📖הדף היומי מסכת שבועות דף כג-כד📖🌾מב לעומר🌾 הרב בניהו שמואלי שליט"א כז אייר תשפה

רבי אליהו חמין לא היה אומר את החנון מה שגיד החזן הרב אומר אבל היום אומרים חייב היום אומרים שהחזל לא רוצה להגיד אומרים ככה כ יוצא לא היום לא היום אין היום החזנים אחרת אני אומר היום החזנים היום לא [מוזיקה] הם חיו את הניסים זה הם היו אומרים גם אבא שלי לא היה אומר לא היה אומר אומר אתה לא ראית את הניסים שהיה היה ניסים גדוליםזה נכון אז מי שלא יגיד זה בסדר זה לא מקומות היתר לא לעשות מחלוקת הכי טוב תהיה סנדק תהיה מורן תהיה

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש זך באייר כז באייר ערב פטירת שמואן הנביא תשפה היום יום שניים ו40 יום לעומר שהם שישה שבועות הרחמנו יחזירנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן אנחנו בשיעור הראשון שלומדים את הדף של שבת היום הדף הוא דף כד אבל אנחנו נלמד דף כג שלמדנו בשבת נשתדל ללמוד אותו ואז נעשה הפסקה ונתחיל את הדף בעזרת השם של היום. אז אנחנו בשיעור הראשון אז הנה הייתה שבת מאוד נפלאה. שבת בהר בחוקותיי, שבת שמחה, שבת שמברכים את החודש ובעזרת השם

היה זה היה היסוד שביסוד. בחינת יסוד שבסוד יום קדוש פטירת הרמחל פטירת רבי סעדיה הגאון ועשינו שבת ממש ככה בכל הכוחות ובעזרת השם תקובר ברצון השם מזכה אותנו העיקר שעכשיו נכין את עצמנו עם המידות הטובות להיות כלים ראויים לקבלת השכינה שנזכה באמת לקבל את השכינה ולדעת איך לכבד אחד את השני.

איך כתוב? ויחשם ישראל נגד ההר בלב אחד כאיש אחד. לא לפגוע באף יהודי לאהוב. כל יהודי ויהודי בחשק ממש ככה מכבד אותו ואז יהיה ישועה גדולה.

רק אני רוצה לספר לכם איזה מעשה קטן שהיה ממש היה. מה היה? היה איזה יהודי אחד שהיה דורש לאיזה קבוצה פעם פעמיים בשנה היו עושים קבוצה לאיזה הורים שהילדים שלהם בעלי מומים חולים בעייתיים אז היו עושים להם מביאים להם דרשנים יפים תזמורות מסיבות יום כיף כזה עם דרשנים טובים שיתנו להם ככה הדרכה איך לסבול את הכאב לא היה פשוט אז ככה אז היה אחד הדרשנים הוא לא יכל להגיע ראה את חבר שלו אומר לו תעשה טובה תלך היום תדרוש במקומי זה אתה צריך לדרוש שעתיים ובאמצע

יש תזמורת מלווה אותך מנגינות אומר אני לא יכול אני לא יודע מה זה אני לא הכנתי את עצמי אתה אומר לי תלך תדרוש אומר תעשה לי טובה אני לא יכול יש לי איזה אונס תלך אתה מה ש אומר אומר אני לא יכול מה זה שייך אני לא יודע לדבר אליהם אני מדבר לילדים אני לא יודע לדבר לאנשים האלה בסוף לא היה ברירה הוא טוב הלך מה יעשה הלך אומרים לו תראה אתה יודע א פה אתה אנחנו מנבים אותך ע עם שירה עם זמרה ואתה צריך לדבר

להם על ההורים שיהיה להם נחת בשמחה שלא יקחו את זה קשה טוב מה יעשה אומר בסדר והוא הוא דיבר להם שעתיים דווקא יצא לו מהשמיים דיבורים יפים מאוד היה שמח ועם מאוד יפה הקהל שמח מאוד מאוד נגמר היום כל אחד פנה לביתו נשאר שמה איזה אבא עם איזה ילד על כיסא גלגלים פנים מעובתות אומר לו אני רוצה לדבר איתך אתה זוכר אותי אומר לו עכשיו ואני מסתכל עליך למדנו ביחד אומר לי מה אני צריך אני צריך בך עזרה מה אתה צריך אומר אתה זוכר שהיינו ביחד

אז אה אומרים לי למה יצא בן כזה כי פגעתי במישהו מהכיתה ואני לא זוכר את זה אתה יכול לעזור לי אומר לי מי אמר לך אומר אומר, הלכנו לאיזה רב אחד, בירך את כל ה את כל ה את כל החבר'ה, בירך אותם, עשה ברכות, ישועות, בירך את כולם, את כל החברים לא בשבילו לא נתן ברכה, אומר, אתה פגעת באיזה מישהו, לך תבקש ממנו מחילה והכל יסתדר לך. פגעת אומר וכבר כמה אמרו לי את זה לכן אני רוצה לברר מי זה אתה יכול לעזור לי אומר לו

כן אומר עכשיו אני נזכר היה איזה בחור אחד אצלנו בחברים היה לו פנים שעושה כל הזמן תיקים תיק קופץ תיק כזה ואתה רק היית עובר עליו עושה תיק לא היית נותן לו מנוחה היית מרמר אותו ותיק תיק את היית עושה לו אומר לו אתה צודק איפה הוא גר אמר לו בוא איתי הלכו ביחד הבית שלו רק ראה אותו אומר לא מוחה לך הביא את הבן שלו אומר תראה אמרו לי זה רק אם אתה תמחה לי יהיה בריא התחיל לדבר והתחיל לדבר ולבכות ולבכות אמר אמרנו אתה

יודע מה לשם איכות קודש בריך שכנתה מקבל עליי למחול לבנך הלכה שהבן הזה יהיה בריא אומר לו עבר שבוע הבן נהיה בריא לגמרי כאחד האדם תראה מה זה עשה הקפדה בן אדם צחק עליו והוא נהפך זה משהו שהוא לא רגיל.

כמה צריך להיזהר בזה כדי לא ללעוג, לא להלבין. זה זכות גדול שאדם זוכה לשמוע את עצמו. טוב, אנחנו נלך לדף. הדף שלנו היום אמרנו דף כג בגלל שאנחנו היום זה דף כד אבל עכשיו נלמד דף כ"ג מסכת שבועות.

לא לדבר פה. אני יודע מה קוראים לך. דף כ"ג אנחנו אמרבה אפנ מתננה שמה הגענו מצאתם את זה אמר רבה שבע שורות מלמעלה 2 אר מה לא יותר השורה מתחיל יין אמר רבה 2 4 6 8 11 שורות מלמעלה כן אנחנו דיברנו אם שתייה זה בכלל אכילה. אדם שאמר שבועה שלא אוכל בשתה.

שבועה שלא יאכל והוא שתה. חייב או לא? אז הגמרא אמרה חייב בתמא סברה היא בתמא כרע. הגמרא הביאה פסוק.

מה הפסוק שהגמרא הביאה? ונתתה הכסף בכל אשר תאבה נפשך בבקר ובצן וביין ובשכר ואכלת שם יין זה שתייה וכתוב על זה ואכלתה שם מפה למדנו שיין זה שזה משקה ובכלל אכילה אז הנה גבי כסף מעשר שני משקה זה לשון אכילה עכשיו אמר רבה אפנ מתננה ששתייה בכלל אכילה. מה היה במשנה? שבועה שלא אוכל ואכל ושתה, אינו חייב אלא אחת.

כלומר, אמר שבועה שלא אכל ואכל וגם שתה, חייב אחת על האכילה ועל השתייה. עכשיו היא אמרת בשלמה שתייה בכלל אכילה צריך לנתהנשמנן דאינו חייב לה אחת. אם אני אומר שתייה זה בכלל אכילה נכללת באכילה. לכן היה צריך תנה שלהשמיע לי חידוש במה שכתוב שמתחייב על האכילה והשתייה שניהם אסורים רק חיוב אחד אכילה אסורה שתייה אסורה בכל זאת אמר התנשחי רק חיוב אחד אפילו שעושה שני מעשה איסור גם אוכל וגם שותה השניהם כיוון שהשניהם בעלם אחד חייב אחת אז זה החידוש אם לא כן חדשנה.

אז אם אני אומר ששתייה בכלל אכילה יש חידוש כי בכל זאת חייב אחת כי היה צריך לחיב שתיים אלא היא אמרת שתייה לא בכלל אכילה אבל אם לא אומר ששתייה היא לא נכללת באכילה מחידשתנה שחייב אחד הרי זה כמו שאמר אדם נשבע שבועה שלא אכל ואכל ועשה מלאכה עבר על שבועתו באכילה אבל מה עשה עשה מלאכה בעשיית המלאכה אין שום איסור. במה הוא חייב על האכילה הוא נשבע שלא יאכל. אז מה מה זהשיך השתייה אם זה לא בכלל האכילה? אלא ודאי כמו אדם אומרים לו אכל ועשה מלאכה התחייב שתיים.

מה זה? כי הצטריך לשמנן דאינו חייב אלא אחת. מה? מי צריך?

סליחה מצירשמעינן שאין לו חייב אלא אחת כש אלא היא אמרת שתיה אני חוזר אל אמרת שתייה לה בכלל אכילה שהוא שלא אוכל ואכל ועשה מלאכה מי צריך לשמנ דין לו חייב אל אחת חייב אחת מה זה מה זה קשור מלאכה הוא נשבע שלא יאכל מהזה קשור למלאכה אז זה לא קשור למלאכה גם השתייה לא קשור ולכן כשא עכשיו שאני אומר לך שהשתייה זה בכלל אכילה מה להשמיע לי אפילו שבאכילה שלו הוא היה חייב גם על אכילה גם על השתייה כן שזה נעשה בהלם אחד אין חייב

אלא אחת אמר לאבא יהיה אלא מי אלא אמר לו לרבה לדבריך שאתה אומר שתייה בכלל אכילה יודע מה אתה רוצה להגיד שתיה בכלל אכילה אם ככה עם השפה אמרו תלך לשפע שבועה שלא אוכל אדם נשבע שלא אוכל ושלאה נשבע שני שבועות שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה חייב שתיים אז אם אתה אומר ששתייה בכלל אכילה כיוון דאמר שלא אוכל יצרלה בשתייה כי אמר שלא אשתה המי חייב אין שבועה חלה שבועה שנייה לא חלה שבועה שבועה שבועה לא חנה על שבועה עוד הפעם אמרב אמר לאבאי

אין המים שתייה בכלל אכילה תלך לספע אם הספר שבועה אדם שנשבע שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה אמרנו במשנה חייב שתיים למה שבועה על האכילה שבועה על השתייה אכל ושתה אז הגמרא אומרת אם אני עכשיו אם אני אומר שתייה בכלל אכילה כמן דאמר שבועה שלא אוכל כבר מיד צרלה בשתייה כי האכילה היא כלולה כוללת את השתייה איתה אז היא צריך בשתייה כי אמר שלא אשתה מה חייב נשבע בהמשך שלא שתהה הרי כבר אמר בשתייה בהשבועה הראשונה שלא אוכל חלה השבועה חלה כבר השבועה עכשיו מאיפה

תחול לשבועה השנייה אילו אמר הגמרא שואלת כאילו אילו אמר שלא אשתה תרי זמנם אם חייב טלטה אם אדם היה נשבע שלא ישתה נשבע בעל שלא שתה חייב שתיים חייב רק אחת אז גם פה כשאמר שלא אחד זה כמו אמר לא אשתה אז עוד הפעם שאמר שלא ישתה זה לא חייב כיוון שאין שבועה חלשבועה אז לא מתחייב רק אחת אז למה מתחייב שתעים הרי בשבועה ראשונה אחד איסור גם על השתייה אמר להוס אתם דאמר שלא אשתה והדר אמר שלא אוכל זה שתייה בכלל אכילה איתא חילה חילה

שתהיה לתא אבל אמר שבוע שלא אוכל בשלא ישתה ואכל בשתה מי אינו חייב אל אחת יחידת ברשה שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אל אחת שבועה שלא אוכל ושלא ישתה אינו חייב אלא אחת בכל שכן שלאכל לחודה אלא לעולם כתקטנה אז בוא נחזור על זה אמר לה תרצ את הגמרא אמר לו רב רבה לאביה אתם בספר של המשנה צריך לגרוס דאמר שלא אשתה והדע אמר שלא אוכל שבועה שלא אשתה ושלא אוכל לא אמר קודם שלא אוכל ושלא שתה אם היה אומר קודם שלא אוכל אז

זה שתייה בכלל אכילה אלא אמר שלא אשתה ואחר כך אמר שלא אוכל שתייה בכלל אכילה איתא אבל אכילה בכלל שתייה נתא כמה שקיבל עליו קודם שבועה שלא אשתה לא קלל בזה אכילה לכן גל גם השבועה שלא שלא שתה וגם השבועה שלא חל שני שבועות לכן חל שני שבועות אם באמת היה אומר כמו שאתה אומר לא אז השבועה לא חלה השבועה אבל כשהוא אמר שלא אשתה ואחר כך שלא אוכל זה לא נקרא שבועה על שבועה אחי אם ככה אתה אומר לי אז קשה עדתנה ברשה שבועה שלא

אוכל ואכל ושתה אינו חייב אחת ברשת של המשנה המשבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב ולא אחת למה יגיד ככה נחידוש יותר מה שבועה שלאכל ושלאה בזה תגיד לא חייבה אחת כי הוא נשבע שתיים שבועה שלא אחד שבועה שלא שתה אין כמה שאין שבועה חלל שבועה כמה שני אומר לך בהתחלה אמר שבועה שלא אוכל השתיה כלול בה אחר כך אמר שבועה שלא שתה אז אין שבועה חלשבועה אז זה חידוש יותר מאשר אומר כשאמר שבועה שלא אוכל ושלאה זה שבועה זה חידוש יותר ממה שאמרת לי שאמר

שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אין לו חייב אלא אחת אם היה אומר יותר טוב שיגיד שבוע שלא אוכל ושלא שתה אין חייב אחד זה חידוש יותר אלא הגמרא מתרצת לעולם כתקטנה אתה הייתי מהר כן אני רואה ציו שיושב בשקט הכל בסדר איתו הוא שם לב לכל מילה אלא לעולם כתקטנה שנשבע קודם שלא ואחר כך שלא ישתה ומה שקשנו מדוע חייב שתעים שנה אח כבן ד אמר שלא אוכל והדר אמר שלא אשתה גלדעתה דאך אכילה דאמר אכילה גרדתי למה חייב שתיים כשאמר בתחילה שלא אוכל זה לא

כולל שלא ישתה משלמה אם היה רק אומר שלא אוכל אז זה כולל רק אז זה כולל אכילה בשתייה אבל כשאמר שלא אוכל ואחר כך שלא לא שתה גילה דעתו שמה שאמר לו אוכל זה לא כולל לא אשתה ולכן חייב שתיים חייב גם על האכינה גם על השתייה זה דבר נפרד הזכיר אחר כך את השתייה בשבועה נפרדת הוכחה לזה ששתייה בכלל אכילה אמר רב השם מתניתין המדיקה שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאין ראויין לאכילה ושתה משכין שאין רון שתייה פטור זה לא נקרא אכילה בשתייה אכל אוכלים

אי אפשר לאכול אותם לא ראויים לאכילה נבלות רלפות משקין שלא רואים שתייה זה פטור זה לא נקרא אכילה ושתייה אבל הראויים חייב אבל אם משמע מהתנא עד שאתה משקין הראויין חייב והמים השבועה שלא אוכל כאמר ברגע שאומר שלא אוכל כבר זה גם כולל בזה שלא ישתה ואז אין שבועה חלשבועה דין מה הגמרא אומרת דילמה דאמר תרתה שבועה שלא אוכל שבועה שלא ישתה לכן אם שותה משכין רואים לשנייה חייב אם לא כי הוא כן דין ככה כוונת התנה שאמר שתי שבועות עוד אמרנו במשנה שבועה שלא אוכל

ואחר פת חיטין ופת שעורין פת כוסמין שבועה שלא אוכל פת חיטין פת צעורין איך הוא נשבע שבועה שלא אוכל ואחר פת חיטין פטור אבל שבועה שלא אוכל פת חיטים פת צהורים פת כוסמין ואכל חייב הכל אחת ואחת כשהגמרא למה חייב הכל אחת ואחת דילמה למפטר נפש חנייתה כעתה אולי מה שהזכיר חיטים ושעורים כוסמין הוא לא רוצה לאסור על עצמו סוג אחר של מאכל. לכן אמר אני רק לא רוצה לאכול שבועה שלא כלכל פת פת חיטין פת כסמין פת א זהו פת צעורין אבל אולי הוא לא

רוצה שלאכול פת שבורת שועל זה הוא כן רוצה לאכול אז כל מה שהוא אמר שבועה שלא אוכל פת חיטים פת צהורין פת כוסמין זה בגלל שמה מה שהזכיר חיטים ושעורים וכוסמין שהוא לא רוצה לייצר לעצמו את את השיבול תשועה סוג אחר של מאכל לכן אמר כך בני עולם כוונת התורה כשבועה אחת לא על כיסמין לבד על צעורין לבד לא תרצת את הגמרא אם הייתה כך כוונתו שלא התחייב על דברים אחרים אבל אני אמר שבועה שלא אוכל חטין וסעורין בכוסמין ביחד מה שהזכיר פת בכל אחת משמע

על כל אחד ואחד מדילים על מה שאמר פת על כל מין ומין כדי לאסור עליו פת חיטין. אם היה אומר חיטין היה משמע שבה איסור לו גם לאכול חיטין שלמות. אתה יודע, לפעמים אדם א היה מתגינים קצת בעל המחוץ, שמים את את החיטה ואת הזה, קולים אותה קצת ואוכלים אותה שלמה כמו גרעי.

כן, כמו גרעינים. אז זהו בא דין מלכוס אומר למה הוא אמר פת על כל מין? כדי כדי לאסור עליו רק פת. אבל יהיה מותר לו לקסוס את החיטין כמו שהם שלמים כמו שלווה.

הוא יכול לאכול שלו והשלם זה בא תצת הגמרא דבל פת חיטין וסורין וכוסמין שזכיר פת כיוון שאמר פת בתחילה זה פת של כל מין ומין בדיל מה פת חיטין לאכול שעורים וכוסמין לכוס אולי מה שהוא רוצה לאסור פת חיטין לאכול אבל חיטים מסורים אה היה אסור לכוס כמה שרצה סור פת שלהם אמר פת בכל אחד כן דהבה לממר זה תקושיה זה השאלה בדין מה פתח חיתין לאכול אבל שעורים מקוסמים היה אסור לכוס כמה שרצה לאסור פת שלהם אמר פת בכל אחד באמת היה אסור אומר דב

למר פת חיטין ושלעורין ושל כוסמין באפון זה היה עוסר פת של כל מין ומין. אלא ודאי מה שמזכיר פת על כל מין ומין לחלק אותם כל אחד לשבועה נפרדת. שבועה על פת חיטין, שבועה על פת שעורין צבועה על פת כוסמין. עוד הגמרא שואלת ודין מה על ידי תערובת אולי אם היה אומר פת חיטים בשל שעורים ושל כוסמין היה משמע שאסור רק על התערובת פת עשויה מכל המינים האלה פת עשויה מכל מין מכל המינים פת של כוסמין חיטין ושעורים ביחד זה אסור אבל פת חיטין לבד מותר

פת שעורים לבד מותר.

לכן אמר פת חיטין, פת שעורין, פת כוסמין. הגמרא אומרת, אם כוונתו הייתה של תערובת אמה וכן של שעורים וחן של כוסמין. בלשון הזה לא משמע תערובת פת פת למני אלא שמע מינה לחלק משמע שמה שאמר פת על כל אחד בא לחלק על כל אחד ואחד בשפועה לכן חייב שלוש בסדר המשך ראשי תיבות תחלך כן שבועה שלא אשתה כנו היית ביום חמישי שבועה שלא אשתה ושתה משקין הרבה אינו חייב אלא אחת ראית אדם אמר שבועה שלא ישתה ושאתה משקין הרבה אין חייב אלא אחת אבל אם אמר

שועה שלו יש שתי יין ושמן ודבש ושתה חייב הכל אחת ואחת יפה בשם הגמרא שואלת משלמם דאמרת מטרה לפת פת לחיובה אלא מ הבל לממר דין מה למבטנ ש משקנחר אתתה עד פה השאלה אומר לך שואלת הגמרא מי אמר לך כשהוא אמר שבועה שלא ישתה יין, שמן ודבש, זה שחייב על כל אחת ואחת שלא ישתה יין, שלא ישתה דבש. מי אמר?

אולי הוא רוצה לומר שבועה אחת רק חייב. למה? רוצה להגיד אני שבועה שלא אשתה יין ושמן דבש, אבל אתה מרן? כן אשתה.

כל מיני קוק כן ישתה רק הוא רוצה להגיד שהוא אני רק נשבע שלא ישתה יין שמן חלב אבל שאר משקין כן ישתה זה בא להוציא אבל לא שאני נשבע על כל אחד ואחד מאלו אני רציתי לשבוע שאני לא לא טעם לא שמן לא יין אבל שאר המשקין כן אשתה אז לכן הגמרא אומרת בשלמה לגבי נשבע בע שלו ח פת חיטים פת צעורים פת כוסמין למה חייב על כל אחת ואחת ולא בא לשאול שאר שאר דברים דמרת מטרה פת פת למה אמר פת פת אלא ודאי זה

בא לחייב אותה שבועה נפרדת על כל מין ומין אלא אחה כשלא בכשנשבע כאן שלא ישתה יין בשמן מה היה בלל ממה באיזה אופן אתה רוצה לומר שהיה צריך שיחשב לשבועה אחת הגמרא אומרת דין מה אולי אולי באמת הרי מה שלא אמר שלא ישתה סתם דילמה למפטר נפשי ממשכין אחריני כעתה מה שהזכיר יין ושמן שהוא לא רוצה לאסור על עצמו סוג אחר של משקה אבל באמת זה שבועה אחת זה לא חייב על כל אחת ואחת זה לא בא להישבה על השמן לבד על היין לבד על החלב

לבד אלא הוא רוצה להישבוע שהוא לא ישתה את הסוגים האלה אבל סוגים אחרים כן יוכל לשתות אם הוא אמר שלא ישתה סתם הוא סך כל המשקים ו אז אז למה פה אתה אומר התחייב למה הוא לא רוצה לאסור על עצמו את כל המשקין אז הוא אומר שמן ויין וחלב אמר הפחה אה ב מדוב אח במונחין לפניו עסק זכינן שהיה לו לומר שהוא עשה שלא ישתה אלו למה פה מדובר שהמשכין היה היה לו שורה לפניו מונכין לפניו אז היה מספיק שיגיד שבועה שלשת שתי אלו למה צריך

להזכיר יין ושמן ודבש להגיד לך על כל מין ומין בעצמו הוא נשבע גמרא עדיין שואלת גמרא ודין מה אלו דלא שתנה אחרינה שתנה אולי מה שאמר שבועה שלא ישתה אלו כשהם לפניו משהו באופן כזה משמע אלו הוא דלא שתינה דווקא אלו חרינה יין כלומר מה זה החרינה דווקא את היין והשמן האלו אני לא רוצה אבל יין שתביא לי מהבית של ציון משה או שמן שתביא לי מהבית של מאיר ואו תביא לי חלב מהמחלבה של של זה של רוני כן ברוני זה כן קע רק אל הוא

לא רוצה אולי בא רק אלו ולעולם אין פה שלוש שבועות אלא דאמר שבועה דלא שתנה כגון אלו כלומר הוא לא אז לכן זה לא שייך להגיד אחרים כן כל כגון אלו לא שבועה נפרדת לכל אחד הגמרא עדיין אומרת בדילמה אלו דלא שתינה בצ כגון אלו דלא שתנה בציר מאחי טפה מאכי שתנה אתה רואה אלו כל אחד זה בקבוק זה גדול זה הרבה אלו לא שתנה אבל אם פחות מכר כן שתה או יותר מכך כן שתה ג'יחקן כן שתה אלא כגון דאמר שבועה שלא ישתה ממין אלו

כיוון שלא לא אמר כך היה כל אחת ואחר בדין מה אלו הוא דלא שתינה היינו גופו שתינה אולי אם יאמר כך שבועה שלא ישתה ממין אלו משמע דווקא מין אלו שנמצאים לפניי הוא דלשתנה היינו גופיו אלה שנמצאים לפניי עצמם כן אשתה אמה שלא אשתה אלו מניווא באופן כזה עוסר בין אותם שלפניו בין אחרים מאותו אמין אבל פה כמה שהוא אמר שבועה שלו יש שתי יין שמן שלושה שבועות נפרדות הגמרא מביאה עוד דרך להשב למה אומרים שלושה שבועות ולא אמרינה שהזכיר יין ושמן דבש רבחה ברדרבק אמר

במסרהב בו חברה עסקינן ואמר לא בואו ושתיה מי יין ושמן דבש היה חברו אומר לו בוא בוא נשב קצת ביחד יש לי סיגרה טובה ונשתה קצת יין ושמן דבש ונעשה נרגילה מה זה יש לו פה חושב שיש זמן צריך לעסוק בתורה מה זה טוב בוא נראה ומסרף בו חברו מפציר בו חברו, אמר לו, בואו, בואו שתה עמי יין ושמן דבש. והוא לא רוצה לשתות עמו, הוא רוצה ללמוד תורה. אז הוא עוסר על עצ את של חברו עליו. אז היה לו לומר שבוע שלא ישתה עמך ובזה

סיים את שבועתו.

יין ושם דבש למי לחייב על כל החפה אחת. ננתם. אדם הפקיד את חברו איזה מיני דגנים שבא לקחת אותם אומר לו תן לי חיטים בסעורין וכוסמין שיש לי בידך תן לי אותם והוא נשבע שבועה שאין לך בידי כלום אין לו חייב לחת בסוף נמצא שיש אצלו מצאנו את זה אצלו מודה שיש אצלו חזר בתשובה אין חייב רק אחת כי אמר שבועה שאין לי שאין לי כלום אין לך כלום בידי אבל אם אמר שבועה שאין לך בידי קחיטין סעורניין כוסמין חייב על כל אחת ואחת למה שיקר

בשבועתו שלוש פעמים אז חייב על כל אחת ואחת ואמר רבי יוחנן אפילו פורטה מכולם מצטרפת וואי וואי אם נמצא שיש חיטים ושעורים וכוסמין שכולם יחד שמים פרוטה מצטרפים זה לחייב אותו רק אשם אחד כולם מצטרפים לחייב אותו אשם אחד למה חוץ ממה שהוא צריך להביא את את מה שהוא צריך להביא על מה שהוא עשה צריך להביא גם גם אשם אז זה מצטרפים לאשם אחד פליגבה רב אחר ברבינה בביאור הדין הזה בוא נראה אחד אמר הפרטי מחייב הכל לא מחייב ואחד אמר הקלנ מחייב מי אחד אמר

בזה נחלקו רבחה ורבינה בביאור של דברי רבי יוחנן שרבי יוחנן אמר אפילו פרוטה מכולם מצטרפת מה פירוש אחד אמר פרטי מחייב הכללי לא מחייב מה ש אמרת שחייב כל אחת ואחת אומר שמתחייב שלוש אשמות על חיטים על שעורין ועל כוסמין אבל לא מתייב על על ה על הכלל שאמר בתחייה שבועה שאין לך בידי אתה מבין אני לא תחשוב שחייב ארבע שמות אלא רק שלוש על חיטין על כוסמין ועל שעורה איך הוא אמר שפורת הוא פר כמ שאומר אבל לא מחייב על הכלל למה הוא אמר בהתחלה

הוא אמר שבוע שאין לך בידי כלום אז הוא קלה את הכל זה לא שבועה בפני עצמה אלא זה נמשך על המשך דבריו כי המשך להגיד חותין שעורין והמה הוא ולפי זה דברי רבי יוחנן אמר שפורטה מכולם מצטרפת מדובר דווקא המקרה הראשון במשנה נשבע שאין לך בידי כלום ונמצא שיש בידו על זה אמר רבי יוחנן אפילו נמצא בידו שווה פטרוה מכולם אתה רואה במקרה השני אין שבועה כוללת את כל המינים יחד אלא שלושה שבועות נפרדות אז צריך שיהיה שווה פרוטה מכל מין ומין אבל פה שזה שבועה

כוללת הכל אז אז זה מספיק שיהיה מהכל פרוטה חד אמר הכלנן למחיר מה שאמרת תנ ש מחייב על כל אחד ואחת זה מדובר שגם על התחילת דבריו גם על השבוע הכוללת חייב אחד ואחר כך עוד שלוש על שלוש שבועות נפרדות על כל מין ונפרד אז יוצא שיש בידיו את שלושת המינים מתחייב ארבע שמות למה שלוש על כל מי בפני עצמו ועוד אחד שבועה שכוללת שאין לך בידי כלום אז לפי זה דברי רבי יוחנן הגיע במקרה השני שיש פרוטה מכולם מתאה בחינת השבוע הכוללת אם אין פרוטה

מכולם חייב אחת אם יש פרוטה כל אחת ואחת אמר כל אחד ואחד אז זה שואלת הגמרא אחמי פה שנשבע שלא אוכל פת חיטים פת צעוניים פת כוסמין האם גם חולקים רווחה ורבינה אם התחייב על הכלל שאמר בתחילה שלא אוכל האם ואז יהיה ארוע מה דמר שחייב על הכלל אז גם פה כשאכל את שלושה מינים מתחיב ארבעה חיובים על הכלל או כ שכאן הכלל אינו כשישבועה נוספת כמו שמה שאמרת לי זה שבועה נוספת לו מה היה פה פה אמר תן לי עיתים ושעורים וכוסמים שיש לי בידך

הוא אמר אמר שבועה שאין לך בידי כלום אז הוא לא חייב אלא אחת אבל אמר שבועה אבל אם הוא אמר שבוע שאין לך בידי פירט חיטים בשעורין בכוסמין פירט בשבועתו חייב על כל אחת ואחד לכן אם שיקר בשבועתו חייב על כל אחת ואחת ועל זה אמר רבי יוחנן כן בסדר ואמר רבי יוחנן אפילו פרוטה מכולן מצטרפת אם נמצא שיש חיטים שעורים כוסמין כולם יחד שמים פרוטה מצרפת יחד לחייבו עשם אחד עכשיו מה הפירוש זה האם זה על הכלל או זה על הפרט בזה נחלקו חבי החברינה

אחד אמר הפרטי מחיה בכלל לא מחייב מה שאמר כל אחד ואחת מתחייב שלושה שמות על חיטים ושעורים וכוסמים אבל לא חייב על שאמר על הכלל שתחיה בתחילה שאמר שהוא נשבע לו שאין אין לך בידי כלום. זה לא שבועה בפני עצמה, אלא זה חוזר על המשך דבריו.

זה המחלוקת ביניהם. בסדר? אז אחר מי כל השאלה מה יהיה פה? אמר רבה אחי אשתה.

אי אפשר לדמות שבועת ביטוי לשבועת פיקדון. פה מהאדם נשבע? שבועה שלא אשתה או שלא שבועה שאין לך בידי לא פת חיטים, לא שעורים. זה פיקדון ושמה זה היה שלא אשתה או שלא אוחן אמר רבה אחי אשתה אתה מחייב בכלל או מחיה בפרטה דווקא רגש שבועת הפיקדון מתחייב על הכלל ועל הפרטים דאם משתבע ואדר משתבע מחייב תרתה הדין הוא בשבועת הפיקדון אם נשבע וחזב נשבע אחר כך נמצא ששקר בשבועתו מתחייב שתיים למה כל שביעה זה כפירה נוספת אבל אחה תזכה דעתך בכללה אם לא ממר שהיא מתחייב

על הכלל שבועה כוללת של כל הפרטים הפרט המים החייב מושבע ועומד הוא למה חייב על הפרט כבר נשבע על הכל אין שבוע חל על השבועה אלא אם כן בוודאי שהכלל זה לא שבועה בפני עצמה לכן אתה במשנה שמחייב על הפרטים לא על הכלל כן אנחנו נעצור כאן ועוד מעט נתחיל את זה נעשה אה חמש דקות איזה עצירה ואנחנו ממשיכים לא שבוע כדי לחזור לישיבה נשבות בירך אותי שאני אחזור לישיבה שצור עלכל אני יכול לתת לך עזרה שמה אחד קוראים לו עזרה חכם בסופר לא מש אה

בן 10 בוקר טוב לכולם שבוע טוב היום אנחנו יום ראשון יום אחד בשבת קודש כז אייר תשפה זך באייר היום שניים ו40 יום לעומר שהם שישה שבועות הרחמנו יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן אמן הנה זכינו לשבת נפלאה שבת מברכים של חודש סיבן דורשי רשומות אמרו ציון סוף ייסורין ותחילת ניסים בעזרת השם שיהיה ככה לכל עם ישראל אין כוח יותר לייסורים רוצים ניסים גדולים וישועות גדולות דגים דגים דגים זה יג מחינם דרחמה בתחילת ניסים אז בעזרת השם שאנחנו מקבלים עלינו תורה ויראת שמיים

מידות טובות אז הנה הצירוב של חודש סיבן זה י כק איפה זה יוצא מראשי תיבות יתידות יתידותיו ולצלע המשכן השנית למה יבו זה זכרים שני הן ש זה נקבות אז חודש סיבן זה מופרדים הזכרים מן הנקבות.

הכוח הרוחני עובד על ידי הקדושה. הקדוש ברוך הוא ציווה שלושה ימים לפני מעמד הר סיני לפרוש מן האישה. ואז יש קדושה מסוגנת לקבלת התורה. למה?

כי עכשיו צריך להתחבר לאישה הרוחנית שהיא התורה הקדושה, היא הכלה. בשבת קראנו בהר בחוקותיי סוף חומש ויקרא אתם יודעים על זה עזרה תיקן להם כ הגמרא אומרת במגילה עזרה תיקן מ ישראל שיהיו קוראים כללות שבתורת כהנים קודם עצרת קודם שבועות למה כדי שתכלה שנה בקלילותיה הגמרא אומרת שגם חג השבועות נקרא ראש השנה זה ראש השנה של פירות האילן לכן אומרים תכל שנה וכלותיה נידונים על פירות האילן אבל למעשה מה זה דוני על פירות האילן אז אחרי זה ראש השנה יש זמנים פסח נידונים על התבואה אז

זה גם ראש השנה אה בסוכות נידונים על המים אז זה גם ראש השנה אז מה אז תבואה שזה פת ומים זה יותר חשוב מפירות פירות אז אדם לא יאכל משמש לא יאכל הפרסקים מה קרה יש לו לחם ומים יכול לחיות אז זה ראש השנה אז דווקא פה אלא פירות האילן עלינו אומר הרב תולעת יעקב פירות האילן זה הנשמות של עם ישראל ה הנשמות נידונות ביום הזה בראש כמו בראש השנה בא' בתשרי יצא הקדוש ברוך הוא להשגיח לדרוש על עשה בני אדם מה הם עושים מה המעשים

שלהם עכשיו ביום מתן תורה נידונים הנשמות על התורה הפירות זה המה אם הם לומדים תורה עם את האור הגדול של התורה הפירות זה הנשמות שלנו מה הם עוסקים בתורה מה עושה הקדוש ברוך הוא יושב עם כל פעם מני דלעלה דן את העולם עולם מה יהיהם כל אדם בשנה הקרובה רוחנית כמה תורה ילמד השנה כמה ישיק בידיעות התורה דנים אותו איך איך ילמד יבוא כל יום לדף היומי או יום יבוא או יום לא יבוא או יום חמישי יבוא יום זה לא יבוא דנים אותו עכשיו לכן זה

נחשב ראש השנה לראות אני הייתי תשכן של רבי יוסף כהן היה אב בית דין גדול מקודש של ירושלים האבא של רב דוד היה אומר מה שאמר רבי יסר זלמן מנצל בשבועות דנים את האדם על כל הניסיונות וכל הבעיות שבנו ברוחניות כלומר כמה יזכה ללמוד תורה כל אדם יש עוד ניסיונות את רבי מן בעת ג'יבוץ' היה אומר בשבילי חג השבועות יותר גדול מראש השנה למה בראש השנה שנה דנים את האדם מבחינה גשמית. מה יהיה עם הפרנסה? מה יהיה עם הבריאות?

בשבועות דנים את האדם מבחינה רוחונית. מה יהיה עם הרוחניות שלו? כמה יזכה ללמוד תורה. והרוחניות זה העיקר.

אז לכן אתם יודעים שלעתיד יש לנו על זה דרוש בפני עצמו. מביא הקדוש ברוך הוא את הר סיני לירושלים, מלביש אותו בהר המוריה, בונה עליו בית המקדש בבית המקדש אומר שירה בכל בכל ההרים עונים אחריו. למה? למה צריך להיות אר סיני?

אומר הר סיני זה מבטא את התורה הבסיס של בית המקדש ושכל דבר זה תורה זה הר סיני בלי זה אין כלום צריך לדעת לכן חיות סיון עכשיו מזלות תהומים זה רמז למשה ואהרון שניהם שיקולים כאחד התורה ניתן על ידם איך אומר הזוהר הקדוש מה זה תאומים תורה שבכתב, תורה שבעל פה. שניהם קיבלנו במעמד הר סיני. לא תחשוב רק תורה שבכתב. תורה שבכתב, תורה שבעל פה.

שניהם לרוחות, שניהם שני תאומים. על זה מה שעם ישראל נקראו יונתי תמתי. אל תקרא תמתי אלא תאומתי. קודשבריך הוא בישראל ואורייתא חד כמו תאומים אם אחד חש בראשו השני מרגיש אותו דבר עם ישראל לכן הקדוש ברוך הוא איך הוא אומר אמו אנוכי בצרה שהוא חש בבעיה אני איתו ביחד למה למה במדרש כתוב למה התורה ניתנה במזל תאומים אם אומרים אומות העולם אם היה לנו את התורה לא היינו מקיימים אותה אבל לא קיבלנו מה עונים להם יכולתם להתגייר להתחדבר איתנו רומיעקב ועשו את תאומים בכלל הקדוש ברוך

הוא סיוב עליו אצל כל אומות העולם אמר להם תפל תיקחו את התורה והם לא באו לקחת את התורה באלה פלאות לכן עכשיו זה הזמן שלנו להכין את עצמנו לערב לערב ראש חודש ערב ראש חודש זה יוצא ביום שלישי ראש חודש זה יום רביעי ערב ראש חודש זה יום שלישי איך כותב השל הקדוש אומר השלבי אומר לי שערב ראש חודש סיבן זה עת רצון זה יום מיוחד במינו זה ערב ראש חודש של קבלת התורה זה דבר גדול שאדם יעשה בו תשובה ויצום בו וישב הוא ואשתו מקודם

לכן ויעשו חשבון נפש.

מה קורה איתם? מה מה המצב בבית? שומרים את ענייני הבית כשרו את המאכלים, הבשר, הפירות, הירקות, העלים שאוכלים יש תולעים, אין תולעים. מה כל הבעיות?

מאיפה קונים בשר? מאיפה זה בא הקוקוריקו? מאיפה קונים? שלא יהיה בעיות.

דגים אין כל כך בעיות אבל צריך לשאול איפה קונה כל דבר שלא יהיה שולחן שבת אפשר רק דג צריך גם בשר אבל מנה ראשונה זה דג כן אצל רחמים בטח בצפניה הקדוש ברוך הוא נתן לנו פקדונות בידיים שהם הילדים שלנו שהכל כל הבית תנה לפי התורה להשקיע מה צריך לתקן וההורים יהיו דוגמה למופת לילדים שלהם אדם לא ישב רגל על רגל אלא ביום ביום ערב ראש חודש יעשה תשובה אם יכול לצום זה דבר גדול מאוד השתה אומר שביום זה יתן צדקה לעמלי תורה ואדם יש לו

בן בת צריך ישועה תפלל יגיד ריבונו של עולם אני צם אני רוצה להיות עבד שלך אני רוצה בלב שלם אדם לא יחשב שהוא יזכה לילדים טובים בלי תפילה בלי עמל ואת עמלנו אלו הבנים לכן את זה עכשיו הזמן שאדם יזכה את זה זה לא פשוט צריך את הכוח עכשיו ראינו עכשיו עכשיו נתחיל פרשת במדבר. אתם יודעים, יש שלושה תנאים לקבלת התורה. זה פרשת השבוע. וידבר השם את משה במדבר סיני.

כתוב במדרש תלחומה. למה התורה פותחת במדבר סיני? מכאן אמרו רבותינו שלושה דברים ניתן בשלושה דברים ניתנה התורה. באש, במים ובמדבר.

כמו אלו הדברים חינם לעולם אש מים מדבר חינם גם התורה חינם לכל בעי עולם ואומר ואומר המדרש מדבר אדם צריך לעשות עצמו הפקר כמדבר רק ככה יכול לקנות תורה במדבר סיני שאדם צריך לעשות לעצמו כמדבר כהפקר ואז זוכה לסיני שזה התורה אז זהו אומר ראש הישיבה שלושה דברים האלה אש, מים, מדבר, מסמלים שלושה דברים שבהם קונים את התורה. אש מסמנת שאדם צריך ללמוד תורה באש, בחום, בהתלהבות, חשק, התלהבות אדירה. מים זה סמל של הענווה. המים הולכים למקום מדרון.

ככה אדם יכול ללמוד תורה. מדבר זה מסמן רצון של הקדוש ברוך הוא. אדם יפקיר את עצמו לתורה. כל רכושו, הכל מדבר שהכל דשין בו, נמחר על כבודו, ידע לו ככה יכול לזכות זכרתי לה חסד נעורייך לכתך אחריי במדבר לא יום, לא יומיים 40 שנה עם ישראל רצים אחרי הקדוש ברוך הוא במדבר, נחש, שרף, עקרב וצימאון אשר אין מים.

בזכות המסירות נפש הזאת זוכים להתגבר על כל המזכינים. היה אומר לנו מורנו רבי בן סיונ בשאול אומר אני רוצה לזכות לתורה אומר תדעו לכם כל כך אני חפץ בתורה שאם היו עושים לי תנאי הכי קשה סבל הכי קשה 20 שנה הייתי מוכן שאלנו אותו מה הסבל הכי קשה כבוד הרב אומר שאדם ישב באוניה של דגים מסריחים כל רגע הוא מקי זה סבל הכי קשה הוא חושב מלאת דגים מסריכים רגע רגע אחד אדם מקי ב 20 שנה מוכן הרב לסבול את זה רק שיבטיחו לו שיהיה תלמיד

חכם שיזכה להיות תלמיד חכם היה אומר לנו שכל מי שהוא תלמיד חכם זה כתוב לו על המצח אחרי 120 שנה הוא עולה למעלה לבית דין של מעלה שמה לא כל מקום יכול להיכנס אבל מי שיש לו רישיון יש לו על המצח תלמיד חכם נפתח לבד לא צדיק חכם אין למעלה ממנו צריך להיות גם צדיק אבל העיקר זה תלמיד חכם אם הוא לא תלמיד חכם הוא צדיק טוב לא כל מקום יפטחו לו עכשיו לכן כן איך אמר לנו אשרכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם

איזה חסד עשה השם עמנו מתנה יקרה בעולם הוציאנו מעבדות לחירות משעבוד לגאולה כל זה למה תעבדון את האלוהים על ההר הזה אז לכן אומר רבי עקיבא שלכם ישראל לפני מי אתם מטערים לפני 50 יום אתם מטערים ומי ביום ה50 הולכים למקווה הוא מתאר אתכם זה עולם הבינה יום החמישי הקדוש ברוך הוא לוקח כל נשמה מאיר באור גדול אם הוא הכין את עצמו לכן צריך לדעת לא לאבד יום אחד בספירת העומר כל יום עוד עוד אור עוד אור א עוד אור איך היה אומר החפץ חיים צריך

להכין כלים אדם יכין כלים יכול לזכות לקבלת התורה לא הכין כלים לא אז החפץ חיים מביא משל אומר בא מוכר איזה שמן אחד זה שמוכר שמן בעל העיר לא היה שם שמן באחד מוכר שמן הביא חביות ענק מכליות של שמן עם קור למעשה כל אחד איך יכול לקנות אז לא היה בקבוקים נותנים אתה בא לבית צריך להביא כלים שיהיה לו שממלאים לו אומר מי שיש לו בקבוק בכלים אני יכול לתת כל אחד לפי הכלי שלו תביא כלים אני יכול יש שמן תביא כלים לפי הכלים שהוא

מביא כך יביא בקבוק קטן נוב בקבוק קטן יביא פילות יתנו לו פיילות יביא חביות יתנו לו חביות תלוי בשפע ולא מסופר על אותו אחד שהגיע לארץ ישראל הוא לא מכיר בדיוק ראה מה זה רימון איזה צבע הוא לא ידע מה זה פתח אותו ראה הכל גרעינים זרק את הגרעינים ואכל את ה את הקליפה יצא לו הנשמה אומר זה פירות ארץ ישראל אמרו לו אתה הפוך אתה זרקת את הגרעינים אכלת את הקליפה אתה צריך לאכול את בפנים את הפרי עכשיו נכנסים לזמנים גבוהים יום קבלת התורה האור

הגדול אתה יודע שבחק השבועות אין תאריך התורה לא אומרת בו תאריך 50 יום אחרי חג הפסח בכוונה ללמד אותנו יום המיוחד לקבלת התורה כל יום זה קבלת התורה אין יום בטח הדבר הראשון אז כמו כמו שאמרנו להתבונן לדעת יום גדול זה היה עשה השם נגנו שמח בו זה הראנו לקדוש ברוך הוא את אהבתו הגדולה מה זה אהבתו הגדולה היה לנו תורה חמדה גנוזה תקעת דורות קודם שנברא העולם נתן לנו אותה הקדוש ברוך הוא הוציאנו מעבדות לחירות בשביל עבוד לגאולה למה בשביל החתונה הגדולה חג השבועות זה

יום החתונה הגדולה זה הזיווג בין החתן עם הכלה ביום חתונתו וביום שמחת ליבו לי בבבדיני אחותי כלה בבבטיני ואחת מעינייך סוס חתן על כלה סיס עלייך אנוכיך אלוהייך יש יום חתונתו זה מעמד הר סיני שמחת ליבו זה מתן תורה כשהגענו להר סיני פסקה זה המתן זה האירוסים אבל יוס שמחתיבו זה יום הקדוש יום מתן תורה מפי הגבורה הקדוש ברוך הוא ירד על הר סיני יש דבר כזה בעולם השמע עם שהקדוש ברוך הוא ירד על הר סיני לתת לנו תורת אמת יש דבר כזה איזה זכות גדולה

זכינו מן השמיים שנותנים לנו את התורה הקדושה זה יום שאין כבותו בעולם שהקדוש ברוך הוא מזכה אותנו הקדוש הזה. איזה מעמד נפלא. באו כל עם ישראל שם הקדוש ברוך הוא יורד.

נישואין חופה אי אפשר לעשות על ידי שליח. אירוסין קידושין אפשר על ידי שליח. למשל החתן לא פה והכלה נמצאת פה. הוא יכול למנות שליח.

אם הוא תהיה שליח שלי תקדש לאישה. הוא אומר לה הרי את מקודשת בטבעת זו נפלוני בן פלוני כד משה וישראל תופס מקודשת ישת איש אבל נישואין אי אפשר על ידי שליח מה תביא הוא ילך איתה מה זה שיי זה רק הקדוש ברוך הוא בא הוא ירד על הר סיני והוא נשא אותנו חתן וכלה ממש ככה אי אפשר לד שליח זה פלא פלאות כמה אהבה גדולה אהבת אותנו ורצית בנו הוממתנו מכל הנשנות קידשתנו במצוותך איזה איזה אור איזה זכות גדולה ואז הקדוש ברוך הוא הרים את ההר סיני באוויר אמר להם לעם ישראל אם אתם מקבלים את התורה מותב ועם לו שם תהיה קבורתם אבל מה עשה עם ישראל בטח נעשה ונשמע מה השאלות פה? אנחנו בחרנו בך, אוהבים אותך ואז ההר הזה נהפך להיות קריסטלים. אז זה מעיר.

הם היו רואים פתח ברוך הוא כל השמיים, כל השמיים פתח והיו רואים פלא פלאות. היו רואים למעלה, רואים כל שבעה רקעים. הם עומדים באוויר, פתח להם גם שבעה הרצות למטה. היו רואים הכל למטה, למעלה ולמטה, מה זה מהחזה.

ורואים איך שכולם רוקדים, עליונים סיסו, תחתונים עינזו, כל זה בקבלת התורה. איזה שמחה עם ישראל מקבל את התורה. זה שמחה גדולה. אבל זה היה פלא.

איך הקדוש ברוך הוא אומר להם? אם אתם מקבלים את התורמות ואמנם שם תהיה כבולתם. מה זה? לא מובן.

תאר לך. עכשיו יש חתונה מפורסמת גדולה של שני נסיכים, נסיך ונסיכה. כל העולם רוצה לראות את החתונה הזאת. מה לא הכינו?

עולמות, ארמונות. באים כולם לחתונה והחתן והכלה מאוד אוהבים אחד את השני וכולם מה זה הכינו בשבילהם? עכשיו בא החתן הביא איתו אקדח לפני שמתחיל לסע אותה לאישה נותן לה אקדח על הראש אומר לה תשמעי את מוכנה להתחתן איתי או לא מה אדוני בשביל מה כל זה מה אתה בטח מוכנה מוכנה למה למה יעשה ככה החתן הזה זה משונה זה משונה ככה עשה איתנו הקדוש ברוך הוא היה לה את אומר תרבלקום אתם מוכנים או לא אדוני בטח מוכנים מה כל ההכנה הזאת באנו כבר באחד בסיון עושים

את כל מה שצריך עם משה רבנו כולנו רוצים אותך בחרנו בך אמרנו נעשה ונשמע אשכונאי אתם מוכנים אם לא שם תהיה כבודתם אלא כל זה עושה הקדוש ברוך הוא לטובתנו חוכמה נפלאה מה החוכמה אתם יודעים אדם שלקח אישה בכוח בכוח בכוח לקח אותה חוצה עם זה כתוב בתורה אחר כך לא תמצא חיים בעיניו אם לא מצא החיים בעיניו לא יוחד שלך כל ימיו הקדוש ברוך הוא אומר אלה עוד יומיים יבואו יעשו בלק עוד קצת יעברו על התורה איך אני יעבוד איתם מחר צטרך אני לא רוצה

להוציא אותם לכן מה הוא עושה הקדוש ברוך הוא לוקח אותם בכוח שמחר אומרים לו אתה לא יכול לגרש אותנו נגמר אתה יכול לגרש פלא פלאות לכן זה פלא איזה חסד עשה עמנו השם יתברך נטן לנו תורתו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו אז זה היום איך אנחנו אומרים ישמחו השמיים בתגארץ כולם שמחים כל הבריאה שמחה אמר להם אם ישראל מקבלים את התורה מה טוב ואם לא הופך את העולם לטוב ובו זה פלא פלאות הקדוש ברוך הוא ברא אותנו עם יצר יש יצר טוב יש יצר הרע

קפה עלינו לעבוד את השם יתברך גם יצר הרע הוא מפתא הלו מה כתוב אם פגע בך מנופל זה מושכהו לבית המדרש עם אבן הוא נימוח עם ברזל מתפוצץ צריך להגיד הפוך אבן מתפוצץ ברזל נמוח אלא התורה יכולה לשנות את האדם להפוך אותו מה זה עצרת החג הוא עוצר בדרך כלל החג עוצר את האדם ממלאכה. פה העצרת שלנו לגבי התורה עוצרת את האדם ממידות רעות.

אם הוא לא בראי יצר הרע, בראתי לו תורתים. התורה היא מאפכת את הבן אדם מידות רעות למידות טובות. זה העיניה. אליו היומה כמה יוסף קה בשוקה.

יש הרבה יוסלה בשוק. משבי יוסף ש אם לא היה יוסף שעוסק בתורה יש הרבה יוסלה בשוק פלא פלאות זה צריך אתה יודע שרבותינו אמרו אם לבמה כמה יוסף איק בשוקה אומר אדם צריך לקיים כל רמח מצוות עשה שעשה מצוות לא תעשה איך הוא יקיים אותם הוא לא כהן אלא על ידי שלומד תורה משלמה פרים שפתנו לומד ללכות כהן עשה כהן אומר לכת של פנים סופת לכן אמר רבי יוסי אליו היומה שזה תורה ללמוד תורה כמה יוסף איקה בשוקי צריך לבוא כמה פעמים בגלגול עוד פעם יוסף

עוד פעם יוסי עוד פעם יוסי כדי לקיים כל המצוות פעם ביטרו כהן פעם בטור לוי פי איך הוא קיים כל המצוות אבל כשיש תורה לא צריך אז לכן אין לא צריך עכשיו כמה יוסף גבי שוקה לא ליון ולא יוסף ולא כלום הלאה עכשיו נלך לזה בעזרת השם מר עכשיו מגילת רות כן אנחנו בגילת רות רבותיי פרק א' פסוק יטחנה ותלחנשתיהם עד בואנה בת לחם ו כבואנה בת לחם ותהום כל העיר עליהם ותאמרנה הזאת נעומי ותלחשתהם אמר רבי אבא בורא כמה חביבים מגירים בפני הקדוש ברוך הוא

כיוון שנתנו דעתם להתגייר שבע אותם הכתוב לנעומי תהום כל העיר עליהם כי אותה יום מתה אשתו של בועז נגבצו כולם לגמור אעמה חסד לקבור אותה וכן אותו יום יום כציר העומר היה והוא נקצר בעסק גדול לכן בתהום כל העיר ככולם יחד אמרו הם היו ביחד כולם ואז כולם אומרים אז נעוני שרגילה לצאת בעגלות צב מיוחדות ובנעליים מוזהבות ובבגדימ שורקמה ואתה הולך איכפה ותאמר עלן אל תקראנ לי נעומי קראנ לי מרע כמר שדי לי מאוד אומר באות א' צריך להיות באות ה ולא באות א'. אומרים רבותינו

להפלגת המידות באות א'. והוא כי הא' מורה על אלופו של עולם והם לא ידעו שהכל בידו יתברך והעושב והכבוד מלפניו ומשלו ומ ומשלו הם נותנים ולא משלהם.

כי אמר שדי לי מאוד כישם שדי בכוחו לעצור הצרות שאמר די לצרותינו די ואתה השם שדי נהפך עליהם לדין ויצר להם מאוד פסוק כאני מלאה הלכתי ורקם ישיבני אדוני למה תקראנלי נעומי ואדוני ענבי בשדה ירע לי אומרת להם אני מלאה הלכתי בעושר שר בנים ויש מלאה הייתי כלומר לאה שהייתה מלאה בבנים הייתי כמוה ואתה ריקה משביע אני השם ורקה משביע אני השם כי אפילו מידת הרחמים שהוא שם הוויה ברוך הוא נהפך למידת הדין לכן שבא בלא בנים בלא בעלה בלא עושר למה תקרא אני נעומי כי

נעומי על שם נעימות ויופי והשם ענה בי והשם העיר העיד עליי לא הכניע אותי והוא שם הוויה ברוך הוא שהוא מידת הרחמים להחזיר אותי בתשובה על ידי שהכניע אותי בשדה יה רע לי שהיא מידת הדין הרע לי שמידת הדין פגעה בה ובבניה פסוק כב ותשוב נעומי ורות מואב כלתעמה השב משדי מואב והמה באו בית לחם בתחילת קסיר שעורים אתה שובנע בקשה מדוע חזר ואמר עש הרי כבר השמיענו הפסוק יותר שוב ועוד מדועות המועביה אלא אמר לנו שאין פירושה שחזרה אלא ששווה להתגייר כי עד אתה לא

באה שום מואביה או עמונית להתגייר כדאיין לא נפסקה ההלכה עמונית עמוני אלא עמונית מואבי ולא מואבית ורק עכשיו התחדשה ההלכה ורותו מביאה שהייתה ראשונה שבאה להתגייר והם הבא לחם בתחילת קציר שעה והוא בערב פסח שאז היו כולם עסוקים בהכנת המצות ועסוקים להכין את השעורים עומרים עומרים לפני הקצירה כדי שיהיה מוכן למוצאי יום טוב ראשון ולכן יצאו לקראתם בועז והקירובים והידידים כולם עסוקים ב במשרות הנה הגענו פרק ב'ניות וקודם המשנה צד הקרקים הנחה וצבנך שתיים ואחד תיקח ממנו תקווה מאפרים מי שלא היה גם ביום חמישי שישי

שבת בראשון ארבע פעמים יון גם לא היה תודה רבה איך בעל לא יכול לגרש אותה כשהוא מחבעל מחריח אונס אונס אונס רוצה לא יכול להגיד את זה זה כן נפתוח משניות אה אה א זה אני אתן אני אתן במקום אפרים בוא בוא אפרים אני מבקש לך מחילה אני יודע זה לא קל לתת כל כך הרבה ותן בשר גדול הרב משקיע את כל כולם לא לא משקיע זה לא קשור אליי הנה תן את זה לכבוד לפעמים גם שתיים ואחד זר אין יותר מה תן הכל אותך הכי

טוב אמא שדם אותך מוכן לתת את הכל קודם עליו אין אין כמוך לא שגעת אותי כבר תן לך עוד אנס עזוב אותה עזוב יש לו יש לו עוד ישיבות יש לו עוד מקומות עוד אנחנו אבות פרק ב' משנה יג רבי שמעון אומר וזהיר בקריאת שמה ובתפילה צריך וזהיר בקריאת שמע קודם כל לקרוא אותה בעונתה תמיד אדם יזהר למשל העירקיים הם מתפללים ערבית בפלג המנחה אחר כך הם צריכים להיזהר לקרוא תקעת שמע תעונתה שלא ישכחו גם ספירת העומר לא יזכרו ובתפילה נתפל כל תפילה בזמנה למה חביבה

מצווה בשעתה שאתה מתפלל אל תעז תביך קבע קבע זה הכונה החובה קבועה עליך כמו מסעל הבן אדם יאללה אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא תל בכוונה בלשון תחנונים ובקשת רחמים שנאמר כי חנון ורחום הוא ערך הפיים ורב חסד וניחם על הרעה אתה רואה הקדוש ברוך הוא יצילנו מצרות הפה יעריך פה בשנינו יטיב עמנו ואל תהי רשע בפני עצמך אל תהיה רשע אפילו בני עצמך לא תעשה דבר שהיום או מחר תכשיע את עצמך את מין אפן אדם עושה מעשים לא טובים עכשיו לא יודעים אבל עוד

חודש עוד חודשיים יוודע למה תעשה למה תהיה רשע את תהיי רשע בפני עצמך. זה אחד. דבר שני, גם שאדם לא יחשוב על עצמו רשע. למה?

כל זמן שאדם הוא לא מבסוט מעצמו, חושב את עצמו רשע ולא בסדר, מחר הוא יצא לטבות רעה. לגמרי. אדם צריך להתעודד, לדעת הנה אני ברוך השם, מסתדר, סתדל לעודד את עצמו. דברים טובים.

הנה אני בא כל בוקר, אני משתדל, אני עושה דברים טובים שלו א ישמח בהם לאט לאט לאט לאט סתדר את העניינים. משנה יד רבי אלעזר אומר ושקו ללמוד תורה. מה זה שקו? תלמד תורה בשקידה, בהתמדה ודע מה שתשיב לפיקורס.

תעמיק טוב ותדע פיקורסים זה מי שכופר במציאות השם, כופר באחדותו, כופר בתורה של בעל פה תדע מה תשיב לו. ודע לפני מי אתה עמן. עמון בתורה, בגנגנה, בנסתר. תחזק באמונה ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך נכון תדע לך מי בעל מלאכתך דע מה שתשים לפיקרוס דע לפני מי אתה עמן תלמוד לא כדאי אבל ללמוד את הדעות של האומות של לדעת לא צריך שלא יכנס הטומאה והדעות שלהם בליבו של האדם צריך מאוד מאוד להיזהר אם הוא לא ידע אותם איך אני אפורך אותם לא שאלים

אותו אז הוא מהשמיים יתנו לו הוא יודע אבל לא כדאי לא כדאי ככה זה הכוונה שאדם ידע אבל היום בימינו זה קשה מאוד הלוואי היא שנעסוק רק בתורה ונהיה בני אדם כן אז על משניות זה להילו נשמעת מלכה בת שמחה ושאול פועד בן מזל ומשה איך בתה פאר לה בתה בת מסעודה גם נשמת מורבי רבי שלום אהרון בן רחל רבי שלמה ועקנין בן וגם א רבי רפאל כהן בן בן תופח המלכה וגם גם רבי דוד שלום סבקא בן פה מת יהודה בן מתי יהודה בן שנה

רבי ניסים רבי מאיר ניסים בן חמסנה עבר עבר עידן בן אסתר אילן בן אסתר איך ניסן חי בן רחל חנה בתקה חנה בת רבקה קפש יפה קפי בת חנה בן מזל רבי שלמה בן מזל ורבי אברהם בן מזל ועזרא בן מזלח רבי אברהם ממו בן רחל לא ידעת כן משה בן שרה מרים בטאוס משה בן שרה מרים בתאוס גם סלים ג'נד יהודי אין חיים כל חי צר קידוש השם כן כל החיילים כן רבותיי אנחנו בתפילת בית המדרש שוויתי אדוני תמיד כמני מודשחבר שכ אנחנו באים לקיים

מצד שמורה כמ כתוב צנו ולעשות צ בורנו מעשה דנו כפניך אדוני לא יקשלך בחבר של מותר ולא קשור עבר מה ששגיד כברך רוב כמקחי תזכת תורה ברוך אתה אדוני אדוני ידכם כבוד בר ננסה ברכו את אדוני אחד אדוני מסוים עושה שמיים וארץ לה לה לה לה לה דף כד מסכת שבועות כד כן אנחנו הגענו לדף כג עמוד ב בנקודותיים למטה שבועה שלא אוכל הנה הוא בא אז אפשר להתחיל כן הוא לא מדבר חס ושלום לא מדבר אל תדאג כן יש מנהלך חושב מותר לו הכלי זה

עוד אמרנו במשנה אדם שנשבע שבועה שלא אוכל ואכל אוכל שאינן ראויין לאכילה בשתה משכין שאינן רואה לשתי לשתייה פטור זה לא אוכל משועה שלא חלכל עפר שבועה שלא אוכל ואכל נבלות וטרפות שקטים ומסים חייב אז זה שואלת הגמרא הגופה קשיה דברי התנאסות קשים אחד על השני למה אמרת השבוע שלא אוכל ואחר לא אוכלין שאינן רואים לאכילה ושתה משכין שאין רואים נשתיה פטור משמע מי שאוכל מאכלות אסולות נבלות טריפות שחצים רמסים הם לא רואים לאכילה למה יש עליהם איסור הובץ עליהם איסור נבלות טריפות ברמינן שחצים טמא

מטומא אז הוא פטור זה לא נחשב לאכילה והדר תענה שבועה שלא אוכל ואכל ולא תוצרפות שקצים ומסים חייב הרי התנאמר ברשע פטור פתאום בספר אומר שאם אחקצים רומשים חייב מהשנה הרשע דפטור מהשן בן שפה דחייו למה ברשעה אמרנו אם השבוע שלו אוכל ואחד דברים שלא ורואים לאכילה פטור ולמה בספר אתה אומר אח שכתבו מים חייו תרצ את הגמרא א לא קשיה זה לא קושיה רשע מסתם ספא במפרש ברשע שאמרנו פטור אמר שבוע שלא אוכל לכן לא חייב על דבר שלא ראוי לאכילה זה לא נחשב אוכל

בספע פירש שבועה שלא יאכל נבלות, טריפות, שקצים ומסים.

לכן אף על פי שזה לא ראוי לאכילה, כיוון שהוא נשבע בפרט חייב. אבל יש קושיה אחרת. אז אדם שמפרש את שבועתו שלא יכן נברות טריפות, מפרש למה מגופי תקשי המים. מפרש למגופה זה כשהי המים למה חייב אכילת נבלות למה הרי מושבע ועומד מהר סיניו ו התורה השביעה אמרה לנו אסור לאכול כל נבלה ותרפה לא תוכלנו לכלב תשלכון אותו תורה אמרה לא ואנחנו מושבעים על התורה מאר סיני ואין שבועה אחרי השבועה אין אין חיוב על השבועה הזאת כבר אנחנו אנחנו משבעים ועומדים הרי מושבע מה הר סיני

תצת הגמרא רב שמואל ורבי יוחנן דאמרן בקולי דברים המותרים דברים האסורים מה הוא עשה הוא אמר שלא שבועה שלא יכל נבלות וטרפות ושחוטות שחוטות זה מותר אז הוא כלל עם הנבלות והתרופות כלל גם דברים שמותרים אז הסכמה שכל השבועה על השחטות חל השבועה גם על הנבלות הוצרפות אתה הייתי צי משה הבנת אז אני אחכה לך אז כיוון שחלה השבועה על השחוטות חלה גם על הנבלות זה תירוץ אחד תירוץ שני רשקיש אמר היא אתה מוצא אלא אם מפרש חצי שיעור ועל ליבה דרבנן אם בסתם ד רבי

עקיבא דאמר אדם עושה עצמו בכל שהוא רשתקיש מצרי תירוץ אחר אומר מה שאתה אם אתה לא תמצא אדם שחייב שנשבע על דברים האסורים אלא או במפרש אדם מושבע ועומד בהר סיני לא לאכול כזית שיעור אבל הוא הוא נשב הוא הוא מפרש אומר שהוא יאכל נבלות יותר טרפות חצי שיעור חצי שיעור על זה לא חל השבועה וכשהוא עכשיו נשבע על חצי שיעור חל השבועה כי כשהתורה נתנה לנו את התורה לא חל על השבועה של התורה לא חל על חצי שיעור רק על כזית אז אם מפרש אם

אתה מוצא שאדם נשבע על דברים האסורים או אלא במפרש שבועתו שעושה על עצמו חצי שיעור של דברים האסורים שנבלות טריפות והליבה דרבנן שם אומרים בשבוע סתם לא נאסר עצמו רק חצי שיעור והיא והיא בסתם או שנשבע סתם שבועה שלא אוכל והליבה דרבי עקיבא כל זה לפני דברי רבי עקיבא למעלה במשנה דאמר אדם עושה עצמו מו בכל כיוון שאדם בשבועה סתם עושה על עצמו אפילו פחות מכשיעור ולכן חל השבועה אפילו הדברים האסורים אלא מה לא מושבע על חצי שיעור מהר סיני אז הגמרא שואלת משהמה רבי יוחנן

לא אמר כרש לקיש שמדובר בחצי שיעור למה לא יגיד דמוקים לנו מתיטין כדברי הכל רוצה לבאר את המשנה גם לדעת חכמים לפי דברי הכל שנקי השתלה את זה מחלוקת רבי עקיבא חכמים אני רוצה גם לפי חכמים אלא רש לקיש מה הייתמר לא אמר כרבי יוחנן כרבי יוחנן שמדובר באוסך כולל מה פירוש שטלה כשהוא אמר נשבע שלא יאכל נבלות ופות בשחוטות כלומר הוא כלל את זה גם עם איסור כולל לכן חל השבועה הדברים האסורים למה לא אתה רץ כך אמר כך כי אמרינן איסור כולל מתי אני

אומר אומר יש לקיש כל דין של איסור כולל זה נאמר באיסור הבא מאליו אבל באיסור הבא על ידי עצמו לא עלמרינ מתי אני אומר יש איסור כולל כמו למשל איסור יום הכיפורים רק למשל יום הכיפורים אסור צריך אדם לצום אסור לעשות מלאכה אסור לאכול נבלות זה לא צריך צריך להגיד לי יום הכיפורים, יום הכיפורים אסור לאכול אז כבר איך שנכנס יום הכיפורים אסור לאדם לאכול שום דבר כזה גם בשר טוב גם אוכל התקשר אסור לאכול ואז זה נקרא איסור כולל איסור שלא יום כיפורים שבא מאליו

על ידי אדם על ידי דיבורו לא שזה חל על איסור נבלה מו נבלה היא אסורה באכילה כבר לפני יום הכיפורים.

כשבא יום הכיפורים שעוסר באכילה מה הוא עוסר באכילה? גם את הדברים המותרים. אז חל האיסור גם על נבלה שהייתה אסורה. כמו שיכיל איסור יום הכיפורים על שחוטות, יחו גם על הנבלות.

אפילו שהנבלה היא אסורה הייתה לפני יום הכיפורים. אז בדין הזה נענק רבי שמעון וחכמים לדעת חכמים התחייב חטאת למה יום הכיפורים כיוון שיום הכיפורים זה איסור כולל וחל על איסור נבלה ולדעת רבי שמעון אין איסור חל על איסור אפילו באיסור כולל אז מתי אמרנו שאיסור שחל על איסור באיסור כולל איסור של יום הכיפורים שבא מאליו לא על ידי אדם שאז חל איסור הנבלה חל על האיסור של יום הכיפורים גם על נבלה כבר לפני יום הכיפורים היה חיה כבר התורה אמרה לא לאכול כל נבלה ועכשיו בא

יום הכיפורים בא לזה גם איסור יום הכיפורים אבל איסור הבא על ידי אדם על ידי עצמו סליחה לא אמרינה בא על ידי אדם עצמו איסור חל על איסור באיסור כולל לכן בשבועה שהאיסור בא על ידי דיבור האדם לא מועיל איסור כולל אם עכשיו הוא יאכלים ביום כיפור לא גם הוא אוכן וגם אוכן נבלה כן שתי לים בטח שתי לבים אבל זה בא מאליו אבל זה בא איסור כולל מאליו מתי אני אומר שאיסור כולל חל כבר לפני יום הכיפור היה חייב על השקצים עכשיו שביום הכיפורים חלזה

גם לא לאכול ביום כיפור אסור אז יש שתי איסורים זה איסור כולל מאליו חל איסור אבל אתה למעלה אמרת לי איסור על ידי אדם שהוא נשבע הוא נשבע ועכשיו אתה רוצה להבין את השבועה שלך אדם מושבע ועומד מהר סיני לא לאכול בשום אופן נבלות טרפות עכשיו אתה אומר הוא נשבע שלא יאכל נבלות טרפות אין איסור אוכל איסורה לכן שבועה שהאיסור בא על ידי דיבור אדם זה מועיל לכן רש לקרא תוספות אומר מתי אני אומר דבר כזה שאין איסור עד שבועה חלל שבועה זה דווקא באיסור שאדם

מוסר על עצמו אבל אם זה בהקדש שכל העולם יש איסור כולל אז זה כן יכול להיות שחל בסדר תרד תוספות בשלמה חיים משנה מערש קיש למה הוא אמר על חצי שיעור אומר על זה חל השבועה שלו משום אחי כפתר רבי שמעון רבי שמעון סובר אפילו בחצי שיעורים מחייבים מלכות אז הוא משבע גם על חצי שיעור ולכן לא על השבועה לתניה רבי שמעון אומר כלשהו כלשהו למכות מדין תורה שיעור שמתחיבים על המלכות זה כל שיעור לא צריך שיעור ולא אמרו כזית אלא לקורבן. מה שאמרנו הלכה לנוש

מסיני שישור אכילה זה בכזית זה רק בשביל קורבן חיוב קורבן שהוא לא קיים אלא אם כן עבר בשיעור כזית אז אתה רואה שלדעת רש לקיש מובן מדוע נחלק רבי שמעון במשנה אלא לרבי יוחנן שהוא אומר שהטעם של תנקמה משום איסור כולל מה הייתעמה דרבי שמעון דפתר הרי נשבע בי איסור כולל. אז למה מה פותר?

מה הטעמה דרבי שמעון דפתר? הרי נשבע באיסור כולל. תרצת את הגמרא מדימה אלא משום איסור כולל. רבי שמעון לטעמה דלת לאיסור כולל.

כל הטעם של התנה של תנחמה גם זה איסור כולל. רבי שמעון אומר לא חלה השבועה באיסור כולל לתא אייסור כולל פטור ורבי שמעון אתעמדלת לאיסור כולן דתניה רבי שמעון אומר האוכל נבלה ביום הכיפורים פטול כלומר פטור משום אכילה ביום הכיפורים למה איסור יום הכיפורים הוא לא חל על איסור נבל אפילו שזה איסור כולל לא חל יום הכיפורים אוסר באכילה גם דברים שמותרים. רבי שמעון אין לו איסור כולל. הגמרא שואלת בשלמה לרש לקיש משכחת להבן אלא לרבי יוחנן משלמל משקע חתלה אלא הן איך היא משקחתלה?

מה שואלת מי שלמר יש לקישעמיד את המשנה שנשבע שלא אכל חצי שירור של דברים אסורים משכחת לה בבהן כשם שיכול להישבוע בלשון שלילה שלא יאכל חצי שיעור של איסור אותו דבר יכול להישוע לחיוב שאוכל חצי שיעור של נבלה כיוון שאין בזה איסור מן התורה וחל השבועה באופן כזה אין בלו אין בהן אז השבועה שייכת בני והן לכן חייב למה כתוב בפסוק להרע או להתיב לא מתחייב קורבן על שבועה אלא אם כן אפשר לשבוע שבועה זו לחיוב ולשלילה כלומר שבועה שהוא אוכל שבועה שלא אוכל אבל אם

השבועה היא לא יכולה לחול לחיוב או לשלילה אין להתחייב על שבועה כזאת אז זה שהגמרא אומרת מי שלמה עליו משכחת להרבי אלא לרבי יוחנן שמעמיד את המשנה באיסור כולה משנה מלו משקחת לה שתחו לשבועה נבלה אפילו שמשבע ועומד מהר סיני שכולל בשבועתו שלא יוכל נבלות ושחיטוטות אלא הן איך היא משכחתה אתה אומר הרי אם הוא נשבע שיאכל נבלותפות ושחוטות השבועה בכלל לא חלה על נבלות אף על פי שנשבע באיסור כולל למה נשבע לבטל מצווה? אז זה לא חל בכלל. צריך אחר כך נגיד משכחת עולם לא

משכחת. מה הוא ישב שהוא לא יכל?

זהו הרי אם נשבע שהיאכל נבלות ושכוטות השבועה לא חלה על נבלות. אפילו שהוא נשבע באיסור כולל. למה נשבע לבטל מצווה? זה לא חלה.

אז זה שאומרת הגמא הגמרא חוזרת בה. אלא כדרבה הרבה שבועה שלא אוכל ואכל עפר פטור. זה הפירוש מה שאמרנו למעלה שהחילוק בין הרשע לספע שהרפשה בסתם והספע במפרש בין ברשע בין בספע מדובר בנשמע סתם. ברשע פטור.

למה? שאכל אוכל שלא ראוי לאכילה מחמת עצמו ולא מחמת איסור כמו עפר זכן פטור זה לא אוכל כמו שהסברנו בתחילה וכדרבה דאמר רבה שבועה שלא אוכל ואכל עפר פטור ומה שאמרנו בספע שנשבע סתם שבועה שלאכל חייב על אכילת נבלאות טריפות למה הם רואים לאכילה רק מה אריה הוא דרבי יש איסור שרובץ עליהם ואפילו שהוא מושבע ועומן מהר סיני חל זה הם השבועה למה ששבועת סתם כוללת דברים שמותרים ואסורים וחל נשבע בסתם וחל השבועה גם על מאכלות אסורות השייך שבועה אין בלו ואין בהן למה מדובר שנשבע

סתם שלא אוכל ושבעתן נשבע סתם שאוכל אז בוודאיך על השבועה למה שלא נשבע ליסור דווקא אתה מבין? אמר אני אוכל לא אוכל כן כללי אז חלקיים שבועתו בדברים המותרים זה גם האוכל שצ מובן טוב א הרב מרי אפננה מתננה גם אנחנו למדנו שמאכלות אסורות נחשבות ראוות לאכילה איפה אדם במשנה ראינו כונם אשתי נהנית לי אם אכלתי היום עוסר את אשתו מנהנות ממנו אם אכל היום והוא אהוא אה כולם אשתי נהניתי אם אוכל היום אם אכלתי היום שעוסר את עצמו נהנות אם אכל אם אכל ביום הזה

והוא אכל נבלות ושרפות שקצים ורמסים הרי אשתו אסור למה יש קצים רומסים אלא ודאי זה נחשב אוכל נמצא כל הדברים האסורים באכילה זה אכילות נבלות טרפות נחשבים אכילה למה אמר בסתם הוא לא אמר אם הוא אוכל נבלות הטרפות אם אכלתי היום אז אשתו אסורה לו אז לא פירש מה יאכל אכל זה ככשיו אם אכלתי היום אשתו אסורה לו הוא לא אמר מה אז אז זה הוא לא פירש אתה מבין אמר בסתם אם אכלתי היום לא פירש מה יאכל אבל פי כן אכילת נבלות טרפות שבת אכילה

אז הנה ראיה אפנ מתננה אומרת לא אחי אשתה הטם מה הדמיון בכלל הטם כן מעיקרה אכל ועדי שתי בעלי חשוב שובה אחשבה אלא מי אחשבה זה השאלה של הרב אפד זה ששואלת הגמרא אומר זה לא דומה הטעם כד מעיקרה אחר קודם שנשבע והדר אחר כך נשבע הרי הוא החשיב את האכילת האיסור לאכילה שהרי כל אוכלים אלו שנשבע עליהם כוונתו על מאכלות אסורות כמה שחשובות לו כאוכל אז הוא החשיב אותם אלא כה מיחשבה שנשבע סתם ואחר כך אכל מאכלות כאלה לאשיב את זה בשעת האכילה זה לא

היה חשוב לו כאוכלת האכילה כן שהוא נשבע השבועה השבועה לא אכילה אכילה זמן שהוא נשבע שבועה שלו אוכל אז אם אפשר להבין פה כן אתה לא יכול להגיד שהטעם משום שאכילות נבלות נחשבת אכילה אם כוונתו בנדר על אכילה כזו אשתו לא נאסרת לו הנדרים הולכים אחר דעתו של האדם א אם הוא יגיד שיקונם שתי נאמנה הוא יאכל היום הוא אכל הוא כבר שלא אוכל אז זה לא נעשה זה הרבה מה אומר כבוד? זה רק אם נגיד שזה לא נש דבר ראוי לאכילה.

אבל אם נוכר שזה דבר לכם גם כן אמר רבה מהעמה דמן דאיתלה איסור כולל אמרנו שאיסור חל על איסור באיסור כולל למשל נבלה ביום הכיפורים שאומר מתוך שחל איסור יום כיפור על דברים שמותרים יכול גם על הנבלה אז זהו מה היא טעמה דמדיאית סרו כולל אז אומר מדי דבה איסור מוסיף יפה כמו שאיסור חלל איסור באיסור מוסיף למשל חלב של קורבן אסור באכילה משום חלב אבל הוא מותר למזבח כשנאסח אלב נותר כיוון שנוסף בו איסור נותר לגבי המזבח אז חל על החלב גם איסור נותר לגבי

האדם אפילו שהחלב היה אסור באכילה עוד קודם לכן מכל מקום נוסף בו איסור משום נותר אז נוסף בו בכל זאת עוד איסור שנותר אז גם מי שחולק באיסור כולל שאין איסור חל על איסור מודה באיסור מוסיף שאיסור חל על איסור כמו פה בחלב היה אסור לו לאכול ועכשיו שזה נשפח על החלב הזה גם כן איסור נותר חל על איסור אז מי שאכל את זה הוא עובר גם חלב וגם נותר אז הוא סובר מהד אמר כשם שאיסור מוסיף חל איסור אז ככה גם על איסור כולל זה

מדי דהבה אז עוד פעם אמרבה מה היתמד מנדיל באיסור כולל אתה יודע למה מדיבה האיסור מוסיף כמו שפה מוסיף נותר על החלב ומה דפתר דלתלה כלומר מה דפתר דלטה איסור כולל אתה יודע למה כי אמר איסור מוסיף בחדה חתיכה בשתי חתיכות לא מרלינה מתי אומרים איסור חל עלן איסור באיסור מוסיף כמה שמוסיף איסור באותה חתיכה עצמה בחב של קורבן מוסיף על אותה חתיכה נותר אבל באיסוק כולל שנבלה ביום הכיפורים שזה בשתי חתיכות כן שאחל איסור יום כיפור על שאר אוכלים ואז יחול גם על הנבלה זה

לא אמרינם שלושה אוכלין שנאסרים זה משום כיפור זה חתיכות בפני עצמן זה לא תל אין אז לכן אין לאסור את הנבלה באיסור של חלב כי שמו שאר חתיכות אותו דבר גם בשבועה אותו דבר ולכן אני לא עושה באיסור כולל נכון אז כם הוא נשבח שהוא לא יוכל לדבר אותו זה גם לא יכל לא יכול זה שתח ואמרבה למען דעית לאיסור כולן שלדעת אלה סוברים שיש איסור חל על איסור באיסור כולן אמר שבוע שלא אוכל תאנים חזר ואמר שבוע שלא אוכל תאנים וענבים מגוד דחייל הענבים חיילי

התאנים יפה אפילו שהיה אסור בתאנים כבר מחמת השבועה הראשונה אז מכל מקום מגודל העיד התבואה על הענבים עכשיו ש תוסף חדש יחיל התאנים באיסור כולל אז חייב על התאנים שתי שבועות ועל הנבים שבועה אחת פשוטה זה איסור כולל למה שלא תחו לשבועה השנייה על התאנים מה עודתמה באיסור הבא מאלן אבל אמרינן איסור הבא אמרינן אבל איסור הבא בעצמו לא אמרינן כמה שמענן מתרצת הגמרא דווקא מה הוא דתמה דווקא באיסור הבא מאליו איסור שהתורה עשרה אז אמרינן שאיסור חלל איסור באיסור כולל אבל באיסור הבא מעצמו על

ידי אדם עצמו שהוא נצבע גם ענבים למרנן שאיסור כולל חל על איסור כמה שענן גם בשאדם מביא עצמו בשבועה גם כן חל איסור על איסור מתיב רבה רבה בר דרבה כלומר רבה של רבה בנו של רבה מקשה ברדר הבא כן למה הוא אומר שאיסור כולל חל אפילו באיסור שבא על ידי אדם עצמו עצמו ככה אמרנו נכון אז הגמרא בקשה הרי אמרנו במשנה יש אוכל אכילה אחת וחייב על ארבעה חטאות ושם אחד ואלו הן איך אפשר אוכל אכילה אחת אחד חייב ארבע חטאות ואשם אחד ואלו הן

טמא שאכל חלב והחלב הזה נותר אז כמה נהיה אכל חלב והוא נותר מן המוכדשים ביום הכיפורים הנה ארבע אז מה הוא חייב ארבע צריך להביא ארבע קורבנות חטאת אחת משום חלב אחד משום נותיו משום אכילה ביום הכיפורים משום טמא שאכל קורבן עוד גם כן אשם מעילות הנה חמש זה מוקדש זה מי זה תנה כמה איך איך ש ארבע לא יש אוכל אכילה אחת ארבע חטאות שם אחד אשם חלב חלב נותר אכילה ביום הכיפורים טמ שאכל קורבן יום הכיפור וגם מתחייב קורבן השם מעידות מה קשור בשבת

זה החמיש חלק מותר זה שלוש כאילו טמא שאכל את הקודש מצד הטומע שב מצד שזה חלם מצד שזה נות מצד יום הכיפורים זה ארבע חטאות זה שבת שהיוציאו לא זה עכשיו איפה שבת עכשיו עוד לא למד זה תכף מוקדש אז אתה הולך הלאה לא המשך עכשיו עכשיו אני יודע זה המשיך עוד לא למדתי הכיפורים רבי מאיר אומר אף אם הייתה שבת והוציאו בפיב חייב אתה רגע היית בשבת אכלת חלם וברגע שאוכל הוציא אותו מפ בפיב אז חייב משום הוצע בשבת אז הנה חייב עוד אחת כיפור

ויהיה יום כיפור כן אמרו לו אין מן השם כל כל החיובים זה על האכילה פה אכילה זה לא על האכילהוצאה כן הוצאה עם איתה שאיסור כולל גם באיסור שבא על ידי אדם עצמו משכחת לה חמש מה חמש חטאות כגון שאמר שבועה שלא חד תמרים וח וחלב אזם כן אז החלב אסור עליו גם משום שבועה מתחייב קורבן מה שעבר על השבועה אפילו ש שחלב זה דבר איסור ואין שבועה חלה על איסור בכל זאת חייב למה מגודל חייל התמרים חיילמי החלם איסור כל אל כמו למדנו למעלה אז

באזבן כזה אז כמה נהיה אז חמשות והשנה אז הגמרא אומרת מגודל חייל התמרים חינחב אבל למה לא שנה את זה התנה עוד חטאת שלא אומר מפה תוכיח שבאופן כזה לא יהיה חייב חטאת זה לא איסור כולל הבא מעצמו בסדר כי קטנה איסור הבא מאליו איסור הבא מעצמו לא קטנה אפילו שאיסור חלל איסור הגמרא מקשה בה הקדש גם איסור הבא על ידי אדם עצמו שאדם מקדיש בפה שלו ובכל זאת זאת כתב איזה התנה במשנה למה לא כתב שבועה תרצ הגמרא בבכור דקדושתו מרחם הוא לא אמר לא

אדם מקדיש אותו אם באתימה כי קטנה מדידלת לשאלה דבר שאי אפשר להישאל עליו אצל חכם שבועה דית השאלה לא קטנה שבועה אפשר להשאל אצל החכם התיר לו לכן הוא לכן התנא שנה את הייסורים כאלו לכן אישה חיה הגמרא שואלת הרי הקדש יש הרי ההוק מנ בבכור אז אין בזה שאלה לחכם אתה מבין גם לתירוץ הזה שאתה אומר לי הרי הקדש ואפשר להשאל עליו שאם חל על ידי נדר והנדרים יש שאלה אבל אבל פה לא כך למה על זה אומרת הגמרא העוקים נבכור זה זה תירוץ כבר

עוקים בבכור השאלה היא הקדש הרי הקדש בשאלה כן אפשר להישאל עליו אומר אקנה בבכור מת קרה מה כבר אמרנו בבכור חלס קדוש מר היא בית כי קטני קורבן קבוע אבל שבועה שמביאין עליה קורבן עולה ויורד לא קטנה מה שאמרנו במשנה זה קורבן קבוע אבל השבועה שמביאים עליה הקורבן עולה ויורד לא קטנה הרי טמא שאכל את הקודש לקורבן עולה ויורד הוא אז אז למה לא כתב התנשועה כזאת בנשיא ורבי אלעזרי דאמר נשיא מביא שעיר לא קורבן עולה ויורד יפה אז אין לו קורבן עולה ויורד עוד תירוץ

הבשר אמר כי קטני מדי חילה כשיעור דווקא ייסורים שיש איסור שיעור שבו אסור אבל שבועה בחילה פחות משיעור לא קטנה גם על פחות משיעור הרי הקדש תירוץ אבע עינין שווה פירות לא כן מצוין בשאלה כן מתחייב אפילו כן לא צריך זה כן שיעור לא צריך כזית אז למה כתב את זה התנה אומר לא אבל צריך שיעור של שווה פלוטה אז יש שיעור בהקדש השבועה אין השיעור בכלל עוד מתרץ את הגמרא השם עבריה אמר רבי זרע כי קטנה זה דונו כרת זה דונו לו לא קטנה מה

מה שאמרנו במשנה דווקא ייסורים שאם היה עושה אותם בזדוניהם תחייב על זדונו כרת אבל דברים שמתחייב על זדונו לו לא קטנה לכן לא כתב תבועה למה עובר במזיד לא מתחייב כרת אלא מי שעובר עליו כלומר לא מתחב כרת אלא עובר עליו והרי השם זדונו לו וקטנה קורבן השם מעילה זדנו לו קטנה בחטת כאמרינן מה שאמרנו שהתנאן לא כתב דבר שדונו לו בקורבנות חטאת אבל בשבוע זה קורבן חטאת במזיד לא חייב כרת אז לא כתב התנ אבל מעילה שבאמת מתחייבים עליה עשיו כתב התנא שאין בה חיוב

כרת רבינה אמר כי קטנה מדיד דחיל אמדי דבר אכילהו שבועה דחילהמיד דלה באכילה לא קטנה דווקא ייסורים שחנים ע על דברים שרואים לאכילה אז שבועה שחילה דווקא ייסורים שחלים דברים שרואים לאכילה השבועה חלה על ה הזמנה אותם מתה כן אבל שבועה דחייל לעמידי דלבר אכילהו אדם יכול לשבוע גם דברים שהם לא רואים לאכילה לא קטנה לכן הוא אמר את המשנה שבועה לא תאמר הגמרא שואלת ואיך הקדש לחינעצים ואבנים ואף על פי כן אמר התנאסור במשנה אלקי קטנה דחייל מידית במששהש בו ממש שבועה דחילמיד דל במששה

א שאין בו ממש ממש כגון אישן לא ישן השינה זה לא דבר שיש בו ממש לא קטנה בסדר כל דף של מחר דף של מחר איפה יש לך שאלות אני רואה מאיפה אתה מביא אותם עוד מבחן מבחן חלק מבחנים תתקשר ויצחק כי למה לא בא הלו כן כן אנחנו שאלה ראשונה נכתוב את השם בנייהו זר זר שהפך מורין על גבי המזבח וגם בלעדיו היו מתעקלים אלא שבמקום במקום להתעקל בשעתיים הם תעקלו בשעה נחשב לו לעבודה והתחייב למה כל זר הקרב יומת כתבו חייב או כן על

ידי מה יזכה אדם לבנים זכרים ומהיכן למדנו כן הבדלה שקר כידו לא לא הבדלה הבדלה על היין אומר שתיים יש מיש קודש להבדיל קודש אישה כיתה זריעה לא אישה כיתה זריעה גם קדש עצמו בשעת תשמיש חייב למה והתקדשתם והיתם קדושים אישה כתזריח מי הרטתי מהר יופי רחמים תיקח מבח כי מקבלים מתנות אם אתה לא תעשה דג שני שבילין שני שבילין אחד טמא ואחד טור בלא לא ידוע את זה שביל הטמא והלך בשביל הראשון נכנס למקדש אחר כך גזה בשנה בטבל אחר כך הלך בשביל השני נכנס

למקדש האם חייב קורבן או לא מחלוקת לחכמים חייב הוא רבי שמעון פטור ד עכשיו שאלה ארבע הפצ ראשון בשמעון לאכול ממנו ולא רצה הוא מסרב ושוב הפציר בו ראובן ואמר שמעון שבועה שלא אוכל לך סליחה שבועה שאוכל לך כזה מתפ את שבועתו האם רצה לומר שנשבע שלא יאכל או נשבע שכן יאכל יאכל שבא לא האומר שלא דשב עכשיו ה לא ד הרי על האומר הרי עליי יום זה כיום שמת בו אביו והיה נדור מכבה לא לאכול ביום זה בשר ולא לשתות יין נספס עליו אותו יום

למה מהדור עשה נדר לעצמופס נדפס בסדר מה שאומר ניסים כן חמים חמים וה מאיכה למדנו שנשים חייבות בקידוש של שבת מדאורייתא זכור ושמור בדיבורח נאמר נכון מי שחייב על שמור חייב גם על זכור כן שמ שאלה שביעית אחרונה נשבע שלא לאכול נבלה פחות איפה עכשיו אני נבל אני לא יודעת תדען את השאלה אתה תמיד מקדים אותי סך כל הכבוד. נשבע לא לאכול נבלה. באיזה אופן נוחנה השבועה? באיזה אופן חנה השבועה?

ואם אוכל מלבד איסור נבלה עובר גם על איסור שבועה? לא. כי השבוע לא אוכל על דבר שהטרה עשרה עליו. ב אי אתה מול פה בא שנייה שלי לא יכולת לך אז מה נשבעת זה לא שמועה ראש אחד שנשבע נגיד אני היום נשבע שאני לא הולך תפילין זהזה זה לא תופס כי אתה מושבע בהרסיה אני לך תפילין כל יום זה אותו דבר כבוד הרב כלחל זה מחלוקת חכמים ורבי נכון תכתוב לפי רב ושמואל ורי אם זה בכלי דברים מותרים מדברים האסורים ככה יכול מה לפמעם כולי דברים

המותרים דברים האסורים דברים המותרים דברים האסורים היהוות זה ארבע פעמים או שזמ חצי שרבי אומר ואם אוכליזה אופן חצי שיעור רשקיש ורבנן מפרש חצי שיעור רבי עקיבא בקוש סתם סתם כן 100 בבקשה עשית לא חשוב העיקר שאתה מרגיש מבחן אתה נכנס הגרנה היה לי כמה דברים שישלם קנס חושב זה פה הפקרות הקנס שלו שילך לרחם עם דגים ויביא שני קילו דגים ויגרידו את זה פה לא לא מה פתאום כל אחד לפי הטעם שלו כן היה כברני כבר כתב את היה פה של רגע כן א גם

שמה נכון טוב אבל תדע לך שרחמים הוא כל יום לומד איתנו בבוקר נכון כל לילה שומע את השיעור של הבוקר אני שומת לו בילה שומ מי אמר לי את זה?

הרבנית שומע את השוחרים מספר איזה חידוש מה הלכות מה ראית? כן לפתוח לפתוח אנחנו הלכות רבותיי ציצית סימן שכתוב תראו למעלה את הסימנים. סימן טו נקרא שימו לב ד' הלכה ד' נקרא עטלית תוך שלושה אצבעות צמו לשפת הכנף אין רשו לתופרו פירש רשידחישינן שישתר מחוט התפילה שעשוי מצמר וניחנו ויוסיף עליו שבחותין שם ציצית ונמצא שחוט אחד אינו עשו לי שם מצווה ציצית יש עוד טעמים לטעם זה אפילו נקרא כלשהו לא יתפור למה אם אפילו נקרא כלשהו חישינש משטר וחודת תפילה ולפי זה טלית של צמר שנקרא

עתו שלושה מותר לפור הידנן אין דרך לפור בחוטי צמר זה הבדל שמיים וארץ בין חוט של התפילה לזה ראם פרש טעמה משום דניקת או שלושה לד בתורת בגד למה בגד זה שיעור שלוש על שלוש וכמן אני בסימן טו סימן טו הלכה ד' אני כומן דלת הדמה בעברגה זה תפרה כמן דפסיק חשוב חשוב אפילו שהוא תפר את זה נחשב חתוך לא תפור התפילה מחברת רק דבר שתורת בגד עליו כן פחות משלושה אין עליו תורת בגד זה לא נחשב למחובר לבגד והיא עביד בציצית לא פתרית כלומר לכן

יעשה בחתיכה שנחתיכה את הפטילות לא נחשב שעשה פטילות לטלית ופירו זהם נקרא ונשתח כל שהוא כשר נקרא כל החלק לגמרי נשמר כלשהו ויש אומרים דלרב עמרם לא נפסל אלא ציצית שהיו בו בעת שתפרו כל הפיסול זה משום שתופר את החתיכה עם הפתילות אז זה הבית עשה בנו עשוי אבל אם אחר שתפרעו הטי בו ציצית כשרים יצא את כולם איך ד אפשר אפשר איפה שלא אפשר אז א אומר המשנה ברורה סברת הרב עמרם עיקר רב עמרם לא נפסל אלה צית שהיו בבעת של פרעה ה אם נקרא

מנקב שהציצית תלוי בעולמתה לאורך חטלית לא לרוחב ונשאר מחובר לבגד ולא תפר והשאיר בו ונמצא ציציות נמצאים בכנף פחות מקשר גודל אם כדמה טלת תציא את הקרע שו תצית שם משעת הקרע כשר בדרך כלל זה כך משעת עשייתו אתה מבין נקרע לו אחרי שעשה נקרא ואם נקרא ונשתאר ממנו כלשהו תפרו ואחר כך הטית בו ציצית אימו של צמר כשר לכולע עלמה למה לא תופרים לראשי מחוטי צמר? ואם הוא של שאר מינין שדרך לתפור בחוטין של אותו המין לא יתפור לדעת הראשי ונקראו דפו אחר כך דיל

בוציצות יקר לספוקה כי לרב עמרם זה לא חשוב למחובר לא נשתי עד הסוף כן יצא יכול להחזיר אותו לא תעשה איך זה יכול להיות שנמצא בכשו מה אפילו שהוא יצא כבר לגמרי זה דבר פלא פלאות תגיד לי רבי שלמה שאני אמרתי שיביא פוסק הוא אומר אם זה נקרא לגמריצה הוא אומר אתה יכול להחזיר אותו זה לא תעשה בנש זה פלא מה פלא נכון הודעה שמ חושב הרב הזקה אני חושב זה הזקה מה זה משנה אנחנו לומדים תורה אל תפחדקה הכי טובה יש לך פה רחמים פשוטים

מרחוקת השם עוד כמה דברים 50 מה הכוונה שנטלש לגמרי הציצית כןזה הלאה התופר חתיכת בגד בכנפי הטלית לכן מה שנוהגים לתפור סביב הנקב שציות בו אם הטלית של מי שהוא תפרו בחוץ מיש לבן הוא של צמר יש לחוש בדבר לדעת ראשי שלא תהיה שום תפירה למטה משלושה אצבעות למה ולמעלה מקשר גודל שם זה מקום של נתינת הציצית אז חוששים שיתן את החוט במקום חוטי הציצית אומר המרם והוא הדין בכל מקום שתופר בחוט שהוא מן ציצית חיישן השם יקח אותו חוט לחות הציצית היום אין את הדבר

הזה איזה חוט מי תופר בחוט שציצית את הבגדים שלו זה לא נכנס לשום מכונת תפירה קת את זה למטה ש לא ראיתי מצאת טוב נלך לילד שבועות כמו שאני מה אמרת שאפילו נקרא לגמרי ויצא ציפצ אפשר להחזיר אותו איכשהו לא שלשחת אולי ב שתפס כתב שימו לב יזהרו שלא לדבר שיחת חולין כל הלילה וימידו כל סדר הלימוד של זה הלילה בחשגדול בשמחה רבה תלהבות הנפש אוי ואבוי מי שמדבר לא שווה שום דבר קדושה גדולה עושה פרי למעלה אם אדם א מדבר אחר כך כל התיקון שלו

מתחילים לשמוע את התיקון שלו למעלה ברשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ אלו תות נוח נוח צדיק פתאום שומעים אתה בא אתה נוסע מחר באמצע זה מצחיק איך זרקו לו את זה מפה פה וגם זה כל זה לא יהבו את זה בשמיים את הדברים האלה טעצי שעה קודם חצות אמרו קריעת שמע שעל מטע עם כל הפסוקים חצות הלילה אמרו ברכות השחר חוץ ברכות על נטילת הדם ברכות התורה מגיע לות השחר ברכות התורה גם זה צריך כבר שעד חצרות כבר אדם גמר את כל התנך ואת המדרש

וכמעט אפילו את התרג מצוות ואז ילך ויעשה ילך חנוכיות סליחה יגיד קריאת שמע שעל מתה ואחרי חצות ילך לנו חיו יעשה את כל ברכות השחוץ מהנטלת מברכות התורה לא ישן יכול להגיד ברכות התורה ואז משיך את התיקון עכשיו נשים לא נהגו לקרות סדר שבת שבועות לא שייכות בתיקון הזה לפי הסוד כך כותב הבן איש חי בספור הרב פעלים אבל כף החיים כותב לפי זה גם אנשים שנוהגות לספור העומר יכולים ללמוד התנך גם כן כיוון שהוא תשלום התיקון של ספירת העומר שלך קורה ספירת העומר לא גם

אצלם לא אומרים ספירת העומר אין כן זה לא מסתבר כן מסתבר אז נשים יוצא לפי כף החיים כל אישה שסופרת עומר תקרא את התנך כן כי יש נשים הם מאוד רוצות לעשות את התיקון בלילה הם יותר טובות מבעליהן כן היום אחד שאל אותי אומרות בכלל שיש אישה אחת אצלם בבית הכנסת בעלה עצל והיא זריזה היא באה לבית הכנסת בשעה שבע בעלה בא ב83 אומר האם נגיד לה שהיא תבוא בזמן שבא בעלה מה זה זה מבייש אותו חזרת מה אני אעשה לה תגיד ך יותר טוב שתלך

בתקסת אחר עד שנה וחצי ותבוא [‏צחוק] איתו שח תיקח כאילו תיקח ש מישהו אחר אחרים יקו מה יעשה קשה לו קשה לו בבית לא אבל הצדיקות הם באות לבית הכנסת גם כן הם מכינות תה קפה המרוקאים הם לומדים בלילה הזה גם רק הזכרים לא ציון משה באספרה נשים גם לומדות לא בליל שבועות גיע שבוע את הבוקר מעד קודם מנות השחר כמו חצי שעה אז צריך לטבות במקווה ועל ידי כן ממשיכים תוספת קדושה מבחינת את הכתר העליון שער ה50 זרקתי עליכם מים טהורים זה מדו הטבילה בערב

שבועות צריך בבוקר לפני אדם לא ישן כל הלילה ילמן לא ישב בטל שבט כי השם דמה חצי שעה קודם כן ילך למקבה טהרה יתבול חמש תבילות תבילה ראשונה י קמץ תבילה שנייה ה קמץ תבילה שלישית ו קמץ תבילה רביעית א קמץ שם הוויה בניקוד קמץ תפילה חמישית אור החסד אור שנמשך מהחסד העליון זהו הנה יש לך כל התבידות עכשיו צריך לדעת כל הכוונות שעושים המקובלים מ ליל פסח אחרי זה זה מסתלק הוא נתקן נתקן כבר אחר כך יבוא עוד הפעם לילה בעומר כל לילה מביאים כוונות

מביאים מביאים אור אור אור כל זה ההמשך של זה זה בליל שבועות על ידי הלימוד ועוד מוסיפים עליו אחרי כל זה שעשינו עם התבילה והכל זה נחשב לאחור אחר כך על ידי התפילה עוד פעם חוזרים על כל הכוונות זה בא לפנים מביאים את כל העור מפנים אני יודע שני התפילות גם שחרית גם מוסף ואז יש זיווג עליון בכתר יש זיווג גדול זה זכות לכן צריך להיות ערים עד אחרי תפילת מוסף אדם לא ישן שום אופן למה עד אז זה לגומר ועוד יותר טוב טוב, שאחרי הלימוד

בלילה יעשו מיד סעודה בבוקר.

למה? בסעודה חוזרים על כל הכוונות בחיצוניות. עוד פעם. תראה מה זה הוא דבר גדול.

לכן פה מה עושים? הכי תוציא משה לבוא לפה. למה? יש לך סעודה כיד המלך חלבי.

אבל לא בשרדה. חלבי תאכל בבית. בשרי אבל פה חנבי יותר טוב מהבשרי מביאים פה דברים מסולטר משמנה אתה ראית ב במירון איזה הביאו חלבי כל בוקר לאיתה הביא מיוחד כל המינים וכל העניינים אז זה צריך יש קדה יש קצפולי יש הכל בסדר אני צועקת אה כדאי ליטול יד בטח נוטלים ידיים אחר כך יאכל הרבה בורקע זה לא טוב אחר כך צריך עוד פעם בן כל צריך נטילה לכן צריך לטול ידיים עושים סעודה ו הוא שואל משה רבי משה מזרחי הוא שואל אם מביאים קד בטח עוד

כל טוב פרק יז נכון זה דף קכב ב כל מציאה שאמרנו בה שהיא של מוצאה אינו זוכה בעד שתגיע לידו לרשותו אם הרים אותה ביד שלו זוכה בהם התייאשו הבעלים הכוונה כל מציאה שהוא זוכה בה אבל אם ראה את המציאה אפילו נפל עליה הוא בא אחר והחזיק בה זה שהחזיק בה זכה אתה מבין כן אדם לפעמים מוצא מציאה בא נופל עליה זה לא שלו אם בא אנסלו את זה מתחת זה שלו ארבעה היה רוכב על גבי בהמה וראה את המציאה ואומר ואומר לחברו זכני בא כמה

שהגביע לו קנה הרוכב על פי שלא הגיע לידו אומר תזכה היא בא ואם אמר לו תנה לי ונטלה ואמר אני זכיתי בה זכה ב הלוקח הנותן נכון ואם מי שנתנה לרוכב אמר אני זכיתי בתחילה לא אמר כלום זה כבר של הרוכב זה במשיכה לא זה לא מדובר בבהמה הוא רוכב בן אדם היה על גבי גמלכ היה לו חבר הולך למטה אומר תשמע תזכה לי בזה תרים את זה תזכה לי הרים זה כבר שלו של הרוכב על הגמלן אבל אם אמר תביא לי את זה וזה שירים

אומר מה פתאום שאני אביא לך זה 10,000 שק אני לוקח את זה בשבילי זכה בזה אבל אם אחרי ששמנו לו את זה ביד אומר לו תשמע אני רוצה לזכות בזה אתה רוצה הרבה דברים שמת לו את זה ביד הלך הנה אומר המגביע המציאה לחברו קנה חברו אף על פי שלא אמר לו כלום הגביעו את המציאה שניים קנו שניהם כך זה הולך אומר לו תזכה אומר לו לא אני לא חייב לזכות לך נכון יכול להגיד לו אני לא רוצה לזכות לך לזכות בעצמי מה הוא פודן כן

זהר עכשיו עכשיו זוהר חדש בחינה לא להגיד ככה זה לא יפה כן אבל למשל אידה מה אכפת לו שכולם יזכור דף א' התחלה התחלה הספר מהו ואספה הכל בני מספר מחקות קדשברך חג משה חדוד תיר מכל בני עלמה יפה אומר דוד מצפה לקדוש ברוך הוא אדוני כולם מצפים אפילו הבה בהמות מצפים לחסדים השם אלא מילה דה שאינה ואכי אמרו לי ו מילה קשות דתחיק נאורק מהדבר ברא קודשברוך עד דלא יכלין על מיני מזבני מעבד קודש בריךו עבד נורה לנורה תלבש דהדה וכן כל נור דעל מנגו

התקו בקיומז פשטור כנפ עדול בוקר דיוסף נתיל כל נורן מגודכל נורן בית זניק מציפי על צפ עד סיפ עלילה מזבל חופ בוקר דסחפעל מדורסנדה דבור ספת מה דוד עשה הוא כיסה את האור שכלו התחתונים לסבול של אדם מסתכל באור שמש לא יכול לסבול את האור יש שם משקפי שמש כמה דעת מרספה זהבת גד בס דוד בתל אמר דו לי חופה עליי בוקר ת רביקה אמר מלא נפיקחה אלא משמע מילה די עדבו אז ה יונחת באת לגבי רבי אלעזר או זה מעשה חזק שיריד בסוף ספה קמה

אמר רבי אלעזר יונה כשרה מאמנה תדי בשעות זה לי ואמא אחת לגברים מאון לכי תאמרי לרבי יוסי חברים בדרכם וניסה את רחל נדלתין יומין נתלתה יומין ולינפול עלי חילו לעבח וענן הזה לגבי שלא יפחד יהיה לו נס תזים אחרה מלחד סגיע באיש בעינו סגי ובאיש בעינוי שגי על חת רמונה מלידתחותה ועושה שמ אז מקמדנו חיה עזו למה זה כל זה היה רבי יוסדת פקעין הוא לא הרגיש טוב ו ו רבי יוסיף בן החמיב של גם אני קורא לו רבי יוסיף בן נקוניה חמיב של רבי אלעזר

אומר הוא ניצול אבל זה הלך לרבי יוסי דפקעין סיד פקעין מסכן היה אבא אשתו כבר נפטרה ו והיה לו בן ובת והם ילדים קטנים ועכשיו הוא הולך למות אמרו טוב אנחנו באים מיד לרבי יוס דבקעין נכנסו אצל רבי יוסבקעין ורואים הילד שלו שוכב על אבא ומה זה צועק לקדוש ברוך הוא אומר לו ריבונו של עולם כתוב לא תשלח האם מעל הבנים אנחנו הבנים חיים אתה לוקח את האמא מעל הבנים ואם תגיד זה לא אמא זה אבא אדוני כבר את האמא לקחת זה גם אמא וגם אבא

מה זה בחיות הילד הזה בכה שם בסוף הוסיפו לו 22 שנה הם ראו את הנס הזה היו רבי אלעזר וכולם באו איפה הוא קבו רבי יוסף זבקעין בין צפת למרון יש כתוב בדרך בצד ימין שאדם נוסע ממירון לצבת כתוב יערב בעל שם טובו שמה נכנסים יש קבר של רבי יד בקעין שמה ישב רשבי והתלמידים שלו והגילה להם סודות ויש שמה סלעים מסביב בא רבנו הארי אומר פה ישב רשבי פה ישב רבי אלעזר בנו פה ישב רבי אבא ויש שמה שבעה סלעים כאלה ואז רבי רשבי אומר

רבי רבנו הרי אומר אני אשב במקום של רשבי והרבי חיים ויטל שב במקום רבי אלעזר וככה הם ישבו מסביב עד היום ישנו שמה כך כתוב בשאר גלגולים וזה כדאי ללכת אנחנו כשאני הולך איתם עם החברים אנחנו הולכים למקום הזה היום עשו זה כיפה רואים את כל מצתח אז רואים את כל ה את כל האבנים הללו פלא פלאות זה אצל רבי יוס דפקיעין מה קרה עם רבי יוסבקין עכשיו זה המעשה מעשה נורא והיום 22 הוסיפו לו. כן.

תראה מה זה ילד קטן. איך הוא בכה ואיך התפלל? בחור אומר תחזירו לו. תחזירו לו.

מי אמר את זה לרבי אלעזר? היונה. היונה מצפצפת והוא מבין מה היא אומרת פה. בסדר בוא נראה מה תגיד היונש ברים טובים אמן לאצך לא התיר אלה במחזיר הגדיל לאותו קנב שבמנו נקרא הלכה זה נקרא כנב עם הציצית אסור חזרה אפילו לאותו כנב שום תעשה ולא מנעסו ידים חושות החיים שמקלח זה שיש דה כז פנה פתום הכתורת טו אדוני אלוהינו שקטו אבותינו לפניך את כתור את הסמים זמן שבית המקדש קם כאשר אותם משה נביא כך כתוב בתורתך ויאמר אדוני אין משה קח לך סמים נטף ושחנת

חל בנסמים ולבונה זכה בת בבדה ויאמר משה קח לך סמים נטף של וחל בנה ולבונה זכה בת בבת יהיה ויאמר אדוני משה קח לך הסמים נטף לחם בן הסמים ולבונה זכה בת בבד יהיה יהיה בבד בד זכה יהיה בבת בת זכונה יהיה בבת בתו הזו הזוז ה ועשית אותך קודש שקת מן דך ונתך שמה קודש חדש שים תן לך קטיר עליו אחרון כתורצמים בבוקר תיבות מענות אהרון נרות בין הערבים תמיד פני אדוני לדורותיכם תנו רבנן פטום הכות קצר 398 מנים 300 מנה בכל יום שלושה מנים

מתרים שמהם מכניס כהן גדול מהם נחים הכיפורים חזן מתשת בערב יום הכיפורים כדי לקיים סתדקה מדקה עשה בנים בנו הן הסורי והסיפורן חן בנק 70 מור שעה שישה 16 מניקה שלושה כנש כס מכבן אתם ולא מצא כפסין מביא עמי עתיק מלחמה שם כלשהו בנתן בבלי אומר נתן בבש חס רבן שמעון ממורי אינצ מה היא באה מה הוא באי עשה והלו מרגליים פי שז מרדש בני הכבוד תניה רבי נתן אומר שהוא שוח אומר על דכתב תבדך פני שהכל יפה לבסמים תמחצה שליש רביע לא שמענו אמר מד

זהקן אם כמידתה קשר על עצא נכנס על כל אחיותה נבר כפרה אחת ל60 ל 70 שנה אתה בא שן שחין אחצי כפ נותן מקור טוב של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני רחה ולמה אין בד אמר כל דבש תו מנו שמים כפז אסור כחו מזמרה הארץ בכניכם מנחה צורכים מריה כפזות עשו מזמרת בכנכם לאיש מנחה מעל צורים עדש בנות מותים שכדים יאמר עליהם ישראל עסוק מזמרת הארץ בכל ש מנחה מעד צורים מעדני מושכדים ויקר משה כנס ככם צפחות פסח גודת זוב אדם אשר בסף והגעתם אלמשכת

מזוזות מן אדם אשר בשר ואתם נותןצו שפטע בתו בוקר ברגע מש ועל שתי המזוז שמרתם את הדבר הזה בניך כי תבוא אשר אליכם כאשר דבר שמרתם את העבודה הזאת והיה יום לכם בניכם עבודה הזאת לכם אמרתם זבע פסחו אשר פסח בתי בספ מצם שתחמסת בנורה זהב מקשה קנה גביעה כף תורה הופה ששקנים יוצאים מצידה שלושה כנים עולם מצידה אחד שלושה כנים עולם מצידה השני שלושה גביעים שוכנים קנה אחד כפתור שלוש גים שוכנים קנה אחד כפתור פלח כן שתכן ממציאים בן הו רבנו ארבעה גביים שוקדים כפתורת

שני הקים ממנה וכפתור זה ש של הקדים צמנה כפתורהם ממני הם כולם יעשה את לו מעטותיה ו זהבתור עשה כשהבת עשה אותה ואת כל כניה אדוני להושיע לנגן אדוני אדוני להושעניגן בזה מעשה מנורש זהבש מראה שנס וימרו את המטה ותן עליה העדה עליהם כצף פני אדונג ויקחון כאשר דבר משהו בעם יתן את הקטורת כפרנ יעמוד בן המתים בין החיים תעצמפה ש פתח מגפה נעצר ויאמר משה אחרון קח את המתני האש ועל דם חצף בני אדק אחרון כאשר דיבר משה בים ויאמר משה עליהם צפון כאשר דיבר

משה מגפה משה משהו גפ נעצר אני אשר עושה רנ לב חזך כית מסגב לי מנוס ביום צר לי לי לי צר ביום מסגת כזב וזך שיר ואני אני אשר עוזני בוקר חסדך כיתכבדים צר ליצר בכזך עשיר אני אשיר עוזך בוקר חסדך היית מסר לי לי צער ביום עוז שיר לא מנצח בן שרחמים ארץ ויעמוד פנחס ויפ את עצמגפנו עלינו מפחד צריים פה מצדך אל מיניך רק בעיניך תבי שמדשם תראה אתה זמת מעונך לא תונה אליך רחה כ מלאכו תגניש אשת חיים צך ת לבעלה שנה גובה

כל ימי חייה רשת צשתים כפות כתוב לא תר לבית משלג ככל בית שנים שמ שרחין יופי תהנושו צבעות עמנו צבע מלך בעלו עולם חמניות ענה בכ גדול קבל מהגיבור ברכתך חסתך שבעתנו קבל שמעצעקתנו יודע על יה רצון לפניך שבזכות קריאת פתסו חלבות שיכבישו רחמיך את כעשך מעלינו מעל כל ישראל רחנו גמנו במידת החס מידת הרחמים כנס לנו פנים משועת הדין הגדול שבח מענינו על כל בית ישראל גופים פה שמה חול עם עמך בעשם מינוים מספר השם השמות צה למלאכך הקדוש כל צח מגפה כל דבר רע

שצתם אדונם תכריט ותשמין את כל צענו כל נצוצה הקדושה שבתי חיה רעה מן הארץ כם לא תעבור צ לפניך צני שברך לאבותינו הקדוש אברהם צקום שמצו כל הקלן הקדוש הזה קטנים גם שמעסים דרך הפלפון ודרך עלין כמה ברך זקום נתנעניה בחיים שמחים שעות גדולות חיים טובים כן י רצון ונאמר אמן ‏Eh