הדף היומי מסכת קידושין דף סט-ע הרב בניהו שמואלי שליט"א ז מר-חשון תשפד

[מוזיקה] הדליק בוקר טוב לכולם הום אנחנו יום אחד בשבת יום ראשון עה במרחשון התש פד היום מזכירים ברך עלינו ותן טל ומטל לברכה על כל פני האדמה ורבה פני תבן וסבע את העולם כולו מטוך הנה עם ישראל בעזרת השם השם עליהם נאמר השם יילחם לכם ואתם תחרישון יפקוד השם עצבה המרום במרום ומלכי האדמה והאדמה הניצחון והכוח והגבורה הוא לא קובע ביד האדם הכל ביד השם הקדוש ברוך הוא הוא מוריד מלכים ומעלה מלכים קודם כל מוריד את שר ישמעאל מלמעלה אמן ואז כל הישמעאלים למטה יורדים תחת

האדמה איפה שהם נמצאים מתחת לארד שם תה שם תהיה קבורתם בעזרת השם רק אנחנו צריכים להשתדל לעשות רצון אבינו שבשמיים אחד הדברים הגדולים צריך להשתדל בשמירה אדירה צריך לדעת התורה הגונה מגנה באצולה מצלה מה שמציל אותנו מנהר גויים זה התורה התורה התורה היא ה הפה שלנו זה החרב וחנית זה צוה השם אנחנו איך יקבלו עלי איך ייקבלו כוח הצבא שנמצא בחזית אלף למטה אלף למטה כמו שדיברנו הם הולכים אל להילחם כנגד זה צריך 1000 לומדי תורה זה לא מספיק אפילו 1000 זה צריך 10 אלפ בזמנם

היה אלף למת אלף למתה כי הקדוש ברוך הוא אמר לצאת למלחמה זה מלחמת מצווה שהקדוש ברוך הוא אומר והיה איתם את ארון הברית ואת הציץ ואת הכהן ואז זה היה מלחמה אחרת היום שאנחנו רוצים זה לא מספיק אפילו אחד נגד אחד זה צריך 10 כנגד אחד אבל בכל זאת הכוח של עם ישראל זה התורה זה התפילה בפה בפה שלנו בעזרת השם זה מה שמוריד ני רק רוצה להגיד לכם איזה דבר שהיה בסדרות יש לנו יהודי כבר דיברתי לכם עליו זה הרצל רבי הרצל שאובי והוא יש

לו שם בית הכנסת קודם כל הוא חבר עושה הרבה למען התורה הבנים שלו לומדים מפורת יוסף העיקר אז אני מכיר אותם טוב אני במוצאי שמחת תור התקשרתי אליו כי שמעתי שהוא קיבל כדור אז התקשרתי אבל עכשיו הוא התאושש אז מה הסיפור שלו שמעו סיפור פלא פלאות הוא אומר הוא מספר שבלילה שאין או שענה רבה אחרי שהוא עשה את הלימוד נמנם הוא קצת ישן שהיה לו כוח לתפילה הוא חולם שהוא רואה את החפץ חיים עם חתנו הרב זקס והם דנים ביניהם על איזה עניין אז הוא אומר

לבטל או לא לבטל לבטל או לא לבטל בסוף החפץ חיים אומר לו תשמע הרצל שאובי מבוטל בוטל והוא זה הוא רואה והוא התעורר הוא מתפלא הוא אומנם לומד ועושים שם שיעורים כל יום בשמירת הלשון למה ברגע שהפה של אדם נקי אז יכול להילחם בפה שלו הפה שלו לומד תורה הפה שלו מתפלל הכל מה שהוא מוציא מהפה זה נוסע זה עושה אבל אם הפה של הבן אדם הוא לא נקי לשון הרע הקדוש ברוך הוא לא רוצה לשמוע את הפה הזה אז הוא אומר שהם לומדים והוא משתדל

לקיים את מה שהם לומדים והוא ראה את החפץ חיים הוא היה שמח אבל אז הוא אומר תשמעו מה קורה הוא מספר דבר פלא אומר ואז אחרי שאני רואה את החלום הזה בדרך כלל הוא מספר הוא לא בא עם המכונית שלו לבית הכנסת ביום שישי משאיר אותו שם לשבת לא הוא גר לו רחוק הוא הולך עם ברגל בא לבית הכנסת בערב שבת אפילו שאפשר לנסוע הוא לא עוזב את זה שם אבל הפעם בערב שבת שמחת תורה היה לו להביא דברים לבית הכנסת אז הוא לקח את זה

ברכב ומטבע הדברים הרכב חנה שם וגם הפלאפון שלו היה איתו שם ואז הוא ר את הדברים בבית הכנסת אומר היה שמחת תורה יפה הנה הוא היה איתם אתם רואים היהודי הזה אתם יודעים הוא בא לפה הרבה אז הוא היה איתם בבית הכנסת שם וגם בבוקר כשירו עליו הוא היה אז הוא כן אז הוא אז אתה איך קוראים לך משה משה משה אז הוא היה איתה משה הוא יושב פה אזה הוא בא הוא בבוקר בשעה ש הוא אומר והוא סידר את הספרי בתורה אבל הוא שומע הזעקות

אומר זה רגיל שומע יריות מה זה יריות בסוף הוא רואה שזה מתקרב הוא רצה להרצת לראות מה אומר ווא מה הוא רואה איזה איזה טבח איזה בעיות נכנס בפנים בחזרה בא להיכנס בדרך היה צלף אחד עומד על אחד הגגות משטרה הגג של המשטרה נתן לו הל הגג של המשטרה נתן לו ערייה בגב וזה נכנס מהגב יצא מהבטן ו השם נהייה לו שני חורים החור מפה חור מפה ואז הוא תפס כנגד זה פה ב שם את האצבע שלו לסתום ובא איזה אחד שם לו מה מאחורה הזקן

אחד שהיה גם הוא מספר על אזה קנים היהודי שם אתכן אה לא לא לא לא גוי כן כן פנ פלאון כן אומר שהיה עוד דבר היה איתו אומר שאמרו לו אנשי הבית הכנסת שיש שמה איזה זכן או משהו שהם כל הזמן אוספים אתה יודע יש מחלה לאסוף דברים מהרחוב ו מביאים את זה לבית הכנסת אז אמרו לו כמה פעמים תוציא אותו מפה הוא עושה פת הכנסת מחסן אומר אני לא יכול להוציא אף אחד הוא ישב פה הוא יהיה פה לא מוציא אותו בית הכנסת אומר הזקן

הזה שהיה שם שם לו את האצבע בחור מצ בגב וזה מפה וגם אומר לי בסוף גם הוא היה במעמד הזה הוא הלך להזמין אמבולנס הוא הולך למשטרה זה משה אבל לא היה שייך שמיים כבר חיסלו את המשטרה בכלל עכשיו מה הוא יעשה אין מה ש תקשרו בסוף מהטלפון שלו התקשרו אבל אף אחד לא עונה וגם עד שבא זה לא בא מחיקים שעה זה לא בא הם ישר אחד הזקנים שמה לקח את המפתחות הזקן שהיה שמה שחכו שניים הוא גם היה לקח את המפתחות ואתה הסעת אותו

לבית חולים לא אני הלכתי להביא את הטלפון שלי מהבית אז בדיוק הקדוש ברוך הוא שלח את אחד המתפללים שהוא הסיה אותו לבית חולים תראה איזה פל פלאו ואז מי הדליק לו את אטו אחד הזקן הזה גם כן טוב שהוא ידע להדליק אוטו ישר להכין לו את הכל ישבו במכונית וסי אות בית חולים ניצל השם הציל אותו עכשיו הוא בהתאוששות הכל פלא פלאות תראה איזה שמירת הלשון לומדים שמירת הלשון חולם את החפץ חיים תרא כל אדם לא יודע האדם מה שקורה איתו העיקר הגדול הפה שלנו שלומד

תורה והוא משתדל זה ההגנה גדולה על האדם אי אפשר לפתוח באף אחד אדם לא יודע מה הכל מהשמיים רואים שהכל פה זה תהליך על טבעי זה לא לפי דרך הטבע איך אפשר לעשות טבח כזה גדול ועוד עם ישראל בצבא כזה מיומן אלא זה הכל עילת העילות בסבת הסיבות ואי אפשר שיהיה רק בשורות טובות אי אפשר לדעת מה ההמשכים לכן מה צריך לעשות כל אחד צריך רק לחזור בתשובה לא לדבר בבית הכנסת להתנהג בצניעות לא לדבר לשון הרע לא לדבר בלימוד ללמוד להתפלל להתפלל חצי יום ללמוד

חצי יום לזעוק להבינו שבשמיים לכן היום בלינדר מה שאנחנו חושבים יבוא שמירה גם כן נלך להר הזתים שמה מניין על אור החיים בש וחצי בצהריים מניין על הרשש כמה שיבואו אנשים למה לעשות שמה תפילות ששבעה קורטי ברית ככה שיהיה ישועה גדולה לעם ישראל חייבים היום יש לנו זכות גדולה היום זה הפטירה של רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין ראש ישיבת חכמי לובלין מייסד דף היומי הוא נפטר לפני 90 שנה היום זה 90 שנה לפטירתו והיה לפני 100 שנה הוא יסד את את הדף היומי 100 שנה כבר

פלא פלאות ראית מה זה איזה איך הוא זכה הבן אדם הזה כבר שהיה הוא נכד של צאצאים הוא ה הרבי פינחס מקורץ ו עוד גדולי עולם הוא נכדו ממש של ה מצד אביו הוא פנחס מקוריץ ורבי שמשלם סטרופולי מצד אמו הוא ממש נכד של המנחת שיי שמע רבי חי הנכד של המנחת שיי איזה איזה דבר גדול אומר האמא שלו כל הזמן היייתה אומרת לו יום שעבר בדי לימוד תורה זה איבוד שלא חוזר לעולם אומר אין דבר יותר טוב מן התולה כל יום היה משתדל מה אמא

אומרת לו היה איזה גביר נתן נדבה זעומה בשיל חכמי לובלין אומר לו הזמנים קשים אומר לו אמת זה קורבן אבל למען התורה אדירה זה קורבן קטן תדע לך אין כמו התורה בגיל עשה לו סעודת בגיל סליחה שהיה בגיל חמש עשה לו סעודת חומש אומרים שהוא נתן דרשה שכל מי ששמע אותו היה מוריד דמעות מרתקת מאוד חצי שעה בגיל חמש אומר הי קוראים לו היילו משץ בגיל 15 היה בקי בכל השס ארבע חיקי שולחן ערוך כבר מלא וגדוש בתורת הנסתר בזוהר הקדוש היה בקי בכל ספרי שפע

טל שערי אורה עמק המלך כל ה מסתעף בגיל כמה בגיל 15 תראה איזה איזה איזה אנשים הולכים בעולם תראה איזה איזה איזה זכויות איזה זכויות איזה תורה בקי בנגה בנסתר אומר ביום שהתחתן אומרים שהוא עשה דרשה פלפול עמוק ביום החתונה של חמש שעות איפה יש דבר הוא אומר כשהגיע ימי המלחמה העולמית היה נאלץ לדוד מעירו בשעה שנים אחדות עם משפחתו בצל חותנו ושם היה לומד בטרפת הואל ליו ליצג את גודת ישראל ואז הוא ניגש ל לחפץ חיים אמר לו מה דעתו שהוא אומר אתה אומר תכריז

על זה אומר אתה תכריז רק מה תבוא 20 דקות אחרי התח אחרי אמרו בשעה כזאת אתה תבוא עוד 20 דקות אחפש חים בא בזמן כל גדולי ישראל ישבו כבר שהגיע רבי מאר שפיר מלובני כמו שאמר לו עמד לו החפץ חיים מלא כו מתו אומר הגיע שר התורה תראה מה זה איפה ואז אמר לו ם עכשיו אתה יודע מה זה הוא נתן את הרעיון הזה והוא אמר דף יומי אמר להם תשמעו רבותיי אדם בכל העולם ילך הוא יכול ללמוד את הדף של היום נוסע בדרך שומע הולך

בדרך הולך מגיע לאמריקה יכול ללמוד עם כולם איפה שהולך כל ארצות כל העולם ירושלים פולין איפה שאדם נמצא זה פלא פלאות אז הוא בנה גם כן את ה את ישיבת חכמי לבנין היה אוסף כסף והיה מדבר בכל מקום וכל היום היה לומד תורה איזה תראה מה זה היה צעיר נפתח צעיר בלי ילדים בלי ילדים הרב ווזנר הוא התלמיד שלו למד שמה בישיבת חכמי לובין ש אז זכינו גם כן להיות מהחלק מהלומדים של ה תלמידים של הרב ללמוד דף יומי להשתדל זה זכות גדולה שאדם שוקד ועכשיו

הנה עוד 12 יום גומרים סדר נשים זה מסכת קידושין נגמר סדר נשים מתחילים סדר נזקין בוה קמה בוה מציעה בוה בטרה זה נקרא סדר נזקין זה זכות גדולה כל פעם שאדם עוד לומד לא מזמן באמצע מסכת קידושין זה היה חצי השס חצי השס כבר במסכת קדושין באמצע חצי השס רק עכשיו היה סיום השס תראה איך זה הולך רק מה צריך לחזור טוב ללמוד טוב וזה מה שיעמוד וכפי שאמרנו בעזרת השם לעשות כל מה שאנחנו יכולים שעם ישראל ישכון מבטה שלא יהיה בעיות טוב היום הלימוד להצלחת

ראובן בן רבקה השם ישמרו לנשמת אביו שמואל בן גוהר נשמת שרה בת חנה וגם ו נשמת נעומי בת דוריס אורי בן נעימה מאיר חי בן שיפרה והגברת ז ב דיזי בת חבו וגם ידידנו אביגדור בן בטיה דוד בן מרים דוד בן מרים בסדר אנחנו הולכים לשמואל למה היום אנחנו בעזרת השה נלמד את דף יש לנו ללמוד דף סט וע סט כבר הגענו למשנה לפ תחילת הפרק אז נלך משם אבל עכשיו אנחנו בשמואל א פרק יד פסוק כג פרק יד שמואל א' פרק יד פסוק כג ויושע

אדוני בימה הו את ישראל והמלחמה עבה אל בית אבן ואיש ישראל ניגש ביום ויואל שאול את העם למ ארש אשר יכל עד הערב קמתי מאויבי ולא טעם כל העם לחם וכל הארץ באו ביער ודבש על פני השדה דבש קנים גדל בארץ ישראל ויבוא העם אל היער נלך דבש ואין משיג ידו אל פי כייר את השבועה ויונתן לא שמע והשביע אבי עם השלח את קצה המטה אשר בידו ויטבול אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותרה ותאור נ עיניו בקני הדבש איך כתוב יערי דבשי ויען איש

מ ויאמר אביך את העם נמור הר ריש אשר יאכל לחם היום ויום ויעף נהיה עייף התפזרו לכן לכ שלו שלל ויאמר יונתן אחר אבי את הארץ רונה כי אורו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה א כלו הכל אכל היום הע משלל אויבו אשר משא כיה לא רבת מכה בפלשתים ויקו ביום הוא בפלשתים מכמש הלונה ויעף העם מאוד ויעט אל השלל וייקחו צון ובק ובני בק וישחטו ארצה ויכלו העם על הדם ויכל העם על הדם והגידו לשאו לאמור הנ עם חוטאים לאדוני לאכול על הדם ומר בגדתם

גולו אלי היום אבן גדולה תגלגלו בעוד יום ויאמר שאול פוצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי אישורו סיהו הוחתם בזה ואכלתם חו דו לאכול אל הדם וגשו כל העם אישורו בידו הלילה ושחטו שם ויבן שאול מזבח לאדוני אותו החל לבנות מזבח לאדוני ויאמר שאול נד אחר לי ונב זה בהם עדור הבוקר ולא נשאר בהם איש ויאמרו כל הטוב בעיניך עשה עד כאן ויאמר הכהן כרב הלום אל האלוהים עכשיו לז שניות מלפני כן צדקה ‏n היום יש סיום מסכת סיום סדר מועד אתם יודעים חרירה מסיימים מתחילים סדר

חדש כן גם היום הרב משה לבי כן סימן מתחילים סדר נשים תביא משמה אנחנו ב מסכת חגיגה פרק ג' משנה ז הפותח את החבית ומתחיל בעיתו על גב הרגל חנוני חבר פתח אביתו למכור ממנו יין בירושלים ומתחיל בעיתו על גב הרגל התחיל למכור עיסתו ברגל יהודה אומר גמור אם נשתייר מן היין או מן העיסה יגמור חכים אומרים לא יגמור שעבר רגל היו מעבירים על טהרת העזרה עבר הרגל ביום שישי לא היו מעבירים למה בפני כבוד השבת רבי יהודה אומר אף לא ביום חמישי שאין הכהנים פנויים

יש עבודה עכשיו לא יכולים לטבור את כל הכלים חטא מה זה מעבירים כצד מעבירים על תארת העזרה מטבילים את הכנים שהיו במקדש נים יזהרו שלא תגעו בשולחן ותטמאו כל הכלים שהיו במקדש יש להם שניים שלישיים שאם נטמאו הראשונים הביאו שניים תחתם כל הכלים ש במקדש טעונים טבילה חוץ מזבח הזה מזבח הנחושת מפני שהם כקרקע דברי רבי אליזר ים שהם מסופים הדרן הלך סליק מסכת חגיגה נך סדר מועד עכשיו עכשיו נשים סדר נשים צריך להיות במות ל י במות בסדר יש לכם מ שניות 15 נשים פוטרת

צרותיהן בצרות צרותיהם מן החליצה ומן הבום עד סוף העולם לא לא זה לא גמרא עדיין זה משנה לא טיפול טוב זה נראה את זה מחר בנד אבל תכין להם את הספרים ותלת אולי להחזיר למקום תפילת בית המדרש הבית אדו ד תמד כמני במות שם חו קוצ יכוי י חד השם אותיות כתוב אדני אלוהינו עלינו רצון מותר ולא יקשו ו ש צ תעודה שידו עושה שמים כן אנחנו הולכים לדף סט עמוד א' במשנה התחלת הפרק היום זה דף ע עוד 12 דפים 12 ימים מסיימים וכנראה זה

יצא לקראת ההילולה של מורנו ורבנו רבי מרדכי שרעבי יב שבט יב ש חשן ב שבט 12 ימים לפתוח דף סט רק ר פרק רביעי כן אלו פתח רה יוחסין עלו מבבל כהני לביי ישראלי זה שלוש חללי גרי חרורי זה שש ממזרי נתיני שתוקי תשע וסופי זה עשירי כלומר 10 סוגים של יוחסין עלו מבבל עם עזרה אתם יודעים בתחילה עלו הגולה עם זרובבל בן שלתיאל במי קורש 70 שנה מאז גלות יהודה לבבל במי יהויקים בנין הבית החל בשנת ג אלפ 408 אחרי 70 שנה לחורבן הבית הראשון

עליתו של עזרא הסופר זה הייתה בשנת ג 1413 בשנה השביעית דריוש 23 שנים אחר עליית זרובבל כלומר שנה לאחר שסיימו את הבית למה לא עלה עזרה בעליה הראשונה אומר למה קיבל תורה מפי ברוך בן נריה והיה טרוד לחזור ברר לפניו בתלמודו ברוך בן נריה היה גדול הדור היה גדול מאוד מאוד וגדול תמוד תורה יותר מבית המקדש מבניין בית המקדש ולכן ברוך נריה עצמו לא עלה היה קשה לו מחמת חולשתו היה להם אז עגלה מיוחדת במינה כמו ורבו אבל לא יכול לעלות איתה מיד כשמת ב ריה

עלה עזר מבבל הזה שאומר רה יוחסין עלו מבבל עם עזר הסופר שעלה לארץ ישראל ואלו הן כהנים נביאים ישראלים כל אלה כשרים אחד בשני אין בעיה איתם כהן יכול להתחתן עם ישראל ישראל עם כהן כהן עם נביא חללי גם כהנים חללים מה זה חלל כהן שהתחתן עם גרושה הבן שבא אסור גישה גרושה לא יקח הוא הבן שנולד מזה זה חלל נעשה כמו ישראל אסור לא כהן אסור לו לעלות דוכן או בית המקדש כלום אלה נקראים פיסולי קהונה גירי גרים חרורי עבדים משוחררים ממזרים ממזרי נתינה אלה

גבעונים אתם יודעים גבעונים התגיירו במי יהושע דוד גזר עליהם איסור חתנות יסור דעת ראשי זה ייסורי מדרבנן אומר גם הגבעונים הם אומה משבעה עמים שבארץ ישראל יש עליהם יש מי שאומר שהם איסור דאורייתא לא תתחתן בם אבל דעת רשי והרמבם האיסור דאורייתא זה רק באותם גויים אבל ל כיוון שהגבעולים התגיירו במי יהושע סורם מדרבנן שיטת הרמבן והרשב"א אבא שלך וסופי נאסף מן השוק לא יודעים מי זה אבא מי זה אמא עכשיו הגמרא מפרטת כהני ל ישראל מותרין אבו זה בזה להתחתן אחד עם השני אין בזה

איסור לוי לויי ישראל לוי ישראל חללים גרים משוחררים מותרים לבוא זה בזה אין בזה בעיה כהנים אסור גרי חרורי ממזרי גרים משוחררים ממזרים נתינים שתוקי אסופי כולם מותרים לבוא זה בזה עכשיו ואלו הם שתוקי כל שהוא מכיר את אמו ואנו מכיר את אביו לא יודע מי זה אבא שלו נקרא שתוקי סופי כל שנאסף מן השוק ונו מכיר לא את אבי ולא את אמו אבא שאול היה קורא ל שתוקי בדוקי הוא סובר אפשר לבדוק את אמו לשאול אותם למי נבעלה ואז נדע מה קורה פה גמרא עשרה

יוחסין עלו בבל שואלת מה ריה תנעלו מבבל ניתנה הלכו לארץ ישראל תגיד השר יוחסין הלכו לארץ ישראל עם זרע הסופר מה זה עלו מבבל למה לא הלכו אז אומרת הגמרא וקמת ועלית כדי תניה וקמת ועלית למקום אשר חר אדוני אלוהיך מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל וארץ ישראל גבוהה מכל הארצות אתה רואה זה במיטה אגב אור חקמ שמען נגיד לך צריך עלו עלו מבבל ארץ ישראל היא גבוה מכל הארצות ובית המקדש זה מקום הכי גבוה מכל המקומות ככה כתוב כן כדי תניה וקמת ועלית אל

המקום בלמת שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל וארץ ישראל גבוהה מכל הארצות בית המקדש ארץ ישראל בית המקדש כך כתוב האם למעשה אתה יודע שיש עין עתם היה אז מחלוקת איפה לבנות את בית המקדש האם אולי לא בהר הזה אלא בעין עתם למה הוא יותר גבוה הוא הכי גבוה בארץ ישראל אעיין עתם קבוע מקרקע המקדש 23 אמות ככ הגמרא אומרת ביומה לכן רצו בתחילה לבנות בית המקדש את עין תם וכבתה ועלית אל המקום ובסוף החיו לבנותו ב במקומו לא בעיתם למה המרשה אומר שהכתוב בשעריך בקמת

ועלית גם ירושלים גבוהה יותר משאר ערים ואין עתם לא חשוב להיקרש עיר ושער זה לא לא כך משמע וארץ ישראל היא גבוהה מכל הארצות מה זה רבותינו דרשו אל תקרא רצות אל ארציות ארץ ישראל ה גבוהה מכל הארציות למה אפילו אדם רוצה לאכול יש הרבה צדיקים איך הם אוכלים יש סיום מסכת אז הם אוכלים בסיום מסכת אם אין להם הם עושים סיום מסכת למה לאכול הכל של מצווה לא סתם או בשבת ראש חודש חגים ואם לא כל פעם יש לו סיום מסכת משניות סיום מסכת גמרא

יש איזה מצווה חתן כלה לא לאכול סתם הארציות שלה כל הדברים זה זה דבר מיוחד גם מתלבש לא לבש שעת נז מתיר ציצית בונה בית עושה מעכה הכל זה בשביל המצוות או שהוא אוכל בשביל לברך ראית איך יצחק מברך ברכת מזון בשבת או עם מקמים מקם זהד מם מם אי בשלמה בית המקדש הגמ שואלת בשלמה בית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל היינו דכתיב דברי רבות בשערך וקמת ועלית מקום אשר יבחר אדוני אלוהיך זה נכון אפשר לפרש וקמת ועלית כמו שכתוב בבריתה אלא ארץ ישראל גבוהה מכל

הארצות מלענן אפשר ללמוד וקמת ועליתי הפסוק אי אפשר ללמוד את זה בקמת ועלית הפסוק מדבר מי שדר בארץ ישראל עולה לבית המקדש אבל אין ראיה מכאן שארץ ישראל גבוה מכל הארצות קמתה בעלית זה מי שגר בל תעלה לבית המקדש דכתיב אומר אתה יודע מאיפה דכתיב לכן הנה ימים באים נאום אדוני לא יאמר עוד חי השם אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי השם אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר ידעתים שם העלה הביא מכל הארצות אתה רואה ארץ

ישראל גבוהה גבוהה מכל הארצות וחניות גם גם גם פיזית לא יאמר עוד ח הגמרא שואלת מהירה מה עריה ראית בפסוק רבי חייים כמר למה אצלי כתוב מנוקד לא יאמר פנ אני לא יודע למה יש כוח בין שני נקודים יש פסוק שמה בירמיהו נכון ירמיהו זיד אי כג כג כג לכן הנה ימים באים נאום אדוני ולא ייאמרו עוד חי השם אשר האלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי השם אשר האלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה מכל הארצות אשר ידעתים שם וישבו על

אדמתם כן גם פה אז לא יאמר לא כתוב גם לא יאמר לא כתוב ייאמרו מה ארדת נעלו מבבל תנעלו לארץ ישראל למה המשנה כותבת עלו מבבל אומר נתנה עלו לארץ ישראל המקום שמשם עלו תגיד עלו לארץ ישראל אומרת הגמרא מסי לרבי ר למה רבי אלעזר לא עלה עזרה מבבל עד שעשאה כסולת נקיה מה זה עלו מבבל בזמן שעלה עזרה מבבל לא נשארו שם פסולים מה הוא עשה הוא קודם כל לקח את בבל טיהר אותה למה עכשיו הוא עוזב את בבל הוא מפחד שלא יהיה שמה פיסולים

ובעיות לקח את בבל עצמה הוצי לה את כל הפסולים את הכל השאיר שמה רק כולם מיוחסים כשרים טובים את כל הבעייתיים העלה איתו למה אומר אני אטפל בהם איתמר הביה אמר עלו מעליהן תנן לא גורסים במשנה עלו מבבל היינו שעלו מעצמם ורבה אמר העלום תנן גורסים העלו מבבל עזרה העלה את כל פסולים בעל כוחם וכם מפקי בדרבי אלעזר למה רבי אלעזר לא עלה עזרה מבבל עד שעשאה כסולת נקייה ועלה עזרא הפריש את כל פסולי היוחסין שהיו בבבל נשארת בבל כל המיוחסים כל הכשרים נשארו בבבל זה

נקרא סודת נחיה כולם כשרים הרב אה כן אז הביש שאומר עלו מה עליהם לט ד רבי אלעזר למה לפי דברי רבי אלעזר משמע שעזרה העלה אותם בעל כוחם את הפסולים רב הגורס עלום בעל כוחם העלה עזרה אז הטל דרבי אלעזר זה תירוץ אחד הי באת אמה דקו לעלמה אוד רבי אלעזר בין הב בן רבה שעזר עלה עשה את בבל סולת נקיה כה בהק מפלגי בדבר הזה נחלק אומר ספ הרישנו עזרא הפריש כל הפסולים שהיו בבבל למה כמן שהכירו בהם אנשי מקומם לא היה חשש שיתערבו בהם

ונפשי הצליחו מעצמם עלו לארץ ישראל למה שלא יכירו שהם פסולים ולכן נעשתה בבל סולת נקיה אז לבד הם עלו למה הוא עשה כבר אמר אתה אתה טוב אתה לא בסדר אתה תלך לצד הזה וככה עשה את הכוס נקיה אז הם נבד יביישו ועלו אומר סבר בעל כוח סכינו בעל כוכ מעלה אותם זרה לארץ ישראל מהלמן ד אמר עלו הפסולים מעליהן הנו דמה רבי יהודה אמר שמואל כל רצות עסה לארץ ישראל שבת כתערובת לענין יחסיים ביחד ארץ ישראל וארץ ישראל סה לבבל כתערובת ענין יחסין בבבל למה

כיוון שאלו הפסולים מעליהן לא יקראו בהן תושב ארץ ישראל תתערבו בהם הפסולים אז לא דם פה בארץ ישראל זה עיסה לגבי בבל בבל אין פיסולים אין בעיות הכל נקי משפחות טובות אלמן דמר העלום לרבה שסובר שאלו את הפסולים בעל כוחם הרי יצע להם כל שהם פסולים מדי הדינו כל אחד יודע זה משפחה לא להתערב בה אז למה מוגדרת כיסה לגבי בבל מתרצת ני דיד דרה דרה חרנה לא ידעה אותו דור יודעים זה פסול זה לא בסדר זה לא בסדר אבל דור אחריו כבר לא יודעים לכן

ארץ ישראל עה ל כן לעומת בבל היא עשה מעובת בשמה עלו הנו יבצ מן הנהר הבא ע על החווה וננה שם שלושה ימים ובינה בעם ו בכהנים שמה כתוב בפסוק וקבצים אל הנהר הבא א אל אהבה או אחוה מה כתוב לכם אם הן אן אהבה נחנה שם ימים שלושה ובינה בעם וב כנים בבני לבי לא מצאתי שם אז מה כתוב אז משד אמר עלו לאב סובר שעלו מעליהן לכן כתוב בעזרה קצם אל הנהר הבא אל אהבה ונחני שם ימים שלושה ואבי בעם בכהנים אני הבנתי מי

עולה מי לא בבני נבי לא מצאתי שם לא מצא עזרה לביים בין העולים איתו לארץ ישראל למה הם עלו מעליהן לכן עד ש לא באו אל אותו מקום בדק מם העולים לא ידע עזרה מעלה אלא למן דמר עלום את עשר יחסין במשנה אל בעל כוחם ה מזהר זהירה היה נזהר לפני כן מי מעלה אותו ולפני שבאו כבר ידע עזרה מי עלה איתו מי לא עלה אז מה זה לבי ו מצאתי אומר נידי זהו בפיסול בכשרים לא יזדהו מה שנזהר לעלות את כל הפסולים אבל בכל מקום

לא יזדהו עלותם בכשרים לא יזדהו לכן לא התבונן לבדקם לא ידע עזרה שהנביאים הכשרים עלו אמרנו במשנה עשרה יוחסין עלו מבבל כהני נביי וישראלי מ סליקו איפה מבואר בפסוקים שכהנא וישראלים עלו עם זרה נכתב ויישבו הכהנים והלוים מן העם והמשוררים והשערים ונתינים עריהם וכל ישראל בעריהם הנה כשבאו לארץ ישראל אז כתוב כשהגיעו לארץ ישראל כתוב וישבו הכהנים והנביאים מן העם והמשוררים והשערים וכולי חללי גירי חרורי חללי מנלן שעלו עם עזרא נתניה רבי יוסי אומר גדולה חזקה שנאמר מבני הכהנים בני יה בני הקוץ בני ברזילי אשר

לקח מבנות ברזילי גלעדי אשר אישה ויקרא וקרא על שמה על שמם אלה בקשו כתבם המתייחסים ולא נמצאו ולכן ויועלו מן הכהונה אז מה כתוב פה חללי מנלן שעלו עם עזרה אומר כתוב בפסוק דתני רבי יוסי גדולה חזקה יש לסמוך על חזקה יפה יש מאיפה לומדים ממה שנאמר בבני הכוהנים בני חווייה חויה בני הקוץ בני ברזיל יש לקח מבנות ברזיל גלעת אישה בבני הכהנים בני חוביה אשר לקח כן ויקרה על שמם אלה בקשו כתבם המתייחסים בקשו את כב חוסם שכחו שהם כהנים מיוחסים לא צ לא היה

להם כתב יחוס ולכן כיוון שלא היה להם וירנו מן הקהונה כלומר נפסלו מן הכהונה כמו לחם מגואל ויאמר הרשתה להם אשר לא יוכלו מקודש הקודשים דמות כהן לאורים ותומים מי זה התרשתא זה נחמייה הוא היה שר המשכים היתר שתה מה זה התר שתה היתר שתה היה הוא היה כש מביא משכה למלך היה צריך לפני כן לטעום אותו שלא יש בפנים רעל אז ה היה מביא את המשקה הוא טועם אך יטום זה יין זה זה זה התירו לא לשתות התר שתה של גוים כן כ הוא הי

מ זה נחמיה קראו לו הר שת למה התירו לו לשתות של גו עוד לא הג שומר ש צריך ר לשתות מן הכל שמג למלך כן לכן קראו לו נחמיה יתר שתה שזה לא מ ויאמר התר שתה להם אשר לא יכלו מקודש הקודשים אדמות כהן ורים ותומים הכהנים אלו לא יכלו מקודש הקודשים עד שמוד כהן וישאל בורים תומים עכשיו מבארת את דברי רשתה הנה ואמר להם הרשתה הרי אתם בחזקתם אינכם יהיה בדיוק כמו שהייתם מוחזקים עד עכשיו במה הייתם אוכלים בגולה מה אכלתם בקודשי הגיבו תרומה אפקד

המה בקודשי הגבול אתם יכולים לאכול בקודשי הגבול אבל בקודשי מזבח לא למה עד שנדע אולי אתם חללים אולי יש בעיות לא מה שאתם מוחזקים לאכול תאכלו עדיין שמה לא היה קורבנות אז לא מוחזקים לא לאכול מה שואלת ומן דמר מעים בתרומה יוחסין הנ דכו בתרומה אוסק לפי מי שרואה כהן אוכל בתרומה משמה לא צריך לבדוק אחריו אם הוא אם הוא חלה ו לא אני יכול הוא כהן כשר סבתו והכל בסדר הנה הכהנים האלה דכו בתרומה סינו וזה לא רעיה אולי פסולים בכלל שנתם דרי חזקתו חזקת

ורעה למה שאר הכהנים אוכלים בקודשי מזבח הם לא אוכלים בקודשי מזבח יש בהם איזה בעיה כולם יודעים פה יש בעייה ולמה גדולה חזקה מדוע רבי יוסה אומר גדולה חזקה מלשון זה משמע שגם במקום שיש חשש איסור כעת יותר משר בתחילה מכל מקום סוכים על החזקה אומר דמ עקרה אחו בתרומה מדרבנן בסוף אכלו בתרומה דאורייתא אז שמה שמיו בגולה אכלו תרומה דרבנן עכשיו בארץ ישראל זה תרומה דאורייתא וא בתמל ולמה שתמה בדרבנן גם עכשיו שלו לארץ ישראל עדיין רק תרומה דרבנן כמו תרומת פירות ירקות שהם מדרבנן

גם בארץ ישראל בדרומה דרבנן סליחה אלש תנמ בדרבנן אכול בדאורייתא לא אכול תומ דגן תירוש וצר אל ה שלושה לא אכול וכי מזכין מתרומה ליחסים מדאורייתא דרבנן לא מקינן לא מעלים מי שוכת תרומת דרבנן ליוחסין אלא רק משוכת תרומה דאורייתא ודגל תירוש וטהר בזה הם לא י אחי מה היא גדולה חזקה אין שום חשש איסור כעת קרה קם מגזר לא הך גזר להם שלא יכלו בתרומה דרבנן משום משום תרומה דאורייתא כן שמה למה אין תרומה דאורייתא אז אין שייך לגזור ובסוף הפג בדק למגזר שלא יכלו

תרומה משום תרומה דאורייתא בדרבנן אחו בדאורייתא לא אחול מכל מקום נשאר הדין שאכלו תרומ דאורייתא לא אומרים אםו תרומה דאורייתא שלא יבוא גם לאכול תרומה דאורייתא ייבוא לאכול גם תרומה דרבנן יבוא לאכול תרומה דאורייתא לא אומרים כן ת הגמרא וכתיב ומר רשתה להם אשר יכלו מקודש הקודשים אשר לא יאכלו מקודש הקודשים שמע בקודש הקודשים הוד יאכל הכל מדין חו אומר אמר להם לאמור שלא אכלו שלא אכלו בתרומה דאורייתא איך אתה אומר שלא אכלו בתרומה דאורייתא כתוב ו אומרת רשתה להם אשר לא יאכלו מקודש הקודשים מה

שמ מקודש מזבח לא לאכול הוד לא יאכל הכל מדי שאר מתנות כהונה גם תרומה דאורייתא נחול אתה אומר לי לא אכלו מתרומה דאורייתא אכי קמר אתר שתה אשר לא יכלו מקודש הקודשים אכי כמר לא ממקרי קודש לא יאכלו דבר שנקרא קודש ולא דקרי קודשים ולא מדי דקרי קודש כתיב חזל קודש התרומה לא על קודשים ולא מדי מקר קדשים זה הכוונה לקדש לקורבנות קבת כהן כית אזר בתרומת הקדושים לא תאוכל ומרמור אתה יודע מה זהת אומר קודשים במורה מן הקודשים חזה שוק של שלמים לא תוכן אה

שזה מדאורייתא לא אכלו בדאורייתא אתה רצית גם אחרי שהיא מתגרשת בז רעענה חוזרת לבת הביה לאכול בתרומה אבל דווקא תרומה רגילה בתרומת הקודשים לא לאכול עכשיו מתחילים את הדף של היום כן דף ע כן חורש בוקר טוב עוד גירה חרורי אמרנו במשנה עלו עם עזרה גירי חרורי מנלן שעלו גרים עם עזרה אמר רב חסדה דמר קרא בכל הנבדל מטומאת גויי הארץ עליהם כלומר גרים עבדים מובדל מגוי הארץ עבדים משוחררים נבדלו מעובדי עבודה זרה באו איתם אתה רואה זה אלה כל אלה גרים עבדים מם פה איזה

סדר עשה עזרה הסופר אין חכם כמותו זכה בן כמה נפטר עזרה הסופר 52 52 בגיד בן בן ש של של מוע כן היה דור עשירי סליחה רבי אלעזר בן עזריה היה דור עשירי של עזרא הסופר גמרא אומרת שמע אותו אחד מחכמי הגמרא שחי בשני משני ה גם הכיר את עזרא הסופר האריך ימים מאוד וגם ראה את רבי אלעזר בן נזריה שאמר הרי אני כבן 70 שנה למה הוא היה בגיל 1 18 כבן למה הוא גלגול של עזרא סופר כן נהייה עכשיו 70 מזה שחי לא זוכר

ואז החכם הזה אומר שאני ראיתי בדיוק העיניים של עזרא הסופר זה הוא בדיוק כולו אותו דבר דומה לו ממש זה פרצוף של עזרא הסופר כתבנו את זה בהגדה של פסח ממזרי מנלן שעלו ממזרים עם זרה כתי ישמע סנבלט אחור בטובה עבד העמוני הם היו בארץ ישראל רואים מהפסוק שטוביה היה עבד טוביה העבד העמוני וכתיב כי רבי ביהודה בעלי שבועה לו למה היו בעלי שבועה לטוביה העבד העמוני למה כי תובה חתנו לשכניה בן ארח שכניה בן ארח הוא היה הוא היה יהודי ויוחנן בנו של טוביה הזה

העבד גם הוא עבד לקח את בת משולם בן ברכיה היה יהודי גם כן אתה רואה טוביה ויוחנן בנו היו עבדים התחתנו עם ישראל וכ סבר עובד כוכבים ועבד ל בעל בת ישראל אבלת ממזר זה דעתו כך ולכן בני אותם עבדים הם ממזרים מכאן תראה שעלו ממזרים להלכה זה לא ממזר אני אחמ דמר הבלד ממזר הנה אן למן דמר הבלד כשר מהקל ממר איפה ממזרים ו ממבו לבנה מי אמר שהילד טוביה בלבנו בנים נשים אלו די מלאבו לבנ בטו ד הבו סליקו מי אמר שהיה להם בבבל

ועו עם מזרן לארץ ישראל דין מהתם הבו שאם הם היו מאז ומתמיד בארץ ישראל הם נוטו ד בזמן גדליה אז אין ראייה מכאן שעלו ממזרים מבבל עם עזרה אלא מהכ ואלה העולים מתל מלח תל חרשה כרוב אדון ואמה כל אלה ב שמות מקומות ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם ישראל הם איך עכשיו נדרוש תן מלח אלו בני אדם שדומים מעשה למעשה סדום שנבח לתן מלח אלה מגלה עריות כמו אנשי סדום שנפחה לתן מלח לכן אלה נקראים בני תל מלח תל חרשה זה שקורא אבא ואמא

משקטו אומר לו זה שתוקי למה חרשה מלשון מחרשה מה פירוש אמו מחרישה ושותקת הא לא שותקת משקה ‏h תן חרשה זה שקורא אבא ו משתק תו שתוקי ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם מישראל הם לא יכל להגיד אם בית אבותם הל אביהם וזרעם על אמא שלהם אם ישראל הם זה אסופי שנשב מן השוק לא מכיר לא אבא לא אמא לא יכולים לדעת מי הם קרוב ר אמר רבי אבא אמר רבי אבה הוא אמר אדון כלומר הקדוש ברוך הוא אדון העולם אני אמרתי יהיו ישראל לפניי

חשובים כקרוב כמו הקדושים כמו חיות הקודש שנקראו קירוב והם שמו עצמם כנמר חיה לא מקפדת בזיווג חברתה הנמר הקד אמר רבי אבבו אמר אדון אף על פי ששמו עצמם כן נמר שזה חיה לא מקפדת בזיווג חברתה הן חשובים לפניי כקרוב כמו קדוש כמו חיות הקודש כרובים מה נעשה מה נעשה תראה איך הקדוש ברוך הוא אוהב את עמו ישראל אמר רב ברחנא כל הנושא אישה אי א א א אמר רבא בר חנה אמר הבאב החנה כל נוצה אישה שאינה אורנת לו פסולה לו מעלה הלבה כתוב כאילו

לכל העולם כולו זרעו מלח למה הארץ לא יכולה להצמיח שנאמר ואלה העולים מתן מלח תן חרשה אתה יודע יכול להגיד את היחוס אי אי א אי איי א א אמר הבר בר אדה אמר כל נושא אישה לשום ממון בשביל כסף אבין הם בנים שאינם מעוגנים שנאמר בהשם ברדו כי בנים זרים ילדו למה נסע אותה לשם ממון ושמת אומר ממון פלט הממון שלשמו ניסא ישאר קיים אתה חושב שישאר לו קיים נסע אותה לשם ממון גם הממון ילך אבדן תם לומר אתה יכלם חודש את חלקיהם מה זה

חודש הזה דומר חלקו רק חלקו נבד נכס ברזל שם בחזקת ולא חלקה תמוד לומר חלקיהם חלקו וחלקה ושמת תאמר לזמן מרובה עוד יקח זמן למה אומר חודש אה יפה מהם ם השמע אמר רב נחמן בר יצחק חודש נכנס חודש יוצא וממון עבד תוך חודש הלך איזה בעיה זה הולך שיל כסף מה שלא נבוא לידי ניסיון זה ביזיון אמן כשה מחפש את קשף מה גמה רבה ברדה אה הגעת לוי השם יערי חמך בטוב אמן אי מחפשת כסף וא דלפון מה מה נעשה כתוב שהוא מחפש אותה לא

היא מחפש ה גם ואמר רב ר ואמר אמר רב סלה אמר רב אמנונה כל הנושא אישה שאינה הוגנת לו פסולה לו אליהו קופתו והקדוש ברוך הוא רוצו תראה אליהו קופתו כלומר קושר את שני אדו על העמוד כמו שמלכו שעושים מלכות מלכות והקדוש ברוך הוא רוצו מה זה רוצו לא רוצע לו את האוזן רוצו הכוונה מלכה וברצועה זה ימים הלאה בטנה על כולם אליהו כותב הקדוש ברוך הוא חותם כל אלה ה נושאים אישה שהיא לא הוגנת להם כהנים נביאים ישראלים כל מי שנושא אישה לא הוגנת אליהו

כותב הקדוש ברוך הוא חותם מה הוא כותב ככה הוא כותב אליהו הנביא אוי לו לפוסן את זרעו ולפום את משפחתו ולנושא אישה שאינה הוגנת לו כל אלה אליהו קופתו בקדוש ברוך הוא רוצו בכל הפוסל מה מה אתם פסול כל מי שמגד תמיד משפחות קודם כל מי שנושא אישה שא נוגדת לו אז אליהוא כותב הקדוש ברוך הוא חותם ואז נהיה לו בעיות לא לא שאליהו הנביא קופ קופה אותו בפועל אלא ראוי להיות כהל שאליהו קופתו כלומר צריך מי ששומע כך צריך לנדות אותו בדרך כלל אליהו מלמד

זכות על עם ישראל פה הוא בא קופ נותן עושה בו בעיות לא לא לא חיב לבוא ברי כן יש אומרים זה לא זה לא אליהו הנביא זה מלאך סופר שנקרא אליהו צדיק ולקח בוכל הפסול הפוסל פסול מה זה קוטו ורוצו לעתיד לבוא זה הכוונה שהוא מנדים אותו והכל עכשיו רצוע הכוונה מלכה הו ברצועה ממש מל כן למה ני עתיד לבוא וכל הפוסל מי שמגד תמיד משפחות אתה מבין מכנה להם שם אומר אלה פסולים הוא בעצמו פסול למה הפגמים שיש באדם הוא תמיד רואה בחברו כמו שאדם

רואה בראי מה הוא רואה את עצמו כמו שאמרו בעוד מקום אחר כל הפוסל במומו פוסל וכל הפוסל פסול ואינו מדבר משפחה לעולם ואמר שמואל במומו פוסל זהו זה לא טוב תמיד מדבר על אחרים וזה זה לא טוב יודע למה יש לפעמים אדם קורא לחברו אתה עבד אתה ככה אתה ככה הוא בעצמו עבד הוא בעצמו כזה זה זה כלל ההוא גברה דמנר דעה דעה לבית מט בחיה בפומבדיתא אותו אדם נכנס לבית המטבחיים בעיר פומבדיתא אמר להו הביאו לי בשרה אמר לאנשי בת המחיים תביאו לי בשר אמרו

ל נתר עד ישקי לשמעי דרב יהודה בר חסכן תמתין חביבי עד שקודם כל יקח השמה של רבי יהודה יקח בשר ואז נטיב לך אחרי שהוא יקח תנך אמר מן יהודה בר שבכל קדים לי אומר מי זה בכלל מי הוא יהודה כינ לרב יהודה בלשון גנאי קדים לי לשקל מקמה ק קודם לי אזלו אומר זה גרגרן שסק זה גרגרן אז לא הם היו צולים את הבשר והוא אוכל אוכל אוכל זה כמו גרגרן כזה אז לא אמרו לרבי יהודה מה שאומר אותו אדם שזלזל שמטה נדע אותו אמרו

לרב יהודה רגיל לקרא אן שעבדה כבוד הרב עוד תדע לך הוא קורא לאנשים עבדים אחז עלה דעבד הוא הסתמך רבי יהודה על דברי שמואל שכל הפוסל אנשים הוא בעצמו פסול במו פוסל אמר עליו שהוא עבד הכריז עליו אתה יודע עכשיו מכריז עליו בובית זה עבד אף אחד לא רוצה להתחתן איתו לא עם בניו כלום אזל ההוא אזמנה לדינה אין לו בושת פנים אותו אדם רדעה טבע את רב יהודה לדין תורה לקמ דרב נחמן אצל רב נחמן רב נחמן היה דיין של רדעה אז שני דברים תבע

אותו גם על מה שנדע אותו וגם עעל מה שקרא לו עבד היתה פתקה ד הזמנה הביא לרב יהודה את ההזמנה להגיע לבית דין אזר רב יהודה לקמ דרב הונ להתיעץ אמר הזיל או לא הזיל אני אלך לדין אצל רב נחמן אמר לה מזל לא מבעה לך למזל על פי דין אתה לא צריך ללכת משום גברה רבע אתה אדם גדול לא יכול להזמינך לדין אלא משום קר דבי נשיאה קומ זיל כבוד בית הנשיא רב נחמן היה חתן של הנשיא תלך מה היו קוראים לאשתו של רחמן ילת

יל בוא נראה ה שברה 400 חביות יין פעם בוא נמשיך כן בוא נראה אתה אשכח דעביד מעכה בא רבי יהודה לביתו של הרחמן מצא אותו שעושה מעכה לגגו אמר לה לא בר לאמור להד דמר רבונה בר אדי אמר שמואל כין שנתמנה אדם פרנס על הציבור אסור בעשית מנכה בפני שלושה איך אתה עושה זה גנ שאתה עושה מעכה אמר לה פורטה גודרה ודנה אני עושה מעצה קטן אין בזה איסור עשיית מלאכה זה נמוך אמרלה מצווה לא כתוב בגלל מצווה עכשיו חכה סבלנות אני שומע אותך אמר פור

אני עושה מעקה קטן בזה אין איסור עשית מנחה אמרלה מסניה מעק כתיב באוריה או מחיצה דמו רבנן אמר לו רב יהודה לרב חמן למה אתה נוקט לסון גורדינה עכשיו טוב זה אמרת לי קטן בסדר עכשיו הוא אומר לו אני עשיתי מעט מעכה ורדינה אומר לו גורדינה דקע בדנה אומר לה מה אתה מה בכי מכוער מסניה מעקה כתיב באורייתא או מחיצה דאמו רבנן למה אתה אומר גורדיני אתה נהיה לך לשון של המודרנים מאיפה גורדני אתה זה מעכה או זה מחיצה אומר לו גורדני אתה למו רבנן למה

אתה לוקח בשון שונה מכולם בכוונה התכוון רבי יהודה לתפוס אותו בדברים שלו כדי לקנטר שהוא הזמי כן למה התנסה להזמין אותו לבית דין אמר לה אז טוב ממשיך רב נחמן ממשיך אמר יבור הקרפה כבודו על הספסל קרפטה זה ספסל אמר סנה ספסל ו רבנן תגיד צבה א קרבתה נת איזה לשון חביבי הקרטה מה יני אתה מבין זה לשון של בעלי יני הם בעלי גאווה משנים בלשון שלהם ן הם יודעים לדבר דווקא לוי הוא לא משנה הוא הולך רגיל עוד אמר לה לכו מור אתרו גונה טוב

אומר לו עכשיו זה רב נחמן עכשיו כבודו יאכל קצת אתרוג טרגונה אמרלה אחי אמר שמואל כל ה אומרת גונה תלת במות רוחה מי שאומר אתרוג ונה תגיד אתרוג מי שאומר אתרוג ונה זה יש לו שליש בגסות הרוח למה אתרוג זה ראשי תיבות אל תביאני רגל גאוה תגיד אתרוג הרוגה לא נורא אבל הרוגה אתה מבין גנגה לא משנה לא אומרים את זהלא מלא הלאה רונגה אז ה תמצא ברמות רוחה או אתרוג כ רבנן או אתרוג אנשה מה יש לך אתה אמר לי לשת מור הנגבה תשת בשיעור

רביעית אמר לי מסנה אספרגוס קו רבנן און פ רנש מה זה אתה אומר לי אשתה בור נגבה אמר לה ית דונג תשכן אמר אמר לבתו תשמע דונג היא תבוא תשכה אותנו אמר לי אחי אמר שמואל אין משתמשים באישה אסור להשקות אותנו דונג בתך אומר לו קטנה היא אמר לו בפירוש אמר שמואל אין משתנים באישה כלל בן גדולה בן קטנה הוא היום ירד עליו חזק דר נסדר לאמור שלמה לילת אומר לו עכשיו לרחמה לרב יהודה תשמע תשלח לאשתי דרישת שלום אני אגיד לה שאתה פה שואל בשלומה

לתה אשתי אשתו של רב נחמן קראו ו ילטה אמר לי אחי המ שמואל קל באישה ערבה אם אשאל בשלמה תמשיך לדבר איתי זאת הילט הזאת תמשיך הפו שמ פדיר וככה תמשיך אמר לו אמר לו רב נחמן אפשר על ידי שליח אתה לא תשמע את הכול שלה אמר לי אחי אמר שמואל אין שואלים משלום אישה אפילו על ידי שליח למה שלא יבואו לידי חיבה על ידי בעלה אומר אני השליח אז אין נחשוב שום דבר אמר לי אחי אמ שמואל אין שאלת שלום באישה כלל אפילו על ידי

בעלה עכשיו ילטה שומעת את כל הבלאגן הזה כבר היא לא יכולה עכשיו של חל דביתהו אשתו של רחמן ילטה שר תגרה לה תגמור לו תפסוק לו את הדין שלו ויילך דלא נשוך כשאר ם הארץ ש עשה אותך שכל הזמן הוא סותר את דבריך יעשה אותך איזה עם הארץ אמר לה מה ש שית דורך מה למה בודו פה מה רצית היום באת לא לא ה הוא שואל אותו רב נחמן אמר לה תסק זמנות שדרו רבתי אומר אתה פתח הזמנה שלחת אלי שאני באתי לכאן אמר לה איך

ייתכן שהזמנתי אותך לפני ילדן אגמ עדיין אני לא יודע את הדבור את הדיבור שלך כל כך אתה בקי בדיבור איזה צחות לשון אני אשר לך שאתה תבוא אצלי תגיד לי הוציא את הפתח של ההזמנה מב חדה מתוך עקו חזלה מראה לו אמר לה הגברה וה דסקה הנה האדם שהוא זמן הדין אז זה אני והנה הזמנה אמר לה אד ואתה מור לאכ כבר בא כבודו נשתה מילה תדבר דברי זכותך על מה טבע אותך הבן אדם כי איך דל למרו מחפי רבנן הדדה חכמים מחפים זה לזה אמר

להם מה התמה שם תמור לה הוא גברה פתח נחמן אומר לו למה נידת אותו את אותו אדם את ששי אומר ציער שלח רבנן אומר הוא ציער את השליח שלי נגדי מור למה למה לא נתת לו בנגד מור היית נותן לו מלכות ד מנגיד על מה דמצ שח דרבנן אומר דף עדיף מני עבדת לעונש נידוי חמור יותר ממלכות לא צריך לכות טוב מה הייתה מחז מורעלי דעבד הוא טוב למה הכנסת עליו שהוא עבד אמר לה דרגיל דקר אן שעבדה תנה הוא קורא לאנשים כל אחת כנה אתה

עבת אתה עבת אז אני כל הפוסל בתניה כל הפוסל ואינו מדבר בשבח לעולם ואמר שמואל במומו פוסל קורא אנשים כל הזמן פוסל את האנשים במומו פוסל אומר אם הוד אמר שמואל למחש לאוזה עלי ממה אומר ק אמר תחוס אולי הוא עבד תכז עליו אתה הכסת עליו שהוא עבד אד אחי ואחי בינתיים אתה ההוא ברדינה מרדע בא לפניהם אותו אדם מנ הרעה עליו חי יהודה שהוא עבד אמר לה הוא ברדינה לרב יהודה לדידי קרית לעבדה די אתה קורא עבד אין לך בושת פנים דינה מבי חשבונאי מלכה

אומר אני באתי מבית חשבונאי המלך אני מיוחס אמר לי אחי אמר שמואל תודה שפתחת את הפ שלך כ דאמר מדת חשמו כינה עבדה הוא כל מי שאומר שהוא בא בבית חמני הוא עבד אתה עכשיו אמרת על עצמך אמר לה לא סבר למור כיצד אמר לו רב נחמן לאד דמר רב ד אמר רב הונה אמ רב כל תלמיד חכם שמורה הנכה הוא בא ם קודם אמרה שומעין לו אם אמר אותו שמועה לתלמידיו בשם רבו קודם מעשה שומעין ואם נ שלא שקודם בא מעשה וא אחר כך אמר

אין שומעים לו אדוני אתה לא מחמת מעשה אתה אמרת לפני כן אמר לה היק רב מתנה דכ כבתי יש רב מתנה הוא גם שמע כן משמואל יכול להעיד שככה אמר שמואל מה זה לא אני סתם אומר לך אתה אומר אתה עכשיו אומר לא ככ אמר שמואל הנה רב מתנה פה מספרת הגמרא ר מתנה לאחז נרדע סר שני תראה איזה נסים המתנה לא היה נרדה 13 שנה ההוא יומה אתה בדיוק אותו יום הגיע לרדה אמרלה אמר לו רב יהודה לרב מתנה דכיר מור ממר שמואל כ היה

אומן חדה קרעה גודה רגל אחת שלו הייתה ע שפת הנהר וחדה הקרה במברה אתה זוכר רגל אחד על הגשר ואמרנו לשמואל את ההלכה הזאת אתה זוכר אמר אחי אמר שמואל כמר מדבית חשמו מלכה כתנה עבדו דור מניו לא נשאר מהם אלא הבתה מה היתה הנערה הזאת צלק אגר ואמר כמ בית חשבוני נה עבדה למה רק היא נשארה נפלה מגר ומתה מהצער שנגו כל הרג אותם הורדוס מהצער הזה כן חיזו עלי דעבד אמר לו עכשיו רב נחמן גם מכריז עליו שהוא עבד הסכ רב יהודה ב א

בטח מסכן הבן אדם הזה עבד הו עבד תראה מפה אסור להתעסק עם החכמים מה אתה הולך מתווכח איתו אסור בתורה מותר להתווכח גם רב נחמן היה חכם בטח זה לא שהוא תעסק עם עם לא רב נחמן תו אדם שהתעסק עם רב יהודה הוא טבע אותו אצל רב נחמן נכון ההוא יומה שהכריזו על אותו אדם שעבת הקרן כמה כתובתה בנ הרדה כמה כתובות התברר שנש אותו משפחה הם עבדים אסורים לבעליהם ן קרעו את כל הכתובות זה מכך טעות אומר מה אני נתתי לך כל כך הרבה כסף

בכתובה בגלל שאת מיוחסת את משפחת עבדים כי כנ הפיק כשיצא רבי יהודה מנר דעה עשה בלאגן גדול בנר עה נפק הבטה נפקה הבטה ל מרגמה יצאו אחרי בני עיר הביאו כל אחד תפס אבנים לרגום אותו באבנים אמר להו אמר להם רבי יהודה תשמעו תשמעו אם שתיקו שתיקו אם תשתקו טוב לכם ואיו מגנ לה עליכ אני אגלה עליכם דמר שמואל תרת זרתה איק בנ הרדה שני משפחות יש בנדה אחת מקרה דבי יונה משפחה אחת קור משפחת יונה חדה מקרה דבי עורבי משפחה אחת עורבי כן אומר אחת

כשרה אחת בסימני הסימן הדעת איזה משפחה טמאה איזה טמא טמא יקרא טמא טמא טמא כ אבל זה העורב זה עוף טמא אז הוא טמא טהור טהור יונה יונה שדיו ור רגמה מדו השליכו מיד את האבנים וקם אטמה ב נהר מלכה כל כך היה אבני מסכן שבאו לרגום אותו נהיה סתימה בנהר מרוב האבנים סתמו פני שתאה היה צריך להכריז מת במ קשר גם אם הם לא זרקו עליו הבנים מכריז רבי יהודה בפומבדיתא הנה מכריז על אנשים שהם עבדים אדה ויונתן שני אנשים היו עבדי פסולים לבוא בקהל

יהודה בר פפה ממזרה הנה הוא מגלה להם זה ממזר בטי ברטויה עבד בר ברמות רוחה ק ג חרותה בגסות רוחה לא קיבל גט מרבו לכן עדיין הוא עבד גאבן אומר אני לא עבד אתה מבין לא קיבל גט עדיין הוא עבד וואי וואי י י ממזר מבית מלא זבחי ריב רבות אמרו זר טמא מהוא מבית מלא ט ט לא מזר תמ השם יעזור אל יכול לה עוד כן בטח כן מכריז רבה במחוז בלא דנא תלא מלא גז גא כולם לפסול פסולים בקהל אמר ר יהודה גובה א

גבעון א לכן נקראים גובה גבעונים דרדה דוראה נתינא כפר שנתיים אנשים שדרים הם נתינים אמר רב יוסף אי בקובה פומבדיתא סמוך פומבדיתא כולם דעבדי כל אלה עבדים פסולים אמר יהודה אמר שמואל 400 עבדים ואמר 4000 עבדים ה פשחור בן אמר היה אדם חשוב בירמיהו וכולם נטמעו בכונה וואי כולם נכנסו שמעו בתוך כהן אוכלי תרומה למה היו עבדי כהן מחזיקים את עצמם בכהנים לכל כהן שיש בו עזות פנים אין לה מהמהם אתה רואה כהן חצוף יש לו עזות פנים פסול לכהונה אמר אב ויבשו בדעה פליגה אומר

כולם יושבים כל משפחות האלה יד בשול רדעה ופליג דרבי אלעזר מה שאמר שמואל כל כהן שיש בו עזות פנים חולק על רבי אלעזר דמר רבי אלעזר אם ראית כהן בעזות מסח אל תאר אחריו שנאמר ואמר כבי כהן הוא לא כהן פסול למה טבעם של כהנים הם א כן נביאים לא בבית המקדש היה קיים ככה היו ממרים היו רוצים לעבודה א זריזים בעבודתם מהברים א אמר רבי אבי בר אדה ארב כל הנושא אישה שאינה הוגנת לו כ כש הקדוש ברוך הוא משר שכינתו זה עכשיו הקדוש ברוך

הוא יבנה בית המקדש מעיד על כל השבטים ן מעיד עליו שנאמר שבטי עדות ישראל א מתי הבו עדות בזמן שהשבטים שבטיה נושאים נשים מגונות אמר רב חמה בר חנינה קדוש ברוך הוא משר שכינתו אין משר משפחות מיוחסות שבישראל שנאמר בעת הום אדה לאלוהים לכל משפחות ישראל לכל ישראל לא נאמר לכל משפחות רק מיוחסים והם היו לעם אמר רבונה זה מעלה יתרה ביש בין ישראל לגרים לו בישראל כתיב והתם להם לאלוהים והם היו לי לעם והיתי להם לאלוהים והם היו לי לעם קודם הקדוש ברוך הוא מקרבם

ואחר כך מקרבם להיות לו לעם לו בגרים כתיב מיהו זה ערב את ליבו לגשת אלי נאום השם והתם לי לעם ואנוכי יהיה לכם לאלוהים שאין מקרבים אותם מן השמיים הם מקרבים מקריבים את עצמם מה זה הפסוק הזה איזה פסוק זה זה לא המשך זה לא אותו פסוק לא זה כ מר בגירים אמר רבי חל בקשים גירים נס כספחת שנאמר מגר עליהם נפחו על בית יעקב כתי ברכ לסת לספחת רבי חמה בר חונה שהקדוש ברוך הוא מטהר שבטים שבטו שלבי מטהר בתחילה שנאמר וישב מצרף ומטהר כסף

טיהר את בני לוי יזקק זקק אותו כזהב ככסף והיו להשם מגישי מנחה בצדקה אז קודם כל שבת נבי תחר וב עשה בחנה איפה את מה תחזור מבחן אכתוב את השם בני יהו האומר לאישה הרי ד מקודשת לי משחר ש אסייד לך מחר את כל הדירה בסייד לה שעה שקידש לא נתן לה פרוטה לא נתן כתוב ה היא מקודשת על ידי העבודה שעשה לה פ דעת רבי יהודה לא מקודשת זה זה מתחילה בסוף כן כנראה אישה ב כוהן זה דת מקווק רב הונה רב הונה אישה שאומרת

ש נתקדשה ולא יודעת למי בא אחד ואמר קידשתי נאמן קונסה אסור או מה מה זה משניהם אין פה שניהם אישה אומרת התקדשי לא דעת למי ב אחד אומר ליור נאמן פה לא נאמן כי עוסר אותה על כל העולם מכפה עליה מכפה עליה לא נאמן מהשום נאמן מה חפה עליו אז הוא נאמן הוא לא נאמן לא נאמן מאיך למדנו שאבא נאמן לאסור בתו מן התורה בתי נתתי לאסור תייש זר תי ישה האומר לאישה קדשתך והיא אומרת לא קדשת אסורה איש בקרוביו הוא אשבי על נפש וד אחד

סורה מותרת לא עשו שניהם רגע שניה מותרת מותרת הוא עסו שניהם מודים שנתקדש זו אליו ויש עד אחד שהיה נוכח האם למן דאמר שלא חוששין קידושין מדוע לא אומרים הודעת בהדין כמ עדים דמה חו נכון זה ח לא לעצמו מה זה חב לאחרים האם מותר לגר להתחתן עם ממזרת רגע הרב זרת לא רק כמה שחב לאחרים אז אוסרם על הקרובים הקרובים עשרם עשרם מותר ר יוס מתיר כל גרים לא קרא כהל רבי יהודה אוסר נקרא ל זה מחלוקת ב ו מחלוקת בעמו בלבלת מצרית מצצ מצ

מצמ מהמו רבנן מצלי כתוב האם מותר לגר להתחתן עם ממזרת לכתחילה רבי יוסי מחלוק אמרנו ש אין להם תקנה למצ ר למצ במי דעת מה הדין ססת עמוני שנשא מטרי ולד עם בן הרב מדוע לא לא נקרא קהל זה נקרא קהל המוני שנשם מצרי ונולד להם בן שני גברים המ שה לא משנה לא כן חמור ש אם זה בת ם בן זה כצל הגזה הולס נו לא יבוא בקל ל לכות 100 אתה עוש אפילו שימו לב סעיף ב' הלכות יו שימן תקטו לא לדבר בבקשה אפילו

לשן הגוי או צדן לעצמו או נפל מן האילן מעצמו או ניצוד מעצמו אסור לאכלו ב ביום טלטלו למה זה היה מחובר מערב יום טוב וזה מוקצה אף למי שלא הובו בשבילו אבל לערב מותרים מיד במצא יום טוב אף למי שהוו בשבילו למה הגוי עשה לעצמו סעיף ג אפילו אם הוא ספק אם נלקטו או ניצודו היום אסורים אבל אם ניקר בהם שלא נלקטו שלא ניצודו היום מותר למי שלא הבו בשבילו רואים זה לא נרקד היום זה זה זקן ואם לא באו מחוץ לתחום מותר אף למישהו והוא

בשבילו גוי מסיע לפי טומו ש נקד היום או נצוד היום נאמן גוי שהביא דורון ישראל מדברים שיש במינם במחובר ביום טוב ראשון של ראש השנה ש להיות בחמישי בשבת יש מתרים כלם בשבת כדי שיעשו ויש אוסרים ולדי נוהגים עמיר בשני ימים טובים של גליות נמ דינה אחי נ נחתה נרד שני ימים טובים של שנה יש תחמיר בשבת שאחריהם אבל בשני י טוב של גליות יש כל בשבת ש שהו לאחריהם ודווקא בפירות שאינם צריכים הכנה ביום טוב שלפני השבת אבל דבר שהוא דבר שצריך להכין ולבשל ביום

טוב שני צורך השבת אסור חר דנגי נסור ביום שני ואב לטלטל ביום טוב שני אם לא לצורך אורחים כיוצא בזה דבר אית ל דבר ליפל קויש סיפ גמרנו נכון הרמבם אפרים הרמבם דף א' פרק רביעי היום צריך להיות פרק חמישי איך היה ה שבת שנה מעוברת היא השנה שמוסיפים בחודש כו השנה והם מוסיפים לעולם אלא אדר עושים את שני אדרים אדר ראשון ואדר שני פנימה מוסיפים חוד זה מפני זמן האביב כדי שיהיה הפסח באותו זמן שנאמר שמור את חודש האביב שיהיה חודש זה בזמן האביב בלול

הוספת החודש הזה היה פסח בא פעמים במות החמה פעמים במות הגשמים ב על שלושה סימנים מעבירים את השנה על התקופה ועל האבי ועל פירות האילן כיצד בית דין מחשבים ותים אם תהיה תקופת ניסן ב1 בניסן או אחר זמן זה מעברן אותה השנה ויעשו אותו ניסן אדר שני כדי שיה פסח בזמן האביב ועל סימן זה סומכים ומעברים ן עשים סימן אחר ג וכן ראו בדין שעדיין לא הגיע הביב אלא עדיין אפל הו ולא צמחו פירות האילן שדרכם צמח בזמן הפסח סומכין על שני סימנים אלו מעבירים את

השנה ואף על פי שתקופה קודם 16 בניסן הרי הם מעברים כדי שיהיה אביו מצוי להרחיב ממנו עומר התנופה ב1 בניסן כדי שיהיו הפירות שצומחים כדרך כל זמן האביב ד' ול שלוש הרצות היו שסומכים באביו על ארץ יהודה ועל עבר ידם ועל הגלין ואם הגיע אביו בשתי בארצי ארצות אללו חת לא הגיע איין מעברים ואם הגיע בחת מהם ולא הגיע בשתיים מעבירים אם עדיין לא צמחו פירות האילן כן אז מעברים ואלו הן הדברים שהק שמעבר בשבילם כדי להיות השנים שני חמה ה ויש שם דברים אחדים שבית

דין מעברים בשבילם בפני הצורך ואלו הן פני הדרכים שאנ מתוכנים ואינם יכולים לעלות מעברים את השנה עד שפסקו הגשרים כנו הדרכים בני הגשרים שנסו לצ הנרות מפסקים ומנעים טעם ומסכנים עצמם ומתים עבים את השנה עד שתקנו הגשרים פני תנורי פסחים שעבדו בגשמים ואין להם מקום לצלות את פיהם חברים את השנה עד שיבנו התנורים ויבשו פני גלויות ישראל שנעקרו ממקומן ועדיין לא הגיעו לירושלים מעבירים את השנה כדי שיהיה להם פניא להגיע ו אבל אין מעבירים את השנה לא מפני השלג ולא מפני השינה ולא בפני גלויות ישראל

שעדיין לא נערו ממקומם ולא בפני הטומאה כגון שהיה רוב או רוב הכהנים טמאים הם מעברים את השנה כדי שיהיה להם פניא לטהר ויעשו בטהרה אלא יעשו בטומאה ום עברו ברו את הש פני הומא הרי זו מעוברת ז יהש דברים שן מעברים את השנה בשבילם כלל אבל עושים אותו סעד לשנה שצריכה עיבור בפני התקופה פני האביב ופות העינן ואל פני הגדים וטים שעדיין לא נולדו או שהה מעט פני הגוזל שלא פרחו שהן מעבירים בשבילן אלא כדי שיהיו הגדים וטלאים מצוים פסחים גוזלות מצויים לראיה או למי שנתחייב

בקורבן העוף אבל ושי ותן שעה נשנה כיצד ושי ותן שע דשנה אומרים שנה ז צריכה עיבור בפני התקופה ששך או בפני אביב ופירות האילן שלא הגיעו ועוד שגד הם טעים וגוזלים רכים כלומר זה עוזר ט הם מעבירים את השנה במזומנים לה כיצד יאמר בידין הגדול פלני ופלוני מן הסנהדרין יהיו מזמני כום ני שנשב שנחשב ונגיע ונראה ונדע אם שנה זו צריכה עיבור או אינה צריכה עיבור בותה שנו בלבד אן ש מעברן אותה בכמה מעברן אותה מתחיל בשלושה דינים כדר גדולה פני שסמכו אותם אמרו שיניים לא

נשב ולא נראה ולא נראה אם צריכה עיבור עמלו ואחד אומר נשב ונבדוק בטל יחיד במותו אמרו שניים נשב ונראה ואחד אמר לא נשב מוסיפים עוד שניים מן המזומנים ונוסעים ונותנים בדבר י שניים אומרים צריכה עיבור שלושה אומרים אינה צריכה בטלו שניים במותם שלושה אומרים צריכה ושניים אומרים אינה צריכה אבור אם שניים מזומנים ל ונוסעים ונותנים גומרים בשבעה אם כול לעבר או שלא לעבר אוסים כמו שגברו ואם נחלק הולכין אחר הרוב בין לעבר בין שלא לעבר וצריך שיהיה ראש בית דין הגדול הוא ראש ישיבה של 71

מכלל השבעה ואם גם הוא בשלושה לעבר הזו מעוברת ם והוא שיהיה הנשיא בהם או שירצה בעיבור השנה מתחיל מן הצד קידוש החודש מתחילים מן הגדול יא אין משבי עבור השנה לא מלך ולא כהן גדול מלך פני ח מלחמותיו שמי דעתו ותה בשבילם לעבר את השנה ש שלא לעבר וכהן גדול מפני הצינה שמ לא ידעתו ותה לעבר כדי שלא יבו תשב מהקור והוא טובל ביום הכיפורים חמש טבילות תראה איפה הראש שלו יכול להיות הנטרס שלו יב היה ראש בי דין הגדול וא הה נקרא נשיא בדרך חוקה

מעברות אלה על תנאי אם רצה הנשיא בא ורצה הרי זו מעוברת לא רצה אינה מעוברת אן מעברים את הש רץ יהודה ש חינה בתוכה תראה שנאמר שכנות תדרשו וברו ה בגליל מעוברת והם מעברים אנ ביום וברו אברו ה בלילה אינה מעוברת יג יש לבניני חש דע איזו שנה תהיה מעוברת בכל את שרצו אפילו כמה שנים אבל אין אומרים שנה פלונים מעוברת אלא אחר ראש השנה הוא שעוברים שנה זו מעוברת דבר זה בפני הדוחק אבל שלא בפני הדוחק הם יודעים שה מעוברת אלא באדר ש אומרים שנה

מעוברת חודש שבא איןו ניסן אלא אדר שני אמרו לפני ראש השנה שנה זו שתיכנס מעוברת אינה מעוברת באמירה זו יד הגיע יום 30 באדר ולא עברו עדין השנה הם מעברים אותה כנל שאותה היום היה ראוי להיות ראש חודש ניסן שכנס ניסן ולא עברו אינם יכולים לעבר והם עברו ביום שלש של אדר הרי זו מעוברת באו דים אחר שב ועידו על הירח הרי מקדשים את החודש ביום שש ו ראש חודש אדר שני ואלה שקידשו קודם וא ואילו קדשו קודם שיעברו את השנה שוב לא היו מעברין שהן

מעברים בניסן טו הן מעברים את השנה בשנת רי עוון שהכל רצים מבית הגרנות לאכול ולחיות ואי אפשר להוסיף להם זמן יסור החדש והן מעבירים בשביעית שיד הכל שלטת על ספיחין לא ימצאו לקורבן העומר שתי הלחם ורגלי לעבר בערב שביעית טז יראה לי שזה שאמרו חכמים עבר משנת רבון בשביעית שלא י בהם בפני הצורך אבל אם היה שנה תה בפני התקופה או בפני פרות הלן מעברן עולם בכל זמן יז שמעבר בדין את השנה כותבים גרות לכל המקוות הרחוקים ומודע אותן ברוח בני מ ברועה ני מ ברועה

ועל לשון הנשי נכתבות ואומר להם שהסכמתי אני וחברי והוספנו עשנה זו כך וכך רצו תשעה יום רצו 30 יום שחודש העיבור הרשות בית דין הוסיפו מלא או חסר לאנשים הרחוקים שמודעים אותם אבל הם לפי הראיה הם עושים אם מלא אם חסר פרק חמישי לפי מה קובים 29 כל מה שאמרו מקביעת ראש חודש על הראיה ועיבור השנה בפני הזמן ובפני הצורך אין עושין אותו אל הסנהדרין שבארץ ישראל או בדין הסימוכין שבארץ ישראל שנתנו להם הסנהדרין רשות שכך נאמר למשה ואהרון החודש הזה לכם ראש חודשים מה שמע

למדו איש ואיש ממשה רבנו שכך הוא פירוש הדבר עדות זא סורה לכם לכל העומד אחריכם במקומן אבל בזמן שאיין ש סנדר באר יראל אין כובעים חודשים ו מעברים שנים אלא בחשבון זה שאנו מחשבים בו היום זה ושים חשבונות ב הפרק הקודם היה של שבת עכשיו זה פרק של היום בדבר זה הלך למשה מסנ שבזמן שש שנהדר קובעים לראייה בזמן שש נהדרים קובעים החשבון זה שאנו מחשבים בו היום ונצר כנרא פעמים שיהיה יום שקובעים בו בחשבון זה הוא הראיה או קודם לו ביום או אחריו ביום וזה

יהיה קודם ם לראיה ביום פלה הוא בארצות שהם למערב ארץ ישראל ג' אומ מתי התחילו כל ישראל אח בחשבון זה סוף חכמי התלמוד בן ש ארץ ישראל ונשאר שם בית דין קבוע א בימי חכמי המשנה בימי חכמי התלמוד עד עד ימי הביה ורבה על קביעת ר ראל היו סומכים ד' שהייתה קמן והן קוב ראיה היו בני אר יראל בכל המקומות שמג שלחי תשרי עושים ימים טובים יום אחד בלבד שאר המקומות הרחוקות שן שלוחש מגיעין אליהן היו עושים שני ימים מספק פי שלא היו יודעים יום שקבעו

בו בני ארץ ישראל חודש בזמן הזה שאין שם סנהדרין וב דין של ארץ ישראל קובעין על החשבון זה היה מן הדין שיהיו כל המקומות עושים יום טוב אחד מה ראש השנה אפילו המקומות הרחק שחוץ לארץ כמו בני ארת ישראל שהכל על חשבון אחד ומכים אבל תכנת חכמים שיזהרו במנהג אבותיהם שבידיהם אה זה כל יומים טובים כן לפי כך כל מקום שהיו שלוחת תשר מגיעים אליו שהיו שלוחים וצים נסו שני ימים אפילו בזמן הזה כמו שהיו עושים בני בזמן שבני ארת ישראל קובעים על הראויה ובני ארץ

ישראל בזמן הזה עושים יום אחד כמנהגם שמעולם לא עשו שני ימים מצא יום טוב שני שאנו עושים בגלויות בזמן הזה מדברי סופרים שתקנו דבר זה יום טוב של ראש השנה עכשיו יום טוב הזזה בזמן שהיו קובעים על ראיה היו רב בני ישרא בני ישראל עושים אותו שני ימים טובים מספק שלא היו יודעים יום שיקבעו בדין החודש ש שכים צ ב טוב חטא ולא עוד אפילו בירושלים צמן שהוא מקום בית דין פעמים רבות לא עושים יום טוב של ראש השנה שני ימים טובים שאם לא באו עדים

כל היום שלושים נוהגים אותו נוהגים באותו היום שמצפים עדים קודש ומחר קודש ו והיו עושים אותו שני ימים אפילו בזמן הראייה חינו שוזים אפילו בני ישראל אותו תמיד שני ימים בזמן הזה שקור ה הנה למדה שאפילו יום טוב שני שור שנה בזמן הזה מדברי סופרים ת אין עשיית יום טוב אחד תלוייה בקרבת המקום כיצד אם יהיה מקום בינו ובין ירושלים מהלך חמישה ימים או פחות בודאי אפשר שיגיעו לשם שלוחים אלא אומרים אנשי מקום זה עושים יום טוב אחד שמי יאמר לנו שהיו שלוחים יוצאים ממקום זה

שמלא היו השלוחים יצאים למקום זה בבני שלו היו שם ישראל חר שעזרו לקבו על החשבון ישבו שם ישראלים שהם חייבים לעשות שני ימים או בפני שהיה חרום חירום בדרך כדרך שהיה בין יהודה וגלים בן חכי משנה ובפני שהיו הגויים מונעים את השלוחים לעבור ביניהם ואילו היה דבר תלוי בקרבת המקום היו כל בני מצרים עושים יום אחד הרי אפשר שיגיעו לשם שלוחי תשר שהם בין ירושלים למצרים על דרך אשקלון אלא עלך שמונה ימים או פחות שמעת בין ירושלים ל למצרים מצרים על דרך אשקלון שמונה וכן רוב

סוריה אותו דבר מפה לסוריה עעל המתה שאין דבר טולוי ביות ביות מקום קרוב לא נמצא עיקר דבר זה על דרך זו כך הוא כל מקום שיש בינו ובין ירושלים מהל תר ע 10 ימים גמורים עושי שני ימים לעולם כמנהג מקודם שאין שלוכי תשרי מגיעים לשם תשרי כן שאן שכי כל תשרי ותשרי מגיעים אלא למקום שבינו ובין ירושלים מהמהלך עשר ימים או פחות כל מקום שבינו ובין ירושלים מהמהלך עשר ימים בשווה או פחות שאפשר ש שכים מגיעים אליו רואים אם אותו המקום אר ישראל ש ב ישראל

בשעתה בכיבוש שני כגון אושה ו שפרעם ולא ויבנה בנו טבריה כ יצא בהנו שין יום אחד בלבד ואם אותו מסוריה כגון צור דמס אשקלון כיוצא בהם או מחוץ לארץ כגון משרים עמון מואב כיוצא בהם עושים כמנהג אבותיהן שבידיהם אם יום אחד יום אחד אם צבו יומים צבו יומים יב מקום שבנו בן ירושלים ע פחות מע והוא סוריה חוץ לארץ ואין המנהל או שהיא עיר ש חדשה במדבר ארץ ישראל או מקום ששכנו בו ישראל אתה עושים שני ימים כמנין גרוב העולם כל יום טוב שני מדברי סופרים

אפילו יום טוב ניש שנה שהכל הושי אותו בזמן הזה יג זה שאנחנו מחשבים בזמן הזה כל אחד חד בערו ואומרים שראש החודש פלוני יום טוב פלוני ביום פלוני ולא בחשבון שלנו אנו קובעים ולא עלינו אננו צומחים שהם מעברים שנים קים שנים בחוץ לארץ וא אננו סומכים אל על חשבון בני אר ישראל קביעתם וזה שאמרו מחשב נגלות הדבר בבד כיוון שאנו יודעים שעל חשבון זה הם סומכים אנו מחשבים דע יום שקבעו בו בני ישראל אזה יום ה בעד בני ישראל אותו הוא שיהיה ראש חודש יום טוב

לא מפני חשבון שאנחנו מחשבים בני ארץ ישראל מחליקים אמת שמה השכינה זוהר הרב פעם לא היו צריכים ללכת המרחק הז ה משתמשים באבקות כבוד הרבש שת בסדר בסדר אה נכון ה משתמשים בב כן כן היה זמנים כאלה זמנים כאלה למה קלקלו הקוים אתה זוכר היו משים מוקות קלקלו הקוים ולא מעברים בלילה הוא כתבם עגר לא מעו מהוא תר דף כפ מהו טר טר נתר ר מ לוקח מקום עון כתבי חמה זכ ספ כת זכור לעו צד ישראל צדים ל אר אישה הוגנת תראה למטה קדושין דף

ע אמר אמר רבי סלה אמר רמנ כל הנו אישה שנת ו אליהו קוטו קדוש ברוך הוא צעו מה בעמו מהוא בעמו ב מישה מע וד כ כי אני השם מקדשו מקדשו מקדש בכ יומן כש קדישה קדיש השתמש על ידה קדישה יש ע אמת פתאום כתורת אנו לפניך כתורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כ אשר וית אותם על יד משה נביאך כתוב בתור וימר אדוני א משה ח ךסמ יאמר אש ימר משה סממ יה במר הזו ועשית אותה שקדש קרקפ כצד 38 כמניין ב וחצו בוקר כיפור

חזית בערב יום הכיפורים כדי לקיים מסת ד מ ן 16 הכוס שימר עתיק ת ןי באמ שהוא שוחק א עד עולם ו כתב הבו הז כבו הזא רתם ז פס עשת מור זהב טהור קש גצ שלושה כ שני ה ור כה ויאמר פ ויאמר משמר ך בךך ארץ פנחס פ לאך רה תרמו כפ ח ח מך ות נו שבזכות שלמה משחית ב כבר היו אשר כבר היו אור ארבעה מלויים ש מספח שמות צוה למלאכי הקדושים הממונים לשמרה ששמרו החיילים מד מגפה כל דבר כל מני מחמות

כל מני אסונות כל מני פגועים השם מן האר חרב לא תע אז בעזרת השם הודעה היום רוצים לעשות בהר הזתים על כבר הרשש עכבר רבי חיים בן עטר בשלש וחצי בדיוק איזה הקפות איזה תפילה שם אז מי שיכול שיבוא משתדל לעשות שמה תפילה משתדל גם אולי להוציא מפה איזה רכב אולי שה בשעה ששנ שם בש וחצי כן כדאי להביא לולבים עשה עם לולבים אז כדאי להביא כל אחד לולב בידו וכדאי להביא שופר בעזרת השם יהיה ישועות אמ אמן אז ככה שנעשה את זה חזק זה לא

יותר משעה אנחנו חוזרים אז בעזרת השם תקובל ברצון אמן שברך אבותינו הקדושים א ק ברך מצור הקהל הקדוש כד מברך אתכ זכר אתכ בבריאות בשמחה וישועה חיים טובים ארוכים בריים ושמחים וישועות גדולות בנחת בכל תוס גשמי ורוחני וחיים טובים וארוכים בנחת וכל טוס גשמי ורוחני וכן יהי רצון ונאמר אמן צריך להביא אולי אזה איזה צבא לשם לא ‏m