📖הדף היומי מסכת שבועות דף לז-לח📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א יב סיון תשפה

חכמים שהכל הצב תגז לז [מוזיקה] מה שמרה בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום אחד בשבת קודש. יום ראשון יא. יב בסיון תשיה לכולם שבוע טוב וישועה גדולה.

הנה היום אנחנו לומדים דף לחשיו שיעור קודם שלומדים דף לז שלא למדנו שלמדנו אותו כבר בשבת אבל לא למדנו עם כל הקהל שלנו לכן עכשיו אנחנו בעזרת השם נלמד את דף לז ואז נעשה הפסקה קטנה ונתחיל בדף לח אז אז אתם יודעים היה שבת נפלאה מאוד בעזרת האלו בשועתו שמחה גדולה וזכינו פרשה הכי גדולה בתורה להראות לקדוש ברוך הוא שאנחנו שמחים בקבלת התורה שהייתה בחג השבועות וראינו גם כן איך שהקריבו הנשיאים נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום ביום הראשון זה נחשון בן עמינדיו והיה שמח גם

בקורבנות של שאר הנשיאים כי ביום השני הקריב נתנאן בצוער למה התורה כל כך העריכה בקורבנות הנשיאים אלא אומרים רבותינו רצה התורה ללמד אותנו איך מתייחסים אל היחיד כאשר הוא בתוך הכלל פרשת הנשיאים מלמדת שבשמיים לא מתייחסים אל הרבים כאן כלל אלא שמחים עם כל אחד ואחד יחיד ומיוחד כאילו יחידי בעולם. אין אהבת הקדוש ברוך הוא לישראל מתמעטת בגלל שיש עוד רבים שעשו המצווה כמותו. אדרבה, כל אחד זה כאילו הוא לבדו הוא חדש. ולכן באותו מידה ששמח הקדוש ברוך הוא בקורבן שנחשון בן עמינת הקרי ביום הראשון

שמח גם בקורבנות של הנשיא השני הקריב נתניהן בצוער וכן הלאה להראות על אותו פירוט אצל כל אחד ואחד מהנשיאים שיש לו אהבה גדולה על הקדוש ברוך הוא אליו ביום השלישי היה נשיא זבולון אליאב בן חלון אתם יודעים שכתוב שבספרים הקדושים כיב ימים מראש חודש ניסן ועד ערב פסח שבהם היו מקריבים הנשיאים זה כנגד יב חודשי השנה ולכן ישכר שהיה לומד תורה הוא היה המקריב ביום השני שזה נגד חודש אייר שבו ירד מן לעם ישראל בחודש אייר ירד המן ממה מן השמיים לעם ישראל להראות שיש לו

חלק בממון של זבולון להראות יש לו חלק עם זבולון זבולון תמח בו אז לכן הוא אצלו מתי ירד ירד מתי הוא הקריב הוא התורה נשיא שכר ביום השני ביום בחודש השני חודש אייר כנגד החודש השני שירד בו מן לעם ישראל כי זה עבודה של זבולון הוא ממונה על המן להביא לחם ללומדים והכל התורה קיבלנו בחודש סיבן חודש סיבן זה היום השלישי זה נשיא לפני זבולן הוא יר הוא הוריד הקריב את הקורבן שלו ביום השלישי כנגד חודש השלישי שזה חודש סיון להראות שהוא בעצמו כיוון שהוא תומך

תומה הוא חלק מהתורה פלא פלאות איך איזה פלא פלאות אז כמ שחיב את התורה ותרמך בתורה זכה להיות שותף לתורה היה חבר שלי שכר שניהם לוקחים תורה ביחד שניהם מתפרנסים ביחד כמו שהיה לזבולון חלק בשכר תורתו גם שכר יש לו חלק בממון של זבולון לכן אומר השיטה מקובצת כותב שלהחזקת התורה מותר גם מחייבים להפריש יותר מחומש.

לא שיך בזה תקנה תעושה שכתוב המבזבז עד לבזבז יותר מחומש. כדי להתחזק להחזק את התורה זה לא בתורת צדקה. נותן בתורת שותפות. שותפות אדם נותן כסף חזק.

זה לא ביטור חומש זה לא ביטור צדקה. לכן מי שמזכיל בזה רואה פלא פלאות איך להתנהג כאשר ילמד תורה. פלא פלאות. אז בעזרת השם יתברך עכשיו אנחנו צריכים ללמוד עד זמן קצר ורוצים להתחיל את הדף של בעזרת השם של ה שלמדנו בשבת.

אז אתם זוכרים ביום שישי זכינו לסיים את המשנה הארוכה, תחילת פרק. נכון? יום שישי למדנו התחלנו פרק החמישי אנחנו מסכת שבועות דף לז היום היום לומדים דף לחלמד דף לז מה שלמדנו בשבת אז בעזרת השם הנה סיימנו פרק רביעי והתחלנו פרק חמישי אז אמדנו את המשנה כולה ועכשיו אנחנו בגמרא בדף לז אז למטה בדף לו עמוד בסוף העמוד בזה שמה נגמרת המשנה והגענו שם ואנחנו נלמד בעזרת השם שיהיה ישועות גדולות בכל בתי ישראל כן רב אחה ברב הונה ורב שמואל ברב ברחנה ורב יצחק בר דרב

יהודה תנו שבועות ברבה למדו מסכת שבועות אצל רבה עכשיו למדו יפה רבה הוא רב גדול למדתם אצלו פגש אותם רב קהנה רב קהנה אמר פגע בהוא רב קהנה פגש אותם רב קהנה אמר להוא הזיד בשבועת הפיקדון ויתרו בו מה הוא שאל אותם אם אדם הזיד בשבועת הפיקדון שאל אותו חברו תשמע אדוני תחזיר לי את הפיקדון שלי הפקדתי אצלך 50,000 שק תחזיר לי בבקשה את הפיקדון והוא התרו בו ואומרים לו תשמע אם אתה לא מחזיר אז אתה גוזל וזה יש לך בעיה ואם אתה תשבע עכשיו שבאמת

אתה החזרת ובסוף תהיה שקרן אז לפני כן אנחנו מודיעים לך שתקבל מלכות וזה בעיות גדולות וזה אסור וכולי תרו ממש למה מי שעובד על איסור במזיד נאנש על ידי בית דין אז דווקא מתי הוא נאנש על ידי בית דין דווקא שיתרו בו העדים קודם למעשה על האיסור ועל העונש שקרוך בזה אז הם יתרו בו אמר להוא הזיד בשבועת הפיקדון ויתרו בו העדים קודם שנשבע על איסור השבועה לשקר מה הוא האם במקרה זה תחייב מלכות ולא צריך להביא קורבן או שחייב רק קורבן ככל ש ככל ככל

נשבע על הפיקדון או ניתן לו גם מלכות וגם קורבן שלוש דברים כלומר אנחנו למדנו עד עכשיו שמי שנשבע על הפקדון אמרו לו מה אתה הפקדנו לך כסף תחזיר את זה נשבע שאין אצלו. בסוף הודעה צריך להביא קורבן.

אין בדרך כלל להביא קורבן על דבר כזה צריך להביא קורבן אבל עכשיו הוא התחייב גם מלכות. יתרו בו. התחייב האם במקרה כזה התחייב מלכות ולא צריך קורבן? או האם חייב רק קורבן ככל מי שנשבע בפיקדון ולא מלכות?

או שחייב גם מלכות וגם קורבן. שלושה אפשרויות. בסדר 100. מה צדדי הספק?

כיוון דחידושו דבכל התורה לא אשכחן דמית קורבן ואחת קורבן לא שנה אתרוה לא שנה לא אתרוה. כמה שזה חידוש זה שמזיד בשבועת הפקדון חייב להביא קורבן זה חידוש. לא שמענו דבר כזה. מי שבמזיד נשבע לא מביא קורבן ופה אתה אומר צריך להביא קורבן דבכל התורה לא השקחן מזיד בתי קורבן הגמרא בעצמה אומרת שהביא קורבן לכפרה ואכה בשבועת הפקדון גם המזיד מביא קורבן כמו שאמרנו במשנה וחייב על זדון השבועה כ אמרנו במשנה לא שנה אתרו לא שנה לא עטרו בה בין כשיתרו בו בין כשלא יתרו בו

מתכפר בקורבן לא לוקה או דין מה הנה מילה מתי דני אומר מתכפר בקורבן אחד לא יתרוה אבל אחד יתרו מלכה לכה קורבן לא מיטה ילקו אותו ולא הביא קורבן עוד דין והעבדנה גם לוקה וגם מביא קורבן שהקורבן זה דין לשבועת הפיקדון וגם לוקה ככל המזידים בהתראה אמרו לה תננה חמור חמורה המנה שבועת הפיקדון שחייבים על זה דונה מכות ועל שגיגתה אשם בכסף שקלים אמרו לו רבנן לרב קהנה יש לפשות את השאלה שלך מברייתא תננה המורה המנה משבועת העדות ככה למדנו בהסק הבריתה שם לפני כן על

שבועת העדות אז חמורה ממנה ממה שלמדנו בברייתה מקודם על שבועת העדות שבועת הפקדון שחייבים על זדונה מכות מי שיתרו בו ובזדון מקבל מלכות ועל שגיגתה אשם כסף שקלים מה שאין כן שבועת העדות שאין במלכות ובחייבים על זהונה ועל שגרתה קורבן בלבד זה שבועת העדות אז אתה רואה שכיוון שלא שייך שם התראה אז לכן אז בדקאה אמר הנה עכשיו הגמרא מוכיחה דקאה אמר לעל זה דונה מכות נקדתרו התרו למה אין מלכות בלי שיתרו בו וכאמר מכות אין קורבן לו הנה מפור שאתה רואה שבועת הפיקדון חייבים על

זה דונם מכות ועל שגיגת שם כסף שקרים דבר אמר מדכאמר על זה דונה מכות ממש מה שיתרו בו וכאמר מכות אין ואילו קורבן לא אז אם כן אתה יכול לפט את הספק של רב כהנה שמי שנשבע ויתרו בו התחייב מלכות ולא קורבן ומה היא חומרה מביא את הגמרא את הבריתה לפי הכן מה היא חומרה שבועת הפיקדון שחייב בו מלכות יותר משבועת העדות דניח להנישמי קורבן ולא לכה אדם מוכן להוציא כסף מהכיס אבל לא לקבל מכות לא רוצה ללקות אז זה החומרה שבועת הפיקנון חיה במלכות יותר

משבועת העידות שחיה בקורבן למה זה חומרה יותר נוח לאדם לתת קורבן ולא ללקות אמר להורבא בריתי אמר להם מה נתנה זה דון שבועת הפיקדון לא ניתן לכפרה רבי שמעון אבל לרבנן אבל לרבנן קורבן המתא הגמרא דוחה את הרעיה אי אפשר להבין מפה ראיה מי זה אמר אמר להם רבן בריתי לחכמים לעולם לרבנן חייב נשבע ויתרו בו גם מלכות וגם קורבן מה שאמרה בראיתה שהביאו ראיה היה זה לא זה זה לא לשיטת רבנן אלא מנתן הזדון שבועת הפקדון לא ניתן לכפרה והוא לא חייב קורבן גם כשלא

יתרו בו רבי שמעון שסובר הוא סובר רבי שמעון שלא עשתה התורה בשבעת הפיקדון מזיד כשוגג לחב אותו קורבן אבל לרבנן קורבן המיתה א זה רבי שמעון אמר להוא אמר להוא רבאבר איתי זה זה אמרנו אמר לי הוא רב קהנה בר מיני דהי זה לא דחייה זה לא התחייה של רבה בר איתי לא להביא ראיה מהבריתה לא צריך להעמיד אותה בכלל כרבי שמעון למה דנה תנלה והכי תנלה אומר כי אני שניתי את הבריתה הזאת לפני שקבלתי אותה מרבותיי ולפי מה ששניתי אין ראיה ואחיתן כך שניתי אותה

אחד זה דונה ואחד שגיגתה שם כסף שקלים כלומר אין בריתה מתייחסת בכלל לחיוב מלכות אחד זה דון ואחד שגיגה זה צריך להביא אשן כסף שקלים ומה היא חומרה ששבועת הפיקדון משבועת העידות גם שם חייב על זהדונם ושגיגת הקורבן לו אתם חטאת בדנקה שמה מביא מה זה מה מה יותר חומרה פה שמה מביא חטאת בשו אפילו שישית הדינר מעד כי התורה לא קצבה לה כמה יביא כסף ההכאה פה בשועת הפיקדון אשם בכסף שקלים צריך לא פחות שני סלעים זה החומרה גמרא אומרת בדי גמר מינה אז אם

ככה שבברייתה מוזכר רק חיוב קורבן נפשות שאני נשבע ויתרו בו שיהיה תחייב מלכות והכל אין רק חיוב קורבן לא יותר אומר לו דין מה לא אתרו אולי לא מדובר שיתרו בו שיתרו בו לא יודעים מה הדין אולי באמת גם צריך מלכות לשנא חרינה אתה השמע הלו תמיד אחד לשנה אחרינה לא צריך לגרוס את השמע לא גורסים אין חייבים על שגיגתה שנינו במשנה אין חייבים על כשלא ידע שהפיקדון אצלו הוא אנוס את הבנת הוא שכח הוא ידע הוא לא ידע הפקידו אצלו באמת אומרו לו תשמע הפקדנו

אצלך אומר לא נכון לא היה דבר כזה באמת הוא שכח אין חייבים על שגיגתה גם לא קורבן מה אין חייבים על זדונה אבל זהדון בכוונה אז שם כסף שקלים מהילה בדעת בו לא בוודאי מדובר שיתרו בו בכל זאת אומרת המשנה רק אשם ולא חיו מלכות אז תמשוט מכאן שגם הנשבע ויתרו בו קודם לא חייב רק קורבן אומר אחי נממן דלא יתרו בו גם פה לא יתרו בו מי אמר יתרו בו לא יתרו בו תעשמע לא אם אמרת בן הזיר טמא שכן נוקל תאמר בשועת הפיקדון שאינו

לוקה פה ראינו אתה לא יכול ללמוד מטומאת נזיר על שבועת הפיקדון ככה למדנו אם אמרת בנזיר טמא אתה יודע למה נזיר טמא לוקה אם אמרת בנזיר טמא שכן לוקה תאמר בשבואת הפיקדון שאינו לוקה למה הנזיר אתה לא יכול ללמוד מטומעת נזיר השבוע שמעת פקדון כי הנזיר חמור אם אמרת בנזיר טמא שכן נוקה אבל זה חמור אתמר שמעת פיקדון ש לוקה דכאמר לוקה מכל דעתרובה וכאמר תאמר בשבועת הפקדון שלא לוקה אז מוכר שמי שנשבע ויתרובו בשבועת הפקדון פטור ממלכות אבל קורבן מה יתה אתה רואה יש חיוב

קורבן בנשבע בלו שיטרו בו הנה מפורש הגמרא דוכה לעולם גם משועת הפיק גדול לוקה ומה אינו לוקה אינו נפטר במלכות במלכות לבד לא נפטר אלא חייב להביא גם קורבן זה הכוונה אינו לוקה מכלל דנזיר טמא נפטר במלכות הקורבן כתיבה מה משמע מכך שאנחנו אומרים שאת כוונת הגמרא אין לוקה אבל הוא לא לוק אבל עדיין הסברנו שמה מה פירוש אינו לוקה הוא באמת כן לוקה אבל עליו להביא גם קורבן הרי נזיר טמא אם ככה הרי נזיר טמא נאמר בו שכן לוקה שמה אנחנו אם הוא נפטר במלכות

אין דבר כזה שאדם גם ילכה וגם ישלם תמיד קים לבדרבה מנה אין דבר כזה הקורבן כתיב בה כתוב מפורש בתורת נזיר טמא ביום השמיני הביש את תורים אומר לו אתה דמית קורבן ככי תתחול עלי נזירות בטרה זה לא ראיה מה שראית באמת הנזיר במלכות נפטר אחר כך הוא צריך להביא קורבן בשביל להתחיל נזהירות בטהרה זה לא כפרה הקורבן של הנזיר זה לא כפרה זה צריך להתחיל יוכל להתחיל נזהירות מחדש זה לא ביטוך כפרה אמר הוא הרבנן כמ דרבה חכמים שישבו בשבטו של רבה שמעו את השאלה

מרב קהנה אמרו רבנ כמה דרבה אמר להוא מקלן דכילו עטרוה והיקעדים מחייב כפירת דברים בעלמה הוא אומר משמע מפה ממה שהקשה להם רבה רב כהנה מסתפק במקרה שיתרו בו רואים שהוא סובך אם לא יתרו בו שכשלא יתרו בו העדים והיק העדים שראו שקיבל את הפקדון מחייב בעשה וחומש למה חייב קורבן והרי על אפילו שכפר בפקדון אותם עדים יכולים להעיד כנגדו ולחייב אותו כפירת דברים בעלמה הוא זה לא כפירת ממון הוא לא יכול להיפטר מהממון אין חייבים אשם על כפירת דברים על מה כשבר מזל טוב עד

מה כשבה רבה הכופר בממון שיש עליו עדים פטור מהקושיה של רבה יש להוכיח שמי שכופר קצבה רבה כופר בממון שיש עליו עדיין אפשרותו להיפתר על ידי השבועה ביד העדים לחייבו פטור מקורבן אמר לרב חניננה לרבא תני דסיע לך אישתה מסייעת דבריך כתוב בתורה גבי שבועת הפיקדון וכיחש באמיתו בפיקדון ובצומתד בגזל מה דרשנו למעלה פרט למודה לאחד מן האחין או לאחד מן השותפים ונשבע על שקר דורשים כן שמה דרשנו וכיחש בה וכיחש בפיקדון פרט למודה לאחד מן האחין או לאחד מן השוטפין בצד הוא אמר לו הם

היו היו כמה שותפים על זה כתבואו אחד מהם הודע לו שתבואו השני כפר זה פטור מקורבן למה שהוא לא מקחש לגמרי דווקא כשכחש בה מביא קורבן זה לא כחש לגמרי לאחד אמר לו כן אני לקחתי לאחד שקר אז ונשבע שקר דווקא פרי לא לובה בשטר ולא לובה בעדים הם שכך הבריתה דורשים איזה פרט ללובה בשטר ולה בעדים שפטרו בקורבן למה אין באפשרותו להיפתר על ידי השבועה אז אותו דבר על ידי השטר או העדים הוא התחייב לשלם הרי זה כמו דינו של רבא שכפורת דברים היא לא

מחיבת קורבן אמר לי אם משום מה לא צייען לברטה הזאת אין ראיה כוונת הפרט ללובה בשטר וללובה בעדים מה פירוש ואומר לביטי ולא לוויתי בעדים לו ולא לוויתי בשטר הוא מודה עצם ההלוואה וכופר בצורת ההלוואה אם הייתה בעדים או הייתה בשטר אז אתה רואה ברור שאין כפרתו אלא כפירת דברים והוא לא חייב על לא חייב על זה על זה שבועה על שבועה כזו אבל אין ראיה מברייתה שהוא לא חייב קורבן על שבועה באופן שהוא כופר בעצם הפיכדון ויש עדים שזה בידו אין הזר עדיין ראיה הגמרא

אומרת ממי מי הביא אותך להעמיד ככבר ממידת וכיחש בה ככה למדנו כתוב וכיחש בה וכיחש בה או מצא עבדה וכיחש בה ונשבע על שקר על אחד מכל אשר יעשה אדם לחתו בהנה מדקתנה וכיחש בה פרט למודה לאחד מן האחין או לאחד מן השותפין עכשיו יש לדון בזה ה אחד מן האחין איך דמדוד בפלג גדידה היקה כפירה דידך אם נאמר שהודע לו רק על חלק של אח אותו אח הרי יש קרקפר על על השני על חלק של השני אליו דאמרלה מתרבנן יזבת אתה לבת אחים אבו לו

אתה אנחנו שותפים משנינו לווית ואמר לי הוא לא מחד מניך הוא יזפי רק לוויתי מאח אחד את כל הסכום דביאלי כפירת דברים בעלמה אתה מבין הוא לא חולק על עצם ההלוואה אומר אבל רק אחד לא משניכם בדרשה כפרתית דברים שהוא כופר שהוא לא כופר ממש בעצם אחור הספר נמ כפירת דברים שאומר לו ולא בעדים ולא משטר יפה סימן חובה כיתות דבעל הבית חומר נזירה כשהגמרא תה שמה אינו חיה על שגיגתה אמרנו במשנה שבועת הפקדון אינו חייב על שגיגתה כשלא ידע שהפקדון אצלו מה הוא חייב על

זהונה אשם בכסף שקלים מהביו זדון עדים אתה יודע שנודע בעדים שהיה בזדון ועל ידי שיתרו בו אז הוא כופר בבמון שיש עליו עדים חייב אומר לא זה דון עצמו הודעה על ידי עצמו על פיו מתחייב השם אין עדים בדבר תעשמע אמרנו בשבואת העדות היו שתי כתים יודעים בעדות זה למדנו למעלה והוא טבע מהם להעיד לו כפרה הכת הראשונה אמרה שאינו יודעים עדות והשביע אותם על כך אחר כך כפרה הכת השנייה והשביע אותם שתיהן חייבות בחטת עולה ועולת ככה אמרנו למה שיכולה עדות להתקיים בשתיהן אז הגמרא

שואלת איך יכולה העדות להתקיים בשתיהם בשנה שנייה תחייב דעת כפרה להכת ראשונה אז למה תתחייב השנייה כפרה כת הראשונה בשעה שנטבעה להעיד היה זה ממון שאין עליו עדים אחרים אלא אז מובן למה תתחבקת הראשונה קת השנייה אלא הראשונה הבא חייבה הקהם השנייה בשעה שהם נטבעים להעיד קיים את הכת השנייה שיכולה להעידש שכופר בממון שיש עליו חייב והוא אמר שכופר במון שיש עליו דין פטור אמר רבינה רבה אמר כן אמר רבינה אכה במעסקינן לעולם הכופר בממון שיש עליו באמת פטור מה שראית שפה חייב אתה יודע למה

אחה במיזכינן כגון שהייתה שנהיה בשעת כפירת הראשונה קרובים בנשותיהן אה ונשיהן גוססות מה עוד גוססין מיתה כמה שמעלן השתמח חיינינו ולא שכיב כמה שמענן שאשתמה חיינינו ולא שכיב אני חוזר אמר רבינה לעולם שכופר בממון שיש עליוני פטור אם תגידי פה ראית שחייב ח במסכנן כגון שהיית הכת השנייה בשעת כפירה הראשונה קרובים בנשותיהן אתה מבין ההי נשי העדים הם אחיות אז זה קרובים זה פסולים בכלל לעידות אין פה עוד ק של עדים אחר כך מתו נשותיהן נמצא שבשעה שהעידו לא את הכת שנייה לכן חייבים אם תאמר

מה באה המשנה ללמד בוודאי ונסותיהן גוססות היו נשותיהן גוססות זה בא ללמד אותי הייתי מהודת רוב גוססיני מיתה ונחשב כאילו מתו כבר ויש את הכת השנייה כמה שמנן אשתמ חיינינו לשכיוה עדיין חיים מה זה גוססים עדיין חיים ברוך הבא ת שמה בעל הבית שטען טענת גנב בפיקדון הו זה בעל הבית היה שומע חינם הפקידו אצלו איזה דבר הוא אומר רבותיי נכון שמתם אצלי וזה נגנב ונשבע שזה נגנב אחר כך הודע שנשבע לשקר איי איי איי איי איי הוא באדים שהפקדון אצלו אם עד שלא באדים הודע

משלם קרם וחומש והשם לא משלם כפל למה מודה בכנס פטור אבל אם שבאו עדים הודעה משלם את השלום מקפל זה ככה זה מי שגנב ונשבע על שקר של אין אצלו ונמצא בידו משלם את השלטומי כפן כיוון שתחייב על ידי העדים באשם סליחה באשם גם השם על השבועה אתה רואה כמה שבאו בסוף עדים נמצא שכפר שכפר כפר בממון שיש עליו עדים ולכן אפילו אחי הוא חייב קורבן השם אז איך אתה רבה אמרת שמי שכופר בממון שיש עליו עדים פטור מקורבן לא הכנה מקדרבינה שהעדים שבאו בסוף היו

קרובים מנשותיהם בשעת השבועה אחר כך מתו נשותיהן אז הכפירה והשבואה לא היו עדים אמר לרבנן רבשט שמה חמורה ממנה שבועת הפקדון אמרנו בבריתה חמורה ממנה שבועת הפקדון משבועת העדות שחייבים זה דונה מכות ואל שגתה שם כסף שקלים מה שאין כן שבועת העדות אין דבר כזה מדק אמר שבזדון שבועת הפיקדון לא קה כאמר לוקה מכנ דקה עדים כאמר שגיגתה השם בכסף שקלים אז הנה אתה רואה הכופר בממון ששבדים חייב קורבן עוד הפעם תשמע החמורה ממנה שבועת הפקדון משבועת העידות שחבים לדונם מכות לגתה כסף אשם שקנים לא

שחייבים על זה דונה מכות בעז שגיגתה עכשיו בכסף שקלים מה שאין כן שבועת העדות אז כמ שבזדון שבועת הפקדון לוקה כהדיק העדים שיודעים שהפיקדון אצלו וכאמר על שגיגתה השם בס כסף שקלים אתה רואה שמי שכופר בבמון שיש עליו חייב קורבן אמר לי רב מרדכי בר מנה דההי כלומר אין הוכיח ככה למדנו למעלה דאמר לו רב כהנה אנת תנלה ואני אני שניתי את הבריתה הזאת ואיתנלה אחד זה דונה ואחד זה גיגתה עשם בכסף אשם בכסף שקלים ויתכן שזדונו היה ש ש שהוא הודע שהיה זון על פיו

מתחייבה שם ולא היו פועדים טע שמע לא אם אמרת אמרנו בברייתה אתה לא יכול ללמוד מטומאת נזיר על שבועת הפיקדון למה שכן חמור ממנו כל זה הברטות שכבר למדנו למעלה אם אמרת בנזיר טמא שכן לנו למה אם נטמע במזיז אמרת בנזיר טמא שכן אתה יודע למה תאמר בשעת הפכדון שאין אלוקים כפר במזיד איך ידמה היא דלק העדים אמ לוקה למה בנזיר תמ לוקה אלא פשיטה דקעדים קטן תמר בשבוע הפיקדון שאינו לוקה מלכה ד לא לוקה אבל קורבן מה יתן אתה רואה שמי שכופר בממון שיש על

עבדים מביא קורבן תיוטה דרבה תיוטה דרבה תיוטה האם יש קושיה על רבה כן נשאר יש לך אינטרס תיוטה דרבה קשה לך קשה על רבה תרט תיוטה אומר לו קשה אין תירוץ ככה הוא שואל כל אחד מחכמי הגמרא ביוחנן אמר כופר בממון ששבדים חייב קורבן אשם אבל בשטר אם זה היה בשטר פטור אם זה היה כתוב בשטר פטור כן אמר הפפה מה היתעמד לרבי יוחנן שמחלק בין עדים לשטר אומר עדים דמיתה עדים יתכן שימותו תהיה תועלת בכפירתו אבל שטר המנח מונח ועומד לא עומד השטר הנייר יותר

טוב מבן אדם פעם אמר לנו אחד בעיר שכלה יקרד אחסה מבני אדם נכון חתיכת נייר יוזר טוב מבן בן אדם למה נשאר הנייר נשאר הבן אדם הולך הרב בצרי היה אומר את זה לנו אתה רואה עדים עביד דמייתה אתה רואה עדים ייתכן שימותו תהיה טועלת בכפירתו אבל שטר המנח הוא מונח ועומד כפירתו היא כפירת דברים ממש אמר להם רב אמר לרב הונה ברב יהושע לרב פפא שטרן המובד מרכז עשוי לאבד מה ההבדל בינו לבין העדים יכולים למות וזה יכול להאבד אלא אמר אבונה בר דרבי יהושענו

תעמד רבי יוחנן למה הוא פותר בכופר ממון שבשטר משום דאבה שטר שעיבוד קרקעות אה למה הוא פוטר דבה שטר ממון שיש בו שעיבוד קרקעות מווה בשטר גובה מנכסים משעבדים והשטר חל רק על קרקעות והם מביאים קורבן על כפירת שעבוד קרקעות למה הוא לא חייב שבוע על קרקעות?

לכן גם אם כפר ונשבע בהן השכר, אין בזה דין שבועה שמחייב קורבן שבועה. זה קרקעות. לא נשבעין הקרקעות. איתמר משביע עדי קרקע בלי גבר רבי יוחנן ורבי אלעזר.

מי שטובע עדים אומר לעדים, בואו תעידו לזכותי על הקרקע הזאת. אומרים אנחנו לא יודעים עדים. ונשבעו אחר כך הודו שנשבעו לשקר באמת יודעים שהקרקע הזאת שלו בלי גבר רבי יוחנן ורבי אלעזר אחד אמר חייב העד שמודה חייב להביא קורבן עולה ויורד אחד אמר פטור תסתיים דרבי יוחנן ודא אמר פטור למה מדמ רבי יוחנן הכופר בבמון שש עלבדים חייו בשטר פטור כדרבונה בר דרבי יהושע הוא פירש את הטעמו למה פטור טור על שטר לא חייבים על כפירת שיבות קרקעות שטר זה על קרקע אז אותו דבר כן

נשבעין על הקרקעות הידים שנשבעו עליה לשקר לא חיב שבועתם תסתיים באמת זה רבי יוחנן אמר אמר לה אמר לרבי ירמיה לרבי אבואו למר רבי יוחנן ורבי אלעזר בו דרבי אליעזר ורבנן כמפלגי האם לומר שנחלקו במשביע ידי קלקע האם נאמן נחלקו במחלוקת רבי אליעזר ורבנן מה היה לתנן הגוזל שדה מחברו ושטפה נהר חייב להעמיד לו שדה אחרת או גזר שדה אומר לו אתה בגללך אתה רואה גזרת מן את השדה לקחת אותה אצלך הרים אותה את השדה הביא שומרים גזל שדה בחברו חייב להביא לו שדה אחרת כתוב

והשיב את הגזלה אתה רואה שקרקע נגזלת להיות ברשות הגזלן והגזלן חיה באונסע זה דברי רבי אליעזר חכמים אומרים לא אומר לו אין קרקעה נגזרת אז אומר לו הרי שכה לפניך מה אתה רוצה ל מה עשיתי לך קח את הקרקעה שלך הנה היא שטף אותה נהר הלכה לאבדון מה אני יכול לעשות זה הקרקע שלך ואמרינה במקפליגים מה טעם מחלוקתם רבי אליעזר דריש ריבויה ומעותה רבנן דר שכלל לאפרט בוא נראה רבי אליעזר רבי אליעזר דריש רבי יומעותה וכתוב בתורה וכיחש בעם איתו שבמשמעו בכל מה שיכחש ריבה ריבה

כל דבר להשבת גזרה וכיחש בעמיתו ריבה כל דבר כיחש צריך להשיב בפקדון הוא בצומית יד מעת שאין לו חיה בכל דבר או מכל אשר ישבע חזר ורבה ריבה או מעת ורבה ריבה הכל מה היא ריבה ריבה כל מילה מה היא מעת מעת שטרות אז אתה רואה שקרקע גם חייב קרקע לא נצמעת לכן סובר שדת רבי אליעזר שקרקע נגזרת ולכן צריך להמין לו קרקע אחרת זה דעת רבי אליעזר רבנן דרשה כללי ופרטה איך כתוב בתורה וכיחס בעמיתו זה כלל בפי קדון הבצומת דו בגז פרט או מכל

אשר שבע עליו עזר וכלל הנה כלל פרט וכל הדן אלא כאן הפרט הפרט מה פיקדון הוא צומת יד מה הפרט מפורש דבר מטלטל פיקדון תשומת יד גזל בגופו ממון אף כל המטלטל בגופו ממון יצאו קרקעות שהם מטלטל יצאו עבדים שהוא קש קרקעות יצאו שטרות אף על פי שמטלטלים אין גופה ממון שהרי זה רק נייר לכן סוברים חכמים שקרקה נגזלת אז מכאן נאמר גם לענייננו לקורבן שבועה הרב אמר אל תכו אני אשתדל לבוא כמה שאני יכול יותר מהר תלוי תשרך לשמוע אותי פה אני אשתדל למהר שיתי

בקשר אני אני אשתדל אני משתדל אדרבה יעשו לי חסד אם ימרו אותי בשביל שיעזבו אותי אנשים צ 11 צתחיל עד ש בסדר בוא נראה איך שזה יהיה מד מחייב כרבי אליעזר אתה רואה אז עד פה אתה רואה שמד מחייב כרבי אליעזר לא ממע קרקעות מהדפתר כרבנן אמר להואה אמר לה אמר לו רבי לא לא נחלקו בדעת רבי אליעזר מה דמחייב צבר כרבי אליעזר מה דפתר אמר לך אפילו שרבי אליעזר הוא לא ממעד קרקע מדינה שבת גזלה בה אפילו רבי אליעזר מודה שיש למעד גם עבדים וקרכאות

שהם לא דומים לפרט למה רחמנא אמר או מכל שרשבה עליו שכר ולא הכל מכל מכל המקמעתים עבדים קחקעות אמר פפה משמ דרב מתניתינמן דקה קטנה גנבת את שורי הוא אומר לו גנבתי משבעכי אני ואמר אמן אחר כך הודע חייב קורבן שבועה ואילו גנבת את עבדי ולא קטנה מה הייתה עמלה משום דעבד קש קרקעות ו מביאים קורבן כפרת שיבות קרקעות אז זה בדיוק כמו רבי יוחנן אמר הפפי משמ דרבה עם השפה זה הכלל כל המשלם על פי עצמו חייב שאין משלים על פי עצמו פטור זה הכלל

להתווי מים נב להתויה גנבת את עבדי לא גנבת את עבדי אלא מהקל משמע מינה אז אין נווכיח מפה הגענו שבועת הפיקנו כצד עד כאן אנחנו עושים הפסקה של כמה דקות ואנחנו חוזרים פורטוגלי פורטוגל פורטוגל לאשתי אשתי שלא כל צמרת המשטרה א אה כל צמרת המשטרה הכל אבן אבנים בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום אחד בשבת קודש, יום ראשון יב סיוון תש.

הנה זכינו לשבת נפלאה. שבת פרסת פרשת נשוא. שבת שהיא לאחר מתן תורה. שבת חשובה מאוד.

אתם יודעים שכתוב בספרים הקדושים השבת הראשונה שעם ישראל שמרו אותה כראוי זה היה שבת נשוא השבת הזאת שאחר קבלת התורה עם ישראל למעשה נצטוו על השבת עוד לפני מעמד הר סיני נצטוונו כאשר היינו במרע כמו שכתוב שבת ודינין במרא אפקוד אבל אז במראה עדיין לא נצבוע בכל פרטיה ודקדוקיה של השבת אבל במעמד הר סיני קיבלו כל פרטיה ודקדוקיה לפרטי לפרטי לפרטי פרטים אז אותה שבת עם ישראל קיבלו אותה באיזה חשק שמרו את השבת בכל הדינים איזה שבת זאת הייתה איזה שבת זאת שבת פרשת נסרו הייתה

שבת של התעלות מיוחדת שעם ישראל השפיע עליהם אור של השבת פלא פלאות. אז זהו זכינו לאחר קבלת התורה, איזה קבלת התורה שהייתה לנו ברוך השם ביום שני והנה אחר כך היה לנו איסור חג ביום שלישי וזכינו ליום השבת. אתם יודעים מה שכתוב בתורה במתן תורה כתוב שם ויקח ספר הפרית משה רבנו לוקח ספר הפרית כתוב ויקרא באוזני העם כל דברי התורה כל ספר התורה קרא באוזני עם ישראל מה הם אומרים ויאמרו כל אשר דיבר השם נעשה ונשמע יש בו רמז גדול אתם יודעים זה פרק פרק

כד איזה פסוק ז תפתחו תראו פרק ככ כד פסוק ז אומר הרבי שלמה לוונשטיין דבר נפלא אומר כדז זה יש מושג כזה בעולם חנויות אצל הגויים יש להם חנויות פתוחים 24/7 שמעת על זה מה זה 24 שעות שבע ימים כל הזמן שבע ימים כל הזמן יפה 247 אומר הזה הפסוק איפה זה הפסוק הזה זה פרק כד 24 פסוק שבע אז הפסוק הזה ויקח ספר ויקרא ויאמרו כל אשר דיבר נעשה ונשמע עם ישראל צריך לזכור לזכור אותו 247 247 נעשה ונשמע נעשה ונשמע כל רגע צריך לעשות

דבר השם כל הזמן הפסוק הזה יזרז אותנו נקבל עלינו אלהותו יתברך כל אשר דיבר השם נעשה ונשמע איזה זכות יש לנו שהרי הקדוש ברוך הוא על הר סיני ונתן לנו את התורה באהבה ובחיבה ואמר לנו תתעסקו בזה. אם אתם תתעסקו בזה הכל בסדר.

תעסקו בתורה תשמרו את מה ש תקבלו עליכם ממש כמו שאמרתם נעשה ונשמע. אז תדעו לכם אתם מסודרים למה כתוב שמה בנתתי גשמכם בעיתם בנתנה הארץ סבולה ואת השדה יתן פריו והסיק לכם די שת בסיר בסיר אחתם לחמכם נסובע ישבתנבטח בארצכם אף אחד לא מפריע אתכם מתי אם אנחנו מקבלים עלינו את התורה באיזה אהבה באיזה חיבה אז עכשיו זה הזמן שאנחנו צריכים לקבל עלינו באמת את התורה. איזה איזה זכות גדולה זאת שזה הפרשה הזאת כבר ראינו אותה איך שהיא ארוכה הכי ארוכה בתורה זה קיבלנו אותה ו

מראים לקדוש ברוך הוא את אהבתנו הגדולה וגם הזוהר הכי ארוך זה פרשת נסור שמה יש את ההדרה רבה גם יש בה קעו פסוקים כי מניין צוף אמרנו כבר מתוקה מדבש ונופ צופים איזה יופי גם מסכת בבא בטרה בדיוק שנה שעברה התחלנו מסכת בבא בטרה קעו דפים עכשיו כמו עכשיו זה גם כן קעוד דפים שולחן ערוך הלכות הכי ארוכות זה הלכות שבת בעירובין קע קעו באמ הכולל אותו דבר תהילים המזמור הכי גדול קיט קעו פסוקים פלא פלאות יש פה רמז גדול אומר הבן איש חי דבר פלא

אומר הסמ קוראים לו פלוני פ לו נ פלוני פלוני תעשה חשבון כמה זה עולה קעו פ 80 ל 30 נה 110 אחר כך ניקח תנ נהיה 160 יש לנו י נהיה 170 עם הו 176 קעו 176 פלא פלאות לכן קוראים לו פלוני אז הוא אומר יש עניין במספר הזה בראתי יצר הרע בראתי לו תורת טבלים נתתי נס להתנוסאסא זה התורה יש בתורה את המספר הזה קעו להראות שיש בה את הכוח להכניע את פלאוני פלא פלא 176 אז קוראים לו פלוני בשביל זה אצל יעקב אבינו שלח

נלחם בעשו מה כתוב וישלח יעקב מלאכים לפניו לפניו זה אותיות פלוני מספר קעו ככה אומר בן איש חי זה חידוש של בן איש חי זה פלא פלאות אז זה שאומר אותו דבר כאשר עם ישראל עברו את הים פרשת בשלח ושיר הים כתוב נשבת ברוחך כיסא מוים גם עולה כיסא מוים קעו היא איתה פלא פלאות אז לכן איזה איזה זכות גדולה וגם יש לנו עכשיו את פרשת בדיוק מסיימים פרשת הנשיאים כמו שדיברנו מקודם לעשות חסד איזה לא סתם הם זכו הנשיאים שהם עושים חסד הם אחד עם

השני באהבה ואחווה לעשות כל אחד הקריב את קורבנו באהבה, בחסד עם השני, בכולם קשורים ביחד לעשות חסד, להשפיע אחד בשני. זה אחד הדברים הגדולים למדנו את זה היום.

מה זה המעלה של ה כל אחד היה שמח בקורבן של חברו. כל יחיד ויחיד כאילו הוא יחיד בעולם הקדוש ברוך הוא שמח בהם בקורבנות ככה דיברנו הזאת חנוכת המזבח זאת כמת 480 כמנקראת צום כל ממון שבא איש ישראל לחנוך דבר קדוש צריך לעשות את זה עם תשובה עם תפילה וצדקה וזה אחר כך המשיך עליו את האור הגדול של החסד העליון זה מה שהיה בבית במעשה אדם שמקבל את התורה. העיקר הגדול לעשות החסד בתורה. להשתדל על התורה לעשות חסד לזולת, ללמוד איתו, לעזור לו.

חסד זה לא רק בגשמי. לתת לו לאכול, לשתות חסד, בעיקר זה ברוחני. איך לשמור שבת, איך לעזור לו? אם לחזור לו אם צריך ממון, צריך לו איזה עזרה שהיא לעשות אותו חסד.

זה התורה. זה קיים התורה לקחת אותו ללמוד איתו לזכות אותו להסביר לו את ההלכות או זה החסד הגדול ביותר אז יש ספר א נקרא מתיקות הפרשה ראיתי שמה איזה דבר מאוד נפלא שהיה עכשיו בימינו אולי לפני שנה אז הוא הביא דבר שאני נהניתי ממנו אומר שבאחד מימי עשרת ימין תשובה חתן אחד אומר אני באתי לרגור בירושלים ועברנו כמה פעמים דירות למה ה הדירות היו קטנות מאוד היינו שמחים ברוך השם יש לנו משפחה בבריאות אבל רצינו דירה יותר גדולה אבל היה דירות קטנות רצינו דירה משלנו באחד

מ100 תשובה בדקתי באזור מחפשים לק שאנחנו מחפשים לקנות ראיתי איזה מודעה התקשרתי בעל המודעה ואני וראיתי דיברנו איתו המחיר היה גבוה הרגשנו שזה ישמח אותנו הדירה הזאת הסכום אי אפשר להשיג בקושי. התחלנו לדבר עם יועצי משכנתאות. הבנו שלפי הכנסות צריכים סיעדא דשמיא מיוחדת שיעשרו לנו את המשכנתא וכולי.

טוב. אומר היה כיפור התפלתי חזק לקדוש ברוך הוא. גם בכלל הדברים ביקשתי שיהיה לנו דירה. אומר אחרי זה הייתי טרוד בארבעת המינים הוא מספר אומר אחר כך זה היה בא האסון הזה שהיהשם יצילנו בשמחת תורה מתי זה היה כבר לפני שנה ביותר אז הוא אומר שמענו את האסון הזה כן בתשפט נכון אז שמענו את האסון הזה בדרום הצטערתי לא היה לי חשק להתעסק בשום דבר בטח לא בדירה בכל זאת התקשרתי לבעל הדירה, שאלתי אותו אם עדיין הדירה זה אקטואלי.

אמר לי כן. אומר נכנסתי מרד חדש ואמרתי אני נראה מה נעשה. אומר הייתי בבית ראיתי איזה ספר שעל רב שלום זמנו בך שאישה אחת ביקשה ממנו. איזה ברכה ו אמר לה רב שלמה זבלן את צריכה משהו לפנים משורת הדין שעשו את החסד מן השמיים תעשי גם את לפנים משורת הדין ואת תזכי אומר אז אני גם אלך אני אעשה לפני משורת הדין טוב אומר לכן מה עשינו לפלים משורת דדין באמת האישה הזאת שעשתה את מה שאמר הרב אמר לה א נהיה לה כל הדברים שלה הסתדרו אומר

אנחנו אני ואשתי אמרנו נעשה לפני משועת הדין שמענו שיש הרבה מהדרום שהתפלו לבית מלון באזור הבית שלנו קשה א אני הבית שלי קטן מאוד אבל מה הייתי עולה לבתי מלון הייתי אומר להם אולי המשפחה גדולה הם מי שיטפל בהם אולי אתם צריכים לעשות כביסה מה זה צמחו תעשה לנו כביסות כן עשה להם כביסות לזה לזה אומר עוד פעם ירדנו למנון בבקשה שקיות גדולות מלאות בגדים אומר המכנה שלנו קטנה אין לנו מכולת אבל אמרנו זה אין מה לעשות זה חסד גדול הם הרגישו שזה חסד גדול הייתה

משפחה אחת שנתפלה להם, הם כנראה קצת מפונקים והיה קשה להם מאוד והם הם עזרו להם.

היא אמר כמה קשה לה בבית הילדים לא נמצאים במוסדות שהם רגילים אין מי שישייע לנו ביום חמישי ערב שבת עלה בדעתנו המשפחה הזאת כמה קשה להם שהאישה מורידה דמעות בלי להפסיק בשביל הילדים שלה בשביל ואמרנו טוב נזמין אותנו אלינו לשבת לבית לשמח אותם ועשינו שאלת רב אמר זה מצווה של הכנסת אורחים. כתוב שאברהם אבינו זכה להכניס אוכים זה זוכה להשעת השכינה. אמר להם בוא אצלנו לסעודה סעודות שבת. יום שישי בבוקר התקשרה אליהם הציעה להם והיא אומרת להם בוא תעשו הפרשת חלה.

וככה היה. היו שמחים מאוד למשפחה הזאת עשינו לי אותם חסד גדול אומר היום שבת יצאתי לאמנון זמנתי את האבא לבוא איתי לבית הכנסת איזה איזה תפילה הייתה מרוממת בא אצלנו שלום עליכם הבחנתי הוא אומר ראיתי הדמעות בעיניים שלו נרגש סעודות שבת דברי תורה מאין עולם הבא היה אחרי הסעודה סיפר לי שהוא יש לו בית גדול גדול מאוד ויש לו משרה מכובדת עם משכורת מאוד גבוהה אבל כעת הוא מרגיש שאין לו שום דבר כי את הנשמה חסר את הרוחניות אין הבית הזה הקטן או לפעמים הקדוש ברוך

הוא שולח לאדם קשיים כדי שיתקרב אליו אומר ככה אני מרגיש אומר לו הבן אדם מוצאי שבת אומר לו אני רואה שיש לך משפחה גדולה דירה קטנה למה אתם לא עוברים דירה אמרנו ברכש שמחים במה שיש מחפשים לעבור דירה לקשיים עם המשכנתא צריך עון עצמי אומר לו אני פקיד של משכנתאות עכשיו הסף סגור אבל יש לי קשרים ואני אני אסייע לך אומר תוך שבועיים סגרנו את החוזה והיה לנו סיע דשמיא הגדול גדול והכזרות של הכסף הכי נמוכות בעולם ונתן לנו כסף וגם הוא ענק את ענקו והכל

הכל משמיים והכל לטובת זה חסד חסד שאדם עושה חסד זה פלא פלאות מה שעוזרים מן השמיים א אין כמו החסד אז עכשיו התחלנו בעזרת השם פרשת בעלותך את הנרות פלא פרעות אין דבר יותר טוב אחרי קבלת התורה להגיע לאור הגדול שלמנורה לא דבר אל אהרון ואמרת אליו והעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות המנורה של בית המקדש ממנה היה נמשך אור רוחני אור הגנוז האור הזה היה מאיר את הנשמות שלנו נשמות של בני ישראל היום אין לנו את המנוורה שתקדש אותנו התורה צבתה

ובמתכונתה לא תעשו לכם אבל בכל זאת כל האור הזה שלנו כל האור הזה גנוז בתורה בענותך את הנרות מה זה הנרות תורה נ תורה ב-50 שערים שלה 50 שערי בינה כל האור הגנוז הוא גנוז בתורה בפרט בזוהר הקדוש איך נזכה אדם אדם מתייגע בתורה, לומד תורה, לקדש את עצמנו, צריך לפני, אתם יודעים, לפני שאדם רוצה לזכות לדברים גדולים שהוא לומד תורה צריך להתייגע בתורה, אבל צריך שיהיה בקדושה. גם סתם אדם רק לומד תורה. לפני אותיות תורה יש אותיות קדושה.

לפני תן של קדושה. לפני ו' יש ה של קדושה. לפני ר יש קוף של קדושה. לפני ה של תורה יש ד' של חדושה הנה יותר קדושה קדש את עצמנו למה עכשיו עונת הקיץ איזה מראות נגעים בעבנותינו הרבים לכן צריך להזדרז בצניעות צניעות גדולה לפני שאדם יוצא לדרך צריך להתפלל שהשם ישמור על העיניים יהיו קדושות המחשבה שלא תהיה טהורה שמד תורה מתוך קדושה האדם יש לו שבעה נקבים בראש.

יש הנר האמצעי זה הפה. זה העיקר בוא לומדים תורה שנקווה החותם זה שני הקנים הסמוכים לפה. שני הקנים שהם כנגד העיניים זה הקים היותר מרוחקים אחר כך האוזניים. אבל העיקר כל המן אדם לפי הוא את פלא ראייה שמיעה ריח דיבור צריך לקדש אותם ארבעה חושים שבראש נגד רבע אותיות הוויה אם אדם מקדש אותם מתקדש אז אם אדם יעשה חשבון אדם זה 45 ראייה 216 שמיעה זה 425 רחה 209 19 דיבור 222 הכל יחד 100 ו 1128 כמניין שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד זה מייחדים את

הקדוש ברוך הוא על כל עבר ואבר אדם מקבל עליו עוד מלכות שמיים מאחד את הקדוש ברוך הוא על כל עבר ועבר זה פלא פלאות לכן צריך לעשות משמר על משמר נראות לנו קודש אינן רשות להשתמש בהם רק להשתדל על הראייה נראותה מלבד על יותר דבר אל אהרון מה זה דבר דבר זה דבר זה מנהיג כמו ידבר עמים תחתינו מה פירוש לשלוט על האיברים האלה שאדם ישלוט בהם לא לתת להם הפקרות שם יזכה אותנו שנשלוט עליהם לא בר מינן השם יעזור שלא ילכו וישוטטו העיניים והפה והכל

האיברים האלה בקדושה צריך גדולה איזה זכות זה יהיה אם נהיה קדושים ונשמור את העיניים שלהנו את הפה מה לדבר מה לא לדבר את האף מה להריח מה לא להריח וכן הלאה כל החושים שלנו בעזרת השם נזכה להתקדש ולהרמן כן אנחנו הולכים ל אנחנו ב ירמיהו כן בירמיה פרק א' פסוק יד כן כן ויאמר אדוני אלי מצפון תיפתח הרעה על כל שבי הארץ למה בבל עומדת בצפון משם יהיה בלאגן כי הנני קורא לכל משפחות ממלכות צפון הנאום אדוני ובאו ונתנו איש כיסאו פתח שערי ירושלים ועל כל

חומות הסביב ועל כל ערי יהודה כל אחד יתן כיסאו מול פתחי השערים נצור עליה ודיברתי משפטיי אותם על כל רעם אשר עזבוני וקטרו לאלוהים אחרים שתחוו למעשה ידיהם אומר אני אדבר עם הם משפט איך עשו לי דבר כזה עזבו את התורה הולכים לזבוח לאלוהים אחרים ואתה אומר לירמיהו ואתה תאזור מותניך וחמת ודיברת עליהם את כל אשר אנוכי צוקה אל תח מפניהם פןחיתך לפניהם תזרז את עצמך חגור את החגור במותניך אל תפחד מפניהם כשתפחד ישבור אותך לפניהם שיכלו להזיק אותך לכן אל תפחד בעני הנה נתתיך היום

לעיר מובסר ולעמוד ברזל ולחומות נחושת ולחומות נחושת על כל הארץ מלכי יהודה לשריה לכה ולעם הארץ תן לך כוח חזק ערב מבצר להתגבר על כל הארץ ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי איתך אני נאום אדוני להצילך אף אחד לא יכול עליך עד כאן כן אנחנו במשניות הנה הוא בא לנו נשמת לנדה לאבא צוליכה סליחה לנו נשמת מורבי רבי שלום אהרון בן רחן רבי רפאל כהן בן תופה חמנקה רבי דוד צדקא בן פה ועזרה בן מזל וגם כן אברהם בן מזל רבי מאיר ניסים בן חמסנה שלמה

בן מזל שלמה בן מזל ניסן חי בן רבקה בן רחן בתק חנה בת רבקה יצחק בן מרים יצחק בן מרים בן חנה אליהו בן חנה מאיר בן מזלי ואורי בן מזלי שמעון בן שר שמעון בן שר השפרה ואליהו אל קיים בן רחמה משה בן סרה משה בן שרה בטאוס משה או יוסף יוסף בן סרה יוסף בן שרה הים בטעות הים בטעות יפק בת יפק כף בתחנה כן קודם צדקה רבותיי צה נתת על יום שישי שבת מי שלא נתן צריך לתת שש לא יודע אם הוא נתן

חזיז לא יודע שיהיה שבוע טוב בעזרת השם שניות אנחנו בשנת אבות פרק ד' משנה ה רבי ישמעאל בן אומר בנו של רבי יוחנן בן ברוקה הלומ לומד על מנת ללמד מספיקים בידו ללמוד וללמד מסייעין אותו אומר לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמע מתוך שלא לשמע יבוא לשמע איך כתוב אדם לעמל יולד לעמל ראשי תיבות ללמוד על מנת ללמד ללמוד על מנת לקיים והלומד על מנת לעשות כל מטרתו בעיקר לקיים את המסוות מספיקים בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות שלמות רבי צדוק אומר אל תעשה עטרה להתגדל

בהם להשיג ידם כבוד גדולה תן לי מישהו לעבור על ולא קרדום לחפור בהם תבין הוא לקח את התורה בשביל השיג כבוד דוגדולה לא זה המטרה חביבי וגם כן לא קרדום לחפור בהן להשתמש בהם בשביל פרנסה בשביל זה בא בשביל קדושה לא מה כתוב אם מת יותר חוקים ומשפטים מה אני בחינם אף אתם בחינם וככה היה הלל אומר ודשתמש בתגע חלף השם יעזור עלמת כל הנה מדברי תורה נותן חיה מן העולם כי חייך ימיך משנה ו' רבי יוסי אומר כל המכבד את התורה מראה זריזות שמח בתורה

גופו מכובד הבריות וכל המחלל את התורה גופו מחולל על הבריות [מחיאות כפיים] השם יעזור הוא חושב להיות מכובד אתה מבין תקופו מחולל על הבריות איזה מכובד מכובד עוד משנה רבי ישמעאל בנו אומר החוסך עצמו מן הדין מונע את עצמו להיות דיין.

יש דיינים פורק ממנו אבה שונא את צונעים אותו וגזן לשם התחייב את הזכאי גוזן אותו שבועת שב והגס ליבו בהוראה שותה רשע וגוע תוך גאוו חושב עצמו והוא לא חוזר בו מטעויות הוא ו איי איי איי איי איי איי איי כן, לא יודע תפילת בית המדרש שיתי אדוני קים בני השם חודברו שכינת בנים כאן כתוב נשמח צנו לעשות רצון בורנו אלינו פניך אלוהים מותר ולאות הן בדיני אדוני ח לא לא לא לא לא לא שקח דברך ש מעלות ברוך אדוני כל בדי אדוני בבית אדוני בדותו

ידכם קודש ברוב בו בו את אדוני ברכה אדו מסיון אבו אובזה שמיים אנחנו דף לח בראש העמוד מאיר פתחת תצביע לו לציון משה יופי פראי מה איתך אני אעזור לך מאחר יש הגרלה יש היום מבחן כי מחר צריך לעשות הגרלהיש לנ לא לא יש לי יש לי אתה לא בוער צת זה לא בוער אה יום שני נכון שלישי בסדר שליש אנחנו בשורה הראשונה שבועת הפקדון כצד אמרנו שבועת הפקדון דבר פלאי אף אין שום דבר אדם שנשבע מה זה שבועת הפיקדון אדם שהפקיד אצל חברו ממון או

משהו אחר זה לא משנה מה אומר לו תחזיר לי את הדבר שלי אומר לא נכון אין נשבע אומר נשבע לך בשם השם אלוהי צבעות שלא הפקדתני ואין אצלי וזה לא נכון. בסוף הודה זה חייב להביא קורבן. אין דבר כזה שבמזיד אדם נשבע ויביא קורבן. אין פה צריך להביא קורבן.

אז זה שאומרת הגמרא, שבועת הפיקדון כסד. הנה איך נראית שבועת הפיקדון? אתה אומר יש שבועת הפיקדון איך קצד אומר לו תן לי פיקדון שיש לי בידך ככה אמרנו במשנה אומרת שבוע שאין לך בידי כלום עכשיו או במשנה כתוב חמישה היו טובעים אותו אמר זה אומר לו אני הפקדתי אצלך גם זה אומר לו אני הפקדעתי אצלך זה אומר לה אני הפקדתי אצלך גם כן חמישה אומר שקר ונשבע בזה נחלקו החכמים כשאמר שבועה שאין לך בידי ולא לך ולא לך האם חייב על כל אחד ואחד אחד על

כולם עכשיו נראה את זה נו רבנן כלל אינו חייב אלא אחת פרט חייב על כל אחת ואחת אם הוא קלל את שבועתו, אמר, "אין לי חייב לכם, אני נשבע שאני לא חייב לכם, חייב רק אחת." מה זה קורבן אחד? אבל פרט, תכף נראה הגמרא תגיד, מה זה פרט?

לא לך ולא לך ולא לך או פרט. שבועה שאני לא חייב לראובן, שבועה שאני לא שמת אצלי אתה שמעון. פעם לא עכשיו עכשיו בכל השבתי זהו שבוע כן אין חייב אלא פרט חייב הכל אחד ואחד לברי רבי מאיר עכשיו הגמרא תבאר רבי יהודה אומר מי שאומר שבועה לא לך ולא לך ולא לך כלומר אני נשבע שלא לך פיק גדול בידי ולא לך ולא לך כל אחד אין אין להם פיקדון בידי חייב על כל אחת ואחת לפי רבי יהודה זה פרט שבועה לא לך לא לך שאין

לא לך ולא לך ולא לך פיגון בידי זה נקרא פירט שמפרט את הדבר וחייב הכל אחת ואחת רבי אליעזר אומר רבי אלעזר צריך להגיד רבי אלעזר אומר אין בידי פיקדון לא לך ולא לך ולא לך שבועה ואני נשבע על זה. זה פירט ולכן חייב על כל אחת ואחת.

זה רבי אלעזר. דעת רבי יהודה לא לך ולא לך ולא לך פיקדון בידי. שבועה לא לך ולא לך פיקדון בידי זה פרט. חייב על כל אחת ואחת.

רבי אלעזר אומר כשהוא אומר ככה אין בידי פיקדון לא לך ולא לך ולא לך שבועה חייב על כל אחת ואחת רבי שמעון אומר עד שיאמר שבועה לכל אחת ואחת לא חייב על כל אחת ואחת עד שאמר שבועה לך ושבועה לך בשבועה לך שבועה לשמרל, שבועה לברלכ שאין לך בידי שבועה לכל אחת ואחת מה פירוש המחלוקת עכשיו נראה תחילה כתנאים מה פירוש המחלוקת אמר רבי יהודה אמר שמואל שיטה של רבי מאיר ורבי יהודה הפוכות זו מזו אמר יהודה אמר שמואל כללו של רבי מאיר פרטו של רבי

יהודה כללו של רבי יהודה פרטו של רבי מאיר הנה אמר רבי יהודה מן שמואל השיטות של רבי מאיר ורבי יהודה הם הפוכות כצד כללו של רבי מאיר רבי מאיר מה אומר ולא לך ולא לך ולא לך בו' החיבור זה פרטו של רבי יהודה מה שאמר רבי יהודה שהפרט לא לך ולא לך ולא לך. אנחנו יודעים שהוא שמע מרבי מאיר שזה כלל ואז הוא בא לחלק לחלוק עליו. כללו של רבי יהודה שאמר כשהוא אומר לא לך ולא לך ולא לך בלי ו' זה פרטו של רבי מאיר.

לרבי מאיר צריך ולא לך זה כלל.

אז בהכרח שלשיטתו מי שאומר לא לך זה פרט אם שאם לא נאמר שהפרט זה כך אם לא ככה זה הפרט לשיטתו ואילו לרבי בעיר רבי יהודה מה שאמר רבי יהודה שולא לך זה פרט משמע רק כך זה פרט אבל מי שאומר לא לך זה כלל לכן כללו לכן אומרת הגמרא כללו של רבי מאיר פרטו של רבי יהודה וכללו של רבי יהודה זה פרטו של רבי מאיר כלומר הם הפוכות זו מזו ומה שאמר רבי יהודה שהפרט זה לא לך ולא לך ולא לך זה פרט כלומר זה

שהוא מפרט לכל אחד אתה יודע שדעת רבי מאיר זה כלל ובא לחלוק עליו ואותו דבר כללו של רבי יהודה כשהוא אומר לא לך לא לך בלי ו זה פרטו של רבי מאיר למה רבי מאיר ולא לך זה כלל אז בהכרח שלשיטתו מי שאומר לא לך זה פרט בסדר אתה איתי זה מה מה אתה איתי זה מה שאמר רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוחנן אמר הכל מודים כמ רבי מאיר ורבי יהודה מודים בבלו לכו ויובו שהוא פרט לא נחלקו אלא בלא לך בליב שרבי מאיר אומר זה

פרט רוצה להיזהר שלא יפול הטריס למטה לא לשחרר אותו עזוב אותו איך שהוא סגור כי כשתלך למטה צריך לראות שזה לא נופל כמה פעמים כבר לי שצריך לסדר את זה בסדר בסדר רק אומר אה מדבר על הכסף בחוץ צריך לרדת לרחוב עובד עוד הפעם הפסקתי רבי יוחנן אמר הכל מודים בבלא לך כלומר גם רבי מאיר ורבי יהודה בבלו לך בו' שהוא פרט לא נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה אלא בלא לך בלי ו חיבור שרבי מאיר אמר פרט ורבי יהודה אומר זה כלל. אז איך מפרשים את

דברי רבי יהודה? דווקא מי שאומר ולא לך זה פרט אבל אם הוא אומר לא לך לא לך זה כלל למה אין לו למה לא אומר זה פרט לא לך זה לא משתייך למילה שבועה ואיזה הוא כללו של רבי מאיר אז בכך חולק עליו רבי מאיר ונשיטת רבי יוחנן שבין לא לך ובין ולא לך לרבי מאיר זה פרט נכון ואיזה הוא כל אז אם ככה איזה קללות של רבי מאיר אתה יודע מה הכלל שלו שבועה שאין לכם בידי אז לפי שמואל רבי מאיר ורבי יהודה נחלקו בשתיים

בלא לך של רבי יהודה הוא זה כלל ולרבי מאיר זה פרט ונחלקו גם בבלא לך של רבי יהודה זה פרט ורבי מאיר זה כלל ולשיטת רבי יוחנן לא נחלקו אלא באחת ולא לך שרבי יהודה זה קלל רבי מאיר זה פרט אבל ולא לך לדברי הכל זה פרט ולא לך אז מה זה כלל כללו של רבי מאיר שבועה שאין לכם במקבליגי מה טעם מחלוקתם של שמואל ורבי יוחנן בביאור מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה שמואל דייק בברייתה. רבי יוחנן דייק ממתניטין.

שמואל מדייק את הביאור שלו מהברייתא. רבי יוחנן מדייק מהמשנה. שמואל דייק מהברייתא מה נדקה אמר רבי יהודה ולא לך פרטה ו בבריתה למעלה אמרנו שרבי יהודה אמר ולא לך זה פרט. פרטה במקלה דשמעה לרבי מאיר דאמר כללוה ולא לך זה כלל.

ואמר לרבי יהודה פרטה הווה לא אלא זה פרט ורבי יוחנן אמר זה לא ראיה מבריתה תרביו לרבי מאיר פרטעוה גם לא גם ולא לך נכון לרבי מאיר פרטה הווה אלא רבי יהודה שמע את רבי מאיר שאומר שמשנה הלשונות זה פרט ואמר לרבי יהודה אומר לו רבי מאיר בבילו לךמוד עוד שזה פרט אבל אבל בלא לך פליגנעלך זה שמואל טוען עד זה רבי יוחנן שמואל טוען עד דעודה לפלוגה ליפלוגה עד שמזכיר רבי יהודה את הדבר שבו הוא מודה לרבי מאיר שבבל לך שרבי מאיר מודה שזה פרט

אזכיר את הדבר שחולק עליו ולא לך שרבי מאיר סובר שזה פרט לכן אומר רבי ועל כך אומר רבי יהודה שזה כלל זה שמואל ורבי יוחנן דיק ממתניתין מהמשנה שלנו זה הבריתא רבי יוחנן דייק מהמשנה דכמה אמר רבי מאיר שבועה שאין לכם בידי כללוה מכנדי ולא לך פרטה גם לרבי מאיר דאים סרקה דעתך ולא לך כלל אדמשמענן שבוע שינכם בידי למה זה שזה כלל נשמיע עינין עוד יותר חידוש שבוע לא לך לא לך ולא לך שלא חייב רק אחת זה כלל בכל שכשבועה שאין לכם בידי אלא

מכאן למד רבי יוחנן שלרבי מאיר כל שאינו בשם לכם זה פרט שמואל אמר כל האומר בלא לך מחבר בו ואומר שבועה שאין דמא זה כלל בסדר אה כל וחומר אין פה קל וחומר לך כל שכן לא מכאן למן רבי יוחנן של רבי מאיר אם זה לא לכם זה פרט כן מה עונה על זה שמואל אומר כל האומר ולא לך בו' זה כמו אומר אין לכם בידי זה אותו דבר אין פה חידוש יותר גדול כלומר ולא לך ולא לך זה כמו אומר לכם תנן אמרנו במשנה שבועה

לא לך ולא לך ולא לך חייב על כל אחת ואחת אתה רואה סתם המשנה כמו רבי מאיר שגם אומר ולא לך זה פרט אז קשה על שמואל שהוא אומר אני בדרבי מאיר שבו זה כלל אומר לא קשה תגרוס במשנה תנה לא לך בלי ו טוב עוד מקשה תה שמעתני פיקדון צומת יד וגזל ועבדה שיש לי בידך ומה אומר לו שבועה שאין לך בידי פיקדון וצומת יד וגזל ועבדה חייב על כל אחת ואחת אתה רואה שלדעת רבי מאיר גם שיש ו' עבדה המחברת זה פרט קשה שמואל

תנתומדת גזל עבדה בלי וו תשמע תן לי חיטין וסעורין וכוסמין שיש לי בידך אומר לשבועה שאינך בידי חיתין וסעורין וכוסמין אתה רואה שדעת רבי כשיש ו' שמחברת זה פרט וקשה שמואל תנה שעורין כוסמין בלי והיתנה אז הגמרא שואלת קושיה חזקה זה עכשיו והיתנה כל אחי שביש תנה והזיר כמה שיבושים עוד פעם תגרס עוד פעם תגיד בלי ו עוד פעם תגיד בלי ו מה זה התנא הזה הוא לא מדייק אלא חוזרת בה הגמרא לעולם הגרס סא בכל אלו זהים ו' וזה לא שיטת רבי מאיר בכלל אלא

המני רביה דאמר לא שנה ולא כזית וזה שינה כזית סליחה לא שינה כזית כזית בלי ו' ולא שינה כזית וכזית פרטה הווה הנה זה מי ששחט את הזבח בשתי מחשבות פסולות שוחט קורבן אדרו חוץ לזמנו ניסע כמ פרגול פיגול מי שאוכל אותו חייב כרת ושוחט אותה על מנ לאכולו חוץ למקומו הקורבן פסול ואכלו זה בליו אז מה היה אז זה שתי מחשבות פסולות מחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו אז חוץ לזמנו נעשה פיגול יש בו כרת חוץ ממקומו נעשה פסול זה יש בו לו זה אין בו

כרת ועל זה אמר רבי לא שנה כזית כזית כלומר לא שנה אמר כזית למחר כזית בחוץ מליב ולא שנה כזית וכזית לא שנה אמר כזית למחר וכזית עם ושני האופנים פרטה הוה זה שתי מחשבות נפרדות אז כיוון שהראשונה זה מחשבת הזה זמן נעשה פיגוש שיש בו כרת והשנייה זה נעשה פסול זה אליו אז אותו דבר בשני במשנה שלנו רבי אין הבדן בין לא לך בין ולא לך משניהם זה פרט אז זה לא רבי מאיר תשמע מדידה מדברי רבי מאיר עצמו ראיה בוא במיר אומר אפילו חיטה

ושעורה וכוסמת בלשון יחיד חייב על כל אחת ואחת לרבי מאיר גם שיש ו' המחברת זה פרט כי חיב על כל אחת ואחת תהנה חיטה שהורה כוסמת בליב מה אפילו חוטה בסורה וכוסמת אמר ביחר ברב איקה אפילו חיטה לשון יחיד לא הפירוש שטענו חיטה אחת אלא בכלל חיטין רבים ושעורה לשון יחיד בכלל שעורין כוסמת בכלל כוסמין ולכן אם נשבע שאין בידו חיטין בלשון רבים נמצא שיש בידו חיטה אחת זה כבר נשבע לשחק כזה אפילו הוא אומר נשבע שאין לו חיטין ובסוף מצאת שיש לו חיטה אחת כן

חיטה ז חיטין כן מה שהוא יודע כתב שהוא טועם את החיטון משפ בכלל חי לא הוא טוען לו הטוען אומר אני חיטה שלי אצלך אין לך בידי נשבע חיטה זה גם הרבה הוא אמר לו חיטין והוא אמר לו אין לך בידי חיטה ‏Ah. כי אפילו טענו חיטה בלשון יחיד לא הפירוש שתענון ותה חיטה אחת זה בכלל חיטין הרבה שעורה בכלל שעורין לכן אם הוא נשבע שאין בידו חיטין ואפילו נמצא אצלו אחד חייב זה מה שרוצה לומר אמר מאיר אתה איתי ציון משה אני רואה אותו ערני

טוב יופי כל הכבוד לך חם פה זהש אז נדליק לך מזגן מה הבעיה אם חם לך תדליק לו מזגן פה בשבילהם א בשבילהם חם בשבילהם הדליקה גם בכלל 200 מנה הוא צודק חם כן אבל לא תגיד תכף קר אורייתא מחתחלה אומר תן לי פקדון צו מדי גזל ועבדה שיש לי בידך זה אמרנו במשנה אותו דבר המשך המשנה תן חיטין ושעורין אמר רבי יוחנן פרוטה מכולם מצטרפת בהמשך המשנה כך כתוב שאמר בר יוחנן אם אין בכל אחד מן הפרטים פרוטה אלא כולם ביחד זה פרוטה מצטרף לחיבו

על השבועה השם על הכלל על כולם כל אחד לא על הכלל על הכלל כולם ביחד פני גבה רב אחר ורבינה בפירוש המשנה אחד אמר הפרטי מחייב הכללי לא מחייב אחד אמר הכללנ ממחייב יפה מה פירוש המשנה בביור דברי רבי יוחנן כן אחד אמר מה שאמרנו שבועה שנך בידי חיתין וסורים קוסמין חייב על כל אחת ואחת על החיתים סורים מקוסמים בלבד מחייב שלושה אשמות אבל הכללי לא מחייב לא מתחייב עוד חוץ מהשלושה אשמות עוד אשם נוסף על הכלל כי בתחילה אמר דבריו שבוע אין לך בסדר אחד

אמר הכללנמ מחיו כלומר חייב עוד אסם אשם נוסף חוץ מעל החיתים והשעורים וכולי חייב עוד אשם נוסף על הקלט כשאמר שהוא שאין לך בידי מיד נשמע שאינו בידו כלום אחר כך נשבע על הפרטים אז נמצא שלדברי האומר כשפירט אין חייב גם על הכלל דברי רבי יוחנן למה פרוטה מצטרפת לשבועת הכלל לא נאמרו על הספע אלא על הרשע שלא שלא פירץ שבועה רק על הכלל ולדבריה אומר שאפילו כן לא צריך להחמיר לא צריך להחמירו שמה את החלון גם כן לא חשוב לא מחמיר עוד כהן ומי שאומר

שגם כשפירט יש חיוב נוסף על הכלל זה דברי רבי יוחנן זה אמרו רק על השבועה שדברי רבי יוחנן אמרו רק על השבועה שברשע הגמרא מקשה אז עוד פעם אני אחזור כי הפריע לי זה עוד הפעם תן לי פקדון צומת יד גזל ועבדה שיש לי בידך אחר כך או אמר לו תן לי חיטין ושעורין אומר רבי יוחנן פרוטה מכולם מצטרפת כלומר אם אין אין בכל אחד מה הפרטים שווה פרוטה אלא אחד מכולם אז זה לחייב אותו עשם אחד על הכלל בלי גבר רבי אחורינ אחד אמר הפרטי

כלומר מה שאמרנו שיש שבועה שאין בידי חיטין וסורין וכוסמין זה הפרטי הרחיתים והסורים וכוסמים בלבד מחייב הכללי לא מחייב לא חייב עוד השם נוסף אחד אמר כללי נמ מחיב כלומר חייב עוד השב שם נוסף על הכלל כשאומר שבועה שאין לך בידי מיד נשבע שאין שאין לו בידו כלום אחר כך נשבע על הפרטים אז זה אז זה אז זה החייב גם על זה וגם על זה מקשה הגמרא ואתני רבי חיא הרי כאן 15 חטאות ואם איתה 20 הביין אומר אם היו חמישה טובעין אותו להעיד להם על

שלושה דברים חיטים, שעורין וכוסמין. חמישה טובעים אותו. חמישה בני אדם אומרים לו כל אחד אומר לו אתה הפקדת אצלי חיטים כוסמים ושעולים.

ואמר להם כל אחד לכל אחד מהם שבועה שאין יודע לך עידות על חיטין ושעורים וכוסמין. כיוון שכפר לכל אחד בשלושה דברים יש פה חמש תביעות. הרי כאן 15 חטאות של קורבן עולה ויורד. אז גם פה כפירה על פיקדון חייב 15 אשמות זה בפיקדון ואם איתה שיש עוד נוסף כללי לחמישה טובעין 20 אין התנה דפרט התנה דפרטי כחשיב דכללי לא כחשיב אומר התנה של הקורבנות שבועות הוא רק מונה את הפרטי לא באמת יש עוד אבל את זה הוא לא מונה הוא מנע רק את הפרטי ואתה לרבי

חיא הרי כאן 20 חטאות אז יש פה 20 אז יש קורבן נוסף על הכלל אומר הפיקדון הוא צומדת וגזל ועבדה לעולם אין קורבן נוסף על הכלל ומה שאמרנו ההיא הפיקדוןצ מדתד גזל מה שמונה 20 זה ארבע תביעות שהחמישה טובעין אותו אריך כאן 20 הבנת ארבע תביעות פיקדון תשומית יד גזל עבדה יפה אז לכן זה 20 באו מנה רבה מרב נחמן היו חמישה טובעין אותו ואמרו לו תן לנו פקדון צומיתת גזר בעבדה שיש בידך אמר לי אחד מהם שבועה שאין לך בידי פקדון צומידת גזר ועבדה ולא

לך ולא לך ולא לך מה הוא החדם מחייב כיוון שלם הוא לא פירט קורבן אחד על הכל אז יהיה חייב אז מספיק שמונה קורבנות ארבעה על ארבעת הפרטים שפרט לראשונה לראשון ועוד קורבן אחד על הכלל זהו מה עוד קורבן אחד לארבעת הטובעים אצלו זה פרט ואצל כל הארבעה זה זה קלנות מה שמה כל אחד שיתן לך לא על זה אותו אחד חייב על כל אחד ואחד אחד אחד חייב על כל אחדה ואחדה אז זה אז זה ארבע ועוד אחד של כלל זה חמש ואחר כך יש

עוד נמצא שחייב שמונה קורבנות ארבעה על ארבעת הפרטים שפרט הראשון ועוד קורבן אחד על הכלל לכל אחד מארבעת הטובעים האחרים הנה נהיה שמונה ארבע וה בונה עוד דין מה הכל חדה וחדה מחייב או שמר גם לארבעת הטובעים כיוון שאמר ולא לך ולא לך ולא לך ישבע אותם לראשון והכל אחד ואחד מן הפרטים חייב לכל אחד אז תחייב 20 קורבנות ארבעה לארבעת הפרטים לכל אחד מחמישה הטובעים אז מה הדין אומרת תשמע דת רבי חיא הריקאן 20 חטאות איך ידמה אידפר פריש לכל אחד מן הטובעים על כל

הפרטים רבי חיא מנטה לשמענן תודה רבה לך רבי חיא מה הוא ספר לי זה מה שבא לך בחייה מנין תלשמלן עליו זה לא פריש אחד מן הטובעים את הפרטים רק הוא אמר ולא לך ולא לך שמע מינה פרטה יפה זהו זה הראיה נגמר זה פרטה הוה אמרנו במשנה אדם אומר לחברו הנסת ופיתית את ביתי משביעך אני ואמר אמן ושמו פותר למה לא משלם קנס על פי עצמו אמרו לו אמרנו במשנה אמרו לו אף על פי שאין משלם קנס על פי עצמו משלם פה שתופגם על פי

עצמו אמר רבי חיה ברבא רבי יוחנן מה התעמד לרבי שמעון למה הוא פותר מן הקורבן הלא יש בכלל תביעתו בושת ופגם שזה ממון למה פותר אומר הועיד בעיקר כנס הוא טובע אז לכן פותר הועיל בעיקר כנס ותובע אפילו שיש בבושת ופגם לא ח לא חייב עליהם קורבן כעיקר זה הקנס אמר משה דרבי שמעון מה הדבר דומה לאדם לאדם שאמר לחברו תן לי חיטין סורים כוסמי שיש לי בידך אמר לו שבוע שאין לך בידי חיטין ושתקח דחיטין דלתלה אזור קוסמיןלה זה פטור בקורבן שתבע חיטין שת תם

השתבע באמת נשבע אפילו שתבע ממנו גם שעה וכוסמים כיוון שעיקר תביעתו זה קנס ועליו אין שבועתו מחייבת פטור מכל התביעה מה אומר למה הוא נשבע על החיתין שאלו אז נשבע באמת וגם שטבע ממנו גם צעורין וכוסמין אפילו שטבע ממנו גם צהורים וכוסמין אבל הוא לא נשבע לסור אבל הוא נשבע האמת על הוא לא נשבע כן רק על הח רק החיטים אז אותו דבר אצלנו כמה שעיקר תביעת זה קנס ועליו אין שבועתו מחאבת פטור אתה מבין כמו בהנסתה הוא אומר לו תשמע עיקר התביעה זה היה לכנס

הם באים פה שתגם לא דיברתי איתך על זה זה לא עיקר לא על זה שבועה לא על זה דיברנו גם פה אמר לי אבא יהיה מדמה אתם בחיטין ככפר לה בסורים כוסים לא ככפר להכן לא מתחיב עליהם אבל בכולם מלטהו דכקפר להאמר לא היה דברים מעולם אני לא יודע מי עליה אומר לחברו תן חיטים סורים וכוסמים שיש לי בידך שמועה שאין לך בידי כלן שתקחת דלתלה אז שעור קוסמיןלה נמחיב בשעורים וכוסמין גם פה היה לו להתחיב על הבושת והפגם אלא כי אתה רבינה אמר ביוחנן לדברי

רבן שמעון כנס הוא טובע ולא בושתופגם לכן לא מחייב על כפירתו דברי חכמים אף בושת ופגם הוא טובע ולכן מתחייב על כפירתו גם בושת ופגם במה כמפרגי אמר הפפה רבי שמעון סב צ לא שקיניש מדיד דקאיץ ותבע מדיד דלא קיץ קנס זה קבוע בתורה זה קצוץ וילך לטבוע בושל פגם אי אפשר לדעת כמה זה שווה צריך להבי משמיים ורבנן סברה לא שביק מדי דחימודה לא מפטר פה בבושת ובגם כשהוא יודע לא יפתר צריך לשלם ותבא מדיד חיימודה במפטר אדם לא יעשה דבר כזה נכון מאיר אז

נלך הדרן על שבועת הפירד טוב עכשיו פרק שישי אומר שבועת הדיינים מה זה שבועת הדיינים זה על ידי דיינים זה מודה מקצת הטענה חייב שמועה יש לי ברית היום כן כתוב בתורה אשר יאמר כי הוא זה עד האלוהים דיינים יבוא דבר שניהם מה קורה הוא מודה בדבר אחד וכופר בדבר שני ונקרא בעל על הבית אם לא שלח ידו במלאכת רעו בוא נראה מה שבועת הדיינים סגור לי את החלון הזה זה מרעיש בחוץ זה לא צריך זה לא צריך פה בא לגמר לא יודע מש בסדר יותר

טוב שבועת הדיינים כלומר מוקדי מקצת הטענה של הדיינים בוא נראה איך היא הטענה שתי כסף וההודעה בשבי פירוטה צריך לכל הפחות לכל הפחות נלמד את זה מהפסוק שה הטענה שתי כסף שתי כסף 100ה זה מטבע קטנה מכסף דינר 600 הטענה שתי כסף שתי כסף זה שתי מאות כסף שש דינש וההודעה בשווה פירוטה.

ואם אין ההודעה ממין הטענה פטור. כיצד צריך גם כן שתהיה הטענה שתי כסף וההודעה נכון פחות שופלוטה וגם צריך שתהיה הטענה מעין ממין ההודעה. ההודעה ממין הטענה. כצד שתי מעות כסף יש לי בידך בהלוואה אומר אין לך ביד לה פרוטה שנחושת פטור.

למה טענו חיטין עוד לא בסעורין תטו בשבע מודה ממקצת למה תענו כסף עוד לא לו נחושת אבל אם אמר לו שתה כסף ופרוטה לי בידך אין לך בידי אלא פרוטה חייבות שזה ביחד כמו שהיום פורטי אבל פרוטהחת מה אין יש לך כסף את ההור שלך נכון חושת הוא טען ממנו מעות ועוד לו ביני חושת מה מכסף טהוב והודה לנו חושת לא זה משהו אחר זה משהו אחר זה לא כמו היום זה לא אותו כסף יין בסן היה להם כסף טהור היה ניחוש אתה לא יכול לערבב

להם את זה מרוקו או משהו אחר עודצים שם יש להם דינר זה מנה לי בידך מנה זה 100 דינר 25 דעי כסף מלא לי בידך והוא עלה אומר לו אין לך בידי כלום כלום אין לך פטור משבועה לא יודע לו מנה לי בידך אין לך בידי ל50 דנר הוא כמה אמר לו 100 דינר חצי חייב מודה במקצת מנה לאבא בידך אבא שלי הלווה לך או הפחיד אין לך בידי אלא 50 דינר פטור למה זה כמשיב עבדה היה יכול לכפור בכל תקנת חכמים מוציא מי שמוצא מציאה

לא ישבוע שבוע עד מודה במקצת הוא אומר לאבא הייתי יכל להגיד אין כלום שלום על ישראל בבדה מלא לי בידך אמר לו הן נכון בפני עדים אמר לו אתה צודק אמר לו הן ואתם עדייי למחר אמר אמר לו תנהו לי אמר נתתים לך פטור פטור פטור מן השבועה מן התשדומין הוא כופר בכל נתן הודעה הודעה בפני עדים נכון מה אני כופר את ההודעה אמת אבל בערב הייתי אותך בשטו ונתתי לך את כל הכסף וספרת אותם פטור. אין לך בידי כלום. חייב לשלם. חייב.

אבל אומר, אין לך בידי. חייב לשלם. אם מהתחלה אמר לו, מלא לי בידך והוא אומר לו, אין לך בידי. לא אמר לו מנה בידך.

אמר לו הן. נכון. אמר אתם עדיי מחר אומר לו איפה אומר לו אין לי בידך כלום זה חייב לשלם למה כבר הודע ולהגיד שהוא נאמן בשבועה הוא לא נאמן למה הוא כבר הוחזק כפרן אמר לו מלא לי בידך אמר לו אין תנו לי אל תתנהו לי אלא בעדים למחר אמר לו תנאוו לי אם אמר נתתיב לך חייב לשלם. למה צריך לתנו לו בעדים?

כפתנעו. לא נאמן לטעון פרוע בלא עדים. אמר לו, יש לך משקל ליטר זהב ויש לי בידך. אין לך בידי אלא ליטר כסף.

פטור. למה זה לא ממנטענה? דינר זהב ישב בידך. אין לך בידי אלא דינר כסף בטריסית.

כלומר או טריסית שהיא מע קטנה ופדיות פדיון. ופרוטה חייב שהכל מין מטבע אחד. איך זה מין מטבע אחד? חייב בשבועה.

כן. חייב שבועה. זה הכל כסף. כאילו בהתחלה זה היה כסף.

הכוונה אל תתנולי אלא בעדים. רגע לא פה ליטר זהב היה. אין לך בידי אלא ליטרה כסף. פטור.

דינר זהב יש לי בידך. אין לך בידי דינר כסף או טריסית או פדיון שזה חצי מעה או פרוטה זה אחד מ-32 במאה חייב הוא טבע אותו דינר כסף לא נכון הוא דעבה אותו זהב דן זהב סליחה אבל דינר זה מטבע אבל זה מטבע בגלל כל סוג מטבע זה מה ההבדל מה שאמרנו בהתחלה עם הכסף זה היה כסף חושב אמר שתי כסובת כמנתה אומר כן כן כן סבלנות נכון אתה צודק השאלה ידע שלך למעשה זה אותו זה שני דברים נמשיך אבל יש לנו שאלה נמשיך כן רש"י

אומר לעל מה שאמרנו מה שלא טען אותו מטבע טען אותו משקל שלה במשקל של ניחושת לא אבל פה כל המטבעות לא משנה ממה עשויות זה הכל אחד זה דעת חננה מזביר כמו שהוא אמר כיוון שפה זה מטבע אז זה נחשב אחד מטבע עכשיו אותו משפח למעלה היה משקל כן ואם תענו מטבע אז הוא לו במטבע ככ זה אותו חלק הוא לא זה מאוד ש ומה אומר רבנו חנן הוא מסביר חזור עכשיו שהוא הוא נתן לו מטבע לפרס אה חס וכבים טוב בוא נראה שזה עוד פעם

נצטרך זהב יש לי בידך אין לך בידי אלא נצרך כסף פטור דינר זהב עכשיו זה דינר דינר זהב יש לי בידך מך בידי דינר כסף טריסית או מעב כולי פרוטה חייב זה מיני בטבעות הנה הנה הגמרא אומרת שהכל מתמטבע אחת. אמר לו קור תבואה לי בידך. 30 שעה קור זה 30 שעה.

אמר לו קור תבואה לי בידך אין לך בידי אלא לתחצי קור קטנית. ומה זה היה תבואה? זה חיטה. פטור למה זה לא ממנה הטענה כל פירות לי בידך אין לך בידי אלא רצח קוטנית חייב שקותניות בכלל פירות תענו חיטים וד לו בסוערים פטור אבל גמליאל מחייב למה הוא אומר גם לא ממין הטענה חייב הטוען החברו בכדי שמן והודה לו בכלקלנים לבד זה לא השמן אז מה אומר הועיל והודה לו במחצת ומן הטענה היא שבוע שהרי הוא כטענו חיטים בשעורים ודא אחד מהן חכמים אומרים אין ד ממין הטענה פטור אמר רב גמלי אין רואה אני דברי אדמון יפה תענו כלים וקרקעות בהודה בכלים וכפר בקרקעות או הודה בקרקעות בכפר בכלים פטור בין השבועה הודה במקצת קרקעות וקפר במקצת ובכלים פטור.

לא נשבעים על כךקעות. אותו דבר. הודעה בקחקעות מחייבת שבועה. אבל במקצת הכלים וכפר במקצתם ובקרקעות יש שבירה והודעה במטטלין.

חייב לשבח גם על הקרקעות. שהנכסים שאין להם אחריות, זוקקים את הנכסים שיש להם אחריות, גוררים אותם להישבוע עליהן. גול שבועה אין נשבעין על טענת חרש שוטף עוד דין אין נשבעין טענת חרש שוטף וקטן ואין משביעין את הקטן אבל נשבעין לקטן ולהקדש אז בית דין מחיימן שבועה איך המשביעין עלה אמר רב יהודה אמר משביעין אותו בשבועה האמורה בתורה תכתיב והשביעך באדוני אלוהי השמיים קראו כמו שאברהם השביע את אליעזר אמר לרבינ לרב השא כמעט כרבי חננה בר אידי לאמר בכדי שיהיה תוקף לשבועה בעין שם המיוחד אמר לה

אפילו תמ רבנן דמר בכינוי לא חשוב בחינוי לא חייב שב מיוחד ונפקה מינה צריך להתפוסך חפצה בידה כג ספר תורה פני אברהם אבינו אמר לו לאליעזר שיחוז במילתו כדרבה דינה שתבע בא השם אלוהי השמיים ולא התפיס אותו חבת פתאמי שטעה בדבר משנה וחוזר למה רב פפה אי דיינד ישתבח בתפילין ולא בספר תורה נעשה כמי שטעה בדבר משנה וחוזר והלכתה כבתי דרבה ואת חטה כרפה חתה כבתי דרבה שנשבע בהשם אלוקי שמ שמים חוזר כתעם בדבר משנה דה לא נקצה ביד רק רב פפה דה נקית חמצה סוף

סוף תפילין שבועה מעומד אבל תלמיד חכם מיושב שבועה בספר תורה תלמיד חכם לא מטריכין אותו אלא נשבע לכתחילה בתפילין עד כאן רבותיי המבחן תחלקי את המבחנים. מהר, מהר, יש לנו ברית היום.

כתוב בני יהיהו מלך באמצע הלימוד לא הולכים לברית מלך אני לא אומר לך אני רק אומר אני לא סנדק אני גם הולך לברית קשה שס מלך מלך האם כשר לעידות ומה הטעם מלך לא מעיד ולא מעידים לו סום תשים עליך מלך שתה רתו על פניך ‏Ja. כתבת מהיר מה שמצריכים בשבועת העידות שני העדים הכפרו יחד. אם כפרו מיד אחד אחרי השני חשיב שקפרו יחד. זה תוך כדי דיבור.

כן. זה חשוב יחד. מי שהדליק גדיש של חברו ביום הכיפורים משלם על הגדיש או לומר כמנה בתרבה מינה שחייב כרת מחלוקת מחלוקת חכמים משלם כי לא אומרים רק במיטה רבי יוחנן בן הכנה פטור מאיכן למדנו שלא מתחייבים העדים בן מאמדנו שלא מתים העדים קורבן על שבועת עדות לשקר אלא בכפירת תביעת ממון שתי בוקר טוב אה בוקר אור כל הכבוד לךפים בגלל זה לא יכלתי להגיע נכון נכון רפואה שלמה רפואה שלמה מאכן למדנו שתחים מעדים קורבן לשבועת עדות לשקר תחתה תחתה אה לא שח כן אוין אוין

מה שלי אוין אוין איך כל מלתה דלה רמיה על דיניש עביד לו דעתה שד רמ רמי מות מות מחוייב זה רמי אז זה מותר עליו זה לא רמיפרש תפרש באר מה זה מפרש בסדר לא זוכר ורחו הם כינוים להשם יתברך האם מותר למחקם אהכן כתב אלה הנו האם מותר למחוק את ההלוק את הלו שנתחד כן כן לא אחרי הסחרי אחרי מחלוקת בן נביא חכמים מותר ולרבי יוסי אסור הרב עוד אחד 100 בקשה ביחד הלכות תפילין איפה הגענו מארזה הלכה אנחנו בן אמרתי עוד שלוש כן, אנחנו

תפילין סימן כפה הלכה יא אחר שקשר של יד על איזה רוניח של ראש וקודם שיקרוח רצועה סביב הזרוע או ויש שאומר שאסור להוציא תפילה של ראש מהתיק עד שתי תפילין של יד מונחת הגאה ואף עם שניהם לפניו חוץ התיך לאן לא יתקן לא יתקן לפתוח התפילה של ראש עד אחר ההנחה של יד אנחנו לא עושים ככה קושרים של הזרוע את הכל לא רק עושים פה קושרים את הכל גם צריך כשאדם קושר על הזרוע שיקשור גם את היורה גם את זה צריך את היצור וישר להב כן

הי עם הרצועה וצריך פה להעביר מיד וצריך שיהיה פה שבע ואז שאנחנו מגיעים לפה כי פה לא כך לא ככה אה מספיק קריכה אחת לא מספיק רק קריכה אחת שלא הפסק אה זה מעכב כאילו צועה סביב הזוע ויש מי שעוסר להוציא התפילין של הראש מהתיק עד שהיה תפילת של יד מונחת ככה אנחנו עושים וגם אם הוצאת הוא אומר אל תוציא את התפילין עצמם יש מי שכתב להניח של יד מיושב ושל ראש מעומד מה זה זה הגעה לא הצ'יקנז אבל לא עושה ככה בעמידה מזה אנחנו גם

מרוקו אה אתם בעמידה ואתם מברכים גם על התפילין של ראש השפעה של אשכנזים אן אה איך לא לפי רבנו הארי צריך לשבת ביד לשבת בראש לעמוד מה כותב מפורש לא לא יודע הרמ אומר שש אז למה לא עושים ככה? שמתחיל מי אומר אומר לקרוא כתוב לקרוא כל השורה ששאר בדור השמאלי על כיבור ויחס בת שחר כפצעות כנגד שבערות קפה יב מניח תפילין כמה פעמים ביום צריך לברך עליהם בכל פעם אני פה עכשיו בבוקר אני הנחתי בתפילה מוציא את זה פה והולך נוחיות עושה משהו ואני חוזר

בדעתי עוד פעם נלבוש אותם צריך עוד פעם לברך להיכנס אולי נערך את הברכה בן איש חיבי חי הוא עובר לפעמים עובר כן לפעמים עובר א אם מניחצפנים כמה פעמים ביום צריך לברך עליהם בכל פעם נשמטו ממקומם אומר להחזירם למקומם צריך לברך הגעה ם מחזיר אחת מהן אתה רואה מניח שניים כאילו ואם מחזיר אחת מהן יברך כמו שמניע תפילה אחת זיזה ממקומם הדעתה להחזירם מיד צריך לברך למה מה יש לא חשבתי שיש לו שניים שבי רבנו תם איך ויש אומרים שלא לברך אגב יש אומרים שלא לברך

לא מברך לשמני התפילין של יעדברך ובתחילת ההידוק נפסק הקשר של יעד והוא צריך לעשות קשר אחר אומנם לא מסיער דעתו אין צריך לחזור לברך זה גם חידוש אם מותר של יד קודם הנחה של ראש מהדכ צריך לחזור לברך אבל אם הניח של ראש ואחר כך הותר של ידיעד מהדק ומברך מותר לברך על תפילין שעונים ולא גזולים אני רואה הרבה אנשים הם הם לוקחים את הפה את השרבול שמים מתחת כי הם הם רוצים לדבר אולי או את זה הם מזיזים מה תחל תפילין טי חציצה צריך חצה

למה הוא רוצה לנוחיות אבל הולך לנוכיות הוא הולך ברחוב הוא זקן הוא לא יכול כרגע לחלות את התפילין הוא צריך כל חצי שעה נוחיות עכשיו מה יעשה אני הייתי רואה את הזה רב תרון צלוטוד כן היה מזיז את התביליז כן הכל נהגו העולם שלא להות תפילין עד אחר קדושה טובה לציון ויש מ שכתב על צד הקבלה שלצות מי זה כותב את זה עד שאמר להם שלוש קדושות וארבע קדישין תנו לחר קדיש יתום ואחי נוהגין המדקדקים ביום שיש ספר תורה נוהגים של החוצה עד שחזירו ספר תורה

והנחו בה אחד אגב היינו מקום שמכניסין התורה לאחר בא לציון גואל פם היה ג מדינות אלו שמכניסים תורה מיד אין לחלצם רק כמו בשאר הימים נכון ביום ראש חודש חודשים אותם קודם תפילת מוסף למה גם בועדים בכל המועד דווקא במקום ש אה הם שכנס מרניח גם בכל המועד איןח לך בו זה שר כב שכן עלינו לפני טוב משתדלת רמבם אני יכול להסכים בסדר הרמב"ם משהו רגע אני אגיד לך פרק ה דף קסב כל ההורג בשגגה גולם ממדינה שהרג בהריב מקלט ומצוות עושה להגלותו שנאמר וישב בעדמות

הכהן הגדול והזהרו בית דין שלא יקח כופר מן הרוצח בשרה כדי לשבעירו שני אמר לכופר לנוש אל עיר מכלתו אין הרוצח בשגגה גול אם כן מת הרוצה הנהרג מיד אבל אם חבל בו בשגגה פי שהמדו למיטה חלב אמת מת אין לו גולה שמ הוא הוא רק קרב את מתת שמ ההוא קירב מידת עצמו הוא רק בחבורתו ובו אפילו שחט בו כל שני הסימנים ועמד מעט אינו גולה על ידו ככה אם לא פרקס כלל שחט ממקום שאין אורח מנשבת כגון בית סתום שיש האיש זה גולה אין

כל כך יוצא בזה זה לא פשוט גולה גולה השם יעזור שלא יביא להיות שום תקלה زهر דף נז תחז בנעם אבק משבר גרמה ואמר שומע עזה ועל בני מל מדה שתדש דב שומע אם ראן שומע כל אלא כתב אלא אם ראן אמרים דבר מנה מה דת מפרקה שאלן למן אתה מן את אתה אמר מנשמעים מיד קדישה כ שומע שעתי ועלמה אמן ומכוון שעתה בחרשון אשר מחז שדיחזה שדנו נופל עיניים נופל דעת דעמק בומכד כמרן חשקר נופן נפל זמנה חדה משם הנפחדה לבתר וכה לחשוכה עזו עיניים

לו דרק חשוה עלה תקף ולא הרגיזלה קר למח שדינו נופל עיניים בעל בר יוסים בינו תורה עם דוד י חי בלך מלך מועדם ודאי לא מארץ מבקדם אמר רבי שמעון קמה זמנמן דלא מלדה ולא מסתכל חבר דה קדשה בריך הוא שר שכינתה אלא קדישה באתר להתחזשה עלו כן קודשברו מכריז ואמר לא י בך מעביר בנו והוא תן לי את הרבה בידיו אלא זכה חולה ישראל קדשה בריך קדישון שיהיה בינינו דרטיב כשם אלוהיך מתלבחר מחניך גיד מתבחניך כתיב ויע מחניך הקדוש קדושים תטמאו בכל אלה תבקצבם קבו

לי לבקון קדישם דנו לאכשתמש בקדושה עיני עד כאן פתום הקטורת תדוני אלוהינו שקטור אבות לפניך את כתור את הסמים שבית המקודה שקיים כאשר ציוית אותם משה נבי כך כתוב בתורתך ויאמר דוני אל משה קח לך סמים נטף ושחרת וחנסמים ולבונה זכה בת בבד יהיה ויאמר אדוני אל משה קח שמים נטף ושחלת וחן בנה שמים בונה זכה בד בבדיה ויאמר אדוני משה קח מים נטף שעל חנה שמים זכה בת בבד בבד ז ש ויאמר יהיה בבקשה חמ ויאמר יהיה בבקשה משה ויאמר הו דחז הו דח מספ

הזו הנושה אשפנה מסו הז א שבת פ מסודש אשר חודש תן לכן עליו אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר צבו כטע אהרון בין הערבים הקדו לדורכם תנו רבנן פטומ כת8 שמות בניחמנה בכל יום חצ שלושה מניים שמהם מכניס כהן גדול השם כדי לקיים מסועדה מן הדקה ואחד חזר ספנים ואלוהן הצורי סיפורן ואחנה ומונה שק 70 70 ואם לא מצפרים עתק מלח אם נתן בבספס רבן שמעון בן גמליצה היא באה למה הוא אומר מפה שני הבן אדם אומר שהוא שוח כתב דחול פצמ שנים שק אם כמידתה כשבש

אין אדם יכול לעמוד מפני רח ולמה אין מערבין בדבש שהתורה אמר ככ יאמר עליהם כפסוק מנחה מעד צברי ומעדבש נכות ולות מושכים ויאמר עליהם ישראל בן כן לפסות עסוקחו מזמרתכם שמאל אותו ואני גם אמר צן כ עסוק חוזמרה דעתיש מנחה מעד צורים עד שות משכנים קרא משה געתם בן אדם בזם שבדבר שמעתם את הדבר הזה לחוקך בניך דונם ככם בניכם מהעבודה הזאת לכם זה פסחו פסח בתי בניס צנו מצחבו ואז מנורה זה משה את המנורך וכנגה כפתור מנה שש קנים יוצאים מצד שלושה קנים מצד אחד

שלושה כד שלוש גביים שוחדים אל שקורדים שנק קנים ממנה צמנה כפתור עשה כמבטו קר זהבצה כל אדוני שני אדוני אדוני שח מעשזה משה כמרא כן עשה מנורה ויאמר משה אהרון זמן שבוע מחר שבוע מוקדם אין מה לעשות שיצא פה ויאמר משהו אמרת שמסו לך מכפר עלהם כצב אדו חג ככון כאשר דיבר משהו בניח יתן את הקטורת חפן המתים בןצ מגפה ש משפ את המה מגפה נעצרה ויאמר משה אהרו מחתה תן עליה יצח כן פני חנג כך חרון גדבר משהו ויתן את הקדפ על וימוד המתים מגפתח

מגפה צבני אשרך לבוקר חזך שעוזך וזך אשר אשרך צ ני אשרך כל גים שעמים שמחו כן לכן ארץ ויעמוד פנחס ויפנן עלינו יושב בסתר עניין צל שך מלך תך נלך רע בשעתי שתח תחבעלה שו רשע פשטים כטוב ידך כישורדים בעדין הגדול עוץ ודר לבושה ותשחק ליום אחרון פי פתחה בחוכמה קמו בניה בעל תנו לה מפרי ידיהנו שעמ חדשפן לפניך מעני נוחדין אמר שכל חו ישראל השם שחית אבע מילים דגבן זה מרמת ארבע אלו השמותנו שברך בותינו הקדוש יברך כל הקל הקדוש בך כון זכן בבירות אתנורה

ועליה חיים טובים בריים ושמחים וישועות גדולות