הדף היומי מסכת ראש השנה דף לג ז כסלו תשפב מפי מו"ר שר בית הזוהר הרב בניהו שמואלי שליט"א

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש ז בכסלב תשפ"ב. היום כבר מתחילים להכין ההכנות לכבוד שבת כל שכן הלימודים והפרשה הכל. למה?

כי היום השישי הוא קצר. צריך להכין שאדם כבר בשעה 12 בצהריים כל האוכל יהיה כבר מוכן על הפלטות ואדם אחרי התשובה והמעשים טובים כמו שאליהו גולד פה כבר את הכל הכל עומד יפה השם ישמרהו שיהיה לו נחת ושמחה אז אתם יודעים עכשיו כתוב ויצא יעקב בפרשה שלנו ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה רש"י אומר לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרן למה אמר יציאתו ויצא יעקב בבאר שבע אלא מגיד שיציאת הצדיק מן המקום עושה רושם שהצדיק בעיר הוא הודעה הוא זיבה הוא הדרה כשיצא הצדיק

מן העיר פנה זיוה פנה הודה פנה הדרה אז לכן כשהצדיק איתנו לא נוסע לחוץ לארץ יש אור גדול אבל אם נוסע אחר כך נגיד נוסע לאירופה נוסע להונגריה אז אחר כך יש פנה זיבה פנה הודה פנה הדרה בזמן שיעקב יצא כולם הרגישו למה הצדיק יש לו כוח השפעה על כל הסביבה שלו לא רק על האנשים גם על הדומם למה כמו שראינו ויקח את האבן אשר שם מרעשותיו. הגמרא אומרת היו 12 אבנים התחילו מריבות ביניהם. כל אחת אומרת עליי יניח צדיק ראשו.

מה עשה הקדוש ברוך הוא? הפך את כולם לאבן אחת. אפילו הדומה מרגיש בקדושת הצדיק מגדיש בצת יעקב. כמו שאמר לנו פעם רבי מאיר אבו חסיר עליו השלום שאצלהם בבית אצלהם הסבא אצל רבי יעקב בחצר שלהם גם בזמנו היו הבהמות בערב שבת מהלכות על שתיים למה היה קדושה היה להם עילוי היו מהלכות על שתיים למה כשהצדיק במקום עושה קדושה הכל עולה הכל נהיה יותר טוב לא הוא אמר הגמרא אומרת אומרת בעירין דף יג רבי אומר אני עדיף ל מחבריי אני חריף לא עדיף אני חריף יותר מחבריי

למה אני ראיתי את רבי מאיר מאחוריו אם הייתי רואה אותו בפניו כל שכן שהייתי חכם יותר למה לא כתוב ויו עיניך רואות את מורך גם כן הצדיק יש לו השפעה על כל הסביבה ראיתי את רבי מאיר מאחוריו זכיתי לחוכמה אותו דבר רבי יהושע בן חנניה הגמרא אומרת אשרי יולדתו בשעה שהוא נולד עם נתנה את העריסה שלו בבית המדרש שישמע תורה במחיצת החכמים זה משפיע אומר רבנו הקדוש אומר רבי שמעון אומר כעול מהי גודלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתקה אומר גם הוא הסתופב כל

הזמן מילדותו זכה שהצדיקים השפיעו עליו תמיד מספרים הרב האנפנדרי שהיה בטורקיה הוא בא לפה היה גאון וקדוש נפלא משהו היו אומרים עליו משהו פעם הוא בא לבית המרחץ בעיר העתיקה הוא נכנס למקווה כמה רגעים לאחר זמן הגיע הרב של ירושלים היה הרב זננפד רבי יוסף חיים זודנפד נכנס לשם אמר להם תשמור אני מרגיש פה היום במקווה משל לא הרגשת לי אף פעם שאלו מה קורה פה אמרו להם שהרב האלפנדרי היה במקום הזה השפעה.

הצדיק נתן על המקום השפעה. לכן הוא הרגיש. אחר כך הוא הלך לבית שלו אומר ככה הרגשתי. הוא לא היה מקבל אנשים והיה לו וילון קטן על הזחנון מזיז אותו.

אם רוצה לוקח אותו לא רוצה לא לוקח. ראה את הרב רב פנדרי פתח לו אמר לו אתה איש קדוש. אומר לא אני נכנסתי למקווה הרגשתי קדושה שזה באתי להכיר את כבודו תראה איזה קדושים היו הפוך חס ושלום יש רשע משפיע איך אומר דוד המלך אשרי היא האיש אשר לא הלך בעצרת רשעים דרך חתים לא עמד משב לצים לא ישב אומר מה פירוש במושב לצים לא ישב די אסור לשבת איפה יש ליצים אומר, אם היה פולץ מקודם יושב, הוא הלך. אומר הרב אגזי, אל תשב בכיסא שלו.

למה? זה משפיע לרעה. הוא לא פה עכשיו על הלך אומר, "אל תשב פה, אל תשב אצלו." למה? אומר, "זה משפיע".

כן. זה משפיע לרעה. עכשיו אז יעקב אבינו כל האבנים נעשו אבן אחת. אחר כך כשהוא קם הוא ביקש מהקדוש ברוך הוא ואומר אם יהיה אלוהים עמדי שמר אני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש זה מלמד אותנו יעקב אבינו דבר ראשון אדם צריך להתפלל על כל דבר יוצא לחוץ תפלל נגיד ריבונו של עולם תשמור אותי שלא יחתה תהיה עמדי למה העולם הזה דובר לפוס דור את כן עצמך בפרוסדור כדי שתיכנס לדרגין הדרך מסוכנת לא פשוט הדרך בעולם יש חיות רעות יש לסטים

יש יצר הרע חיה עורב לאדם לכן הפתח אתתופת לכן ביקש יעקב שישמור אותו בדרך הזאת למה עכשיו הוא הולך לבית לבן שלא ילמד מהמעשים הרעים אתה יודע אומרים על זה משל במדרש אחת ראה בשפת הים שתי אוניות אחת מתחילה להפרליג אחת כבר הפליגה מהדרך היא עכשיו חונה רואה אנשים שמחים עם האוניה הזאת שהולכת להפליג כל אנשים מלווים אותה ושמחים איתה וזורקים עליה סוכריות אמר להם לא ככה צריך לעשות הפוך האוניה שהגיעה צריך לשמוח איתה לא הנהיה שמפליגה הניה עכשיו הגיע מהדרך האנשים ירדו כולם בריאים ושמחים

צריך לקבל אותם בשמחה למה הם עברו את כל הדרך לא קרה להם כלום אבל אוניה שיוצאת צריך לדאוג עליהם להתפלל לבכות זה מסוכן יש רוח שערה בים יש מערבולות אפשר לדעת מה יהיה אומר אותו דבר זה העולם הזה זה דומה לים סוער אדם שנולד לו בן הוא כל כך שמח צריך לשמוח שהקדוש ברוך הוא זיכה אותו לבן מצד שני צריך לדעת עכשיו הוא רק מתחיל את הדרך האוניה עכשיו מתחילה להפליג בים דואגים עליה תעבור את כל הדרך בשלום לכן צריך לדאוג שיעבור הבן את הניסיון של

העולם הזה בשלום דרך הים הסוער זה לכן זה התפקיד של ההורים לשים לב גם צריך להתפלל לילדים שילכו בדרך שובה סתם אמר יעקב אבינו ושבתי בשלום את בית אבי אני רוצה לשוב לבית אבי שבשמיים בשלום בלי בעיות.

אז לכן הדבר גדול הצדיק עושה רושם על כל הסביבה שלו. בפרט אם הוא נותן דוגמה אישית זה מחזיק את כל מי שרואה אותו מחדיר בו יראת שמיים. אתם יודעים אדם הולך עכשיו לקנות דג זה אנג'ל הולך לקנות דגים לעשות להם לשבת לתלמידים שמה בישועה ורחמים איך זה נקרא בית הכנסת מלמ שמה יש לו את אליהו את גולד יש עוד אז הוא צריך להביא להם דגים אז מה הוא עושה הוא הולך קודם כל הוא הולך לקנות דג הוא בודג אותו מהראש שלו אם הראש בסדר רואה שהראש

טוב סימן שהכל טוב אותו אותו דבר עם ראש הקהל טוב כולם טובים צריך ללכת אחריו גם מי שהוא ראש הוא משפיע על אחרים צריך לחזק את עצמו הוא בעצמו לא ראינו יעקב אבינו הלך ללמוד 14 שנה לא לא ישן 14 שנה איזה כוח גדול זה איזה זכות שאדם זוכה לכל הדברים הגדולים הללו איך מתחזק בעבודת השם איך הוא יודע פלא פלאות וכל מה שקורה מה שהשם נותן זה הכל לטובת האדם היה אומר מורנו ראש הישיבה בעזרעתי עליו השלום אומר ואתה ישראל מה השם אלוהיך שואל ממך

כי אם נראה את השם אלוהיך ללכת בכל דרכיו לאהבה אותו לעבוד את השם אלוהיך בכל לבבך וכל נמשיך לשמור מצותיו ואת חוקותיו אז של ראשי ישיבה פסוק לא מובן כתוב מה השם אלוהיך של מאמך כי אם נראה שואל סך הכל דבר קטן נראה אחר כך הפסוק ממשיך יראת השם אהבת השם עבודת השם בכל לבבך בכל נפשך אך זה יכול להיות אז אז הוא הסביר ראש הישיבה אמר משל למה הדבר דומה אומר סוחר בא אצל אחד יש לו אוניה אמר לו תשמע אותו מסא היה זה לא

היה כמו היום אותו מס משאית היה אוניות גדולות לקחת מחוץ לארץ סחורה והיה מטוס לוקחים על אוניה אומר אני רוצה לזכור ממך אוניה ת הולך לסחור לה מפה אני צריך יש לי שמה זוג אורחים יוחדים רוצה תליך לשמה סחורה טוב צריך להוליך בסך הכל אומר לו מה אתה רוצה להוליך דברים מועטים אמר לו תשמע תשלם לי בשביל העבודה שלי גם כן אני ארים לך את זה אני אקח לך אמר לו הסוחר טוב תשמע אני אשלם לך מה אתה צריך נשמע אומר אני צריך 10 טון אורז

10 טון חיטה 10 טון קמח, 10 טון בורגול וקוסקוס ו אמר לו מה אתה מרמה אותי? אמרת דבר מועט.

אומר לו הסוכר, אל תדאג כל זה בשבילך כל זה נותן בשבילך בשבילי זה משהו מעט. לא זה אני צריך סך הכל בדרך שלך תיקח לי 20 קילו מלפפו 20 קילו זהב גולד 20 קילו כן זה מה אני צריך לא מי יודע מה אומר זה אותו דבר הקדוש ברוך הוא מצווה עלינו לא בשבילו בשבילנו איך אמר אשר אנוכי מצווך היום לטוב לך שרוך הוא נותן את התורה והמצוות אנחנו נזכה בזה אתה מבין מה זה כמו אדם אמר לחברו בוא יש לי מחסה אני רוצה שתסדר לי איתה

יש לי שמה אל תגיד לאף אחד יש לי שמה חבילות של שטרות 200 כחולות אני רוצה שתעשה לי משטחים משטחים תראה לך מה זה לוקח את אליהו אומר לו בוא תעשה לי משטחים משטחים אתה יודע מי זה אליהו תלך אצל ציון משה אז אז הוא לוקח אותו אומר לו בוא תעשה לי משטחים משטחים הכל אני רוצה ככה יפה אומר לו תשמע קודם כל מה שתעשה היום תקח בשבילך מה הוא יעשה לא יהיה מבסוט הבן אדם אבל זה בשבילך אוהו איך שהוא יעבוד אומר הקדוש ברוך הוא

אומר תעשה תעשה זה הכוב שלך לכן הוא אומר מה השם אלוהיך ש מעמך כי אם נראה זה הכל בשביל לא אבל טרשת הרבה לאהבה לשמור חוקה מצות אדוני זה בשבילך הכל זה לתת שכר טוב בשבילך זה לא בשבילי יפה לכן זה העניין שאנחנו צריכים לנצל את הזמן שלנו לתורה לנצל את הזמן שלנו ליראת שמיים למידות טובות זה הזכות הכי גדולה שיש לכן עכשיו זה הזמן כמו שדיבר דיברנו ויקץ יעקב משינתו אל תקרא משינתו אלא ממשנתו יעקב אבינו גם במשך השינה שלו היה שקוע בלימוד הוא הלך

לבית מדרש שם ועבר עכשיו הוא בא ישן בשינה עצמו כמו אמר לנו מורנו חם בציון היה אומר לנו אם אתם לא חולמים בלילה על מה שאנחנו לומדים זה מה שאתם לא לומדים צריך אדם בלילה יחלום. זה זה הזכות הכי גדולה, זה החירות הכי גדולה, זה המעלה הכי גדולה והכל בא מן השמיים. לכן אמרת בעזרת השם ביום שבת ככה נעזדה נלמד טוב טוב ואמרתי לכם יום שבת זה יום התשעי שהוא מסוגל הרבה כי הוא עכשיו זה חודש תשעי אנחנו כסלב שזה מסוגל אחר כך זה יום יום

התשיעי כי זה ה והחודש התשעי יום התשעי שעה תשעית מתי זה צע אני זוכר שאמרו על חכם סלמן על החכם נתן סלם הוא נפטר ב בת ב בת בכסלב חכם נתן סלם אמרו עליו חודש התשעי בשעה ביום התשעי בשעה התשעי מתה מיוחד ל טוב זכותם יגן עלינו עכשיו במוצאי שבת בני נדר נעשה את הסיום בציון דוד מלך ישראל חי וקיים ציון משה מציע שנעשה שם ברכת הלבנה בעזרת השם כי אם דוד המלך נעשה ברכת הלבנה כי אי אפשר לברך היום ברכת הלבנה עדיין אי אפשר היום

כתוב בלוח אי אפשר עוד לא אפשר בט כתוב בט שב שישי שיש כן אבל איפה דוד המלך דוד המלך איפה בתוך פשטות אתה תמצא תבוא תשאל מה נמצא אתה בא בית הכנסת אר ציון בתוך בית ספרדי עוד פעם אתה שואל שאלות תבוא לבית הכנסת תמצא זה שם זה הבית הכנסת יש את חצר שאלתי את אמר לי שאל אותך אז שאלת אותי אמרתי לך אני יודע איפה איפה שהרחמים?

בסדר אתה שואל שאלות יותר מדי אל תדאג אתה תבוא ואתה תמצא מהשמיים יגלו לך דרש יהודה של חכם יהודה מועלם אמרו שתו סתח עד המולד בליל שישית 12 בלילה 12:55 נו אז אפשר לעשות ב-1255 אה זה בדיוק שבע ימים בלילה שיש בסדר אנחנו יכולים לעשות בכותל לא אומר בליל שישי שישי זה היה המולד לעשות לעשות המולד היה אבל דוד חיסרק כן בסדר גם אדם יוכל יהיה שמח עושה סיום מסכת אה ראש השנה ראש השנה יהיה סימנים יהיה תמרים מה טוב לעשות בבשתה שית בשבת ללמוד ולהתפלל

לבקש מהקדוש ברוך הוא קצת תהילים קצת בקשות שיהיה לו ישועות באמצע השיעור אנחנו באמצע השיעור זה כל הזמן פה שמחה בשבוע הבא עוד הפעם ביום החמישי אנחנו נלך אמרתי לכם נעשה סיום של המשנה כי עכשיו נלמד את המשנה ויקצע כל משנתו [מוזיקה] אפרים הבנת מה איפה זה עוד פעם אני אחזור הבנתי הכל הכל מובן אין בעיה הנה עכשיו תצטרך לשלם על זה קנס כן רוצה לדעת היום בשעה שישית מתי זה בשמר תשע דקות כ תשע דקות שתיים לא משתיים עד שלושל את רצון תש דקות לא

אמר את זה אומר תשע דקות אני לא אמרתי אי אפשר להגביל את הקהל הבת את זה דקות מי אמר תגיד שעי כן הנה שעה שיעש דקות אם אחר כך יצא לך אם לא קשה כן כן אנחנו א משניות טבול יום פרק שלישי מאיר בסדר אף אחד לא יודע שזה אתה כל ידות האוכלן שהן חיבור באב הטומאה חיבור בטבול יום למה הוא חזין אותם כדי לאכול אם זה חיבור באב הטומאה כאילו נגע בפרי עצמו חייבור בתוליום אוכל שנפרס הוא מעורה מקצת במיר אומר אם אוחז בגדול והקטן

עולה עמו הרי זה כמוהו בד אומר לא אם אוחז בחתמה הגדול עמו הרי זה כמוהו בן נחמיה אומר בטהור החכמים אומרים בטמא אם אוחז בטהור חכמים אומרים בחלק הטמא שאר כל האוכלים אין שכל לאחז בעלה אוחז אותו בעלה בקלח או חזו בקלח שנה ב' ירג שתרומה וביצה תרופה נתונה על גביו ונגע טבוליום בביצה לא פצל אלא הקלח שכנגדו רבי יוסף אומר כל הסדר העליון אם הייתה כמין כובע אינו חיבור חוט של ביצה שקרם ג' על דפנות של לפס של אלפס קיצור אתה רואה גם ובנגע בו

טבוליום מן השפה בפנים חיבור השפה ולחוץ אין חיבור אומר חוץ שנקלף עמו וכן בקותניות שקרמו על שפתה של כדרה בשנה ד' עיסה שנדמעה או שנתחמצה בשאור של תרובה אינה נסלת בטבול יום רבי יוסף רבי שמעון פוסלים ס שרב במשקה וני לא שב פירות ונגע בטיבוליום רבי אלעזר בן יהודה איש ברטותה אומר משום רבי יהושע פסל את כולה רבי עקיבא אומר משמו לא פסל אלא מקום מגעו משנה ירק של חולין שבשלו בשמן של תרומה ונגע בו טבוליום רבי אלעזר בן יהודה איש ברטותה אומר משום רבי יהושע

פסל כולו רבי עקיבא אומר משמו לא פסל אלא מקום מגעו משנה ו' טהור שנגס מן האוכל ונפל על בגדיו ועל כיכר של תרומה טהור היה אוחזת עם פיצועים ותמרים רטובות כל שהוא רוצה למץ את גרעינתה ונפל על ברדיו ועל כיכר של תרומה טמא היה אוכל זתים נגומים דברים מבשות כל שאינו רוצה למות את גרעינתו ונפל בגדיו ועל כיכר שתומה טהור אחת טהור ואחד תבול יום כאלו רבי מאיר אומר אלו ואלו תמים בטבול יום שמשקין שטמא מכשירין רצונו ושלא לצונו חכם אומרים אין אין טבול יום טמא

יפה היום אנחנו דף מסכת ראש השנה דף לג לג בני שוויתי אדוני לנרדי תמיד כי ממני בלמות שם ייחוד קדוש ברוך הוא שכשם כל ישראל אנחנו באים לקיים מצוות עשה שלמות כמו שאמר כתוב בלילה אני לומד תורה נשמע כדי לקשר נפשי יה רצון שלא דברנוש דבר אליך בנו חברנו שלא נאמר מור ולא על טור תמים ולא מותר סו ולס מותר ולא יקשור חב לך ושמח בהם ו עיני במאור תורתך צנו כל מדור והתר ממונות בלימוד שגנו כבר אמת ואתה מפי מפנו דבר אמת כד חוכמה מפי

דעת גני בפתורתך תודה תורה בלימוד בלימוד תורה תודה ברוך אתה אדוני חוקך חוקך אדוני אתה ברוך ברוך אתה אדוני חוקך חוקך למדני אדוני אתה ברוך ברוך אתה אדוני חוקך חוקך למד אדוני אתה ברוך שיר המענות שיר המעלות הברות קודש ברכו מציון עושה שמיים וארץ משה תפתח דף לג בבקשה גל עיני והביט נפלאות מתורתך כן אנחנו נתחיל מדף לב עמוד ב למטה בהמשנה בסדר שופר שנה תודה בני גות אתה מביא לי חצאים זה ישיבה מפסיד רבי יצחק יופי דיברתי איתו בליל שישי אמר טוב אני אתחיל לבוא

עכשיו הוא שומע יסעודה מוצאי שבת בדוד המלך בטיחים עכשיו זה גם שם עדיין לא צריך שיהיה גשם שגז שופר משנה דף לב עמוד ב' למטה זה המשנה מבארת שלא לא עוברים על איסור דרבנן בשביל לתקוע בשופר. בוא נראה. שופר של ראש השנה. יש איסור דרבנן לא עוברים עליו.

נראה שופר של ראש השנה אין מעבירין עליו את התחום. זה דין ראשון. לא עוברים עליו את התחום. כלומר אסור חכמים בשבת.

הוא בחג על האדם לתת חוץ לתחום. יש לכל אדם 2000 אמה עד מחוץ לעיר יכול ללכת. יותר מזה אסור ללכת. עכשיו יש לך שופר מחוץ ל2000 אמה.

זה נקרא חוץ לתחום. תחום שבת זה 2000 אמה. עד 2000 אמה. בחוץ ל-2000 אמה בעיר מותר ללכת כל העיר.

חוץ לעיר אפשר ללכת עד 2000 אמה. אסור לעבור 2000 אמה. עכשיו יש לו שופר אצל איסיקמיניין אבל איסיקמיניין הוא גר רחוק זה אחרי 2000 אמה אסור ללכת בבית שלו להביא משם את ה את השופר זה שאומר שופר של ראש השנה אין מעבירין עליו את התחום כלומר מה זה מעבירין עליו בשבילו אסור לעבור את התחום בשבילו בכדי ללכת לשמוע שופר או להביא את השופר אסור ואין מפקחין עליו את הגל יש מחפשים את השופר לא מוציאים אתה יודע היה פה מפולת נפל אבנים ושופר בתוך האבנים הזה הם

מפקחין עליו את הגש של אבנים למה אסור לטלטל אותם מדרבנן זה מוקצה האבנים ולא עולין באילן גם כן השופר שם אותו איסיק ביום היום בערב ראש השנה שם אותו בעינין למעלה הוא עלה למעלה בעילן לתקוע עכשיו אסור לעלות בראש השנה באילן להביא את השופר אבל הוא אומר אומרים ליצחק אבל מה נעשה מה נתקע בשופר מה יכול לעשות אין מה לעשות לא בשביל זה אסור לעלות באילן למה שלא יתלו שזה ענף חכמים עסלו ולא רוכבין על גבי בהמה. גם זה גם כן שלא יתלוש איזה ענב להנהיג

את הבהמה.

גם אסור לא רוכבים על גבי בהמה ביום טוב או בשבת. לא קשור לשופר נכון בפני עצמו. לא לא רוכבים בשביל להביא שופר. עכשיו אתה רוצה שופר אין לך שופר אז אומרים לך אל תרכב על בגבי בהמה להבי משופר.

אל תעלה לילה נביא את השופר ולא חותכין אותו את השופר מהמחובר כדי לתקן אותו דווקא מהמחוברזה מחובר חותחים מהמחובר כבר שחטו את העגן המים זה לאט לאט קודם אה אני דילגתי אתה צודק אתה צודק קודם ואין שתין ע על פני המים אסור לשות מדרבנן אסור לשוט שמה יעשה זה של שייטין איך אם הוא רוצה לתמוד לצחות יש מין כזה כלי של שייטין עושים את זה ואז הוא ורחב עליו ואז מלמדים אותו איך לסחות זה אסור לעשות אסור ללכת לא שרטין על פני המים גזרע שמי יתקן

כלי כל זה בשבת או ביום טוב ביום טוב פילו ביום טוב אפילו שזה לא שבת עכשיו ראש השנה רוצים לתקוע בשופר רוחי יופי ואין חותכין אותו בין דבר שהוא משום שפות בין דבר שהוא משום לא תעשה אסור לחתוך את השופר כדי לתקן אותו כלומר אתה רוצה עכשיו יש לך שופר כבר העגל שחט לא העגל האיל שחטנו אותו ועכשיו אתה רוצה מה אומר רשי אחרי שחיטה נכון בטח מה לא חותכין אותו מפרש בגמרא עכשיו אתה רוצה לחתוך אותו בשביל שתוכל יהיה לך איך לתקוע בראש השנה אסור

לחתוך אבל יחבי מזה זה הבהמה כבר היא נקרא זה נקרא תלוש מה הפירוש היא כבר שחטת אותה והכל זה לא שתח תולש את זה מהמחובר לא או יש לך עכשיו אתה יודע כבר השופר רק לא חתכו אותו הכינו אותו לתקיעה סוין בדבר שהוא משום שבות חותך בשיניו על ידי מגל אתה מבין בין בדבר שאין לו משום משום שהוא לא תעשה דאורייתא לוקח סכין מיוחד שחותכים בו וחותך בו זה ביד זה איסור דאורייתא אסור לחתוך אותו מהמחובר בוא נראה אם הפירוש מהמחובר או לא ראשי לא הביא

נכון גם בגמרא רשי בגמרא תראה תפארת ישראל הוא אומר שזה זה מהמחוב מרשי לא לא רש"י אומר תרב מפרש בגמרא כן רש"י בגמרא אומרים בא לתקנו הפשט בא לתקנו עכשיו רוצה לחתוך אותו למעלה בשביל לחבר אותו עם עם החור שיש בו עלו עלו איך זה הולך לשופר השופר יש בו נקבות וזכרות אז הזכרות בפנים עצם אתה מבטיח את זה נותן מכה עצם בורח את זה עשית אחר כך יש למעלה צריך קצת לחתוך בשביל שתוכל לחדוך בפנים לעשות חור שתוכל לתקוע החתיכה הזאת כל הזמן ככה אני

מבין אבל ראיתי בתפארת ישראל שהוא אומר שזה מחובר אבל הרב אם אני אומר לגוי הרי יש פה שבו שבו יפה יפה מצווה של רבים יהיה מותר. נכון אם אתה אומר לגוי אמירה שבוות ישבו תהיה מותר יהיה מותר כן זה כתוב את זה במפרשים אם אדם אומר לגוי זה שבות לשבות זה מותר אתה אומר לגוי כל הדברים האלה אתה אומר לגוי תעלה לי על האילן לא הגוי עולה על האילן כן להביא לך שכל שבות דשבות דרבנן מותר או מתחת לגמכין שבר מותר לא מה מותרסקים לא זה

רבי אליעזר אבל אם רצה ליתן תוכו מים או יין יתן למה השופר קצת צרוד נכנס בו איזה אבק והוא רוצה לתת מים לרחוץ אותו או יין שזה חריף לרחוץ זה אסול לא יתן כן מותר מותר זה לא נקרא מתקן כלישית אפילו שיוצר אותו יותר צלול מותר מותר נכון לא נחשב מתקן כלי וכי אם אתה רוצה לרחוץ איזה כלי איזה אתה לא רוחץ ביום טוב אז גם את זה תרחוץ מה קרה אין מעכבן את התינוקות מלתקוע. אתה רואה בראש השנה שחל בשבת אם התוקע קטן מעצמו אין

דבר. זה מדובר עכשיו בראש השנה שחל בשבת.

אה בשבת. כן. כך כן ראשי מה אומר אין ראשי אין ראשי לא אבל אנחנו יודעים שגם ביום טוב סתם ככה לא נותנים סתם לתקוע אבל קטן לא מעכבים אותו בנתקוע אנחנו עשו לנו אחרי התקיעות זה מוקצה גמרנו יצאנו ידי חובה גמרנו הגמרא קצת משמעות אין מעכבין את התינוקות מלתקוע כלומר לא רק ביום טוב אלא אפילו ביום טוב שחר בשבת זה הענייןב מצוות אבל מתעסקין עמהם עד שילמדו עם הקטנים שהגיעו לחינוך מותר להתעסק עם תתקע נראה אותך איך אתה תוק תוקע והמתעסק לא יצא תוקע בשופר על מנת לצאת ידי חובה לא יצא שומע מן המתעסק לא יצא אפילו שהשומע התכוון לצאת לא יצא ראשי שוב שעושנה ללכו צטחו לשמוע תקיעה ואין לך חותכין אותו ככו להן טוב אמרנו שלא מחללין יום טוב בשביל התקעות. מה היטעמה?

למה? מה? למה אסור לחלל יום טוב בשביל תקיעות? שופר עשהו ויום טוב עשה ולא תעשה.

שופר עשה הוא ויום טוב עשה ולא תעשה ינסה דוחד לא תעשה ועשה. למה זה מצ דאורייתא שאדם ישמע שופר ביום טוב הצורה ציוותה אותנו לשמוע שופר אז מה הבעיה עכשיו יום תרועה אבל יום טוב זה עשה אז למה יהיה אסור לא לחלל את יום טוב יבוא מצוות עשה ואת לא תעשה מצוע בשופר מה אתה אומר אסור ללכת בספינה להביא אסור צת חוצת חום אבל זה מצוות עשה אומר לא יום טוב זה עשה ולא תעשה למה כתוב שמה עשה כתוב שבתון לא תעשה כל מלאך לא תעשו

ולא יבוא עשה של שופר שמצ מצווה תעשה לתרוה דוכה לא תעשה ועשה של יום טוב נכון כמו ששופר לא דוכה איסור דאורייתא לא דוכה גם איסור דרךבנן חכמים המידו דבריהם במקום כמו בית דין ממש מצת הסדר דאורייתא דוחה בשבע אל תעשה אפילו שזה דעות דרבנן חכמים העמידו דבריהם כמו ש דין של תורה אשתד רבנן אמר לא לא למדנו לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה מולין באילן ביום טוב בשביל להביא את השופר ולא וחדין על גבי בהמה להביא את השופר אשתה דרבנן אמרת לו דאורייתא

ובעיה דרבנן איסור דרבנן באיסור תחומין איסור טלטול איסורן דרבנן אין לשוש עליהם שקשה באיסור דוריתה בכל זאת אמרת אסור לעלות באילן אסור אסור ללכת לעבור את התחום בשביל להביא את השופר דאורייתא אילן בבהמה זה יש לחשוש שתלוש מהאילן זה איסור דאורייתא מבעיה ודאי שיהיה אסור אתה אמרת לא עולין בעילן לאבינו לגבי מהמה אשתה דרבנן שכבר לימדת אותי מקודם תחומין זה אסור דאורייתא לא כל שכן בעיה אז הגמרא אומרת זו ואין צריך לומר זו קטנה ייסורים דרבנן שהם לא משום שאפשר להיכשל לאדם בדאורייתא שאני תי לך

זה תחום נגיד ואין צריך לומר זו הכל שכן שאתה יכול להיכשט בהם איסור דאורייתא זה הדרך כך לפעמים אומר דבר שאתה יודע ממילא עד שאתה דרבנן אמרת לו סו תחומ פקועגן לקזרת דאורייתא אמרת לא דאורייתא רוכבים דיקר ממר שמחתוך זה מורה ועולה בעל יקר ממר שמלוש דאורייתא מבעיה והשגגום בדבר ונראה בעיניים דלא גרסינן לה ואין חותכין אותו במדבר שהוא משום שבות במדבר משום בין מדבר שהוא משום לא תעשה אמרת לא חותכים את השופר אם בא לתקנו רשי אומר לא בדבר שום שבות כלי שאין דרכו לחתוך

בו שופרות כגול מה זה לא מגן מגל מגלה תרקון אחר ידו ואין בו אלא משום שבות מה זה ש מסור סכינה דרכו בכך והבה מנחת גמורה אתה יודע שיש אומרים הפוך יש אומרים הפוך הסכין את דרכו בכך מי חותך שופר בסכין הפוך במגל כזה חותכים שופר יש לו שיניים זה עושה זה במי עושה בסכין תראה לך הרב אפל בו יקח סכין מהמטבח שלו יחתוך באיזה זה קשה שופר לא בטח חייב לו סכין זה המחלוקת אם לתקן אותו אותו אה בקל כן לכן זכים אז מה אז

מה פירוש אין חותכין אותו בדבר שהוא עשו משוםשבות מה זה משומשבות מגלה שהוא הוא חותך את זה במגל. אין לה דרך לחתוך בשופר. כל מלאכה שעושים אותה בשבת וביום טוב, לא כדרך שעושים בחור, היא לא אסורה רק מדרבנן.

מה זה לא תעשה שחותך את הסכין? זה סכינה הדרך לחתוך שופרות. לכן אומר זה מלחה גמורה שאסורה מדאורייתא. אבל איך עושים הרב?

באמת עם סכין יש סכין סכין עם שיניים קצת גם לא מסור כמו מגל זה המגל הוא יותר מדי שיניים גדול זה גס צריך א סכין עם פגימות כמו סכין של לחם יחתוך אותו או יש לך מסור דק אתה מבין עדין למה אם תעשה מחסוך עבוה זה לא יהיה טוב אי אפשר צריך לו עדינות שיהיה יה הפה שלו אחר כך נוח לשים בפה, לשאיף אותו, לסדר אותו. ראית תפארת ישראל על המשניות? הוא אומר מה שאמרנו יצר מביא במחובר מח. אין חותכים אותו ממחובר שחת בו לתק לא ממכובר.

זה מהג מה כתוב מחובר לידיים מחובר למה המש אומר אין חותכים אותו בין בדבר שהוא משו דבר שהוא מה כתוב במפרש מחובר מילה אחד מי מחובר אומר לי תודה תודה א כן הוא לא אומר כמו שהוא אומר לא הוא לא אומר לא משמח אותי קראת הוא אומר לי שזה תפארת ישראל הוא פתח כעתי פתחת בהתחלה קתי אני ראיתי עוד אז הגמרא שואלת אשת משום שבוות אמרת לא תעשה מבעיה אם לא חותכים בכלי שאסור רק משום שבוט אמרת לו בגליל שאסור משום לא תעשה אומר זו ואין צריך לומר זו אסור לעבור על השבות לצורך תקיעת שופר ולא צריך דומר דרצו דאורייתא הכל בסדר איתך? עוד. אבל אם רצה ליתן תוכו מים או יין, לא יתן. יתן מותר.

לא עובר על איסור תיקון כלי. סליחה מים או יין אין מרגליים לא אה זה מותר לתת אבל מרגליים לא יתן אפילו שיש להם חריפות והוא יכול לנקות טוב וטוב את השופר לא מתיטלני אבא שאולי דתני אבא שאולי אומר מים או יין מותר כדי לצחצחו מהרגליים אסור מפני הכבוד אפילו יצחצח אותו לא כבוד מה תשים מרגליים בשופר מרגליים יפין לה שאין יש כאלו שמים על מרגליים איזה גליים שתקר למה כתבנו משהו אחר מה השתן שאנחנו לא מרליים יפין לך זה לא מרגליים של שתן לא ככה למדנו

איזה בוכת כן כן יש מסבירים כך אני שואל איזה מהם? לא פה זה מרגליים רגיל רגליים רגיל הכבוד מה מרגלי זה מנקה טוב טוב זה חיטויחפות אצל ארק אצל אמותנו ן כל טוב שהיו כל מיני דברים למשל היה חזרת לילד זה היו שמים על זה פצעים וכל מיני דברים כזה זה מחטא אותו דווקא תינוקות לא מעקבים, הנשים מעקבים למה? לחנך אותה במצוות את התינוקות אבל נשים הם פטורות לגמרי מצד שופר מעכבים אותם מלכוע לא תן להם לתקוע נשים שמעת אפרים צריכה אצלכם נשים תוקעות בשופר אצל

הפרסים לא למה אצל היסדים נשים מברכות עלולב אז אתה ראית או לא ראית אמא שלך אתה רואהזה אז זה כן דבר אז למה כן גם הסבתא שלי לולב הייתה מחכה עד שאני אבוא והיא רוצה את הלולב לברך אמא של הרב שגם מה זה גם כן ככה ככה היו עושים זה מצוות השמן גרמה למה נשים לא חייבות בשופר מצוות השמן גרמה כל מצווה תעשה שהסגן גרמה נשים פטורות נכון הם לא מברכות על השופר אותו דבר אותו דבר על ה יש גאון חידה הגאון חידה כותב כל מצוות

עשה שהזמן גרמה נשים לא מברכות לכן לא מברכות על תקיעת שופר כך כותב הגאון חידה אחר שראה הוא ראה אחר כך שכתוב בספר שוט מן השמיים שנשים מברכות על מצוות השמן גרבה כך כתוב חזר בו בשוט יוסף אומץ חזר בו החידה ואמר נשים כן מברכות יוצא גם השופר נשים כל מצוות השמא אישה רוצה לעשות תברך אומר כן זה שוט מן השמיים זה של רבי יעקב החסיד הוא היה עורך שאלת חלום ועל פי זה היה בדבר שהיה מסתפק בהלכה ואמרו לו מן השמיים אני ראיתי הסבתא שלי

הייתה מברכת עלוליו שופר לא ראיתי כי היא צומעת מי מברכת סבתא שלי הייתה לוקחת שופר בעצמה עושה 30 קלות לא מברך אה יפה אבל שהייתי אצל הרב אצל ה חמודכי אליהו אמר גם אצלהם נשים מברכות חמודך אליהו אומר אצלו גם כן נשים מברכות אשכנזים איזה נש אשתו מרוקאית מרוקאית מרוקאית אשתו הבת של הרב עזרן מי אמר לךיש אבל מה קשור החידה ליסד לא קשור בכלל רק אני אומר לך זה היה ככה אני אומר לך שהיו מברכות אבל לא בגלל החידה אני יודע בגלל מי אולי בגלל

החידה אם ברכה בטח עם ברכה בלי ברכה שלם עם ברכה מרלה אבל אתה יודע שכבר הרבה דחו את החידה אומר לו מה זה לא בשמיים היא שוט מן השמיים אתה יודע שהשיבולי הלכתן הוא אומר אין דברי חלומות אין להשגיח עליהם אותו דבר הנודע ביהודה כותב על אודות חלום שנתגלה לרבנו אפרים אומר להביא ראיה מחלום זה הבל וריק אומר אומר לו הנודע ביודע אני שואל אותך למה לא יבוא בעל החלום לרבנו תם לכל גדולי הפוסקים רק אליך בא בחלום אומר לו הנודע ביהודה אבל החידה אומר לא

מכריעים על פי חלום אפשר היה כותב שמה של היפים היו דכים אותם אותו דבר אדם אדם אדם שהוא חולה והרופאים אמרו שאסרו לו שום פנו לתקוע בכל זאת הוא רוצה לתקוע לא יוצא ידי חובה בשביל שהוא תקעה כן לא יוצא ידי חובה זה מצווה בע ועבירה וכל וגם אלה ששמעו אותו גם לא יוצאו ידי חובה צריכים לחזור הרופא עכשיו למשל למשל הרופא אומר אסור למול תינוק הזה אז אסור אסור עכשיו מהלו אותו צריך עוד פעם להטיף לו דף ברית או לא זה מחלוקת פוסק את זה

אז מה גם צור כור שבט הלוי מדבר בזה אבל לא יודע מה הוא פס עוד מה אתה שומע גם דקצום כיפור גם כל דבר כן אסור אם הרופא אומר לו כלומר רופא מוסמח לא סתם איזה רופא שלא יודע מה מדבר כמו שמואל למשל רופא מאצפחן למה הם שמה הרופאים לא יודעים כלום אז כל דבר אומר תסום תסום שו זה לא מתברר למה שו והתניה אין מעכבים לא את הנשים ולא את התינוקות בנתקוע ביום טוב אישה רוצה לתקוע ביום טוב כמו ילד קטן לא מעכבים אותה טוב

זה טוב לא שבת מה עכשיו ככה נראה שבת זה משהו ביוחד אמר רבי ביה לו קשיה ה רבי יהודה ה רבי יוסף ורבי שמעון משנה שלנו שמה אסור לאנשים לתקוע זה דעת רבי יהודה ראיתה שמותר לאנשים לתקוע שיטת רבי יוסף ורבי שמעון תניה מדבר את בני ישראל בני ישראל סומכים ואות ישראל סומכות דברי רבי יהודה רבי יוסי ורבי שמעון אומרים נשים סומכות רשות כתוב בתורה דבר אל מי ישראל ושמח ידו מה על מה זה מדובר על הקורבן מצווה מי שמביא קורבן יסמוך ידו על ראש הבהמה

אז מה שכתוב דבר בני ישראל ושמח בני ישראל שמח אבל נשים לא סומכות והן בנות ישראל סומכות דברי רבי יהודה בנות ישראל לא סומכות למה הם פטורות אז כיוון שהם פטורות גם אסורות לסמוך עוברות באיסור בל תוסיף אם הם ישמחו זה בל תוסיף רבי יוסף רבי שמעון זה לא שמשתמשות בהקדש כתוב בתוסיף ז' ראשי בעירובין ותוספות פירשו שם שכנראה כעבודה בקדשים פה מה אומר רש"י יש לנו אנשים מעקבים דפטורות לגמרי צת זמן גרמה הוא חיטה היא קבל תוסיף בני ישראל סומכין דבר בני ישראל ואמרת עליהם

אדם כקריב מכם תיב בה עניין משמח ידו סומכות רשות עלמה אף על גב דפטרין הוא כרע קה איסורה והוא הדין מצת עשה שהזמן גרמה אתה רואה אנשים סומכות רשות לא עוברות על בתוסיף אז אתה רואה מהמשנה שלהם מדויק מעכבים נשים לתקוע זה כמו רבי יהודה הבריטה שאומרת לא מעכבים נשים זה דעת רבי יוסי ורבי שמעון אם רוצות יכולות תראה תוספות אומר הלכה כרבי יוסי שנמוכו עמוסי זה כן הנה הרמק כותב שנשים יכולות לברךשכנז הראש ראש הראש גם בעומר אני כותב הינגאון חידה שנשים בברכות עלול וכן

היו נוהגות הפרסיות הפרסיות כן זה אני ראיתי אני לא אבל אני זוכר שהייתי בבית של חמוד חי אליהו והוא אמר לי שדיבר איתי על זה ואמר לי הוא דיבר מעצמו לא שאלתי אותו אמר לי שאצלהם אנשים מברכות ככה אני זוכר אני לא טועה זה לא כמו עלולב אבל הגאון רבי יוסף חיים מה אומר בעל הבן איש חי נראה לי זה אותו דבר לא הם יותר חשובים העיראקיים מאיתנו מה קרה לך לא זה עניין לולם גם מספרן בעניין למה הרב צורת ברכה הזאת מה אומר כן זה

מצד השמן גרמה זה לא גם אבל מתעסקים בהן עד שילמדו בהן או עםמהן מה כתוב לך כתוב בהן אבל במשנה כתוב מה כך צריך לומר.

אמר רבי אלעזר, אפילו בשבת, תשמע, באיזה שבת? שבת רגילה או שבת שכל בראש השנה? אפילו בשבת. מה מתעסקין עמהים?

עם התינוק. לא צריך להגיד שבת הרב אדון אזון אומר אין בשבת שבת א לא להגיד את זה לא זה לא שבת של הנה מצי מצינו כמה שיטות בראשונים באיזה שבת מדובר. הרמבם פירש בשבת שאינה ראש השנה וכתב עליו המגיד משני בראש השנה שחל בשבת ודאי שמעקבים ומונעים הקטן לתקוע שלא ימרו שתוקעים בראש השנה שחל בשבת הבנת אנשים ישמעו תקעות לא אבל אתה יכול לפרש שמה שמלמדים את התקן את כוח מתעסקים עמהם בשבת זה בשבת של ראש השנה בבית דין איפה שתוקעים והרעבד שם בהשגות כתב אפילו בשבת הסמוכה ליום טוב והרית בפירש דווקא בשבת שלראש השנה מדובר במקום בית דין הנה שתוקעים בשבת וכתב שמפרש בשבת הסמוכה ליום טוב טועה הרב? מה אומר?

זה לא חוזר על זה. את הקושק. נכון, אבל זה לא כתוב פה. אומר לא תברך על אישה לא זה שופר מה עם לולב תראה לא באספה אתה שומע ציון משה אישה לא באה לבית הכנסת בראש השנה.

בא בעלה אומרת לו תתקע לי. אומר לא לא יכול. היא אומרת טוב תביא את השופר היא בעצמה תוקעת בלי לברך. בספרן אנשים חלשובות.

תניה נמכים מתעסקים בהן עד שילמדו אפילו בשבת הנה ואין מעקבין אין תניקות מלתקוע בשבת צריך אפילו בשבת ואין מעכבים אתניקות מלתקוע אפילו בשבת ואין צריך לומר ביום טוב לא מעכבין אותם שיעשו הגופה קשיה אמרת מתעסקים בהם עד שילמדו אפילו בשבת אמר לכתחילה אמרינה תקעו הדרתן מעקבין עקובה ודלא מעכבין לכתחילה לא אמרנן תקעו נכון לא קשיה כאן בקטן שהגיע לחינוך מה שמתר ללמוד לתינוק לתקוע קטן שהגיע לחינוך לכן מתעסק כדי לחנך אותו ללמוד מצוות שופר אבל זה בשבת בשבת יש מצווה ל במקום שיש בית דין כנראה

כאן בקטן שלא הגיע לחינוך שפה מדובר שלא מעקבין אותו לכן לא צריך להתעסק לא הגיע לחינוך הנה ראשי אומר קטן שהגיע לחינוך תסיקין בהן שילמדו כשק שאין מעקבין. אז זה מדובר אפילו בשבת אבל איפה שיש בית דין היום אסור והמתעסק לא יצא התוקע לשיר יצא למש דווקא המתעסק לא יצא ידי חובה שלא התכוון כל לתקוע אלא להשמיע קולות אחרים או שנפח בשופר ועלתה לו תקיעה כך אומר רש"י הנה אבל תוקע לשיר שהתכוון תקיעה בעל מה יצא כך אומר רש"י מצוות כב את תוקע לרגע התוקע על

השיר יצא למסיע לרב אמר לו תוקע על השיר יצא שהוא סובר שעושה מצווה לא צריך לכוון שם מצווה לא צריך כוונה דעת רבה מצוות לא צריכות כוונה אומר דילמה תוקע על השיר למה מתעסקה כרלה גם שמתכוון לעשות תקיעה כיוון שלא מתכוון למצווה אזתוקע על השיר מתכוון כר אלה לכן בכל זאת לא יצא ידי חובה לא תוקע לשריר מתעסק כר לכן הוא יצא ידי חובה והשומע מני מתעסק לא יצא למה זה לא תקיעות לשם מצווה אבל השומע מן המשמיע לעצמו אדם ישמיע לעצמו כדי לצאת מצוות תקיעת

שופר אבל לא התכוון להוציא את השומע יודע חובה מי יצא אם הוא התכוון לעצמו לצאת ולא התכוון להוציא אחרים ידי חובה ואני שמעתי ממנו יצא או לא לא כיב הלא משמע יצא אם לא יצא היה המשנה צריכה להגיד להשמיע חידוש יותר גדול שאפילו השומע לתקע לעצמו לא יצא מן השומע שתוקע לעצמו לא יצא לא מן השומע על השיר אז להם הטב תיוטה דרבי זרע סוב אומר שצריך התוקע להתכוון להוציא את השומע למה את זה למעלה ואמר לרבי זרה לשמעה כוון הותקע לי תכוון להוציא אותו ידי

חובה אומר לא דילמ דילמה אידי דת רשע מתעסק תנספנמ מתעסק באומם המשנה סוברת צריכה תוקע לך ונוצית שומע למה אמר מתעסק שלא התכוון לשם מצווה הייתי נתן הרשע לגבי התוקע לעצמו מתעסק אתה נספמ התעסק אבל צריך לכוון תנספה מתעסק ולעולם השומע מן המשמיע לעצמו שלא מתכוון להוציא את השמעים לא יצא משנה סדר תקיעות של ראש השנה איך עושים שימו לב זה מאוד חשוב שלוש של שלוש שלוש שלוש פעמים מלכויות זכרונות שופרות של שלוש תקיעות תקיעה תירועה תקיעה אמרנו סתר תקיעות שלוש שלוש שלוש אחד למלכויות אחד

לזכרונות אחד לשופרות תקיעה תרועה תקיעה לכל אחת ואחת הבנת לתקיעה לזכרונות מלכויות תקיעה תרועה תקיעה זכרונות תקועה תקריעת תקיעה שופרות תקיעה תרועה תקיעה הרי תשע מהתורה כתוב כתוב בתורה שים לב שים לבורה כתוב שלוש פעמים תרועה צריך לעשות תרועה לא כתוב דבר אחר כתוב לעשות תרועה בתורה גם התימנים הם עושים תרועה אתם יודעים שלהם זה רועד זה לא כמו שלנו. העיקר הזה אנחנו עושים תרועה טוות טוות טות טות. העיראקים עושים לו לו לו לו.

התימנים זה כמו רועד כזה העיקר כתוב בתורה שלוש פעמים תרועה יש קיים אין תרועה אלא אין תרועה שיש פשוטה לפניה פשוטה לאחריה כל תרועה שכתוב בתורה והעברתה שופר תרועה העברתה צריך פשוטה פשוטה לפניה פשוטה לאחריה מצבה כל תירועה יש לה שלוש תקיעה תרועה תקיעה זה תרועה אחת זה עושים במלכויות תרוע תקיעה תרועה תקיעה בשופרות נהיה תשע שלוש פעמים גם הם מתרחקים ככה כן כן הם דתיים מה זה לא לא זה לא שווה לא יוצאים מדי חובה שיעור תקיעה כשלוש טרועות. ראית מה אומר לך? תראה מה זה שיעור תרועה. שיעור תקיעה.

אתה לא יכול לשאר כמה אני אגיד לך זה התקיעה אז מה אני עושה אני אומר לך תראה כשלוש תרועות כל תרועה טות טות טותטות הייתה תעשה שלוש כאלה זה שברים זה שלוש חתיכות טות טות טות תרועה זה יותר זה תשע תשע טרומיתין זה נקרא טרומיתין תשע טוט צ ט זהו היה לספור את זה תשע עכשיו השיעור תקיעה כמו שלוש תרועות הוא אומר נראה את זה עוד מעט למה למה אתה צריך אותו אתה רוצה שאני אדגים לך כן כן זה תכף תכף אני אעשה לך תוציא שופר

איזה תביא את הברוקאי שיהיה שמח שניות שיעור תירועה כשלוש יבבות אה עכשיו אה עכשיו הוא אומר לך כמה שיעור תירועה שלוש יבבות כמה זה שלוש יבבות שלוש קורות בעלמה אז מה יישברים יעני ביחד זה תשע רש"י אומר שלוש קודות בעלמה זה שברים לא שלוש שבות יש לך שיטה אחר אז נכון זה רש"י התוספות הביאו של כל יבבה שיעור שלוש כוחות כלשהו התורעה היא כשלוש יבבות תשע כוחות בהלכה לא כתוב כתוב ככה זה שלוש כוחות שלוש כוחות זה תשע תרועה תרועה זה זה שלוש תרועות שיעור תקיעה

כמה יהיה שלוש תקיעה כמו כמו שלוש שבעים תשע תרות תשע תרומזים או שלוש תמו תשע תשע יבמבות לא אני חשבתי 9 * 3 במרן כמה כתוב תש תשע אז הנה תראה התרועה זה כך תשע תרומות הנה הנה אתה רואה אני עושה לך בשופר של המרוקי הנה אנחנו נעשה תרועה תרועה זה מחלוקת מה זה תרועה יש אומרים תרועה זה שברים תרועה יש אומרים תרועה זה שברים יש אומרים תרועה זה תרועה שאנחנו עושים אז זה מחלוקת לכן מה אתה עושה אתה עושה אתה עושה הכל אתה עושה תקיעה

שברים תרועה תקיעה תקיעה שברים תרועה תקיעה תקיעה שברים תרועה תכף נלמד את זה ויש אומרים זה שברים אתה עושה תקיעה שברים תקיעה אבל עכשיו מה אנחנו למדנו למדנו למדנו שיש שלוש תרועות וכל תרועה צריך שיהיה פשוטה לפניה, פשוטה לאחריה. אז הנה אני אז אראה לכם. אתה רואה תראה? זה פשוטה.

ראית? זה תרועה. עכשיו עשה לך פשוטה. זה פשוטה אני לא מעריך בתקיעה.

למה? כי מספיק שיהיה כמו התרועה. כגודל התרועה אם זה יהיה שברים תרועה צריך שיעריך בה. אתה רואין משל ראית?

עשיתי את התקיעה ארוך. למה? בגלל שזה שברים תרועה. אם זה יהיה רק שברים גם קצר.

ככה זה הולך. בוא עכשיו תמשיך. לפני שריכים גם אחרי תמיד בתקיעות שתשרת עושים ארוך. למה?

כי התקיעה צריכה להיות כמו האמצע. כמו האמצע, כמו השברים. תרועה. לכן זה אותם.

מה זה יש תרועה? תרועה? זה אם אני אומר אם אני עושה את השרט התרועה זה שברים תרועה כי אני ספק אז זה שאומר סדר תקיעה שלוש של שלוש שלוש אתה עושה שלוש שלוש אני עושה תקיעה תועה תקיעה במרכויות זכרונות שופרות של שלוש שלוש למה כל אחד זה תקיעה תרועה תקיעה שיעור תקיעה כשלוש תרועות. מה פירוש?

הגמרא תבאר מה זה כשלוש תרועות. שיעור תרועה כשלוש יבבות. כל תרועה זה שלוש יבבות. שלוש יבבות.

כל יבבה זה כזה. תראה זה כבר עשיתי שלוש. זה ארבע. לא עשיתי טוב זה תשע זהו שירו תרועה כשלוש הבבות תקע בראשונה ומשל שך בשנייה כשתיים אין בידו אחד הבנת מה הוא עשה?

הוא עשה תקיעה תקיעה נכון אחר כך צריך לעשות עוד פעם תקיעה תרועה תקיעה מה הוא עשה הוא עשה תקיעה טוב אחר כך חשש תרועה טוב התקיעה שאחרי התרועה עשה אותה ארוך אומר תשמע אמרו לו זה יותר מדי ארוך אומר לו זה יועיל גם ל לסדר הבא גם בשביל התרועה השנייה אני צריך לעשות לעשות עוד פעם תקיעה עשיתי בשביל זה לא יעלה לו תקע בראשונה הוא משך בשנייה כשתיים אין בידו אלא אחת אחד ארוך למשל הנה אני אראה לך איך הוא עשה עכשיו הוא צריך לעשות אחד פשוט ראית מספיק מה הוא עשה? אמר לו, "מה זה? היית צריך לעשות קודם כל תקיעה, אחר כך תרועה." אומר, "לא, אני עשיתי לך את זה ארוך שיעלה לשניים, לא שווה. לא עלה לו.

עכשיו מי שברך ואחר כך התב לו שופר הוא עשה כל הברכות ש כל המוסף ולא עשה זכרונות מלכויות שופרות לא עשה ואחר כך תמלא לו שופר עשה לא תקע נכון תוקע ומריע ותוקע שלוש פעמים כנגד מלכויות זכרונות שופרות בסדר יכול כך לעשות כשאנחנו אבל מה עושים וכל אחד עושים כזה עושים תשרת תשת תרת בכל אחד במלכויות עושים תשרת תשתה בזכר בזכרונות תשרת תשת בשופרות לא היו עושים זה 30 קול אה יושב עושים רק במוסר רק את המוסר ז כן זה היה בשחרית גם היו עושים בהתחלה

אחר כך בפני הגזרה עשו במוסר כשם ששליח ציבור חייב בתפילות מה את זה תרועה א לא כן כשם שש ציבור חייב בתפילות ראש השנה כך כל יחיד יחיד חייו שלך ציבור צריך להתפלל בעצמו כך כל יחיד וחי ויחיד בקי יודע להתפלל חייב להתפלל בעצמו לא שיצא על ידי השליח ציבור גם בראש השנה גם כל השנה רבן גמליאל אומר שלי הציבור מוציא את הרבים ידי חובתן ואפילו את הבקי יעני יוציא אותו ידי חובה הולך להתקיעות התפילה עצמה תראה ראשי אמרנו שלוש שבבות שלוש קולות תקע בראשונה פשוטה

לפני התרועה תקע כדרכה ומשר בשנייה תקעה של אחר התירועה משר כשתיים לצאת בידשתיים שהרי צריך לעשות פשוטה שלחרי דמלכויות פשוטה שלפניה דזכרונות אין בידו אלא אחד פסוקי תקיעה אחת לשתיים לא מפסיקנן מי שברך תפלל תפילת מוספים ברך תשעה ברכות תוקע אומרים תוקע שלוש פעמים תוקע מרי ותוקע בשביל מלכויות וכן בשביל זכרונות וכן בשביל שופרות אנחנו אמרנו עכשיו שיעור תקיעה כשלוש תרועות ואתניה שיעור תקיעה כתרועה לא כמו שלוש תרועות אמריתנדן כחשיב תקיעה דקלו בבטרו דקהובה תנראה כחשיב חד בבא וטולו אומר אתה שלנו של המשנה הוא החשיב

תקיעה הוא אומר תקיעה תקיעה שלפניה הוא אומר של כל השלושה סדרים תוקעים בראש השנה מה הפירוש של כל השישה סדרים שיעור שלוש תקיעות כשלוש שלוש תרועות אמר שלוש טרועות כן אז אני רציתי להגיד שלוש תרועות כל תרועה יעני תשע טורמיתין כן תשע תורמיתין אומר לא הגמרא הבינה באמת אז הוא אומר לך לא זה כמו שלוש טרומיטים של שלוש זה של שלוש אותו דקולו בו תנברה ככה שהיא חד בבא בטולו אבל מרן אמר לך תשתו מתים שתי שיטות עוד לא בא תבוא אליי אחרי זה שאני גומר

לא באמצע הלימוד בודנה לא אני מדבר רצינות שיעור תרועה כשלוש בבות ואתניה שיעור תירועה כשלוש שברים והשברים זה יותר ארוך מאבבה אמר הביה בה ודאי פדיגה וזה באמת מה שאמרנו במשנה תקיעה לא נחלקו אבל בשיעור תרועה נחלקו נכתיב יום תרועה יהיה לכם צריך לשקוע בראש השנה יום תרועה מתרגמנן יום במה יהלכון מה זה יום תרועה התרגום אומר יבא לא באבא מה זה הצורה פה ש איפה אתה ציפות של המשנה ואחר כך נו מה אתה רוצה ואתה נישור תרוה כשלוש שברים מה זה התרועה הזאת? כל תרועה

שאתה עושה שיהיה כמו שלוש יבבות. טוות טות טות. זהו תרועה זה ככה טות טות טות בתנ של שברים וזה יותר ארוך טות טות טעות יותר ארוך מתרועה כאילו המחלוקת בין שתי הברית זה אם זה תרועה או זה שברים או השיעור שלו שיעור כמה זה שיעור שיעור תרועה כשלוש בבבות אומר שיעור תרועה זה לא שלוש בבבות שיעור תרועה זה שלוש שבריםזהו אבל כשישור שלוש שברים לא ש עושה שברים עושה תרועה ממש כן זה יותר ארוך אמר הביה בה ודי פדיגי ככתיב יום תרועה יהיה לכם מותר גמינן

יום יה בבא יה לכון וכתיב באימ דססרה בעד החלון נשקפה ותיבב אבסתר היא במה כל של האדם מוציא מה היא עשתה?

היא הייתה מייבת ותייב. היא הייתה כל אדם נאנח כשהוא בוכה, נכון? מה היא ראתה? למה יחרו פעמותיו?

אז מה אמרו לה? אז היא ראתה בסתר האחר שלה. היא ראתה בסתר האחרה שלה היו מנחמים אותה מכאן שיבבה יכל שאדם מוציא בצד ש צערו מוסבר גינוחי גנח שהוא מעריך בנגחות שלו לכן אמר שיעור תרועה כשלוש שברים לכן ככה עושה גנח אומר סבר יהיה במה יהלולי יליד קצ קצר מהר צריך קצר תנו רבנן אומר רש"י משהו שברים ארוכים מיבבות אמר הביה בא ודי פניגה אגב דוקי שלו פניג כוכח באספה פיג דה מדי והיינו פלוקתה תרומד כתבנשנה ותבב מה דמר שברים סבר גנוחי גנח כאדם הגונח מליבו

כדרך חולים ללי אליל כשאדם הבוכה מכונן קצרות קצרים קצרים סמוכין זה לזה נתנו רבנן מיניים בשופר נתנו רבנן מניים בשופר מאיפה אתה אתה יודע תוקעים בשופר בראש השנה כתוב תרועה מי אמר בשופר אולי בחצץ ממנו לומר ועברת שופר תרועה זה כתוב ביום כיפולים ועברתה שופר תרועה בכל תעבירו שופר בכל ארצכם אין אלא ביובל בראש השנה מנין תמדומר בחודש השביעי שאין תמר בחודש השביעי הייתי יודע זה בחודש השביעי אני לא יודע היום כיפורים בחודש השביעי מה אתמר בחודש השביעי שיוכל תראות של חודש שביעי זה כזה כמו

שלכיפור יהיה גם מנין שפשוטה לפניה קודם ועברתה שופר תירועה כל לשון העברה זה כל אחד מני שפשוטה לאחריה תעביר לו שופר לאחר התרועה תעבירו שופר ואין אלא ביובל בראש שלהם ענין צריך שלוש כוחות גם לומר בחודש השביעי שאין תודה בחודש השביעי מה ת בחודש השביעי שכל התראות של חודש השביעי זה כזה ומנן לשלוש של שלוש שלוש מאיפה אתה יודע שתוקעים מלכויות זכרונות שופרות שלוש של שלוש בכל פעם תקיעה תרועה תקיעה במלכויות תורה תקיעה תקיעה בסכרונות בשופרות תמיד אמר ועברתה שופר תרועה שבתון זכרון תרועה יום תרועה

יהיה לכם הנה שלוש פעמים תרוה ומן ניתן את העמור של זה בזה ושל זה בזה את התרועה של אמורה בראש השנה ביובל של יובל בראש השנה תמיד אומר שביעי שביעי לגזירה שבה עד כצד שלוש ש תשע זה קודם כל אני למדתי בשופר מיובל ביום כיפור וגם ועשני אני רוצה לדעת מאיפה אני יודע שצריך לעשות מלכויות זכרונות שופרות שלוש של שלוש שלוש זה נאמר שלוש פעמים תרועה בראש השנה ביום אחד בכיפור פעמיים בראש השנה זכרון תרועה ואז אני נותן של זה בזה וזה בזה ויצא לי תראה

רשי אומר שאין תו למה בחודש השביעי זה כבר כתב לן כמה מקומות זה יום הכיפורי בחודש השביעי הוא אחרי יום הכיפורים כתיבים עברתה פשוטה משמעת כל אחד יום כפורים תעביר העברת תחילה בסוף תורעה כתיבה בינתיים מנין ששלוש שלוש מנן דנח פשוטה לפני אחרי התורה באמצע בדינת זמנה זה מלכות חדה ולזכרונות חדה שופרות חדה תרועה זמנה לכל אחת פשוטה לפניה פשוטה לאחריה מתן אמור של זה בזה כפי ששלוש תורות הללו לא נאמרו במקום אחד השתיים נאמרו בראש השנה ואחת ביובל תן למרות בראש השנה ביובל נתן למרות

ביובל בראש השנה שביעי שביעי לגזרת שבה נאמר בראש השנה בחודש שביעי נאמר ביוב שתורה בחודש שביעי מנטנמור שזה אמרנו שיעור תק עכשיו הנה מסיימת הבריתא שיעור תקועה כתרועה שיעור תקיעה כתרועה אחת שיעור תרועה כשלוש דברים אדם גולח בליבו מה מקשה התנה מעיקרה מה תלה בהרקשה ואז שת מהלה בגזירה שווה אומר זה התלה של הבריתה בתחילה הביא תוקעים בראש השנה בשופר תוקעים פשוטה לפניה ואחד לאחריה בהקשה מיובן כל התרועות של חודש שביעי יהיה שבות ואז שת מה יטלה שתוקעים בראש השנה או ביובי שלוש פעמים בגזרה שבוע

שביעי שביעי למה יכול ללמוד מהקש אם נתקע בראש שנה שתיים ביובל אחת לא היו תוקעים שחודש שביעי שבוע חמילו גזר השבע שביעי שביעי שנאמר לכל משינן אבית בהקשה הייתי לומד מעצמי בהקש עד שדתה כזרה השבה הקשה לא צריך לומדים הכל מזר השבה אתה רוצה להמשיך מאיר כי מחר לא יהיה לך זמן נכון גמור יצא אפשר להבשן כבר לא מחר טוב בסדר יש הלכות הלכות יש זמן יש זמן יש סדר יש לנו עוד ללמוד בחינם גן הלכות מאיר מאיר גמרנו מהשופר די אני אכניס אותו שבת הנה

הביאתי את המרוקאי ב יש גם כל שק לא סתם אנחנו היום סימן קעה ברכת הטוב והמתיב של סעיפים אתה יודע למה זה בא לך עכשיו מאיר שתביא להם יין הטוב והמתיב. הביאו הביאו להם יין אחר בתוך הסעודה.

אינו מברך ברכת אינו מברך בורא פרי הגפן אבל מברך עליו הטוב והמתיב מרן אומר היית כבר שתית יין אתה שותה יין בסעודה ברחת בורא פרי הגפן בא ציון משה הביא יין מזה מכזבלנקה בשביל הביא לו בשביל זה בשביל מאיר הביא לו יין אחר, לא תברך על הבורא פרי הגפן, אלא הטוב והמתיב. הגאה אף עלגם שאין לו עוד מהראשון, אני לא צריך לברך הגפן. ולו דווקא הביאו להם מחדש, שלא יודעים אם היה להם מתחילה שתי אינות מברכים על השני הטוב והאמית. ודווקא שלא היו לפניו יחד שברך ברופי הגפן.

היו לפניו אין צריך לברך אלא ברופי הגפן אין צריך לברך אלא כמו שהתבאר סעיף ג' איך זה מה רצה כבודו מחילה אם הביא לך יין פחות טוב אתה גם מברך על זה טוב אז זהו זה מחלוקת אם מביא יין פחות טוב זה זה גם כן אם אתה אוהב אותו והכל אפילו פחות טוב תברך לא רק צריך תנאים תנאים הרב לא כן יש כמה תנאים לזה זה כן ששאל היין הקודם אה עוד משה שואל מה זה טוב לא אני אומר לה אם יש בק ש אני אסביר

לך אני אסביר לך זה מה היו עושים גם היום עושים אם אתה רק יושב בסעודה ויש לך יין וברירכת עלי בורא פרי הגפן אחר כך פתאום הביאו לך יין מהחדר יין משובח עקווה חברון אתה מבין של פנחס ואז אתה עכשיו פותחים לך אותו הוא אתה מבסוט עליו אתה מברך עליו ברוך אתה השם לא קשור עכשיו לברכה האחרונה ברוך אתה השם לכל מך הטוב והמתיב ככה זה ברכה אתה מברך עליו עכשיו תשמע אחרי 10 דקות הוציאו עוד יין עוד הפעם הטוב אמיתיב. אחרי 20 דקות תציאו עוד

יין עוד הפעם הטוב והמתיב 10 פעמים אפילו הבנת זה לא משנה אם זה משובח עכשיו תביא יותר טוב שיהיה יותר משובח זה לא פשוט הרב הוא שואל מה זה הטוב הטוב לנו בעיתים לאחרים אותי לפני שיך במיץ הנבים גם הדבר הזה כן חמובדה אומר שכן זה בכלל לא יין הרב לא מ מה שבנה בית הטוב המתיב אפילו בבית האבל מברכים הטוב והמתיב אומר כפיים פלא גם ב בין המצרים חביבציון אומר לברך על טוב והמתיב חמודך אליה אומר לא מברכים ול דווקא הביאו להם מחדש. תראה, מרן

אומר אפילו היו ע על השולחן. אנחנו נוהגים לא כך.

אם לא היה על השולחן, אם היה על השולחן לא מברכים עליו. נכון? איך אתם עושים? צריך שתברך על המשובח הראשון.

לא יהיה כבר התבטו אה. היין למה מברכים עליו הטוב והאמיתי? הוא גם משמח והוא גם סועד את הלב. אז לכן הטוב והמטיב גם עלו אתה יודע ברכת המזון יש שמה ברכת הטוב והאמתיב על הרוגי ביתר שניתן לו לקבורה אז כיוון מה עשו הגויים?

הם בצרו את הקרמים שלהם שבע שנים מאדם של הרוגי ביתר. לכן תיקנו את הנוסח הזה הטוב והאמית דווקא על יין. למה מהפת? מה פת?

יש אתה יודע איזה יש פיטות מיוחדות או למשל פיטה של אה פרנות נכון תראה איך הוא שמח והוא אומר עליך פרנה או אתה יודע בפרט התימנים יש להם כל מיני קמחים יש להם לחוך יש להם מהפיטות לא לא רק פיטות יש להם א סלוף קובנה נכון נכון יש להם ג'חנון יש להם כל הרבה אז מה הכל תברך על זה הטוב והאמית לא באמת מברכים מתי אנחנו מברכים עלם אתה מברך ברכת המזון כש מברך ברכת המזון יש בזה הטוב והמתיב ולכן לא מברכים עליכם אבל הנה הכי

נמכ של תימנים זה פלא אם יעשה לך שיך מהלא לא עושה שיך של א בשר צ הם עושים שי של קמח של עיסה אז תברך זה אף פעם בחיים שלך לא ראית תברך לא אני רק צוחק מה זה התימנים עיקר האוכל שלהם זה בשר הם דגים לא יודעים מה זה עיקר האוכל זה מרק מרקוב הלאה היו דגים באזור שמה להם כן לא היה להם נכון זהסה כן כן אומרים כך שלא היה להם הם גם לא רוצים הרבה לאכול הם אוכלים עלים ומרק זה הכי קל בוא

נמשיך אנה מברכין הטוב והמתיבים על כל שינוי יין מנסתם אפילו אינו יודע שהשני משובח מהראשון אתה רואה מרן כל שאינו יודע שהוא גרוע ממנו לא יודע שהוא גרוע ממנו הגאב אין חילוק בין שניהם חדשים אחד חדש אחד ואפילו שתה ממנו תוך 30 יום ישורים דין שתה תחילה יין אדום והביאו לו יין לבן אף על פי שהוא יותר גרוע מברך אתו שהוא בריא לגוף יותר מן האדם תראה יין לבן יותר בריא חמובדיה אומר שתי אינות שווים מברכים עליהם הטוב והמתיב כף החיים אומר לא שני עינות שווים

לא יברך דווקא שהוא יותר משובח עכשיו מה יהיה אדם אוהב מתוק אבל העולם יודע יין יבש הוא משובח אז יש לו יין יבש בירך עליו ואחר כך היה לו יין מתוק זה לפי מה שאדם אוהב המשובח שלו באמת גם יין חדש, יין ישן הישן יותר משובח. לא טוב ג' הביאו לו יין רע ויין טוב כאחד לברך בורא פרי הגפן על הטוב הוא פותר את הרע ולא יברך על הרע תחילה בורא פרי הגפן כדי לברך על טוב ואמיו על אחריו כי לעולם יש שברך על העקר ועל

החביב תחילה נכון מי צריך יין לא טוב יין רע הוא כותב אבל התימנים שותים יין אה כנראה הם עושים את זה בבית יין גם ארם כל מיני איפה דדשי? לא יודע איפה עם הג'נס. טוב, בוא נראה אחר כך נראה.

זוהר תחזה בשעת דקה רבשנו תרסר אבנין דף 69 ולשלון בחושנה פודע כמדן שריע שכינתה ונותן בשב שבטין חושב בשבת גבנחת הכל שבט חקוק משקעבו על אבנין נהרין אבנין בלתי לבב ונער למד צטריכו ובשבטים כולו לאבתן ח ין שתקח חובה בכולהו איזה יופי אמר רבי חזקיה היא אחי חן נשמע גרים יעץ אבל טו הטב טב תבטל על מדמ בחלמת לגנד בפתחתה כיטוב כתיב ויר אלוהים את כטובתב אמא כתוב בינו שבתין אמר בגין דסמכין תראה נזמן עד הם סמוכים אחד לשני או הרשע או לשכנו אסור להגיד כן

וירו הה יועד נורגני תמיר כתב לא מנע טוב לאכים בתמים הוא נורד לכו שבטים וגחו בתו לכותר נפקה מכוח סדרה ברז כל אבנים וניסרטין כדע מדה זכה כל היו בענימו רבי שכח רבי שמעון אמר כתיבת חושן משפט הורים הרים במילה צריך תמיד מילה צריכים תהוא אדוני אלוהינו שקטרו אבותינו לפניך את כתורת הסמים מזמן שבית המקדש קיים כאשר ציוית אותם עליד משה כתוב בתורתך ויאמר משה קח לךמים נטף וש בסמים זכה בד בבד ויאמר אדוני אל משה קח לךמים נטמים זכ וימ אדוני אל משה אפרים אפרים

קח לך דחים מבלים בדורים שמים אותך יש לי אנרגיה קח לך סמים נט ושכלת חוונה שמים זכה בד בבד יהיה יהיה בבד בת צרכ יהיה בבקשה דונימר יהיה בבת בת זכה בחלת נטקח משה ויאמר הו דבזו אין שבח שמדה איך זמן ההכזו אינו שמוא חודש ממנה דך נתת ממנה פניות מועד אשר עין לך שמה קודש חדשים תן לכם נמר והקטיר עליו אחרון כתור צמים בבוקר בבוקר הקטנה העלות בין הארבים הקטנה מפני אדוני דורותיכם תנו רבנ פתאום הקדות קטע 368 מנים היו בה5 כמח מנה בכל יום

מה חצי טוב שלוש מים מת שם כהן גדול חוכזרשת בערב יום הכיפורים צה סמנים היו בה ואלו הן עד צורי ועד ציפורן ואחינה ונבנה משק 70 ש 70 מנמ צעה שב שיש 19 שלושה כנשדה תושיב אותם את האנשים בואו לפה בואו לפה הנה בבקשה אם לא מצא כפסים חמה חבי נתן בב כפ נתן בבשנה חיס ב שמעון גוף מהצע כתב שנה למה היא באה כדי לצבות בצב שתי עיניים כפסין למה הוא בא כדי לשרות בצפון כדי שתי עזה והלו מרגליים פינה אל שן מכניסים רגליים בקדש

פני הכבוד רבי נתן אומר כשהוא שוחק אומר הדק הטב שכל יפה לבסמים פרי תמה חי שר שמנו אמר רבי יהודה זה אם כמדתה כשר כפרה חד 70 שנה של חצאים ועוד תנבר כפרה יתן מכור טוב של דבש בן אדם יכול לעמוד בני רחב למה אין מערבין בד שני שהתורה אמרה בכל דבר שק ממנו אדוני ויאמר עליהם ישראל בנו כפות עשו כחו מזרחת הארץו את האיש מנחה מעד צורים עדש ויאמר עליהם ישראל כן כזות עסוקחו מזמרת הארץ מנחורים ויאמר עליהם כותח מזה מעל צורים דבשכנים משה עליהם

שכו לכם אדם בסף געתם בסף אתם נותרים וראה את אדם על המשק שתזות פסח הפתח ולא מה שבתיכם גוף ויעשה את המנורה זהב טהור שעשה את המנורה וכנגע כתש כן יוצאים מצידה שלושה כמורה מצידה אחד שלושה כנורה מצידה שלושה גבים משוחדים בקניח כתוב בפרח שלושה גביעים משוכדים בקניח כתוב בפרח כי ששתקנים היוציאים מן הבן נובע גבים שוקדים כפתורה הפחה וכפתור תחת שני שני הקנים ממנה וכפתור תחת שני הקנים ממנה וכפתור אחד שני הקנים ממנה ששת הקנים היוציאים ממנה כפתוריהם וקנותם ממנה כולם שעה אחת זהב טהו

ויסנות שבעה מרכה ומחלטות זהב טהור כי קהר להב טהור עשה אותה ואת כליה אדוני להושיעניותי לנגן חיינו על בית אדוניין אדוני להושיעני אוי לנגן חנו מעשה זהבח של משה כן ויאמר משה אהרון קח את המתפ עליהם כיצר ויקחון כאשר דיבר משהו חג בעם מן מגפה משהגע ויאמר משה אהרון כת מחת תנס כבר עלים כציקון כאשר משה ואני חגעם מה יתן עליעמוד בין המצים בן מגפה שפחפה נעצר ויאמר משה קחת זים כטותך מכפר קצר כסף אדו חנגחון כאשר דבר משהו חם מה יתן חפם בלחצפה משה מגפה

נעצר ואני אשר עוזר לבוק חזק מסר לי צבית חזר אשר אני אשר עוזרך לבוא בחזך כיתב ציג אני חזך עמים אלוהים כשפור עמדוים אמרת אכן אלים אלכן אלים יר אותו כל אפסי ארץ מה זה שני זה משהו אחר זה גם כתבתי לך מה לעשות פי נועם ענינו ענושה ד כל היום ש בסתר העליון שני אמר אדוני עש צוות לחבור הוא יצא לך כשב תביא אני אחלק את זה עכשיו אחר כך תוציא לי את כל הסדר מה למדנו עכשיו וכל ממש יש לי הקדמה בסידור של נלחת

ערבית של נלחץ של שבת של ערבית שבת ויעמוד פנחס ויפל עתר מגפה עלינו צי רק את הדף הזה לא צריך את הכל פה לא בחדש תציא לי 10 פעמים מהשב שבסתר עניין בת שמחי שתי אלי תעבור צדך פשו דברתו צחורית פחנח מד פ מצדך אל תבית שם תק אדוני סי עוניך רע גולך כי מלך חשקועתי אשת עין מי מצא דרשמעיות זמס טעמה כיטובע ידי לך בכישון עוד דבוש חי פח סופיע לכות עשו חבל היופי אדוני צבעות עמנוש עולם עלח קבל רינת עמך הגב קדושך שבעתנו קבנו

לפניות כתב שיש צריך בשור חמך כעשיך מעלינו כל ישראל גדול רפואה שלמה חול עמך ישראל מלאך המשיחו באמצתוק וכן יעקום שרים מתיםתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחרי ושבתי חי רעה מן הארץ חי לא תעבור צכפי שברך לבות שים אברהם צ יעקב משה וארון ברך כל הקהל הקדוש מה יברך ך זכה ך בבריאות בשמחה וישועה חיים טובים ארוכים בריאים שמחים ונחת וכל תוס הגשמי ורחני חיים טובים להכין את הציון לקראת שבת חזק חזק כל טוב לכולם ‏L