🔥החיזוק היומי 🔥הרב בניהו שמואלי שליט"א טז אב התשפ"ה

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום אחד בשבת קודש, יום ראשון טז לחודש מנחם אב תשפה. היום הדף הוא דף ג במסכת עבודה זרה ואנחנו נמצאים בעזרת השם יתברך בשיעור הראשון. ביום ראשון יהיה שיעור ראשון.

יש שני שיעורים, שיעור קדום. קודם כל אנחנו עכשיו נלמד את הדף בן, דף נב שלבדנו בשבת ועכשיו נמצא איתנו הרב נתנאל. אז בעזרת השם יהיה לו ישועות, נלמד ביחד את הדף ויהיה ישועות גדולות. אז קודם כל שבת הייתה שבת נפלאה מאוד מאוד.

שבת נחמו נחמו. שבת עשרת הדיברות. איך זכינו לקבל את התורה על הר סיני, להמשיך את האור הזה ואיך ש הסיום של הפרשה זה היה על הקירת שמ שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד לקבל עלינו עול מלכותו יתברך וכשאומרים שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד צריך לסגור את העיניים למה צריך צריך לדעת שהכל באמונה מאיתו יתברך. שום דבר לא יכול.

אדם יסגור את העיניים, מקבל את הכל באמונה, בנשימה אחת מאיתו יתברך, שהכל ממנו יתברך. אתם יודעים מה שכתוב בילקות שמעוני, הוא אומר, אמרו חכמינו זכרונון ברכה, אדם שקורא קריאת שמע, שחרית וערבית, זה עולה לפני הקדוש ברוך הוא יותר מכל הקורבנות. ככה הוא כותב שם. יותר מכל הקורבנות.

ולכן זה רמוז בפסוק שמע ישראל אתם קרבים היום. שמע ישראל. כשאומרים פסוק שמע ישראל חשוב כמו שאתם קרבים, כמו שאתם מביאים מקריבים קורבנות. זה כל כך זה חשוב.

וגם יש השמע ישראל. כשאדם אומר פסוק שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד מציל אותו בשעת סכנה מכל צרה ממש ככה אז לכן כשיש חס שלא יהיה ולא יבוא שעת סכנה אז אומרים שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד ויש לזה מה רציתי להגיד לכם על היה לפני 100 שנה בשנת טרעו תרעו היום היום אנחנו טרפה לפני 110 שנה כמעט בתשע שנים יש ספר קרם צביא הוא כותב שיש יט בתמוז בעיתון לונדוני הוא אומר היה מכתב העת ההונגרי המכונה פסטי הלרף ככה זה היה נקרא אז הוא אומר

שמה מודפס אומר אומר שמכתב מאיש צבא גוי הונגרי הוא כותב לרעייתו תשמעי בטובך אבקש ממך בטובך תבקשי את השכן היהודי שלנו רב חיים לפתור לי את המילים מה פירוש שמה ישראל השם אלוקינו השם אחד כי בשעה שכדורי משחית עפים על ראשנו ככה הוא כותב לה ואנשי הצבא נופליםכ כשיבורים אחרי הקוצר. אז התחילו אנשי הצבא היהודיים לצעוק שמע ישראל וניצים כולם ממוות לחיים. בשעה שכל חבריהם הגויים כולם נקצרים מן העולם כמו איך שקוצרים את השיבולים.

כך הוא כותב לה. פלא פלאות מתי מתחילים >> ותכף >> כשיפתור לך השכן חיים רבי חיים יכתוב לך מילים אלה מה מה פירושם בבקשה תודיעי לי איך שאני רוצה להנצל גם כן להציל את חיי שאני אגיד את ה את המילים האלה שמה ישראל אני רוצה לדעת בשביל להינצל אומר ולכן זה מה שאומרים בסוף הסליחות שומר ישראל שמור שהרית ישראל ואל יובד ישראל האומרים בכל יום שמע ישראל כי בזכות אמירת שמע ישראל ניצים מכל צרעם ועד זמן זה ממשיך ואהבת את אדוני אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך

בכל מעודך איך זה פלא פלאות? אומרים כשחלה אח של הגאון מבינה, רב אברהם ברב שלמה זלמן, אח של הגאון מבינה אומר לפני מיתתו היה שבועיים בחולי ייסורים גדולים מאוד היה כל כופו נקבים חלולים לא היה הבן שלו ראה אותו היה אב בית דין הבן שלו ראה אותו היה בוכה ומתענח אומר לו אוי לי שראיתיך בכך אביו כעס עליו. מה אתה בוכה על גודל המתנה שזיכה אותי השם יתברך?

אם היה לי כוח הייתי קם ורוקד ומפזפז ומחרר שהקדוש ברוך הוא מנקה אותי מנקה אותי איזה איזה אומר עד היום לא הייתי יודע מה זה ואהבת את השם אלוהיך בכל לבבך עכשיו אני בחווה גדולה אהבתי שמחה גדולה להשם שבאמת את אשר השם יאהב יוכיח הקדוש ברוך הוא מוכיח אותי ומנקה אותי אומר פלא וכל זה בזכות האבות אומרים ואהבתה זה אותיות האבות למה יש לנו להיב את השם יתברך על הבריות כמו שעשו אהבות איך הם העיבו את השם יתברך ככה אנחנו צריכים אומרים שבשנת רנב היה יום

היה בספרד גירוש גדול והייתה שמה אשת חיל שהגויים שחטו את שני בניה על ידה שלא רצו להמיר את דתם. אז היא פנתה להשם יתברך, אמרה לווד אמרה לו כך מעודי ועדעתה אהבתי אותך אהבה שאין כמותה אבל כל זמן שהצאצאים שלי היו איתי הילדים הייתי גם אוהבת אותם עכשיו תדע לך ריבונו של עולם אני לא אוהב את אף אחד רק אותך אין כמו אתה יודע אותו דבר מסופר על החפץ חיים הוא החפץ חיים הבן שלו הבן שלו הוא החפץ חיים לא היה בשבת בעיר והבן שלו נפטר

בשבת זה בנוי יחידו כזה משהו שאהב אותו שכל הזמן לומד והיה גאון גדול וחכם גדול ונפטר לו הבן שלו אמרו איך יגידו את זה לחפץ חיים מה יהיה עכשיו אז עכשיו כשבא היה יצאה הלוויה עמד החפץ חיים פתח בהספ בד אומר משנת השמד הגזרות תח ותת שפך השם כל חרון פה על עשרות קהילות על פי יהודים נהרגו נשחטו על קידוש השם אומר בעיירה התגוררה עם בני היחיד אישה מסכנה שהיה יקר לה יותר מבת עיניה הבית שבו התגוררה היא בבנה עמד בקצה עיירה כשבאו לשמה התנפלו על

בית האלמנה שחטו את בני היחידה לעיניה אומר עמדה היא על יד גופתו של בנה וכפי פרוסות לשמיים ותשפוך את שיחתה ריבון העולמים בחזה של כל בן אדם נטע את הלב כדי שיהיהב אותך רק אני שבחתך חוטת לא יכולתי לאהוב אותך בכל ליבי אהבה עזה כי היה לי בן אשר ילדתי והיה לי קצת אהבה אליו לא יכלתי לאהוב אותך המחיצתי מלאה קצת אהבה לבן שלי אבל עכשיו אני יכול לאהוב אותך בכל ליבי ככה דיבר החפץ חיים בלוויה הוא אומר כל ימי רציתי לאהוב את השם בכל ליבי

אבל אני בשר ודם ואבא לילדים ילדים רחמי אבניו עמדתי וחילקתי ליבי לחלקים לילד הזה לילד הזה שלקח הקדוש ברוך הוא את אחד מילדיי נשארתי עוד חלק רק לאהבת השם ככה הוא דיבר איתם איזה מילים אלה חפץ חיים אומר הכל ליבי זה רק לכבוד השם עכשיו תראה איזה איזה כוח היה להם אומר כשהיה מרן חפץ חיים אומר כשהמון קראוי עםודך לגבי מי שאוהב את הממון אבל מי שאוהב עדמאוד את דמות התורה הרי זה נקרא אצלו מעודך חייב אדם לוותר על לימוד התורה אבל לקיום אהבת השם אבל

היה אומר החפץ חרים היה מנהל היה לו ה חתנו רב הרש היה מנהל של ישיבה ברדין אומר לו אם רוצים לנהל ישיבה לפעמים צריך לוותר גם על לימוד תורה אומר זה ככה זה הולך אומר כמו שהממון קראוי מאודך ואהבת את השם אלוהיך בכל לבב חבול מאודך לפעמים צריך לאהוב את השם גם בחול מאודך הכוונה ממון למה לפעמים צריך להשיג כסף ללומדי התורה זה לא פשוט זה קשה מאוד אדם הוא רוצה תמיד להתקדם בלימוד ו זה לא פשוט זה לא פשוט הדברים האלה. יש הרבה מה נדבר

על זה ועל התפילין, אבל נתחיל את הדף של שבת. כן, אנחנו בדף בן, בשבת למדנו דף בן, דף נב.

היום זה דף נג, עכשיו נלמד דף נב, זה השיעור הראשון ואנחנו חוזרים בעזרת השם. הרב ויסקי, ברוך הבא שלמאל. >> כן, של אתמול. של אתמול.

בסדר. אנחנו נתחיל נא עמוד בזרת השם אמר מור בכלים שנשתמשו בהם שתי שורות מלמטה שלוש שורות שורה שלישית מלמטה רוני טוב שבאת חביביה שלמה [מוזיקה] היה לו רפואה שלמה בעזרת השם >> היה לו רפואה שלמה בעזרת השם אז אנחנו למדנו בשעבודת כוכבים של עובד כוכבים כך למדנו עבודת כוכבים של גוי אסורה מיד כשעשאו אפילו לא השתחוו עדיין אבל שלישראל עשה עבודה זרה היא לא אסורה עד שתעבד ו >> שלישראל אסורה >> רק עד שתעבד >> כן >> עד שיעבדו אותה >> אסורה שלפני שתעבד >> לא

זה מחלוקת אבל עכשיו אנחנו במשנה כך למדנו עבודת כוכבים של עובדת כוכבים אסורה מיד מיד כשעשאו ושל ישראל אין אסורה עד שתעבד אז אמרנו מטלית מני שאסורה מיד זה רבי עקיבא היא למה כתוב בתורה הבה תאבדון את כל המקומות אני אומר לכם הקדמה קטנה אשר עבדו שם הכויים כל המקומות רבי עקיבא אומר בקים שנשתמשו בהם לעבודה זרה כתוב מדבר עוד מעט הגמרא תשאר כתוב כל המקומות זה כלים זה לא כלים הגמרא מה אתה מדבר על זה? זה דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר חילוף הדברים.

הנה עבודה זרה של עובד כוכבים אסורה מיד. זה רבי עקיבא ושל ישראל לא אסורה מיד עד שתעבד. הפוך. אבל במשנה ראינו דעת רבי ישמעאל.

עבודה זרה של עובד כוכבים אסורה מיד של ישראל אסורה שתעבד. אמרמור עכשיו חזר לבאר לנו בוא נראה בחילים שנשתמשו בהם לעבודה זרה הכתוב מדבר כתוב בתורה הבת תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים מדבר בכלים שהשתמשו בהם לעבודה זרה שתאבד אותם אומר אומר המקומות כתיב כל המקומות זה לא מדובר בכלים איך אתה אתה אומר לי את זה בכנים שנשתמשו בהם לעבודה זרה. הגמרא מתרצת אם אין לו עניין למקומות זהלא מצרע ההר המקום אדם עובד הר או איזה גבעה בתור אלוהה עבודה זרה לא תופס למה

כתוב נכתיב אלוהיהם עליהרים צלמים פסילים שעל ההרים קרועים אלוהיהם ולא ההרים אלוהיהם ההר עצמו לא יכול להיות אלוה אז אם אין עניין להר למקומות הבתאבדון את כל המקומות אפשר להגיד את המקום תאבד למה זה לא נאבד זה לא עבודה זרה תנהו עניין לחלים של עבודה זרה שתאבד אותם מכאן אמרו עבודת כוכבים של עובד כוכבים אינה אסורה אלא עד שתעבד עד שיעבוד אותה בשביל ישראל מיד כל הגמרא אומרת והבכנים קים נלה זה לא בעבודה זרה עצמה הרי העמדנו את הפסוק בכנים ולא בעבודה זרה עצמה אפשר דווקא

כל עבודת כוכבים לא אסורים עד שיעבדו אבל עבודת כוכבים עצמה חמורה ותהי אסורה מיד בלי שיעבדו אותה מה אסור עד שיעבדו כלים אמרקרב אשר אתם יורשים אותם את אלוהים כתוב הבאבדון את כל המקומות אשר אתם יורשים אותם את אלוהיהם מקיש אלוהיהם לכלים כלים עד שיעבדו כמו שכתוב בפסוק אשר עבדו שם אף אלוהיהם נמה עד שיעבדו גם עבודה זרה עצמה לא נאסרת עד שיעבדו אותה ממש ברגע שאתה תשתחווה לה תעבוד אותה את עבודתה נאסרת ורבי עקיבא דלא מקיש אמר אמר לך את הפסיק העניין הלו רבי עקיבא

עוסר עבודה זרה של גוי מיד שעשה אותה לא צריך עד שיעבדו אז הוא לא אז הוא לא מרגיש עבודת כוכבים לכלים למה אמר לך את הפסיק את העניין כתוב את אלוהיהם את לפני אלוהיהם הפסיק את העניין בין כלים לאלוהיהם ורבי ישמעאל אשכחן עבודת כוכבים של עובד כוכבים דין אסור עד שתעבד למה היקשנו אותה לכלים עד שתעבד אבל עבודה זרה דישראל דאסורה מיד מנלה מאיפה הוא ילמד עבודה זרה שעשה אותה יהודי ישראל בנה אותה עשה אותה היא אסורה מיד מאיפה סברה הוא מדי עובד כוכבים עד שתעווה

דישראל אסורה מיד ממה שעבודה זרה של עובד כוכבים שהיא קלה שיש לה בטול בשבילה עבודה זרה של גוי אם גוי גוי מבטל אותה, שובר אותה היא מתבטלת. של יהודי שיעשה מה שיעשה אי אפשר לבטל אותה.

אז אם העבודה של זרה של גוי היא אסורה שתעבד משמע שלישראל אין לה ביטול עולמית אז היא אסורה מיד. >> גניזה הכוונה קבורה. אין לה שום תקנה. אין לה תקנה ב במה שנשבור אותה.

של גוי לא צריך לא צריך לקבור לא צריך גניזה. למה זה לא בגלל זה אומר גניזה בגלל שזה דבר חשוב זה בגלל שצריך קבורה אין לה תקנה בשבירה של גוי יש לה תקנה בשבירה של יהודי אין תקנה בשבירה לכן הלשון של רבותינו צריך גניזה הכוונה בקרקע הגמרא אומרת אם ד ישראל כלל כלל לא תאסר בכלל אומר אשגניזה בעיה יצורה לא מצרה עד שאשת >> גניזה הבעיה צריך להשים אותה באדמה צרי לא מצרה ודאי שנאסרת לכן צריך לגנוז אותה ואמד עובד כוכבים אולי עד שתעבד כמו עובד

כוכבים עד שתעבד גם עבודה זרה של ישראל עד שתעבד אומר לא המקרא ואת חטתכם אשר עשיתם את העגד לגבי עגד שעשו ישראל כתוב משעת עשיתם משעת עשייה קם בחטא אשר עשיתם את רק עשיתם התחייבתם אמענ מילה למקם גברה בחטא ייצור יה לא מצלה אולי רק שאדם חטא ברגע שהוא הקים את העבודה זרה האדם כבר עבר עליו עבר על רוע אז זה שלב חטא אבל שהיא בעצמה תאסר העבודה זרה הזאת זה עד שיעבדו אותה לא מצרה עד שתעבד הייתי אומר כך אמה אמר קרא ארור האיש אשר

יעשה פסל ומסכה מה זה אשר יעשה משעת עשיה קם לבערור איך שעושה הוא ערור א הגמרא שואלת אמה נמילה למקם גברה בערור יצורה לא מצר אולי רק האדם נהיה ערור שעשה אבל שעבודה אזרה עצמה לא נעסרה אומר תועבת השם כתיב בהמשך הפסוק תועת השם כל עושה אלה מכאן אתה רואה שלא רק קם בעל בערור אלא העבודה זרה זה תועבת השם משעת עשייה זה תועבת השם אז זה נאסר כבר משעת עשייה תיתי מ ורבי עקיבא שהוא אומר שעבודה זרה של ישראל נאסרת בשעת עשייתה רק עד שתעבד

היא לא נאסרת בשעה עד שתעבד הרי משמע מפה תועת השם בשעת השיע לידי תועבה זה לא עצמו תועבה דבר אם הוא יעבוד אותו אז זה מביא תועבה ורבי עקיבא עבודת כוכבים של עובד כוכבים ד אסורה מיד מנ הוא אומר עבודה זרה של גוי אסורה מיד מאיפה לומד אמרו לה אמר כה פסילי אלוהיהם תשרפון באש מי שפסלו נעשה אלוה אלוה אתה רואה כתוב לא תחמוד כיס וזהב עליהם ולקחת לך פן תבקש בו כי תועבת השם אלוהם הוא פסלו אלוהים תשרפו בהשתות החמות וכולי אז מי שפסלו בשעה

שפסל את צורתו נעשה אלוה פסילי אלוהיהם והידך ברבי ישמעאל אמר עד שעושה רק מי שתעבד מה אומר ההוא מבעלה נכדתני רבי יוסף דתני רבי יוסף מניען עבודה זרה שפוסל אלוהו שנאמר כלומר בכוחו לבטל עבודה זרה שלו גוי גוי מנין לעובד כוכבים שהוא פוסל את האלוה שלו כלומר אם הוא שובר אותו הוא פוסל אותו >> לא חוש >> ברגע שנאמר פסילה אלוהן תשרפון באש מה זה פסילה לשון פיסול כלומר לעשות את הסורה פיסילי הפיסול של הצורה הקלקול של הצורה אתה ציית הצורה עצמה קוראים לזה פסיל פיסולי

כאילו זה פסול זה קלקול פסילי אלוהם הקלקול של אלוהם >> אבל עכשיו שפוס אלוה >> כן הקלקול הוא בטול >> בטול >> כן בסילו אלוהן תשרפון באש אתה רואה ע זה אומר לך זה זה לא מלשון פיסול עשיית צורה אלא מלשון פסול זה קלקול ובטול אומר איך איך תפסול את האלוה הזה סוף אותו באש וידך נקל מדי שמואל רבי עקיבא לומד דינו של עולה משמואל לשמוען רמה כתיב לא תחמוד כסף וזהב עליהם פסוק אחד אומר לא תעמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך וכתיב ולקחת לך פעם

אחת זה סותר את הפסוק לא תחמוד כסף וזהב אחר כך כתוב ולקחת לך הקצד הקצד פיסלו לאלוה לא תחמוד תראה אם ברגע פיסל אותו, עשה פסל של אלוה, מיד חל עליו איסור אז אסור אז אז לא תחמוד אבל אם פסלו קלקלו בביטול עבודה זרה מאלוה ולקחת לך אתה יכול לקחת אותו כבר תצטח בו תמכור אותו ברגע שפסל לאלוה זה לא תחמוד אבל ברגע שפסלו לאלוה פסל אותו שבר לו את האף את הראש ראשו >> לאלוה הזה >> יהודי לא יכול ורבי עקיבא שכן עבודת כוכבים של

עובד כוכבים דסורה מיד דישראל עד שתעבד מנלן ישראל עד שהוא טוען רבי עקיבא עד שיעבוד אותה ישראל אז היא תהיה אסורה אמר רב יהודה אמר קרא >> ושם בסתר עד שיעשה לה דברים שבסתר. כתוב בתורה ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכת תועבת השם ושם בסתר. לא קריא תועבת השם עד שיעשה לה דברים שבסתר.

מה פירוש? שיעבוד אותה. וידך ההוא מבעל את רבי יצחק ורבי ישמעאל שעוסרת של ישראל מין. סובר שהפסוק הזה נצרך לכת רבי יצחק.

דמר רבי יצחק מנין עבודה זרה של ישראל תאוונה גניזה כשהיא שלמה צריך לגנוז אותה בקרקע הכוונה חליה מתחת לארד שלא תראה אותה ולא תסתכל הכוונה גם אותה זה לא משנה מה >> אומר שנאמר ושם בסתר אתה צריך לגנוז אותה בתוך האדמה או לשרוף אותה אז אתה לא יכול ללמוד שעבודת כוכבים של ישראל היא לא נאסרת עד שתעבד וידך נפק רבי עקיבא שאומר שדין זה לא נמן מפסוק זה אלא אלא מדרב חסדה אמרב דמרב חסדה אמרב מנין לעבודה זרה של ישראל של תאונה גנזה שנאמר לא תיטע

לך אשר כל עץ אצל מזבח השם אלוהיך אומר כתוב בתורה לא תיטע לך אשרה כל עץ עצ מזבח השם. אי אפשר לפרש כפשוטו שאיסורה זה רק אצל מזבח השם. איסור עץ השרה של עבודה זרה זה בכל מקום ומקום. אז מה זה כתוב אצל מזבח השם אלוהיך?

ללמד אותך להקיש אותו למזבח. מזבח טעון גניזה כרי אסור בהנאה. אף אשרה תהונה גניזה בתוך האדמה. ההוא מבעלה כלומר רבי ישמעאל הוא סובר אחרת אומר הפסוק הזה אני צריך דרש לקיש למה רש לקיש כל המעמיד היה אנשי נוהגון כינו נותעשרה בישראל אוי ואבוי עבודה זרה דין שלו הגון שנאמר שופטים וסוטרים תיתן לך בכל שעריך סמיך לל תע לך אשר הכל עץ אז אתה רואה זה כמו עשרה אצל עץ אמר שהוא במקום תלמידי חכמים אם יש שמה תלמידי חכמים והוא מעמיד תלמד תלמיד שנוהגון איפה שיש עוד

תלמידי חכמים כאילו נטעו אצל מזבח שנאמר אצל מזבח אשרה אצל מזבח אז אתה רואה גם אנשים שדומים למזבח הם תלמידי חכמים על ידם אתה שם דיין פסול דיין שיש לו עיפון אוי ואבוי באר רב המנונה ריתך כלי לעבודה זרה מה הוא היה לו כלי נשבר נשבר לו הכלי ונתן עליו מכה בקורנס ותיקן לו את הפגימה שלו כדי שיוכל לשמש את העבודה זרה.

אתה מבין? היה לו קרי ונפס לכלי. כלומר נפגם נשבר. >> עכשיו ריתך אותו את הכלי לעבודת כוכבים לשמש את העבודה זרלה.

מה הוא נאסר בכך? עוד לפני שעבד אותו או לא. כלומר עכשיו אתה אמרת לי זה מחלוקת כשעשה כלי כשעשה פסל צריך לעבוד אותו לא צריך לעבוד אותו עכשיו הוא שואל היה לו כלי לעבודה זרה והוא נפסל כלומר מה מה נהיה לו נפגם נהיה לו שבר עכשיו הוא מה הוא עשה הוא לקח והוא רייתך אותו >> זה נקרא כבר כאילו כבר נעבד עבודה זרה זה אסור עצם העובדה שהוא עשה אותו קרי כבר בנה אותו זה בשביל עבודה זרה הוא עשה את זה זה כבר אסור או לא

או עד שיעבוד את העבודה זרה מה לעבודה זרה דמן מה הוא משמש עבודה זרה הנהם עבודת כוכבים דעובד כוכבים של גוי עבודת עבודה זרה של גוי בין רבי ישמעאל בין רבי עקיבא משמשי עבודת כוכבים הן משמשי עבודת כוכבים הן אסור אין את שעבדו לכולה על מה של עובדי כוכבים עד שיעבדו לא נחלקו רק בעבודה זרה עצמה אם נאסרת מיד או לא אבל אלה עד שעבדו בהם הם לא עבדו בכלים שמשמשים את העבודה זרה לא נעסרו ואלה עבודת כוכבים דישראל כלי שנשתמש בו אני בדמאי אני בדרב

עקיבא קשה עד שתהי גופה לא מצב זרה עצמה לא נאסרת עד שיעבוד אותה עד שתעבד משמשיה מבעיה הכלים שמשמשים אותה לא כל שכן שלא יעשו עד שתעבד ואני בא דרבי ישמעאל דאמר אסורה מידי משמשין ממשין גמרינן כלומר האם משמש עבודה זרה של ישראל ממשית של עבודה זרה של עובדי כוכבים גם רינן מה התם משמשי עבודה זרה של גוי עד שיעבדו אף החמעד שיעבדו ממש עוד מאמינה מעבודת כוכבים עצמה של עובד כוכבים גמר מה היא אסורה מיד אף משם שיהיה אסורים מיד הגמרא שואלת מה ירייה דקה

מבעיה לכלי רייתך כלי עשה מבעלה עשה תבעלה תבעלה עשה למה דווקא ריט יתך תיקן כלי היה מקולקל תיקן אותו רייתך אותו לעבודה זרה היה להסתפק במגרה פשוט יותר עשה מהתחלה כלי לעבודה זרה אז הגמרא עכשיו חוזרת לבאר לי את הספק רב בנונה משום טומאה ישנה כן בעיה הגמרא אומרת אתה יודע לא כך רב בנונה השאלה שלו בגלל הטומאה ישנה לא משום איסור עבודה זרה. ברגע שזה נהפך להיות עבודה זרלה, מקבל טומאה.

זה טמא. עכשיו זה משום טומאה. ברגע שואל, ברגע שהוא תיקן את הכלי, האם האם כבר חזרה אליו בטומאה הישנה או לא? או מעכשיו רק אם הוא טמע עוד פעם אז הוא התחייב?

לתנן כלי מתכות פשוטה ומקבליהן טמאים זה כלל כלי מתכת גם שאין לו בית קבול פשוט כמו מגש מגש בלי בית קיבול אין לו אין לו לבזבז מאחור ישר וגם כלהם טמאים מקבלים טומאה על המקום נשתברו תהיהרו נשתברו הם כבר בשבירה הזאת נטהרו כלי כלי רגיל שקיבל טומאה לא משנה ממה חזר ועשען כלים עכשיו תיקן אותם חזרו יחזרו לטומאה ישנה שהייתה קודם שנשברו כלומר צריך לקחת אותם לטבילה בכדי לטאן אותם אז גם כלי שנשתמשו בה לעבודה זרה מקבל טומאה אם שברו כדי לטערו וחזר וריתך אותו כדי

שהואכל כל להשתמש לעבודה זרה אבל עדיין לא השתמש בו בזה הסתפק במנונה האם חוזר לטומאה עם שנה או לא והכי כם בעיה לה ככה היה הספק של הרב המנונה כי אדר טומאה מתי חוזרת טומאה ישנה לאחר שתקנו אני מנטומאה דאורייתא מת כמו אבל בטומאה דרבנן טומאה של משמשי עבודה זרה שהיא רק מדרבנן לא הודים לא שנה בן טומאה דאורייתא לדרבנן תמיד מיד זה חוזר לא היה אילני המלכה היה לה חתונה של בינה עשתה לכל לכל אחד צלחת מכסף מזהב לכל לכל מי שבא ולכל אחד עשתה

לו מכסף מה קים זהב מכסף עכשיו הכל נתמלה והחתונה אי אפשר לחכות שבעת ימים בשביל להצביד להזות ולהצביל אז היא עשתה פטנט מה היא עשתה הביאה אסור לחור עם מקדח ותקנה את זה בחזרה זהחמים גזרו על זה אי אפשר לעשות דבר כזה לעשות חור להגיד זה נפסל ועכשיו היא מתקנת ניעשה כלי חדש היא רוצה לשחתונה של הבן שלה בתיב אלה שאר טומות דרבנן נתמע בטומת משקין גם עליהם יש את הדין הזה לא רק טומת דובת כוכבים אומר לו חדם יגור חד בעיניה גם ישאר טומאות באמת

דרבנן הסתפק אז למה נקת דווקא טומאה הזאת יש ספק בתוך ספק טומאה דרבנן מהדרה או לא הדרה חוזרת בתיקון הכלי או לא חוזרת ואם תמסה לומר לו הדר תומע עובד כוכבים שהיא רק דרבנן משום חומרה דעובד כוכבים משבוע רבנן כטומאת דאורייתא טומה של עובדת כוכבים או לא תקו לא פשט בעמני רבי יוחנן מרבי יני תקוב את עבודה זרה של אוכלין מה הוא מי מהניה לבטול לטהרין הוא מטומאה או לא או של אוכלין למשל רוצה להביא לה תפוחות או לחם כן לעבודה זרלה תקרוב את עבודה זרלה

של אוכלין מה הוא ממעניה הוא ביטול לתארנו מטומאה או לא הוא יבטל אותה זה מועיל הגוי זה של גוי יבטל אותה ותבעלה כלים למה את מסתפק באוכלין בכלים ממש של עבודה זרה נסתלקה מהם טומאתה כשבטל אותם נסתלק מהם מסורם או לא כינו כבע לכיוון דיתו טערה במקווה טומאה נמ בטלה יש להם טערה במקווה אתה יכול להוציא את הטומאה במקווה אז גם יש להם תקנה הטומאה שלהם בטלה בטולם מסילוקם אפשר אפשר במקווה כי כמעיה לאוכלין אוכלין אתה לא יכול לשים לחם במקווה >> אוכלין אי אפשר להדביל

במקווה זה לא יעזור לו צריך השקש השקה ותבעלה עבודה זרה גופה מה זה עבודה זרה גופה לקח לחם כיכר לחם שתחווה לו אוכל לא משמשי עבודה תקרובת את ה את העבודה זרה עצמה עשה את הלחם עבודה זרה ממש שלחה לפת נסתלקה הטומאה בביטול הפת או לא אומר עבודת כוכבים גופה לא מבעיה לה תהפוך את הבצל משה כיוון איסורה בטומנה מבטלה מועיל ביטול עבודה זרה אז גם אז גם טומאהמ בטלה כי כן בעיה זה עבודה זרה עצמה כי כן בעיה לתקרובת לעבודת כוכבים של אוכלים מה התקרובת

של עבודה זרה של אוכל של אוכל כמו לחם כמו תפוח כמן דייסורה לא בטיל התקרובת של עבודה זרה לא מתבטל כד רב גדל למעלה למדנו למה למדנו שזה הוקש למת כתוב ויצמדו לבעל פאור ויאכלו זבחי מתים כך למדנו למעלה שזה הוכה שלמת אז עוד דין מה או האם אז מה היא כיוון איסורה לא בטיל גדרב גדל טומאה נמ לא בטלה מה איסור דאורייתא לא בטיל אבל טומאה מדרבנן כן בטיל תכו לא פשט לו בעומני רב יוסף רב יוסי בן שאול מרבי כלים ששימשו בבית בהם בבית

חוניו מהו ששמשו בהם בבית המקדש או אתה יודע חוניו היה בנו של שמעון הצדיק לאחר שמתח אחיו מאחר שמת אביו שמעון הצדיק היו לו שני בנים הוא חוניו ברח מגל אחיו הגדול למצרים בנה שם מזבח ומה לא עשה הכל קורבנות כהנים השם מחלוקת אם זה היה לשם השם או לא זה נחלקו בברייתה אם בנה את המזבח לעבודה זרה או לכבוד השם עכשיו הזקנים ששימשו בבית חוניו שמה במצרים רוצים להביא אותם להשתמש בהם בבית המקדש מה דינם מהו שהשתמשו בהם בבית המקדש הגמרא מפרשת וכמבעילה הספק של

רבי יוסי בן שאול הליבן הליבה דמן דאמר בית חוניון לו בית עבודה זריי זה הליבה מי שאומר באמת בית חוניון זה היה לשם שמיים זה לא היה עבודה לא לשם עבודה זרה לטנן כהנים ששימשו בבית חוניהו לא יהיה שמשו במקדש בירושלים אסור ואין צריך לומר לדבר אחר כהנים שמשו לעבודה זרה ודאי אי אפשר לשמש במקדש אבל אתה רואה בית חוניו לא היה בית העבודה זרה בכל זאת כהנים ששימשו בבית חוניו לא יפה שישמשו בבית המקדש אז התורה ש אתה רואה שלא עשה משנה שמש בבקדש מן

הדין אלא משום כנס אתם הלכתם שמה להיות כהנים קולסים אותכם רק בגלל כנס אז בזה מסתפק רבי יוסי בן שאול כהנים עוד יכנסו רבנן משום דבני דענינו ידעו שנאסרו הבמות גם לשם גבוה ולא היה להם לעבוד בבית חוני יום אבל כלים לא שייך בהם את העם הזה אז לא אז בזה מותר להשתמש בבית המקדש לושך להם כנס מה יש לו שכל הכלי הוא מדבר יש לו שכל עודין מה לא שנה כמו שכנסו על הכהנים כנסו גם על הכלים אמר לה אסורין הן הכלים אסורים מה שהשתמשו

בהם בבין חודו אפילו שזה היה לשם השם אסורין ומקרא הוא בידינו ושכחנו יש לנו פסוק ושכחנו אותו אבל תדע לך זה אסור הגמרא שואלת אתיבם כתוב כתוב לגבי במי חזקיהו המלך היו מביאים לפניו את כל כלי המקדש שהשתמש בהם אח אבא שלו היה רשע מרושע אחז לקח כלי המקדש השתמש בהם לעבודה זרה. >> מתע מה עשה? אז שמה כל הכלים אשר יש פסוק זה פסוק כל הכלים אשר זניח המלך אחז במלכותו במעלו הכינו הכנו והקדשנו אומרים לחזקיהו המלך כל הכלים אשר הזניח מה זה הזניח? רחיק

שימש בהם לעבודה זרה זה הזניע המלך אחז במלכותו במעלו שמעל בהם ש שהשתמש בהם לעבודה זרה הכנו והקדשנו מה להבכלנו דברינו לא בוודאי לקחנו את הכלים הדברנו אותם מטומעת עבודה זרה והקדשנו אותם קדשננו והקדשנו הקדשיננו חזרנו והקדשנו אותם בחזרה כלומר משחנו אותם בשם המשחה מחדש אז אתה רואה כמה שמדאורייתא מותרים הכלים לעבוד המקדש של הקדשם אדם לא יכול לאסור דבר שלו שלו של הקדש אז מותר להשתמש בהם אותו דבר כלים של בית חונן לא גזרו רבנן למה הם לא בני דעה אמר לה קודם כל דע

לך ברוך אתה על השמיים שהחזרת לי עבודתי זה הפסוק שהיה היה לי ושכחתי הכינו.

מה זה הכינו? תדע לך זה לא כמו שאתה חושב אלא גנזום. גנזו אותם מה שעשה אחז כלים שהיו בבית המקדש שהקריב בהם אחז קורבנות לעבודה זרה. בבית המקדש גנזום באדמה.

והקדשנו פירושו שהקדשנו אחרים תחתיהם. זה לא כמו שאתה מהר. הקדשנו אחרים, גזרו עליהם, צירקו אותם הוא ביאר למעלה שהכנו והקדשנו, הכנו אותם ומשכנו אותם, הבדבנו אותם במקווה, סידרנו ומשכנו אותם, הקדשנו אותם חזרה לשם שמיים, משחנו אותם בשם בן המשחה. אומר עכשיו סיכרת לי הכנו גנזום הקדשנו אז הוא אומר לו זה לא שקידשנו אותה בחזרה הקדשנו אחרים תחתיהם חדשים בא חביבי נתנא >> אומר מה הבעיה אני קונה הכל חדש אומר לחזקיה המלך אני קונה הכל לבית המקדש אני קונה הכל חדש למה מסייע עליהם?

האם האם המשנה שהיא מסייעת כתוב שמה בארבעה נשחות שהיו בבית המוקד בית המקדש מזרח צפונית בגנזו בית חשמונ תבני המזבח שקיצצו אנשי ראית היה אבני מזבח קצצו אותם את המזבח הרסו אותם אנשיגנזו אותם שם ואמר רב שש ששקצו לא קציצו ששקצו לעבודת כוכבים מה זה קיצציצו ששקיצו אותם אומר עבדו בהם עבודה זרה ואפילו שאין אדם עובר אין מה לעשות איתם לקחו אותם שמו אותם מתחתל ארד אז הנה רעיה שזה לא מטבילים ונגמר אמר פפה הגמרא אומרת אין זה לא ראיה אתם כרש כך הבני המזבח שקיצו

אנשי יוון לא עשרו אותם בגלל גזרת חכמים אלא אלא כרע אשכח ודרש מצא פסוק ודרש לאסרם כתיב ובאו פריצים וחיללוה באו פרצים גויים עובדי עבודה זרה וחיללוה כדי שהוציאו על חולין קודם קנו אותם עובדי כוכבים מן ההפקר ונעשה שלהם השתמשו בזה לעבודה זרה ואז זה נעשה מדאורייתא זה לא שסתם איך שהם עבדו אותם עכשיו אמרם איך הנה נעביד אלה בית חשמונאי אמרה אחרי שניצחו את היוונים אמרו איך היא נעביד נדברינו מה נעשה לאבנים האלה אם נשבור אותם על ידי עובד כוכבים כדי לבטל אותם אי אפשר

להביא אותם בחזרה לבית המקדש למה הבנים שלמות אמר רחמנא אי אפשר להשים מזבח השם שבור כתוב אבנים של אמות ננסירינו ננסור ברוך הבא רבי שמואל ננסור אותם מחדש שיהיה יפה לא תניף עליהם ברזל אמר רחמנא אז אי אפשר זה לא שייך אומר ועמי נדברינו ולשכינינו לנפשיו ישברו את זה תבטל מזה עבודה זרה יקחו את זה לעצמם ויחללו את זה ואז יקנו בזה משהו אחר ולא אמר רב שעיה בקשו לגנוס כל כסף וזהב שבעולם משום כסבה ודאו של ירושלים היה מטבעות כסף וזהב בירושלים בלשקה של של

החודש שעשורה לזרים מה עשו לקחו את זה עובדי כוכבים ערבו אותם עם כספם וזהבם שלהם ורצו את הכל לגנוז והבנן בא ירושלים אביובה דעלמה מה קרה פה אלא אמר רבי ביקשו לגנוז דין הרע דרינאה טורינאה שיפה את הנרים שמטבעים עליהם צורתם של טוריאנוסי מלכי רומי כל אותם מטבעות שנש נטשטשו מפני טבעה של ירושלים כיוון שמטבעות אלו היו נוהגות בעיקר בירושלים ורוב המטבעות הגיעו משם לכן רצו לאסור כל מטבעות אלו עד שמצאו להם לקרא מן התורה שהוא מותר שנאמר ובאו פריצים חילל יצאו לחולין אז הנה אתה

רואה גם אבני מזבח אותו דבר אפשר לפנות אותם אומר אתם לא השתמשו בהם לגבוה רק הכלים המטבעות לא השתמשו בהם לגבוה עבדו אותם אבל לא השתמשו לגבוה הקדישו אותם לשם כך הקדישו את זה למקדש אבל ממש בפועל שתמש לא אחר כבן תשתמש בהול גבוה מה פה פה השתמש בכלים באבנים לו אורחראה להשתמש בהווא עד זה לא יפה דבר שהשתמש בו מלך לא שתמש בו אדיות הקדוש ברוך הוא משתמש בו אתה רוצה להשתמש בו זה שבית המקדש לכן זה נעינש אחשו איזה עונש שהך הוציא כלי מקדש

להשתמש בהם כן אנחנו נעשה פה הפסקה ואנחנו חוזרים אליכם בעזרת השם בדוק את לא שבוע טוב בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום ראשון טו מנחם אב תשפה טז לא טו טז מנחם אב. טוב באב היה ביום שבת המלכה הנה זכינו לאיזה שבת שבת מיוחדת שבת עשרת הדיברות שבת נחמו שבת טו באב כמה מעלות גדולות ובעזרת השם עכשיו שכל האור והשפע הזה נתחיל בו שנה חדשה כי זה 40 יום קודם יצירת טבל בלד מכריזים בשבת הכריזו על כפה באלול שבו נברא העולם מכריזים על בריאת העולם מחדש

מתי זה בעזרת השם 40 יום לפני כן אז ביום טו באב זה כבר 40 יום לפני בריאת העולם כלומר בריאת העולם זה בכף באלול כל שנה זה מחדש אז יוצא 25 יום באלול 15 של אב 40 יום בפרט שזה עשרת הדיברות מעבד הר סיני איזה מעמד של אנוכי השם אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים איזה מעמד נפלא שאין כמוהו של לקבל את התורה מפי הגבורה כשכל ההר עם ישראל עומד תחת ההר וישה הקדוש ברוך הוא עלינו חופה מקריסטלים. את ההר הפך אותו לקריסטלים.

איזה איזה חופה, איזה קדושה, איזה אור של תורה. לכן צריך לנצל את הדברים הללו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? במעמד הר סינה כתוב השם מסיני בא וזרח משעיר למופיע מהר פרן ואתה מרביבות קודש אתה יודע מה זה הופיע מה זה משעיר למגיד לך הוא הלך קודם כל הלך אלנשי שעיר הלך לשער של אדום לסמ אומר לו אולי כבודו רוצה לקבל את התורה אתה וכל האומת האומה שלך אני רוצה רוצה לתת את התורה על הר סיני?

אתה רוצה לקבל את התורה? אומר מה כתוב בה? אומר כתוב בדילג הקדוש ברוך הוא אומר כתוב לא תרצח אומר ריבונו שלא מתאים לי לא אני לא יכול זה הכוח שלי זה החרב על חרך בך תחיה אומר תשמע אבל אתה הבכור אני חייב לתת לך אתה הבכור קח את זה אומר לא רוצה אבל תראה מה אני אעשה תיקח על זה יעמוד העולם אומר לא רוצה שום אופן לא הקדוש ברוך הוא מכריח אותו הוא לא רוצה אומר אתה יודע מה לך תן אותה לבני יעקב הוא חושב שהוא

אומר עליהם לא טוב שיקחו אותה לך זה המטרה של הקדוש ברוך הוא מלך תן אותה לבני יעקב אומר הם גם לא ירצו לקבל אומר אני אפצא אותם אני אתן להם מתנות אומר טוב וככה הלך הקדוש ברוך הוא אומר טוב נלך לבני עשו הלך לבני עשו אומר לו מה כתוב בה? אומר לו תנאף לא רוצה והוא יהיה פרדם לא רוצה אני רוצה אני לא רוצה לקבל את התורה ני חביבי אתה בכור אתה ישמעאל מגיע עליך לא רוצה לא מכריח אותו מכח אותו אומר לך תתן אותה לבני

יעקב אומר גם לא ירצו אומר תן להם מתנות טוף הלך לכל אומות העולם אף אף אחד לא רוצה.

עכשיו התורה רואה ככה. הקדוש ברוך הוא אומר, יש לי אומה אחת רק עם ישראל. כל העולם התחיל לרקוד, לרעוד. למה?

כתוב, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי. אם לא מקבלים את התורה, תנה הקדוש ברוך הוא עם כל מעשה שמיים וארץ. אמר להם יום השישי, כל זה תלוי ביום השישי. בשישי בסיוון.

אם יקבלו את התורה העולם עומד אם לא יקבלו את התורה אין עולם חביבי אין עולם התחילות התורה כואב לה התחיל לרעוד העולם ישר שאלו אומות העולם מה זה אמרו להם אף אחד לא רוצה לקבל את התורה עכשיו הולכים לעם ישראל אם לא יקבלו אין עולם אלא מה כולם מתים כן ישר באו לעם ישראל אומרים לחילה תקבלו את התורה בבקשה קשה מכם תקחו את התורה תחננו ואז ככה עשה הקדוש ברוך הוא ככה כוח לעם ישראל הם מתחננים אומרים אבל מה נעשה אנחנו איך נתפרנס כל הזמן נלמד

תורה אומר לא תעבדו יהיה לכם פרנסה ניתן לכם אומר אבל צריך לנו בית משפט עם דין תורה אם אחד יעבור על המצוות צריך לדון אותו בהריגה הריגה לא בידינו בידכם קחו את קחו גם הריגה ואם ולפעמים אחד ימות בלי ילדים צריך אחים לייבם אותה שלא יעבור על תנאף אומר תקחו וכן הלאה וכן הלאה סידרו עם ישראל את הכל אמרו להקדוש ברוך הוא נעשה ונשמע אחרי שהכל מסודר איזה פלאות איך הקדוש ברוך הוא בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו הכל זה בפלאי פלאות פלאי פלאות

ובדיוק עכשיו אנחנו מתחילים פרשת עקב. והיה עקב, תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם. מה זה והיה עקב? תשמעו, יש בזה רמז.

עכשיו קיבלנו עשרת הדיברות. כמה תיבות יש בעשרת הדיברות? יש 172 תיבות. עקב.

עקב תשמעון יש וזה רמוז במילת יעקב יעקב י של יעקב זה עשרת הדיברות עקב של יעקב שבניו קיבלו את הכל זה 172 תיבות שיש זה עקב הנה ראינו יעקב י עקב כן לומר י זה עשרת הדברות שבני יעקב יעקב יעקב אבינו כשהוא היה כשהוא הלך והתפלל בהר המוריה במקדש אמר אפשר עבורו עברו עבודהיי פה והתפללו ואני לא אתפלל עברתי במקום שהיו אבותיי על דיברה איתו אבן השתייה אומרת לו אתה יודע ממי שטט את העולם ממך הושט עם ישראל שהם יעמידו את העולם אז הכל תלוי כל עשרת דברות תלוי ביעקב שהוא מביא את בניו. אז לכן י זה עשרת הדיברות. עקב זה תיבות שיש בעשרת הדיברות. כמה אותיות יש בה?

620. איפה זה רמוז? י. איך כותבים י?

וד. כמה זה עולה יוד? כמה גימטריה שלו? 20 >> 20 תכתוב 20 כמה עולה גימטריה של 20 ע >> 70 ש >> 300 ר >> כבר 520 >> כמה ע סליחה ע 70 ר וש 570 אחר כך יש לי ר >> 580 >> מ >> 40 620 ראית?

אז זה מרומז 620 של ה האותיות. עכשיו ידענו כבר עשרת הדיברות, ידענו התיבות שזה עקב, הכל ביעקב וידענו י זה 20 זה אותיות עכשיו אבל מי אבל אתם יודעים שכנגד עשרת הדיבריות יש 10עשרה מאמרות שהם הקריא שמחזיק את עשרת הדיברות הקריא שמחזיק את עשרת הדיברות זה היה הלוחות לוחות תעשה חשבון כמה עושה לוחות בלי ו >> 438 ל חת 438 רחל לאה זלפה ובלהה בדיוק 438 למה הם איך כתוב א זה אנשים של יעקב יעקב זה כל הרוחניות זה כל הסכת דיברות זה כל העקב תיבות זה כל ה620יות. עכשיו מי מחזיק אותו? האישה סדע עזר כנגדו.

היא מחזיקה היא הלוחות. איפה זה רמוז? גימטריה הלוחות. בה זפה ברזל.

ברזל רחל ולאה. הנה. אז זה העניין שעכשיו זכינו קודם כל לקבל את התורה במעמד הר סיני. איזה מעמד שאין כמותו.

עכשיו אנחנו צריכים בעזרת השם קיבלנו את התורה מחדש צריך להתחיל חיים חדשים להתחדש עם האור הגדול של התורה. עכשיו אדם איך כל יום הוא קם בבוקר? איך כל יום הוא הוא מודה להשם מודה אני לפניך מלך חי וקיים והחזיק אז איך שאדם קם בבוקר הוא עושה שני מצוות שעכשיו למדנו אותם בפרשה גם כן שזה מצווה ציצית ומצוות תפילין שצריך האדם לזכות להתעטף במציצית להניח תפילין ואז לצאת תת מפתח ביתו כשהוא עטוף בטלית וואו מנסק את המזוזה כמה למען רבו ימי ביניכם כמה זה זכות גדולה שאדם בעזרת השם עכשיו והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם מה קורה עקב זה עוונות שאדם דש בעקביו שיזהר מהם לא חס ושלום לעבור עליהם. יש לפעמים אדם מזלזל בהם כמו ברכות לא חושב זה כלום.

מה זה? אתה מברך הקושך הוא נתן לך דבר אתה מברך אותו טוב מילה במילה לא פטפט לא מהר אתה קם בבוקר תודה להשם נתן לך עיניים לראות תברך טוב ברכות השחר תתחיל את הכל חזק ואיך איך בוחק חברים זוקף כפופים ומלביש ערומים נותן נעיף כוח כל יום אדם צריך לרקוד אחר כך קידשנו ומצוותיו וציונו דברי תורה תראה אפריים איך הוא קם במענה אדומים. רוקד רוקד בטח הוא עושה איך הוא יוצא מהבית אחרי שהוא עושה טיפול חצות והכל לובש טלית מתעתב בציצית איזה זכות זה כמה זה דבר גדול כל מי שמניח תפילין כל יום נעשה שותף להשם במעשה בראשית בר מצווה בר מצווה ראשי תיבות ודיברתה בם בם מעשה עשה בראשית נהיה סותב לקדוש ברוך הוא בעשה בראשית. לכן אותיות בראשית זה אותיות בר שתה כלומר שמיים וארץ.

מה הם? תפילין של ראש כנגד שמיים, תפילין של יד כנגד הארץ. בזכות התפילין שזה שמיים וארץ, בזכות התפילין כנגד שמיים וארץ עומדים שמיים וארץ. אתה יודע מה אדם עושה?

לא כתוב העידות בכם היום את השמיים ואת הארץ מה זה העידות יבם היום תפילין של ראש תפילין של יד זה שני עדים שמניחים עד עלינו לשבח עד אן עוד עוד עד זה אחד על כן קבלך השם אלוהינו ויום ה יהיה השם אחד ושמו אחד שני היום היום נרמז מצוות תים ביום לא בלילה אז איך אמרו רבותינו אז ככה זה צריך ציצית אחר עלות השחר אחר כך תפילין אם יש על מני א' וי אומר פדעי הוא מרדת שחת אז כמה זה דבר גדול אתה יודע היה יהודי

אחד היה משני המלך המלך אהב אותו כנפשו היו החברים ים שלו, כולם היהודים היה משהו מצליח מאוד, אבל לא שומר תורה ומצוות. חברים שלו היו מניחים תפילין, היה מצחק אותם, היה לועג להם, אומר, מה אתם עושים? שמים א קופסאות על הראש ועור רצועות. מה יצא לכם מזה?

לא היה מבין. לא היה מבין. טוב, הקדוש ברוך הוא מעריך הפה, אבל אחר כך מעריך הפה לצדיקים ולרשעים. אם אדם לא שב מדרכו אז הקדוש ברוך הוא תופס אותו לא יחשוב אדם הוא נלקט במלכודת מה יעשה הבן אדם טוב יום אחד יצא המלך למלחמה מסר ביד משנה למלך את הכל העיר והכל הוא היה מתגאה יושב במקום המלך יום אחד ישן אחר האכילה בצהריים תחת אילן שבגן המלך מידת הדין כתרגע עליו זה נתן לוסר הרע ולא מניח תפילין לא מברך בבוקר לא עושה כלום איך אתה נותן

לו ככה אמר להם הקדוש ברוך הוא הגיע זהמנו אמרו לו הגיע זמנו מיד של הלח הקדוש ברוך הוא אחד היה צייד ראה שמה איזה ציפור מה זה ציפור רצה לצוד אותה, ירא בקשת, הרג את ה לא איזה ציפור זה ישן שמה המשל המלך מתחת גן המלך בגן המלך ישן בא מידת הדין מקטרגת הוא ירא בשביל לקחת את הציפור הרג אותו פלא פלאות אחרי שלושה ימים לקחו אותו קברו אותו ונגמר אחרי שלושה ימים בא המלך והמלחמה.

איפה המשנה? התחיל לבכות המלך. מה? לא רוצה לאכול, לא רוצה לשתות?

לא מאמין לכם. אני אוהב אותו כבוד נמשי. לא מתנחם. פתחו את הכפר אחרי שלושה ימים.

רוצה לראות מה הרבינן מה הם רואים? שני נחשים שחורים כפחם. נחר שהראשון מונח לו על הראש. איפה תפילין?

ואחד על היד אמרו לו אדוני המלך אתה יודע זה יהודי לא היה מניח תפילין היה צוחק על מי שמניח תפילין זה שני מקומות שמניחים בהם התפילין לכן נהיה לו כך שאל את חכמי ישראל אמר טוב אבל מה אני לא רוצה לראות את זה שזה צא אומר לו תתפללו מיד להשם יתברך שהיוציא את הנחש הוא יד שלי אני לא רוצה רוצה לראות את זה. אמרו לו אבל מה זה יעזור אחרי שנכסה עוד פעם חשוב לא מעניין אותי עכשיו שיצא פללו הלך חכמי ישראל אבל תראה פלא פלאות

מה קורה אז אדם קם בבוקר לובש תפילין לובש ציצית קודם אחר כך תפילין והוצא את המזוזה שני מלאכים מלווים אותו כמה זה טוב כמה זה חשוב לאדם לעשות את הדרך הזאת כמו חכמי בגדד. כולם איך היו קמים בבוקר, איך הם הולכים, חלב, בגדד, כולם היו ככה עושים. גם אנחנו צריכים לעשות כזה.

מי שלא יכול הוא בעל מוקדם, הוא בא במוקדם לישיבה אז אין דבר. יצא בחוץ בחדר אחר, יניח תפילין, כאילו זה בית שלו, ואז יכנס, ילך לבית לבית הכנסת, יכנס עם תליד תפילין. זה מעלה אחרת לגמרי. בפרט שהעובר את המזוזה, אתם יודעים, המזוזה שומרת על אלו שדרים, על ביניהם שיזכו לרכות ימים, נמר רבו ימיכם בן ביניכם.

זה שומר את הבן אדם. הקדוש ברוך הוא אומר, אתם תהיו בפנים, אני שומר אכם מבחוץ. מה אתם דואגים? זה מזוזה.

לא. הגמרא אומרת במחות אמר רבי חננה בוראה שלא כמידת הקדוש ברוך הוא מידת בשר ודם מידת בשר ודם מלך יושב בפנים ועם משמרין אותו מבחוץ מידת הקדוש ברוך הוא אין לו כן עבדה יבשים מבפנים והוא משמרן מבחוץ השם צילך עד יד ימיניך אז איך כתוב בשולחן ערוך וצריך להיזהר בה מאוד יכול להזהיר בה במצווה ציצית יעריכו ימיו וימי בניו כתוב ואם אין זהיר בהתקצרו השם יעזור לא לא זה לא ציצית זה מזוזה מזוזה טעיתי וצריך להיזהר בה מאוד תראה רגע יורד דעה סימן רפה סעיף א'

יורה דעה סימן רפה סעיף א' בצריך זה לשון מרן נראה אם זה נכון צריך להיזהר בה מאוד וכל הזהיר בה יעריכו ימי ימיו וימי בניו ואמנו זה יורה דעה יורה דעה רפה בדרך כלל עכשיו ערב ראש חודש אלול מה אומרים לבן אדם יש בעיות אומרים תבדוק את את המזוזות בטח המזוזה חס ושלום לפעמים פיסולה גורמת לצלות יחליפו אותה הכל מסתדרש הרבה פעמים יש צרות עם הילדים או בפרנסה או בשלום בית >> פה הה ר סימן א' סעיף א' תראה סימן רפ סעיף א' אתה רואה לפעמים

אז מה עושים שש צרות הילדים פרנסה שלום בית צריך לבדוק את המזוזות הנה מצווות עשה לכתוב פרשת שמה והיא בשמע ישראל קובע מזוזת הפתח הנה לשון מרן וצריך להיזהר בה מאוד וכל הזהיר בה ירכו ימיו וימי בניו לשון מרן המשך ואם אינו זהיר בה תקצרו מים מציא את המינים האלה מרן זה הלכה לכן צריך לקנות מזוזה הכי טובה והוא בטוח שהסופר הזה ירא שמיים ם יעשה את זה לסופר שירא שמיים מים צדיק יודע את ההלכות לא סתם >> לבדוק הרב הרב רב חיים היו ורב רב

שטיינמן היו תמיד מייעצים מי שלא נפקד בזרע של קיימה אומרים תבדוק את המזוזה בוודאי את המעשים לא להשים רק את המזוזות אחרי שאדם בדק את המעשים שלו צריך לחזור בתשובה והכל יסתדר >> הרב רק בכניסה נרב >> מה זה רק בכניסה >> כתוב בכל שעריך >> כל שער ושער של הבית בבית בק כתוב בירושלמי שבבית מדרשו של רבי חנינא היה מזוזה וכן עשה מהרן מרוטנבורג מזוזה לבטח בית המדרש למה פעמים היה ישן בה וכן כתב הטז וכן משב בי בשוט מעריל. תראה מה כותב ביוסף אומץ.

אומר הארי הוציא דיבוק מתוך אישה אחת דרך הזרת של רגל.

אומר, אחר כך חזר הרוח בחלוני הבית. כמה לילות. אמר הארי או לא נכנס בה אבל היה דופק על החלונות רוצה להיכנס בבית אמר רבנו הארי שבדקו את המזוזות ראה בכלל אין בפתח מזוזה בא לצל מזוזה ואז לא תבוא עוד הרוח יש ספר זכרון לנפשי הוא כותב שפעם אחת היו הבנים שלו חולים ונפלו למתה וכמעט הולכים למות ואז לא יישאר לו בפלטה הלך אצל רבו אומר מלאך המוות רודף אחרי הילדים שלו להמיט אותו והוא רואה בידו חרב אומר כבוד הרב התפלל עליי אומר לך מהר לבית תראה

את המזוזות שלך הלך לבית הביא מצמע שכולם פסולות אומר בטח שבר כבר מינן ואז נתרפו כותב הרב אבוהב אומר היה אב בית דין של בנציה אומר ואני שמעתי שבעיר אחת היה להם סופר אחד קדוש וטהור וכמה שריפה גדולה בעיר בכל מקום שהניע שמה הסופר מזוזות אומר לא איפה שהניח הסופר לא שתה בו השל הבת >> אומר היה בשרפה היה הסופר קדוש איפה שהוא שם זוזוזה שלו נו שלתה האש תראה מה אומר זה שכותב את הדברים האלה הוא אומר בדידי אבע עובדה זמן רב אחר חתונתי לא

זכיתי עדיין לזרח של קימה מה הלכתי לרב חיים קניבסקי אמר לי תבדוק את המזוזות נכנסתי רק לאחרונה לזירה ואז בדקתי אתה צריך לבדוק מזוזות אמר אבל בדקתי אמר תבדוק עוד הפעם אומר מסרתי את המזוזות שתי מזוזות היו היו פסולות החלפתי את המזוזות ונפקד. אומר שהיה אחד חולה, תקף אותו, היה בן אדם טוב, הכל בריא, פתאום תקף אותו חולי עצבים.

מה יעשו? אמרו לו, "תבדוק את המזוזות." בדקו את המזוזות. כתוב ונתתי עשב בסדך נכתב במקום עסב עצב בסדך עצב תראה מה קרה ‏Ah.