בדרך מסע צרורות הזהובים היה קשה עליו כני כובדם חשש ששדידו. נכנס לאיזה גן ראה שמה איזה עץ עבוה חלול חלל

והוא הלך לאבא שלו לטפל באבא שלו.

אמר איפה אני אקח את זה איתי? הכניס אותו בתוך עץ החלל הזה, כל הצרוררות הזהובים, כיסא את הפתח בחתיכת עץ גדולה, המשיך אל בית אביב והנה הגיע שם אביו גוסס, אחרי כמה רגעים מת, אפרים התאבל עליו במי העבל בא רוח שערה, מתר סוחף הקר את הפילה את העצים אותו לילן גם שאפרים מטבין בו את הזהובים הלך לאחר ששקטו הרוחות בא לשם איש עני לקחת עצים. בין העצים לקח גם את אותו העץ שהיו בתוכו הצרורות. [נחירות בוז] הביא את העץ לירושלים.

מכר מכר אותו לרבי אברהם הנגר. רבי אברהם כנגר. כן. [נחירות בוז] באברהם לקח את העץ, גזר אותו לגזרים והנה הוא מוצא כל הצרות שלו שם.

הודע ל הקדוש ברוך הוא, תראה איך הקדוש ברוך הוא החזיר לו. כשגמר אפרים את שבעת ימי אבן שבן הגן ו שהרוח אין שם אותו הגן אין נזכר בחלום שהממון לא שלו הבין שהחלום מתקיים במילואו אחר מכן התקשה מאוד בפרנסתו הלך מעיר לעיר עד שהגיע לירושלים הגיע לביתו של רבי אברהם הנהגר אמרו לו זה עושה צלקות שאל אותו אם זקוק או לעובד אחר שרבי אברהם עמד על טבעו קיבל אותו לעבודה. יום אחד סיפר רבי אברהם לאפרים את רוב חסדתיו של הקדוש ברוך הוא איך גנבו לו את

הכסף ואיך השם החזיר לו ואומר לו תגידי מה זה היה עץ חלון? אומר כן אומר תדע לך שכל העושר הזה היה אצלי וסיפר לו שהוא מצא את הכסף והטמין אותם בעץ והיה לו חלום שלא נהנה ממנו ושהוא לא חש לחלום אמר חלמות שבדבר אבל הנה רואה איך הכל התקיים רבי אברהם שמע את זה שמח על השגחתו יתברך אז תראה איך מהשמיים מי שהולך בדרך השם איך עילת העילות מסיבת הסיבות מסובב וזה רבי יוסף חיים הוא היה כל כך אוהב בשבת ה מי שסתכל רבי יוסף חיים

סדר שלו למשל אדם יראה סדר שלו ביום חול עכשיו למשל אוכל של יום חול תראה כמה תפילות איך הוא אומר לבן אדם בכלל לפני שאתה הולך אתה אתה תלך קודם כלנוכיות תפנה את עצמך תעשה וידוי ותתפלל על הפרנסה שלך ואיזה ואחר כך שאתה אתה אוכל איזה תפילות השיניים תוחנות ואין ניצוצי קדושה איזה כלומר וגם מלימוד אחר כך באמצע האוכל מי שעושה כמו רבי יוסף חיים הוא מנחשם צ זה כמו שצריך זה יום חול תראה שבת איך אתה מסדר את השבת איך מנס ידי אמו איך אתה

הולך איך אתה מסבב את השולחן איזה לשם ייחודים איזה ברכות אין אין דברים כאלה אין זה רבי יוסף חיים הוא איש ששקולות הכל היה בו עכשיו גם הוא עשה דברים אדירים מה פירוש עכשיו על כל דבר יש לו תפילה אין דבר שאין תיקונים לכל העוונות כל החגים כל הלימודים על כל החגים [כחכוח] אין דבר שהוא השאיר אותו שום דבר הכל הכל הכל הכל בכל מכל קול משהו לא רגיל בעולם הכל סידרח והוא היה מלאך השם צבעות למשל הבטיח עכשיו הביאו הבטיח רבי יוסף חיים לא אוכל

הבטיח מתי בבקד חם בראש השנה הואברך עליו שחיינו בסוף זה כבר נהיה ספוג ואיך עליו שיחינו אומר לא זה תענוגות לא אוכל אותו בכוונה כולו היה קודש קודשים ממש איך תראו איזה שבת ראיתם פעם הסדר שלו בשבת מי יכול כל כך זה טעים לעשות את ה איזה זוהרים איזה דברים ואיך הוא גם יודע לסדר את התפילות בלשון הזוהר משהו לא רגיל וידוע שרבי יוסף חיים היה יניק וחקים כבר בגיל ארבע אבא שלו המורה שאל אותו רבי יוסף איך זה הקדוש ברוך הוא אומר לו היקה לו

סתרס במסתרים ואני לא יראנו נהום השם אז מה הוא שואל אותו היקה את הדבר הראשון אומר זה שהוא אומר לו אבא אומר לו היקה זה ראשי תיבות אני יודע כל הנסתרות מה אתה מתחבה יום אחד שהיה קטן אז במוצאי שבת הם היו מביאים לאבא את ה נר הבדלה ואת היין.

אז הוא היה משיג את אחותו, רץ, מביא ל למורביב או תודה רבה. מביא למורביב את ה את ה את הנר ואת הכל. ואבא שלו אומר לו, "תראה, אתה רץ ואתה גיבור עליה והיא מצטערת." אומר, "אבל זה זכות אבא, מי שזוכה להביא זה זכות. אז אני רוצה את הזכות." אומר, "אם אתה תדע למה הסימן יבנה, יין, בשמים, נר הבדלה, למה כל יום יין, אחר כך בשמים, אחר כך נר, אחר כך הבדלה?

תגידי את הטעם יפה אז אתה תביא כל שבת אני אדבר איתה אומר אבא אני אגיד לך זה הולך לפי הסדר יין זה קודם הפה קודם טועמים אחר כך >> בשמים אחר כך מריח >> עין אחר כך עין נר אחר כך דעת הבדלה אומר לא מגיע לך שמחת את לבבי קח לך ים היה גם היה רבנו יוסף חיים האבא שלהם רבי אליהו חיים קודש קודשים הוא נפטר צעיר בגיל 48 אבל כל העולם היה מתכתב איתו גם רבי רבי יוסף חיים היו מתכתבים איתו. גם הרב פלצ'י התכתב

כשהיה רבי יוסף חיים בגיל 20 משהו התכתב עם רבי חיים פלצ'י אמר לו אין כמותך כתב לו מילים שאין כמותם רבי חיים פלצ'י העיקר >> העיקר הגדול הפלא ש שהיה ילד אבא שלהם היה נותן להם א קצת כסף ביום שישי שכל אחד יקנה לו פ ממתקים שבת אז לא היה ממתקים מה היה מננסמה זה שהכל זה כמו חלקום כזה והיה והיו קונים צמוקים שקדים בוטנים כל אחד מביא את זה בליל שבת שם על השולחן מברכים את זה כול האחים שלו שמים הוא לא אומר לו אבא

שלו איפה שלך עם יוסף אומר אומר אבא אני כבר אכלתי את זה אה טוב שיהיה לך לבריאות שבוע הבא איפה שלך אכלתי אחרי שלוש שבועות אותו פעם איפה שלך אכלתי אחותו אומרת אמה פתאום יוסף לא אוכל כך אומרת אני אעקוב אחריו עקב אחריו מה צריך להיות פה עקב אחריו לראות מה הוא עושה איפה הוא ראתה אותו מקבל את הכסף רץ רץ אחריו נכנס לאיזה חנות קנה כמה פקטות של טבק הלך פום איפה בוכרים יש תנור לחם של העירקים קנה איזה חבילה איזה ערמה ורץ לזכונת היהודים

איפה העניים [נחירות בוז] דופק באיזה דלת יוצאת זקנה מביא לה את הטבק, מביא לה את הנחם, מוריד את הראש, מברכת אותו והוא הולך. כנראה זה היה כל שבוע כזה. אז היא אמרה בלילנה עוד פעם שואלים אותו, איפה שלך?

אומר אכלתי. אז אחותו מספר את אבא איפה אכל? הוא עשה מצוות, הוא נתן את זה לזה. אני ראיתי.

אומר, אם ככה נכפיל לו שיהיה לו כפול. אם הוא עושה מצוות תרך כבר ילד מכנותו. כבר איך איך איפה היה איפה הראשי חשק שהיה בגיל 26 נפטר אביו אביו ה זה היה בגיל 48 והוא הספיד את אבא שלו ראו שאין כבוצם הזה בעולם ישר כולם אמרו לו אתה תהיה עלינו על ראשנו הוא היה רב של בגד אבל לא רשמי. הף פעם לא היו רשמי.

הוא לא רוצה הוא רק כולם שומעים לו בלי רשמי. כסף הוא לא רוצה אז הוא התחיל לב לדרוש כבר בשנת כתר. טרח. התחיל לדרוש היה בגיל 26.

התחיל לדרוש בצלט קביר. זה היה בטנסת הגדולה. ושמה באמת היה הוא היה הכי ראוי למלא מקום אבותיו אין כמותו כולם היו שומעים לו עד כדי כך היו אומרים החכמים שם אם היה רבי יוסף חיים בזמן הנביאים היו שומעים לרבנו לא היה נחרב בית המקדש ככה היה אז חכם צחק כדורי אמר לי אני הלכתי לראות אני הייתי הייתי שם בצד תחבירי ואני הייתי שומע שמה את הדרשות של רבי יוסף חיים אומר שהשכינה הייתה מדברת מגרונו ארבע שעות רצוף הוא דורש בהלכה ובהגדה והכל שנו אותו דבר גבור

והח וכל העם שומע אותו זה לא יכול 10,000 איש הכל מסביב שומעים אותו אחת לאחת וכולם נהנים ושומעים אף אחד בלא רמקול בלא שום דבר שבת פלא פלאות היו אומר כשהיו יוצאים משמה היה הכל עולה אבק מה זה היה איזה היה אומר שהיה משהו לא רגיל בעולם בטח מי שרואה את זה אומר פעם נפל שמה איזה ילד מהגג לא קרה לו שום דבר היה משהו מיוחד אז הוא אומר ליך יצחק שללכת לבית הכנסת היו צריכים לעבור דרך השוק לאיזה שמתה הערביות יוצאות מצד הזה מצד הזה

מוכרות אז הוא היה עובר אז הבן שלו היה איתו חמיעקב אז חמ יוסף חיים הוא לא רוצה לעבור כשהוא רואה את ערביות השבועות הוא עושה הקפה לא ללכת באמצע של הערביות הוא מקיף מצד שני איזה הרבה דרך אבא שלו אומר הבן שלו אומר לו אבא דקה ן הסתדקהחת אמר אמר להם כל הערביות ברחו אומר יאבני לא תעשה הדבר הזה הוא סיפר ליך יצחק דו הוא אמר בטח שמואל דרזי עליו השלום הוא סיפר שיום אחד הרב עשה סעודה גדולה למה אמרו לו בחלום שהוא קיבל נפש להציל

צילות חכם דפתיע בחלום והזה אמרו לו שהוא קיבל רוח לאצילות זה לא הנפש אז הוא כיוון שהיה רבי דפתי הצעיר פחד הגשת אליו הלך לרבי יעקב חיים >> הוא לא הזמין אותו גם >> כן עכשיו הזמין אותו הלך לרבי יוקב חיים ואמר לו ש אמר לו שזה רוח זה לא נפש שמ זה רבי יוסף חיים היה שמח אומר זה נכון רוח דאצילות אתה יודע הבעל שם טוב לא זכה לזה אנחנו חיים היה לו רוחצידות הבעלשבת היה לו נפש שלת ואז אז אמרנו עכשיו תבוא אתה נעשה

סעודה חדש תבוא אתה לסעודה קרה לו אנילא בכלל רבי יוסף חיים הוא קיבל עליו תשובה תחקנית שש שנים הוא צב בשביעי תצא לחופשי חינם שש שנים ולא אוכלים בשר, לא שותים יין, לא מסגף את עצמו א סיגופים. זה משהו משהו לא רגיל.

אמר לי רבי יוסף חיים שהיה לו דמות מלאך שאין כ זה היה לו אש יוצא מהפנים אומר זה מה שרואים בגיל 26 התמונה. הוא ראה אותו זקן, זכה. ואז הוא גם עלה לארץ ישראל, רבי יוסף חיים, לכונן את עפרה היה בא. אז הוא אומר ש אומר לו לאחיו, לפני שניכנס לארץ ישראל בוא נעשה טבילה.

אומר לו, אחי, איפה ש נמצא טבילה? אומר לך, תחפור פה. הפרו היה מים, נכנסו, טבלו ויצאו משהו. גם אותו דבר לפני שנכנס לירושלים אמר לו נעשה תבילה.

אבל בדרך שלו כשהוא בא זה מעשה ידוע שהערבי לא הגיע יום שישי, לא הסכים, לא הסכים לשבות. אומר לו, טוב, תלך, לא רוצה לשבות, תעשה מה שאתה רוצה. רבי יוסף חיים עשה הקימו לו אוהל ישב מאז הכינו שם לחם הכל >> ב >> באו אחר כך שודדים לאוהן ראו את רבי יוסף חיים נפל עניים למטה בפחד >> שודדים ראש השדדים הכיר את רבנו אומרים ש הוא ראה שפעם איך רבי יוסף חיים עשה שודי אחד התחייב לגוי כסף ורבי יוסף חיים פסק לו שחייב לתת את הכסף

וזה הרבה כסף ולא היה לו ויוסף חיים פסק את הדין הכל אמר לו ליהודי בוא אליי נתן לנו את כל הכסף לך תשלם לגוי והוא יודע את זה אומר זה יהודי קדוש אז הוא עלה לארץ ישראל הוא הלך להקב רבי שמעון בר יוחאי שמה הוא חיבר את השיר איש אלוהים קדוש הוא אשרי עין ראתו לב חכם סקיפרו אדונינו בר יוחי שם הוא חיבר את כל הבתים האלה שמע את זה אחד העשירים כתב לו את זה עלתא של זהב תלה לו את זה פה רב יוסף חיים

כן זכה זכה הוא בא לארץ ישראל הוא הלך ל לביתל נפגש עם הירה רבי ידיד רב אפילו עפיה נפגש איתו והיה איתו ודיברו ביחד ואמר לו עכשיו אני רוצה ללכת לחברון לרבי אליהו מני אז הוא עזב אותו והלך בדרך הירק קרא לו אמר אני כבר באמצע הדרך לחברון אני חוזר אני אבוא חזר נפטר היראה מטה >> כן מהשמיים >> מי מה היה שמים >> איך >> הרב אליו מני יה שם בחברון >> היה הרב הראשי של חברון הוא היה מקודם בבגדד מי היה מפרנס אותו זה

משפחת הבן איש חי אבא שלו רבי אליהו ועכשיו הוא היה מביא לו כל חודש תקציב הוא היה משרט עיר הקודש חברות לשם שמיים לא לוקח כסף מהשלטונות כל לשם שמיים והכן >> אמר לנו רבי יהושע שרב לי אני הייתי בבית של רבי רבי יהודי אומני שלח אותי רבי יוסף חיים הוא סיפר שרבי יוסף חיים היה אוהב אותו ויובוה אותו לאוניה לארץ ישראל זה הוא סיפר לנו גם והוא סיפר לנו שהוא עשה שלוש פעמים ברכת החמה בוש רבני כל 26 שנים >> כן שלוש פעמים הוא עשה

>> 28 שנה >> עשה שלוש פעמים גם הוא סיפר לנו שרבי יוסף חיים הביא לו כסף שיהיה לו לנסיעות ויהיה לו בארץ ישראל קצת רבי יוסף חיים אהב אותו הוא אמר שכל צהריים רבי יוסף חיים אוסף כל האלה שאין להם איפה לאכול זה להם שולחן עורך בבית מבשלים ארוחת צהריים [נחירות בוז] הם יושבים לאכול והוא אומר להם את מה שנתחדש לאותו יום בין היהו בן ידע כל זה היה אומר להם הם חידושים אותו יום מה בבוקר נתן שיעור חדש לו והיה כותב את זה ו מקריא

להם את זה לוכלים עכשיו אומר אני לא הייתי עני והייתי מתבייש להיכנס לרב אז הייתי עומד מאחורי החלונות ושומע את החידושים של רבי יוסף חיים שמוע אותו הוא סיפר לנו ישר שבני גם הוא אמר שרבי יוסף חיים היה מתבודד בעלייה היה לו הוא לא היה בא לבית מדרש הוא היה יושב בעלייה שלו לומד כל היום הם רצו לדעת מה זה הוא לומד עם ליהו נביא מי לומד אז הוא היה התקיף זה רבי יושבני היה חזק הוא אמר להם נכין איזה שאלה חזקה ונעלה לראות אני אעלה

במהירות ונראה מה יש שמה וככה היה הוא בא לעלות את המדרגות יוצא רבי יוסף אומר תראה כל מה שעיינת במרשה בזה בזה שאנות מחר אני אבוא לבית מדרש תשאל אותי הביתה [‏צחוק] ככה זה היה חביבי היה משהו היה לו גם זה אמר לי רבי יצחק הדורי שהיה לו ספר גלגולים של כו בני דורו הוא אומר היה יודע כל אחד מה השורש שלו פלא פלאות היה כותב להם מה ילמד מתנ"ך מה ילמד מה הדליק נרות ואיך יעשה התיקון הוא כותב בעצמו בבן ויא כותב ואתה מעיין המזכיר

שמע את הדברים האלה חכם אחד חסיד ומקובל פוערנו זה על חכם חכם רשום הוא גלגול של החז מלך יהודה אתה יודע מזה רבי רבי עבדה סומך >> כן >> סטי זה דוד שלי >> לא סטי זה המורה שלי >> המורה שלי >> בעז צדק כן >> היה רב כן סטיי כן הסבתא שלך משה צדקא שלוש הישיבה הייתה הפוסק שלה זה היה כף החיים אז היא הייתה אומרת להם סטייק כף החיים כאןו סתי >> היא הייתה בת אחותו של רבי יוסף חיים בת אחותו האמא של ראש

הישיבה בת אחותו שספר רבי יוסף חיים היא גם סבתא של רבי אליהו של רב מדכי אליהו אמא של ראש הישיבה כן הייתה צדקת משהו לא רגיל בעולם כל שנה הייתה עושה סיום הזוהר ומזמינה את החכמים יושבים אצלה רבי רבי מפר כהן, רבי זעת, כל החכמים יושבים אצלה בשולחן ובעלה לא יודע למה הוא לא מסיים את הזוהר. היא לא רוצה שידע כמה שהוא לא מסיים היא לא שלא יעלן.

הוא הולך לעבודה והיא עושה את הסיום וכל החכמים יושבים צאו בבית ועושים סיום איתה. [‏צחוק] ראית דבר כזה? הסב הסבתא של הסבתא של רבי צדק >> היא אחותו של רבי צדקא >> אמא שלו של רבי מרדכי אליהו היא אחות של ראש הישיבה >> אז היא סבתא שלו גם הרב >> הרב בצרי גם אמא של הרב בצרי אמא שלו לא אמא של אבא שלו הסבתא שלו היא אחותה הם שתי אחיות צדיקות שתי אחיות אמא של ראש הישיבה ואמא של יוסף בצלי רבי יוסף בצלי יוסף ברצרי זה

אבא של רבי דוד בצלי צדיקות גדולות שניהם עסידות משהו הם היו מכינים לרבי יוסף חיים נטילה הכל משהו מיוחנות והם וזאת אמא של יוסף בצלי היא הייתה בטורקיה בעלה הלך לטורקיה וה והיא לא רצה כמה אומרת לו לא תעלה לארץ ישראל לא פוסק פה ביזנס פה יש כסף לא כן לא כן לא ברחה באה לפה [נחירות בוז] לירושלים ברחה לו זה בא להביא אותה אומרת לו לא באה אני פה אין לבוא אני ארץ ישראל אחותי פה מה אתה רוצה? אומרת לא תחזור.

מה הוא עשה? כתב מכתב לרבי יוסף חיים מה היא עושה? היא חי. אמר לרבי יוסף חיים, >> "תחזרי." [כחכוח] אמרה לו דוד שלה, "טוב אני רוצה אבל בן מארץ ישראל." אמר לה, "טוב".

אז היא התערברה פה בבן זה יוסף בתי. נסעה לשם, הייתה שמה >> ורבי יוסף חיים נפטר, חזרה לפה וילדה אותו פה את רבי יוסף בצלי הורתו וידתו בקדושה פה חזרה לפה אה הוא חזר לפה עכשיו אין רבי יוסף חיים שיגיד לה מה לעשות אומרת לו הולכת הביא שוטרים הביא הכל לקח את הבן שלו היה יוסלה שלא לא מצאו אותו. מי חיבה אותו? הראשון לציון הרב יצחק ניסים בבית שלו ואין הוא הציל את כל המשפחה הבאה הם לא לא היה שום דבר >> כל מי שנשאר שמה

>> כל מי שנשאר שם לא התחתן וכולם הלכו הכל הלך אבא שלהם והכל רק הוא נשאר שבצרי הביא את כל הרבנים בצרי אז אז הוא אז הוא אתה רואה גם הוא נכד גם שני >> מצד שני זה שהרבת אשתו של יוסף בצרי היא הנכדה של רבי יהודה פטיה אבל כמו הבת שלו הוא גידל אותה אמא שלה נפטרה מי שגידל אותה זה רבי יוסף בת ויקטוריה ויקטוריה צדיקת גדולה הייתה כן הצדיקים לא סתם הם אחים כולם תלמידי חכמים גדולים כל זה תראה חמוזיה אתה יודע חמוזיה זה

לא זה לא דבר פשוט חמובדיה אנחנו ראינו איתנו אבל זה לא הוא היה רואה מראות שאדם לא אני יודע אני יודע היה קם אומר לו זה התירוד שתירצת זה פה זה יום אחד הוא סיפר הוא כתב בטרת טהרת הבית כותב אני ראיתי את רבי יוסף חיים בחלום בא אליי והוא רואה את הספרים שלי של יבי עומר ואומר לי זה ספרים טובים מאוד ו ואני אומר לו כבוד הרב אני רוצה לשבת לכתוב רוצה ללמוד לבדי כבר קשה לי שואל אותו אתה הולך לדרוש ברבים אומר אני ורבי

יהודה צדקא הולכים ביחד כל הזמן אומר אל תפסיק תמשיך זיכוי הרבים דבר אין כמותו וגם תכתוב בסדר כן היה מה זו גם הוא בא בחלום רבי יוסף חיים של ראש הישיבה רבי דצ צדקא לא הרגיש טוב היה לו איזה פצע ביד באמצע הלילה לקחו אותו לבית חולים ההורים שלו לא ידעו זה היה כבר היה מבוגר אבל ההורים שלו לא הוא היה גר עם ההורים שלו באותו בניין והם לא ידעו בא רבי יהושע שרבני בא אליו רבי יוסף חיים בחלום אומר לו מה אתה יושן רבי יהודה

זצקה צריך תפילות קום פתחת היכל תבכה תעשה תפילות ואז הוא יהיה בריא בלי [כחכוח] שאתה תצעק זה לא יהיה ככה עשה אחרי שגמר את הכל הלך לבית של ההורים שלו דופק להם עם הממקל אין לו חכם יהודה העוני אמרו לו לא מה העניין אומר בא אליי רבי יוסף חיים בחלום גם הוא ראה ה רבי אברהם עדסרה מה שקרה >> כן יש הרבה פלאות פלאות פלאות טוב מאוחר מהיר מפחד שתברח לי אז בוא נתחיל זהו >> אהים >> אין אין יאללה זה של יאללה רק קח אתה

את זה הלאה אתה גם כמה >> אה כמה >> שלוש פעמים >> מה כל פעם זה 28 שנה >> שנים כמו שמ אדם שלוש פעמים 84 שנים >> [מוזיקה]