הדף היומי מסכת קידושין דף סא הרב בניהו שמואלי שליט"א כח תשרי תשפד

של אתם שמעים איתי לפעמים בשיעורים כל יום רוא אצנו איך זה איתך כל הזמן וזה מה אתה אומר לא ידעתי שיש דבר כזה ברצף ראיתי [מוזיקה] אותך בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש כוח כח בתשרי תשפד ערב שבת קודש בראשית אתם יודעים שבת בראשית היא כוללת בתוכה כל שבתות השנה כל שבת היא המקור והשפע לפי איך שאדם עושה את השבת לפי שהשבת מתברכת אצלו ככ כל השבוע מתברך השבת זה מקור הברכה שאדם שומר את השבת כל הברכה אצלו כל השפע בא אצלו הכל

תלוי יש לך מקום יש זה המקום פה אתם יושבים בסדר אתם יושבים טוב אתם יושבים טוב השבת זה מקור הברכה שכל ימי השבוע אבל שבת בראשית זה מקור של כל שבתות השנה כלומר כל ימי השנה תלויים בשבת בראשית ולכן צריך לעשות אותה חזק חזק זה מתחילים עם זה את התורה זה התלת התורה זה חתן בראשית צריך להתחיל את התורה חזק שניים מקרא ואחד תרגום כל שבת כתוב כל מי שקורא הגמרא אומרת כל מי שקורא שניים קרא ואחד תרגום מאריכין לו ימיו ושנותיו איזה זכות זאת מאריכי

נו ימיו ושנותיו זה זכות אז מדבר כאן כל שבת לקרוא את הפרשה עם התרגום אנ קלוס ומרן כותב ירא שמיים יצא ידי חובת שתיהם גם צריך לקרוא רשי ללמוד רשי לא לקרוא לא קוראים רשי צריך ללמוד את הרשי טוב טוב להבין אותו כלומר אנחנו צריכים להיות בקיים הקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה צריך לדעת אותה מה כתוב בה זה בושה אם אדם לא יודע מה כתוב בתורה זה בושה וכלימה הרד לנו מן השמיים התורה מהר סיני קיבלנו את התורה איזה זכות יש לנו איך זכינו

לקבל את המתנה הכי גדולה בעולם ולכן ן עכשיו זה המקור השבת הזאת שאדם מתחיל אותה בטוב תמיד הינו נוהגים לעשות את השבת בראשית אצל רבי שמעון בר יוחאי כי אצלו להתחיל את פנימיות התורה את כל האור העוצמה שבתורה כי לתורה יש נשמה הנשמה הנשמה של כל העולם זה התורה אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ סמתי זה כשאדם לומד תורה הוא מחייה את העולם בלי תורה אין עולם יום השישי ויכולו השמיים והארץ כך כתוב בפרשה תראו ראשי תנה הקדוש ברוך הוא עם כל מעשה שמיים

וארץ אם מקבלים בניהם את השישי שישי בסיון אז העולם עומד בלי זה אין עולם שישי בסיוון קיבלנו את התורה הכל בתורה אם קיבלנו נו חמישה חומשי תורה קיבלנו את התורה זכינו לכן צריך לקבל את התורה בכל רמ אבר הכל תלוי בתורה אם ככה התורה זה הנשמה של העולם בלי תורה אין עולם עכשיו גם לתורה עצמה יש נשמה מה הנשמה של התורה זה פנימיות התורה סודות התורה זה הזוהר שגילה אותו רבי שמעון בר יוחי הפנימיות בוזה היינו נוהגים לעשות הולכים גם עכשיו כל שנה ושנה בשבת בראשית

לעשות שמעון בורחי אבל השנה כמה שיש את מה שקורה המלחמה הזאת פחדים שתפוס בצפון שלא יהיה סכנה אז לא הלכנו אז אנחנו נעשה את השבת פה בישיבה כל השלושה סעודות הכל עם עמי ביחד כל הסעודות ב משהו חזק חזק בהתלהבות בחצות לילה כלומר בשלש ברבע לשלש נתחיל תהילים בבוקר ככ הינו עושים במרון כל התהילים עד חמ וחי אחר כך נתפלל בנץ אחר כך נש שיעור קטן ואחר כך סעודת שחרית מהר למה אנחנו רוצים שכולם ילכו לנוח שיוכלו להיות פה ב בשעה שתיים שתיים יש שעתיים לקרוא

כל אחד מקבל חוברת של זוהר כל 50 חוברות גומרים את כל הזוהר כל 50 איש גומר להם את כל הזוהר כמה שווה יותר אנשים יהיה 100 איש פעמיים עשינו זוהר יהיה 300 איש אוהו זה שש פעמים ככה אנחנו צריכים אותכם שיבואו כולם בשעה שתיים יכולים לבוא כל השבת כל השבט יש פה סעודות אדם רק יקח לו מקום לישון ואוכל זה על חשבון רבי שמעון בר יוחי זה לא עולה כסף רק לבוא ואחר כך סעודה שלישית מפוררת עם דגים לא רוצה לגד לכם סודות שיש יש דברים

יפים מאוד גע אליך ב אז זה העיקר העיקר להיות שמח עכשיו אבל אנחנו צריך לא כל הזמן להתפלל ולזכור זה לא זה לא צחוק מצוות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צה של הציבור כ כתוב בספר במדבר על הצר הצורר אתכם והרותם חצוצרות כשיש צרות אומר הרמבם ענין הצעקה וזעקה אינו כישר תפילה שהיא בנו לבן קונו אבל בזה יהיה בכל העיר לרבים כתב רבנו בכל צרה גדולה אשר תקצר יד האדם להושיע אז ישוב ליבו בכל ליבו להשם להזמן להעיר להשתפך לפני השם למה אנחנו

רואים זה לא ביד בן אדם כל מה שקורה פה כבר מהשנים הקודמות עוד כמה שנים פתאום מה שקרה קורונה הזאת מאיפה זה בא זה הכל ליד השם זה לא ביד בן אדם זה לא מובן בשכל פתאום יש את הנגיף הזה הקורונה הזה ומתים אנשים מתים מתים מה שלא יהיה זה לא מובן בשכל דבר שני האסון של מרון שהיה איך מתו כל כך הרבה אנשים במרון זה גם דבר אותות מן השמיים וגם כל מיני ממשלות משונות עומדים על קראי התרנגולת שהיו איזה דברים אלה הכל משונה פתאום

בא קם אחד רוש ממשל שאין ו רק אפילו כמה מנדטים הקים ממשלה ו נתן לערבים לקח את הערבים איתו נתן להם כל כך הרבה כסף שיקם אותם כל כך הרבה כספים זה לא מובן בשכל אנוש כלומר מה אני רוצה להגיד השכל של הבני אדם נהיה הפוך מהאמת הפוך מהאמת אנשים השתגעו זה לא הם זה הכל אותות מן השמיים והמקרה האחרון הזה ביום שמחת התורה שקרה מה שקרה זה צריך להתעורר חזק חזק בתשובה זה רואים מה זה אומר רואים שזה אות מן השמיים שצריך משהו חדש להיות

בעולם כלומר להיות בדור של ביאת המשי זה משהו חדש ולכן צריך להתעורר חזק ועכשיו יש לנו את ההזדמנות עכשיו זה התחלה התורה מחדש אם אנחנו נקבל אנו נעסוק טוב בתורה לדעת ובתורה ננצל רק אני רוצה להגיד לכם דבר קטן מה שאמר רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש הוא אמר בדרה אחריה בדור האחרון יהיה צרות כאלה לגדולות כמו שהגמרא אומרת אומר אבל כל הזוהר שאני הבאתי אותו זה בשביל הדור האחרון בשביל הצרות של הדור האחרון מה אני עשיתי עשיתי תיבת נוח זה כמו תיבת נח שכל מי

שילמד בזוהר הקדוש הוא נכנס לתיבה שכל המבול שירד לא יקרה לו כלום מה זה מבול מבול זה לא רק זה מבול של צרות של ייסורים של פיגועים של בעיות אם הוא נכנס תחת המטריה הזאת שלז ככה הוא מבטיח רבי שמעון לא קורה לו כלום לכן ניקח לנו את זה לעצה טובה נתחיל את השבת הזאת עם הזוהר ובעזרת השם יהיה בשורות טובות וישועות גדולות לכן גם אלה ששומעים אותנו והם לא יכולים לבוא לישיבה כל מקום קחו סד צל זוהר יש לכם שמה דצל זוהר כל אחד בבית

בטח יש לו סד כזה קטן חוברות קחו את זה לבית הכנסת יחלקו חוברות תוך שעתיים ובשתיים האלה נמשוך את הקהל להביא להם הסכמות להביא להם מתנות להביא להם דברים טובים והכל ואחר כך גם סעודה יפה של סעודה שלישית אז בטח שהקהל יחצה וישמח לבוא השם יזכנו לעובדו לראה אותו טוב נתחיל שמון למה הזמן קצר מחילה מאך שהכרנו היום ציון משה תפתח שמואל א' פרק יא פסוק א' ויעל נחש העמוני ויחן על יבש גלעד ויאמרו כל אנשי יבש נחש כרת לנו ברית ונבדקה מי זה הנחש הזה

היום היה לנו בתורה שהוא פיטה את חווה הנחש אומר נחש היה שמו של מלך בני עמון והוא בא אצל יבש גלעד אומר אמרו לו אנשי יבש שיל כות אנו ברית נעבוד לך ויאמר עליהם נחש העמוני בזא אכות לכם בנקור לכם כל עין ימין ושמתי החרפה על כל ישראל וואי וואי אומר כל אחד אומר אומר כל אחד נקר את עין ימינו השם הצילנו אומר במדרש אגדה הביאו לי ספר תורתכם שניתנה בימין ושרפה ככה אומר ע שכתוב בו על שכתוב בו לא יבוא עמוני ומובי בכל השם איי

איי איי ה היה נחש מלך בני עמון ויאמרו אליו זכני יבש חרף לנו שבעת ימים נשלך מלאכים כל גבול ישראל ן מושיע אותם ויצאנו אליך ויבואו המלאכים גבעת שאול ודברו הדברים באוזני העם וסו כל העם את כלם ויבכו והנ שאול בא אחרי הבקר מן השד ו שאול לעם כי יבכו ויספרו לו את דברי אנשי יבש ותצלח רוח אלוהים על שאול בשמו את הדברים האלה וחרפה מאוד ויקח צמד בקר ו חו ושלח בכל גבו ישראל ביד המלאכים לאמור אשר איננו יוצא אחרי שאול ואחר שמואל כ יעשה

לבקרו וייפול לבקרו לבקר שלו וייפול פחד אדוני הנעה ויצאו כאיש אחד ויפקדם בבזק ויהיו בני ישראל 300 אל ואיש יהודה 30 א 60 אל ומרו למלאכים הבאים כאמרו לי לאיש יבש גיל עד מחר תהיה לכם תשועה כחום השמש ויבוא המלאכים וגידו אנשי יבש וישמחו וירו אנשי יבש מחר נצא עליכם ועשיתם לנו ככל הטוב בעיניכם עד כאן כן אנחנו במשנה לפני המשנה הצדקה כל יום שלושה שקלים ובשביל שבת עוד שלוש אני אתן לכם אני קח שים ועוד אחד ‏nie חזק ברור אנחנו משניות חרירה משנה ה פרק

א' משנה ה מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטים בני ביתו מרובים זקוק להרבה בשר נכסים מועטים הוא לא עשיר מבי מרובים ועולות מועטות אבל אם יש לו הרבה כסף נכסים מרובים ועולות מועטים מביא עולות מרובות ושלמים מועטים למה הוא יכול לקנות בשר אחר כך כ שמקריבים שלמים בבית המקדש הבעלים אוכלים את הבשר לכן אומרים לו אתה יש לך משפחה גדולה אתה צריך את הבשר תביא שלמים עולות זה הכל עולה להשם זה וזה מועט עליו נאמר מע כסף ושתי כסף זה וזה מרבים על זה נאמר

איש כמתנת ידו כברכת אדוני אלוהיך אשר נתנך משנה ו מי שלו חג ביום טוב הראשון של החג הוא חוגג כל הרגל ביום טוב האחרון של החג בר רגל בלא חג אינו חיה באחריותו על זה נאמר מעובת לא יוכל תכול מחסרון לא יוכל להמנות אין מה לעשות מי שלא מתפלל תפילה הפסיד מ שאותו יום לא למד יום לא בא אחרי עוד להשים כל יום זה התיקון שלו כן עוד משנה רבי שמעון בן נסיה אומר איזה הו מעובד שאני יכול לתקון זה הבעל הערבה וולי ממני המזר אם

תאמר בגוב וגוזל יכולו להחזירו ויתכן בשמעון אומר אי כורים מעובת א מ שהיה מתוכן מתחילה נתעבת ואיזה זה תמיד חכם הפורש מן התורה זה נקרא מעובת עד כאן גמרא בוא תיקח תפילת בית המדרש מר היום איזה דף סא נגיד שיהיה רפואה שלמה שדה אלו נשמת שרה בת רחל וזוהר זה עישה בת אסתר שלום בן שמחה ברבי ישראל חנניה ובנימין יוסף בן חתון זה של מח כן הצלחת ראובן בן רבקה בו נשמת אביו שמואל בן גוהר ולינו נשמת כל הל 300 ופלוס 400 כבר 400 של הנרצחים

כל ה כל הנרצחים אתמול עשו בכול בכותל עשו נרות כתבו על זה 1300 נרצחים עשו נרות 1300 נרות זה מה שמודים כל הזמ זה עולה כל הזמן זה מה שמודים כן כן לא מזהים הב דבר שלא היה וואי וואי שומע מה הוא אומר אמון הנציב יש אישה אלמנה הלכו לבקר אותה תמול יש לה שתי בנים תאומים אחד נרצח אחד נכתב כןמ היה לביה ש שתי אחים אי אי איזה צער בעם ישראל מה שווה האדם שם ח שנשאל אנחנו באים קיים מצוות עשה שלמו תורה כמו שכתוב

בתורה גיו יו ולילה תורה נשמ למעלה ברוך חוך קודש ו את אדו מה מציון עושה שמיים וארץ לא אבל אם צריך נעשה משהו לפתוח דף סא אנחנו בדף ס עמוד ב' בשורה האחרונה ום הראה בבקעה אינה מקודשת זה למדנו במשנה האדם אמר לאשתו הרי את מקודשת לי בכסף זה על מנת שיש לי בת קור עפר היזה מקודשת והוא יתן אבל מה הוא עשה הראה לה בבקעה היה איזה בקעה אומר לתורה הנה יש לי בתקו עפר איזה מקום שלזה של הפקר נגיד כן זה לא מקר שש

ו היא רוצה לא ש אלה היא רוצה שזה יהיה שלו שיהיה לה מקור לפרנסה אומר ה הי אומר לעצמי תתקדש לי על מנת אני אתן לך ביתק הנה קחי עכשיו פרוטה תקדש אותך תהי אשתי אבל תדעי לך אני יש לי בת קור עפר בסוף לוקח אותה לאיזה בקעה מראה לה בבקעה אומר לה על מנת שרך בת קור עפר מה הכוונה שרך מכוון אלא בשי שלא לא יראה לה משלה והיא ראה לה בבקעה זה לא מקודשת למה אני צריכה לראות אני יכולה ללכת לראות זה כמו ש

א זה ציון לא לא אב של אמר לה אמר אמר לאשתו אשתו רצתה הוא היה בת זהב אמר לה בואי מה את רוצה אומרת אני רוצה בוא בוא אני אראה לך מה לקח אותה לויטרינה ראה לה אומר את אוהבת את זה אומרת כן אומר מחר אני אקח אותך עוד פעם תא מה זה תראה תקנה זה שלך או לא שלך מה זה עוד פעם קותה תראה את זה רעיון טוב אבל נכון רעיון ממש טוב ניקח אותה לראות כל מיני דברים כן והם רוצים לראות בגדים אתה מבין

א רק המרוקאים ים מזה ום ראה בבקעה אינה מקודשת שואלת הגמרא פשטה מה הא לא התכוונה ש שראה לה של אחרים היא רוצה לראות את שלו פשיטה לא צריכה דנקי בסורה בדי סטורה אומר החזיק שדה בעריסות אומר לה תשמעי הנה אבל זה שלך אני אריס בזה אני יש לי שליש רביע אני עובד פה ו של בעל הבית אבל אני העובד בשדה כל אני מה שאת רואה זה הכל עבודה שלי ואנחנו מקבלים מזה כן אומר לה תשמעי אני חשבתי אם אני יש לי ח לק בשדה את

תשמחי אומרת ללא אני רוצה את שלך זה לא מועיל שיהיה רכוש שלך עכשיו הגמרא מסתפקת תשאל אדם שאמר לאשתו הרי את מקודשת לי על מנת שיש לי בת קור עפר אבל מה יש לו בת קור עפר אבל לא שווה לי זריעה ולא שווה כלום כולו סלעים ברקנים בורות שחינו מעלות יש ו נכון מקודשת או לא אז בוא נראה עכשיו גבי הקדש תנן המקדיש שדהו בשעת היובל לא בשנת היובל בשעה שהובל נוהג המקדיש שדה הו אתה יודע כל אדם היה לו שדה אחוזה אחוזה שקיבלו אבותיו שמשה

רבנו יהושע חילק את הארץ זה קיבלו אבותיו אז יש לנו דין מי שמקדיש שדהו בזמן שהיו בל נוהג שדה אחוזה יש לזה התורה אומרת כמה כסף יכול לבוא לבדו את זה מהקדש התורה אומרת כמה כסף הוא יתן לבדות את זה אבל רק בזמן שיובל נוהג אם אין היובל נוהג כמו היום צריך לבדות אותו כמה שהוא שווה אבל בזמן שהיה היובל נוהג צריך לתת כמו שהתורה אומרת מה התורה אומרת המקדיש שדה הוא בשעת היובל כלומר בזמן שהובל נוהג הוא בא לפדות נותן בזרע חומר שעורים 50 שקל

כסף התורה אומרת תמורת השדה בגודל שראוי להוציא קור אם אם הוא נתן שדה שמוציא קור של שעורים ישלם להקדש 50 שקל כסף אבל בזמן שאין הבה נוהג זה נפדה בשובו תראה רשי בשעת היובל בזמן שהובל נוהג שכל שדה אחוזה פדיונו שווה מגזירת הכתוב אחת אחת יפה ואחת רעה זה לא משנה איזה שדה זאת יפה רעה זה 50 שק כסף אבל בזמן שאין הבה נוהג נדין בשובה אם זה מחרבת השדה יתן לו לפי פחות אבל אני מסדה משובחת אבל אם זה בזמן שהיווה נוהג לא התורה נתנה

את התקציב זה מה ש היו בה היו נקעים עמוקים עשרה טפחים היו בשדה הזאת גומות נקעים עמוקים עשרה פחים או סלעים גבוהים עשרה תפח אין נמדד עמה לא נמדד עמה לפדות אותה כשאר השדה לפי חשבון 50 שקלים לחומר זרע עורים לא למה אין להם דין שדה אחוזה הם הקדש בפני עצמם כל הנעים האלה זה דין הקדש בפני עצמו אין להם דין שדה אחוזה שדה אחוזה צריך להיות חתרה אחת זה ישת נקעים אם זה עמוק עשרה אם זה עמוק עשרה או יש סלע גבוע עשרה זה לא

זה דבר בפני עצמו פחות מכאן עם הסלעים הנקע האלה קטנים מעש דברים דין עמה הם בטלים לשדה ונכללים עם ה עד פה מובן ובינן בקשנו במשנה ד בד בהד לא קדשו נכדו בעל פי נפשו נכון הגשנו על זה הסלעים ונקעים הם יותר עשרה אבל הם לא נמדדים עם הסרה אבל למה אין בית דין של שדה אחוזה כלל למה כל הפחות יקדשו בפני עצמם בקדושה של שדה אחוזה יהיו נמדוד אותם כל בור כל נקע יקדשו בפני עצמם יש לו פה חמישה בורות עמוקים ערה נמדוד אותם לא

לא נמדוד אותם בדין שדה לבד יש לי שדה אחוזה אחד בלי בלי הבקעים האלה ועוד נמדוד אותם לבד ם דה אחוזה גם כן גם אותם מפדה בזה החומר של שעורים 50 שק כסף לא ו לאסים קעת תגיד שככה נקדיש בלפי נפשו תודה וו כימה כמה דלא הוה בתור לא חשיב אם תרצה לתרץ לי כל שדה שאנה בשדה אחוזה פדון הקדש לכן סלעים נקעים הם לא נמדדים בכלל שדה אין בשיעור בקור בעצמם אז כן שאין להם שיעור הם לא נמדדים בגלל זה אי אפשר באמת אם היה

שיעור הייתי מודד אבל כזה דבר אין לו שיעור לכן לא נמדדים אומין הוא שדה מה תמוד לומר כתוב בתורה ואם משדה אחוזתו יקדיש דה למה צריך להגיד דה היה מספיק להגיד ואם מאחוזתו למה צריך להגיד שדה מה בא לרבות שדה הייתי מבין גם אם היה אומר אם מאחוזתו יקדיש צריך להגיד שדה כמו מיותר מה מלמד אותי מילת שדה לפי שנאמר זרע חומר סורים ב כל מקום שאפשר לזרוע בו זר חומר עורים זה 50 שק כסף אין אלה שיקדיש בעניין זה בדיוק זהר ומר שעורים 50 מנן

לרבות לתך לא קור נתך זה חצי קור חצי נתך או שאה תרכב תרא בקב שלושה קבים בשעה יש שישה קבים חצי תרכב ואפילו רוב העקב מנין שגם משערים את זה בדין כדין שדה אחודה בשיעורים ש שדה אחוזה תמד ומר שדה האיתור הזה של שדה זה מכל מקום זה בא לרבות לי שדה מכל מקום זה בא לרבות לי בכל שיעור לא משנה איזה שיעור אז עכשיו חוזרת השאלה מדוע לא יהיה לסלעים ונקעים דין שדה אחוזה בפני עצמה למה אמר מתרצת הגמרא אמר אתה איתי מאיר בסר אמר

עוקבה ברחמה אכ בנקעים מלאים מה עסק משום ד בזנו סלעים גבוהים שמינה אומר לא באמת אם זה היה נקעים גדולים ו בלי מים יכול להיות שהייתי שומע לך פה מדובר על מה אנחנו מדברים היה לו נקעים כמו בורות מים וזה יש להם דין אחר א אפשר לזרוע שם לכן אין להם בדן שלי אחוזה דיק מה מאיפה הראיה קנ דומיה סלעים גבוהים כמו סלעים שלא רואים לזריעה גם זה השם ישמרך תתפלל בשל כל החילים שלנו השם ישמרך חיך אמן אמן אמן תצליח אני רוצה לת תודה רבה

ללו לשמה חלים [מחיאות כפיים] שלנו שמאמינה כמו סלעים שואלת אחי אפילו פחות מכן אם מדובר באופן שנקע מלאים מים אז גם פחות מעשר טפחים נמה לא רואים לזריעה זה מלא מים אנו נגני דרע מקרו אומר לא לא אלה נקראים הגנות של השדה שהגננות הכוונה בקעי בקעים שמאשים שמה המים אבל לגבי כן אבל לגבי הסלעים רק יותר מעשרה נמדדים פחות מעשרה אבל יותר בערה לא נמדדים שדרה מקו הסלעים פחות סנה הם גם כן נקראים שדרות של הקרקע כלומר אם זה נקע פחות הסלה מלא מים זה הגנות

ואם זה צלע זה שדרות הקרקע פחות מ כ רק פחות מעשרה אין להם ש בפני עצמם נדד ע ה זה נמדד עם הקלק עוד תנן אז עכשיו למדנו רק בשאינו רואים לזריעה אבל נקעים שאין בהם מים ורואים הם לזריעה אפילו עמוקים עשנה הרי הן נמדדים בכלל השדה ככה ככה הבנו ככה יקנו גבי מכר תנן זה מקדיש ד אחוזה לא מוכר סתם אדם מוכר קרקע מה דין הנקע האלה הבורות וה והסלעים בוא נראה גבי מכר תנן הדינה של הסלעים עכשיו הגמרא בשביל פשות מביאה דינם של שנעים

ונקעים גבי מכר אדם מכר לחברו שדה אתה יודע אבל פעם מה היה עם הצבה מאיר אתה יודע ש משה יודע הוא היה הוא היה מפקד אתה יודע אז פעם היה בצבא הש בצבא יש להם שדות מלא בורות מלא סלעים גבוהים זה שמה מאמנים תרגילים עושים תרגילים לצבא לחיילים שידעו לקפוץ גובה לרדת לעלות לדלג עושים להם כל מיני שמה מכשלות וזה היה שמה יום אחד בא איזה מיליונר אמריקאי רואה את זה אומר אתם אין לכם מה לעשות זה ככה לא מסכנים החיילים אני יתן לכם כסף הרבה

ליישר פה את כל המקום לעשות אותו יפה שיהיה שדה טובה לאימונים מה זה הם צריכים ככה לקפוץ ולרדת אתה מבין הבנת איפשהו אומרים לו חביבי זה רק בשביל אמונים במיוחד שהם יקפצו שהם ילכו שיהו חיילים מיומנים זה העניין גם לכל עם ישראל יש ניסיונות בחיים של האדם יש עליות ומורדות יש ניסיונות איך האדם נתת לירך הנס להתנוסס איך אדם ה הוא גודל והוא עולה במעלות בן אדם זה לא בהמה בהמה שור בן יומו קורו שור גם כשהוא זקן קרא שור אותו דבר בן אדם לא בן

אדם השור אותו שכל יש לו איך שהוא נולד איך שהוא הולך מן העולם אותו דבר בן אדם לא ככה בן אדם גודל נהיה תלמיד חכם נהיה חכם כל פעם עוד ועוד ועוד נהיה או נהיה פרופסור אווא נהיה קצין גדול ב לאט לאט יש לו שכל אז לכן איך איך איך הוא יקבל את זה ניסיונות להתגבר על היצר הרע ניסיונות ואז הוא זוכה איך יש רבי עופר אתה חושב סתם ניסיונות לאט לאט הוא מתגבר עליהם והוא זכה בשביל זה הגיע למעלות גבוהות כלום ינ לא שמלה הלאה

שלא יחשבו ברצינות גבי מחר תנל האומר לחברו בת קור עפר אני מוכה לך היו שם נקעים עמוקים עשר טפחים או סלעים גיבויים עשרה טפחים אין נמדדים עמה וצריך לתת בית קור שלם מקרקע חלק לא נמדד דין מחר לו אומר לו אדוני אני קניתי שדה חלקה מה אתה בא אני בא אתה נותן לי בקעים מכאן הפחות מכאן פחות מעשרה טפחים נמדדים נעמה ואמר עוקבה ברחמה אף על פי שאין מלאים מים הדין הזה שאין נמ דדין אפילו לא מלאים מים מה הטעמה אמר ר פפה לפי שאין אדם

רוצה שיתן מעותיו בשדה אחת וראה לו כשניים כשלושה מקומות זה לגבי מכר אתה רואה הסלעים או נקעים עמוקים עשרה חוצים את השדה שניים כיוון שיש טורח מרובה איך הוא יחרוש את כל השדה חורש פה צריך לעצור לעבור לדלג אז אי אפשר אדם רוצה חתכה אחת קרקה אחת בלי סלעים בלי נקעים אז הגמרא שואלת אחמי מקדש אישה עכשיו נבוא לענייננו המשנה דיברה אדם שקידש אישה בתנאי שיש לו בת קור עפר מדינ של נקעים עמוקים מעשרה ואין ל בהם מים מה הדין זה אבת קור או לא קדש

הקדש מדמין לה נמדדים בכלל השדה או למכר מדמין לה וצריך בית קור מקרקע חלקה הסתברה להקדש מדמין לה ואמר לה אנה טרחנה זרעה ומתנה אומר אני אטרח בשדה אומר זה לא את את עובדת בבית כל כבודה בת מלך פנימה מי צריך לעבוד אני אני אטרח בשדה אני אזרע אני אביא לך את הצבוע לבית את מה לך בטריה שלי אז אתה רואה זהו הסתברה להקדש מדמין משנה עכשיו יש תנאים אדם מתחתן יש תנאים בריטי תנאים וגם מוכר קונה עושה יש לזה תנאי כפול כמו שאומרים עכשיו משנה

תלמד אותנו כל תנאי שאינו כתנא בנגד ובני ראובן אין ו תניא בוא נראה משנה רבי מאיר אומר כל תנאי שאיו כפול כי תנאי בני גד ובני ראובן איןו תנא יפה פה בזה יש מחלוקת רבי מאיר ורבי חנינה כמו נראה לקמן שריך שיהיה תנאי כפול ולדעת רבי מאיר צריך לדעת עוד דבר הן קודם לליו איך אמר להם משה אם יעברו נתתם ואם לא יעברו הן קודם לליו תכף נראה את זה וגם תנאי קודם למעשה שיאמר קודם אם יעברו נתתם אבל אם אמר קודם כן נתתם אם לא

אם יעברו לא צריך קודם כל אם יעברו תתם בסדר נראה את זה טוב טוב עכשיו דבר דבר רבי מאיר אומר כותני שאין או כפול שמתנה אם תעשה כך וכך תקבל ואם לא עשה לא תקבל הוא כופל לו את התנאי למעשה צריך להגיד לו תשמע אם תעשה ככה וככה נתן לך מספיק לא אם תעשה כך וכך תקבל ואם לא תעשה כך וכך לא תקבל כך צריך יה התנאי ש שיהיה תנאי כפול איפה ראינו כי תנאי בני גד ובני ראובן אין לו תנא אלא המעשה קיים אפילו שלא

תקיים התנא אומר לו אני נותן לך את זה על תנאי כך וכך אם לא עשה תנאי כפול זה לא מועיל המעשה קיים מה שנותן נותן נא בטל והתנאי בטל אדוני אתה לא ידעת להתנות איתי לא מתנים תנאים כאלה היית צריך להתנות איתי אם תעשה תקבל ואם לא תעשה לא תקבל כיון שלא קפלת התנאי קיים המעשה קיים והתנאי בטל בוא נראה שנאמר ויאמר עליהם משה אמר לאלעזר הכהן יושע בנ הם היו ראשי המטות אמר להם תשמעו רבותיי אם יעברו בני גד ובני ראובן כתוב אם יעברו את

הירדן כל חלוץ למלחמה תתן להם את ארץ הגיל עד לאחוזה עכשיו לא הסתפק משה בכך אלא הוסיף וכתיב ואם לא יעברו חל צים וכזו בתוככם למה יצרך משה לכפול למה אם לא למד לנו רבי מאיר אם לא כפל היו חלים ת אתגל עד אותה בקשו ב בלי תנאים ממה שמשה קפל אז הם לא יכולים ללחוץ ד גלעד לא יקבלו אלא אם כן יעברו חלוצים למה משה רבי חנינה בן גמליאל אומר זה לא דין שיהיה תניא כפול למה מכלל הן אתה שומע עליו די לנו בתנים שלא

כפול ולמה הוא משה קפל רבי חננה אומר צריך הדבר לאמרו במשמעות הלשון מ מעשה גד צריך שושה מ חייבים שמשה יוסייף אם לא יעברו שימלא כן יש במשמע שאפילו בארץ כנען לא ין חלם כלומר אם לא היה קופל להם תנן היינו לומדים שאפילו בארץ כנען אם לא יעברו לא יקבלו לא פה ולא פה אבל האמת שמשה אמר אם הם יעברו אז תתנו להם בארצ ה גלעת כמו שהם רוצים אם לא יעברו תנו להם בתוך כמו כל עם ישראל אבל רבי חנינה אומר אם לא היה עושה

תניא כפול אז היה אומר אם יעברו ואם לא יעברו היית מבין שלא יקבלו בכלל לא בארץ הגלעד ולא בארץ כנען כן גמרא שפיר כמר לרבי חננה בן גמליאל לרבי מאיר יפה אומר לו הוא אמר לו אם יעברו תתם היינו שומעים לו אם לא יקיימו התנאים ויעברו יהיו נכנסים לא יתו חלק בכלל לא בארץ גלעד ולא בארץ כנען לכן כפל להם משה אז איך למד רבי מאיר מתנות של משה צריך להיות כפול צודק רבי חנינה כפל להם משה של הפסידו חלקם בארץ ישראל אמר לך רבי מאיר

אסקה דעתך תני פולו דעתה אם היה לדעתך שלא ד כפול ירד משה לכתוב אם לא יעברו וחזו בתוככם בארץ כנען יפה נלמד בכך שלא הפסידו חלקם מש ה שבטים אבל מה שכתוב בסכ כתוב בארץ כנען משמע מעות אם לא יעברו יטלו בארץ כנען לא כפי שרצו ליטול כל חלקם רק בארץ הגלעד אמר שואלת למה לי אז בארץ כנען למה לי למה צריך בארץ כנען לימוד הזה לפי סמרת רבי חנינא כבר שמענו מכלל אין אם יעברו את אתם ממילא אתה שומע עליו שאם לא יעברו לא תלו

בגלעד שמאמינה תנ קפלו דעתה כמו רבי מאיר אם לא היה כופל את התנאי הנו אומרים ש שגם אם לא יעברו חלוצים מקבלו את חלקם גלען ולכן בא בארץ כנען לפרש לא את ליו שלא ידו בגלעד אם לא יעברו יפה שאלה חזקה מה שואלת ורבי חנינא בן גמליאל איך הוא יפרש למה נאמר בארץ כנען מה יעלה בארץ כנען אנה הגמרא היא לא כתב חמ בארץ כנען נחזו בתוככם בארץ גלעד אבל ארץ כנען כלל כלל לא יפה אם היה כתוב רק נחזו בתוככם ולא היה כתוב בארץ כנען

אבל אמנה אם לא יעברו חלוצים אתיכם וחזו בתוככם הכוונה בארץ קעד שהם סייעו לכובשה ולכן נתלו בה כשאר השבטים לפי חלקם היחסי אבל ארץ כנען שלא יעו בה לא יקבלו כלל אפילו חלקם חסי כשאר שבטים לא יו לכן בא בארץ כנען ללמד לי שאם לא יעברו תלו יקחו כמו שאר השבטים גם בכנען אבל תנאי כפול לא צריך ככה מלמד רבי חנינה ורבי מאיר מה יענה על זה אומר לו בתוככם כל אחד תלכו משמע ואפילו בארץ קנן ונו חזו בתוככם אם לא יעברו יקבלו בשווה גם בכנען

אז למה עושה בארץ כנען על ככח למעד שלא יתנו חלקם בארץ גלעת כפי רצונם לכן צריך תנאי כפול לליכן היה דין שהמעשה קיים אפילו שלא קיימו התנאי תניה תניה אמר רבי חנינה בן גמליאל משל למה הדבר דומה התנאי של משה למה הדבר דומה לאדם שהיה מחלק נכסיו לבניו אמר פלוני בני ר שדה פלונית פלוני בני רה שדה פלונית פלוני בני יתן 200 זוז וירה שדה פלונית וקפל האבא ואמר ואם לא יתן ירש עם אחב בשאר נכסים אם לא כלומר התחלק עם אחד בשווה בכל השלוש דות

מי גרם לו שאם לא יתן 200 זו סדירה שמחר בשאר נכסים שאינם זה לא זה לא השדה שפירש האבא שיתנו לו כפלו גרם לו הכפלת ה אמר האבא כפל אמר אם לא יתן 200 זוז ירשם אחב בשאר נכסים זה גרם לו ליטו ככל אחב אם לא כן לא היה כופל היה נותן רק חלק יחסי בשדה שפירש לו אבא אותו שדה אבל בשתי שדות שיקצע אבא לאחים לא יתל כלום אז אותו דבר הנמשל שאר שבטים דומים לאחים שנותנים חלקם בלי שדרשו לתת דבר אבל בני גד ובני

ראובן הם דומים לאח שצריך לתת 200 זוז צריך לתת את מה הם צריכים לתת את המלחמה יעבור את הירדן להילחם כמו שאבא במשל שנמנו היה צריך לכול אם לא ית רש מחה כך משה כפן אם לא יעברו וחזו בתוככם אם לא היה קופל משה לא היו נותנים בכלל בארץ כנען רק חלקם היחסי בגלעד מה שואלת לא יודע מי המשל מתניתין זה לא בדיוק המשל לא דומה למשנה מה יש טענה לרבי חנינה אז זה לא דומה הטעם במשנה כתוב קטני יש במשמע שאפילו בארץ קנ לא יחלו

עלמה במשנה יש במשמע אפילו בארץ כנע לא יחלו אם לא יעברו אלמה אפילו בארץ כ הלשון אפילו בארץ כנען לא רק לכנען הועילה הכפלה כפלה לארץ גלעד ממני לולי הכפילות לא היינו נותנים לא בגלעד ולא בארץ כנען ואחר כתנה מי גרם לו להרשם אחו בשאר נכסים כפלו גרם לו אמה כפלה לשאר נכסים הודי כמענה בשדה שהקצה להם האב הקצה לו האב לבן הזה של 200 זוז הייה נותן גם ללי אכ פנה כי זה בנמשל נו בנגד לולי הכפילות הינו נותנים בגלעד אז זה לא דומה וא

אומרת לא קשה ע מקמי דנ מלא רבי מי נו חזו ה לבטר דני מני רבי מאיר ונו חזו אומר המשנה שלנו תרם שהקשה רבי מאיר על על רבי חנינה לכתוב נחזו בתוככם בארץ כנ על למלי אז סבר רבי חנינה שרבי מאיר דורש את כל הפסוק לעניין תני כפול סרת רבי מאיר שהם מכלל אין אתה שומע עליו לא היה צריך משה לומר הן בלבד לא צריך היה רק אומר תחזו בתוככם א לבתר דנ רבי מאיר בן אחזו כלומר הבריתה מדברת תברר לרבי חנינה שרבי מאיר הודע שצריך

משה לכפול כדי שלא יפסידו כל חלקם אלא רבי מאיר אומר צריך תני כפול ממה שכתוב בארץ כנען זה מיותר כמה שארץ כנען זה מיותר וצריך על זה תנאי כפול על זה עננו רבי חנ אם לא כתב בארץ כנן הנו חזו ב כם בארץ גלעד בלבד אבל בכנען לא בשום אופן לא יקבלו יתי מר אתה איתי טוב משלמה רבי מאיר אנית סעת וואו וואו פרשת שבוע משנ מה לרבי מאיר היינו דכתיב אם תטיב סאת ם נו תטיב לפתחת רופת וואי וואי וואי ווואי לכן התורה קפלה רבי

מאיר אומרת התורה אם תטיב סאת תקבל מנת שכר אומרת שי אומר משאת שכר משאת זה מנה מנות וישה משאות זה מנות תקבל מנת שכר ואם לא תטיב לפתח טת רובץ הפורענות מוכנה לבוא למי אמר את זה לקין אומר לו כל דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה וואי וואי וואי איזה צעקה יש השבוע איזה צעקות נו כפ פלך ש ל אם עשית קיבלת לא עשית ר לך מאוד מאוד יש הבדל מציאה מציאה עבדה לי עוד לא אלי תן כיס ל זה כואב הזה הכפול זה בעצם כמו

שאתה אומר שבת השבתות בראשית שבת השבתות ואנחנו עושים אנחנו עושים תנאי על תנאי בשבת השבתון היא כפולה היא לא היא לא שבת רגילה שבת כפולה מכופלת שמשפיעה לנו על כל השנה יפה אז זהו שאמר לו אם תטיב סעת ואם לא תטיב לפתח אתה תופץ חס ושלם פורנות מוכנה לבוא אז לרבי מאיר כן שלרבי מאי מכלל אין אתה שומע עליו הוא צריך לכפול את הפסוק אלא לרבי חנינה למה לי הרי אם תטיב סעת שומעים ממילה הא גם את הליו אומר ככה פירוש סלת חמינה אם תטיב אגרה

תקבל שכר מכלל הן אם לא תטיב לא אגרה ולא דינה לא לארבה שכר אבל גם אם לא יקבל עונש כמה שועלן שאם לא הטיב יקבל עונש בשלמה לרבי מאיר היינו דכתיב אז תנקה מעלתי אלה רבי חננה בן גמליאל ללמה ליש מה לרבי מאיר שאמר אברהם לעבדו אליעזר אמר לו לך תיקח לאישה לבני יצחק הזהיר אותו לא תיקח מבנות כנען שיקח ממשפחתו לא מבנות כנען אז אם הלכת מה שאני אומר לך אז תנקה מעלתי כי תבוא אל משפחתי וכבר לפני כן ישבעו אם לא את בית אבי

תלך ולפי רבי מאיר כין שיש דין צריך תהיה תנאי כפול כפל אברהם משמע שאפילו ילך תחול עליו קללה אם יקח את יצחק אישה מבנות כנען לכן כפל אברהם שאם ילך ל משפחתו אז תנקה מעלתי צריך להגיד לו אם אם תלך טוב אם אם תלך אז תנקה מעלתי אמר לו אלא לרבי חנינא ב גמליאל למה לי השביעו אם לא אל בית אביי תלך ממילא אם ילך ינק מן שבועה למה צריך לכפול הצטרך קח איך הדח לדידה לאישה ללכת אחריו ולא נחלה לדידו מהתה בעל כורחו יביא את

האישה בעל כורח של הקרובים כמה שעלן אז תנקה מנתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך אפילו הקרובים לבדם לא יבו אז תנקה לא חי לא צריך המשך אם לא טובה אישה ללכת אחריך כתוב וקית משבועת למה לי כבר אמר ואם לא תנו לך תנכי צריך ק א לדידו ח לדידה ת בעל כו כמה שען לא צריך שגם היא תרצה נקים משבועה גם הישה לא רוצה לבד חלות השבועה היא רק בין הכרובים ובין האישה שמה רב בחוקותיי תלכו אם בחוקותיי תלכו יבוא עליכם איזה ברכות

איזה ישועות ואם בחוקותיי תמאסו חס ושלום שלא יהיה קללות אלא רבי חנינא בן גמני למ אני הצטרך סגת מנים בחוקות ו ברכה הם בחוק ותת מעשו לא ברכה ולא קללה כמה שבע בסדר אי אפשר הכל ביום אחד לך להלכות מ היום למדנו דבר גדול ן כפול מחלוקת רבי מאיר ורבי חנינה אנחנו סימן תקי סעיף ג אדם מותר לטבול ביום טוב מטומאתו אפילו שאסור להטביל כלים ביום טוב מתקן כלים בטהרתו מטומאתו אבל אדם מותר לו לטבול כמו מותר לו להיכנס אדם חם לו נכנס לבריכה של מים

מכ כן מכיר כן קצת שיהיה לו טוב אז לא היה מזגנים עשיו משך היום חם הוא רוצה להיכנס למים קרים נכנסים לגקו מים חמים אסור אסור שבת לא לא בשבת חלילה גם ביום טוב גם ביום רגיל אסו לא למה ביום רגיל מה אין בעיה שבת ברגיל אין בעיות אין עושים כן סעיף ד' אין עושים מוגמר דיינו לפזר מני בסמן גחלים בין להריח בין לגמר את הבית או הכלים מה שהותר ביום טוב זה אוכל נפש עכשיו הוא אחרי האכילה תמיד היה להם על הגחלים איך היו מבשלים

אז על כחלים היה להם את הבשר את הכל גחלים עכשיו הוא מה היו עושים היו מפזרים על הגחל אחרי האוכל איזה מיני בשמים והם מתמרים ריח או הוא רוצה לעשות את הבית או את הבגדים אסור ביום טוב למה זה רק של מפונקים מה שמותר ביום טוב זה רק אוכל נפש שאדם מתקיים אבל לא שאדם התפנק אבל אם הוא רגיל תפנק מה גם כן אבל אם עשה כדי ליתן ריח טוב בפירות למטקה לאכילה מותר אפילו אם פזרן גבי גחלים של עץ כשהיינו ילדים היינו לוקחים בחורף את

התפוח שמים אותו על הגחלים והוא נהיה מתקתק אומר זה שווה לכל אחד גם העניים הם רוצים שיהיה מתוק להם האוכל כבוד יום טוב הגעה ואסור לסחוף כוס מבוסם על הבגדים משום דמונית ריחה תרה בשבת מותר לאדם לשים ריח על הגוף לא על השערות ולא על הבגדים זה מאודד ריח סימן טוב קיב אין מבשלים צורך כותיים ביום טוב אסור לבשל בשביל גויים ביום טוב ומה שראית שרחל שלה זה היה לצורך זה הצלת נפשות שמעתי היייתה אחד רח משנ כן הרשעים המחבלים המחבלים אין שצו כותים ביום טוב

אסור לפיכך אסור להזמינו ודווקא להזמינו הגעה לביתו אבל לשלוח לו לביתו על ידי כוי שרי אבל עבדו בשבתו וכן שליח שנשלח לו כן כוי שבא מאליו מותר להחילו עמו לא עית ש ש רבה בשבילו גם מותר להרבות בשביל עבדו בשפחת ואותו כדל שמבשל ב לעצמו לשאר קויים בכל עניין אסו ישראל האופה בתלן של כוי צריך לו פת אחת לא יהיה אחד לכוי אחד קודם מפיה דז ופה של כותי אן יפה סתם יתנו אחד בחכ בסדר עד כאן הרמבם עכשיו בקשה מכל אנשים שש יופי זה זכות

זה כבר אה שתי ספרים הרמבם תן למאיר איזה זר שני זרים שתיים זרים למיר נגיע לו יופי ועל ידו עופר יש לך איזה זר בשבילו ישים את זה ע אתם אוכלים בשבת פרנה אתה יכול להזמין אצל עופר ו הוא עושה את זה הכי טוב ציון מש הוא לא פה אני יכול להראות לו את זה מרחוק אנחנו הלכות שופר שופר בסוכה פרק שמיני ארבעה מינין האלו שהן לולב והדס וערבה ויתרום שהיה אחד מהן יבש או גזו או גנוב אפילו לחרוש או שהיה מאשרה אני עבדן אף על

פי שבטלו אשרה מעובדה או שהיה של עיר הנדחת הרי זה פסול היה אחד מהמהם של עבודה זרה לא תו לכתחילה ואם נתן יצא היה כמו שלא גמר ליבש כשר בשט הדחק או בשעת הסכנה לולה ביבש כשר אבל לא שאר מינים עכשיו כיוון שיש את הגזרה הזאת שמה בעיות ש לעשות תפילות זה טוב לקחת לולב אפילו לולב יבש לעשות בו הקפות אצל הקברות להתפלל עם לולב זה הרבה עוזר ולב שהשתמשת בו ש לולב אחר חדש לא משנה יותר טוב שהשתמשת זה טוב למרגליות שם יום ראשון אתה

חוזר למרגליות סב התלבטות יש ביה בגלל הרב אה טוב זה זה לא תשאר עוד יומיים תחזור אמש סיכוים רבים בטח זה בחתונה הוא גר במרגליות אתרוג של עורלה ושל תרומה טמאה ושל טבן פסול של דמי כשר שאפשר שבקיר נכסיו ויהיה עני שמותר לו לאכול דמי אתרוג שתרומה טהורה בשל מעשר שני בירושלים לא יטול שמה יכשירו לטומאה ואם נתל כשר לולב שנקטם ראשו פסול נסדק אם יתרחקו שני סדקו זה מזה עד שיראה כשניים פסול הרבה הרבה אתה מבין הרבה נסק זה פסול אם לא לא היה עקום

לפניו שהרי שדרו כגב בעל חתרת פסול היה עקום לאחוריו כשר שזוהי ברייתו נקם לאחד משני צדדים פסול נפרד דו עליו זה מזה ולא דלדל כעלי אחריות כשר נפרצו אליו שדדו בשידור שלול כבעלי אחריות דלת בריית עלין שולו ככ הוא כשהן גדילים גדילים שניים שניים דבוקים מגבן נכון ככה זה הולך וגב כל שני עלין הדווין הוא הה נקרא טיומה תיומת חלקה תיומת פסול היו עליו אחת אחת מתחילת ברייתו לא היה להם תיומת פסול זה משהו לולב משונה לא היו עליו זה על זה כדרך כל הלולבים אלא

זה תחת זה אם ראשו זה מגיע לקר שלמעלה ממנו נמצא כל שדור שלול מכוסה בעליו כשר ומן זה מגיע לכרוש הזה זה פסול היום רוב הלולבים כשרים אדה שנקטם ראשו כשר או כשר ראית נשרו רוב עליו אם נשיר שלושה עליים בקן אחד כשר היו ענווה מרובות מעליו אם ירוקות כשר אם אדומות ושחורות פסול אם עתן כשר ואם מעטי ותם ביום טו ש מתקן אב לקטן שקטן אחד אחד לאכילה זה כשר כ לנו היה עץ של הדסים הוא היה גבוה היינו יורדים מהבית ו יש לו ענבים

שחורים האבא שלי היה לוקח מהענבים האלה והיה אוכל אותם זוכר היה מעמיד כמה גרגרים ב ביד מברך ואוכל את זה זה מיבשת הפה ימים גם הייה עושה מהענבים האלה של הדסים ליקר ה אוהב לעשות מזה ליקר ליקר הדסים זה טעם של הדסים משהו יפה אני לא יודע מה הוא בירך אני לא שמעת לא יש לזה טעם בטח יש לזה טעם אבל רק מה זה מייבש את הפה קצת מריר אבל זה טעם ערבה שנקטם ראשה כשלה נפרצו עליה פסולה אתרוג שניקב נקב מפולש כלשהוא פסול ונקב שאיין

מפולש אם הוא כסר או יותר פסול חסר כל שהוא פסול ניטל דדו והוא הראש הקטן שנתו בו פסול זה תומת נטל העץ ש הוא תלוי בו באילן מעיקר האילן ונשאר מקום גומה פסול אתה יודע אבל אפשר להחזיק אותו עם מחת אפילו עלה חזזית עליו אם בשניים שלושה מקומות פסול מקום אחד ם עלה על רובו פסול ם עלה על דדו אפילו כל שהוא פסול נקלף החיצון שלו שאין מחסרו אלא ישאר ירוק כמות שהי ברייתו אם נקלף כולו פסול ש שר ממנו כלשהוא כשר אתרו אתרוג שהוא תפוח

מה זה טפוח מה מנופח נפע שרוח כבוש שלוק שחור לבן מנומר ירוק קרטן פסול גדלו בדפוס ועשה קומים בריה אחרת פסול רמת מה הוא עשה שם את זה בתו קטן שם לו איזה תבנית רוצה שיגדל כמו התבנית הזאת פסול אנחנו מה היינו עושים היינו הולכים לאתרוגים לעצים כשהוא קטן מכניסים אותו בתוך בקבוק ומשאירים קושרים את הבקבוק אלו והוא גודל בבקבוק שומר עלי גודל את הבקבוק לא לא בשביל זה אחר כך אחר כך נהיה גדול חותכים שמים בזה ערק פסול לא לא לא לא בשביל לברך עליו

זה בשביל בשביל לאכול ערק טוב ש ערק יופי אז כן אז אנשים היו שואלים את עופר איך אתה הכנסת בפנים את ה את הזה כזה גדול איך הכנסת הרבה איך הכנסת בפנים אז הוא היה אומר להם הוא היה חותך את הבקבוק מכניס וגל גדול כן הת יום והבוס מה זה תיום אתה יודע זה שני לוגים גדלו שניים מחוברים מחוברים ובושרה מקום שתרוג שלהן כאין שחרות מען כשרים ים שחרות ביותר כ אדם כושר זה פסול בכל מקום האתרוג שהוא קטן הוא שחור גודל נהיה ירוק גודל יותר

אתה לוקח אותו אפילו אתה מציב אותו נהיה צהוב בשל כן יותר מהודר שיהיה אתרוג צהוב יפה גם ירוק כשר אבל שלא יהיה ירוק כן כל כל אלו שאמרנו שהם פסולים פני מאומן שבארנו פני גז וגניבה ביום טוב ראשון בלבד יום טוב שני שאר הימים הכל כשר פסלות היא משום עבודה זרה או מפני או מפני שאותו אתרוג אסור באכילה בין ביום טוב ראשון בשר הימים זה פסול אין אדם יצא ביום טוב ראשון של חג בלו שלח ששל ממנו עד שתנן לו במתנה תנ לו על מנת להחזיר

הרי זה יוצא בדי חובתו מחזירו שמתנה ע להחזיר שמה מתנה זרו ו יצא שנמצא גדול אין ואיין נותנן אותו לקטן שהקטן קונה ואין הוא מקנה לאחרים מן התורה צ שאם יחזיר או לא אין הנו חוזר ואחד לולב ואחד כלמ ארבעת המינים אם היה אחד ן שאול הין צים ביום טוב ראשון יא שותפים שקנו לולב או אתרוג בשותפות אין אחד מהם יצא בד חוב ראשון עד שתן חלקו במתנה אחים שקנו אתרוגים בתפוסת הבית נתן אחד מהם הרוג ויצא בו הם יכול לאכלו ן אח מפדים כך יצא

קדים לא יצא עד שיהיה לו חלקה במתנה ואם קנה זה אתרוג זה פריש או שקנו אחד זה אחד אחד אתר פשת הבית א וצא ב ו חלקו במתנה אלפי שחו אין מקפידים עלי לפי שכל המועדות מצווה או מצוות שמחה אף על פי שכל המוד צ לשמוח בהן בחג הסוכות היייתה שם במקדש שמחה יתרה שמהו שמחתם לפני שכים שבעת ימים כצת עושים ערב יום טוב ראשון הם מתכנים ב מקדש אנשים למעלה ולאנשים מלמטה כדי שלא יתערבו אלו הים אלו מתחילים לשמוח במוצאי יום טוב ראשון כ בכל

יום ויום מחולות של מועד מתחלים מח שקרבו תמיד שבן 40 זמר שאר היום עם כל הלילה ואיך הייה השמחה זו החליל מכה ומנגנים בכינו בבלים ומצלתיים כל אחד ואחד בקלי שיר שיודע לנגן בו מי שיודע בפה בפה ורוקדים ספקים טפחים פזים ומחקרים כל אחד ואחד במה שיודע ומים דברי שרות שפחות בשמחה זו אינ דח לא את השבת ולא את יום טוב לא ביום שבת לא מצווה להרב בשמחה זו ולא היו עושים אותה עמי הארץ לכל מי שירצה אלא גדולי חכמים ראשי הישיבות וסדרים חסידים זקנים מש

מעשה הם שחקים מספקים גמחים במקדש במי חג הסוכות אבל כל העם אנשים נשים ולם באים לראות ולשמוע ששמחה שישמח אדם בעשיית המצווה ת ה שצה בהם ודה גדולה ושמח זו ראוי להפריש ממנו שנאמר ת את השם ך בשמח וב כל המגיש דעתו וחולק כבוד לעצמו מתכבד בעיניו במקומות אלו חוטה ושותה ז זה הזר שלמה ואמר אל תדר לפני מלך בכל המשפיל עצמו מכל גופו מקום אנו הוא הגדול ומכובד ועובד מאהבה לכן דוד המלך דוד מלך ישראל אומר קנתי עוד מזאת ה כלותי עוד מזאת והייתי שפל

בעיני וין גדול כבוד אלא לשמוח לפני השם שנאמר והמלך דוד מפזז כרכר לפני השם זהו הגענו לכות שקלים זה מתחיל כמו זה פורים זוהר לא שבת הכל למטה אתה לא צריך לסדר פה בסדר טוב שאתה אומר לי שבת צריך זוהר כולם צריכים לבוא בשבת כול פחות משתיים בצהריים למה שנגמור כל הזוהר כמה פעמים אבל מה אפשר לבוא פה לאכול איתנו כל השבת אתה שומע אם אתה רגיל חול כבש אביא לך פה בש כן ש צריכ הנה אבלם נשארים ה זכו יכולים לבוא פה אנחנו בדף קמט

אורני ב גור כהנים בני אהרון כנים בני אהרון אמרת עלי רב יהודה פתח מרב טובך פנת רך פעלת לחוס תביא אחר כך עוד ספרים כאלה יש הרבה זול פה אז אחרכך תביא שיהיה לכולם יקר פה ו אוים את הורו אור גנוז עביד קדשה בריך בעלמה ולא מ בכל יומה ע עצן נורה לא עבת קדשך ברא עלמה הנה זה כמו היום הוא ברא את האור הגנוז נורה עה וגניז צדיק זמנ ת גנז את האור הצדיקים לעתיד לבוא הדו דכתיב אשר צפנת לך ת לת א צכ ש

שמש צד שבר ותנו הקדוש אברם יצחק ויעקב משה ךצ כל הקהל הקדוש ע מברך יתכון אמן זכה יתכון יציל אותכם הקדוש ברוך הוא מכל צרה ועקה כל נגע ומחלה אמן והם ממרד אדומים בשעתם ויגן עליכם סוכת שלמו עליכם השם יציא אותנו ואת כל ישראל אחינו מכל דבר מכל צרה מכל צוכה ובעזרת השם נזכה לגאולה שלמה אמן נרא בימינו אמן ועכשיו השבת תזכה להתחיל את התורה ספר בראשית בבשורות סימנה טבה בבשורות טובות ישועות גדולות