הדף היומי מסכת קידושין דף נד הרב בניהו שמואלי שליט"א הושענה רבה ו דחול המועד סוכות כא תשרי תשפד

בוקר טוב לכולם בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש כא לחודש תשרי יום הושענה רבה ופיזה דדוד מלכה משחה יום האחרון של חג הסוכות יום שמתקבלים בו כל התפילות יום שעם ישראל נחתמים לחיים טובים ולשלום שבת קודש של ערב שבת ערב שבת קודש של השבת יום שמחת תורה פרשת הפרשה וזאת הברכה מסיימת את כל התורה כולה כל חמישה חומשי תורה זוכים וזאת הברכה סוף פרשת חומש דברים והיא גם כן שמחת התורה בטוב שמעת ימי החג בתור שמעת ימי החג הנה איזה זכות גדולה ברוך

השם איזה שמחה של לחגוג את השמחה של התורה קודם כל זה חג שמיני חג עצרת זה חג בפני עצמו זה עוד דבר וגם נדב שמחת התורה מסיימים את התורה בחוץ לארץ זה שני ימים אחד זה שמיני חג עצרת ואחד זה שמחת תורה אתם יודעים ש שמחת תורה יום שמחת תורה לא נזכר בתורה אבל רבותינו קבעו להלכה שעושים סעודה לגומרה של תורה כלומר כאשר מסיימים חמשה חמשי תורה עושים סעודה ש מצווה לכן בעזרת השם היום צרכיך כל אחד ואחד לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום לסיים ואז גם

ללמוד ראשי מי שיכול וגם כן מחר לעשות ס שמחה עד לב השמיים כל בית הכנסת ובית הכנסת סיום לכל התורה כולה לסעודת של מצווה אבל כולם שמחים אבל שני הצדדים צריכים להיות שמחים המחותנים צריכים להיות שמחים לשמוח בשמחת התורה לא רק היהודי שמח בתורה אלא גם התורה צריכה להיות שמחה בו לא רק הוא צריך להיות שמח בתורה התורה ש שמחה בו למה הוא לומד בה הוא מתמיד בה הוא בא כל יום ללמוד משתדל לומד בדף יומי תורה שבכתה תורה שבעל פה איך כתוב תורה ציווה לנו

משה מורשע אמרו רבותינו אל תקרא מורשה אלא מאורסה התורה קיימת עד עד היא לנו ולבנינו מורשה לאחרים אין להם חלק בה ע דולה משייכת רק לעם ישראל היא לא ירושה אתכן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך התורה היא לא ירושה אלא למי שמתקן ומכין עצמו זוכה לתורה אם לא כן הוא לא זוכה לתורה אין זה לא כמו כסף שאדם זוכה מאבא שלו לירושה אין פה דבר כזה אדם לא יכל לקבל אדם צריך לעמול נפש עמן עמלה לו אדם מתייגע לומד הוא זוכה עכשיו זה זכות גדול

גדול כמה שעד עכשיו ברוך השם שילמנו במזומן כל חודש אלול איזה יופי כל יום השנה עשרת ימי תשובה יום כיפור ארבעה ימים שמחת בית השבע אחר כך העבודה אפשר ללכת בהקפה מה זה בהקפה אמ קדוש ברוך הוא תראה אנחנו צריכים השנה שיהיה לנו בריאות רוצים שנהיה תלמידי חכמים רוצים אבל תשמע עדיין לא סיכמנו את הדברים רבינו של אדם עד עכשיו היה במזו את זה תלי בהקפה אני משך השנה לך על זה רק תן לי עכשיו קודם כל תבטיח לי שאני יהיה תלמיד חכם תבטיח לי שיהיה

בריאות לכל המשפחה תבטיח לי ריבונו של עולם שנזכה לנחת מהילדים שתבטיח לי לחתן את הילדים יש הרבה עניינים שכל אדם יש לו את החבילה שלו הוא צריך לזה איזה ישועה אבל הישועה הכי גדולה זה מי שיזכה להיות תלמיד חכם זה הישועה הכי גדולה ירא שמיים תלמיד חכם יש אני אגיד לכם בקיצור עוד משהו אתם יודעים שיש במסורה שלוש פעמים בזאת אצלנו בזאת הברכה יש וזאת התורה וזאת התרומה רוצה לומר אחו המשולש לא במהרה ינתק אם קיימת בזאת התרומה נתת מעשר בתרומה בצדקה הקדוש ברוך הוא עכשיו

בחג הסוכות או איזה אושפזין הקדוש ברוך הוא יזכה אותך בזאת תורה תזכה לתורה אחרי שזכית לתורה אז כל ה מקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר אז קוים בך בזאת הברכה הקדוש ברוך הוא ישפיע עליך שפע של ברכה אז כך שיהיה לכולם בעזרת השם איך אמר דוד המלך אשליך על אדוני יהבך והוא יכלכלך מי שרוצה להיות עשיר בחו זקין לא יאכל כי לא בכוח הכבר איש נבה לאון אשרה עין אשלח על השם יהבך הוא יכלכלך אל תדאג הקדוש ברוך הוא הוא יודע את העבודה איך לעשות

אתה אל תדחוק בכוח אנחנו כולנו בעגלה של הקדוש ברוך הוא אדם מה יעשה יקח על עצמו אדם נוסע בעגלה כמו אחד עלה לעגלה המלך לה אותו לעגלה שלו היה עליו מסע כבד אומר המגיד מדובנה הוא לא שם את זה על העגלה אומר לו המלך למה אתה לא שם על העגלה אומר לא רוצה להכביד יותר אומר הקדוש ברוך הוא לוקח אותך הכל דוש ברך הוא עושה בשבילך מה אתה עושה בשביל מה מה אתה מרים על עצמך מה אתה הולך לעבוד ולטרוח ולעשות אשך ל השם יאהבך אתה

תלמד תורה וחסיד לא יבין את זאת זאת הברכה זאת התרומה לא מבין עזר את השם השם יזכנו לעובדו לראה אותו אז כן מכיוון שעוד אנין אנחנו צריכים לקרוא שניים קרא ואחד תרגום ושיהיה לכולם זכו שנים רבות נעמות וטובות ויש לנו להכין הרבה דברים אז אנחנו נלמד עכשיו את המשניות ואחר כך את הדף היומי כבר את הרמבם למדנו אתמול של היום למדנו אתמול בסדר לא הבאת תביא את ההלכות הרגילות שולחן ערוך על הסדר [מוזיקה] מחינה פרק שלישי כן קודם צדקה א אבדן תזכיר לי אחר כך מטפל

בחוב שלי טפל בחוב שלי אחר כך כול מחילה יכול לתת משהו ואלו מגלחין במועד הבא ממדינת הים מותר להם לגלח את צער בחול המועד אסור להסתפר לגלח אבל אלו שמותר להם הבא ממדינת הם בחול המועד ערב יום טוב מבית השביה השם יצילנו ויצא מבית האסורין ומנודה נדו אותו חכמים אסור לגלח שהתירו לו חכמים כן מי שנשאל החכם וותר והנזיר והמצור עולה מטתו לת ו כלנו מותרים לגלח במועד ואל מכבשים במועד מה מדינת הים בית השביה יוצאים מבית האסורים המנודה הדירו לו חכמים כן מי שנשאל החכם

מטפחות הידיים מטפחות הספרים מטפחות הספג אלה שסופגים את את הגוף הזון הזות הנידות הידות כל העולים מטומ לטהרה הלו מותרים ששאר כל אדם אסורים עוד משנה ואלו כותבים במועד קידושי נשים שטר קידושין שמקדשים אישה בשטר גטין מ שיוצא לדרך רחוקה אם לא כתוב לו אתחשב אתג אשתו תישאר עגונה מותר במועד לכתוב לו מותר ושו ברין של הלוואה דקי זה מילה יבנית זה צבעת שכי מרע זה אותיות קון ד דהם כלומר זה יהיה קיים מתנה שטר מתנה פרוס בולין אגרות שום אגרות מזון שטרי חליצה ומעונין שטרי

בירורי וגזירות בית דין וגרות של רשות הגענו משנה ד' כן אנחנו הולכים לגמרא תפילת בית המדרש 5 הלו או א שתי אדוני כ צ נשנו תורה וגת בו ימלי נו שלא חכמה מפי דעת ני העומדים בבית אדוני בלצ אדוני מסיון עושה שמיים וארץ אנחנו היום בדף דן הגיע הרב דן דף דן השם ישמרו לעשות הרבה אתה יכול אם יכול יכול לא יכול נתחיל מראש העמוד סוף העמוד הקודם כבר למדנו את זה אבל עוד הפעם סוף העמוד הקודם תחילת העמוד יד נד כן אמ רב חזרנו על

כל הצדדין רבי מאיר ולא מצינו הקדש בשוגג מתחלל במזיד סליחה הקדש בשוגג איין מתחלל ובמזיד מתחלל אפילו שאמרנו במשנה אמרנו במשנה של רבי מאיר אדם שקידש בהקדש בשוגג לא קידש אז אז הוא רוצה להגיד פה הגמרא עכשיו לא כמו שפירש רבי יוחנן שרבי סובר שקדש בשוגג לא מתחלל בגלל זה אדם שגג קידש אישה והקדש בשוגג לא מחודשת למה חזרנו על כל הצדדים חיפשנו כל המקומות שדיבר רבי מאיר ששנה רבי מאיר בדיני הקדש לא מצאנו שום מקום שקדש בשוגג ד מחלן ובמזיד מתחלל רבי מאיר סובר שוגג

מתחלל הוא סובר שיש מעי במות הקדש צות חולין והוא סובר שאישה מתקדשת במאות הקדש בין בשוגג בין במזיד לא כמו שמובא במשנה שרבי יוחנן אמר שלרבי מאיר בשוגג לא קידש אלא בין בשוגג בין במזיד אדם שקידש בהקדש האישה מקודשת בין בשוגג בין במזיד המעות מתחלל יש מעילה יוצאים לחולין ו משנתנו מה שאמרנו במשנה שרבי מ אומר בשוגג לא קידש שמשמע שלא תחלל זה עושק את המשנה בכנות כהונה שלא בלו ואי וניתנו להנות בהן לפי שלא ניתן התורה למלאכי שלט יפה מה שראינו במשנה בשוגג לא קידש

סקת המשנה מי שמקדש אישה בקנות כהונה כותונת של כהונה הם רואין עדיין לעבודה אם זה לא ן עדיין לעבודה לכן אין בהם מעילה ולכן זה לא יכול לקדש בהם אישה זה לא יוצא לחולין כיוון שאין בהם מעילה הם לא יוצאים כותנות האלה לחולין למה התורה לא ניתנת למלאכי השלט בני אדם הם לא יכולים מיד כשהם עושים את העבודה מיד באותו רגע לשות צריכ קצת ללכת להוציא כמו בן אדם אז כן בי ניתנו כומר ניתנו הוקדשו מתחילה על מנת שנהנות בהם לפי שלא ניתן התורה למלאכי השרת

הם לא זרזים לא זרזים כמלאכים לפשט את בגדיהם מיד ולכן לא חילקה התורה בדיני שהה קודש זה וחו הזה האישה לא מתקדשת בהם בשוגג ב בגדות בבגדי כהונה שעוד לא בלו אבל במזיד מקודשת למה הוא מתכוון לחלל אותם ורבי מאיר יוצא לחולין רק במזיד זה מובן עכשיו זה מובן המשנה מובנת מדובר במשנה בבגדי בכותונת של כהונה שלא בלתה תשמה כותנות כהונה שבלו מועלין בהן דברי רבי מאיר מילם אפילו לא בלו תר לא בוודאי אפילו לא בלו מועלים בהם ואם מועלים בהם אז יוצא שאישה כן מתקדשת

בהם גם בשוגג הגמרא אומרת לא בל לא בלו דווקא רק רק לא ככה פירו מה שנקטה ברתה בלו זה בדווקא רק כיוון שהם בלו והם לא רואים עבודה במקדש הם ככל קדש שלא נצא להנות בו תשמע עכשיו מנסה הגמרא להוכיח של רבי מאיר גם כן אותר הנאת תשמיש בהקדש להנאה מסוימת בכל זאת עדיין קדושתו אם נהנה הנאה אחרת אפילו שיש הנאה בהקדש איזה איזה דבר עדיין לא מותר לגמרי בוא נראה שמה מועלין בדתיים ואן מועלין בעטיין משקלים חדשים הם עובדים לקנית קורבנות ציבור ואן מענים בעתיק

שכנים ישנים שרה הלשכה משתמשים לצורך ומ טעים גדול זה אתה יודע כל שנה באדר לוקחים מחצית השכן ובניסן באחד בניסן מתחילים קרים תרומה חדשה מה לעשות בתיקן בשקדים הישנים זה הולך למקדש לחומות העיר זה הולך לא מועלים בהם בשכנים הישנים למה משתמשים בהם חומת העיר מכד ותה יכון העיר שירה נשקע אין בהם מעילה אתה יודע אדם עומד הוא נהנה הרבה פעמים מהחומה והכל למה יש צל יש זה הוא נהנה שם זה מועלין בזה רבי מאיר אומר מועלין אף עטקין ש רבי מאיר אומר מועלין בשירי נשקע

אז אתה רואה ומי למה לשיטת רבי מאיר מועלין בהם כמו שבכות כהונה אין מועלים לפי שניתנו להנות בהם באופן מסוים אותו דבר נומר לגבי מעוות שירי הלשכה שלא מועלים בהם למה ניתנו להנות בהם באופן מסוים לא ניתן התורה למלאכי השרת למה אתה רואה המעות שחומת העיר מגדולתה זה כל זה נעשה מ שירה לשכתו דתנן חומת העיר מגדולות כל צורכי העיר ואם לשכה לא ייתכן אדם יהיה כמו מלאך אדם הרבה פעמים יושב איפה החומה נהנה מהצל של החומה אחרי שאף על פי שהותר הנאת החומה מכל מקום

ענין שאר הנאות עומדות מעות שירה לשכה בקדושת ויש בהם מעילה הגמרא מ מדוחה לא תמה רבי מאיר אלא אמא רבי יהודה אל תשנה בדין זה שמעני בטקין אמר רבי מאיר אלא אמר את זה רבי יהודה הוא סובר אפילו שניתן להנות מהחומה בכל מקום במעות שירה לשכה שמהם בא החומה יש מעילה כמו שאמר במשנה שהמקדש בקטנות כהונה בשוגג מקודשת למה ניתן לו להנות בהן גם לאחר העבודה כמו כל הנאות האחרות אז מי שמשתמש בהם מעל ויוצאים לחולין תא שמע דתני אמר רבי ישמעאל ברבי יצחק אבני ירושלים

ש נשלו מועלים בהם אתה יודע חומה אם נתן מאבני החומה לבנות בבית בביתו מעל לקח נשרו דברי רבי מאיר אתה רואה מפורש שלשיטת רבי מאיר משתמש בחומה להנאת אחרות מען מה אומרת לא תמה רבי מאיר אלא אמא רבי יהודה עוד הפעם זה לא רבי מאיר זה רבי יהודה אי רבי יהודה אם כדברך שזה רבי יהודה ירושלים בכלל מ מקדשה לשיטת רבי יהודה וכי בירושלים יש קדושה כהקדש ומעל מי שמשתמש בחומת מועל ואתנה אמדו בנדרים מי שנודר באחד משונות הללו כאמ רע כיכר זה עליי ו כימרה

מה זה כמר כסא של קורבן התמיד קדוש כמו שא קדוש גם הכיכר הזה עלי כמר דירים כדיר בהמות הקדש כעצים הכיכר זה עלי כשני גזרי עצי המלכה כאיש כבות האש ש במזבח או כהיכל כמזבח כירושלים קורבנות שבירושלים כלל אלו הרי זה נדר רבי יהודה אומר חולק כל האומר ירושלים לא אמר כלום אין בדברם נדר למה כוונתו על העצים והבנים של ירושלים אז אתה רואה סובר שירושלים לא קדושה עצים אבנים זה לא ירושלים קורבנות בכלל אין אין אתה אומר לי אזה רבי יהודה נפל מאבנים ושם לא

מע לאן בזה מעילה בכלל רבי יהודה לא בכלל צא לו זה לא קדוש וכי תמה משום דלא אמר כי ירושלים באמת סוב רבי יהודה שירושלים קדושה והטעם שמ ירושלים לא אמר כלום לא אמר כמו ירושלים רבי וד שובר כ שאמר לא אמר בכף אין משמעותו שבא לאסור כמו ירושלים נתניה רבי יהודה אומר כל ה אומר כי ירושלים לא אמר כלום אין דברם משום נדר שדעתו עלה ציב אבנים שבה ירושלים רק יגיד עצמה ירושלים עצמה אינה כהקדש עד שידור בדבר הקרב בירושלים קורבנות נחות קרבה בירושלים תרצת

תראה תנאי נינו ליב וליבה דרבי יהודה שני תנאים נחלקו בשיטת רבי יהודה אם ירושליים קדושה אולו אמר עולה משמי דבר פדה עכשיו הגמרא מביאה את שיטת פרפה חולק על רב סובר כמו רבי יוחנן בשיטת רבי מאיר בוא נראה אמר אולם משמי דבר פדה אומר הי רבי מאיר הקדש במזיד מתחלל בשוגג איין מתחלל מקודם ראינו ש שבן בשוגג במזיד מתחנן עכשיו אומר לא כמו רבי יוחנן אמר היה רבי מאיר הקדש במזיד מתחלל בשוגג מתחלל ולא אמרו בשוגג מתחלל אלא לעניין קורבן בלבד שלא צריך להביא קורבן מעילה

עצם המעות הם לא מחללות למה כל מקום שהם נשאר שם מקדש עליהן אז הגמרא אומרת וכי מאחר דין מתחלל קורבן במים מחייב אם ההקדש לא מתחלל אם כן למה צריך בכלל למה חייב קורבן הרי אין חיב אדם קורבן על הוצעת מאות אם הוא אכל את המאות או מה שעשה השתמש בהם כן המאות איפה שנמצאים הם נמצאו כן הנאת הגוף היה לו משהו זה לא וכי מאחר דין מתחלל קורבן במים מחייב אלא כיתה רבין פריש פריש משמ דבר פדה אומר רבי מר קדש במזי מתחלל בשוגג אין

מתחלל ולא אמרו בשוגג מתחלל אלא לעניין אכילה בלבד הנה אם אכל מהקדש הו קילה אותו דבר בכל דרך שהוא מן העולם אז זה מעל אבל המעות לא איפה שהם שם מקדש עליהם למעלה אמרנו מחלוקת בין רבי מאיר ורבי יהודה בעניין מעשר שני בוא נראה או הקדש בוא נראה אמר רב נחמן אמר רב אדה הלחה כרבי מאיר במעשר אמרנו שזה ממון גבוה מעשר ממון למה אויל ושטן נתנה כבתה סתם משנה נשת כשיטת בכל מקום יש לנו גלל הלכה כסתם משנה לכן יש סתם משנה ש במעשר ממון

גבוה הלכה כרבי יהודה בהקדש שלא מתחלה במזיד אלא רק בשוגג הועיד בשטן נתנה כבתה בוא נראה איפה כרבי מאיר במעשר מהי איפה סתם נתנה כשיטת רבי מאיר במעשר תנן כרם רבעי כרן בשנה הרביעית גדולו בית שמי אומרים אין לו חומש אתה יודע הקרם שהוא שנה רביעית גדו לו צריך מותר לאכול את הפלות שלו בצריך פדות אותו ולאכול אותו בירושלים כ שמחלל את בעלה קדושת הדמים אין לו חומש ואין לו בייעור בערב פסח של שנה רביעית ושביעית חייב לבער מעשרות מביתו זה לא צריך קרם רביעי לא

צריך ביעור לבער לגמור אותו לא צריך ותנן אומרים שיש לו חומש וביעור שניהם זה דין אחד נחלקו עוד נחלקו בדין קרם רבעים בית שמאי אומרים יש לו פרת ויש לו עוללות יש לו דין פרת ויש לו דין עוללות להשאיר אותם לעניים אתם יודעים מה זה פרת פרת זה אחדים ועוללות איך זה הולך עוללות בקוצר את קציר ארצכם לא תחל פעת צדך לקצור לקת קצירך לא תלקט כרמך לא תעולל ופרת כרמך לא תלקט לעני ונגור תעזוב אותם לקת כן למה כמו שקת ציבורים שנושרים בקצירת השדה יש

להניחם לעניים אותו דבר פרת הם גרגרי ענבים שנפלטו נשרו בשעת הבציר זה תניח לענין זה אשכולות איין להם לא קטף ולא נטף בדרך כלל אחד שוכב על השני אין להם אין להם שכיבה בת הלל אומרים איפה אני בית שמי אומרים יש לו פרט ויש לו עוללות ואת אלה אומרים כולו לגעת אין עניים חלק בהם א כל הכרם דריכה יעלה את היין את דמם יאכל בירושלים או את היין או את הכסף שלו מה תעמד בבית הלל שאיין לו פרת אין לו עוללות למה גמרי קודש קודש ממעשר

כתוב במעשר להשם הוא קודש להשם וגם בקרם רבעי כתוב קודש דולים מה מעשר יש לו חומש יש לו ביעור אף קרם רבעי יש לו חומש ויש לו ביעור בית שמאי שחולקים על בית המד קודש קודש מעשר אין להם את הלימוד הזה עכשיו מה ההוכחה לל אומרים אתה רואה מאיפה במעשר כרבי מאיר סתה מתנה כרבי מאיר למה בית הלל אומרים כמעשר קרם רבעי כמעשר כמה סביר להו כמה ה סוברים שזה מעשר כרבי יהודה כרבי מאיר אק רבי יהודה המ כולו לגת למה אין ניים חלק בו אמר

מעשר ממון דיוו אז גם קרם רבעי זה ממון אידיוט ונחשב לקר מך אז צריך צריך להתחייב במתנות לעניים אל ליב כרבי מאיר בכע שבית לל סוברים כרבי מאיר שמעשר ממון גבוע הוא וקרם רבעי לומדים ממעשר שני ללכן כולו לגד אז כיוון שההלכה כבטלה נחשבת המשנה כסתם משנה אז כמו סתם ל נתנה כרבי מאיר זה בסדר עד פה אתה איתי עכשיו ממשיכה הגמרא נברר כרבי יהודה בקדש מי איפה שטן נתנה כדבריו תנן שדח ביד פקח היה לו פרוטה של הקדש למדנו במסכת מעילה היה לו פרוטה של

הקדש שליח ביד בקח אמר לו תשמע קח את זה ך תשתמש תקנה לי כך וכך ונזכר הגבאי והשליח שהיא של קדש עד שלא הגיע אצל ח חנוני מען אז שלא קודם שהגיע אצל חנוונים חלבני מעל כ שיוציא למה אם כבר אין ידוע שישה קדש השגגה אצלו אבל בעל הבית והשליח נזכרו קודם שנעשה שליחותו לא מעלו למה הם מזידים ומעילה זה רק בשגגה אז אתה רואה כמו רבי יהודה שאין הקדש מתחלה במזיד אלא דווקא בשוגג למה רק רק החנ בני מעל שאצלו זה בשוגג אצל השליח ידע

מזה בעל הבית ידע מזה הגזבר ידע זה מזיד ולכן זה לא מתחלל הגמרא שואלת וק רבי יהודה במעשר מילות תנן שממון אדיות תנן הפוד מעשר שני שלא מוסיף עליו חמישית חומש משובי הקרן בין משלו בין מעשה שהופרש מהרי שלו בין שניתן לו במתנה מעשה שנתן לו מתנה צריך להוציא חומש מני מי זה המשנה הזאת א רבי מאירי ייב במתנה מה וכי יכול אדם לתת מעשר שני במתנה עמר רבי מאיר מעשר ממון גבוה הוא לא יכול לתת במתנה נחשב למקבל שאינו שלו אז למה מושיב חומש אלא

לו צריך להגיד זה רבי יהודה שאומר שמעשר שני עם המון אדיות א אתה רואה ששתה מתנה מעשר שני שזה ממון ידיות אז הגמרא אומרת לא לא לאו עולם רבי מאיר שמעשה שלי ממון גבוה כמ גונ נעלה בטבלה נתן לו במתנה קודם שיפריש מעשה כבה התנה הזה של המשנה סובר מתנות שלא הורמו כמישהו לא הורמו דמיין מתנות כהונה כל זמן שלא הורמו לא פרשו אין ש מתנה עליהן לשום עניין למה המעשר לא נחשב עדיין לממון גבוה כל זמן שלא פרשנו עד שהוא יפריש ולכן נתן לו את

זה אם הכל איך שזה כן תבן לא לא הפריש מזה כאילו תשמע עכשיו רוצים לראות איפה סתה מתנה כרבי יהודה במעשיה תשמע הפוד את הרבי שלו מוסיף עליו חמישיית בן מי שלו בן שניתן לו במתנה מני אילמה רבי מאיר ימצא ייב גמרי קודש קודש ממעשר מני כמו משני המשנה הזאת אם רבי מאיר קשה ממ יצא ייב כי יכול לתת במתנה הרי למדנו מוכר גם גם למדנו שנת הרבי חודש קודש ממעשר כמו מעשר שני לא יכול לתת גם זה לא זה ממון גבוה אין עליו הוכרח לומד

רבי יהודה אז הנה אתה רואה שהמשנה הזאת שנוייה בשיטת רבי יהודה אז הנ שתה מתנה כמו רבי יהודה במעשר אומרת לעולם רבי מאיר כשהוא סמדר לאחר שנפל הפרח נקרים הענבים אז מחדש התנא בזמן זה עדיין אין שום נטע רבי עדיין כל זמן שזה סמדר אין שם נטע רבי על זה יכול לתת אותו במתנה כמו טבל הדלוק רבי יוסי דמר מדר אסור פני שהוא פרי דעת רבי יוסי לא מדר זה כבר פרי וזה אסור יש עליו שם תרב וערלתם את אורתו את פריו יש על זה שם

העזה עוד מקום מנסה הגמרא להוכיח שטן נתנה כבתה ת שמע משך אמנו מעשר בסלע מעשר שני בסע ולא הספיק לפדותו עד שעמד בשתיים שני סלעים נותן סלע תכר בסלע כלומר נותן למוכר סלע וקנה את זה והרוויח את הסלע השני מרגע המשיכה חל הקניין תיקר ברשותו לא ברשות הבעלים לא צריך לחלל אותו הוא מעשר שני שלו למה מעשר שני המון ידיות לכן נקנה במשיכה ולא בכסף מני אילמה רבי מאיר אממה מסתכל בסלע ונתן הכסף וקם לו אמר רחמנא במשיכה בהקדש הכסף קונה ההקדש רק נקנה בכסף לא

במשיכה אל ליו כרבי יהודה אז הנה אתה רואה ממון אדיות ולכן במשיכה קנה ומסתכל בסלע לעולם רבי יהודה בכל מקום הנחה כרבי מאיר במעשר ואכה אחת סתמה ואחת ר סתמה אומר רבי יהודה סתם מתנה רק פעם אחת במשנה כ רבי מאיר סתם שתי מקומות דברי בית השקר רבעי כולו לגד מוזכרים במעשר שני ובעדות אז הגמרא אומרת סתמה דווקא כאשר תה מתנ הנכה ככה מלי חץ תמה מלי טרסת מה אכפת לך העיקר סתה מתנה אמר אמר חמ ב יצחק הנחה כרבי מאיר אפילו ששתה מתנה כרבי יהודה

הוי בתנא בבחירתה כבט במסכת עדיות שנינו כמותו שבהן העידו כל דבריהם מפי הגדולים מסכת עדיות עדיות זה עדות מהגדולים תננ אתם במה שנצ מירושלים גדל עדר מידתה לכל רוח זכרים עולות נקבות זבחי שלמים איך אפשר להקריב את הזכרים לעול אלז אכרים עולות דבו חי שלמים לא אבו אמר רבי ישעיה בב חו בד מזכין אי אפשר ללמוד קול ביום אחד זה שהיה ליום שמחת תורה אז פה יש שיעור ביום שמחת תורה גם כן ובלי נדר נחזור על זה וקח לך הנה אתה עבדת קשה קיבלת עת הכל

כן מה אתה אמרתי לך תביא הלכות אתה לא אתה לא איתי תביא כבר גם את הזוהר אנימר לך חת זוהר אתה לא יכול ככה לדלג על הכל כן כן כבר אנחנו הולכים לללמוד שניים מקרא ואחד תרגום מבני נדר שהשם יזכנו העיקר שנזכה לעשות הרבה הרבה שמחה לכבוד התורה אבל אתם יודעים מה צריך להיות אמרנו השמחה שניהם חותנים צריכות להיות שמחים כן נוהגים לקשת את הספר תורה והרימונים בערב יום טוב שמחת תורה פני כבוד תורה אתה רואה בפרחים אתה זכית קן אתה בא לפה נכון תקנה קודם

מרבית נוהגים למר מזמור למנצחת השם אדוש השם כ גמר חסיד אז הלילה בקידוש צריך לברך שחיינו צריך להגיד ליל שמיני חג עצרת זה חג בפני עצמו צריך להקיף לעשות קפות לשמוח הרבה בשמחת התורה בסדר בעזרת השם השם יזכנו לשמוח הרבה בשמחת התורה יש לנו איזה שתי הלכות מפה בגלל שאתמול למדתי אחד אתה איתי אנחנו בסימן תקח ת ק בב אני והיום כולם בב פוצעים אגוזים במטלית ולא חשין השם תיקרע מניח הרבה אגוזים ו מפצע אותם ביחד ביום טוב סימן תקט שפו שנרצה נתקים פי שהוא יכול

לפוש אותו בידו אם מתכנן אותו הגה בדווקא שיכול לצלות ב בלא תקון אבל אמנו יכול לצלות בו נשבר ביום טוב מותר לתכן ואן מורים כן לרבים שלא יבואו לתקן גם כן נשבר מערב יום טוב ההוא הדין לכול מכשירין שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב סעיף ב' שפות שרוצים לצלות בו והיה ארוך יותר מדי אסור לחו אסור לחכו ולא לסופו אלא משחיזים את הסכין במשחזת שלה אבל מחדד על גבי עץ או חרס או אבן ואין מורים דבר זה לרבים כדי שיבוא דדה במשחזת כמו במ דברים אומרים

שכלה לחתוך בדוח כו שנפגמה אבל אם אנה יכולה לחתוך בקלל אין משחיז אותה אפילו על עץ שמה יבוא להשחזה במשחזת מה זה למה מה הוא רוצה להשחיז סכין ספות אתה אומר אה זה עוד דין אין משחיזים את הסכין במשחזת שלה אה לא שמתי לב חשבתי זה על השפות הפלתי כן זו הר טיפה כן אז אנחנו התקדמנו כן אמרתי לך שיש לי אחד ספר כח כמר אסור אבלך מד כי קדוש אני אד רבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה יברך וישמור ונצור כל הכחל

הקדוש כד עלמה יברך יתכון זכה יתכון תמיד תהיו בריאים ושמחים ששם איתכם יברך אותכם מכל הברכות זכו לשנים רבות נעימות טובות נשפיע עלינו ועליכם על כל ישראל שפע שבע פזין נעין קדישין פזין דבת מרכה שהוא כולל את כולם בחינת המלכות כוללת את כולם בעזרת השם שיהיה שפע שיהיה שה שועה שיהיה חיים טובים לכולם אורך ימים שנות חיים ושלום צל משה תבוא לסדר את השולחן למעלה לומדים למעלה מחר אולי מי שיכול לעזור שיעלו את הכולל למעלה אתה תעלה בסדר רבי חנניה בן הקשה אומר לא צריך לשים

מפה יש רביח אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל חרבם תורה ומצות ש ‏na