החיזוק היומי הרב בניהו שמואלי שליט"א כב אלול התשפ"ד

שנה מה המעמד שלו משה היה ענב גדול זכה היה הולך פלה פלאות המלאכים עומדים כתוב אצל נח בעת האלוהים התהלך נח לא עמד במקום משתדל ללכת תלך לפניים ויהיה תמים אומר למה שינה באמת משה לו כתוב שמה כתוב אצל משה רבנו לא אוכל עוד לצאת ולבוא מה וכי תשש כוחו למה אמר להם לא יוכל עוד לצאת ולבוא הו כתוב לאו כהתה עינו ולא נס לחו למה אמר להם אני לא יכול לצאת ולבוא אני לא רשאי אומר אתה יודע למה אני לא ש אני יכול לצאת ולבוא

אני בריא הכל טוב אבל עכשיו ניתן ניטן לה ממני הרשות וניתן אלי יהושע אומר אנוכי היום היום הראו ימיים שנתיים היום א הייתי בגיל 20 מ20 היום פלא פלאות אתה יודע הם למה הקדים ראשי להגיד לא אוכל עוד לצאת ולבוא ואנוכי היום אלא כתוב בספרים הקדושים ש משה רבנו היה הבדל בינו לבין שמואל משה רבנו הוא היה הולך לאוהל איפה הקדוש ברוך הוא נמצא לא הקדוש ברוך הוא בא אליו הוא צריך ללכת וקדוש ברוך הוא מדבר איתו אבל אצל שמואל ויבוא השם התייצב איך זה למה

בגלל אומרים רבותינו בגלל שמשה היה יושב ושופט את עם ישראל לא היה הולך אבל שמואל היה הולך ממקום למקום ושופט אומר אתה הלכת אצל בני אני אבוא אליך משה רבנו שישב ובני בואו אליו הוא יבוא אליו אין פה מסו פנים אבל עכשיו ראינו בסוף ימיו משה רבנו ויילך משה וידבר היה קשה לרשימת משה הלו משה חרג ממנהגו אמר לא יכול עוד לצאת ולבוא איך יעשה ככה משה רבנו מה קרה אומר אני בשביל לשפוט את עם ישראל וכל הדברים אני לא יכול זה עבודה של עכשיו יהושע

אבל ללכת ולדבר עם עם ישראל ללכת בדרכי השם לעשות משה רבנו עניו מכל האדם הוא יכול ללכת אין לו בעיה ללכת למה באמת הוא לא הלך משה אלא איפה שהיה הולך משה הקדוש ברוך הוא הולך עמו אומר מה עכשיו אני אלך לזה לשפוט אותו לפה לפה את כל פעם יבוא איתי הקדוש ברוך הוא לא למה זה גאווה בשבילו לא רוצה מי אני ומחיי כל פעם יבוא איתי השם יתברך לכן הוא לא הלך לא רצה אבל כאן עכשיו כבר הקדוש ברוך הוא עם יהושע אז הוא יכול

ללכת עכשיו לא בא איתו זה פירוש טוב אתה יודע תראה מה זה ה שהוא בא אליו לא כן כן והפלא אתה יודע מה אומר הזוהר וילך ויילך משה אותו יום היום מלאו ימיו ושנותיו היום הוא הולך מן העולם באותו יום הוא הלך לעם ישראל לכל אוהל משתדל מה אמר להם אומר תשמעו הנה היום הוא הולך מן העולם תאו לכם בסוף הולכים מן העולם אדם לא יודע זמנו לי אמרו את הזמן אתם אף אחד ממכם לא יודע את הזמן שוב יום אחד לפני מיתתך אז לכן אדם

יחזור יום יחזור בתשובה יום אחד קודם מיתתו כי אדם יודע מתי יפטר אלא כל יום יעשה תשובה זה בעשית זה אותיות עשרת ימי תשובה ועשית כחכמתך איך אמר לו לא תור צוותו בעשרת ימי תשובה למה אדם יחשוב כל יום זה הפטירה אי אפשר לדעת צריך ממש כך אתה יודע שהיה מספרים על האישה אחם שממש איזה אמא טובה לילדים משהו לא רגיל ו היה לה איזה מחלה קשה מה המחלה עכשיו הולכים איתה בדרך איזה טובה מאוד א מודרנית טובה הולכת באת עצמך אוי פתאום הוא רואה אצל

איזה אחד תיק יש לו למשל אפילו בן אדם יש לו תיק הולך עם תיק פותחת לו את התיק מחטטת מה יש הולכת לפה בושה גדולה הילדים שלהם מתביישים מאוד מזה פותחת תיקים מחטטת הם לא יודעו מה לעשות איתה עם האישה הזאת עם אמא שלהם נכון לא ידעו מה לעשות איך יעשו וזה לא ידעו טוב מה עשו יום אחד האמא הלכו איתה לחתונה בא באה האמא של הכלה ועם תיק יפה יש לה בפנים כסף היא בלי אומרך לקחת לה את התיק פותחת פותחת מחטטת וזה היה להם

בושה גדולה מאוד לא יודעו מה לעשות לקחו אותה לבית אנחנו לא רוצים כלום ממך את לא את ביישת אותנו והתחילו לבכות לבכות אמר טוב אני אגלה לכם אני אגיד לכם אל תחשבו שאני משוגעת יש לי שיגעון קטן אבל אתם לא יודעים מה קורה איתי אתם לא יודעים את העבר שלי אני הייתי בשואה ו העלו אותנו עעם מח שמה זכרם הגרמנים לאוטו ואני ילדתי והיה לי בן קטן והיה לי סל אחד שמתי את הבן את הילד את אח שלכם בסל אחד שמתי סמרטוטים ולקחתי את שני הסלים

אמרו לי סל אחד תזרקי אי אפשר שני סלים אז מרוב המהירות שלי שפחדתי מהם זרקתי סל ואני יושבת ברקב בסוף אני רואה שאת הילד זרקתי אז אני כל הזמן מחפש את הבן שלי לא יכולה לעזוב את זה כל הזמן אני מחפשת למה זה ה זה אני מחפש תילד שלי אתם מבינים מה עובר עליי היא אומרת קודם כל צריך לדון לכף זכות למדנו מזה אבל צריך לאסו זכויות לחפש את העיקר ללכת לחפש את העיקר היא מחפש את הבן שלה וגם שאדם לא יקח איתו בסוף את העיקר

זרוק יקח איתו רק את הסמרטוטים אוי ואבוי איזה בושה זה יהיה יקח איתו סמרטוטים ואת העיקר יזרוק אוי ואבוי אוי ואבוי זה מוסר גדול שאדם ידע לו לקחת את העיקר זה אמת עכשיו זה יום הדין צריך לבקש מהשם יתברך לעשות אתם יודעים פה היה ראש הבית דין של העדה החרדית רב יצחק יעקב ויס היה רבת של העדה החרדית אז הוא ספר על עצמו שהוא היה בשואה בתור ילד שלחו אותו ל הם היו גרים באיזה כפר שם שלחו אותו לעיר הבירה שישאל עכשיו כולם עולים לאוטובוסים מה

עושים עם המצב שיש ללכת להיכנע על האוטובוסים מה עושים אמרו כן אין הרבה מה לעשות אבל הוא אומר לו הרב שמה שיש לו זכות לקחת אלף ילדים לאנגליה מצילים אותם ויש לו עוד מקום אחד אם הוא רוצה לעלות אמר כן הלך להורים שלו אמר להם אין מה לעשות אבל הוא יש לו הצלה שהוא ילך עכשיו שמה יש אוטובוסים שיוצאים לאנגליה והמלך האנגלי ציד אותם הבריטים טוב ברכו אותו והוא רץ מהר עלה לאוטובוס לרכבת הזאת לא יודע אומר הגענו לשם אחרי יומיים רצה המלך לראות את כל

ה את האלף ילדים האלה עשו שני שורות המלך הלך באמצע ילד אחד החבר שלנו קפץ התחיל לבקור מה זה בכיות מה יש לך אבל מה עם אבא שלי ואמא שלי עם ההורים שלי הצלת אותי אבל מה עם אבא מה עם אמא אמא משפחה אומר מה השם איפה אתם גרים רשם אחרי שבועיים הם היו פה אומר תראה בן אדם בוכה להשם יתברך יכול להציל את האבא ואת האמא ואת הכל מה אדם לא לא עכשיו זה יום הדין הגדול והנורה דנים את האדם יכול להגיע למדרגות נשגבות