החיזוק היומי הרב בניהו שמואלי שליט"א יט אדר התשפ"ה

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש יט באדר תשפ ה פרשת ויקהל וגם פרשת פרה בעזרת השם איך פלא פלאות הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו צווה ויעבירו כל במחנה איש ואישה אל יעשו ד מלכה לתרומת הקודש והמלאכה היתה ד והותר לכל המלאכה לעשות אותה והותר המפרשים דים והותר הם סותרות המילות סותרות ומלכה הייתה דים הכוונה הספיק להם בדיוק אחרכך הותר אז היה יותר אז אור החיים הקדוש אומר באמת היה והותר אבל נעשה נס והכל נכנס במניין המשכן שהמלאכה הייתה דים נעשה נס ואז

אומר לזה חידושי הרים למה הקדוש ברוך הוא עשה את הנס שאם היה נשאר יותר מהתרומה שלא היה נכלל במשכן היה כל אחד מתמרמר ברבו אולי הוא לא זכה שהתרומה שלו תהיה בפנים תעלה ל לפני השם יתברך ועל ידו לא נבנה המשכן לכן הפלי השם יתברך שיבנו את המשכן מכל התרומה שבו בני ישראל שכולם יהיו שותפים כדי שכל עם ישראל ישמחו שיקבלו הכל בנדיבות כל תרומתם בנדיבות לכן זה הדבר אחד הדברים הגדולים אז עוד אמר רבי מאיר שפירא מלובלין אמר רב מר שפיר מלובלין דבר נפלא אומר

באמת מצד הכמות היה מספיק אבל בליבות ישראל ובמחשבת היה בוער להביא עוד וכיון הקדוש ברוך הוא מצר מחשבה למעשה לכן היה יותר הייתה דים וזה מה שאמר בשיר השירים עמודו עשה כסף רפי דתו זהב זה עצם מעשה המשכן אבל תוכו הפנימיות של בני ישראל חצוף לצוף אהבה מבנות ירושלים היה מחשבתם לתת עוד ועוד ועוד על זה אומר גם כן למה נאמר בפסוק כשמשה ציווה להעביר כול במחנה שאל יעשו עוד מלאכה היה צריך לומר אל יביאו עוד אלא ראה משה ש חמת ההתלהבות יביא אפילו שטוו לא

להביא לכן ציווה לושה המנכה לא לעשות ממילא אז ויקר העם מהבי כי האדם לא יכול לא הה יכול אז לכן כתוב ויעש בצלן את אהרון עט שת 200 וחצי אורכו מה וחצי רחבו מה וחצי קומתו ויצפה זהב טהור מבית ומחוץ דבר ראשון הכל חצי חצי ה 200 וחצי אורכו מה וחצי רוכבו למה כמה שאדם ילמד ידע עדיין לא שלם עדיין חצי לא יחשוב שהוא כבר מלאך דבר שני מסמל את התורה תלמידי חכמים ויצפו זהב טהור אלו תלמידי חכמים בני התורה כי כמו שמתכבד העץ בזהב יותר

ויותר מתכבדים התלמידים בתורה שהיא בתוך ליבם זהב טהור ככה התורה מטהרת ליבם וכליותי הן כמו הזהב מייפה את העץ כך התורה מייפה את הבן אדם נכנסת בתוכו ועושה אותו זהב טהור אז לכן כתוב בספרים ארבעה וארבע טבעות זהב היה לו ל היה לו על ארבע פעמות א ארבע טבעות זהב למה אומר זה כנגד ארבע כיתות של לומדי תורה יש בעלי מקרא בעלי משנה בעלי הלכה בעלי הגדה כל אחד במקצועות אנו מתאים לסוג מסוים של תלמידים לכן יש שמוסיפים כארבע טבעות זהב הם כנגד ארבע פנים שבפרדס

פשט רמז דרש סוד ה שצריך להיות כלולים מן הכל והפלא היה שעל זה היה הכרובים איך כתוב והיו כרובים פורסי כנפיים למעלה כתוב במדרש שהיו בנס היו עומדים בשעה שנכנס הכהן היה יורד ענן על הכפורת ואז היו מתעוררים כנפי ה הכרובים ואומרים שירות שמעת על זה אומרים שירות מה היו אומרות כי גדול אדוני מולל מאוד ונורא הוא על כל אלוהים פ בשעה שפורסים זה מורידים את הכנפיים שפורסים את הכנפיים אומרים כי כל אלוהי העמים אלילים ואדוני שמיים עשה כשהיו מכסים את הכפורת היו אומרים לפני אדוני

כי בא לשפוט את הארץ את כולם היה שומם בבית המקדש איזה יופי זה להיכנס לשמוע קרובים שלים כהנים לא הכרובים כן כן כן יכול להיות שרק הכהן הגדול אפילו הכהן שהיה במקדש היה שומע את זה ופניהם איש ארחיב לא זה שופת תיבות שלום בניהם אשר אחים היו פונים זה לזה והיו כשעם ישראל היו עושים שלום ביניהם ופונים זה לזה ועושים שלום זה לזה העשירים היו מכבדים את העניים זיק אותם וכולי אז י שלום זה שרומז שהם פנים בפנים אז זה שעת רחמים תרבה השפע כשעם ישראל

לא רוצה לשל במקום חס ושלום הם מחזירים פניהם ואז בא מזבח הקטורת אחר כך קיור הנחושת פלא פלאות עשו אותו במראות הצובע אתה יודע שמה זה זה לא למה כל הכלים היה מזהב הכסף אלה היה נחושת מראות הצובאות למה מה זה מראות הצובאות ולמה עשו אותו ממראות הצובאות רשי אומר בנות ישראל מביא נחומה ראשי ואומר שבנות ישראל היו בידם מראות שרואות בהן כו כשהן מתקשטות לבעליהן ואותן לא עקבו לעצמן אלא תרמו אותם לבית המקדש והיה משה רבנו מוס בהן אומר זה מראות שעשויות ליצר הרע מה

אתם מביאים את זה אתם מראות את עצמכם את בעלם מתקשטות ושמות מראה שהבעל יראה אותכם ואתם זה ליצר הרע אמר לו הקדוש ברוך הוא אל אכי חביבות מן הכל של אדם העמידו אנשים צבאות צבעות צבעות רבות במצרים למה זה נקרא מראות הצובאות של צבאות צבאות צבאות הרבה בני כל שישה בכרס אחת למה הבעלים בכלל לא היה להם כל כך שהיו משעבדים בהם והיו עושים להם ממררים את חייהם לא רוצים להסתכל בכלל על אנשיהם היו ביות אנשים שואבות מים הקדוש ברוך הוא היה מזמין להם בהם ברבוניות

ברבוניות אתה יודע מה זה ברבוניה דגים קטנים מבשלות אותם בטעם מרוקאי כזה חריף אתה מבין כ אצל ה רבי נתנ כן מעדני המזרח ואז זה היהו עושה להם טוב בטח מאכל משקה גם מביאים להם קצת משקה היו מכונות להם משקה טוב בטח ונותנות לא סתם אומר לכם משקה זה המדרש והן מראות להם את המראות כל אחת לעצמה לבעלה משדלת אותו בדברים ואז היו יולדות הרמבן כותב שהיו שהרי אנשים הביאו עוד תכשיטים מזהב והיה ביניהם כל מיני תכשיטים שאדם היה אומר לא זה כמו טבעת תגיד חומס

האדם לא רוצה את זה זה לא נעים למה משה מעס דווקא במראות אז אומר הרמבן שהיו מזהב תערבו עם כל אלה כל הזהב הזה תגיד מה שתגיד איזה סוג של זהב אבל מטיחים את הכל וגמרנו זה לא מראה זה היה טבעת זה היה עגיל זה היה פה זה היה כן אבל במראות היו משתמשות כמו שהן ואי אפשר להתיך אותם או משהו אז לכן נאמר לו מפי הגבורה תשמע זה אני רוצה אומר הרמבם ול קלוס תרגם אומר הרמבם על מראות הצובאות מה הוא תרגם דתיה צה תרע

משכן זמנה אומר זה כמו שאמר הרב אבן עזר היו הנשים עובדות את השם בשרו מתאוות את העולם שהם מפסיקות להשתמש במראות האלה נתנו את המראות ובאות בכל יום אל פתח ול מועד להתפלל לשמוע דברי תורה היו מתפללות ואומר הרמבם הם מראות אנשים אשר באו מהן צבא גדול ונאספו פתח אוהל מועד לתת מראיהם בנדת ליבן הנחושת המראות נחושת קלל ממורט ויפה מאוד על כן יחד ירדו אותו אנשים אמרו זה צבעות צבעות אנחנו עשינו עעם זה תיקח את זה זה פלא פלאות ושפתי כהן אומר דבר נפלא אותן

אנשים היו מתביישות שלא יראו ותן האנשים שלא יקשטו בהם לכן מה הם עשו עשו מראות שעל ידי המראות הם היו רואים מה הולך בפנים שמים אצלהם את המראה איך אם יראו מה הולך בית הכנסת רוצות לראות ספר תורה ככה היו עושות ורוצות היו רוצים לעשות את זה מברזל אבל אסור ברזל לכן ידעו הברזל סנוי לקדוש ברוך הוא וזכוכית אי אפשר שזה הם כל הזמן לוקחים והולכים שלא ישו עשו כזה לכן זה היה חשוב לפני השם יתברך הדבר הזה כמה זה חשוב תראה לא היה החתם סופר

היייתה לו בת שהיא היייתה יום אחד באה לבית הייתה בוכה חתם סופר אומר לה בתי למה את בוכה כל כך אומרת לו שהקדוש ברוך הוא נתן לה יופי שאין כמותו ואני משתדלת לא לצאת בחוץ אבל שאני יוצאה אני רואה אנשים מסתכלים ואני לא רוצה את זה אבא לכן אני רוצה אני בוכה שהקדוש ברוך הוא יסיר ממנה את התואר פניה בדמעות של איש אומרת כלי הדעת וזה זה לא טוב זה אבן נגף זה לא טוב אביה התפעל אמר ברוכה לשם ביתי טפת את דברך מכיוון שכוונתך לשם

שמיים אני אסתדר לך את זה יתן את שם שלתך ולכן ואתה הנך הרע והולדת בן ותחת אשר את מטרת על אור פנים גשמיים תזכי לבן שיאיר עיניהם של ישראל בתורה חשב סופר זה היה כתב סופר זה הבן שלו חשב חשב חשבת הנכד את אז הכיור הוא נעשה ממרות הצובאות ואז גם בינתיים הכהנים היו יושבים שמה לרחוץ את עומדים ומתכופף ואז היו רואים גם את הבגדים שלהם את עצמם לראות שיש הכל עומד להם יפה זה אלי ו ד השם יתברך יש הרכנתי כותב שבמראה האלה הכהנים היו

רואים את האישה למה בשעת זריקת הדם היה צריך הכהן להסתכל על המתקפלים אז כיוון שעשו להסתכל בצורת אישה עשו את הקיור במראות הצובאות הכהן שמקריב קורבן אישה להסתכל במראות הצובאות ש בכיון ואז הוא היה רואה אותה זה היה משקף את האישה אבל בינתיים האדמור ב מונקץ' אומר טמע עלזה מה נפשך זיל בטר טעמה הלא חוששים להרהור עדיין בזה שיראו מה הרווחה מה הרווחנו שלא יהיה היורים באמת הוא אומר אין יצר הרע במקדש אז למה שלא יו אותם בעצמם אומר מהרחו בליקוטי תורה אם עיקר הדין היה

אפשר להסתכל על פניה אבל כיוון שלבית המקדש היו באים אל הכהן כל מיני פריכי כהונה וכל מיני אנשים שעומדים מסביב והם לא יבינו את עומק הדבר לכן לא עשו כך כן זה לא המצווה זה לא המצווה וגם זה לא נחשב כלי גבר כלי אישה לא לבס גבר שמנת אישה זה לא נחשו אחד הגאונים שהה היה לו איזה בעיה בעין או משהו היה רוצה להסתכל שם במראה היה מכסה את כל הפנים שלו ורק את העין עין היה לראות מה יש לו בעין אתה יבין ככה זה צדיקים

אבל יש צדיקים שאף פעם לא סתכלו במראה לא הסתכלו הר כן נכון אחד מהם זה כן זה הרב א איך קראו לו כן אבל איזה איך אמרת ליה לא עשה לא לא לא לא מארי אסד כן כן מארי אסד הוא היה פה בירושלים יה היו צריכים ללכת למוכר ולדבר איתו שהיה גזרה גדולה מערבים אז אברו יעשו בשחת רבנים מרי הסד הוא היה גדול הרבנים הוא יעלה ראשון כשהם באו למטה היה אצל המופתי היה למטה רעי גדול כמו שהיום יש בבניינים אז שבאו לעלות אז אומרים לרב

תעלה מחכים כולם לכבודו כבר חמש דקות 10 דקות מחכים חס ושלום קודם החכם הזה אומרים לו זה כבודו אומר אפה כבודו הוא לא ידע שזה הוא אה יודע שהמי סה כ שהוא הוא לא הסכים אף פעם שיצלמו אותו כשהוא נפטר ה יושב על הכיסא התלמידים שלו צילמו אותו צילמו אותו כי היה יפה מאוד היה לו תואר אדיר וואז והושיבו אותו ואחר כך הוציאו אותו אבל כל אלה שצילמו אותו שהתעסקו בזה מתו אותו [מוזיקה] שנה מארי אסד יש יש לך כשהוא נפטר צילמו אותו כן זה דבר

נפוץ