החיזוק היומי הרב בניהו שמואלי שליטא ד ניסן התשפ"ה

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש ד בניסן תש. הנה השבוע פרשת ויקרא יש לנו לא לשכוח כל ענייני הקורבנות וכל וגם בעזרת השם צריך לדבר גם על ענייני פסח. דבר ראשון, אתם יודעים שעבודת הקורבנות בבית המקדש הייתה עבודה שנעלה ונסגבה עד מאוד, שהיא מקשרת ומקרבת בין עם ישראל להבינו שבשמיים.

אומר החפץ חיים, עניין הקורבנות ידוע שהוא אחד משלושה דברים שהעולם עומד עליהם. כל ההשפעות לעם ישראל בין מזון גשמי גם מזון רוחני מגיע הכל על ידי הקורבנות גם מזון רוחני גם מזון גשמי שפע ברכה הצלחה לכן הקורבנות זה דבר חשוב היום אין לנו קורבנות אבל הוא משלמה פרים שפתנו על ידי שאנחנו אומרים את פרשת הקורבנות הנה עכשיו בדיוק מתחילים ספר ויקרא אז זה דבר זה זכות גדולה. אז כתוב במדרש תלחומה זאת תורת העולה. מה הוא עולה?

כמו אומר המדרש, עולה לפני הקדוש ברוך הוא. העולה היא עולה לפני הקדוש ברוך הוא מכפרת על עוונות של עם ישראל. כל יום אנחנו עושים פעמיים עולת התמיד בבוקר ובערב. עולה ומכפרת על עוונות של עם ישראל.

ככה אומר בן תנחומה. עוד אומר אמר רבי יהודה בר סימעון מעולם לאולן אדם בירושלים בידו עוון כיצד קורבן תמיד שחר מכפר עוונות שנשו בלילה וקורבן שבן ארבעים מכפר על עוונות שעשו ביום אז לכן לאולן אדם בירושלים ועוון בידו אז אומר על זה הרב בעל שבט מוסר בשם הכל בו שכל מי שמתענה ארבעה פעמים בשנה שלושה ימים רצופים שלושה לילות הקדוש ברוך הוא מוכל על כל עוונותיו אז אומר השבט מוצר תענית זה קורבן שמקריב חבו בדמו צריך להיות ממש דוגמד את הקורבן אז אומר רבותינו כל העושה

פרשת קורבנות כאילו הקריב קורבנות לכן יכול להתענות מור בליבו לעשות תשובה יעסוק בקורבנות ויעסוק לו כאילו הקריב קורבן אז אם לא צריך צריך תענית אדם עוסק בקורבנות כאילו הכיר קורבן זה פלא פלאות אבל זה אומר שהיה מי שעוסק ממש בחורבנות אז הוא כאילו ממש עוסק בכל יום בבניין בית המקדש הוא בונה מזבח מקריב עליו קורבנות הקדוש ברוך הוא מכפר על כל עוונותיו במניה ינצל מכל הפגעים וזה סיבה לקיום העולם לכן זה זכות גדול נכון? בכל יום היו שני כבסים. אמרתי לכם, עולה התמיד בבוקר ובערב.

אומר המדרש, בית שמאי אומרים כבשים. מה זה כבשים? שהם כובשים עוונותיהם של ישראל. כמו שכתוב ישוב ורחמנו יכבוש עוונותינו.

בית הלל אומרים כבשים שמכבשים עוונותיהנום של ישראל. מכבשים מחבש את העוונות. כמו שכתוב אם יהיו חטעיכם כשנים קשה לגל בינו אז זה שאומר בן עזי אומר כבשים בנשנה שמחבשים עוונותיהם של ישראל ועושין אותו כתינוק בן יומו לא אפילו בין שנה בין יומו אז זה דבר גדול מי שלומד בהתבוננות את מה שאומרים רבותינו על על ה מבין מה זה המעלה של ה הקורבן התמיד זה זכות גדול לכן כל יום אנחנו אומרים בתפילה בבוקר על עולת התמיד וגם בערב אומרים את הפרשה זה משנה מה פרים שפתנו לא

הגמרא מתארת מה שהיה ב בזמן חורבן בית המקדש איך מה היה שמה כתוב שהביאו למצור כבד בזמן טיטוס שלוש שנים צרו על ירושלים והתושבע ב טיטוס מביא צבא רומאי מה שהיה פה איזה איזה איזה רעב באיזה סבל ידעו חכמים כעליהם לעשות כל מאמץ אפשרי תוך גילויים יסורות נפש להמשיך להקריב כל יום את הקורבנות למה מה בזה תלוי גורל ירושלים וגורל המקדש בזה תלויים גם החיים של תושבי ירושלים זה פיקוח נפש אז אתם יודעים אז בתוך העיר לא נותרה אפילו בהמה היו עושים הדרך היחידה להביא מכבסים

לשחט את החיילים הרומאים בהרבה כסף כל יום משלים לחומה שתי קופות מלאות בדינרי זהב והרומאים היו מעלים להם שני כבסים וכל אותם השנים ככה היה כי לא היה להם בהמות בפנים מש שלם שני קופות מלאות זהב מטבעות זהב והם מענים כבסים ולכן לא הצליח האויבים לפרוט את חומת ירושלים אומר מה זה איך הם יכולים ככה מה הסוד הקיום הזה עד היה שם זקן אחד רשע והיה בק קי בשפה היוונית דיבר עם החיילים אמר להם כל זמן שהם מוסיפים להקטיר תמידים לא תאכלו עליהם בשום אופן בעולם

יכול לשגור את הדלת ומחורת ששאילו להם חכמי ישראל כדרכם קופות מניות בדינרי זהב מה הם עשו אלו חזיר כל לתת להם את הבהמות אז כיון שהגיע החזיר בחצי החומה באותו רגע נזדעזעה ארץ ישראל 400 פורסה ואז בטלה קו לתמיד גרם שההרומאים ניצחו נכנסו טבחו אבל רואים שבזכות פרשת התלמיד אי אפשר לעם ישראל הכוח המיוחד של הקורבן זה כוח אדיר. אומר, אין ישראל מקריבין עולה לפני הקדוש ברוך הוא.

אז אין אין ציון בירושלים. למה? לא נבנות רק בזכות קורבן עולה. זה פלא פלאות.

איזה איזה זכות גדול שאדם משתדל כל יום לקרוא פרשת הקורבנות. אז זה כמו מקריב קורבן. יש עוד דבר שזה במקום קורבן זה הצדקה. שאדם במקום אין קורבן אבל נשאר הצדקה.

יש תפילה ויש צדקה. הגמרא אומרת במסכת שבת, הגמרא מספרת שמואל ישב עם גוי אחד והגוי הזה היה שמו אלברט. הגוי היה חוזה בכוכבים. הלכו לפניו אנשים הם יושבים, מדברים והלכו אנשים לקצור שדה.

אמר לו הגוי אלברט לשמואל אומר אתה רואה את זה העיד שהולך לפנינו הוא הולך לשדה אבל לא יחזור כי יש נחש שרוג אותו בדרך ככה אני רואה בכוכבים אמר לו שמואל אם אם הוא אם הוא יהודי הוא יחזור יש להם עם ישראל מציל אותם אם הוא גוי הוא לא יחזור אבל אם הוא יהודי הוא יחזור ויועיל לו תפילה ששו שניהם הלך האיש לשדה אחר כך בא מן השדה בחזרה הלך אלבר לקח ממנו את השחת הוא הלך לקצור שחת מאכל בהמות שם אליו בגב ככה חבילה הלך

רואה אשתו ב אומר לו תראה הנחש חצוך לכמה אחדים חתך אותו כשקסרו את השחד אמר אמר לו, "אתה רואה? קציצצו את הקנים גם הנחש הלך." אמר לו שמואל לאותו אדם, מה מעשה טוב עשית? אמר לו, כל יום אנחנו היינו עובדים ומטילים פת לסל. כל מביא, כל אחד מביא איתו איזה פת ויש סל.

כל אחד שם את הפת שלו בסל וכולם אוכלים אחר כך ביחד. אומר היה בינינו היום היה איש אחד שלא הביא לחם ליתן בסל היה לו בושה לאכול עמנו עשיתי את עצמי להיות היום גובה טפת אני בעצמי מהחבורה הלכתי לכולם לקחתי מהם טפת כשבאתי את זה האיש עשיתי את עצמי כבר לקחתי ממנו גם שמתי בפנים נתתי משלי את חלקו והם חשבו כולם שבאמת לקחתי ממנו אז היה לו בושה לאכול עמנו אמר לו שמואל המצווה הזאת שעשית הוא צדקה תציל ממוות ככ אמרנו שמואל כמו הגמרא מספרת על

רבי עקיבא הגמרא אומרת חזוק על דאה החוזים בכוכבים ראו שבתו של רבי עקיבא ביום שמתחתנת תמות פלא פראות אמר הוא לא גילה בעקיבה לא גילה את הדבר הזה ובא חתן לביתו התחתנו ועשה לרבי עקיבא תכשיטים והכל אומר בבוקר היא באה לבית אביה הכלה הבת של רבי עקיבא בבוקר אחר החתונה רואה שנחש הולך אחריה אמר באין לו עיניים אמר לה בתי מה עשית מה היא עשתה היא שמה את התכשיט שלה אז היה כוחים שמה היה הנחש והוציאה לו את העיניים שמה בפנים אז אמר לה מה עשית

בתי כמו בלילה אומרת לו כל אחד אה זה היה כל אחד מקבל מנה בפרט היא קלה קיבלה מה זה מנה מגש עם כל טוב על זה מהקנטרינג של א זה נתניל זה נתניהל או של הזה מה זה נקרא פה שלצחה א משובח משובח אז משהו משהו אז הם דנו פה אז הם אכלו אז היא אז בא עני האוכל שלה אומרת לו עד עכשיו אבא לא אכלתי מי את אומ בלילה בחתונה לא אכלה נשאתי אמר לה זה יצא רבי עקיבא בדרש עוד צדקה תציל ממוות ואפילו ממיטה

משובה משונה רחמע לעני הזה צילה חיים לא היה בנימין הצדיק בלתה אלי ביישה אלמנה אמרה לו אין מה עוד אמר לה אין מה עוד בקופה אמרה לו יש לי שבעה ילדים אם אתה לו נותן לי אוכל כולם מתים ברעב ראה ככה הלך להוציא מהקעקורה שלו הפרטית ונתן לימים חלה רבי עקיבא רבי בנימין נתן למות אמרו מלאכי השרת המציל נפש אחד מישראל כאילו קיים עולם מנה זה בנימין הציל שבעה לא אחד מיד הוסיפו לו 22 שנה למה 22 שנה למה שכל זכות האדם עושה עומדת לו למשך

שלושה חודשים הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות המפ פסו ואח 10 ברכות בנימין נתן לאותה אלמנה כסף גם פייס אותה אז כמה נהיה לו 11 ברכות כל ברכה מתוך העשרה מתוך ה-11 שלושה חודשים וכולי ככה יוצא 22 שנה זה פלא פלאות אותו דבר עם בז המלך גם רבי עקיבא היה לו איזה ספר היה לו כסף לא היה לו כסף רבי טרפון אמר לרבי עקיבא אמר לו אני רוצה להשקיע את הכסף שלי רבי טרפון אומר לרבי עקיבא יש לי כסף רוצה להשקיע אותו אומר לו טוב מה

אתה רוצה אומר תך תשקיע לי מקום שעושה פירות ו טוב אמר לו אני אשקיע עליך לימים אמר לו שנה שנתיים אומר לו נו איפה ההשקעה מה נהיה אומר לו בוא תראה יש פה 24,000 תלמידים כולם לומדים תורה הכל מושכע בעולה של תורה בשמיים צרפון כאב לו קצת אומר אני רוצה איפה פרדיסים שהבטחת לי אומר לו ביום פתיחתו של אדם לא מנביא לו פרדיסים לא שדות ולא כסף ולא זהב תורה ומצוות פיזר נתן לעניינים עמד רבי טרפון ונשק אותו על ראשו אבל רבי טרפון יודע מה זה

שכר תלמידי חכמים שאדם נותן צדקה צריך לכוון אישי מצווה כך נפסק בשולחן ערוך מצוות צריכות כוונה אז אז הביטרפון אומר לו, אם היית אומר לי הייתי מכוון ואתה לא אמרת לי מה אתה עושה זה לשמע פלא פלאות אבל עכשיו נמצאים בערב פסח ערב פסח זה קמחה דפסחה כשאדם עושה יש לו זכות גדולה מהשמיים עוזרים לו הרבה זה מצווה עכשיו היה מסכן היה איזה עני אחד ברור ומה שהוא עשה להביא כסף לבית פסח לא היה כל מה שעשה אמרה לו אשתו הולך תתפלל לקדוש ברוך הוא אמר

אני לא יודע להתפלל אני אכתוב לו מכתב לקדוש ברוך הוא כתוב לו מכתב איפה תשח לו את זה אומר אני אשים לו את זה ביער שמה אין אף אחד אני אשים את זה הקדוש ברוך הוא יקח את זה טוב כתב לכבוד מלך מלכי המלכים תראה יש לי 10שה ילדים מצב מאוד קשה אין לי מלבושים אין לי אוכל אין לי כלום כלום כלום כלום עכשיו ערב חג אשתי בוכה ילדים בוכים רחם עליי ריבונו של עולם המלך טוב, מה כתב על המעטפה? מכתב למלך. המלך של אותו מקום

גוי היה הולך היום יצא לעשות א ציד ציל רואה את המכתב הזה אומר מה זה מה כתוב פה מכתב למלך מה כתוב בפנים לא יודעים לקרוא הלכו לרב זה כתוב בעברית קראתב לו קרא לו את המכתב אומר מה ככה היהודי הזה פונה אליי בסדר, קח כסף, תקנה לו עגלות מלאות, כך קרות מלאות וגם סכום כסף.

למה הוא כתב לו שהפרית רוצה ל אמר לו או ברוך הבא מכתבים ממתקש תראה. אמר לו שהפריץ לכת לו את לקחת אותו לבור כי הוא לא שילם לו ואין לו מה לתת אוכל. אמר לו גם קח כסף כמה הוא צריך לפריץ וגם שיהיה לו וגם אוכל והכל נתן לו המלח. זה אלה בבית מפחדים שהפריץ לא יבוא לקחת אותם לבור פתאום שומעים ככרע מהזה כולם התחבאו פה אומרים הרב הגיע מה זה אוכל מכניס להם אומר השם מאיפה זה השם שמע את המכתב הקדוש ברוך הוא טיפר לכם

במכתב שלכם תיפר בזה הנה ואז הנה פלא פראות נתן לו גם את הכספין לפריץ וזה זה יצא הרב היה להם שמחה גדולה הכל אור זה יצא הרב שומעים הקרקרה אמרו עכשיו אין פחד שיבוא הפרץ אומר תביא מיד את הכסף ישר פתח את המגירה תיק תק תק תק תק מה בוא ידבר נתן לו את כל הכסף הלך קיבל הרבה כסף בפעם אחת הלך בזבז אותו מפה לפה פה בזבז שתה הפריץ עכשיו צריך כסף והיהודי נתן לו את כל הכסף שלו יום אחד אמר לו בוא תקנה ממני

את ה את הבית מרזח הזה אני צריך כסף קנ שילם לו כסף עכשיו בוא תקנה את השדה מסביב קנה שמו עוזר זה לא יודע מאיפה באו החברים שלו אמרו לו זה איך איך זה עולה ואתה יורד עשה לך איזה תכסיס זה לא יכול להיות תבע אותו לבית משפט אומר איפה יש לו כסף אומר להם מה הוא בא לבית משפט אומר אני תתי מכתב למלך והמלך שלח לי מה זה מלך שלח לך טיפש אחד איך זה יכול להיות אתה מאמין לדברים כאלה המלך שלח לך מאיפה ישלח

לך אומר כן כן, המלך שלח לי.

טוב, בוא נראה. שלח, שלח. בסוף המלך בא למשפט הזה, אמר, כן, זה אתה. כתבת לי מכתב, צודק.

אתה לא בסדר שאתה מעניינות. אני נתתי לו כסף, תתי לו אוכל, תתי לו הכל. איזה איזה פלא פלאות. איך הקדוש ברוך הוא עוזר לעמו ישראל.

גם היה אז בזמנם היה הרב של ירושלים הוא היה מחלק את הכסף לכל אנשי ירושלים היה יהודי אחד צנוע תעני תלמיד חכם צדיק ואין לו מאומה מה יעשה היה בוכה לקדוש ברוך הוא איך הוא איך הוא יתן כסף למשפחה אומר כשיצא להם בדרך ראה אותו אליהו הנביא נתן לו שלום החזיר לו שלום הוא לא יודע זה אליהו הנביא אומר לו מה תבקש אומר לי אין אומר לו אומר לו זה אליהו הנביא אין איש מאסף אותי לבית אני לא יודע איפה לעשות ליל הסדר אמר לו בוא

אצלי אומר לי אם תיקח אותי אליך אני אתן לך שכרך אומר לא צריך אבל בוא אצלי אומר מה זה שילם לו במטווה? אומר אני מחכה לך טוב מה שמך אומר אני שמי רבי ניסים המצלי טוב נבוא נכבד אותך ככה היה הלך קנה כל מה שיש חפש אותו בערב פסח כל הבתי כנסיות כל הניסים המצרים לא מצא בסוף הוא עשה ליל הסדר אבל היה עצב למה מי ששילם לו את הקוף לא בא אל הרב בחלום אמרו לו לו תגיד לפלוני התלמיד חכם זה בניסים המצרי זה אליהו

הנביא הוא בא אליו ראה את הבעיות שלו נתן לו את הכסף מהשמיים סידרו לו כן אדם צריך לדעת תמיד מהשמיים מסדרים כל העניינים שהשם יעזור לנו שנזכה לישועות בעזרת השםמ אז כן יש לנו פש ‏Yeah.