הדף היומי מסכת קידושין דף נג הרב בניהו שמואלי שליט"א ה דחול המועד סוכות כ תשרי תשפד

חילה בוקר טוב לכולם מועדים לשמחה תזכו לשנים רבות נעימות וטובות היום אנחנו יום חמישי ח בתשרי תשפד יום חמישי של חול המועד בעזרת השם וערב הושענה רבה יום קדוש מאוד הכנות גדולות לקראת יום השענה רבא אושע את יום נ שהו רבא אתם יודעים שכתוב בזוהר הקדוש ביום ראש השנה ככה אומר הזוהר מרג את זה ביום ראש השנה נכתבים פתקים וכולם נמצאים באוצרות של הקדוש ברוך הוא אם זוכה אדם לשוב בתשובה שלמה קורעין לו את האיגרות הללו אחר כך הכין הקדוש ברוך הוא את יום הכיפורים כיום

תשובה אם שו טוב אם ל מצווה המלך החתום הגרות אם זכה ועשה תשובה שאינה בשמון תולים לו עד יום האחרון מתי זה עד עצרת יום האחרון של חג הסוכות זכה בשר בתשובה קוראים את האגרות אמלו יוצאים מפתקים מבית המלך ונמסר ביד הממונים יום הושענה רבה זה יום דין כמו ראש השנה כמו יום הכיפורים אז רואים ש שלכאורה משמע שהתקן נמסרים בשמיני עצרת לא בהו שענ רבה אבל רבנו הארי כתב בדרשי הסוכות שהם נמסרים בו שענה רבה רק עדיין אי אפשר להם לפעול לשליחים את השליחות עד

יום שמיני חג עצרת ביום שמיני בתפילת מוסף שמה זה החותם שמה זה האיחוד הנורא הגדול עד אז אם אדם זכה עד שמיני עצרת לעשותו תשובה זכינו ולכן צריך חזק חזק יש לנו הזדמנות היום מחר לחזור בתשובה שלמה אושע את יומנה עדיין אין רישות לשליחים ואנחנו יכולים בעזרת בעזרת השם לעשות כלמה שאפשר אתה יודע מה שכותב היערות דבש שביים לא נכתבים כלל בראש השנה ביום הכיפורים נכתבים חתימה שלהם זה 10 ימים אחר כך מתי זה בסוף כף לילו שענה רבה אז יוצא היום הזה זה יום גדול

ונורא ונחתמים הספרים וכל הפתקים אז לכן צריך להרבות צדקה תפילה שבעזרת השם נחתם ונכתב כולנו לחיים טובים ושלום יהיה מסירת הפתקים כמו שצריך ואם יש איזה חס ושלום משהו לא טוב לקרוע את זה שבשמיים יקראו לכן על זה נאמר אריה שעג מלריה אריה אלול ראש השנה יום הכיפורים הושענה רבה היום הגדול הזה בערב בעזרת השם יש הרבה צדיקים לפני הערב הזה שמתחילים אותו הולכים למקווה טובלים במקוה אז זה דבר פלא אז כמו שיש מחילת עוונות ביום הכיפורים אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אני יחידי ואתה יחידי

אתן לבנך יום המיוחד לכפר בו עוונותי וזהו שענה רבה אמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם תראה תן נו יום מיוחד לכפר אם אין כפרה לבניך בור שנה יהיה ביום הכיפורים אם לאו אל תדאג אומר ל אברהם אבינו יהיה להם כפרה בהו שענה רבה כלומר גם כתוב בזוהר שבלילה הזה כל אחד יכול לראות את הצל שלו לראות וידע מה יהיה איתו כלומר מה שנגזר ביום ראש השנה נחתם ביום כיפורים הצל מראה באו שענה רבה כלומר המלאכים ממש אומרים הם רואים את רואים את הצן אומרים זה יחייה

זה לא יחיה זה יהיה לו פרנסה זה אז זה צריך לדקדק זה צריך ממש לא לעזוב כך לכן בידינו עכשיו כל אחד להציל את עצמו לא סתם ביד שלנו כל זה דומה איך כתוב שמה ביד האדם לקרוע את רוח גזר הדין להריק עליו הפוך שפע של ברכה פנ פלאות הרוקח כותב הרוקח היה אחד מהראשונים כותב שבית דין היו מדקדקים לעבר ולחסר את החודשים לסדר שלא יחול או שענה רבה ביום שבת לא אכפת להם שיחול ראש השנה בשבת ואינ סופם לא אכפת להם שיחול פעמים יום הכיפורים

בשבת אבל הושענה רבה לא רוצים תראה מי יותר גדול אתה מבין איזה יום השענ רבה זה יום אדיר איך כל זה היו דואגים כי ביום שנה יום השענ רבה זה כל התפילות עולות מה שלא הצליח לעלות זה הכל עולה בו שענה רבה זה היו תמיד היו אדמור מחבד אתה יודע מה היה עושה ביום השענה רבה אדמור משטמה איזה פיטרון עד הערב בוכים בוכים בוכים איך שבחי כמים ליבך איך אפשר שזה יהיה ביום פלא פלאות עכשיו זה הכוח לכן צריך בכל הכוחות שלנו בעזרת השם הושענה הושיע

אתה אבינו מלכנו שאדם לא היה אתה יודע ש היה פה הגענו רבי אברהם בדוקי אבל היה האבא הגדול קראו רבי שיה בדוקי הוא בא מחוץ לארץ והם באו ב ספינה והספינה נשברה הוא היה הוא והבן שלו והבת שלו והם היו ילדים קטנים והם ונשברה הספינה והוא היה צריך לשחות עד ה עד ה עד החוף אבל זה היה קשה מאוד באמצע הדרך הוא רואה שאין לו כוח ואם הוא יחזיק גם את הבן שלו וגם את הבת שלו כולם יכולים ללכת אמר לבת שלו תראי אני מבקש לך

מחילה נעשה ביחד וידוי אבל והם שוחים אומר לה תראי אין לי הגיע אין אין כוח ולכן יותר טוב שהבן יהיה הוא חיב במצוות וזה ואז מה נעשה והוא עזב אותה והמשיך היא זורקת אבא לא יכל לסבור חזר אליה עמץ כוחות בסוף הציל את שניהם אומר מקבלים כוחות חדשים תנו עוז בתפילה עכשיו אדם זועק חזק אבא הושיע נ יכולים להנצל עכשיו אפשר אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים לכן זה צריך כוח גדול והיום זה פטירת רבי אליעזר פאפו בן רבי יצחק הוא נולד בשנת

ת כמ רבי יצחק בדמו מרת בלנקה קראו לה איזה איזה איזה אבא הוא היה ידיד גדול של רבי משה פרירה פלא פלאות איך הוא כותב שמה אני הצעיר אליעזר פפו ואמיתי תורה אלופים יודעי חכם רבי משה פרירה זכה זכה נולדו לו שני בנים ושני בנות אחד הוא רבי יהודה השני רבי מנחם ו היה היה בבית אן ראש הישיבה גם אחד רבי אהרון זריל היה מקובל אלקי זה חתנו של הפלא יועץ פלאות איזה ספר איזה חסיד קדוש הוא היה והכל בסתר הוא יש לו הוא כתב דברים

אדירים בפלא יועץ הוא זכה משהו לא רגיל איך הוא כותב ראוי לכל אדם להתנהג בחסידות וכל אשר בכוחו יעשה והאיש האוהב את השם אהבה עזק כראוי לא יכבד עליו שום דבר לעשותו כי אוהבי השם אמת יאמרו מי יתן מותנו לעשות נעת רוח ליוצרנו איך הוא כותב בערך זהירות אומר זהירות עניינו להיזהר ולהשמר מכל דבר רע ומכל צד נדנ איסור יותר ממה שנזהר לעבור על אש יוקדת ומערב חדה אומר כל חשקי מהבי ורצון לבי בכל לבי מתי איך אני אזכה לעשות יותר נעד וח לקדוש ברוך הוא

היה איש לוקלת זכה זכה טוב בוא נלך לעכשיו אנחנו מגילת קהלת אתם יודעים קח תחלק מגילת כולת חלק אתמול איפה הגענו איזה פסוק לא למדנו אתמול ז כל הנחלים הולכים אל הים נלמד חץ כל הנחלים למדנו אז עוד פסוק איך כל הדברים ירעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אוזן משמוע אלא כל הדברים הבטים ירעים מייגעים אם בציבור לא יוכל איש לדבר אם במראה לא תצבע עין נראות אם לשמוע לא תמלא אוזן משמוע רבים יש הרבה מראי את העין לעסוק בדברים בטלים

זה קשה מה שהיה הוא שייה ומה שנעשה הוא שיעשה בן כל חדש תחת השמש מה שהיה אז הוא מה שיהיה גם אתה מה שנעשה מאז הוא שייעשה גם אתה ואיין כל חדש תחת השמש בענייני העולם אין כל חדש תחת השמש בענייני העולם הזה צריך להגיד בענייני בענייני העולם הזה אבל ברוחניות כל פעם שלומד וחוזר תגלה ל עוד חידושים ואורות יש דבר יש דבר שיאמר איזה חדש הוא כבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו יש דבר שיאמר לך האומר רא זה חדש אבל אין לו חדש כי באמת

כבר היה כזה הוא כבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו תרם נולדנו אלא שאין לנו זיכרון לראשונים אין זכרון [מוזיקה] לראשונים אין זכרון לראשונים וגם לאחרונים שיהיו לא יהיה להם זיכרון אם שיהיו לאחרונה אין זכרון לראשונים למעשה הראשונים כי נשכח וגם לאחרונים שיהיו לא יהיה להם זיכרון אם שיהיה לאחרונה אין חדש בעולם אני כוהנת הייתי מלך על ישראל ירושלים אני כולת שבתי כל הדעות בר האמת הייתי מלך על כל העולם אחר כך על ישראל שהים חכמים ביותר בירושלים ר חוכמה כלומר ולכן תשמע לדברי אולם אתה אני

מלך על מקלי סידרתי בסדר זה מחר זה יהיה שיעור קצר שתדע את כל הכוהל לשים כבר בגניזה לא תאסוף לי אותו למה אנימ אותו ביום ראשון אולי אבל מחר השיעור זה משנה זה קצר זה משנה גמרא והרמבם זה קצר למה זה יהיה הרבה עבודה מחר מתחילים את השיעור שתדעו בשעה 10 משניות יבוא לך הגמרא אל תדאג אה בבית אז תיקח לך מפה קח לך מפה גמרא נקנה לך הנה הוא קנה לך גמרא למה לא קנה לך אני אקנה אני אתן לך כסף נ איזה סטנדר פה

לא לא לא לא עובד על זה אין לי זמן אנחנו מועד קטן פרק ב משנה ב מי שהיה ינו בתוך הבור וראו אבל בר מינן או אונס או שיטעו פועלים והגיע המועד עכשיו לא יוציא את היין מן הבור עלול היין להחמיץ זולף וגומר כלומר שופך מוציא את היין מן הבור בכל המועד ונותן את הין תוך חביות של העץ שיקבל טעם של העץ גף וסותם את החביות במגפות כדרכו דברי רבי יוסי יהודה אומר עושה לו לימודים נסרים של עץ בשביל שלא יחמיץ לא צריך להוציא אותו אלא

יצא מפנים נסרים של עץ וזה יהיה כבר בסדר חיים טובים שיהיה ל הבנות כן זיווג משנה ג מכניס אדם פרותיו מפני הגנבים יופי זה ברכה ושולה פשטנו מן המשרה מותר בשביל שלא תאבד בלבד שלא יכוון מנחתו במועד כול קדו במועד יעובדו אוי ואבוי ראית מה זה הלך לאיבוד יעני מניחים את הדברים שיאבדו מן העולם משנה ד' אין לוקחים בתים עבדים ובהמה אלא לצורך המועד אתה עכשיו רוצה לקנות בית אם זה לצורך המועד מותר אם לא לא אותו דבר בהמה רכב אם אתה רוצה את זה לצורך

המועל עכשיו אתה צריך את הטקסי מותר או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל זה שמוכר את הבית אין לו פרנוסה מותר הן מפנים מבית לבית אבל מפנה הוא לחצרו הן מביאים כלים מבית האומן אין אם חושש להם מפנה לחצר אחרת שלום ילך עוד משנה ם יש לנו אתה ידע של שבת כן כסף כן תת גם של שבת ון משה ששים גם אתה תשים בבית בקופה אתה רואה איזה צבע אני שם תשים כזה אומר זרענו וכספנו ירבה כחול תשים כחול ש משה ככ אתה מחפים את קציעות

בקש רב יהודה אומר מבין כלומר שיהיה עב מניחים אותם זו על גב זו עושים אותם כמין קרא מוכה פירות כסות וחלים מוכרים בצנעה לצורך המועד ציידים והדשא צדים עופות דשות דשים קודשים חיתים לדיסה הגרסות שתנים פולים עושים בצנע לצורך המועד רבי וסה אומר הם החמירו על עצמן יפה הגענו פרק שלישי היום דף גן כן נעשה תפילת בית המדרש ש אדור שכ רני אין בניסור ר אין בדיני ממונ ךון שמים וארץ הלימוד להצלחת ובן בן רבקה בנשמת אביו שמואל בן גוהר ו משה שים לב שמאיר נמצא

פה תדע לך רק שקט אתה צריך לבוא למה הוא לא רוא אותו כל כך שמח כן כן גם משה עטרו שקט מחלים בעזרת השם כן כן שיהיה בריא עולם לפתוח דף גן היום אנחנו דף גן נכון אבל נתחיל דף בן עמוד ב' דף נב למטה בעמוד ב' בשביל שניכנס לעסק תנו רבנן לאחר טירתו של רבי מאיר למדנו את זה אתמול אבל קמל פעם אוי אוי אוי אוי תנו רבנן לאחר פטירתו של רבי מאיר בעל הנס אמר להם רבי יהודה לתלמידיו אלי כזו תלמידי רבי מאיר לכן

לבית המדרש מפני שקטנים הם הם מקניטים לי ואיין ללמוד תורה ולא ללמוד תורה הם באים אלא לקפח בהלכות כסס רגלי בהלכות הם באים מטריחים חריפים ואי אפשר לעמוד נגדם והם מה זה חזק לא נותנים לי לזוז דחק סומכוס ונכנס והיה אחד מגדולי התלמידים של של רבי מאיר בעל הנס דחק נכנס אמר להם כך שנה לנו רבי מאיר מה המחלק בחלקו המקדש בחלקו זה למדנו אתמול במשנה המקדש בחלקו בין בקודשי קדשים ין בקדשים קנים לא קידש מי שמקדש כהן שקיבל חלק בקודשי קדשים או קדשים קנים אפילו

קדשים קנים אמר לה אישה הרי את מקודשת בזה לא קדש כעס רבי יהודה עליהם אמר להם לא ככה אמרתי לכם אני כנסו מתלמידי רבי מאיר לכאן מפני שקרנים הם ולא ללמוד תורה הם באים אלא לקפח בהלכות הם באים אמרתי לכם איך מקשה ישה כזאת מקדש אישה בקודשי קדשים איפה זה בעזרה אישה זרה מן עין האמת שאין איסור לאישה להיכנס להחזר אישה יכולה להיכנס לעזרה יכולה ואין בזה איזה בעיה מיוחדת שאישה נכנסת לעזרה אפשר אבל כנראה שהיא באה שאיזה כהן יודעת זה קמס בו קמונה רק אם

יהיה לו בשר קודש שכבר אכל ונשאר לו קצת בזה הוא יהיה מוכן לקדש ואני רוצה אותו הוא כן אז אני רוצה אותו הוא מרחוק או אדם יכול לעשות שליח גם מקדש והיא רוצה יכולה יש דבר או תגיד אישה נדחקה בבה וה אבל הוא אמר זה לא כבוד שאישה תבוא וכי אישה בעזרה מנין רשי אומר אינן רשעות להיכנס לעזרה והוציא את הקדשים בחוץ אי אפשר לא רשעיות כלומר לא לא ראויות כלומר לא יפה כן תראה תוספות רש הקונטרס דין אישה נכנסת בעזרה כנן דקים ולא דק ללא

אשכח בשום ללא אשכח בשום דוכה נשים אסורות להיכנס בעזרה התחיל מקדש החן מקדש אמנו שאין טמ מת נכנס לשם למ שאן מחוסר כיפורים נכנס לשם רוא תוספות אמר רבי יוסי יאמרו אם לא ענה לו עכשיו יאמרו שומעים טוב אמרו יאמרו מעיר שכו יוסי שתק תורה מתילי הוא דוחה תורה מה תהה עליה מי צרץ דברי רבי מאיר ואם אין אם אין אדם אז הוא אומר איכן תרץ דבריו וכי אין אדם עושה וכי אין אדם עשוי לקבל קדושים לבתו האבא נמצא שם מה זה היא לא נמצאת יכול

לקדש בחלק של קודש בקדשים קלים או בקודשי קדשים ואבא שלה יקבל את הקדושין עבורה וכי אין אדם סוי לקבל קדושין מבתו הנערה אב זכ בקדושה בעזרה למה לא ואין אישה עשוייה לקבל לעשות את השליח לקבל קדושה בעזרה ועוד חכה נכנסה מה הי כן אישה דחקה נכנסה מה הדין כן לא טוב לא לא לא נחמד להיכנס למי שאומר לא לא מותר להיכנס רשי אומר לא אסור אבל יש מבקשים עליו מהרבה מקומות שמותר לכן דחקה מי שאומר שאסור דחקה ונכנסה תנה רבי יהודה אומר מקודשת אישה שהתקדם בקדשים

מקודשת אומר תן רבי יהודה אומר מקודשת רבי יוסי אומר אינה מקודשת אתה רואה רבי יהודה אומר מקודשת רבי יוסי אומר אינה מקודשת אמר רבי יוחנן שניהם מקרא החדר שו נחלקו בדרשת הפסוק וזה יהיה לך מקודש הקודשים מן האש רבי יהודה סבר לך לכל צורך זה יהיה לך אפילו לקדש בו אישה לכל ך מה זה לך זה מיותר רבי יוסי סבר כאש הרי לך וזה לך וזה ילך מקודש הקודשים מן האש אומר הרי הוא לך כמו אש שוש חלקו של אהרון לק של מזבח מהאש לאכילה האש

היא אוכלת את הקורבן על המזבח אף הוא נמה לאכילה גם חלקו של אהרון זה לאכילה לא לצרכים אחרים לכן אי אפשר לקדש בו את האישה יוחנן נמנו וגמרו המקדש בחלקו בין קודשי קדשים בין קדשים קלים לא קידש אומר עמדו למניין רבים אמ החכמים ביטלו את דברי המעטים רבי יהודה ואלה שסוברים כמותו שלא קידש ורב אמר עדיין היא מחלוקת ולא חזר בו רבי יהודה עדיין י מחלוקת אמר הביה כבט דרבי יוחנן מסברה שהוא הודה שהודה רבי יהודה שמקדש בחלקו אינה מקודשת רבי יוחנן אומר שרבי יהודה הוא

הודה שרבי יהודה אומר שמקדש בחלקו אינה מקודשת לתניה מה יהיה פה לתניה מינין שאין חולקין מנחות כנגד זבחים מנין שלא רשעים לחלוק מנחות כנגד זבחים כלומר כתוב יש חמישה סוגי מנחות וקורבנות שלא יקרבו מנחי אלא מהצומח מנחת סולת מנחת מאפי תנור זה חלות מנחת מאפי תנור רקיקים מנחת מחוות מנחת מרחשת כל אלה עשויים מסולת ולוג שמן ויש זבחים בהמות שטעונים זביחה בסכין אז במנין שאיין חולקין מנחות כנגד זבחים לא יאמר כהן החברו טול אתה חלקי במנחה ואני אטול חלקך בחזה בשוק או בשר חטאת ושם הם

אומרים דבר כזה תעמוד לומר וכל מנחה אשר תאפה בתנ לכל בני אהרון תהיה כתוב בתורה וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במחש ועל מחוות לכהן המקריב אותה לא תהיה אז הוא אומר למה יש לדרוש אי אפשר לעשות דבר כזה למה כתוב כל מנחה אשר תפה בתנור אחר כך כתוב ולכל בני אהרון תהיה משמ שמנחה עצמה יחלק יחלקו כל בני אהרון בהמשך כתוב יכול לא יחלקו מנחות כנגד זבחים שהוציא הכתוב שלא יחלקו הכהנים רק במנחות כנגד זבחים למה לא קמו תחתיהם בדלות לא מצינו שיבי מנחות

במקום בהמות אבל יחלקו מנחות כנגד עוף שהרי קמו תחתיהם בדלות אמרנו מנין שאין חולקים מן אחות כנגד זבחים אמרנו זה אי אפשר להגיד דבר כזה אתה תלח תקח חלקך במנחות שלי תיקח את החלק שלי במלחות ואני קח את החלק שלך בזבחים אי אפשר יש פסוק שאומר וכל מ אשר יפה בתנור כל בני ארון תהיה משמע מנחה חלקו לכל בני ארון אי אפשר לחלק לעשות אתה תיקח זבחים אני אקח מנחות זה אחד יכול טוב לא יחלקו מנחות כנגד זבחים שלא כמות חתים בדלות לא מצינו שיביא מנחות

במקום בהמות למשל אדם לא יכול להביא בהמה לא מצינו שיביא במקום זה מנחה מצינו שיביא במקום זה קוקוריקו אבל יחלקו מנחות כנגד עופות חטאת העוף שהרי כמות תחתיהם בדלות שמביא מנחת עופות אז אז יוכל כהן אומר ל ו האם יוכל כהן אומר לחברו תול אתה חלקי במנחה ואני אתול חלקך בחטאת העוף תמד אומר כל נעשה במרחשון ארון תהיה גם בזה לא חולקים זה כנגד זה א יכול בני ארון יחד לא לא כתוב אומר האם אפשר לכן הוא אומר לא אפשר יכול יכול א אפשר לחת ממשיכה

הברה יחול בסדר להוציא לא יחלקו במנחות כנגד עופות בסדר שהללו מיני דמים והלל מיני קמחים העופות הקוקי זה מיני דמים והללו מני קמחים אתה בדקת למה זה קצת כן זה מסודר בסדר אבל יחלקו עופות כנגד צבעים בהמות ילקו עופות כנגד בהמות אתה תיקח עוף אני אקח את הבהמה הללו והללו מיני דמים את אומר ועל מחבת בסמוך זה כתוב לכל בני אהרון תהיה כיוון שאינו נצרח על מנחות כנגד בני דמים כבר למדנו אז הם דורשים את זה על עופות כנגד זבחים כי זה לא הוצרך למנחות כנגד

עופות לא הוצרך כבר למדנו יכול לא יחלקו בעופות כנגד זבחים שללו מעשים ביד ו מצ בכלי למה העופות זה מדקה ביד וזבחים זה בכלי מה זה זה הסכין אבל יחלקו מנחות כנגד מנחות יאמר לכהן תול תחלקי במנחות מחבד אני אקח מנחת מחרשת מרחשת שהללו והללו מעשיהן ביד קמיצת ביד גם זה ביד וגם זה ביד קמצים תמיד אומר וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרון תהיה א בסוג מנחות שונים אין לא זה מנחה ח לא חולקים אתה תיקח כולם צריכים להתחלק באותה מנחה יכול אי נכון

נכון כן כן יכו לא חלקו מחבת כנגד מרחשת ו מחשת כנגד מחבת למה זה לא אותו מין שזו מעשיהם רכים וזו מעשיהם קשים אבל יחלקו מחבת כנגד מחבת ו מרחשת כנגד מרחשת כהנים במנחת מחבת כנגד מנחת מחבת מרחשת כנגד מרחשת תו לתה חלקי במחבת ואני אתו חלקך במחבת כלומר היה מחבד של ראובן מחבד של שמעון זה אומר תשמע אני רוצה מחבד של ראובן אתה תיקח את המחבת של שמעון תחלק זה אותו מין שהללו והללו מעשיהם קשין הנמה מעשיהם רכים תם ומר וחרבה כל בני אהרון תהיה

שכל סוגי המנחות יחלוק כולו ממנה לא יחלקו זה כנגד זה יח לא יחלקו בקודש הקודשים קודש קדשים כמו מנחה אין לה זכיה בזה לכן לא לא יחליף חלקו עם חלק חברו אבל יחלקו הכון עם קורבן כנגד מקדשים קלים זה כן ומ אשכ י אם על תודה יקריבנו כשם שאין חולקים בקודשי קדשים כך אין חולקים בקדשים קלים א אפשר גם בזה לא אתה תיקח את הקדשים הללו אני אקח תודה אתה תיקח שלמים משל לא אז ה אומר כמו שלא חולקים כן כ כמו שגם לא חולקים בקדשים

קלים למשל קודשי קדשים זה מנחות קדשים קלים זה קורבן של מ תודה איש מאיפה לומדים את זה כתוב איש איש איש איש למה כתוב איש מה אתה דורש מאיש איש הוא כהן גדול חולק אפילו בעל מון ואין קטן חולק אפילו ה תם אפילו אם הוא בעל מום ואין כהן קטן עונק ואפילו אותם שהוא לא בעל מו עכשיו לפי זה מוכיחה הגמרא עכשיו ש כמו רבי יוחנן חזר בו רבי יהודה אמרנו שרבי יוחנן אומר שחזר בו רבי יהודה אמר נו נמנו וגם המקדש בחלקו בין בקודשי קדשים

בין בקדשים קלים אינם מקודשת מאיפה ההוכחה סתם ספרי יש לנו כלל ביד סתם ספרה מני רבי יהודה מה הדין שנשנה בתורת כהנים בסתם ספרה מי זה רבי יהודה הוא שנה את הבריתה של תורת כהנים זה רבי יהודה והוא כמר דלת בדין חלוקה כלל הוא אמר כל סוגי הקדשים אי אפשר לטול בחלק אחד של חברו זה כנגד זה שמאמינה הנה רי גם קדשים קנים זה לא ממון משולחן גבוה כמה שכן ודאי שלא לא כמה שמן זה לא ממונו אלא זה איזה שולחן גבוה שלחן קבו אם זה

הייה ממונו אז ה יכול לתת להתחלק בזה יכול לקדש בזה אישה כמה שמעל לא למה לא יכול להתחלק עם חברו כי זה שולחן גבוה הם זכו משולחן גבוה אם זה הה ממונו יכול להתחלק כמה שאתה מפה רואה שזה לא ממונו אז לא יכול לקדש בזה אישה הנה מפה אתה רואה שרבי יוחנן רבי יהודה חזר בו רבי יוחנן אומר שחזר בו רבי יהודה רבי יוחנן אומר שחזר בו רבי יהודה בסדר יפה יתי אמר רבה הוקרב מלאו תניה אמרנו שרב אומר שלא חזר בו רבי יהודה מה אין

בריתה להבי שלא חזר בו רבי יהודה והתניה הצנועים מושכין ידיהם גרגרנים חולקים עד פה הרעיה כתוב בלחם הפנים משך 40 שנה שימש שמעון הצדיק בקונה גדולה היה ברכה גדולה בלחם בפנים כון שהיה מקבל כזאת מניח פנים מקבל כזית היה אוכל שביע היה שמח מאוד יש אפילו מותירים ממנו מה כזית מכאן לך היה חס ושלום כמו איזה קללה הכהנים קיבלו חלק קטן שיעור פול ולא היה גם לא משביע ולא כלום והיו הצ נועים מושכים ידיהם ממנו למה לא היו שבעים ממנו היו מושכים ידיהם גל כ אם

קיבלו כזית לא משכו ידיהם אבל קיבלו פול היו מושכים ידיהם וגרגרים חולקים לא הכוונה לחלק המגיע להן כפול אין ו ראוי לכלום ה נשלחה בו מערה אלא הניחו חלק זה לכהן אחר והיו נותנים חלק בפעם אחרת מה ה עושים הגרגרנים אומ לו תשמע תקח אתה היום גם את זה גם את זה את שלנו אנחנו ניקח פעם אחרת אז אתה רואה שיש דין חלוקה וברטה הזאת בד זה רבי יהודה שנאה הוא אמר שקדש ממונו הוא ואם ככה יכול לקדש בו אישה הנה אתה רואה מפורש אם אם

אתה אומר זה ממונו ויכול לכנו אתה תיקח היום אני אקח מחר פעם אחר אז זה ממונו אז אם כן יכול לקדש בו אישה הנה הנה נראה לך שכמו רב שלא חזר בו רבי יהודה גמרא דוחה זה אין הוכחה לעולם יש לומר שאין יכולים לחלוק חלק של כהן אחד כנגד חלקו של חברו מה הי חולקים חלק המגיע לכהן מה זה חוטפים או הגרגרנים מה זה חולקים זה לשון יפה חוטפים לא כמו מר כהנים כאלה זה צנוע ומעלה בטח אבל אל תחשוב זה סתם חוטפים מ אלה כהנים

חסידים הם יש להם הרבי ראית את החסידים כל אחד רוצה לזכות מהחלה של הרבי אז הם חוטפים את זה לוקחים חוטפים למה זה זה מצווה הם רוצים לזכות אז הם כן שירי מצווה הם רוצים כן היה לנו הרב אתמול חח ספד הטירה שלו אז לפעמים היה מביא לנו איזה איזה פרי איזה איזה עוגה היינו מתביישים לקחת מתביישים מה אומר איפה אתם אני אתם לא לוקחים ממני האשכנזים חוטפים את זה היה אומר אם הייתי נותן לאשכנזים הם חוטפים למה אתם לא לוקחים כן מתביישים לא היו חוטפים

קטני שפה מעשה באחד שחטף חלקו וחלק חפרו ראית מה עשה והיו קור ן אותו בן חמצן עד יום אותו אוי ואבוי מעשה גזל חטף של חברו אמה רבש מקרה חמצן זה חמסן גזלן אלוהי פלטני מיד רשע מכף מעבל וחומץ תצייד אותי ורבה אמר מאכה למדו דרשו משפט אשר הוא חמוץ זיקו יד הנגזל להצילו מיד עושקו אמרנו במשנה מעשר שני בין בשוגג בין במזיד לא קידש לא מקודשת דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר שוגג לא קידש ומזיד קידש מנ הנ מילה שמעשר שני ממון גבוה אמר תראה

מה אומר ראית מעשר שני בן משב מזיד לא קידש לא מקודשת אדם קידש אישה במעשר שני לא מקודשת זה ממון גבוה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בשוגג לא קידש אבל במזיד התכוון להוציא אותו לחון קידש מנני מ שמעשר שנים ממון גבוה אמר חבר דרבה משמ דגמרא בבית המדרש קבעה בגמרא שגורה בבית המדרש וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ להשם הוא קודש להשם זה נאמר במעשר שני שקרוי קודש מעשה ראשון זה לא קודש זה חולין לכן אומר בכל מעשר הארץ מזה ארץ בפרי עץ להשם

קודש להשם ונדרש להשם הוא כ נאו השם בשולחנו ציווה לעלות ולכו בירושלים ולא לקדש בו אישה הנה אתה רואה לא לקדש בו אישה אז אתה רואה למה הטעם למה אפשר לקדש בו אישה כי זה ממון גבוה כתוב בושם הרי תרומת מעשר דכתב כתרים וגם אתם תרומת השם בתנ שמקדש בתרומה מקודשת גם כ שם כתוב להשם זה לא כתיב בלה השם כתוב השם כן תרימו גם אתם איך כתוב תרומת השם לא כתוב להשם אם ה כתוב לה השם כם בעשר שני כתוב תרומה להשם זה של הקדוש

ברוך הוא אבל תרומת השם זה תרומה של הקדוש ברוך הוא אבל זה לא זה רק להשם כן והרי חלה דכתיב בה תתנו לה השם חלה ותנן מקדש בתרומות מקודשת חלה זה תרומה אומר ד כתוב ב קודש עדין צריך שהה גם כתוב קודש להשם כתוב רק להשם לא כתוב קודש אומר באר שביעית כתיב יבד קודש תהיה לכם ויובל בשביעית דיניהם שווים וקיש הכתוב זה לזה ותנ מקדם פר שביעית מקודשת הנה איך זהד לא כתיב להשם כתוב קודש לא כתוב להשם יפה והרי תרומה גדולה לכתיב קודש ישראל

להשם רשית תבואתו ק טרמה מקודשת ההוא בישראל כתי אומר לא מה שנקראו קודש להשם זה נקרה בישראל את הפסוק הזה נאמר על תרומה זה לא נאמר על תרומה זה נאמר שעם ישראל נקראים קודש להשם זה לא על תרומה וליו ממילה שמעת מה מנה מה קודש ישראל להשם רש תבואתו דימה את ישראל תרומה אז ממנה אתה תדע שהתרומה נקראת קודש להשם אומר תרגמה רבין סב קמ דרב הטעם שמעשר שני ממון גבוה אני גדך אמרר הוא הוא בביתו יהה כתוב שמה הוא קודש להשם מה ההוא בביתו יהה

אי אפשר לקדש בו אישה רק איפה שהשתמשה התורה לשון הוא נחשב לממון גבוה אפילו כתוב קודש להשם זה לא מספיק צריך הוא קודש להשם הוא אם שכתוב הוא זה העניין אמרנו במשנה עוד ו בהקדש המקדש אישה בדבר הקדוש לבית קבית ומזיד קידש בשוגג לא קידש כמר יש דבר שקדש אותו לבית הכבי אדם קידש בזה אישה במזיד קידש בשוגג לא קידש למה במזיד זה יוצא לחולין דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר הפוך בשוגג קידש במזיד לא קידש הגמרא עכשיו תבאר את הסברה אמר רבי יעקב שמ מ

מרבי יוחנן תרת שמעתי מרבי יוחנן הסבר את שני הדינים האלו שני דברים א' שגגת מעשר דרבי יהודה שגית הקדש דרבי מאיר שניהם אשה מתקדשת בהם חדה אז עוד הפעם שגית מעשר דרבי יהודה רבי יהודה אומר שמעשר ממון אידיוט אז למה בשוגג לא קידש זה אחד ועוד שגת שגגת הקדש דרבי מאיר כיוון שהוא סובר ש במזיד מקודשת למה בשוגג לא מקודשת אתה יודע למה אני אגיד לך בשניהם הישה מתקדשת בהם למה חדה לפי שאין אישה רוצה לשפי שאין אישה רוצה הטעם אישה לא רוצה להתקדש ה אם

היייתה יודעת שזה נקרא קודש וקדושי טעות לא רוצה להתקדש בזה היא לא רוצה שיהיה קידושי טעות היא לא רוצה שיחשבו קידושי לקידושי טעות לא רוצה וחדה פי שאין שניהם רוצים לא הבעל ולא האישה רוצים ולא ידע נ הם מניו באיזה מהם תלה רבי יוחנן הטעם באישה לבדה באיזה מהם תלה בשניהם בוא נראה במה הגמרא עכשיו מבררת המר ירמיה נחס ענן יש בסברה לחלק את לפרש את דברי רבי יוחנן מעשר היא לא נחלה משום תריחה דורח אדוני מעשר אישה לא נוח לה להתקדש במעשר שני למה היא

צריכה לעלות לאכול את זה בירושלים מה היא אומרת מה אני עכשיו צריכה עד ירושלים אני גר בצפת אני צריכה עד ירושלים לטוח להעלות את המעשר שני א חלה נקנתה ממלה הוא נוח לו לקנות אישה ואתה יודע זה בחינם הוא קונה אותה זה כמו מ במקום שהוא יתן לה מס הכנסה הובן כו צריך לשלם את זה נתן לה קידש אותה אתה מבין מזדכה כן תטרח איא תעלה לירושלים מה ני ולזה אז הוא נוח לו היא לא נוח לה אלא בהקדש תרב חלל תחיל להקדש על ידו מה

זה בין האיש בין האישה זה בהקדש לא נחלאים שתתחלל הקדש ל אדם למה החילו הקידושין חל להקדש הוציאו הבעל מרשות גבוה ונתנו ל חילול הקדש זה איסור מי שעובר על זה מוען מעל מסתבר שבהקשר בי יוחנן אומר שתם של רבי מאיר שניהם אינם רוצים אז לכן זה נקרא כמו קידושי טעות שניהם לא חפיצים בזה יש מעשר שני היא לא חפצה הוא חפץ הנה עכשיו כי זה זהו את זה לחולין לחולין כם זה חולין מקודשת כן אבל נכון אבל זהלא הם לא רוצים את זה אבל כן

קידושין תופס ורבי יעקב שאמר שלא לא יודע לפרש דברי רבי יוחנן רבכם הסתברה כן פרש גם בדרך הפוכה שמעשר הטעם שניהם לא רוצים בהקדם האישה לא רוצה מה מלא איק לממר מעשר לא נחלה משום תרה דורח היא האישה לא רוצה צריכה לתר לעלות ירושלים אי הוא לא נחלה לקדש במעשר משום הנס דורח מפחד שלא יענשו כסף הקידושים בדרך ו והיא תעצב תאמר שקדושה היא לא נהנתה מכסף קדושה אלא הקדש משלמה איי לא נחלה די תחי לא נוח לה שתחלה לקדש על ידה אין לה הנאה ילו

ו מה היא צריכה את זה אלא אי הו מי לא נחלה נקנה אישה ממילה גם לא אכפת לו כל כך שתחלה הקדש אבל ממ אני קונה אישה בחינם לא לא זה באו מנ רבה מרב חסדה אישה אין מתקדשת בשקית התקדש אמרנו עכשיו מעות מהו שייצאו לחולין שגית הקדש אישה לא מתקדשת אבל מעות הקידושין מהו שיצאו מרשות הקדש לחולין חייב קרבל מעילה נכון היא לא מתקדשת אבל הוא קידש בזה יצאו חולין יצאו חולין אמר לה אישה אין מתקדשת מעות איך ייצאו לחולין בשלמה אם שה תופס בקידושין

בהקדש הזה אז המעות יוצאים לחולין אם היא לא מתקדשת המאות לא יוצא לחנין באו מנה רב חיה בר אבין מרב חסדה במכר מי אמרנו היא מקדש אישה ב בהקדש בשוגג היא לא מקודשת אם קונה חפץ במעות תקדש בשוגג חלה קניין או לא חלה קניין במכר מי אמר לה אף במכר לא קנה שיטת רבי מאיר כ שזה מקר טעות לא יצאו המאות לחולין תוהם חלוני כבעל הבית דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כשוח אז אם ככה עד כןפ גלה דמ סבר כ שולחני סבר חן ני כבעל

הבית אב דקו על מה אם מוציאים העל אתה רואה שנפ חמות להות חולין נחזור אז עכשיו שאל רבי חיה לרב חסדה אני אגיד לך במחר מחר סתם קונה חפץ במעות תקדש הוא טעה במקום לקחת מעות חודין לקח הלך קנה חפץ זה מכר עכשיו הטיבה גזבר הפקיד בטעות מעות הקדש אצל שולחני חשב הגזבר שזה שלו והלך אצל שולחני הפקיד אצלו מעות אם המאוד קשורים לא השתמש שולחן בהם לכן אם ציאם לא מעל לגזבר אלא השולחני מעל אבל אם הם מותרים לא קשורים יכול השולחני להשתמש בהם לכן

אם מוציא אותם השולחני לא הוא מעל אלא הגזבר מעל למה הוא יודע אז אומר אמרנו במשנה במעילה גזבר שהפקיד אצל חנווני חנווני כבעל הבית למה הוא לא זקוק למעות תמיד וגזבר שהפקיד מעות הקדש אצל חנוני בין צרורים בין מותרים משתמש בהן החנווני חלווני מעל זה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר חלוני כשוח לא כבעל הבית אם זה צרורי אז הוא אז אז אז אם משתמש בהם זה זה שולחניים מעל ואם הם פתוחים הגזבר מעל עד כפג דסבר חני שולחני סברן בני כבעל הבית אבל דקו עלמה

מוציא מעות קדש מעל אחד מהם מוכרח שהקונה חבץ מעות קדש בשוגג חל מחר למה אתה אמרת לי לא חל מכר כן מען הגמרא דוכה רבי מיר דבר רבי יהוד כ אמר לדידי אם הוצי נ לא מען לא זה ולא זה אין אין מעילה בהוצאת מ הקדש בשוגג רק מי שאוכל אוכל הקדש אלא לדידך שיש מלה במאות ודמה תכן בני כבעל הבית שהוא מעל ולא הגזבר לא עשה שליחותו ואמר לה לא כ שולחני חלבני כמו שולחני אם הם צורים לא השתמש אם פתוח כן אמ רב חזרנו

על כל הצדדים אפילו שאמרנו במשנה של רבי מאיר בשוגג לא קידש לא ה ביאור כמו שבר רבי יוחנן שרבי מאיר סובר שקדש שוגג לא מתחלל למה שהרי חזרנו על כל הצדדים של רבי מאיר חיפשנו בכל המקומות שנה רבי מאיר בהקדש לא מצינו הקדש בשוגג איין מתחלל ובמזיד מתחנן לא ראינו דבר כזה אלא רבי מאיר סובר בן בשוגג ב במזיד מתחלל והוא סובר שיש מעילה במאות הקדש ציא נעון והוא סובר שאישה כן מתקדשת בין בשוגג בין במזיד ו משנתנו ששנה בא רבי מאיר בשוגג לא קידש משמע

שלא נת חלל היא עוסקת במה באדם שמקדש אישה ב בכונות כהונה שלא בלו שרואים עדיין לעבודה בבית המקדש לכן אין בהם מעילה הוי וניתנו להנות בהם הקדש הוקדשו מתחילה על מנת שיכלו הכהונות להנות בהם השוגג פי שלא ניתן התורה למלאכי השרת לא יכולים תראה הכהנים הם זה בגדי כהונה הם לא יכולים מיד מיד להוציא את הבגדים של הכהונה לא יוציא חולין גם שלא יתכוון אחלן אז כיוון שהותר גיתן אצל כהנים הועדים בזרים לא מועלים בהם ולא יוציא לחולין למה לא חילקה התורה בדינה שיהיה קודש לזה

לחולין ולא לזה לכן אישה לא מתקדשת בהם בבגדי כהונה אבל במזיד מקודשת למה מתכוון החלל ולרבי מאיר הקד שצא חולין רק במזיד אז כל מה שדיבר רבי מאיר זה בכותנה כהונה אבל בכל מיני הקדש בין במזיד בין בשוגג מתחלל ת שמע מה שואלת כותנות כהונה שבלו מועלין בהן דברי רבי מאיר אז מילא אפילו לא בלו יתכן לפרש שאפילו הכנות הכונות מועלים בהם ונקתה בלו לחדש שלא נקראים דבר שעשה מצוותו שאיין בו מעילה מה אליו אפילו לא בלו הגמרא אומרת לא בלו דווקא מה שנקטה בריתה בלו

זה דווקא רק מאחר לא רואים לעבודה במקדש הם אז אז אם ככול קד שלא ניתן להענות בו יפה אם זה ניתן אם זה ניתן לעבודה אז א אפשר הכהנים הם לא מלאכים עכשיו הגמרא מנסה להוכיח אחילה רב אזם בנו אז למה לד אסור למה הם אסורים להשתמש בהם אין לא משתמשים בהם הכהנים אז אסור להשתמש בהם עכשיו לרבי מאיר אמרנו הגמרא מנסה להוכיח גם אם מותר הנאה תשמיש בהקדש להנאה מסוימת עדיין בקדושת עומדים ומועלים אם נהנה הנאה אחרת תה שמה מועלים בחדי אתה רואה זה שקלים

חדשים עומדים לקנית קורבנות ציבור ואין מענים בעתיק קנים שירי השקה של שנה שעברה למה עושים בזה חומת העיר צורכי העיר שיורי הלשכה רבי מאיר אומר מועלין אף בעתיק שה רבי מאיר אומר מועלין בשירי הלשכה ואמ למה מועלין בהם בשיר לשכה הלו כמו שבכות כהונה לא מועלין לפי שניתן לו לענות בהם באיזה אובן מסוים נמה גם שירה הלשכה לא מענים בהן אונית להנות באיזה אופן מסוים לפי שלא ניתן התורה למלאכי השרת דה חומת העיר מגדלות משר לשכתו תנן חומת העיר גדותיה וכל צרכי העיר באים משרי הלשכה

אז לא יתכן שיהיו כמלאכים מכל מקום אתה רואה נין ש הנאות עומדים עוד שירי השקה בקדושת ויש בהם מעילה למה הגמרא דוחה לא תמה רבי מאיר אלא אמ רבי יהודה לא תשנה דין זה שמענים בעתיק זה אמר רבי מאיר אלא אם רבי יהודה לפי רבי יהודה לא מענים בעתיק כמו שאומר לא מענים בכונות כהונה גם בעתיק האלה כ שניתן לנו לשירי הלשכה פנות באים חומות מגדלות מותר מה זה שרי הל שירי הלשכה עכשיו יש כל שנה אוספים מחצית השקל להביא מזה קורבנות בהדר לא עושים מחצית

השקל ככה היה בזמן המקדש מביאים את זה בניסן מקרימים להתחיל תרומה חדשה עכשיו שה עוד שקנ משנה שעבר מה תעשה בזה זה נקרא שאירי רשקה מביאים בזה קיץ המזבח בונים מזה נותנים אתזה לכל מיני דברים אחרים זה נקרא שירי הלשכה מה שנשאר משנה שעבר עכשיו הגענו ת שמע זה אי אפשר הכל בפעם אחת בסדר מחר בעזרת השם אח גם צריו דף היומי עכשיו אנחנו הולכים להלכות כן אמרנו אתמול על הושענה רבה הכי טוב שילמדו בסוכה אומר ביו שענה רבה התפללו שחרית מוסב בכוונה בהתלהבות גדולה למה

הוא ער מנהג בת אל שלא מוסיפים שום דבר בסדר התפילה משר ימות החול חול המועד אותו דבר אחר תפילת שחרית נותנים לולב כמו שאר ימות החג הורים הל סדר עינויים ואחר כך לפני ספר תורה אנחנו עושים את ה חבטת הערבה ואחר כך אנחנו אומרים גם נשמת כל חי ואחר כך קדיש להתקבל אז כל אחד היום צריך לקחת שיהיה לו חמישה בדי ערבה לקשור אותם יהיו כשרים ם לבלו בכל מחר אחרי התפילה אחרי לימוד שגומרים דף היומי צריך לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום של וזאת הברכה בפרט

שהשנה זה גם שבת יש לקרות ביום השענה רבה בספר חגאי פרק בספר יהושע פרק ו' שהוא מעניין יום השענה רבה בכלל קורא פסוק בעיתו שמעלתו גדולה אה סבותם מתער כל אנשי המלחמה ו ש הריעו כי נתן השם ידכם את העיר יום הושענה רבה היו מקיפים המזבח שבע פעמים זכר לנס ביריחו שנפלה עם חומה תחתיה לא נעשות צודה גדולה ב שענה רבה למה שבלילה כן שלא יהיה בלאגן בסדר הלכות שולחן ערוך איזה מנת פרחים אתה תביא אחר כך מתי שאתה רוצה לא לא לא מה זה איזה

סימן אנחנו איך ף כן הלך לי הסיון פה תן אפיה ביום טוב זה זה ברמבם מה א' ב קראתי אתמול נכון אסור הסעיף ג אסור ליקח עץ מבין העצים לחטות בו האש בתנור דבן מתקן מנה למה שלא ניתן נו עצים אלא להסקה עכשיו משתמש בו לחטות בגחלים סעיף ד תנור שנפל לתוכו מתי חתית אם אפשר לפות לסות בו בלא גריפה לא תרח הפת או הצלי אסור לגרו בני שהוא מטלטל שלא לצורך אבל מותר להשכיב האש והאפר שבו כדי שיהיה חלק ולא יגע בפת כלל אפה אתמול

היה פה סימן מה לקחת את זה זה אני צריך את הסימן הזה זה נפל הוא שם אותו פה אבל אם יש בטיח בטיח שנפל לתוכו כדי להחרך הפת או הצלי אם היה נוגע בהם אף על פי שבלא גריפה היה אפשר להפוף לצות בו כיוון שהיה מתחר כצד מותר לגופות להחשיב טטו לצורך ודווקא בתנורים שנים שהיו מדבקים פת סביבות סביבם ואין צורך לגרם אלא אלא מתח שנפל לתוכו אבל תנורים שלנו כון שאי אפשר לאפות בהם בלא גריפה למה הופים על הקרקע של התנור מותר לגופו מעפר גפי

שהוא מכבה אי אפשר בלא כן וכמה שמותר להבעיר לצורך אוכל נפש כ מותר לכבוד לצורך אוכל נפש כל זה כי מניח בשר על גחלים וכן נו סעיף ה תנור בכירים חדשים אין סכין אותם בשמן ולא אותם במטלית משפשפים אבל מותר להסיק אפילו סק ראשון מד שלא יפיג בצונן כדי לסמן סכו יותר מדי וצרכו פיגם בצונן כדי לאפות בהם מותר פכ מותר לשות במים המכבדת שמכבדים בתנור פי שמכבה אתם כמו סמרט שמנקה בזה שם מ במים ואז הוא מוציא מנקה סעיף ו זה של שבת מותר פות

תנור בלא פת מה זה תפות תנור אף על פי שאין ו צריך אלא לפת אחת ודווקא בתנורי הם שהיו קטנים קים הפת בדפנות הם פתור שהוא מלא אין מקום חומו להתפשט ופת נפה יפה התנורים שלנו אין נפות יותר ממה שצריך למה איך שלא יהיה יפה יפה אתה צריך את השים ז מותר לסתום פי התנור לשמור את חומו בטת ורפת ששפת הנהר או שרכבו או שרכבו מאמש או שעשה בו סימן נתקו לצד אחד אבל לגב ביום טוב אסור מותר גבל אפר לסתום בו פי הנן זה מותר

זה לא מגבל בכלל אפר לא מתבל הם מלמדים את האבנים סימן תקח הם מלמדים את האבנים לצלות או לאפות עליהם מפני שמ חמסן והן שוברים את החרס והן חותכים את הנייר לצלות עליהן והן פוצעים את הקנה לעשות בו כמו שפו לצלות בו זה עד כאן למדנו גם שלוש של שבת בסדר הרמבם היום אנחנו עושים סיום לחות חמץ ומצא בני נדר השם יזכנו אמרנו היום זה נוסח האגדה איפה ראית בסוכות אנחנו ומראים את כל האגדה עכשיו רמבם לו שענה רבה אומרים כל האגדה טוב בוא נראה האגדה

שנהגו בה ישראל בזמן הגלות כך הוא מתחיל על כל שני וומר בבלו יצאנו ממצרים אלך מעניה את זה כמו מרוקאים כו ו ממצרים פסח ל צריך פסח ית ויפסח השך נה ישאל השת ע תהב ניחר ראית זה אומרים נוסח הרמבם א תימנים אתם אומרים ינו יצאנו ממצרים ד פסח חושב היום לא בטח ומרים בביר אה טוטו טוטו א טוטו מחגי סוכות מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות הנה הנוסח שבכל הלילות אין ו מבין אפילו פעם אחת בלילה הזה שתי פעמים שבכל הלילות אנחנו אנחנו אוכלים חמץ

ומצה בלילה זה כום מצא שבכל הלילות אנחנו ים שכות לילה הזה מרורים שבכל הלילות אנחנו אם ישבים הזה כולנו מסובין יה ישועות גדולות הלילה הזה אבדים הינו את פרעה במצרים ויצאנו אדוני אנו משם בד חזקה זע נטויה וא לא הצי הקדוש ברוך הוא במצרים עדיין אנחנו בנינו בני בנינו משעבדים הנו פרעה במצרים ואפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים את התורה כולנו תימנים סבר ביציאת מצרים כל כל המאריך ביציאת מצרים הרי זה משובע מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי צפון

שהיו מסובים בניהם ורק מתי זה היה הדבר הזה באותו שנה שנחרב בית המקדש אחר כך הם הלכו ועשו פסח והיו מספרים מצד מצרים כל אות עלת שובות אמר להם רבותינו קריאת שמע של שחרית ב אני כבן 70 שנה ולא זכיתי ע דרש בז של תזכור את יום צך מר מרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות ימ חייך עולם הזה כל ימי חייך להבי ימות המשיח ברוך המקום ברוך הו שנתן תורה למ ישראל ברוך כנגד ארבעה בנים נ תורה אחד חכם אחד רשע

ואחד ם חד ש יודע לשאל אומר ה לשאול חכם מה הוא אומר מה עדות בחוקים ומשפטים השם נו אתכם ואתה אמר לו כחות הפסח אין מבטי פסח ן רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם לכן נו לפי שהוציא עצמו מן הכלל כפ בער אפ כ שנ ומר לו בעבור זה עשה השם בצ מצרים לי ולא לא ואלא היה שם לא היה נגל מה הוא אומר מהזמרת אליו בחוזק ש ידע לשאול שח הים לפניך עבו זנוב שנאמר הם כ אמר השם א ישראל בוי א אתכם

את אברהם מעבר הנהר והולך אותו כל ארץ כנען רב את זרעו ויתנו את יצחק ן יצחק את יעקב ו את עשו תן עש את ו יעקב בניד מצרים ו שמחד ישראל עמו ברוך ה ש הקדוש ברוך הוא מחשב את הקט לעשות כמו שאמר לאברהם אבינו בין הבתרים שנאמר ויאמר לאברהם ידוע תדע כי ג זר רם ועבדו ועינו אותם 400 שנה וגם את הגוי אשר יעבוד דן אנוכי ואחרי כן יצו בחוש גדול היא שעמדה לאבותינו ולנו ושלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו אלא שבכל דורדור עומדים עלינו

לנו הדובר מצינו דם רמי לעשות ליעקב אבינו שפרעה הרשע לא גזר אלא לזכרים לן בקש לור את השוי צרור שמ ש ירד דקע אלא לגור שם לא להגיד כמו התימנים תימנים אומרים להשתגע לא להשתקע אלא לגור שם שנאמר בור פרעה לגור בארץ בנו כן ראה ו לעבדך ככב הרעב רץ רץ כנען ואתה ישבו נעבדך בארץ גושן ומתה מעט כמו שנאמר ב0 נפש דו אבותיך במצריים מהנעשה מצרימה ואתה שמך אלוהיך כבי השמיים רוב ו שם לגוי מלמד שהיו ישראל מצוינים שם גדול ועצום כ שנאמר בני ישראל

פרו וישרצו וירבו ויסבו מאוד מאוד לא ארץ אותם ורב כמו נאמר רב ד ותבוא בעד עדים שדים נכון צריך צ ו י וירע אותנו המצרים כמו שנאמר הנו קנו ועלה מן הארץ ויענונו כמו שנאמר ושמו עלי פתאום סס ויתנו עלינו עבודה קשה כמו שנאמר ובדו מצרים בני ירא בפ צק השם אבנו כמו שנאמר במים רב מצרים ונחו בני ישראל מעבודה וזעקו שבת א אלוהים מן העבודה וישמע השם את כלנו כמו שנאמר וישמע אלוהים זורו את אברהם יצחק ואת יעקב ו ונינו ז פרשות דרך ארץ כמו

שנאמר וי אלוהים את בני ישראל וידע אלו עמלנו אלו הבנים כמו שנאמר כלבים זה הדוח שנאמר גם ראיתי את הל חצים אותם צ השם מלאך ר ו שח אלא הקדוש ברוך הוא בו שנאמר ת בלי הזה מהים אני אד חזקה ז זה הד כמו שנאמר ב מוד ז שניים גדולים כל אשר עשה לכם עיניך ות זה המטה שנאמר זה תק בדך שתעשה בות מפ דם כמו שנמר מפים בשמיים ובארץ דם עשן דבר אחר בד חזקה זו הנטויה ש ש שים מפתים שים אוצ במצרים ואלו הן

דם צפנים ד הרבה חש רב וסימן דשב שלא אמר שלושה דברים פס מרונים פס שבצים אוכלים מזמן שבית הקדש ק שמה השם שפס שת בני יו שנאמר חץ מצרים חגם צ לא עשו להם אלו שאנחנו ים נשמה אנש שצ אתיים שנאמר וימררו את חייהם בעבודה קשה בחונים כל עבודה בשדה את כלבם בפרך כל דור בדור חי בדם להרות את עצמו כוא יצא ממצרים שלא ת אבותנו מבד גאל אלא אותנו געל שנאמר ואותנו הוציא משם למע נבי אותנו תת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו לפי כך

חייבים אנחנו להודות נ לשבע לפד נצח ולברך למי שעשה לנו לאבותינו את כל נשמנו הוצאנו מעבדות לחרות משעבוד לגולה גול לשמחה ו ום טוב פלה לאור גדול הללויה הללויה ה עבדי אדוני עמים ברוך אתה השם אלק מך העולם אשר געה לנו וגאל אתב גנו ב מרים כן השם אלוהינו ותנו יגע אחרים הבים ק שלום איזה סבלנות היה לו הרמבם שמחים בבניין הסים בעבודתך ומר שם נוכל שם מן הזבחים מן הפסחים שהגיע אדמה ק מבכה לרצון דלך שיר חדש את גאולתנו דו נפשנו ברוך אתה השם גן

ישראל כסדר שמברכים קורים הגדה בליל יום טוב ראשון של פסח כך מברכים קורים בליל שני של גלויות כים בלילה שני רבעה כוסות בשאר הדברים שנסו בלילה הראשון רחמנה ן הלכות שופר סוכה ולולב כדאי להתחיל בזה למה בגלל זה סוכה ולולב שופר סוכה בלולב אתני לא יכול לעזוב את זה בשביל למה אמ זה פרק קטן למד אותו עכשיו מחר זו שנה רבה אנשים עייפים איך ישב יצחק עד מת אני לא יודע הלכות שופר אומר יש בכללן ש ש שלוש מצוות עשה וזה פרט לשמוע כל שוב באחד

שב בסוכה שבעתי מהחג תו לול במקדש שבעת ימי החג וביאור מצוות אלו בפרקים אלו מצוות עשה של התורה קודם כל אומר שמוע כל שופר שמוע תרועת שופר בראש השנה שנאמר יום תרועה יהיה לכם שופר שתוקעים בראש השנה בן ביובל הוא כרן הכבסים בין בראש השנה בין ביבן הוא כרן הכבשים הכפוף קרן כבס יד כפוף כל השופרות חוץ מקרן הכבש פסולים א ווא תראה מרן אומר חוץ מקרן הכבש פסולים ואפ פי ש התפלש בתור תרועה בשופר בראש השנה הרי הוא אמר ביובל ועברת שופר תרועה תעבירו שופר

בני השמעה למדו מה תרועת יובל בשופר תרועת ראש השנה בשופר אפה בת ככה הלכה בטח לא לא לא לא לא לא על דעת הרמבם אבל שופר בפרה לא אסור אבל בעל משהו מותר תימנים יש להם שופרות האלה של היעלים צריך לכתחילה צריך רק של של כבש לזכור אלו של יצחק במקדש היו תוקעים בראש השנה בשופר אחד משתי חצות מן הצדדים שופר מרים חצות חצות שמצות היום בשופר ולמה תוקעים בחצות שו שנאמר בחצות צרות בכל שופר היה הוא לפני המלך השם אבל בשאר מקומות אין דוקים בראש

השנה אלא בשופר בלבד בלי חצות שופר של עבוד רל תוקעים בו בלח תחינה אם תקע בו יצא דע אם תקע לא יצא שופר גזול שתקע בו יצא ידי חובתו שאין מצווה אלא בשמיעת הכל אעל פי שלא נגע בו ולא גבעו השומע אן אן בכל בכל דין גזל כן שופר של עולה לא תקע אם תקע יצא שן בכל דין מעילה ואם תאמר ו לא נהנה משמעת הכל צות לא נין כח מודר משופר מותר לקו עבות תקיעה של מצווה ד' שופר שור שנ מח יום טוב אפילו בדבר

שהוא משום שבות כיצד ה שופר ושלנו מעבר הנר ואין שופר אחר אלא הוא אינו עונה באילן ולא שת פני המים כדי להביאו ו צריך לומר שאן חותכין אותו ואין עושים בו מנח מפני שתקיעת שופר מצות עשה יום טוב עשה ולא תעשה מותר ניתן לתוכו מים או חומץ ביום טוב כדי צחצחו ולא יתן תוכו מרגליים לעולם פני כבוד ש מצוות בזויות עליו מה זה ה שיור שופר שוז בידו ר מכאן לכאן נסדק לאורכו פסול כבו נש בו שור כשר וכאילו נחרט ממקום הסד ממנו פסול מנו שלם

זה כשר כדו בזכותו כשר שמין במינו אינו חוצץ י שופרות לאחד פסול הוסיף עליו כל שה במנו פסול פז מקום פסול ספר בחוץ אם נשתנה כל מקומ שהיה פסול אם נשתנה כשר תן שופה לתוך שופה אם כל פני שמה יצא כל העצ שמ יצא חבר קצרת הרחב פסול תבין מה הוא עשה זה פה הרחב פה תוקעים יצא הוא שם את זה באש ופה כן הפך אותו היה הרוך קצרו קשר גרדו בפנים בחוץ אפילו ידו על גלדו כשר היה כלו ודחו צרור ר שכל הקולות כשרים בשופר

חטא תוקע בתוך הבור בתוך המערה אותם עומדים בתוך הבור ומערה ייצאו העומדים בחוץ עם כל שבר שמה הוא יצאו ם כל הברה שמה הוא לא יצוק ובת גדולה צבע כל שובר שמה יצא ועם כל הברה שמה לא יצא יפה הנה גם למדנו שן יפה הנה שיהיה לאנשים נחת אתה מבין עכשיו זוהר פתח דף קיז ז רבי אליעזר ואמר ם עבדי אשר אני דד יעב ממשפ ישרא פני כ חדח חח שמים מ זכינו הנה של מחר אבל בוא נראה אותך מ שברך לאבותינו הקדושים א ל הקדוש

ששבו ללמוד בכל המועד אוהו איזה מעלה עד שעה מאוחרת ש תפנ עליהם ברחמים בבריאות תנה ישועה עליה זכו לשנים רבות נעימות טובות בריאות בשמחות וישועות גדולות כל השנה בעזרת השם נזכה להגות בתורה להבין אותה לדעת אותה לזכור אותה לחזור עליה זכו לשנים רבות מועדים לשמחה חגים מוזמנים לששון תמיד נהייה בשמחה כן נאמר אמן רבי חנניה בן הקשה אומר הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל תורה בדיר