החיזוק היומי הרב בניהו שמואלי שליט"א כו אדר התשפ"ה

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש כו באדר תשפה. הנה זכינו עכשיו הפרשה שלנו היא מארבע פרשיות שמדברות על המשכן. הפרשה הזאת מסיימים לדבר על המשכן וכתוב במדרש שמאות רבה מה הוא משכן אומר שנתמשכן המשכן בית פעמים בחורבן בית ראשון ביד זרים אחר כך בחורבן בית שני זה שמה שאמרו הש כנסת הגדולה שהמשכון הוא עבור שלו שמ אמרנו את המצוות לכן התמשכן המשכון בידו של הקדוש ברוך הוא בית פעמים היה מקשה רבי יוסף חיים זולנפן שואל שאלה חזקה אומר כתוב בגמרא ידוע שהקדוש ברוך

הוא מקיים כל המצוות אפילו מצוות דרבנן חנוכה אז כתוב בתורה על גבי משכון צריך להשיב את המשכון אדם שלקח בשביל חוב את המשכון צריך אם הוא צריך את המשכון בעל המשכוון שצריך להשיב לו את זה באותו יום אם זה בגד ביום אם זה כרית או כס לילה בלילה וצריך להחזיר אז למה כמו שאומרת התורה למשל אם זה דבר שתלוי חיי הלווה בזה ב אז אסור למשכנו בכלל למשל מכונת תפירה חיית הוא זה החיים שלו הוא מתפרנס מזה אסור לקחת את זה אסור למשקנו את מכונת התפילה

ולכן אם יש דבר יותר חיוני לעם ישראל אז זה הדבר הפלא כבוד הרב זוכר אותנו השמידה מה כן כן כהן כהן ש כן כן אז זה הפלא הפלאות בית המקדש זה דבר שתלוי בו חיים של עם ישראל קורבנות איך הקדוש ברוך הוא לא מחזיר לנו את המשכון לא בינינו לבית המקדש.

אלא אומר הרב באמת אם זה היה נחשב בעינינו כל כך נחיצות ודחיפות הקדוש ברוך הוא היה מחזיר לנו לפחות כמו כרית לראשנו כמו כסט לילה שכו היה מחזיר לנו את המשכון אבל הבעיה שלא מספיק מצפים לגאולה התורה אומרת במי ישכב והיה כי צעקעק אליי ושם מעתי כחנון אני הבערחוב הלובה מרגיש שהכרית חסרה לו אז הוא זועק לכן חיו התורה להחזיר לו אתבוה השמש אם היינו זועקים כן הכל יקר אומר שיעקב אבינו כתוב וישם את האבן מרעשותיו במדרש מובא שחסידים אנשי מעשה בליל תשע באב הם שמים

האבן למה לזכור את חורבן בית המקדש ישמך לזה זה ויקח את האבן אבל רבותינו דרשו שיש בזה רמז בדרך כלל האדם משתמש בכרית בל שעבאב לוקחים אבן במקום כרית אז אנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם בית המקדש זה חיות נפשנו זה נחוץ לנו כמו כרית לראשנו ומעוררים רחמים בשמים אבן כן כשאדם ממש צריך דבר אז הוא לא עוזב אבל מה יש אנשים שהם חושבים זה תלוי ב כמו למשל היו זוג התחתנו אה הכירו ביניהם לא כל כך חצו אחד את השני, אבל ההורים דחפו,

דחפו, דחפו, עשו אירוסין אחר כך המשיכו, לא כל כך רוצים דחפו לעשות חתונה, עשו חתונה החתן בכלה, כל אחד אומר לעצמו הלוואי שימשיך הריקודים, אין להם חשק בכלל ללכת לבית בסוף מה נעשה על כוכם הולכים לבית חיים ביחד אבל אין לזה כל כך חיבור אתה מבין? אחד לא רוצה את השני כל כך אבל לעומת זאת או מצפים מתי יהיה החתונה כל רגע החתן מצפה כל יום מתי ללכת לבית כנה מצפה מתי לראות את החתן זה עולם אחר זה יש ביניהם קשר אדיר אבל אלה שלא מצפים

ולא שום דבר אז זה הכל רופף לכל אחד מאיתנו חי עם הקדוש ברוך הוא תלוי תלוי מה טיב הקשר, מה מידת אהבה להשם יתברך. זה תלוי. איך אנחנו קשורים להשם יתברך להתמודד?

צריך חזק. זה אמת שזה צריך להיות הכי חזק שיכול להיות. צריך לצפות מתי מתי מתי זה והגמרא אומרת בשבת אמר הבא בשעה שמכניסים אדם לדין אחרי 120 שנה אומרים לו נצאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה עסקת בפריה ברביה מהשאלה ציפית לישועה אומר הרמב"ם, מי שלא מצפה לישועה לבניין בית המקדש, כופר בתורת משה. ווא אומר, למשל למה הדבר ה דומה?

לאדם שנסע באוניה ואוניה טבעה. אנש טבעו והוא ניצל והוא לא ידע איך ללכת, איך לבוא לבית. הוא גר שמה ביער עם הקופים והדובים ולאט לאט הוא התרגל לחיות איתם שנה שנתיים הוא ציפה כל הזמן אולי תבואו איזה אוניה להציל אותו מהמצב אבל לאט לאט הוא התרגל אבל הוא מצפה שתבוא אוניה תציל אותו תביא אותו לישוב רק הוא לא מאמין שתבוא ישועה אז הוא לא מצפה אבל אם הוא מאמין אז אז אבוא לישועה אדם יכול לחיות עם חיות צריך ממש לצפות כל יום מתקרב זה לא פשוט

הגאולה כל יום מתקרבת צריך להיות יושב ומצפה אומרים שהחפץ חיים היה לו בגדים מיוחדים לבית מלך המשיח אומר כשהוא יבוא ישר הוא ילבש את הבגדים האלה הוא לוקח איתו את הבגדים כל מקום שהיה פעמים שומע איזה רעש היה רץ החלון אולי המשיח הגיע אז היה אומר אם ה כל עם ישראל היו בהמוניהם מצפים ומחכים לביאת המשיח היה מופיע עלינו מזמן אם עדיין לא בא המשיח סימן שלא לא מצפים כראוי. מספרים שהחפץ חיים היה נוכח בשעה שנציג הקהילה בבריסק בליטה.

באו לבית של הבית הלוי עם כתב רבנות בידם. ביקשו אותו שיקבל עליו את משרת הרבנות. אז הוא אומר להם שהוא סירב. למה אני קיבלתי עליי לא לקבל עליי שום משר תרבנות בית הלוי אומר להם אני לא רוצה פנה אליו אחד מן הנציגים אמר לו איך אתה יכול לסרב 25,000 יהודים מחכים לך אתה מסרב אומר הזדעזה מהמילים האלה 25,000 יהודים ישר הוא קרא לרבנית אומר תיקש מהר תביא את המלבושים אני חייב ללכת 25,000 יהודים מחכים אסור להניח אותם חייב ללכת אומר אם הבית הלוי כל כך 25,000 יהודים מחכים לו משיח מחכים לו מיליארדים כל בית ישראל מחכה לו בטח שהוא ישר אבל אם היו מחכים לו אבל לא מצפים לו.

אחד אומר הוא יותר טוב לא עם הפרות שלו וזה אומר שלא יבוא עכשיו למה אני צריך לגמור איזה עסק וזה יש לו את העניין שלו כל אחד יש לו אתה מבין כן ממש ככה אנשים לא מבינים מה זה לא מבינים אין שכל מה נעשה כמו שהוא אומר רבותינו אמרו מדוע לא בבןשי גם תמון גם שלישון מן הלחם זה שאול שאל איפה לא בא דוד המלך בן ישי לא החודש הזה לא ראש חודש זה לא ראש חודש שעבר היו עושים בראש חודש סעודה עם המלך אומר למה

לא בא בן ישי גם תמול גם ששמן לחם אז בדרך רמז דרשה מוסר אומרים רבותינו מדוע לא בן אישה עדיין משיח חובה אומר למה גם תימון גם של שומן הלחם זה גם ראש השנה גם יום כיפור אתה רואה אנשים זועקים זועקים על מה הבלן מזונה הבלן בנה הבלן הבלן הבלן אף אחד לא מתבקש על המשיח אתה מבין זהו זה הבעיה צריך לבקש על משיח צדקנו כמו שאומר היה אומר לנו חמשפ עד ספר השלום אך אם יום או יומיים יעמוד לא יוקם כי חספו הוא אם אדם

עומד על יום יום אחד יום כיפול יומיים מראש השנה מתפלל מתפלל לא תקבל את תפילתו למה כי כספו הוא צריך כמה כסף הוא יקבל אתה יודע פעם שיחקו בבית הילדים היו משחקים מחבויים כן אז הבת של החפץ חיים הייתה בתוך המשחקים האלה והיא הייתה מדייקת, התחבאה בטור ילדה במקום שהיא יודעת פה לא יפצאו אותה והילדים חיפשו מי שהיה הטוב שלו לחפש מחפש מחפשים מחפשים אותה לא כולם מצאו אותה לא מצאו כבר חצי שעה מחפשים אותה לא מוצאים אותה תיאשו, התחילו לשחק משחק אחר. אחרי שעה וחצי

היא קמה, אומרת, "מה אתם משחקים משחק אחר? למה לא חיפשתם אותי? התחילה לבכות.

הלכה לבית והיא בוכה. החפץ חיים בא רואה אותה בתי, למה את בוכה? מה קרה? אז היא סיפרה לו שלא לא חיפשו אותה במחבור.

אז הוא גם התחיל לבכות. עכשיו באה אשתו אומרת לו ככבוד הרב למה אתה בוכה מה בגלל שילדה בוכה אתה בוכה תסביר לי אני לא מבינה מה אתה בוכה אומר לה החפץ חיים למה את מתקשה להבין תשמעי נגע לליבי הסיפור של המחבויים ילדתנו הקטנה בשעה שעה שלא באו לחפש אותה היא כבר בוכה הקדוש ברוך הוא בזמן החורבן עד היום במחבור ואנוכי אסתר הסתיר פניי מהם מחכה שנמצא אותו מחכה שנתפל שנבקש אותו 2000 שנה בגלות לא באו לחפש אף אחד לא בצער כולם שקועים בעבלי הזמן מבין אומר

איך אני לא אבכה זה מוסר חזק אמר חפץ חיים במחבור המפתחות המפתח של כל העניינים [מוזיקה] במחבור היה אחד מהתלמידים של החפץ חיים הוא שאל אותו שאל את החפץ ה הוא צריך משהו תשאל אותו איפה הוא הלך הלאה כן בסדר אז זה אחד מספר שהחפץ חיים א אמרו לו לחפץ חיים לו תלמידים כל יום אני שומע אותך זועק על הגאולה כבר 50 שנה כן אם אתם מדברים על המשיח שיגיע בקרוב כל פעם אתה אומרים לך מה הוא צריך טוב הוא היה פה פעם בכולל חצות פעם

אני הייתי רוצה לקום שעוררו אותי, שאני אתעורר בבוקר מוקדם. אז הוא בא, הוא עשה לי פעמון בדלת שכשהוא עובר הוא לחץ על הפעמון. אבל איפה הוא שם לי את הפעמון?

במיטה שלי פה בקצה. איפה אני יושב? הוא לוחץ שמה. זה עשה לי את זה וזה.

ככה עשה לי פעמון שאני אקום. פעמון ארטותי זה אה אכותי לא יודע איך מה הוא עשה אבל זה הוא לוחץ שמה בחוץ וזה מספסף זה מצפצף לי באוזן במיטה שאשתי לא תתעורר אתה מבין זה זה צדיק בחור טוב אז אומרים לו אתה כבר 50 שנה אנחנו אתה אומר יבוא אומר שומעים אותך מתי יבוא המשיח הנה בדרך הוא בא בקרוב אומר איפה הוא אמר הבעיה שלא מדברים עוד משיח אם ידברו הוא יבוא לדבר לרצות אמר שרבי חיים רבי יחזקאל לבשטיין היה מדמה זה לאדם שחולה ענוש ואמרו

לו שולחו לו רופא שהוא בקיא ברפואה של המחנה שיש לו אז כל רגע הוא מצפה מתי יבוא הרופא כל נקישה הרופא הגיע הרופא הגיע אומר ככה צריך לצפות לגאולה אומר כל רגע הנה הגאולה בדרך רביצ אומר הנה מדברים פוליטיקה בחירות הם מעידים שהם לא מצפים לביאת המשיח למה כשיבוא המשיח תבטל המלכויות אז מי שמתעסק בענייני מלכויות סימן שהוא לא כן ‏Ja. אומר רבי משה תיידנדבון כל שנה היה עושה את המצות והכל מחכה עם המצות ביד אולי ביין שלו אולי ישמע כל שופר של משיח ומיד הוא

יבוא היה פעם במשפחה שלו חיקו לחתן אז הוא התחיל לבכות מה לא אמרתם לי שאתם מצפים במשיח למה אתם לא אומרים הוא חשב כאילו כל כך הם חיקו איזה אורח שיבוא אומר זה חשבתי שאתם מחכים למשיח גם היום אבל ברוך השם יש א שהם אה מצפים לא מה הם עושים הם קונים ממש א כבש נכון על תנאי לא יודע יש משהו כזה אה אה שאדם מצפה ומתפל זה בא לו הדברים הם באים ככה זה צריך ל אומרים רבי מאיר בן פרן הם אה פעם הוא הלך

עם אשתו לאיזה דרך רחוקה והם היו עם החסידים באיזה מקום בדרך והרבנים פתאום לא הרגישה טוב כשהיא לא מרגישה טוב צריך לתת לה איזה חלב אז הרבנית אומרת לו לרבי מלך שצריך איזה חלב עכשיו אבל אומרים לו החסידים איך אפשר להביא לך עכשיו חלב בדרך אומר נתפלל להשם יתברך תפלל להשם יתברך אומר פתאום בא איזה גוי עם איזה פרה והרב חלב מן ונתן להניין הטוב אז מספרים שפעם גם הם היו באיזה מקום אז ה אז היה לילה ולא היה להם נרות ולא ישך מאיפה להביא זה

היה מקום שמם אומר בסוף הגיע אחד מוכר סבונים ואמרו לו אומר אולי אולי יש לי נרות בסוף למטה למטה של הצבונים היה לו נרות מה שהם לא האמינו בעולם. אומר כשאדם מצפה ומתפלל זה יבוא.

לכן צריך לצפות להתפלל ובעזרת השם לא היה האם ראמת מיגול? לא היה רוצה לעלות על הרזתים. אמרו לו למה אתה לא עולה על הרזתים? מה יש?

אומר כתוב שכשיבוא משיח יבקע ארזתים. אז איך אני אלך? אולי תכף יבוא משיח, לא הולך על הארזתים. המשיח תכף צריך לבוא.

אתה יודע זה לפעמים שומעים את זה זה מצחיק אבל זה אמיתי. עוד אותו יכול לבוא. כל רגע יכול לבוא. בעזרת השם אנחנו נשתדל לצפות למשיח כל רגע.

ו